(08/06/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

Strategic knowledge management and enterprise social media

אסטרטגיות ניהול מידע ויוזמות של רשתות חברתיות

 

2. ניהול ידע “חברתי”

ידע הוא “מידע מקושר לניסיון, הקשר, פרשנות והרהור” (Davenport et al., 1998, p.43), ומעט חולקים על ערכו (Lehrer, 2000). ידע הוא מקור ליתרון תחרותי ומאפיין קיימות בכלכלה המודרנית (Adler, 2001; Drucker, 1993). בהקשר זה, 5 מאפיינים של ידע מייצרים השלכות אסטרטגיות חיוניות לניהול:

  1. המידה שניתן להעבירו כדי ליצור יתרון תחרותי.
  2. הגישה החברתית של התוכן שניתן לשלבו.
  3. המידה בה הוא מותאם לייצר ערך כלשהו.
  4. רמת ההתמחות שבו אשר יוצרת מחסומים לחיקויו.
  5. הצורך בידע כחלק מהתהליכים הקריטיים של החברה (Grant, 1996).

חברות שבהן השלכות אלו גבוהות מכונות כבעלות ידע נרחב, כלומר שהידע הוא מקור אסטרטגי יותר חשוב לכשירות הליבה של החברה מאשר שאר המקורות (Starbuck, 1992).

ניהול מידע אסטרטגי (SKM) מנסה ליצור שימוש עם הידע (Davenport et al., 1998, p.44), דבר היוצר ניהול ידע לכשעצמו כמקור ליתרון תחרותי הישרדותי. Wiig (1997) מתייחס לניהול ידע כדרך לאפשר לחברה ליצור ערך מידע המוטבע במשאבים, גלוי או רדום. ניהול ידע מוצלח במיוחד במציאת ידע גלוי בצורה של תהליכים נצפים, מפרטים, חוזים וכדומה, בעוד ניהול ידע רדום נתפש כיותר בעייתי (von Krogh et al., 2000).

ידע רדום נוגע באינטואיציה שלנו, הוא אוטומטי ונדרש ממנו להיות מתוקשר כדי להיות גלוי, ולכן שימושי לאחרים (Eraut, 2000). חוסר היכולת להתמודד אפקטיבית עם ידע רדום נתפש כמקור פוטנציאלי  לכישלון פרויקטים של ניהול מידע (Fahey and Prusak, 1998). על פי Nonaka (1990), המרכיב הקריטי הדרוש להפוך ידע רדום לגלוי הוא קידוד (Hansen et al., 1999).

הרבה חוקרים מכמתים ידע, מתייחסים אליו כישות שניתנת לתפיסה, תקשור ולאגירה (Fahey and Prusak, 1998). אולם, ידע צריך להיתפס גם כ-“מניה” וגם כ-“זרם” בהכרה בטבעו הדינמי והאופן בו הוא מיוצר, מועבר ומוגדל (Deeds and Decarilos, 1999; Dierickx and Cool, 1989). ידע הוא משאב במצב קבוע של זרימה ודורש מערכות חדשות והבנה מה הדרך שבה הוא מועבר בין מגוון פרטים, קבוצות וארגונים (Nissen, 2006).

ישנה התחשבות על ידי חוקרים מוקדמים לתפקידם של רשת חברתית ארגונית ESM ולניהול מידע אסטרטגי SKM (Brzozowski et al., 2009; Haefliger et al., 2011; von Krogh, 2012). כל עוד הנושאים שנדונו לא נחקרו מפורשות, הרשת החברתית הארגונית מראה שהיא יכולה להבטיח את “זרימת” המידע המאפשרת לחברות לתפוש את התנהגות שיתוף המידע אשר תוכל לאפשר קידוד מידע רדום. זה המקור להיווצרות מאמר זה.

6. מחשבות לסיכום

ללא ספק, רשתות חברתיות שינו את התקשורת – כפרטים, אנחנו מדברים עם חברים באופן מקוון, כצרכנים אנחנו חולקים מילים אלקטרוניות ומתחברים עם מותגים וכמשתפי פעולה אנחנו יוצרים במשותף ערכים כאשר אנחנו מוסיפים מידע לפורומים, ויקיפדיה, אתר הסרטים IMDb וכן הלאה. תבניות תקשורת חדשות אלו, לצד החזקות והחולשות שלהן, מופסקות על ידי העבודה בלבד כאשר אנו מדברים עם העמיתים, המנהלים, העובדים, הספקים ואחרים בעלי תפקיד באופן שנשען בלעדית על “טכנולוגיות ישנות” (אימייל וטלפון). במיוחד כאשר דור חדש נכנס לעבודה אשר לא נדרש ממנו ללמוד טכנולוגיה של רשתות חברתית, אלא באופן טבעי הוא צמח עם טכנולוגיה זו, מספר רב יותר של חברות חוככות האם המדיניות שלהן כנגד רשת חברתית בעבודה עדיין הגיונית.

קריאות רבות מצטברות לחיזוק המסגרות התיאורטיות עבור מקבלי ההחלטות לתכנון אסטרטגיות להטמעת רשת חברתית ארגונית ESM (Galliers et al., 2012; von Krogh, 2012) ולניהול ידע אסטרטגי (כולל Ferreira et al.,‘s הקורא למאמרים בסוגיה ספציפית זו). בתגובה, אנו מציעים מסגרת לשילוב של קשת רחבה של מאמרים על הון אינטלקטואלי ככלי להבנה של ערכה של רשת חברתית ארגונית בתופעת ניהול הידע האסטרטגי. אנו טוענים כי רשת חברתית ארגונית עם השותפים הבלתי צפויים וזרימת התקשורת שונה משמעותית מההקשרים האחרים של השימוש בהון האינטלקטואלי. רשת חברתית ארגונית מרחיבה את ההון האינטלקטואלי בשלושה ממדים (אנושי, חברתי והון מבני). בהינתן הפוטנציאל המפריע של טבעה של רשת חברתית ארגונית והצורך לאמץ שינויים תרבותיים כדי לנצל את היתרונות שבהם, המסגרת של מאמר זה עוזרת לחברות להבין את טבען של השינויים הנדרשים.

כדי להסביר בבהירות רבה יותר את התופעה, אנו מציעים הסבר מפורט של רשת חברתית ארגונית. אנו מציעים הגדרה של המושג ובטבלה מספר 1, מציינים את דרישות העסקים אשר מקבלות מענה בפונקציות של התוכנה ובתהליכים הניהוליים תחת הכותרת רשת חברתית ארגונית. אנו מאמינים כי זו תרומה אשר לוקחת את הדיון על ההון האינטלקטואלי וניהול הידע האסטרטגי מהרמות הגבוהות של המופשט ומשייכת אותו לעולם האמתי של רשת חברתית ארגונית.

בתרומתנו השלישית, אנחנו משלבים את שתי הטענות הקודמות ויוצרים “מסגרת הון אינטלקטואלי לחברה המכוונת לרשת החברתית” (איור 2(, אשר משמשת גישה שימושית מאוד לתכנון אסטרטגי, הטמעה וייעול של רשת חברתית ארגונית. ישנן השלכות שימושיות ביותר ממסגרת זו: העובדות ברורות כי התוצר של השקעה ברשת חברתית ארגונית יכולה לעלות במידה רבה כאשר גם “מניות” הידע וגם זרימתו מתאפשרים.

במאמר זה, דנו כיצד ניתן להשיג זאת בזמן שאנחנו מכירים בכך שרשת חברתית ארגונית היא עדיין בחיתוליה ומציגה הזדמנויות מעניינות לחברות, לפרטים, לספקים ולחוקרים. בהתחשב בהתפתחויות של הרשת החברתית בעשור האחרון בלבד, וההתקדמויות המעשיות שממשיכות להופיע, מאוד לא סביר כי ארגונים צריכים להתרחק מרשת חברתית ארגונית. באמצעות אבחנה זו, העניין יהפוך לחשוב במיוחד שחוקרים של ניהול מידע יספקו מסגרות שיקדמו את התיאוריה ויעזרו למשתמשים באסטרטגיות של רשת חברתית ארגונית.

המטרה של מאמר זה להצית שיחות ולהרחיב את המחקר העקרוני והאמפירי של ארגון המכוון לרשת חברתית וניהול מידע אסטרטגי. אנו מקווים שטענותינו יעודדו מקבלי החלטות לשקול את הפוטנציאל של רשת חברתית ארגונית כברירה לשיתוף פעולה חברתי חיוני וככלי לניהול מידע אסטרטגי – “מגביר-תפוקה”, אשר יכול להשפיע ישירות ובעקיפין על האפקטיביות, יעילות ורווחיות בארגונים שלהם (López-Nicolás and Meroño-Cerdán, 2011).

Received 25 August 2017
Revised 3 January 2018
Accepted 20 January 2018

DOI 10.1108/JKM-08-2017-0359

אסטרטגיות ניהול מידע ויוזמות של רשתות חברתיות

 

2. ניהול ידע "חברתי"

ידע הוא "מידע מקושר לניסיון, הקשר, פרשנות והרהור" (Davenport et al., 1998, p.43), ומעט חולקים על ערכו (Lehrer, 2000). ידע הוא מקור ליתרון תחרותי ומאפיין קיימות בכלכלה המודרנית (Adler, 2001; Drucker, 1993). בהקשר זה, 5 מאפיינים של ידע מייצרים השלכות אסטרטגיות חיוניות לניהול:

  1. המידה שניתן להעבירו כדי ליצור יתרון תחרותי.
  2. הגישה החברתית של התוכן שניתן לשלבו.
  3. המידה בה הוא מותאם לייצר ערך כלשהו.
  4. רמת ההתמחות שבו אשר יוצרת מחסומים לחיקויו.
  5. הצורך בידע כחלק מהתהליכים הקריטיים של החברה (Grant, 1996).

חברות שבהן השלכות אלו גבוהות מכונות כבעלות ידע נרחב, כלומר שהידע הוא מקור אסטרטגי יותר חשוב לכשירות הליבה של החברה מאשר שאר המקורות (Starbuck, 1992).

ניהול מידע אסטרטגי (SKM) מנסה ליצור שימוש עם הידע (Davenport et al., 1998, p.44), דבר היוצר ניהול ידע לכשעצמו כמקור ליתרון תחרותי הישרדותי. Wiig (1997) מתייחס לניהול ידע כדרך לאפשר לחברה ליצור ערך מידע המוטבע במשאבים, גלוי או רדום. ניהול ידע מוצלח במיוחד במציאת ידע גלוי בצורה של תהליכים נצפים, מפרטים, חוזים וכדומה, בעוד ניהול ידע רדום נתפש כיותר בעייתי (von Krogh et al., 2000).

ידע רדום נוגע באינטואיציה שלנו, הוא אוטומטי ונדרש ממנו להיות מתוקשר כדי להיות גלוי, ולכן שימושי לאחרים (Eraut, 2000). חוסר היכולת להתמודד אפקטיבית עם ידע רדום נתפש כמקור פוטנציאלי  לכישלון פרויקטים של ניהול מידע (Fahey and Prusak, 1998). על פי Nonaka (1990), המרכיב הקריטי הדרוש להפוך ידע רדום לגלוי הוא קידוד (Hansen et al., 1999).

הרבה חוקרים מכמתים ידע, מתייחסים אליו כישות שניתנת לתפיסה, תקשור ולאגירה (Fahey and Prusak, 1998). אולם, ידע צריך להיתפס גם כ-"מניה" וגם כ-"זרם" בהכרה בטבעו הדינמי והאופן בו הוא מיוצר, מועבר ומוגדל (Deeds and Decarilos, 1999; Dierickx and Cool, 1989). ידע הוא משאב במצב קבוע של זרימה ודורש מערכות חדשות והבנה מה הדרך שבה הוא מועבר בין מגוון פרטים, קבוצות וארגונים (Nissen, 2006).

ישנה התחשבות על ידי חוקרים מוקדמים לתפקידם של רשת חברתית ארגונית ESM ולניהול מידע אסטרטגי SKM (Brzozowski et al., 2009; Haefliger et al., 2011; von Krogh, 2012). כל עוד הנושאים שנדונו לא נחקרו מפורשות, הרשת החברתית הארגונית מראה שהיא יכולה להבטיח את "זרימת" המידע המאפשרת לחברות לתפוש את התנהגות שיתוף המידע אשר תוכל לאפשר קידוד מידע רדום. זה המקור להיווצרות מאמר זה.

6. מחשבות לסיכום

ללא ספק, רשתות...

295.00 

295.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.