The Adjustment of Stock Prices to Information about Inflation

התאמת מחירי המניות למידע על האינפלציה

מילות מפתח: מניות, בורסה, אינפלציה, ריבית, משקיעים, מחירים.

גורמים רבים משפיעים על שוקי המניות, ביניהם חדשות המגיעות מהארץ וחדשות המגיעות מחוץ למדינה. חלק מהחדשות או ההכרזות הן ספציפיות לחברה, ולכן הן משפיעות על החברה המסוימת בלבד. לדוגמה, הספקת חומר גלם בו משתמשת החברה לייצור סחורותיה. חלקם משפיעים על מגזר מסוים, ואילו אחרים משפיעים על השוק בכללותו, כמו אינפלציה, צמיחת התוצר המקומי הגולמי ושיעורי הריבית, שישפיעו על כל המשק; עם זאת, גודל האפקט הזה יכול להשתנות. כדי להבין את ההשפעה של האינפלציה על מניית כל חברה, השלב הראשון הוא להבין אינפלציה שהיא העלייה במחיר הסחורות והשירותים לאורך זמן. עליית מחירים מכווצת את כוח הקנייה של הכסף. כך שאם תתגלה עלייה באינפלציה, כוח הקנייה של החברה יפחת. מכאן שעלות הכנת אותה כמות סחורות תגדל ותביא לירידה בשולי הרווח של החברה. אם שולי החברה יורדים, אף משקיע לא היה מעוניין להיות חלק מחברה זו. מכאן שהיא תביא לדה-השקעה של השקעתו על ידי מכירת מניות החברה ולפיכך עודף היצע, דבר שיוריד את מחיר המניה בכללותו.

כמו שלכל פעולה יש תוצאה בהתאם לתרחיש, האינפלציה בדרך כלל משפיעה לרעה על הנושים הניתנת להסביר בקלות על ידי התחשבות בנושה שהלווה לחייב בשיעור מסוים (קבוע), אך עלייה פתאומית באינפלציה הפחיתה את הרווחיות ממנה הנושה נהנה בין השיעור שהשאיל לאינפלציה. שוק המניות פועל בהתאם לעתיד וכך גם האינפלציה, שתמיד מיוצגת ביחס לציפייה העתידית. ציפיות אינפלציה גבוהות גורמות לעלייה בשיעורי הריבית הנוכחיים. מכאן נראה שלחברה חשוב מאוד לבצע את מפת הדרכים שלה בתרחישי אינפלציה בלתי צפויה. לא רק לחברות, אלא האינפלציה עלולה להזיק לכל הקהילה העסקית. מכיוון שהפרויקטים שהחברה מבצעת הם בדרך כלל לטווח ארוך והמחיר של אלה מתבצע תוך שמירה על מחירי חומרי הגלם והעבודה של העתיד, עלייה פתאומית באינפלציה עלולה לפגוע במנגנון התמחור של פרויקטים של החברה. מצד שני, חברות רבות שותלות את הפרויקטים שלהן על זרע החוב, מה שמגדיל את עלות הפרויקט, מכיוון שהשיעור שנשמר בתרחישים כאלה בדרך כלל קשור לשיעורי אינפלציה או ריבית נומינלית. מכאן שבסך הכל, סביבה זו הופכת לרעה לעסקים וגורמת למשקיעים לנדוד מאזור מסוים.

סטטיסטיקאים רבים, כולל אלצ’יאן וקסל, ניסו למדוד את האינפלציה הבלתי צפויה באמצעות בדיקות שונות ושימוש בהשערה של חייבים/נושים. עם זאת, בתוצאות נהיה קשה להבחין בין אינפלציה צפויה לבלתי צפויה. בהמשך, יוג’ין פמה, בעיתונו בריבית לטווח קצר ואינפלציה, מתאר את השינויים בשיעור חשבונות האוצר לטווח קצר כמייצג של ציפיית השוק לאינפלציה. על ידי הפעלת כמה כלים סטטיסטיים, כולל רגרסיה, פמה הגיע למסקנה שאינפלציה בלתי צפויה נמדדת בהפרש בין האינפלציה בפועל לבין שיעור הריבית הנומינלית (הידועה בתחילת התקופה).

אחד הממצאים החשובים והמעניינים ביותר של מאמר זה הוא שהבורסה מגיבה לאינפלציה בלתי צפויה לפני ואחרי ההכרזה על מספרי מדד המחירים לצרכן. עם זאת, ניתן לראות גם כי שוק המניות לא נתקל בהשפעה של אינפלציה בלתי צפויה (במשך זמן הדגימות). זה לא אומר שהטיעון שנדון בהתחלה כוזב. זה פשוט אומר שמספרי המדד כבר דלפו לפני ההכרזה לעלייה ניכרת במחיר הסחורה; מכאן שהשוק בהיותו יעיל, תמיד מתאים את עצמו באופן אוטומטי בהתאם למידע עוד לפני שהמידע אפילו נהיה פומבי.

בדברי סיכום, ניכר באמצעות מספרים סטטיסטיים ונימוקים הגיוניים כי השוק מגיב לאינפלציה באופן שלילי ומחירי המניות מתמודדים עם ירידות אדירות. שחקני השוק צופים את האינפלציה המתקרבת באמצעות עליית מחירי הסחורות הנוכחיים. מכאן שהדבר מביא להתאמה של מחירי המניות בשוק. עם זאת, לאחר הכרזת המספרים, תנועות אלה נוטות להיות איטיות יותר.