Singapore’s educational policy through the prism of student voice: recasting students as co-agents of educational change and ‘disrupting’ the status quo?

המאמר בחן את ההשלכות של מדיניות הדגל של סינגפור ‘בתי ספר חושבים, אומה לומדת’ (TSLN- Thinking Schools, learning Nation) על פיתוח ‘תלמידים חושבים’ בעדשת קולות התלמידים. המטרה הינה להצביע על אפשרות של שינוי הסטטוס קוו של המדיניות החינוכית, באמצעות הטמעה ושיתוף של קולות התלמידים ועמדותיהם המשמעותיות, בעיצוב מדיניות החינוך.

כיום המשפיעים העיקריים על עיצוב מדיניות החינוך בסינגפור הם קובעי מדיניות, מנהלים ולאחרונה גם מורים. על אף הישגיה המרשימים של מערכת החינוך הסינגפורית במבחנים בין-לאומיים, ואף על פי שמדיניות ה TSLN מציבה את התלמידים ואת יכולת החשיבה העצמאית שלהם בראש מעייניה, קולות התלמידים שבה עדיין אינם נשמעים ואף מודרים (Liew, 2008), זאת על אף שבשנים האחרונות נמצא כי קיימת השפעה חיובית של יוזמות המקשיבות לקולות התלמידים ברחבי העולם, ובפרט על תחושת המסוגלות שלהם (Mitra, 2004), היכולת של המערכת להבין ולטפל בבעיות של הילדים, ושיפור מערכות היחסים בין מורים לתלמידים (Hargreaves, 2004). לדוגמה, במחקר שנערך באנגליה, בנוטינגהאם (McGregor, 2005) החוקר, ראה בתלמידים כמומחים בלימודים וטען כי הם מחזיקים בידע על בית ספר שאינו קיים אצל המבוגרים. הוא הדגיש כי נקודת המבט של תלמידים עשויה להיות שונה מבעלי העניין המבוגרים מבחינת נושאים הקשורים בחינוך, תוכנית לימודים למידה או הערכה. דרך נוספת שקול התלמידים יכול לספק נקודת מבט חדשה היא בדרך שמאפשרת לתלמידים לעצב את השכלתם כאזרחים באופן פעיל, תוך סטייה מדרכי הוראה ולמידה מסורתיות שמשעתקות את הפסיביות של התלמידים. בהקשר זה נטען שצריך לבצע שינוי תרבותי מ-רק לשמוע אותם ל-לתת להם משקל ראוי.

המאמר התמקד באופן שבו משפיעה מדיניות ה-TSLN ובפרט החוויה הלימודית בכיתה, על האופן בו תופשים התלמידים את המונח ‘חשיבה ביקורתית’ ואת יכולתם של הילדים לחשוב באופן ביקורתי. חשוב לציין כי לא קיימת הגדרה אחידה למונח ‘חשיבה ביקורתית’. כמה תאורטיקנים, למשל גארדנר או בלום רואים בחשיבה ביקורתית מערכת של מיומנויות ויכולות קוגניטיביות. הטקסונומיה של בלום, היא פירמידה של מיומנויות מסדר נמוך לסדר גבוה. ידע, הבנה, יישום, ניתוח סינתזה, הערכה. מספר חוקרים טענו כי שלוש הדרגות הגבוהות בסולם הן מיומנויות הקשורות בחשיבה ביקורתית. על חשיבה ביקורתית ברפורמה של סינגפור נכתב כך: “כדי לאפשר לתלמידים לרכוש ולהבין מיומנויות ותהליכי חשיבה מרכזיים, ליישם מיומנויות בלמידה, לקבל החלטות ולפתור בעיות, לפתח הרגלים ולהיות ביקורתיים, יצירתיים ועצמאיים”. החוקר מדגיש כי בעוד שחשיבה ביקורתית עצמה לא הוגדרה באופן מפורש במדיניות החינוך, מבינים אותה כזו העולה בקנה אחד עם ההגדרות בספרות המחקרית. כדי להימנע מהגדרה ספציפית המחקר אימץ עמדה רעיונית רחבה. כלומר, הוא מכיר בדרכים רבות בהן המושג חשיבה ביקורתית עשוי לבוא לידי ביטוי.

שיטה: במחקר השתתפו 36 תלמידים ותלמידות משלושה בתי ספר בסינגפור, בגילאים שונים, מכיתות ו’-י”ב. באמצעות השיטה האיכותנית. כלי המחקר כלל בעיקר ראיונות קבוצתיים וניתוח מסמכים, למשל עבודות של התלמידים, ומסמכי מדיניות של בתי הספר. המידע נותח באופן תמטי על ידי השוואה של הדומה ושל השונה בעדויות שנאספו.

 ממצאי המחקר הראו כי התלמידים הבינו חשיבה ביקורתית כיכולת לעבד ולהביע דעה ביחס למידע הנלמד. עם זאת, ניתוח המידע העלה שתי תמות עיקריות שהצביעו על כך שהתפישה של התלמידים של ה’חשיבה הביקורתית’ שלהם, מושפעת גם מהחוויה הלימודית, וגם מפרקטיקות שיטתיות ותלויות הקשר.

ביחס לחוויה הלימודית, התלמידים נטו לתפוס את החשיבה הביקורתית כשולית בתהליך הלמידה, בין היתר, בשל שימוש משיטות הוראה בהן המורה נמצא במרכז, האופן בו תפשו המורים והתלמידים את עצמם כמסוגלים ללמד או ללמוד חשיבה ביקורתית, ודגש מועט על חשיבה ביקורתית בכיתות נמוכות יותר. למשל, תלמיד תיכון התייחס למה שעבר בכיתות הנמוכות: “המורה שלי נהג להגיד לי: ‘אתה צריך לראות את זה (מה שאתה צריך לשנן) כל יום, להדביק אותו על הקיר שלך… לשנן אותו לחודש ואז להגיד אותו בלי להסתכל”.

ביחס לפרקטיות שיטתיות ותלויות הקשר, התלמידים נטו לתפוס את עצמם כבעלי מסוגלות נמוכה כ’תלמידים חושבים’, בשל הדגשת המערכת את הלימוד באמצעות שינון ולימוד מכוון לעמידה במבחנים, מגבלות הזמן לעמידה במטלות הלימודיות, והנוקשות של מערכת החינוך באופן כללי. למשל, תלמיד תיכון אחר העיד (כאשר הוא נשאל האם הוא חושב שמלמדים אותו על חשיבה ביקורתית בבית הספר):  “אני חושב שזה חצי, חצי, עלינו לשנן דברים אך (במהלך פעילות בשיעור כישורי חיים) מורים גם מודיעים לנו שעלינו לחשוב על ההשלכות. למשל, הם מלמדים אותנו דברים שאסור לקחת סמים, אז אנחנו יודעים מה יקרה לנו אם נבחר בדרך אחרת. אז בהזדמנויות האלה, נלמד מעט על חשיבה ביקורתית אבל זה יותר כמו לשנן, זה יותר כמו מתמטיקה ומדע”.

ממצאי המחקר העידו כי הקיפאון בשיטות הלימוד המסורתיות בבתי הספר בסינגפור, ובפרט המכוונות למבחנים ושיטת הלימוד הדידקטית, מחבלים ביכולת של מדיניות ה- TSLN לעודד באופן יעיל חשיבה ביקורתית בקרב התלמידים, ובפרט בכיתות הנמוכות.

החוקר מציע ששילוב תלמידים בעיצוב מדיניות החינוך עשויה להועיל. כמו כן מציע החוקר כי ‘חשיבה ביקורתית’ אינה צריכה להיבחן רק במושגים של ביצוע מטלות קוגניטיביות ברמה גבוהה, אלא כיכולת לפעול וליצור שינוי חיובי בעולם האמיתי.