Social comparisons on social media: online appearance-related activity and body dissatisfaction in adolescent girls – השוואות חברתיות במדיה החברתית: פעילות מקוונת הקשורה למראה ואי שביעות רצון ממראה גופני אצל נערות מתבגרות (הצעה לתרגום מאמר)

השוואות חברתיות במדיה החברתית: פעילות מקוונת הקשורה למראה ואי שביעות רצון ממראה גופני אצל נערות מתבגרות

מבוא: המעורבות, של מתבגרות בפלטפורמות חברתיות מקוונות, מתקדמת בקצב אקספוננציאלי ויש צורך במחקר כדי לחקור השפעה זאת על בריאות הנפש של נערות מתבגרות. מחקר זה בחן פעילות הקשורה למראה (למשל התבוננות בתמונות של חברות) ברשתות החברתיות ובאי-שביעות רצון מהגוף, בקרב נערות מתבגרות.

שיטות: מדדי דיווח עצמי של פעילות הקשורה למראה באינטרנט, השוואות חברתיות לקבוצות יעד נשיות, הפנמה של האידיאל הרזה, חוסר שביעות רצון ממראה הגוף והערכה העצמית – ניתנו ל -210 נערות (גיל ממוצע = 15.16 שנים). תוצאות: אי שביעות הרצון של מראה הגוף מקושר באופן משמעותי: (i) כמות הזמן בהשוואות חברתיות ו (ii) השוואות חברתיות לדימוי גבוה יותר, עם מטרות נשיות שונות באינטרנט. הערכה עצמית נמוכה יותר מקבוצת היעד של חברות קרובות, הייתה קשורה מאוד להערכות דימויי גוף נמוכות יותר. ניתוח גישור סדרתי מרובה, גילה כי גם לאחר פיקוח על גיל והערכה עצמית, הזמן שהוקדש להשוואות חברתיות תיווך באופן משמעותי את הקשר בין פעילות הקשורה למראה באינטרנט, לבין חוסר שביעות רצון ממראה הגוף. קשר זה תווך חלקית יותר, על ידי הפנמה של האידיאל הרזה, אשר תיווך באופן משמעותי, את הקשר בין זמן ההתעסקות בהשוואות חברתיות ולאי שביעות רצון ממראה הגוף.

דיון: התוצאות מובהרות במונחים של פלטפורמות, במדיה חברתית מקוונת, המייצגות סביבת תרבות נוספת למראה חיצוני אצל נערות מתבגרות. השפעות המדיה על בריאות הנפש של גולשות רשת (משתמשות) פגיעות וכיצד מחקר עתידי צריך למצוא גורמים, אשר עשויים להוות חוצץ, המגן על נערות מתבגרות, מפני ההשפעות השליליות.

מבוא

מודלים חברתיים-תרבותיים של אי שביעות רצון ממראה הגוף, מדגישים את תפקידה של התקשורת כמתחילה, מפתחת ומקיימת הערכת דימוי גוף שלילית (Thompson et al. 1999). בעוד שמחקר מקיף בחן את ההשפעה של צורות מדיה מסורתיות יותר, כמו מגזינים וטלוויזיה (Grabe et al. 2008), פחות מחקרים בדקו כיצד צורות חדשות יותר של מדיה כגון אתרי רשתות חברתיות מבוססות אינטרנט (SNSs) משפיעות על הערכות גודל וצורת גופם של הגולשים (Holland &Tiggemann, 2016). מעט המחקרים שנעשו בנושא זה,  עם דגש על נערות מתבגרות – קבוצה לה סבירות גבוהה של שימוש ברשתות חברתיות מקוונות, באופן מוגזם (Kelly et al. 2019), דיווחו על הערכות דימוי גוף שליליות יותר, בהשוואה לנערים בני גילם (Jones, 2004; Lawler & Nixon, 2011;Dooley et al. 2019). דימוי גוף נמוך, מיוחס למגוון תוצאות שליליות, כולל התחלה של הפרעות אכילה (Stice & Shaw, 2002), הערכה עצמית נמוכה, השפעה שלילית מוגברת (Stice & Bearman, 2001), ומצוקה רגשית משמעותית (Johnson &Wardle, 2005), בחינת גורמים התורמים לרמות נמוכות יותר של שביעות רצון הגוף בקבוצה פגיעה זו, הינה בעלת חשיבות קריטית למחקר פסיכולוגי, בכדי לשפר מניעה ממוקדת ומוקדמת של תוכניות התערבות. בשנים האחרונות, ישנה התרחבות רבה והגברת הפופולריות של אתרי מדיה חברתית מקוונים כמו פייסבוק, סנאפצ’ט או אינסטגרם. באותה מידה -מכשירים ניידים מספקים גישה נוחה לאינטרנט עד כדי כך שדו”ח אמריקאי שפורסם לאחרונה קבע כי 45% מהמתבגרים טוענים שהם מקוונים “כמעט כל הזמן” (מכון המחקר Pew, 2018). בהתחשב בשיעורי חשיפה אלה, חובה לחקור כיצד צורה חדשה זו של מדיה עשויה לתרום להערכת דימוי הגוף של משתמשות אינטרנט מתבגרות.

גיל ההתבגרות הוא זמן שבו הזהות מזויפת. המראה החיצוני מוערך מאוד עד לרמה בה, כי הינו המנבא החשוב ביותר של הערך העצמי הכולל, של המתבגרים (Harter, 2006).רזון, עבור בנות, נחשב כמאפיין בעל יתרון עבור קשרים חברתיים, בתקופה התפתחותית בה שיוך וקבלה לקבוצת חברים, זוכה לחשיבות משמעותית (Oliver & Thelen, 1996). ואכן, מודלים חברתיים-תרבותיים מדגישים כיצד חברויות מהוות תפקיד חשוב בזיהוי וחיזוק האידיאלים של מראה חיצוני וסטנדרטים של היופי (Thompson et al. 1999). מעורבות בשיחות על מראה חיצוני וקבלת ביקורת מחברות, הינן אינטראקציות יומיומיות נפוצות בקרב מתבגרים בתרבויות מערביות רבות Jones et al. 2004; Carey et) al. 2010; Lawler &Nixon, 2011; Webb et al. 2014; Kierans & Swords,2016; Trekels & Eggermont, 2017). (Kierans &Amps, 2016). באירלנד, מתבגרים דיווחו על כך שהם מושפעים מערכי המראה וההתנהגויות של בני גילם. כמו כן, שיחות וביקורת על מראה חברות היו מקושרים לחוסר שביעות רצון מהגוף, במיוחד בקרב נערות צעירות עם נטייה גדולה יותר לדון באידיאל המראה החצוני, בהשוואה לחבריהם הנערים (Lawler & Nixon, 2011). לכן, SNSs עשוי לייצג פלטפורמה נפרדת, בה רמות אי שביעות הרצון ממראה גוף, יכולות להחמיר בשל נוכחות החברות החזקה באתר והזרם המתמיד של תמונות ומידע חברתי המודגש באמצעות אפשור הזרמת המידע (Perloff, 2014).

בעוד הספרות מדווחת כי הזמן המושקע ב- SNSs (Social Networking Sites) קשור באופן משמעותי לחששות דימוי גוף (Fardouly & Vartanian, 2015; de Vries et al. 2016) ותסמיני דיכאון (Kelly et al. 2019), נראה כי סוג הפעילות, בזמן העיסוק באינטרנט, הינו שיקול נוסף (Tiggemann &Miller, 2010; Tiggemann & Slater, 2013). לדוגמה, מאייר וגריי (2014) ציינו כי לא התדירות או כמות השימוש בפייסבוק בקרב מתבגרות, חזו את רמות חוסר שביעות הרצון שלהן מהגוף, אלא עד כמה מתבגרות עסקו בפעילויות הקשורות למראה חיצוני כגון צפייה, תיוג או תגובה על תמונות של עצמן או של נערות אחרות. באופן דומה, טיגמן ומילר (2010) מצאו כי מעורבותן של נערות מתבגרות בתוכן מקוון, ממוקד מראה, קשורה למנגנוני תיווך חיוניים, המעורבים בתהליכים המקשרים בין חשיפה תקשורתית לבין חוסר שביעות רצון מהגוף כגון, הפנמה של אידיאל הרזון והשוואות חברתיות. הפנמה של אידיאל הרזון מתייחסת למידת אידיאלים חברתיים-תרבותיים קוגניטיביים, מייחסת להם רלוונטיות אישית ומבקשת להשיג מטרות בלתי מושגות אלה, לעתים קרובות (Thompson & Stice, 2001). מדיה בתחום אידיאל הרזון הוכחה כמעוררת הפנמה של נערות ונשים לגבי אידיאלים חברתיים-תרבותיים ואת נטייתם להשוואות מראה חיצוני (Keery et al. 2004).

השוואות חברתיות מתבצעות כאשר אנשים מעריכים וקובעים את ערכם האישי, בהתבסס על התפיסות בהן הם מעריכים אחרים, במגוון תחומים (2001 Thompson and Stice). תורת ההשוואה החברתית של פסטינגר (1954) מציעה כי אנשים יגדילו את שיעורי ההשוואות החברתיות, כאשר הם אינם בטוחים בעצמם. היבט זה של התיאוריה עשוי להיות רלוונטי במיוחד עבור מתבגרים אשר, על פי אריקסון (1959), עוברים “משבר זהות” ועשויים לפנות לעמיתים, כדי לקבל מידע חברתי על העצמי, על מנת להפחית את אי הוודאות ולזייף את זהותם (Abrams & Hogg, 1988; Butzer & Kuiper, 2006).