The effect of mother infant skin to skin contact on success and duration of first breastfeeding

Key words: Breast-feeding, SSC, Lactation, Meta-analysis

The effect of mother-infant skin to skin contact on success and duration of first breastfeeding: A systematic review and meta-analysis

השפעות מגע עור ישיר בין אם לתינוק על הצלחת ומשך הנקה ראשונה: סקירה שיטתית ומטא-אנליזה

אבסטרקט

ארגון הבריאות העולמי ממליץ על תחילת הנקה כבר בחצי השעה הראשונה שלאחר הלידה. למרות זאת, ברוב בתי החולים נהלי טיפול שגרתיים מעכבים את מגע העור הישיר בין אם ותינוק ואת תחילת ההנקה. מטרת מחקר זה היא לקבוע את השפעות מגע עור ישיר בין אם לתינוק (SSC) מיד לאחר הלידה על שיעורי ההצלחה ועל משך ההנקה הראשונה.

החיפוש בסקירה זו נעשה במאגרי המידע של PubMed, Scopus, Cochrane, Google Scholar, SID and Magiran, וכמו כן ברשימות ההפניות של מאמרים רלוונטיים עבור מבחנים קליניים אקראיים באנגלית ובפרסית בין השנים 2000 ל-2007 תוך שימוש במילות החיפוש “(הנקה או לקטציה) ו – (אם-תינוק SSC או KMC) ו- (הצלחת הנקה או משך הנקה)”.  בסך הכול תשעה מבחנים נכללו בסקירה. ניתוח הנתונים נעשה על ידי תוכנת מטא-אנליזה CMA גרסה 2 (Comprehensive Meta-analysis version 2).  

בסך הכול 597 משתתפים הרכיבו את קבוצת ההתערבות (intervention) ו-553 משתתפים הרכיבו את קבוצת ההשוואה. ניתוח כמותי המבוסס על הבדלי ממוצעים או יחס סיכויים הראה כי ל-SSC אם-תינוק השפעה חיובית משמעותית על אחוזי הצלחה בהנקה ראשונה (MD: 1.90, 95%; CI 0.958-2.856; p = 0.00, OR: 2.7771 95%; CI 1.587-4.838; p = 0.00) ומשך הנקה ראשונה (MD:26.627 95%; CI 1.070-52.184; p = 0.041).

SSC אם-תינוק לאחר הלידה נמצא כמשפר את תוצאות ההנקה ומגביר את שיעורי ההצלחה ואת משך הלקטציה הראשונה. לכן, מגישי שירות רפואי יכולים לעשות שימוש בתוצאות מחקר זה על מנת לבצע קבלת החלטות המבוססת ראיות בנוגע להגברת שיעורי הנקה.

מבוא

במילניום החדש, להנקה יש תפקיד חשוב בבריאות הכללית, בהישרדות התינוק, בבריאות האם  ובמדיניות לאומית ובינלאומית. הרגעים הראשונים שלאחר הלידה הם מסגרת זמן רגישה מכיוון שהיא אופטימלית עבור ביסוס הנקה יעילה. נכון להיום, המודרניזציה הביאה למגמה של הפרדה בין האם והתינוק. בהקשר הזה מדיניות בתי חולים ונהלי טיפול שגרתי כמו למשל הנחת התינוק תחת גוף חימום על מנת למנוע היפותרמיה גורמים להפרדת האם מהתינוק. מחקרים מסוימים הראו כי הפרדת האם מהתינוק בזמן הלידה יכולה להוביל להפחתה בתקשורת, בהערכה העצמית של האם ובהצלחת ההנקה. התערבות מסוג זה יכולה להוביל לתוצאות פיזיולוגיות בלתי רצויות אצל התינוק כמו למשל התנעת לחץ, הגברת בכי וכתוצאה מכך פורקן מאגר האנרגיה, הפחתה בקליטת תזונה, בהנקה אפקטיבית ובמשך הלקטציה. נהלי תמיכה במהלך הלידה והפחתת התערבויות, כמו הפרדת האם מהתינוק, יכולים להשפיע על הצלחת ומשך ההנקה. אחד מנהלי תמיכה אלו הוא מגע-עור-ישיר-בין-אם-לתינוק-מיד-לאחר-לידה. מגע עור ישיר מוקדם זה (SSC) מתבטא בהנחת התינוק החשוף על החזה החשוף של האם, בין השדיים. הליך זה יושם בפעם הראשונה על ידי Rey and Martinez  ב 1978 במכון לאימהות וילדות בבוגוטה (Institute for Maternity and Childhood). השעתיים הראשונות לאחר הלידה נקראות “פרק הזמן הקריטי” עבור ייצוב ההנקה והמשכיותה. בפרק זמן אופטימלי זה מתחזקות התנהגויות האכילה של התינוק כמו הגישוש אחר הפטמה (rooting) ומציצה כמו גם רוב התגובות של התינוק למגע, חום וריח גוף האם. תינוקות יכולים גם להתחיל לינוק בעצמם. מכאן, ניתן לראות ששימוש ביכולות מובנות אלו של התינוק להתחיל את ההנקה בעצמו, הוא שימוש הגיוני על מנת ליישם התערבויות שמטרתן הגברת שיעורי הנקה מוצלחת, וכן הפקת היתרונות המרביים בפרק הזמן הקריטי שלאחר לידה. כל זאת, על ידי יישום שיטות מגע עור ישיר בין אם לתינוק (SSC).

בנוסף שיטות אלו יכולות להוביל לשיפור משמעותי בגישוש אחר הפטמה והיקשרות, היכולים להביא להתפתחות ולעלייה בשיעורי הנקה בלעדית (EBF). השפעה משמעותית אחרת שיש ל-SSC אצל נולדים חדשים היא הפחתת רמות לחץ הקשורות להפרדה מהאם. Moore and Anderson  (2007), Mahmood et al.  (2011) ו – Srivastava et al.  (2014) דיווחו כי מגע עור ישיר בין אם לתינוק מיד לאחר הלידה הגביר את שיעורי ההצלחה ואת משך ההנקה הראשונה באופן משמעותי (p < 0.05). בעוד שבמחקרים של Carfoot et al.  (2005) ו Thurkal et al.  (2011) לא נמצא קשר משמעותי בין מגע עור ישיר בין אם לתינוק לשיעורי ההצלחה ומשך ההנקה הראשונה. סקירה שיטתית ומטא-אנליזה הם כלים מהותיים עבור סיכום המידע הנגיש במסמכים וראיות קיימות באופן מדויק ואמין.

למרות העובדה שמחקרים רבים נעשו על השפעת מגע עור ישיר בין אם לתינוק על שיעורי הצלחת ומשך הנקה, תוצאות סותרות במחקרים אלו יוצרות הכרח במחקר מטא-אנליטי שיוכל להציג תוצאה בהירה ועקבית שתוכל להנחות מכתיבי מדיניות וחוקרים. יתר על כן, לא ידוע על מחקר מטא-אנליטי שהתמקד באופן ספציפי בהשפעת מגע עור ישיר בין אם לתינוק מיד לאחר לידה על שיעורי הצלחת ומשך הנקה ראשונה. לכן, מחקר מטא-אנליזה זה בוצע על מנת לקבוע את השפעות מגע עור ישיר בין אם לתינוק מיד לאחר לידה על שיעורי הצלחה ומשך הנקה ראשונה.

חומרים ושיטות

מקורות נתונים, אסטרטגיית חיפוש

במטא-אנליזה זו נעשה שימוש במאגרי המידע של PubMed, Scopus, Cochrane, Google Scholar, SID and Magiran על מנת למצוא פרסומי מאמרים באנגלית ופרסית עד ספטמבר 2017.

נעשה שימוש במילות החיפוש הבאות באנגלית ובמקבילות שלהן בפרסית  “(Breast-feeding OR Breast Feeding OR Lactation OR Human Milk) ו- (skin to skin mother-infant contact OR Kangaroo Mother Care Methods OR Kangaroo Mother Care OR KMC) ו- (breast-feeding success OR breast-feeding duration) ו- (Randomized Clinical Trials).” נעשה שימוש נפרד או משולב במילות החיפוש האלו. בנוסף, רשימות ההפניות של מחקרים רלוונטיים נבדקו באופן ידני על מנת לזהות  מבחנים שהחיפוש האלקטרוני עלול היה לפספס. במטא-אנליזה זו, הערכת ההטיה (bias) לטובת מחקרים מסוימים נעשתה על ידי כלי התיקון Funnel plot ומבחן Egger.

קריטריון הכללה והוצאה מן הכלל    

קריטריון ההכללה מורכב ממבחנים אשר 1—בוצעו על אימהות ותינוקות מיד לאחר הלידה. 2—תוכננו כמבחנים קליניים מבוקרים אקראית. 3—השוו בין מגע עור ישיר אם-תינוק עם טיפול שגרתי. 4—כללו את המשתתפים הבאים: אימהות ותינוקות בריאים שנולדו בזמן המתוכנן (בין שבוע 37 ל 42 של ההיריון). 5—כללו התערבות של מגע עור ישיר אשר הוגדר כהנחת התינוק העירום על החזה החשוף של האם בזמן הלידה או מיד לאחריה. SSC מידי משמעו פרק זמן של 10 דקות לאחר הלידה. 6—בקבוצת בקרה, תינוקות הונחו במקרין חום מיד לאחר ניתוק הכבלים; לאחר מכן תינוקות הוחזרו לאימהות בשמיכה. קריטריון הוצאה מן הכלל הורכב ממבחנים עם: 1—ערכים כפולים. 2—כשל בדיווח המידע ההכרחי עבור המטא-אנליזה.

סלקציה, מיצוי נתונים והערכת איכות    

הכותרות והאבסטרקטים של המאמרים הוערכו על ידי שני חוקרים עצמאיים (FZK ו- NMS) וחוקר שלישי (RS, מומחה במטא-אנליזה) על מנת לפתור מקרים של חוסר הסכמה. בסך הכול, תשעה מאמרים שפורסמו בין השנים 2001 ו-2015 נבחרו על בסיס קריטריון ההכללה וההוצאה מן הכלל. המידע הדרוש לסקירה שיטתית נלקח באמצעות טופס מיצוי המידע. פרטי הטופס כללו את שם המחבר הראשון, שנה, מקום המחקר, תכנון, משתתפים, סוג התערבות, מספר דגימות בקבוצת ההתערבות, השוואה, מספר דגימות בקבוצת הבקרה, שיעורי נשירה, כלים, תוצאה, ומצביעי איכות (ראו טבלה 1). תהליך בחירת ה-RCTs הכלול מתואר בתמונה 1.

המטא-אנליזה דווחה באמצעות רשימת ה- PRISMA. כל המחקרים המתאימים נסקרו בזהירות. נעשה שימוש בכלים להערכת ההטיה לעבר מחקרים מסוימים כמו ה – Oxford Evidence-Based Medicine Check List  וה- Cochrane Collaboration tool על מנת להבטיח את איכות המחקרים (ראו טבלאות 1 ו -2, ותמונה 2).

ניתוח סטטיסטי

על מנת לסכם את גודל ההשפעה במחקרים שונים, נעשה שימוש במודל השפעות האקראי. גודל ההשפעה דווח בשני אופנים, יחס סיכויים או הבדלי ממוצעים. ההטרוגניות בין מחקרים הוערכה על ידי סטטיסטיקת ה-Chi-square  מבוסס על Q-test  ו- ²I עם רמת משמעות קטנה מ 0.05. כל ניתוח הנתונים נעשה על ידי שימוש בתוכנת Comprehensive meta-analysis  גרסה 2.

תוצאה

בסך הכול תשעה מבחנים פגשו את קריטריון ההכללה ונכלו במטה-אנליזה (ראו טבלה 1). כל תשעת המאמרים היו מבחנים קליניים אקראיים מלבד אחד שתוכנן להעריך את יעילות מגע עור ישיר אם-תינוק (SSC) במשך והצלחת הנקה ראשונה. בסך הכול, 597 משתתפים נכללו בקבוצת ההתערבות ו-553 בקבוצת הבקרה. מתוך תשעה מחקרים, אחד בוצע בבריטניה, אחד במצרים, שישה באסיה (שלושה באיראן, אחד בפקיסטן ושניים בהודו) ואחד בארה”ב. מתוך תשעת המחקרים שמונה פורסמו באנגלית ואחד בפרסית. בכול המחקרים נשה שימוש בהקצאה האקראית. רוב המחקרים מדדו תוצאות בתוך השעתיים הראשונות לאחר הלידה. אסטרטגיית ההתערבות כללה מגע עור ישיר בין אם לתינוק. משך ההתערבות היה שעתיים. מתוך תשעת המאמרים כולם מדדו הצלחת הנקה עם כלי הערכת הנקת תינוקות (IBFAT), ושישה מתוכם מדדו את משך ההנקה על ידי תצפית ורשמים. עקב טבע ההתערבות, השתתפות עיוורת לא הייתה אפשרית בכול המחקרים אבל עיוורון תוצאות נעשה בשני מחקרים  שכללו את Beiranvand et al. (2014) ו- Thukral et al.  (2012).

בכול המחקרים, לא היו הבדלים סטטיסטיים משמעותיים בין קבוצת ההתערבות והבקרה בנוגע למאפיינים קליניים סוציו-דמוגרפיים בבסיס. היו שני מחקרים שדיווחו על 0% נשירה בהשתתפות במהלך המחקר, בעוד שבשישה מחקרים אחוזי הנשירה עמדו על 2-17%. במחקר נוסף נשירת משתתפים לא דווחה. קריטריון ההכללה תואר בכול המחקרים. במחקרים שנסקרו, מגע עור ישיר בין אם לתינוק סיפק שיטות כמעט זהות לפיהן תינוקות הונחו עירומים בתנוחת נטייה כנגד החזה החשוף בין שדיה של האם ומיד לאחר הלידה. התערבות זו נמשכה כשעתיים. על המחקרים אישרו כי מגע עור ישיר השפיע על מנגנון הפחתת לחץ מאחר ונרשמה ירידה ברמות קורטיזול רוק אצל תינוקות להם ניתן SSC, הנחשב סממן ללחץ. רמות לחץ אלו אצל תינוקות קשורות גם להפרדה מהאימהות. במחקר זה בוצעה מטא-אנליזה בהתבסס על הבדלי ממוצעים (MD) ויחס סיכויים (OR) עבור הצלחת הנקה ו-MD  בלבד עבור משך הנקה.

תחילה תוצאות המטא-אנליזה דווחו על בסיס הבדלי הממוצעים. שישה מבחנים העריכו את השפעת מגע עור ישיר אם-תינוק מוקדם על הצלחת הנקה.

ההטרוגניות בין המבחנים נבדקה באמצעות מבחן Chi-square והתוצאה הראתה כי ההבדל בין תוצאות המחקרים עצום, מה שאומר שהמחקרים היו הטרוגניים (p = 0.000000006; I² = 88%). התוצאות של שישה מחקרים שנבחרו באופן אקראי הראו כי עלייה בהצלחת הנקה נרשמה אצל משתתפים שקיבלו SSC בהשוואה לקבוצות הבקרה (ממוצע דיפרנציאלי: 1.90, 95%; CI 0.958-2.856; p = 0.00)  מה שהצביע על השפעה סטטיסטית משמעותית עבור SSC בהתחשב בהצלחת הנקה. בתמונה 3 ניתן לראות את התצוגה גרפית Forest plot. ההטיה לטובת פרסומי מחקר מסוימים מוצגת ב- funnel plot (תמונה 4). לפי הדיווחים, ערך P עמד על 0.31 עבור מבחן Egger, בעל חשיבות סטטיסטית מועטה (תמונה 5). תוצאות אלו יכולות להתפרש כחפות מהטיה לטובת פרסומים מסוימים בסוג מחקרים ומופיעות כסימטריה ב- funnel plot.

תוצאות המטא-אנליזה מבוססות OR הראו כי שישה מבחנים העריכו את ההשפעה של SSC על הצלחת הנקה אצל משתתפים. הטרוגניות נבחנה באמצעות מבחן Chi-square  והתוצאות הראו כי המבחנים אכן הטרוגניים (p = 0.119; I² = 42%).תוצאות שישה מחקרים שנבחרו מאופן אקראי הראו עלייה בהנקה מוצלחת אצל מקבלי SSC בהשוואה לקבוצת הבקרה (OR 2.771 95%; CI 1.587-4.838; p = 0.00). בהשוואה למטא-אנליזה הקודמת, ניתוח מבוססMD  גם הראה כי שפעה סטטיסטית משמעותית עבור SSC בהתחשב בהצלחת הנקה. ניתן לראות את ה-forest plot בתמונות 7 ו-8. תוצאות אלו יכולות גם להתפרש כחפות מהטיה לעבר פרסומים מסוימים בסוג זה של מחקרים. ערך P עמד על 0.35 עבור מבחן Egger.

תוצאות המטא-אנליזה המבוססת MD הראו כי שני מבחנים העריכו את השפעת SSC על משך הנקה ראשונה אצל משתתפים. תוצאות שני מחקרים שנבחרו באופן אקראי הראו עלייה במשך הנקה ראשונה אצל משתתפים שקיבלו SSC בהשוואה לקבוצת הבקרה (ממוצע דיפרנציאלי 26.627 95%; CI 1.070-52.184; p = 0.041). ניתן לראות את ה- forest plot בתמונה 9. בנוסף, הטרוגניות נבחנה באמצעות מבחן Chi-square והתוצאות הראו כי המחקרים הטרוגניים (p = 0.000; I² = 99.09%).

דיון

תוצאות הסקירה הדינמית והמטא-אנליזה המוצגות כאן הראו כי למגע עור ישיר אם-תינוק השפעה סטטיסטית משמעותית על שיעורי הצלחה ומשך לקטציה ראשונה בהשוואה לטיפול שגרתי. מטא-אנליזה היא שיטה האוספת ומנתחת מספר נתוני מחקר עם יעד משותף על מנת לספק הערכה אמינה להשפעתן של כמה התערבויות או תצפיות ברפואה. למעשה, אחד מהיעדים החשובים של מחקרי מטא-אנליזה הוא לספק תוצאה מדויקת ואמינה לנוכח גודל המדגם ההולך ומתרחב הנגרם עקב שילוב מחקרים שונים ועקב בעיות העולות מתוצאות שנויות במחלוקת של מחקרי עבר.

המחקר הנוכחי הוא מטא-אנליזה שעשתה שימוש בשיטות סטטיסטיות על מנת לדווח על קשרים משמעותיים בין מגע עור ישיר אם-תינוק לשיעורי הצלחה ומשך הנקה ראשונה.

לצד ממצאים ממחקר זה, תוצאות דומות דווחו במחקרים נוספים הכוללים מטא-אנליזה על ידי Moore and colleague  (2016) שהראו כי למגע עור ישיר אם-תינוק לאחר לידה היו השפעות חיוביות על שיעורי הצלחה ומשך הנקה בלעדית. למרות שמחקר זה מאשר את ההשפעות המועילות של מגע עור ישיר אם-תינוק, חלק מהמגבלות במחקרם של Moore et al.  (2016) היו כדלהלן: בחינה של משתנים רבים במחקר אחד, מה שהפחית את מדויקות החיפוש ואת דליית המידע, ובנוסף לא כלל את כל המחקרים הכשירים במטא-אנליזה, במיוחד מחקרים שפורסמו בפרסית, מה שהביא להפחתה בגודל המדגם הסופי של המחקר, וכתוצאה מכך להשפעה אפשרית על תוצאות הניתוח.

בנוסף, בסקירת ספרותForester and Lachlan  (2007) הכריזו כי מגע עור ישיר אם-תינוק הוא אחת הדרכים להביא לעליה בשיעורי הצלחת הנקה ותמיכה בתחילת לקטציה. אבל מחקר זה נתקל במגבלות מתודולוגיות מכיוון שהוא סקירת ספרות גרידא, בעוד שרק סקירות שיטתיות ומחקרים מטא-אנליטיים יוכלו לספק את הראיות הטובות ביותר לשפוט את השפעתן של התערבויות ברפואה והשימוש הקליני בה.

המנגנון באמצעותו מגע עור ישיר בין אם לתינוק לאחר לידה יכול להגביר את הצלחת ומשך ההנקה עשוי להיות מופעל בדרכים שונות. ניתן לציין את תיאוריית האתולוגיה (Theory of Ethology)  כהסבר אפשרי אחד. לפי תיאוריה זו, ההתנהגויות האינסטינקטיביות הקשורות להישרדות המין מתפתחות ללא למידה וניסיון ורבות מהן קורות לאורך “פרק הזמן הרגיש.” בשלב זה מתרחשת האבולוציה של היכולת הפנימית של האורגניזם המאפשרת לו להתפתח, להצליח ולייצב את ההתנהגויות הפרטניות ההכרחיות עבור הישרדות והסתגלות לסביבה.

המושג של פרק הזמן הרגיש קשור לזה של פרק הזמן הקריטי.  זהו פרק זמן קצר, הבנייתי ובלתי הפיך בו החשיפה של האורגניזם החי לגורמים האנדוגניים והאקסוגניים גדולה במיוחד.

נטען בעבר שפרקטיקות האכלת תינוקות הן בעלות קריטריונים מספיקים להתנהגויות מובנות (innate), והתיאוריה של האתולוגיה מספקת גם הסבר ביולוגי עבור האופן בו אם ותינוק המייצרים מגע בתקופה הרגישה משפיע על הצלחת ומשך ההנקה הראשונה. תיאוריה זו גם מספקת מסגרת העוזרת להבין התנהגויות מובנות אצל התינוק, כמו למשל החיפוש אחר השד ומציצה, ומסבירה כיצד ההפרדה של האם והתינוק מפריעה להתנהגות המובנית.

מנקודת המבט של אתולוגים, השעות הראשונות לאחר הלידה, כאשר העובר עובר לחיים חיצוניים ונתון לשינויים פיזיולוגיים מהותיים רבים, מהוות תקופה קריטית בה התינוק נדרש להסתגל בזמן קצר על מנת לשרוד. אתולוגים מאמינים כי השעה הראשונה לאחר לידה היא הזמן האידאלי להתחיל התנהגויות תזונתיות של התינוק, כמו חיפוש אחר השד ומציצה, ושזו תקופה רגישה וקריטית עבור הנקה בה רוב התינוקות מגיבים למגע, לחום, וגירוי ריח. לכן, הפרדת האם מהתינוק מיד לאחר הלידה יכולה להוביל לחוסר המשכיות בהתנהגויות מובנות (innate) אלו.

כאשר תינוקות בריאים באים במגע עור ישיר עם אימהותיהם, הם מגלם התנהגות אינטואיטיבית. במהלך מגע עור ישיר בין אם לתינוק ישנה התגברות בתקשורת מילולית ותקשורת באמצעות מגע בין האם לתינוק מה שמוביל להתגברות בתגובה לגירויי הגוף של האם ולהתפתחות התנהגויות תזונתיות בהנקה. כתוצאה מכך, התינוק לוקח את השד של אמו, ומסגל את היכולת למצוץ ולהתחיל להזין את עצמו.

בנוסף על כך, דחף המציצה של התינוק וגירוי השד בשעה הראשונה שלאחר הלידה גורמות לתגובות הורמונליות אצל האם, ובהתאמה הפרשה גוברת של אוקסיטוסין ורפלקס הורמון פרולקטין עבור ייצור החלב. בנוסף, במהלך מגע עור ישיר, קולטני מגע חום וריח, המהווים את הגורמים החזקים ביותר בגירוי העצב התועה (vagus nerve), יכולים להגביר את הפרשת האוקסיטוסין האימהי. בנוסף, רמת הקטכולמינים בתינוק עולה באופן מידי לאחר השלב השני של הלידה עקב לחץ ראש העובר, ו-היפוקסיה לפרקים עקב התכווצויות הרחם. הגברת רמת הקטכולמינים בזרם הדם גורמת לתגובה חזקה של בלוטת הריח של התינוק בשעות הראשונות לאחר הלידה. תחושת הריח של התינוק הופכת להיות רגישה במיוחד לריח המוליך את התינוק אל פטמת האם. למרות זאת,  לאחר השעתיים הראשונות שלאחר הלידה, עקב הפחתת רמת הקטכולמינים בזרם הדם של התינוק, התינוק נכנס לשינה עמוקה וקשה להעיר אותו למשך 3-4 שעות, מה שמוביל לליקויים בהנקה.

בין המחקרים שנסקרו במטא-אנליזה הנוכחית, שמונה מחקרים הראו שיעור הצלחה גבוה עבור הנקה ראשונה בקבוצה שקיבלה טיפול מגע עור ישיר בין אם לתינוק בהשוואה לקבוצת הטיפול השגרתי; בנוסף, בשלושה מחקרים  משך הנקה ראשונה הייתה גבוהה באופן משמעותי. רק במחקר של Carfoot et al. (2005) לא נמדד הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות שקיבלו מגע עור ישיר וטיפול קונבנציונאלי.

העדר העקביות בין הממצאים בקרב המבחנים שנבדקו יכול להיות עקב ההבדל באופן שבו נעשו מדידות ההנקה של התינוק, השינויים המתונים לאורך המבחנים, ואופן מגע העור הישיר בין התינוק לאם. בכל המחקרים, הערכת הצלחת ההנקה נעשתה באמצעות כלי ה- IBFAT. ה- IBFAT  מדד ארבעה פרמטרים:

1. מוכנות התינוק להאכלה ומצב הגירוי;
2. רפלקס הגישוש אחר הפטמה;
3. היצמדות;
4.  דפוס הנקה.

כל פרמטר מכיל ארבעה חלקים הנמדדים בין 0 ו- 3. בחלק מהמחקרים ציון של בין 10-12, ובאחרים, ציון של 8 או יותר מייצג הצלחה. בעוד שציון של פחות מ-10 או פחות מ-8 נחשב לכישלון בהנקה הראשונה.

ראוי לציין שחלב אם הוא מזון אידאלי עבור תינוקות היכול לספק תכונות ספציפיות-תזונתית וספציפיות-גיל עבור התינוק, ובמהלך ששת החודשים הראשונים של חיי התינוק חלב אם בלבד יספק את כל הצרכים התזונתיים של התינוק עבור התפתחותו הטבעית. לכן ניכר הצורך לזהות דרכים לבסס ולהמשיך את הלקטציה. בהקשר זה, מחקרנו הראה כי למגע עור ישיר אם-תינוק לאחר לידה יש השפעות חיוביות על הצלחת ומשך ההנקה הראשונה. ההצעה כאן היא שמגע ישיר בין אם ותינוק יעשה לשיטת טיפול של נותני שירות רפואי כמו מיילדות, רופאים, וסטודנטים האחראים על טיפול בנשים במהלך לידה. למרות זאת, מחקרים נוספים דרושים בתחום.

אחת הסגולות של המחקר הנוכחי הוא היותו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שבחנה באופן פרטני את ההשפעה של מגע עור ישיר בין אם ותינוק מיד לאחר לידה על שיעורי הצלחת ומשך ההנקה הראשונה. לעומת זאת, אחת המגבלות של מחקר זה הוא המספר הנמוך של מחקרים קליניים שנלקחו בחשבון, וכפועל יוצא, המחסור בגודל המדגם עבור הערכת משך ההנקה הראשונה; מגבלות נוספות כללו את שיטות הציון והמדידה. לפיכך, הוצע כי יש לבצע מבחנים קליניים באיכות מתודולוגית גבוהה יותר, במונחים של הסתרת הקצאות (זיהוי הטיה) והתחשבות בכוונות לביצוע הניתוח, על מנת להשיג ראיות חזקות יותר.

מסקנה: המאמרים שנסקרו בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה זו הראו כי מגע עור ישיר אם-תינוק הגביר את שיעורי הצלחת ומשך ההנקה הראשונה, ומכאן שהוא מהווה את השיטה הטובה ביותר הקיימת כעת לטיפול בתינוקת לאחר לידה.

אבל, למרות הראיות הנ”ל והיתרונות של מגע עור ישיר אם-תינוק לאחר לידה, פרקטיקה זו עדיין לא רצויה באיראן, והפרדת התינוק מהאם לאחר לידה נעשית על מנת לקיים את שגרת הטיפול בבתי החולים במקרים רבים; נדמה כי יש לכך תפקיד חשוב בהפרעות לקטציה שיכול גם להיות הסיבה לכך ששיעור הצלחה זה ירד במדינתנו במהלך השנים האחרונות—וזאת למרות היתרונות של הנקה בלעדית במהלך ששת החודשים הראשונים לאחר הלידה. לכן, ניתן לעשות שימוש בתוצאות מחקר זה בקבלת החלטות המבוססת על ראיות על ידי נותני שירות רפואי כמו גם להוות דרך לקדם ולסייע בהנקה.