(13/06/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

Seed coating with a neonicotinoid insecticide negatively affects wild bees

ציפוי זרעים בחומרי הדברה רעלנים בעלי השפעה מזיקה על דבורי בר

הבנת ההשפעות של חומרי הדברה מסוג רעלנים מלאכותיים על הדבורים הוא חיוני בגלל דיווחים על ירידה בהפצה ובגיוון, לדבורים תפקיד מכריע כמאביקים במערכות אקולוגיות וחקלאות. הרעלנים חשודים להוות סיכון בלתי מתקבל על הדעת לדבורים, בין השאר בגלל ספיגתם המערכתית בצמחים, האיחוד האירופי הציג לפיכך השעייה על שלושה סוגי רעלנים כגון ציפויי זרעים בגידולים פורחים שמושכים דבורים. יש ביקורת על ההשעייה בשל היותו מבוסס על עדויות חלשות, במיוחד בגלל שההשפעות נמדדו על דבורים שהוזנו באופן מלאכותי ברעלנים, לכן, שאלת המפתח היא איך חומרי ההדברה ישפיע על דבורים ודבורי בר בפרט, בנופים חקלאיים בעולם האמיתי. כאן אנו מראים כי צפוי זרע קוטל חרקים נפוץ ביבול פורח יכול להיות בעל השלכות חמורות על דבורי בר. במחקר זה נעשה שיכפול מותאם של נופים, מצאנו כי ציפוי זרע עם אלדו, קוטל חרקים המכיל שילוב של רעלן מסוג  clothianidin והפירתרואיד b-cyfluthrin, שהתווסף על זרעי לפתית, הפחית צפיפות דבורי בר, גרם לבידוד דבורים מקננות, וגידול ורבייה של מושבה של דבורי ‘בומבוס’ תחת תנאי שדה. לפיכך, שימוש כזה עלול להוות סיכון משמעותי לדבורי בר בנוף החקלאי, ואת התרומה של חומרי הדברה לירידה העולמית של דבש דבורים  לא הוערכה כראוי. חוסר בתגובה משמעותית במושבות של דבורי דבש מציע כי דיווח על השפעת חומרי הדברה על דבורי הדבש לא תמיד יכול להיות אומדן לדבורי בר.

חומרי הדברה עם רעלנים מלאכותיים משמשים בדרך כלל ציפויים לזרע כדי לשלוט במזיקים וחרקים במגוון של גידולים כגון תירס, דגני בוקר, שמן, זרעים נלקחים באופן שיטתי על ידי גידול צמח ומופצים לכל הרקמות. כימיקלים אלה נחשבים יותר מאשר חמישית של שוק הדברה בעולם, והשימוש הנפוץ שלהם דורש כי ההשפעות שלהם על אורגניזמים שאינם היעד ייחקרו. דאגה מסוימת היא ההשפעה של הרעלנים על דבורים, בשל תפקידה של הדבורה באבקת גידולים, וירידה בגיוון הדבורים ותפוצתם.

חששות אלה, יחד עם מחקר המציין השפעות שליליות של רעלנים על דבורים, הובילו להגבלה של האיחוד האירופי כולו מ 1 דצמבר 2013 על השימוש של שלושה רעלנים ,clothianidin) (imidacloprid ,thiamethoxam   כפי שציפוי זרעים בגידולים אטרקטיבי לדבורים, על מנת לאפשר מחקרים על ההשפעות הסביבתיות שלהם. מחקרים קודמים התמקדו בעיקר בהשפעות של ניאונוטינואידים על דבורים שנחשפו באופן מלאכותי לרעלנים, בעיקר על דבורי דבש. שאלת המפתח היא איך דבורי בר, אשר עשוים להיות בעלי תגובה שונה לחומרי הדברה, יושפעו בנופים חקלאיים אמיתיים.

כאן חקרנו איך ציפוי זרע לפתית (כרוב הלפת) עם חומר בשם אלדו (ייצרן תרופות באייר), יחד עם חומר ההדברה מערכתיים (fabricianidin neonicotinoid) ושאינם מערכתיים (pyrethroid b-cyfluthrin) כחומרים פעילים, משפיעים על דבורי בר וזני דבורים מאורגנות בנופים החקלאיים של שוודיה. מכיוון שבדקנו השפעות על דבורים בתנאי שדה, לממצאים שלנו יש השלכות חשובות על מדיניות הסדרת השימוש בניאונוטינואידים וכן בהערכת סיכונים של חומרי הדברה.

עיצבנו מחקר המשקיף על שמונה זוגות נופים סביב 16 שדות הפרושים גיאוגרפית (4 ק”מ), זרועים בזרע לפתית (איור 1 ונתונים מורחבים בטבלה 1). כל שדה הוקצו אקראית לכל זוג ופוזר עם זרעים מצופים במינון של אלדו המומלץ על ידי היצרן, ואילו שדה שני בכל זוג, קבוצת הביקורת, נזרע עם זרעים מצופים עם פטריות. ב 16 שדות אלה הערכנו: (1) צפיפות דבורי הבר (2) פעילות הקינון של הדבורה הבודדת מסוג Osmia bicornis  (3) פיתוח המושבה של דבורת ‘הבומבוס’  (bumblebee Trastaris) (4) כוח המושבה של דבורת הדבש האירופי ‘אפיס מליפרה’.

image3 96

תרשים 1: עיצוב מותאם עם נופים משוכפלים. מיקום המחקר אזור בדרום שוודיה ושמונה זוגות של נופים (P01-P08) במרכז שדות זרעי לפתית (כרוב הלפת) עם חרקים מצופים (עיגולים פתוחים) או זרעים ללא טיפול (שדות בקרה, מעגלים מלאים). התאמת הזוגות התבססה על שימוש בקרקע במרחק של 2 ק”מ רדיוס סביב שדות הלפתית וקירבה גיאוגרפית בין שדות.

הממצא הראשון שלנו היה כי ציפוי קוטל חרקים הפחית את צפיפות דבורי בר, ​​כלומר, דבורי ‘בומבוס’ ודבורים בודדות, בשדות הפורחים לפתית ובשדות הלא מעובדים (מודל לינארי מעורב) GLMM (F1,7= 9.68,) P=0.019  (איור 2א ונתונים מורחבים בטבלה 4). צפיפות הדבורים הפראית גדלה אף היא עם הגודל של מוקד שדה זרעי לפתית, כנראה משום ששדות גדולים מושכים יותר דבורים או תומכים במושבות גדולות יותר, אבל היה בקשר לא משמעותי לשיעור הקרקע החקלאית בנוף המקיף (נתונים מורחבים בטבלה 4). לכיסוי הפרח (מספר גודל הפרחים) של זרעי הלפתית היתה השפעה חיובית על  צפיפות דבורי הבר (F1,24= 18.57, P< 0.001) והיה גבוה יותר בשדות בהם החרקים מצופים הדברה (נתונים מורחבים טבלה 5). למרות זאת, ההשפעה השלילית של ציפוי זרע על צפיפות הדבורה נמשכה ללא קשר לשאלה האם (F1,7=9.68, P<0.019) (נתונים מורחבים טבלה 4) או לא (F1,6=6.36, P<0.044) כיסוי הפרחים נכלל כמשתנה במודל הסטטיסטי.

הממצא השני שלנו היה כי נמצא מתאם בין ציפוי קוטל חרקים לבין קינון מופחת של דבורה בודדת מסוג                  .bicornis כדי לחקור זאת שמנו שלוש מלכודות קן המכיל 27 גלמים של סוג דבורה זו  (הרחבת נתונים איור 1) לכל אחד מ 16 השדות סמוך לפני פריחת זרעי הלפתית ועקבנו האם הנקבות שהופיעו החלו לבנות תאי דגירה. בשש מתוך שמונה שדות הביקורת, אבל באף אחד מהשדות המטופלים בציפוי חרקים, הנקבות החלו לבנות תאי דגירה (מבחן וילקוקסון Z= 2.84, P<0.004), איור 2ב). למרות שהסיבות מדוע הדבורים לא הצליחו לבנות תאי דגירה כאשר נחשפו לטיפול קוטל חרקים נשארו לא ברורים, יכולת מופחתת לניווט הוא הסבר אפשרי.

image2 109

תרשים 2: צפיפות דבורים ורבייה. א-ד, ממוצע (+/- 95% גבולות ביטחון) מספר דבורי בר (דבורים בודדות ודבורי  בומבוס) לכל 467 M²  שדה זרעי לפתית וגבול סמוך (מודל מעורב מעורב ליניארי) (GLMM) (א) חציון מספר צינורות לכל שדה עם bicornis תאי דגירה (מבחן וילקקסון (ב), ממוצע (+/- %95 גבולות ביטחון) מספר דבורי המלכה מסוג traestris (מעגלים מלאים, GLMM) ופועלת / זכר (מעגלים פתוחים, מודל מעורב ליניארי (LMM)) גלמים לכל מושבה (ג), ואת ממוצע (+/- 95% גבולות ביטחון) מספר בוגרים מסוג mellifera לכל מושבה (כוח המושבה) לאחר מיקום בשדות (LMM) (ד) ביחס לטיפול (ביקורת או ציפוי זרע קוטל חרקים) בשדות לפתית. N=58 שדות לכל טיפול. ממוצע וגבולות ביטחון מבוססים על שינוי קודם, מודל מוערך לפחות ממוצע מרובע. בלוח ב ‘,קו אופקי בתיבה, סמלים פתוחים יהלומים, קופסאות מראים על הפרש חציון, ממוצע, אחוזים 25-25 ומינימום מקסימום, בהתאמה. נמצא הבדל לא משמעותיp<0.05 , * P> 0.05), ** P< 0.01).

הממצא השלישי שלנו היה כי ציפוי זרעי חרקים היה בעל קשר שלילי לצמיחת המושבה והרבייה של דבורת הבומבוס. דבורי בומבוס הן מושבות חברתיות ומושבות של מלכה אחת עם עשרות או מאות דבורים פועלות. בכל אחד מ 16 שדות זרעי השמן אנחנו הצבנו שש מושבות מסחרית גידול בומבוס (נתונים מורחבים טבלה 1). במהלך הפיתוח, מושבות דבורי ‘הבומבוס טרסטריס’ צפויות לגדול במשקל וכוח עבודה, ולאחר מכן לעבור ליצור מלכות חדשות וזכרים כתוצאה מירידה  במשקל המושבה. הטיפול בציפוי הזרע השפיע על שינוי במשקל של מושבות ‘בומבוס טרסטריס’ (מודל מעורב ליניארי (LMM), יום × יום × טיפול F1,19=130.62    P< 0.001,   יום ×טיפול F1,21 = 143.00, P<0.001 , נתונים מורחבים טבלה 6 ו איור 3).

כצפוי,  מושבות בומבוס טרסטריס בשדות הבקרה היו גידול ראשוני וירידה נוספת יום× יום F1,28=114.70 p<0.001 יום F1,31=129.10 P<0.001,  בעוד שבשדות עם ציפוי זרעי חרקים היתה ירידה נמוכה יותר של משקל (F1,14 = 10.78, P = 0.0055, F1,16 = 0.92, P= 0.35) (נתונים מורחבים טבלה 6 ו איור 3). בעוד המושבה הראשונית המשקל היה זהה בשני הטיפולים (נתונים מורחבים טבלה 5), קצב העלייה במשקל של מושבות בשדות עם זרעים מצופים חרקים היה נמוך מזה של מושבות בשדות בקרה (F1,7 = 115.80, P<0.001, (נתונים מורחבים טבלה 5). השפעות הטיפול על התפתחות מושבה עלול להגרם הן מהפחתה ביעילות אבקת הפרחים וטיפול בלתי מספיק בצאצאים. לדבורי בומבוס יש מחזור חיים שנתי שבו רק המלכות החדשות בסוף העונה עוברות לתרדמת חורף ובאביב הבא מייצרים מושבות חדשות. בסוף הניסוי שלנו, מעט מלכות (GLMM, F1,7 = 7.78, =0.027 p) וגלמי פועלות/זכר (LMM, F1,7=8.09, P=0.025) הופקו בשדות מטופלים בהשוואה לשדות הביקורת (איור 2 ג ונתונים מורחבים לוח 5). ממצאים אלה הם באותו קו עם הפחתת גדילת המושבות, והפחתה של 85% בייצור המלכה עבור מושבות דבורי בומבוס שנחשף באופן מלאכותי לחומרי הדברה בתנאי שדה אחרים.

הממצא הרביעי שלנו היה כי לטיפול בזרע עם קוטל חרקים לא הייתה השפעה משמעותית על כוח המושבה של דבורי דבש. בניגוד למושבות ‘בומבוס טרסטריסט’, מושבות ‘מליפרה’ לא היו שונות (מספר דבורים בוגרות) בין הטיפולים לאחר ההשמה בשדות זרעי לפתית (LMM, F1,7=0.01, P=0.94, איור 2 ד). ממצא זה עולה בקנה אחד עם מחקר שדה אחר  ועבודה קודמת המצביעה על כך דבורי דבש טובים יותר בסילוק רעלים לאחר חשיפה לרעלנים לעומת דבורי הבומבוס. עם זאת, היעדר ההשפעות לטווח קצר עשוי לא למנוע את קיומם של השפעות ארוכות טווח של הרעלנים.

גידולים המוניים פורחים הם משאבי מזון יקרי ערך עבור דבורים בר,  אבל יכול לשמש כמלכודות אקולוגיות אם בחיפוש אחר מזון הם נחשפים לחומרי הדברה אלו. כדי לאמוד את החשיפה ערכנו את ההעברה של בדאניאנידין מהצמח ועד דבורה קודם על ידי האומדן הראשון של החלק של זרעי הלפתית שנאספו על ידי כל שלושת מיני דבורים, bicornis, terrestris ו- mellifera (נתונים מורחבים טבלה 6) ולאחר מכן כימות ריכוז של חומר הדברה  clothianidin  באבקה שנאספה  מצוף הדבורה (טבלה 1).

image1 125

תרשים 3: איור 3 פיתוח מושבה דבורת בומבוס. ממוצע (95%+/- גבולות ביטחון) שינוי במשקל מושבת דבורי בומבוס (g) עבור שדה ויום הסקר מאז יום המיקום בשדות (קו הפניה האופקי המקווקו מציין משקל מושבה ראשוני) ביחס לטיפול (בקרה (מעגלים מלאים) או ציפו זרע חרקים (מעגלים פתוחים)). n = 8 שדות עבור טיפול. הנקודות הן ממוצע של שש מושבות בכל שדה וארוע השקילה. שתי מושבות בשדות שונים (שדה בקרה אחד ושדה מטופל אחד) לא נשקלו בהזדמנות אחת, וכתוצאה מכך בחמש מושבות באותם שדות נעשתה שקילה. ראה טבלת נתונים מורחבת 6 עבור תוצאות ממודל גידול המושבה (מודל מעורב ליניארי).

image4 87

טבלה 1: * n = 6 עבור אבקה שנאספה על ידי דבורי דבש בשדות הבקרה, כי לא נמצאו דבורים כאלה עם אבקה בשני שדות; ו n = 7 עבור שדות שנאספו בתוך 2 ימים של זריעה בשני הטיפולים, כי בשל חוסר תקשורת לגבי תאריך הזריעה בין החקלאי לבין החוקר איסוף הדגימות.

עבור זן bicornis, מצאנו אבקה של זרעי לפתית ב-7 מתוך 17 תאי ניסוי, בספירה עבור 35.1 +/-17.0% (ממוצע +/- של סורק מיקרוסקופ אלקטרונים) של האבקה שנאספה (נתונים מורחבים טבלה 5). מאחר ולא היתה פעילות קינון בשדות עם זרעים שטופלו בקוטלי חרקים, לא הצלחנו להעריך אבקה משם. עבור זן terrestris מצאנו 47 דגימות אבקה שנאספו מדבורים מלקטי מזון בשדות זרעי לפתית, 80.1  5.0% +/- של האבקה היה מן זרעי לפתית, עם תוצאות דומות עבור שני השדות, שעברו טיפול והביקורת. (נתונים מורחבים טבלה 5). עבור זן  mellifera האבקה שנלקחה מהמלכודת שהותקנה על הכוורת מרכיבה בממוצע  57.8 5%+/-אבקה מסוג זרעי עם פרופורציות דומות עבור השדות המטופלים והביקורת (נתונים מורחבים טבלה 5).

ציפינו  שציפוי קוטל החרקים ישפיע על כמות הרעלנים שהדבורים ייחשפו, אבל לא b-cyfluthrin, מאחר והוא בניגוד  ל-clothianidin  , לא נלקח באופן מערכתי ע”י צמחים. כצפוי, החומר לא זוהה (נתונים מורחבים טבלת 8), אך הן אבקה והן הצוף שנאספו מסוג ‘מליפרה’ והן מסוג ‘טרסטריס’ בשדה של זרעי לפתית, הכילו ריכוזים של בדאניאנדין שהיו באופן משמעותי גבוה יותר בשדות המטופלים מאשר בשדות הבקרה (טבלה 1). רמות ה- calcianidin בשדות מטופלים היו בטווח של רמות ה neonicotinoid באבקה שנאספה ע”י דבורי דבש במחקרים קודמיםng g-¹  912 -0.1. >טווח,  טווח של ערכים ממוצעים למחקר ואת ההרכב  <0.1 -53.3 .ng g-¹   מצאנו גם ריכוז גבוה יותר של clothianidin בצמחים שנאספו בגבול השדה הסמוך לשדות המטופלים מאשר הסמוך לשדות הביקורת כמה ימים ו 2 שבועות לאחר שזרעי לפתית נזרעו  (טבלה 1), מה שמעיד כי צמחים בבתי גידול לא מעובדים ליד גידולים מטופלים יכול להיות מקור נוסף לחשיפה לחומרי הדברה.

אנו מחלצים שתי מסקנות עיקריות במחקר שלנו. ראשית, לציפוי clothianidin על זרעי לפתית יש השפעות שליליות על דבורי בר, ​​עם השפעות שליליות אפשריות על אוכלוסיות. ממצא זה חשוב בגלל הדחיפות להבין אם השימוש ב neonicotinoid קוטלי חרקים מהווים סיכון בלתי מקובל לדבורים. יחד עם זאת, נשארו שאלות לגבי המנגנונים שבהם neonicotinoids משפיע על דבורים, כיצד שדה החשיפה משתנה על פני גידולים ועונות, ומהם ההשלכות באוכלוסייה מבחינת השפעות לטווח ארוך, שהם מוקד של מחקר נוסף שלנו. שנית, ההשפעה של ציפוי seedianidin בזרעי לפתית נבדלת בין דבורי הבר לדבורי הדבש. משמעות הדבר היא כי השימוש של דבורים כמודל  לאורגניזמים בסביבה להערכות סיכון של neonicotinoids לא תאפשר הכללות אל מיני דבורים אחרים. אנו שואלים האם סטנדרטיים להערכת סיכון הקיימים, בהם ההשפעה לטווח קצר וקטלנית הן על מודל מינים בתנאי מעבדה, יכול לשמש כדי לנבא תוצאות בעולם האמיתי של שימוש בחומרי הדברה באוכלוסיות, קהילות ומערכות אקולוגיות.

שיטות

מבנה המחקר. המחקר כלל בתחילה 20 שדות מותאמים לזוגות על בסיס שימוש בקרקע בתוך 2 ק”מ (נתונים מורחבים טבלה 1), כדי לכסות את המרחק בחיפוש אחר רוב הדבורים ואת הקרבה הגיאוגרפית. שדה אחד בכל זוג הוקצע אקראית להיות זרוע עם זרעים מצופים חרקים והשדה השני היה שדה בקרה. ההתאמה לזוגות השדה התבססה על נתונים זמינים לשימוש בקרקע עבור 2011, ואת הנופים סביב שדות זרעי לפתית נבחרו בשל נוכחות של גידולים פורחים (כולל שדות אחרים בהם הם צומחים) במהלך 27-28 מאי 2013. במקביל, הקמת וצמיחה בשלבים (באמצעות סולם (BBCH  של צמחים נבדקו במוקד זרעי לפתית. לאחר בדיקות שדה, שלושה שדות הוצאו מן המחקר, כי שם היו ארבעה (סה”כ 20.9 דונם), חמישה (22.6 דונם) או חמישה (46.2 דונם) נוספים זרועים באביב בתוך 2 ק”מ משדה המוקד שלנו, כי מאז המחקר שלנו היו עשויים להיות מקורות נוספים של חשיפה לחומרי neonicotinoid. שדה אחד לא נכלל בגלל זרע אדום תלתן, ידוע שהוא מאוד אטרקטיבי לדבורי בומבוס ועשוי להשפיע על הצפיפות שלהם בסביבה. בשני מקרים, החלטנו לקבל שדה זרעי לפתית אחר שממוקם במרחק של 0.9 ק”מ (6.5 דונם) ו 1.0 ק”מ (4.4 דונם) מן המיקום המתוכנן של מושבות דבורים שלנו, כדי לשמור על ההעתק כמה שאפשר. בשלב זה, המחקר כלל שישה זוגות שדה מקוריים וארבעה שדות שאיבדו את שדה הזוג שלהם. לאחר בדיקה בשימושי הקרקע שמסביב ובקרבה גיאוגרפית של הארבעה שדות שלא מצומדים, החלטנו להתאים אותם לשני זוגות חדשים (P07 ו P08 ​​ב איור 1). המחקר הסופי כלל 16 שדות מופרדים מרחבית (4ק”מ<)  שנזרעו זרעי לפתית (ממוצע +/- גודל שדה 1.4+/-8.9 טווח ,4-27 חוץ משדה ביקורת אחד שממקום 4-11 בדרום שוודיה (איור 1). הנופים המקיפים את השדות חולקו לאורך שיפוע בחלק של קרקעות חקלאיות, החל 6-88%, ושימושי הקרקע נחשב לעתים קרובות מגוון (נתונים מורחבת טבלה 1).

.       כל שדה בכל זוג שהוקצו באקראי להיות נזרע עם חרקים קיבל זרעים מטופלים עם 25 מ”ל אלדו (באייר, 400 גרם clothianidin +80 גרם b-cyfluthrin) לכל ק”ג של זרע וחומר פטריות, ואת השדה השני ב זוג נזרע עם זרעים מצופה רק פטריות ביקורת). אלדו במקום רק בדאניאנדין, כי שילוב חומרי הדברה היה תרחיש מציאותי אגרונומי לשימוש clothianidin בשוודיה ובמקומות אחרים של אירופה. ה clothianidin נלקח על ידי הצמח, מופץ לכל החלקים ומגן על הצמח כולו מפני התקפות הדברה, בעוד שה- cyfluthrin אינו מערכתי שנועד להגן על זרעים ושורשים ורק כמות קטנה מאוד נמצא cחלקים העליונים של הצמח (0.5% מהמקרים). לא איתרנו אף b-cyfluthrin באבקה שנאספה על ידי דבורי דבש בשדות עם ציפוי זרעי חרקים (טבלת נתונים מורחבת 8). פונגיצידים לצד neonicotinoids היו בשימוש לעתים קרובות בציפוי זרעי זרעי לפתית, מאז המחקר שלנו נערך לפני ההקפאה, לא היה צורך באישור עבור השימוש בזרעים מצופים .clothianidin

כל שדות הניסוי נזרעו עם זן זרעי ‘מג’ונג’. כמות הזרעים שנזרעה היתה 150 צמחים למ”ר, וזה  קצב זריעה מומלץ עבור הכלאה של זריעה באביב, ומגיב ל- 7.5 ק”ג עבור זרעים שטופלו ו-7.7 ק”ג עבור זרעים שטופלו ב Elado+thiram. זריעה נבחרה על ידי כל חקלאי במהלך התקופה שבין ה -6 באפריל ל -18 במאי 2013 (נתונים מורחבים טבלה 2). בשניים מהזוגות נזרעו השדות המטופלים הרבה יותר מוקדם (21 באפריל) מאשר שדות הבקרה (6 ו 7-8 במאי), וכתוצאה מכך אי סינכרונן פנולוגי בין השדות בזוגות אלה.

החקלאים לא הורשו להשתמש בניאונוטינואידים אחרים בשדות, אבל הם יכול להשתמש בתרכובות neonicotinoid שאינם Avaunt (מרכיב פעיל: indoxacarb), Mavrik (מרכיב פעיל: t-fluvalinate), מליאה (מרכיב פעיל: pymetrozine) ו סטוארד (מרכיב פעיל: indoxacarb) כדי לשלוט בחיפושיות (נתונים מורחבים טבלה 3). עם זאת, במקרה אחד, בשדה ביקורת, האיכר השתמש ב Biscaya (נתונים מורחבים טבלה 3), שבו המרכיב הפעיל הוא neonicotinoid  .Thiaclopridלחומר זה יש רעילות חריפה נמוכה יותר עבור דבורים מאשר clothianidin, imidacloprid או thiamethoxam, ולמעט שדה זה לא הייתה השפעה איכותית על הטיפול בזרעי חרקים על הדבורים (טבלאות נתונים מורחבות 4-6).

ניטור דבורים בר. דבורי בר ועטיפת פרחים נסקרו בשלוש הזדמנויות בשדות זרעי לפתית הפורחים ושדות מעובדים סמוכים, בין 17 ביוני ל -16 ביולי 2013 (נתונים מורחבים טבלה 2). 4 חתכים לרוחב של 2 × 25 מ’ הממוקם 2-4 מ’ מקצה שדה זרעי השמנים נסקרו פעמיים (18 יוני עד 12 יולי ו 27 יוני 16 יולי). חתכים לרוחב של 2×300 מ”ל ממוקמים בקצה החיצוני ו-1 מ’  סמוך, לא מעובד בגבול השדה נסקרו פעם אחת (17 ביוני עד 8 יולי). גבולות החתך בתוך שדה זוג נסקרו על אותם ימים או לאחר מכן עבור שישה זוגות שדה מסונכרנים פנולוגית ובשיא פריחה בשדות של שני זוגות שדה אסינכרוני. עבור החתכים לרוחב בשטח, לפחות אחת מהפעולות הסיקריות בוצעה בימים שלאחר מכן עבור שדות בתוך זוג עבור כל זוגות, חוץ מאחד (P04), וסקר אחר בשיא פריחה בתחומי השדה (טבלת נתונים מורחבת 2). סקרים נערכו רק בימים חמים ללא גשם ורוחות קלות. הצופה כיסה כ 10²מ’ של transect לדקה. כל ביקורי פרחים וטיסות דבורים בודדות ודבורי בומבוס בתוך  טרנסקציות ונקבע על מין, או קבוצה טקסונומית (נתונים מורחבים טבלה 7), באמצעות אוסף אנטומולוגי באוניברסיטת לונד. דבורי ‘בומבוס’ השייכים לקומפלקס Terestris, הכולל terrestris, lucorum bombus ,  bombus magnus ו bombus cryptarum, לא ניתן היה להפרידם ולכן טופלו כקבוצה אחת. כיסוי הפרחים חושב על בסיס מדידות של מספר וגודל של פרחים בתוך החתכים.

קינון דבורה בודדת  שלוש מלכודות קנים, כל אחד מהם מכיל 29 נייר צינורות עם קוטר פנימי של 6 מ”מ ותשעה דבורי bicornis (בעבר גלמי Osmia rufa) (4 נקבות וחמישה זכרים), בסך הכל 27 פקעות (12 נקבות ו -15 גברים) הוצבו בכל שדה כשבוע לפני השדה האחרון בתוכו זוג לאומדן התחלת פריחה (שווה ערך לשלב 55-63 בסולם BBCH , שבו שלב 55 מתאים לניצנים בודדים להיות גלוים אך עדיין סגורים ואת שלב 63 מתאים הזמן שבו 30% של פרחים על האשכול הראשי נפתחו), בין 10 ל -24 ביוני 2013 (נתונים מורחבים איור 1 וטבלת נתונים מורחבת 2). לאחר גיחתה מן הפקעות, דבורת bicornis זכר והנקבה מתחילה לבנות תאים שבהם הנקבה שמה את הביצים שלה על אבקה שנאספה. ההתפתחות היתה זהה בשני תנאי הניסוי (נתונים מורחבים איור 1 א). נקבות מעדיפים לחזור ולבנות תאים בקן הלידה שלהם, על פני סביבה חדשה, ויש אינדיקציה כי זמינות אתר הקן היא הגבלת אוכלוסיות בנוף החקלאי הנוכחי.

הפקעות מקורן באזור המחקר. אנו התעכבנו באופן מלאכותי כחודש, על ידי אחסון גלמים ב 2-5 מעלות סלציוס, כדי להתאים את הפנולוגיה של הזרעי הלפתית הנזרעים באביב. באזור המחקר שלנו בדרום שבדיה, תצפיות של מינים מאז 1990 מצביעים מאי (255 תצפיות) להיות התקופה הראשיתשל דבור bicorins לאחר מכן, באפריל (94), יוני (83), יולי (2) ומארס (1) (תאריך כניסה משוער 9 פברואר 2014, מינים: ” Osmia bicornis ”, אזור: ” Go ¨ Italand ”, תקופה: 1990-2014, מרץ, אפריל , מאי ,יוני , יולי, ואוגוסט). זה מצביע על כך שרוב דבורי הbicorins בשדות הלימוד שלנו מקורם כנראה מהאוכלוסיה. המיקומים בשדות התרחשו באותו יום בשדות בתוך זוג (נתונים מורחבים טבלה 2). מלכודת קנים היו מותקנות על מוטות בגבולות השדה, המרוחקים כ -50 מ’ זה מזה, פונים דרומה עם מקלט לצמחייה בצד הצפוני.

צינורות קינון נאספו 36-43 ימים לאחר התקנת הפקעות. קינון הפעילות נקבעה באוקטובר 2013 על ידי ספירת מספר הצינורות עם תאי הצאצאים. איפה התרחשה פעילות הקינון, bicornis בנו 4-34 תאי צאצאים סה”כ לשדה (3.5+/- 0.3 ממוצע+/- הערכה) תאים לכל קן ושדה, מופץ מעל 1-9 צינורות. שיעור הגלמים המגיחים מן המעטפות נקבע על ידי ספירת מספר פקעות פתוחות. הגולם נחשב למת אם הגולם היה שלם שבועות לאחר השמה בשדות.

מושבות דבורי בומבוס. 6 מושבות מסחריות של מושבותBombus terrestris  הוצבו בכל שדה בתחילת הפריחה של שמן זרעי לפתית, בין 14 ל -28 ביוני 2013. בשלב זה, גיל המושבות היה 10 שבועות והכילו מלכה אחת, כ 50 פועלות וצאצאים בכל השלבים. המיקום בעקבות הפנולוגיה של הזרעים נעשה באותו יום בשש הזוגות (או 2 ימים בנפרד באחד המקרים) עבור שדות בתוך זוג (נתונים מורחבים טבלה 2). מיקומים של מושבות בשני זוגות השדה עם פנונולוגיה אסינכרונתי הופרדו על ידי 8 ימים בין שדות בתוך הזוגות, כדי לעקוב אחר תחילת הפריחה בשדות בודדים (נתונים מורחבים טבלה 2). מושבות דבורה הוזמנו בארבע קבוצות, עם מושבות מאותה קבוצה בשש זוגות מסונכרניים וממנה התאימו שדות בודדים עבור שני זוגות אסינכרוניים (נתונים מורחבים טבלה 2). שכיחות של פתוגנים וטפילים במושבות לא נמדדה לפני ההשמה, אם כי במושבות מסחרים יכולים לשרוץ, וזה יכול להוסיף רעש בלתי מוסבר לנתונים שלנו. המושבות הושמו בשלשות בשתי בתים מאווררים, הממוקם בחלק מוצל של גבולות השדה (נתונים מורחבים איור 1). המושבות לא קיבלו מזון משלים לאחר ההשמה בשדות. תיבות הפלסטיק הפנימיות ותכולת המושבה של דבורי  terrestris (דבורים, צאצאים וחומרי קינון) נשקלו כאשר המושבה מוקמה בשדות ולאחר מכן באופן דו – שבועי. המושבות היו סגורות עבור הדבורים היוצאות לפני זמן שקילה וכל מושבה נשקלה 3-5 פעמים (כולל השקילה הראשונית). שתי מושבות (אחת בכל תנאי טיפול) לא נשקלו פעם אחת, כי הם לא יכלו להיסגר בשל הדבורים היוצאות. כל המושבות בתוך זוג בשדה טופלו על ידי הקפאה (220 מעלות) בסימן ראשון של התעוררות מלכות חדשות בכל אחת 12 המושבות. זה קרה בין 7 ביולי ל -5 באוגוסט 2013, או 23-38 ימים לאחר שהמושבות הונחו בשדות. בזוגות השדה האסינכרוני נאספו המושבות בתאריכים שונים משדות בתוך הזוג, אך טופלו מספר ימים שווה מהשמה עד סיום.

שתי המושבות החיצוניות בכל קופסה משולשת נבדקו על מנת להעריך את מספר מלכות ופועלות/זכרים, משקל של פקעות, זחלים ומבנה הקן ומספר התאים המשמשים לאחסון צוף ואבקה. הפרדה בין המלכה לבין הפועלות/זכרים גלמים התבססו על התפלגות הערך הנמוך ביותר בין שני המצבים של הפקעות, על בסיס המדידה של כל הפקעות מארבע המושבות (נתונים מורחבים איור 1 ג).

מושבות דבורי דבש. שש מושבות ‘אפיס מליפרה’ בגודל זהה היו ממוקמות בכל אחת מהשדות(בסך הכל 96 מושבות) עם תחילת הפריחה של זרעי לפתית, ב 14-28 יוני 2013 (נתונים מורחבים טבלה 2), בהערכה 3,418  123+/- (ממוצע +/- הערכה ) דבורים בוגרים לכל מושבה (ללא הבדל סטטיסטי בין הטיפולים) (נתונים מורחבים טבלה 5). המיקום בשדות בעקבות הפנולוגיה שלהם נעשה באותו יום (או יומיים בנפרד במקרה אחד) עבור שישה שדות מתוך זוגות (נתונים מורחבים טבלה 2). בשני זוגות השדה עם הפנולוגיה אסינכרוני, מיקומים הופרדו על ידי שבעה ימים בין שדות בתוך זוגות, לאחר תחילת הפריחה של שדות בודדים (נתונים מורחבים טבלה 2). כוח דבורי דבש המושבה (כלומר, מספר דבורים בוגרות במושבה) היה מוערך לפני מיקום בשדות הניסוי, ב 6-7 יוני, ושוב במיקום שכיח של חורף לאחר הסרה משדות הניסוי,ב 29 יולי עד 2 באוגוסט, על ידי משקיף מיומן בשיטת ליבפלד המושבות הוסרו משדות הניסוי ב 2-31 ביולי, בסוף הפריחה של הזרעים.

מושבות הופקו ב 27-31 מאי על ידי כוורן מקצועי עם מלכה אחת או שתיים מלכות שתיהן בגיל שנה  משושלת ידועה. במושבות היה שוויון מלא של שתי חלות דבש (עם דבורים), שתי מסרקים אטומים לדגירה (עם דבורים), אחת המלכות שמקורה באותה מושבה כמו זו שממנה נפרדה (מושבה חדשה שנוצרה) נלקחה, דבורים משתי מסרקות עורבבו לתוך הפיצול, נמשך מסרק ריק אחד וחמישה מסרקים עם מוצא שעווה. המלכות בפיצולים הזדווגו בחופשיות ונוצרו ארבע קבוצות מלכות אם שונות על בסיס שושלת המלכה וגיל. שושלת המלכות וגיל היו מתואמים בין שדות בתוך זוג, אבל התפלגות המושבות היתה אקראית. המסרק היה מלא, עם שטח של 880 ²סמ לכל צד ובהערכה 1.25 דבורים לכל ²ס”מ, כאשר צד מסרק היה מכוסה במלואו (סך הכל 1,100 דבורים לכל צד). פיצולים חדשים של המושבות הושמו בתוך 60 דונם שדה אורגני בפריחת חורף של זרעי לפתית לאחר שוויון ולפני מיקום ב 16 שדות הניסוי, כדי למזער את הסיכון של חשיפה של רעלנים וחומרי הדברה אחרים.

דגימות אבקה. כדי לאמת את השימוש של זרעי הלפתית על ידי הדבורים, דגימות אבקה נלקחו ממלכודות אבקה שהונחו על מושבות mellifera, ומ- terrestris המלקטות מזון בשדה ב ומתאי דגירה של דבורי bicornis . מלכודות האבקה היו מותקנות על שלושת מושבות mellifera והופעלו במהלך שיא הפריחה של זרעי הלפתית (שלבים 65-67 על סולם BBCH). לפחות 25 מ”ל אבקה נאסף מכל שדה. דגימת משנה של 15.0 גרם של אבקת דבורי mellifera שנאספה היה ממוין לדגימות נפרדות על בסיס צבע ודגימות נפרדות היו במשקל. אחת לחמש דוגמאות( 2.9+/- 0.3) (ממוצע +/- הערכה) נותן סך של 47 דגימות. אבקה נאספה, מתי שאפשר, מסוג דבורי bicornis מתאי גולם, וכתוצאה מכך 17 דגימות מתוך שש שדות בקרה עם פעילות קינון.

50-500 גרגרי אבקה אקראיים למדגם נקבעו כי מקורם מן זרעי לפתית או מזן צמח אחר באמצעות מיקרוסקופ (10-403 הגדלה) ואוסף האבקה הופנתה למחלקה לביולוגיה, אוניברסיטת לונד.

שאריות רעלנים. נלקחו דגימות, אבקנים ודגימות צוף לכמת את הריכוזים של חומר ה- clothianidin, יחד עם b-cyfluthrin ואת ארבעת הרעלנים neonicotinoids האחרים שבשימוש בשוודיה (נתונים מורחבים טבלה 8), וכן לאשר את הטיפולים. דוגמאות של חומרים עשבוניים (פרחים ועלים) נאספו, בתוך 2 ימים של זריעה (7 אפריל – 20 מאי), כל עשרה מטר המשמש לניטור דבורי בר בגבולות השדה הקבועים הסמוכים לשדות הלפתית. בשדות המטופלים אספנו גם דגימות צמחיות דומות 13-15 ימים לאחר הזריעה (21 באפריל – 3 יוני). בכל שדה, חמישה דבורי ‘מליפרה’ עם המון אבקה נתפסו לאסוף דגימות אבקה, ולפחות חמישה מלקטי צוף נתפסו כדי לאסוף צוף מן הדבש בבטן. בשניים משדות הבקרה, לא ניתן היה למצוא מסוג ‘מליפרה’ עם המון אבקה בשדות לפתית. חמש מסוג ‘טרסטריס’ נתפסו בשדות הלפתית הפורחים, שהובאו למעבדה וצוף הוצא מן הקיבה של 3-5 דבורים לשדה, למעט שדה בקרה אחד שבו רק דבורה אחת נשאה צוף. דגימות צוף טופלו כמותית באמצעות טכניקת דגימה.  כימות הרעלנים נעשה באמצעות כרומטוגרפיה נוזלית יחד עם ספקטרומטרייה. חומר ההדברה כומת באמצעות גז כרומטוגרפיה יחד עם ספקטרומטרייה. ראה טבלת נתונים מורחבת 8 עבור גבולות זיהוי וכימות.

איסוף נתונים ע”י משקיף “עיוור” . האנשים העוקבים אחר דבורי בר בשדות לפתית, מטפלים בקני דבורים בודדים, שקילה ובדיקת אבקה מושבות, הערכת כוח המושבה דבש, ואספת אבקת דבש ודגימות צוף היו עיוורים לתנאי הטיפול. עם זאת, עבור נסיבות מעשיות לא ניתן היה ל”עוור” את האדם שאוסף דגימות צמחיות בגבולות השדה בזמן זריעה ולאחר מכן בניטור דבורי בר בגבולות איסוף דבורי בומבוס לדגימות אבקה ודגימות צוף.

ניתוח סטטיסטי. כל הנתונים נותחו בתוכנת- SAS 9.4 עבור Windows (מכון SAS). צפיפות דבורי הבר הושוו בין תנאי הניסוי וביחס לציפוי הפרחים, גודל של מוקד שדה הזרעים ואחוז של קרקע חקלאית בסביבת הנוף באמצעות מודל ליניארי מעורב עם טווח שגיאה וקישור נתונים. זהות זוג, זהות זוג × תנאי ניסוי וחלק קינון בשדה, זהות זוג × תנאי ניסוי היו כלולים כגורמים אקראיים, כדי להסביר את התאמת האתרים ואת ההיררכיה בעיצוב המדגם. כדי לחקור את ההבדל בפנולוגיה בין שדות המושפעים מההבדל בצפיפות הדבורים בין הטיפולים, אנחנו גם הרצנו מודל סטטיסטי הכולל רק סקרים של זמני סינכרון, כלומר סקרים לא יותר מיום אחד עבור שדות בתוך זוג (נתונים מורחבים טבלה 2). בנוסף, כדי לבדוק אם השפעת הטיפול היתה עקבית עבור דבורי בר, אנחנו הרצנו עוד שני דגמים, אבל לא נכלל סוג דבורי ‘טרסטריס’, אשר יכול לנבוע מהמושבות המסחריות, וכל הדבורים מזני הבומבוס ללא הבחנה ביניהם (נתונים מורחבים טבלה 7). התוצאות מארבעת הניתוחים היו זהות, למעט ציפוי פרח, אשר לא התייחס באופן משמעותי לצפיפות דבורי הבר בלבד (נתונים מורחבים טבלה 4). ניתוח עם התפלגות שגיאה בינומית שימשו לבדיקת ההבדל בעטיפת הפרחים בין הטיפולים, הן עבור כול הנתונים ורק לנתונים סינכרונים זמניים בלבד (נתונים מורחבים טבלה 5). התוצאות לא נבדלו באופן איכותי, בהתאם לנתונים שנקבעו (נתונים מורחבים טבלה 5).

הבדלים בהופעתה של דבורת Bicornis מהפקעות שבין הטיפולים, המינים והאינטראקציה שלהם נבדקו במבחן glmm עם טווח שגיאה בינומית וקישור נתונים. זהות זוג, זהות זוגית × ותנאי טיפול, מין מקוננות × זוג זהות × תנאי טיפול, נכללו כגורמים אקראיים. מספר צינורות הקן של ה Bicornis עם פעילות קינון הושווה בין הטיפולים באמצעות בדיקת ווילקסון-מאן-וויטני, מודל צמיחה אישי (נתונים מורחבים טבלה 6) מבוסס על מודל לינארי מעורב שימש לבדיקת השפעת הטיפולים על העלייה במשקל של מושבות דבורי  terrestris הממוקמות בשדות (יום 50). העלייה במשקל נטו הייתה קשורה ליום, לטיפול, ליום×טיפול,  ליום×יום×יום ×יום× טיפול. ניתוח אקראיי ו שיפוע אקראי עבור יום ויום × יום נכללו, עם זהות המושבה כמשתנה ושונות משותפת. זהות זוג וזהות זוגית ×תנאי טיפול  נכללו כגורמים אקראיים כדי להסביר את מבנה המחקר. מאחר ומודל הצמיחה האישית היה מורכב והניב אינטראקציות משמעותיות דו-כיווני ותלת כיווני,  החלטנו: (1) לנתח את הצמיחה לאורך זמן נפרד עבור שני הטיפולים (נתונים מורחבים טבלה 6); ו (2) הבדלים בבדיקה בשיעור צמיחת המושבה בין הטיפולים רק לשלב הצמיחה החיובי, שזוהה כתקופה עד למשקל השיא בשדות הבקרה, באמצעות ניתוח סטטיסטי עם שיפוע משוער כמו משתנה התלוי, טיפול כמשתנה הבלתי תלוי וזיהוי זוג כגורם אקראי. נתוח LMM (עם טווח שגיאה רגיל) או GLMM (עם טווח תפוצת שגיאה וקישור נתונים) שימשו להשוואה בין מספר המלכות וגלמי הפועלות / זכר, משקל של פקעות, הזחלים ואת מבנה הקן ואת מספר של תאים המשמשים לאחסון צוף ואבקה בין הטיפולים (נתונים מורחבים) לוח 5).

כוח מושבת דבש (כלומר, מספר דבורים בוגרים לכל מושבה) הושווה בין טיפולים באמצעות LMM. כוח המושבה לפני המיקום בשדות שימש כמשתנה וזהות זוגית, זהות זוגית ×טיפול הכלולים בגורמים אקראיים. מושבה שאיבדה את מלכתה בזמן ההובלה לשדה (שדה מטופל) ומושבות שהתרחבו (8 בשדות ביקורת ו10 בשדות מטופלים) לא נכללו בניתוח (אשר לא שינה איכותית תוצאות).

כדי לחקור אם נוכחות של שדות אחרים בתקופת אביב של זרעי לפתית בטווח 1 ק”מ השפיעו על התוצאות, צמיחה של מושבת terrestris  ייצור מלכה ופועלת/זכר (נתונים מורחבים טבלה 5), ומושבת  melliferaייצור מלכה ופועלת/זכר (נתונים מורחבים טבלה 6) נותחו באמצעות נתונים מלאים כמו כן נתונים שבו שני זוגות שדה עם שדות אחרים בפריחת אביב של זרעי לפתית במרחק 1 ק”מ מאחד השדות לא נכללו, מאחר והשני היה בטווח המעוף הפוטנציאלי של שני סוגי זני הדבורה. התוצאות היו באופן איכותי זהות עבור מושבה terrestris צמיחה, משקל של פקעות המיוצרים ומושבת mellifera פיתוח המושבה עצמאית כולל או לא כולל את שני זוגות השדה (נתונים מורחבים לוחות 5 ו -6), אבל היו שונים עבור מספר פקעות  terrestris (נתונים מורחבים טבלה 5). האחרון יכול להיות תוצאה של כוח סטטיסטי מופחת כדי לזהות הבדלים, שכן רמת שכפול מצטמצם מ 8 עד 6 כאשר לא כולל שניים של זוגות שדה וייצור המלכה בפרט בתיעוד מאוד משתנה.

כדי לחקור אם שימוש בחומר  Biscaya  בשדה בקרה אחד השפיעו על התוצאות, אנחנו ניתחנו צפיפות דבורי בר (נתונים מורחבים טבלה 4), פעילות קינון (התוצאות לא מוצגות), במושבה גידול ‘בטריסטריס’ (נתונים מורחבים טבלה 5), ייצור מלכה ופועלת/ זכר (נתונים מורחבים טבלה 5) ו- מושבת ‘מלפירה’ פיתוח המושבה (נתונים מורחבים טבלה 6) ביחס לקוטל החרקים וטיפול הכולל את זוג השדה שבו שימש חומר Biscaya בשדה הביקורת. התוצאות היו איכותיות עבור כל המשתנים התלויים, לא תלוי בכללת או אי הכללת זוג השדה (נתונים מורחבים טבלאות 4-6). ריכוז הבדיאנידין בצוף ובאבקה שנאספו על ידי דבורים, צוף שנאסף על ידי דבורי בומבוס וחומרי שדה הגבול נותחו ביחס לטיפול במבחני וילקוקסון-מאן-וויטני.

הכפלת דרגות חופש במודלים המעורבים נאמדו עם שיטת קנוורד-רוג’ר, או כאשר היתה שונות שלילית באקראי בחלק מהמודל, שיטת ההכלה (המגבילה את מרכיב השונות ל-0), כדי להימנע ממידות החופש המנופחות. סטייה מן ההנחה של חלוקת השגיאה הרגילה של LMM נבדקה באמצעות מבחן שפירו-וילקס והערכה ויזואלית על חלוקת התרשים. כאשר הסטייה היתה זהה (P <0.05 וכלולה בתרשים), הנתונים היו או שורש מרובע או ניתוח GLMM , בהנחה שיש טווח שגיאה. סטייה מן ההנחה של שונות הומוגנית בין הקבוצות בהשוואה נבדקה באמצעות הבדיקה של Levene. כאשר התגלה סטייה (P <0.05), הטרוגנית השונות נבנתה. פיזור יתר של הנתונים, כאשר השונות היא משמעותית גדולה מהממוצע, הוערך על ידי היחס בין הנתונים הסטטיסטיים x2 הכלליים ואת דרגות החופש שלו. אם היחס היה גדול מ -1.3, פרמטר פיזור יתר (אקראי) הוכנס למודל.

ניתוח כוח. ביצענו ניתוח כוח עבור דבורי דבש המושבה, כדי לחקור את גודל האפקט שאנחנו יכולים לזהות בהתאם לשכפול המחקר שלנו. ניתוח כוח מותנה בתכנון המחקר ובמודל בסטטיסטיקה המשמש לנתח את הנתונים, ולכן אנו משתמשים בשיטת ניתוח כוח מומלצת עבור מודלים מעורבים. עם המקרו (תוכנית) MixedTower53 אנחנו הפקנו עקומת כוח המבוססת על מודל המושבה של דבורי הדבש. אנחנו הנחנו α = 0.05 ולאחר מכן מחושב כוח עבור טווח גודל אפקט. גודל האפקט מחושב באותו קנה מידה כמו המשתנה התלוי (כלומר, מספר דבורים לכל מושבה; נתונים מורחבים איור 2 א). על ידי חלוקת גודל האפקט עם המספר הממוצע של דבורים לכל מושבה באתרי ביקורת, השגנו גודל אפקט המתבטא באחוז השינוי במספר הדבורים למושבה (כלומר, כוח מושבה) בין שדות ביקורת לשדות מטופלים (נתונים מורחבים איור 2 ב), מה שאפשר להשוות את גודל ההשפעה שלנו עם גודל האפקט שנקבע על ידי הרשות האירופאית לבטיחות מזון וניתוח הכוח שביצע המרכז לאקולוגיה והידרולוגיה. ניתוח הכוח שלנו מציין כי, בהינתן המדגם שלנו, שכפול השיטה וניתוח הנתונים, נוכל לזהות גודל אפקט של רק 20% מתחת עם כוח של 0.8 (נתונים מורחבים איור 2 ב). הערכת האפקט שלנו, זהה עם הגודל המשוער של האפקט הניתן על ידי המרכז אקולוגיה והידרולוגיה.

image5 71

image7 50

image6 59

image14 18

image15 16

image11 24

Extended Data Table 4 | Wild bee density in oilseed rape fields and borders in relation to insecticide seed treatment and covariates

image9 40

image13 19

image12 21

Extended Data Table 7 | Number of individuals of wild bee species or groups at control (n 5 8) and insecticide-treated (n 5 8) oilseed rape fields

image10 36

Extended Data Table 8 | Residues of neonicotinoids (n) and a pyrethroid (p) in bee-collected pollen and nectar from control fields and fields sown with insecticide treated seeds

image8 46

ציפוי זרעים בחומרי הדברה רעלנים בעלי השפעה מזיקה על דבורי בר

הבנת ההשפעות של חומרי הדברה מסוג רעלנים מלאכותיים על הדבורים הוא חיוני בגלל דיווחים על ירידה בהפצה ובגיוון, לדבורים תפקיד מכריע כמאביקים במערכות אקולוגיות וחקלאות. הרעלנים חשודים להוות סיכון בלתי מתקבל על הדעת לדבורים, בין השאר בגלל ספיגתם המערכתית בצמחים, האיחוד האירופי הציג לפיכך השעייה על שלושה סוגי רעלנים כגון ציפויי זרעים בגידולים פורחים שמושכים דבורים. יש ביקורת על ההשעייה בשל היותו מבוסס על עדויות חלשות, במיוחד בגלל שההשפעות נמדדו על דבורים שהוזנו באופן מלאכותי ברעלנים, לכן, שאלת המפתח היא איך חומרי ההדברה ישפיע על דבורים ודבורי בר בפרט, בנופים חקלאיים בעולם האמיתי. כאן אנו מראים כי צפוי זרע קוטל חרקים נפוץ ביבול פורח יכול להיות בעל השלכות חמורות על דבורי בר. במחקר זה נעשה שיכפול מותאם של נופים, מצאנו כי ציפוי זרע עם אלדו, קוטל חרקים המכיל שילוב של רעלן מסוג  clothianidin והפירתרואיד b-cyfluthrin, שהתווסף על זרעי לפתית, הפחית צפיפות דבורי בר, גרם לבידוד דבורים מקננות, וגידול ורבייה של מושבה של דבורי 'בומבוס' תחת תנאי שדה. לפיכך, שימוש כזה עלול להוות סיכון משמעותי לדבורי בר בנוף החקלאי, ואת התרומה של חומרי הדברה לירידה העולמית של דבש דבורים  לא הוערכה כראוי. חוסר בתגובה משמעותית במושבות של דבורי דבש מציע כי דיווח על השפעת חומרי הדברה על דבורי הדבש לא תמיד יכול להיות אומדן לדבורי בר. חומרי הדברה עם רעלנים מלאכותיים משמשים בדרך כלל ציפויים לזרע כדי לשלוט במזיקים וחרקים במגוון של גידולים כגון תירס, דגני בוקר, שמן, זרעים נלקחים באופן שיטתי על ידי גידול צמח ומופצים לכל הרקמות. כימיקלים אלה נחשבים יותר מאשר חמישית של שוק הדברה בעולם, והשימוש הנפוץ שלהם דורש כי ההשפעות שלהם על אורגניזמים שאינם היעד ייחקרו. דאגה מסוימת היא ההשפעה של הרעלנים על דבורים, בשל תפקידה של הדבורה באבקת גידולים, וירידה בגיוון הדבורים ותפוצתם. חששות אלה, יחד עם מחקר המציין השפעות שליליות של רעלנים על דבורים, הובילו להגבלה של האיחוד האירופי כולו מ 1 דצמבר 2013 על השימוש של שלושה רעלנים ,clothianidin) (imidacloprid ,thiamethoxam   כפי שציפוי זרעים בגידולים אטרקטיבי לדבורים, על מנת לאפשר מחקרים על ההשפעות הסביבתיות שלהם. מחקרים קודמים התמקדו בעיקר בהשפעות של ניאונוטינואידים על דבורים שנחשפו באופן מלאכותי...

295.00 

295.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.