The Big Five personality traits, learning styles, and academic achievement סיכום

תקציר (תרגום מלא של התקציר):

נראה שלסגנונות למידה ולאישיות יש השפעה על הישגים אקדמיים. במחקר הזה, 308 סטודנטים עברו מבחנים לדירוג אישיותי ושל סגנונות למידה. התוצאות הראו ש-מוסריות והסכמיות (תכונות אישיות), קושרו באופן חיובי לכל סגנונות הלמידה (סינתזה-אנליזה, לימוד מתודי, החזקת עובדות, עיבוד מפורט). לעומת זאת, נוירוטיציזם (גם כן תכונת אישיות) נמצאה קשורה באופן שלילי לכל סגנונות הלימוד. בצורה פחות ישירה, החצנה ופתיחות (תכונות אישיות), נמצאו קשורות באופן חיובי לסגנון בלמידה- עיבוד מפורט.  תוצאת של עיבודים אחרים, מראות כי חמשת הגורמים האישיותיים (תכונות האישיות הנ”ל), מסבירות 14% מהשונות בממוצע הציונים המשוקלל (GPA), וסגנונות למידה מסבירים עוד 3%. מה שמראה כי שניהם משפיעים על הישגים אקדמיים. נעשה עוד עיבוד סטטיסטי שהראה שהקשר שבין תכונת הפתיחות לבין ציוני ה-GPA, מתווך בידי שני סגנונות למידה (מסוג ספציפי- שקשורים להתבוננות ומחשבה עמוקה) והם: סינתזה-אנליזה ו-עיבוד מפורט. הממצאים המאוחרים הללו, מראים שלהיות סקרן אינטלקטואלית מגביר באופן מלא את הביצועים האקדמיים, כאשר הסטודנטים משלבים יכולות לימודיות עם עיבוד מידע דרך חשיבה.

1. מבוא:

סוגי ואופני המחשבות של סטודנטים נבדלים זה וזה ויש בהם כדי לקבוע את ההישגים האקדמיים שלהם. המחקר בא לבדוק: האם הסגנונות השונים קשורים בסוגי אישיות שונים? האם הקשר בין אסטרטגיות לימוד לבין ציונים באקדמיה מתווכים על ידי תכונות אישיות?

1. מחקר אקדמי קודם:

1. חמשת תכונות האופי (BIG FIVE)

המודל של חמשת התכונות בא במקור כדי להסביר קשר בין תכונות אופי לבין התנהגויות באקדמיה. במודל כל תכונת אופי מודגמת עם/משקפת התנהגויות אופייניות: 1. שמרנות- משמעת, ארגון, שאיפה להישגים. 2. נוירוטיציזם- דחפים אימפולסיביים, חרדה. 3. מוחצנות- רמה גבוהה של חברתיות, אסרטיביות ודברנות. 4. פתיחות- סקרנות אינטלקטואלית, העדפה לחידושים וגיוון. 5. הסכמיות- שיתוף פעולה, להיות מועיל, וסימפטי כלפי אחרים. זוהה במחקר כי הנעה (מוטיבציה) ותכונות אישיות, יש להן קשר מורכב לסגנונות לימוד, מחקר זה בא לנסות להראות את הקשרים בצורה פשטנית יותר.

1. סגנונות למידה

סגנונות לימוד, כמו אישיות, נחשבים יציבים לאורך זמן. במחקר זה החוקרים אימצו גישה מסוימת לגבי הסגנונות השונים, (Schmeck, Ribich, and Ramanaiaah, 1977), בגלל שהיא מדגישה תהליכי עיבוד מוצלחים. הגישה הזאת רואה בזיכרון תוצר לוואי של מחשבה זהירה ושל עומק העיבוד, ושלפיה תלמידים ייטו לאמץ אחת משתי גישות לימודים עיקריות: עיבוד שטחי/יזום (כשנדרשת משימה מסויימת כמו לימוד למבחן) או עיבוד מעמיק (כאשר יש רצון בהבנה מעמיקה של החומר). לפיה הזיכרון משקף את דרך העיבוד, ודרך עיבוד מעמיקה יותר תביא לכך שסטודנטים יזכרו לזמן ארוך יותר.

סגנון למידה מסוג “סינתזה-אנליזה” הוא בניית מושגים לתוך היררכיה מסודרת. סגנון מסוג “עיבוד מפורט” הוא בניית רעיונות חדשים הקשורים לחומר הנלמד והן לידע קודם של הסטודנט. סגנון מסוג “לימוד מתודי”, הוא שימוש בעזרים והשלמת משימות בזמן להגשה. סגנון “החזקת עובדות” כולל שינון עובדות עיקריות כדי להצליח במבחן למשל, ולא הבנת הנלמד.

מחקר קודם מסביר שאינדיבידואלים שונים נבדלים בסגנונות הלימוד שלהם.

1. סגנונות למידה ואישיות

נמצאו קישורים בין סגנונות אישיות למידה לאישיות: מעבדים מעמיקים נוטים להשתמש בשיטות למידה מתאימות יותר, להסיק מסקנות ביעילות, ולהיות בעלי מיקוד שליטה פנימי חזק יותר. הם גם נוטים להיות מודעים, סקרנים מבחינה אינטלקטואלית, מוחצנים ויציבים נפשית. לעומת זאת סטודנטים שלומדים בצורה מבנית, ומשתמשים בעיבוד אינטואיטיבי או סביבתי ייטו לחרדה ודאגה.

1. אישיות והישגים אקדמיים:

דוגמאות לקשר בין גורמי אישיות לבין הישגים אקדמיים- מוסריות היא גורם מנבא לתוצאות מבחנים. מתוך תכונות הביג-פייב: מוסריות ופתיחות מנבאות את ציוני הקורסים, הסכמיות, מוסריות ופתיחות מנבאות את כלל הביצועים האקדמיים. מוחצנות, פתיחות ומוסריות קשורות ל-GPA. בניגוד לכך: נויירוטיציזם או חוסר יציבות רגשית מקושרים באופן שלילי עם הישגים אקדמיים. חוץ מהביג פייב- גם כוח סבל (grit), הוא מנבא של ביצועים אקדמיים.

1. סגנונות למידה והישגים אקדמיים:

המחקר בתחום מצא שלביצועי קורסים טובים, ולביצועים טובים ב-GPA, הכי יעילות טכניקות הכוללות חשיבה אקטיבית ולמידה מאורגנת, סינתזה-אנליזה, דרגות מעמיקות של התבוננות בחומר ועיבוד מפורט. לעיבוד מעמיק יתרונות נוספים. המחקר מראה שסטודנטים שמשתמשים בכלים ומנתחים יותר, הם בעלי הצלחה רבה יותר בלימודים אקדמיים. במחקר הזה, החוקרים יתמקדו בערך הכללי של סגנונות למידה ספציפיים והתפקיד שלהם בתיווך היחסים שבין אישיות ובין הישגים באקדמיה, יותר מאשר ב-איך התאמת סגנונות ושיטות לימוד משפרת הישגים לימודיים.

1. אישיות, סגנונות למידה והישגים אקדמיים:

קיים מעט מידע על האפקט המשולב של שגנונות למידה ואישיות בהסבר על הישגים אקדמיים. המחקר הקיים מראה:

א’- ששניהם מנבאים יחד ביצועים בבית ספר לרפואה.

ב’- שפתיחות מקושרת להצלחה אקדמית.

ג’- שיש תוצאות מעורבות בנוגע לקשרים ביניהם: למרות שמוסריות ופתיחות מקושרות באופן חיובי עם סגנונות למידה והצלחה בלימודים אקדמיים, לסגנונות למידה אין קשר מובהק להצלחה אקדמית.

לכן, המחקר מציע את ההבחנה בין אינדיבידואלים שונים, תכונות האישיות שלהם, וההעדפות שלהם לסגנונות למידה שונים, ואיך יכולה ההבחנה הזאת להשפיע על הישגים אקדמים.

1. המחקר הנוכחי: השערות המחקר–

1. בנוגע לפתיחות– אלה שהיו להם דירוגים גבוהים בתכונה זו, הם גם סקרנים אינטלקטואלית, ויש להם להט ללמוד. משום שעיבוד מעמיק יכול להיות כלי בידי מי שיש לו סקרנות- אנו מניחים כי פתיחות תקושר באופן חיובי עם שיטות למידה מתבוננות (סינתזה-אנליזה, ו-עיבוד מפורט). בנוסף, בגלל התשוקה להבנה מעמיקה, סביר לצפות הישגים אקדמיים גבוהים יותר ואנו צופים כי פתיחות תקושר באופן חיובי ל-GPA.
2. סביר שטיפוסים מוסריים ירצו להיות בעלי הישגים גבוהים, כי יש להם גישה אתית חזקה לעבודה, וסביר שישתמשו בשיטות מחושבות וממוקדות. לכן אנו צופים שמוסריות תקושר באופן חיובי לסגנונות למידה שיוזמים למידה (לימוד מתודי ו-החזקת עובדות. בגלל שטיפוסים כאלה נוטים להיות ממושמעים ושואפים להישגים, אנחנו גם צופים שמוסריות תהיה מקושרת באופן חיובי ל-GPA.
3. בנוגע להסכמיות– בגלל אפקט נרחב חיובי של גישה משתפת פעולה, אנו צופים כי הסכמיות תהיה מקושרת באופן חיובי לכל ארבעת סגנונות הלמידה. טיפוסים כאלה, ברך-כלל בוטחים ויעילים ויותר סביר שיצליחו לעמוד במועדי סיום. לכן אנו גם צופים שתכונה זו תקושר באופן חיובי ל-GPA.
4. בנוגע לנויירוטיציזם– אינדיבידואלים שחווים חרדה, ספק-עצמי ורגשות שליליים, סביר שיתרחקו מתהליך הלמידה, וייתכן שלא יתמידו כשהם חווים קושי. לכן אנו צופים כי נויירוטיציזם יקושר באופן שלילי לכלל סגנונות הלמידה, כמו גם מקושר באופן שלילי לדירוג GPA.
5. אין לנו ציפיות לגבי התנהגות מוחצנת.
6. משום שגם סינתזה-אנליזה וגם עיבוד מפורט הם שניהם שיטות לימוד (סגנונות למידה) המשקפים התבוננות מעמיקה, שמראה הבנה מעמיקה, אנו צופים ששניהם יהיו מקושרים באופן חיובי עם GPA.
7. משום שפתיחות ושיטות לימוד המשקפות התבוננות מעמיקה מוסגלים לתת ליחידים יותר ידע, אנו צופים כי שניהם יקושרו באופן חיובי ל-GPA, ובנוסף- משתנים אלה עשוים לחבור לאפקט מסוג אחר כך שפתיחות יעילה מאוד לסטודנטים שמאמצים שיטות המשקפות התבוננות מעמיקה. לכן, אנו בודקים האם הקשר בין פתיחות ו- GPA עשוי להיות מתווך בידי השיטות שמשקפות התבוננות מעמיקה: סינתזה-אנליזה ועיבוד מפורט.

1. שיטה:

308 סטודנטים, 147 בנים ו-161 בנות. הכלים היו- NEO-FFI- מבחן לחמשת מאפייני האישיות הגדולים, ו-ILP לבדיקת “תהליכי-למידה”. הסטודנטים דיווחו גם על ה-GPA (ממוצע ציונים משוקלל) העדכני שלהם, וסיפקו נתונים דמוגרפיים. חמשת מאפייני האישיות הסבירו 15% מהשונות של ה-GPA. המשתתפים התחלקו בין פקולטות שונות, ומוצאים אתניים שונים.

        ל-NEO-FFI 60 פריטים, הוא נפוץ, הייתה לו מהימנות פנימית של: 0.84 (נויירוטיציזם), 0.74 (מוחצנות), 0.68 (פתיחות), 0.74 (הסכמיות), 0.83 (מוסריות). ל-ILP  62 פריטים, הוא מתחלק ל-2 תתי קבוצות של סגנונות למידה: זה המשקף התבוננות מעמיקה, וזה שבא מתוך יוזמה. בקבוצה הראשונה נכללים סגנונות- סינזתה-אנליזה ו-עיבוד מפורט, בקבוצה השנייה נכללים הסגנונות- לימוד מתודי ו-החזקת עובדות.

        המתאמים של הקבוצות: 0.56 של הקבוצה הראשונה, 0.24 לקבוצה השנייה.

1. תוצאות:

1. א’- פתיחות נמצאה קשורה באופן חיובי לשני הסגנונות מתת הקבוצה הראשונה.

ב’- נוירוטיציזם נמצא קשור באופן שלילי עם כל הסגנונות.

ג’- הסכמיות ומוסריות קושרו באופן חיובי עם החזקת עובדת ועם עיבוד מפורט.

הכותבים מדגישים כי זה מעניין ששלוש תכונות אישיות (פתיחות, הסכמיות ומוסריות) וגם כל סגנונות הלמידה, מקושרים באופן חיובי ל-GPA.

1. תוצאות ניתוח הרגרסיה:

חמשת המאפיינים מנבאים את כל אחד מארבעת סגנונות הלמידה:

א’- נויירוטיציזם, פתיחות ומוסריות מסבירות 30% מהשונות של סינתזה-אנליזה.

ב’- פתיחות מוסריות מסבירות 19% מהשונות של עיבוד מפורט.

ג’- פתיחות ומוסריות מסבירות 30% מהשונות של לימוד מתודי.

ד’- מוסריות מסבירה 9% החזקת עובדות.

כיצד מאפייני אישיותך וסגנונות למידה מסבירים את השונות ב-GPA:

א’- חמשת תכונות האופי מסבירות 25% משונות ה-GPA, כאשר-נוירוטיציזם, פתיחות הסכמיות ומוסריות הם מנבאים מובהקים.

ב’- סגנונות למידה מסבירים 10% מהשונות של GPA, כאשר סינתזה-אנליזה ולימוד מתודי הם מנבאים מובהקים.

רגרסיה בצעדים לקביעה האם סגנונות למידה מוסיפים לשונות של GPA  מעל ההסבר של חמשת התכונות:

תכונות אישיות הסבירו 14% מהשונות, וסגנונות למידה הוסיפו 3%, יחד הם הסבירו 17% מהשונות של GPA.

1. ניתוח התיווך:

סינתזה-אנליזה ועיבוד מפורט באופן ספציפי, תיווכו את הקשר בין פתיחות לבין GPA. אולם סינתזה אנליזה לבדה תיווכה זאת טוב יותר.

1. דיון:

הכותבים טוענים שהתוצאות מבקשות לשפוך אור על היחסים בין אישיות לבין סגנונות למידה, וגם על ההשפעה המשותפת של שניהם יחד על הישגים אקדמיים.

א’- לגבי אישיות:

1. להיות מוסרי – זה קריטי ללמידה וביצועים.
2. התצאות של הסכמיות ופתיחות מראות כי יתרום לסטודנטים להיות משתפי פעולה וסקרנים.

הכותבים מציעים למרצים לתכנן משימות ושיטות לימוד, כך שיעיצימו מוסריות, הסכמיות ופתיחות בדרכים שונות.

ב’- לגבי סגנונות למידה:

1. כל סגנונות הלמידה מקושרים באופן חיובי ל-GPA.
2. סגנונות המשקפים התבוננות מעמיקה קשורים ללמידה יותר עמוקה וחכמה:

1. סינתזה אנליזה- הייתה הסגנון היחידי שהסביר את השונות של GPA יותר מחשמת מאפייני האישיות.
2. סינתצזה אנליזה ועיבוד מפורט מתווכים באופן חלקי את הקשר החיובי בין פתיחות לבין GPA.

הכותבים מציעים למרצים: נתינת דוגמאות מחיים אישיים, להתייחס למאורעות רלוונטיים אקטואליים, להדגים את החומר באמצעות מושגים מדורגים באופן היררכי או ארגון המידע סביב נושאים עיקריים.

ג’-יחסים בין תכונות אישיות לבין סגנונות למידה:

1. מוסריות ופתיחות מנבאות את כל הסגנונות סטודנטים מאורגנים, ממושמעים, נחושים וסקרניים ייטו להשתמש בכל הסגנונות  כדי למצות את הלמידה שלהם.

ד’- מפתח ליחסים בין פתיחות ל-GPA, הוא השימוש בסגנונות למידה מהקבוצה הראשונה, המשקפים התבוננות מעמיקה.

תלמידים סקרניים שמשתמשים באופן אקטיבי בשיטות עיבוד מידע ע”י ארגון שלמדו לתוך קטגוריות משמעותיות וקישור משמעותי שלו לסיטואציות מחייהם האישיים, היא כנראה הגורם שמביא את ההשפעה המחזקת של פתיחות על GPA.

הכותבים מדגישים כי אימוץ כזה של סגנון למידה, יכול להיות מאוד משמעותי כשהסטונדטים יעברו לתוכניות לימוד מתקדמות (תארים שניים ופרופסורה).

הכותבים מסיימים בכך שיש למחקר מגבלות:

1. לא הייתה הוכחה לציוני GPA, רק דיווח הסטודנטים.
2. לכלול בעתיד לא רק דיווח עצמי בשאלונים, אלא מדדים אובייקטיביים כמו- נוכחות בשיעורים, עקביות וזמן לסיום התואר.

מחקר עתידי יכול לבחון שוב את הקשרים של נושאים אלה, באמצעות משתנים אחרים (אישיותיים וסביבתיים) כמנבאים של הישגים אקדמיים.