ROLE OF POSITIVE EMOTIONS IN ORGANISATIONAL COPING

מילות מפתח: רגשות חיוביים, משאבי התמודדות, התנהגות ארגונית

תקציר: תיאוריית ההרחבה והבנייה של רגשות חיוביים שאותה התנתה ברברה ל’ פרדריקסון גורסת שרגשות כמו שמחה, התעניינות, שביעות רצון ואהבה יאפשרו לאדם להרחיב את דפוסי החשיבה והמעשים שלו, וכתוצאה מכך בונים את משאבי ההתמודדות האישיים שלו, בין אם אינטלקטואליים, פיזיים, חברתיים או פסיכולוגיים, בדרך של יצירת רעיונות, פעולות או יחסים חברתיים חדשים. מאמר זה הוא סקירה של 15 מחקרים אמפיריים שבוצעו במהלך 1998-2012 התומכים בתרומות של תיאוריה זו ליצירת מקום עבודה בריא על ידי טיפוח רגשות חיוביים אצל העובדים. רגשות חיוביים נמצאו כעיקריים בשיפור ביצועי העובדים, בעידוד חדשנות ויצירתיות שמובילות לפרקטיקות עסקיות ברות קיימא, בסיוע לארגונים לקבל החלטות טובות, בהקלת זרימת עבודה ומוטיבציה, בפיתוח סגנונות מנהיגות אותנטיים וכריזמטיים, העשרה בעבודה, ביצועי צוות טובים יותר ויחסי לקוחות משביעי רצון. קישור בין רגשות חיוביים לבין קידום של משאבים אישיים וארגוניים כאשר הערכה עצמית חיובית, פיתוח חוסן, אקלים של תמיכה חברתית, פריסת יעדים ברורים יותר, אינטראקציה חברתית איכותית, בריאות טובה ופרודוקטיביות עובדים נמצאו כמקדמים התמודדות יעילה.

רציונל המחקר: במשך זמן רב, מחקר בפסיכולוגיה היה מכוון ללמידה וטיפול במחלות נפש והיה נתון לביקורת  (Bakker & Schaufelli, 2008, p.148). רק לאחרונה, הופעתה של הפסיכולוגיה החיובית חזתה בשינוי קיצוני בגישה לחקר ההתנהגות האנושית, תוך התמקדות מוגברת בחוזקות האנושיות מאשר בחולשות. מחקרים בתחום זה ממשיכים לחקור את תפקיד ההתנהגות החיובית בקידום רווחתם של יחידים וקהילות, ולתרום באופן נרחב למדע ארגוני. מאחר שהמשאבים האנושיים של ארגונים מודרניים משמשים את היתרון התחרותי שלהם בעסקים, למנהלים יש הרבה יותר למה לצפות מאשר להתמקד רק במניעת התנהגויות לא רצויות. לכן, יש צורך להבין את התפקיד של רגשות חיוביים בסיוע לארגונים להתמודד טוב יותר. הגישה בעלת הערך החיובי של התנהגות ארגונית חיובית (POB) בחקר היבטים חיוביים של התנהגות ותורת ההרחבה והבנייה של פרדריקסון של רגשות חיוביים (1998) יכולה להיות משולבת וזאת על מנת להסביר כיצד רגשות חיוביים מאפשרים לעובדים לבנות משאבי התמודדות פסיכולוגיים אפקטיביים כדי להגיב לדרישות ארגוניות ולקדם רווחה נפשית במקום העבודה.

הקדמה

הרחבת הרגשות החיוביים גורמת לאדם להיות פתוח וגמיש יותר ובכך הוא מאמץ גישה חדשה לחיים. השפעת הרחבת הרגשות החיוביים מתבטאת בפתירת בעיות במקום העבודה בצורה יצירתית תוך כדי חוויה חיובית. החוויה החיובית מאפשרת לאדם לחשוב על פתירת הבעיה בדרכים לא שגרתיות ובו זמנית, להיות מסוגל לקלוט מידע חדש בקלות יותר.

בניית הרגשות החיוביים יוצרת אצל האדם יכולות חדשות ושימושיות במצבים שונים. לדוגמה, רגש ההתעניינות גורם לאדם להתאמן ביכולות חדשות בצורה חיובית ולפתח יכולות פיזיות ובכך להיות מוכן להתמודד במצבים שונים.

שיטה

המחקר נערך על ידי סקירת ספרות של 15 מחקרים אמפיריים רנדומליים בתחום של התנהגות ארגונית חיובית. תחילה, נבחרו 25 מאמרים שאותרו באופן רנדומלי על ידי הקלדת מילות מפתח ומתוכם נבחרו 15 המאמרים הרלוונטיים ביותר. המחקר מנסה לענות על השאלה האם עובדים בעלי רגשות חיוביים נהנים מיתרונות במקום העבודה. ניתוח נתונים נערך באופן שיטתי ואיכותני וכל מחקר סוכם לידי דו”ח מפורט של ההשלכות העיקריות של המחקר.

ממצאים

לאחר ניתוח של הנתונים, נערך סיווג של ההיבטים החיוביים לכדי 11 קטגוריות. כל אחד מ11 הרגשות החיוביים האלו השפיעו על התהליכים הארגוניים ויפורטו בהמשך בפרק הדיון. המחקר מאשר את תיאוריית ההרחבה והבנייה של פרידרקסון.

דיון

מן המחקר עלו 11 נושאים שמסבירים כל אחד איך רגשות חיוביים משפיעים על ההתנהלות הארגונית. מחברי המאמר מציגים את 11 ההיבטים הללו ומקשרים אותם לתיאוריה של פרידרקסון. כל אחת מן הקטגוריות מגובה במחקרים שמצאו שהרגשות החיוביים גרמו בסופו של דבר לשיפור ביצועי הארגון ותרמו למקום העבודה:

עובדים בעלי יכולת התאוששות פסיכולוגית – עובדים אלו יצליחו להתאושש מחוויה מלחיצה או לא נעימה מהר יותר. מבחינה פיזיולוגית, המערכת שלהם מצליחה להתאושש מהר יותר מפעילות שלילית. הרחבת הרגשות החיוביים מאפשרת להם להתמודד עם משימות מלחיצות ולחשוב בצורה גמישה יותר. עובדים אלו מצליחים להתמודד עם משימות מלחיצות בעבודה ובכך להשקיע יותר אנרגיה בעבודה שלהם מה שמסתכם בעלייה בתוצרת שלהם.

הסתגלות לשינויים ארגוניים – על פי תיאוריית בניית הרגשות החיוביים, מפתחים רגשות חיוביים בנוגע לשינויים ואופטימיים יותר. אנשים שעוזרים לאחרים מוצאים משמעות חיובית בעבודה ובתמורה לכך מפתחים תחושות חיוביות. כתוצאה מכך, הם מסוגלים להסתגל לשינויים ארגוניים בקלות יותר.

בניית צוותים פרודקטיביים – על פי מחקרם של פרידרקסון ולוסדה, רגשות חיוביים מגבירים את התוצרים של עבודה בקבוצה ותורמים לעבודת צוות מועילה יותר. היפטרות מרגשות שליליים עוזרת לעובדים לקבל מוטיבציה. באמצעות הדרכה נכונה, העובדים יוכלו לבנות משאבי התמודדות חיוביים ובכך להתמודד עם עבודה בקבוצה באופן היעיל ביותר.

שיפור ביצועי העובדים וקידום מעורבות בעבודה – על פי הסקירה הספרותית, נמצא שעובדים שהיו מעורבים בעבודה יותר קיבלו ציון גבוה יותר על עבודתם. רגשות חיוביים מובילים למעורבות גבוהה יותר בעבודה ומנצלים באופן יעיל יותר הזדמנויות, ספונטניים ועוזרים לאחרים. על פי התיאורייה של פרידרקסון, זו תוצאה של של הרגשות החיוביים שיוצרים מוח גמיש יותר ומאפשרים לעובד לשלב מספר תחומים בו זמנית.

העצמת זרימה העבודה והמוטיבציה – מחקרים אישרו שהעצמת זרימת העבודה והמוטיבציה תורמים להתקדמות של הרגשות החיוביים. הרגשות החיוביים מאפשרים לעובד להביא לידי ביטוי רעיונות חדשניים מה שמוביל אותו להיות מעורב יותר בעבודה ומגבירים את המוטיבציה שלו.

ביצוע משימות והתמדה – מצב רוח חיובי נמצא כמנבא ביצועי העובדים. הרגשות החיוביים מרחיבים את מצב הרוח של האדם ובכך מוצאים משמעות באירועים שונים. הם בעלי יכולת התאוששות מהירה יותר ממצבי רוח שליליים ובכך מפיקים תוצר עבודה גדול יותר.

פיתוח סגנון מנהיגות כריזמטי – הרגשות החיוביים נמצאו כמשפיעים על הכריזמה. למנהיגים כריזמטיים יכולת גדולה יותר להשפיע על העובדים שלהם. מספר מחקרים איששו את הטענה הזו ונמצא שהעבודה תחת מנהיג כריזמטי משפרת את ביצועי העבודה בקרב העובדים.

גיבוש מערכות יחסים – נמצא שיצירת מערכות יחסים באמצעות רשתות חברתיות גרמה לרגשות חיוביים בקרב עובדים חדשים וגרמה להם להרגיש שייכים יותר לארגון. הקשרים החדשים האלו גרמו לעובדים רצון ללמוד דברים חדשים ובכך עובדים אלה היו מוכנים יותר להתמודד בסיטואציות מאתגרות.

טיפוח התנהגויות אזרחיות ארגוניות – מחקרים שונים בחנו את מערכת היחסים בין העובדים לבין הארגון. עובדים שתפסו את הארגון כתומך יותר יצרו רגשות חיוביים יותר בקרב העובדים מה שתרם לייצור.

 העשרת משרות ומוטיבציה – תגובות חיוביות לעובדים גרמו להם להפיק תוצרים טובים יותר ויצר אצלם מוטיבציה גדולה יותר. מחקר מצא שעובדים שחוו חוויות חיוביות נהיו חברותיים יותר ומעורבים יותר.  עידוד חדשנות ויצירתיות בעסקים – רמות הדופמין עולות כאשר אדם חווה רגשות חיוביים. זה גורם לאדם לפעול בצורות יצירתיות יותר בפתירת בעיות. חשיבה יצירתית תורמת לארגונים המודרניים ועוזרת בקבלת החלטות והתמודדות עם משברים.