The Boundaries of Financial Reporting and how to extend them סיכום קצר

החוקרים משערים כי, שינוי עסקי הוא גורם עיקרי להתדרדרות במידע על מידע הפיננסי.

הם יראו זאת מתוך מידע על שינוי הקצב של מיזמים עסקיים באמריקה, מ- 20 השנים האחרונות. ואז ידגימו איך קשור השינוי הזה להתדרדרות בשימושי המידע הפיננסי.

1. התדרדרות השימוש במידע הפיננסי

על מנת להראות את אופי השימוש במידע כזה, נעשית השוואה בין הנתונים החשבונאים לבין מחירי מניות ותשואות בפועל.

קשרים אלה משקפים את פעילות המשקיעים כמבוססת על דעותיהם ואמונותיהם.

1. היחלשות הקשר בין תשואות לרווחים

החוקרים בודקים שינויים לאורך זמן במידע על הכנסות ועל תזרימי מזומנים וערכיהם בספרי-רישום פיננסיים, כאמת המידה לשימושיות המידע. באופן ספציפי, את היחס שבין תשואת מניה מסוימת להכנסה המדווחת על ידי המשקיעים.

תקופת הזמן להיקף המחקר (20 שנה אחורה מזמן ביצועו (1996)), נבחרה, משום שהיא משקפת, לדברי החוקרים, תהליכים משמעותיים בשוק (גלובליזציה של פעילויות עסקיות, ריבויי תעשיות הי-טק, ודה-רגולציה עולמית נרחבת).

כדי לבדוק את טיב ההיחלשות הזאת נעשה ניתוח רגרסיה, בחתך רוחב לנתונים השונים. המחקר נעשה בין השנים 1978-1996, והיו בכל שנה בין 3,700-6,800 חברות שונות, כאשר חלקן היו קבועות (1,300 מהן).

החוקרים מדגישים כי: נמצא ש-

א’- חתך הרוחב בין תשואה למניה והכנסות מדווחות, ירד במהלך 20 השנים שבמחקר.

ב’- עקביות בין המידע של ההכנסות המדווחות ולבין רלוונטיות המידע למשקיעים, ירדה לאורך זמן, בלי התחשבות באיכות תחזיות האנליסטים.

ג’- הגידול בזמינות של מידע לא-חשבונאי למשקיעים לא לבדה אחראית לירידה בשימושיות ההכנסות, כפי שהראתה הירידה במקדם התגובות להכנסה.

1. היחס בין תזרים המזומנים לתשואות

ע”מ להוכיח טענה כי זרמי מזומנים הם יותר אינפורמטיביים מהכנסות, נעשתה רגרסיה לארבעה משתנים בלתי תלויים. כך שהרגרסיה מראה קשר בין תשואה שנתית למניה, לבין זרמי מזומנים מפעילויות יחד עם ההצטברויות החשבונאיות מצד שני.

נמצא כי-

תזרימי מזומנים מפעילויות אינם מרחיבים במידה ניכרת את השימוש במידע.

החוקרים מאמינים כי הקשר החזק עוד פחות באינפורמטיביות של זרמי המזומנים בהשוואה לאינפורמטיביות של הכנסות, נובעת מחסינות יחסית של תזרימי המזומנים מהשפעות זמניות, כמו ארגון מחדש.

1. מתשואה למניה, למחירים (בבורסה)

בחינת הרלוונטיות של המידע הפיננסי ע”י ביצוע רגרסיה של מחירי המניות על ההכנסות בתוספת לערך בספרים, הפכה לפופולרית. תוצאות רגרסיה כזאת של החוקרים מצביעות על היחלשות הקשר בין ערכי השוק המידע החשבונאי (הכנסות, תזרימי מזומנים, וערכים-בספרים) במהלך 20 השנה האחרונות.

1. שינויים עסקיים והתדרדרות ביעילות של הצהרות פיננסיות

החוקרים טוענים כי שיעור עולה של שינוי הנחווה במיזמים עסקיים, יחד עם הכרה מוטה ומעוכבת בשינוי במערכת החשבונאית, הוא הסיבה העיקרית מאחורי הפחיתה המתועדת ביעילות המידע הפיננסי.

קודם כל תיעדו החוקרים את השיעור העולה של השינוי שמשפיע על מיזמים עסקיים

אחר כך הם בדקו את ההשלכות של שינוי עסקי על שימושיות המידע החשבונאי.

1. מדידת השינוי העסקי

נעשה שימוש בשני סוגים של ערכים מהמידע:

א’- ערך-בספרים של נכס בסוף שנה פיסקלית.

ב’- ערך השוק של נכס בסוף שנה פיסקלית.

החברות חולקו בהתבסס על דירוג הערך-בספרים או ערך השוק, לעשרה תיקי השקעות. נבחן המעבר בין תיק השקעות אחד לאחר. (חילופי תיק השקעות).

החוקרים טוענים ש-

שיעור הולך וגודל של שינוי עסקי במהלך שניים שלושה העשורים האחרונים תרם להתדרדרות המתועדת בשימושיות המידע הפיננסי.

תהליך זה מתואר בפועל:

1. המערכת החשבונאית מבוססת בעיקרה על הדיווח של אירועים בודדים.
2. לעומת זאת השפעת השינוי על מיזמים עסקיים בדרך כלל לא תהיה בעקבות עסקאות ספציפיות.
3. ערך מיזם מושפע משינוי הרבה לפני שעסקאות הרווח או ההוצאה בוודאות מתועדות בספרים.
4. משקיעים לרוב מגיבים להשפעות בזמן-אמת.

מכאן הניתוק בין ערכי השוק והערך-בספרים.

עלויות שונות שמוכרות מיד, בעוד שהתועלות שלהן, בצורה של שינוי בחברה מוכרות בתקופות מאוחרת יותר, דיווח כוזב בזמן תהליך דה-רגולציה, וגם הכרה מיידית בהשקעה בחידושים:

כל אלה מביאים לחוסר התאמה בין הדיווחים הפיננסים לבין מצב החברות בפועל.

1. שינוי, ורלוונטיות של ערך ההכנסות

נעשתה חלוקה לשתי קבוצות הכוללות בתוכן את כל החברות במדגם, כדי לקשר את המדידות הקודמות של מידת חילופי תיק ההשקעות של החברות, לירידה באינפורמטיביות של ההכנסות.

שתי הקבוצות הן:

1. חברות יציבות (חברות ללא שינוי).
2. חברות משתנות (שיש בהן שינוי).

נבחנה ההשערה:

1. שינוי שמקטין את האינפורמטיביות של הכנסות, משפיע על קשר תשואות-הכנסות חזק בחברות יציבות יותר מאשר לאלו המשתנות.

נמצאו ממצאים תומכים גם להשערה זו.

לאחר

1. סיכום השיעור העולה של השינוי שמשפיע על מיזמים עסקיים,
2. חקירת ההשלכות של שינויים אלה על יעילות המידע הפיננסי,

החוקרים טוענים כי לפי הבדיקה המחקרית:

שני גורמים אלה (השיעור הגובר של השינוי העסקי, יחד עם חוסר האפקטיביות של המערכת החשבונאית בשיקוף תוצאות שינוי) תרמו במידה משמעותית לירידה הזמנית ברלוונטיות הערך של המידע החשבונאי.

בנוסף,

החוקרים טוענים שהפסדים מדווחים ופריטים אקראיים הם לרוב הסימפטומים ולא הגורמים של הירידה באינפורמטיביות של המידע הפיננסי.

אבל מתוך בדיקה נוספת עולה כי, הפסדים מדווחים רבים, לא משנים את המסקנה בדבר היחס בין השינויים העסקיים, ורלוונטיות הערך היורדת של הכנסות.

1. בלתי מוחשיים, חדשנות ושינוי

נמצא מידע על כך שהוצאות על מחקר ופיתוח למכירות, לא מקושרות בהכרח עם שינוי או עם ירידה בתועלת של אינפורמטיביות המידע הפיננסי.

הדבר נכון גם בגישה חשבונאית.

זאת אומרת, אם שיעור ההוצאות על מחקר ופיתוח הוא קבוע לאורך זמן, ההכנסות המדווחות לא משתנות מטיפול חשבונאי במחקר ופיתוח; ההכנסות יהיו זהות בין אם המו”פ מהוון ומופחת, או נרשם מיד כהוצאה.

החוקרים שיערו כי:

רישום הוצאה על מחקר ופיתוח של חברות עם שיעור גובר של השקעות במו”פ, מתואם עם ירידה באינפורמטיביות של ההכנסות המדווחות.

כדי לבחון השערה זו, תקופת המחקר נחלקה ל-3 תקופות שונות, והחברות חולקו בהתאם להשוואת האינטנסיביות הממוצעת להוצאות מחקר ופיתוח:

חברות “נמוכות-נמוכות”

חברות “גבוהות-גבוהות”

חברות “נמוכות-גבוהות”

ו-חברות “גבוהות-נמוכות”.

בהתאמה ל-2 מצבי השוואה לאינטנסיביות המחקר והפיתוח.

מתוך בדיקה זו, עלו ממצאים מרובים.

לסיכומן נראה כי:

1. קצב השינוי הנחווה בעסקים של חברות בארה”ב עלה במשך 20 השנים האחרונות;

2. קצב השינוי בגידול בעסקים מקושר לירידה באינפורמטיביות של רווחים;

3. עלייה בעצמת מחקר ופיתוח מקושרת לירידה באינפורמטיביות של הרווחים;

4. עלייה בקצב השינוי של העסקים מקושרת לעלייה בעצמת מחקר ופיתוח.

1. שיפור יעילות מידע פיננסי

החוקרים מביאים שתי הצעות לשיפור יעילות מידע פיננסי:

1. היוון של הלא-מוחשיים.

2. הצהרה שיטתית חדשה בדוחות הפיננסיים.

1. היוון הלא מוחשיים

נתונה מידה של אי-וודאות בשוק לגבי תשואות, רווחים והחזר השקעות. החוקרים מציעים לצמצם את אי-הוודאות על ידי מבחני היתכנות שונים. מוצעים סטנדרטים לשיפור:

א’-יישור הערכים המדווחים בספרים.

ב’-שיפור התחזיות של הרווחים.

החוקרים טוענים כי היוון משיג 3 יעדים חשובים:

א’- שיפור התאמה תקופתית של עלות-רווח.

ב’-מיקום של נכסים לא מוחשיים באותו תחום יחד עם נכסים מוחשיים.

ג’-ישיג הערכה טובה יותר של הצלחות של חידושים.

החוקרים עומדים גם על חסרון של היוון כזה- גידול בסדר הגודל של ניהול רווחים, אך, באותה נשימה, הם טוענים שבזכות העובדה שניתן לעשות היפוך להיוון ולחזור לרישום מלא של ההוצאות.

1. ניסוח מחדש של דוחות פיננסיים

מוצעת שיטת ניסוח דוחות שונה על מנת להתגבר על חוסר-ההתאמות במקרים כמו- הכרה בתאגיד, או דה-רגולציה, שבהם לא אפשרי היוון, שיטה שמספקת דיוק רב יותר בספרים הפיננסיים, ובעקבות כך-

א’ – יהיו היסטוריה והקשרים נכונים יותר לאירועים.

ב’ – מתן מידע מדוייק יותר למשקיעים.

הכוונה היא כי בעוד שהצהרות פיננסיות מדווחות למראית-עין את ההשלכות של אירועי עבר, הן תלויות ברמה קריטית בהנחות על אירועים עתידיים. כמו במקרה של קידום תרופה בשלבי הפיתוח.

שיטה זו מתאימה את המידע הפיננסי ההיסטורי של חברות, בצורה טובה יותר ביחס של פדיון-עלויות, ואמורה לשפר את החלטות המשקיעים. הנתונים המוצהרים-מחדש, מציעים פתרון לאי-הודאות, ויציגו דפוסים מציאותיים יותר של הכנסות, צמיחה, ורווחיות, יותר מאשר הנתונים שדווחו במקור.

1. מסקנות

א’- המחקר תיעד ירידה בשימושיות מידע פיננסי למשקיעים ב-20 השנים הקודמות למחקר.

ב-‘ המחקר זיהה גורמים עיקריים לירידה זו- השפעה גדלה של שינויים עסקיים; טיפול לקוי בשינוי מבחינה חשבונאית.

ג’- המחקר קישר אמפירית בין השינויים העסקיים לירידה באינפורמטיביות של מידע פיננסי.

ד’- המחקר התמקד בהשקעות בלא-מוחשיים.

ה’- המחקר השלים קישור  שלושה חלקים: השקעות בלא מוחשיים; שינויים עסקיים; וירידת הרלוונטיות של ערך המידע הפיננסי.

ו’- המחקר הציע שתי הצעות שאולי יביאו ליעילות עולה של המידע הפיננסי:

1. היוון הלא-מוחשיים.
2. הצהרה-שיטתית מחדש של דוחות פיננסיים קודמים.