(17/07/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

The manipulation of affect: a meta-analysis of affect induction procedures

תקציר

אינדוקציות אפקט הפכו למהותיות עבור תיאוריות של אפקטיביות ומחקר ניסויי על השפעותיהם של מצבי רוח ורגשות. סקירה זו דוגמת את הספרות הרבה על תהליכי אינדוקציית אפקט (AIP) על מנת 1) להעריך את יעילותן של אינדוקציות אפקט ככלי מחקר ו 2) לבחון תיאוריות של אפקט באמצעות נתוני מטא-אנליזה. בכך, נבקש לבחון האם AIPs מעודדים אפקטיביות, מהם התנאים האופטימליים להם, עבור אילו רגשות, ועבור מי. לפי מטא-אנליזה של 874 דגימות ו53,509 משתתפים, אינדוקציות אפקט יעילות בממוצע , אך בהתאם לסוג האינדוקציה, הרגש המעורר, ומגדר המשתתפים. בנוסף, התוצאות מצביעות על מצב בו אינדוקציה של רגשות חיוביים (שליליים) מובילה בהתאמה להפחתה ברגשות שליליים (חיוביים). מצב זה תומך במישור הדו-קוטבי של אפקט חיובי ושלילי. התוצאות הראו עוד העדפה שלילית אצל פרטים שהראו תגובות חזקות יותר לגירוי שלילי מאשר לגירוי חיובי. נציג מדריך מעשי לחוקרים בבחירת תהליכי אינדוקציית אפקט ונדון בהשלכות על תיאוריית רגש.     

מילות מפתח: רגש, מטא-אנליזה, אינדוקציית הלך-רוח, אפקט חיובי/שלילי

הרגש משפיע עמוקות על חקר הזיכרון, היצירתיות, פתרון בעיות, קבלת החלטות, ושכנוע. יש שתי גישות עיקריות להבנת השפעתם של רגשות על קוגניציה והתנהגות: 1) בחינת היחסים בין רגשות העולים באופן ספונטני לבין  השלכותיהם, ו 2) לעשות מניפולציה לרגשות כדי להעריך את השפעתה על ההשלכות שלהם. היכולת להבין כיצד לבצע מניפולציה על רגשות, אילו מניפולציות הכי יעילות, ועל מי הן הכי יעילות, הינה מהותית עבור קידום מדע הרגשות.

המטרות של הסקירה: 1) חקירת השימוש המעשי בAIP; 2) לענות על השאלה, מה קורה לרגשות חיוביים כאשר מעודדים רגשות שליליים? ולהיפך; 3) הבנת המאפיינים של פרטים המגיבים בחוזקה לAIP; 4) לחפש אחר השוואות בין רגשות כדי לקבוע אילו מתמידים ואילו ניתנים לשינוי/הסרה.

בספרות, בדרך כלל, נעשה שימוש במונח “אינדוקציית הלך-רוח,” ולא אינדוקציית אפקט. בחרנו להשתמש במונח “אפקט” עקב ההבדלה בין רגשות, אשר לאחר גירוי עולים לפרקי זמן קצרים, להלכי-רוח, אשר ללא קשר לגירוי נחווים לפרקי זמן ארוכים יותר—”אפקט” הוא מונח כללי החל גם על רגשות וגם על הלכי-רוח.

ניתן להבדיל בין תהליכי אינדוקציית רגשות (AIP) בהם משתתפים מתבקשים להרגיש רגש מסוים או אינם מתבקשים להרגיש רגש מסוים. אנליזה זו מבקשת לחקור את יעילות AIP בשני המקרים, וגם להעריך האם AIP עדיין יעיל כאשר משתתפים אינם מתבקשים להרגיש רגש מסוים.  

מחקרים קודמים מראים כי ישנה נטייה אנושית להעדיף גירוי לרגשות שליליים בהשוואה לחיוביים. חלק טוענים כי הסיבה היא אבולוציונית, מפנה את תשומת ליבנו לגירוי שלילי ובכך מאפשרת לנו להימנע מסכנות. לפי מחקרים בתחום ה AIP, AIP שליליים אמורים לעורר רגשות שליליים במידה רבה יותר מאשר AIP חיוביים מעוררים רגשות חיוביים. על מנת לבחון את העדפת הרגשות השליליים הזו, נעריך האם AIP שליליים מעוררים רגשות שליליים במידה רבה יותר מאשר AIP חיוביים מעוררים רגשות חיוביים.    

סוגיית המגדר בAIP: למרות דעות קדומות לפיהן נשים רגישות יותר מגברים, תוצאות מחקרים על הבדלי מגדר בדיווחים עצמיים של בושה, אשמה, מבוכה, וגאווה מראות כי הסטראוטיפ לפיו לנשים יש רגישות מפותחת יותר הוא לא מדויק. למרות זאת, ראיות אמפיריות כן מראות תמיכה מסוימת בטענה לפיה הבדלי מגדר משפיעים רבות על התפיסה של והרגישות לרגש, ובפרט בהן נשים עושות שימוש באותות רבים יותר כדי לזהות גירוי רגשי ביחס לגברים.

סוגיה נוספת הנחקרת בתחום היא השפעתם של הבדלים תרבותיים על AIP. למשל, ממצאים מראים כי תרבויות מזרח אסיאתיות חוות פחות רגשות חיוביים מאשר אמריקאים. היבט חשוב בהקשר זה הוא אופן הביטוי של המשתתפים בהתאם לתרבות ממנה הם באים. תרבויות מזרח אסיאתיות נוטות לגלות ביטוי חיצוני מועט יותר לרגשות בהשוואה לתרבויות מערביות.

נשתמש בAIP כדי לבחון את היפותזת החלוקה הדו-קוטבית של הרגש לרגשות חיוביים ושליליים (שמחה ועצב): לפי ראסל וקארול (1999), “כשאתה שמח אתה לא עצוב וכשאתה עצוב אתה לא שמח.” לפי היפותזה זו, שמחה ועצב נמצאים על אותו מישור רציף כשני קטבים לא-עצמאיים (coupled activation). לעומתה, חוקרים אחרים מציעים כי רגשות שליליים וחיוביים הם עצמאיים ושפרטים יכולים לחוות אותם באותו זמן (decoupled activation).

“ברירת המחדל החיובית” (positive offset) משמעה התופעה בה פרטים נוטים להחזיק בהלך רוח חיובי בהיעדר גירויים מאיימים, ועשויה להיות קשורה להתפתחותה האבולוציונית של צורת התנהגות המגבירה את הסיכויים להתרבות כאשר הסביבה בטוחה לכך. ברירת המחדל החיובית נחה על רמות ממוצעות של רגש בהיעדר גירויים אחרים, בעוד שההעדפה השלישית נוגעת למצבים בהם גירויים שליליים עומדים כנגד גירויים חיוביים.

שיטה

מילות המפתח הבאות הוכנסו לחיפוש במאגרי מידע, מאמרים, דיסרטציות ותזות:

Mood induction, affect induction, emotion induction.

החיפוש נעשה עד לתאריך 31.12.2018. 3ת871 מאמרים נסקרו עבור קריטריונים ההכללה הבאים:

  1. נכתב באנגלית,
  2. כולל אינדוקציית אפקט,
  3. כולל מידה של דיווח עצמי בנוגע לחוזק האפקט (אם המחקר עורר תחושות אושר ומדד תחושות אושר הוא נכלל, אבל לא כאשר הוא עורר תחושות אושר ובדק תחושות אחרות),   
  4. כולל דיווח של מספיק מידע דרוש לחישוב של חוזק האפקט,
  5. כולל דיווח של חוזק השפעת הרגש גם כאשר הAIP לא היה מוצלח.

לבסוף, נבחרו 529 מחקרים, 874 דגימות, וגודל דגימה סופי של 53,509.

תוצאות  

התוצאות (טבלאות 2-6) מראות כי בממוצע, AIP שינו את המצב האפקטיבי של הפרט ביותר מיחידת סטייה אחת בכיוון המצופה.

סוג הAIP: ברוב המקרים נעשה שימוש בסרטים כדי לעורר רגשות. הרגשות החזקים ביותר נמדדו בAIP מודרך שנעשה באמצעות סרטים, לאחר מכן דרך תמונות של הבעות פנים, ולבסוף דרך קריאה. הAIP הכי פחות מוצלח היה זה שהשתמש בבדיחות/סרטים מצוירים והקלטת וידאו/לחץ חברתי.

AIP חיובי ושלילי: מאחר וכמות הAIP  השלילי בסקירה זו גדולה יותר מכמות הAIP החיובי, תוצאות הAIP  השלילי קרובות יותר לדגימה המלאה של כל המאמרים. כלומר, סרטים עם הדרכה הציגו את רמת ההשפעה הגבוהה ביותר לAIP שלילי, ולאחר מכן תמונות עם הבעות פנים. תוצאות עבור AIP חיובי הראו ההשפעה הגבוהה ביותר במקרה של קריאת סיפור, ולאחר מכן תמונות של הבעות פנים. בחינה של AIP  ניטרליים הראתה כי AIP, כך נדמה, אינם ניטרליים.

גורמים להגברת ההשפעה של AIP: 1) הדרכה היא גורם שהראה תוצאות מעורבות. במקרה של סרטים, הדרכה הגבירה את השפעת הAIP, אולם לא כך במקרה של מוסיקה. 2) בנוסף, התוצאות הראו כי מספר רב של AIP לא הראו יתרון על פני AIP יחיד. 3) תוצאות המשוות בין רגשות חיוביים ושליליים הראו עקביות ביחס להעדפה השלילית בכך שגודל השפעה עבור AIP של רגשות שליליים היה חזק במיוחד ביחס לזה של רגשות חיוביים. 4) בנוגע לסוגי רגשות, התוצאות מראות כי גועל (disgust) הציג השפעות חזקות מאופן משמעותי ביחס לשאר הרגשות שנבדקו בנבדל מהאחרים.

על מי AIP משפיע במיוחד: 1) בחינת התוצאות מראה כי השוואה של השפעת AIP  בקרב נשים וגברים מגלה אינדוקציות גדולות באופן משמעותי אצל נשים מאשר אצל גברים. 2) AIP הראה השפעות גבוהות יותר אצל צפון אמריקאים, לאחר מכן מזרח-תיכון, אוסטרליה/ניו זילנד, אסיה, ולבסוף דרום ומרכז אמריקה. 3) בנוגע ל AIP שנבדקו על דגימות קליניות, לא נראה שינוי משמעותי בהשפעה ביחס לדגימות נורמליות.

היחס בין רגשות שליליים וחיוביים: התוצאות מראות כי AIP רגשות חיוביים מגבירים רגשות חיוביים באופן משמעותי ומפחיתים רגשות שליליים באופן משמעותי. עם זאת, הגברת הרגשות החיוביים הייתה גדולה באופן ניכר מהפחתת הרגשות השליליים. AIP רגשו שליליים גם הוא הגביר רגשות שליליים והפחית רגשות חיוביים, אך הראשון לא באופן יותר משמעותי מהשני. התוצאות מציגות ראיות לזיווג של רגשות חיוביים ושליליים מה שמחזק את היפותזת הדו-קוטביות של הרגשות.

היחס בין AIP  של רגשות שליליים לברירת המחדל החיובית: למרות ש AIP של רגשת חיוביים מצליחים לעורר רגשות חיוביים, AIP  של רגשות שליליים אינם מצליחים להתגבר על ברירת המחדל החיובית ולכן מצליחים לעורר רגשות שליליים במידה פחותה.

דיון

בעוד שגילינו כי AIP הם בדרך כלל מוצלחים בעירור של אפקטים, הAIP המוצלח ביותר (סרט עם הדרכה) היה מוצלח כפי 8 מהAIP הכי פחות מוצלח (בדיחות/סרטים מצוירים). אנו מסיקים כי למרות הממוצע של הAIP הוא מוצלח, אי אפשר לקבוע שקיים שוויון בין סוגי AIP  שונים, לכן יש להשקיע מחשבה באיזה AIP לבחור.  על מנת לעורר אפקט חיובי ושלילי באופן ספציפי, התוצאות שלנו מצביעות על AIP באמצעות סרטים וAIP באמצעות תמונות של הבעות פנים כמוצלחים ביותר. אנו ממליצים על תמונות של הבעות פנים כדי לעורר אפקט שלילי, ועל סרטים כדי לעורר אפקט חיובי. בנוגע לרגשות ספציפיים, כדי לעורר שמחה או עצב אנו ממליצים להשתמש בתמונות,  בעוד שכדי לעורר חרדה או כעס אנו ממליצים להשתמש בהיזכרות אוטוביוגרפית.

באופן כללי, אנו רוצים לחדד ששימוש בהדרכה לא תמיד הגביר את יעילות הAIP. עם זאת, אנו ממליצים שימוש בהדרכה נכונה (truthful instruction) כדי למקסם את יעילות הAIP. בנוסף, תוצאותינו הראו כי היכולת לעורר רגשות שליליים היא כמעט כפולה מזו של רגשות חיוביים. גילינו כי גועל הוא הרגש הזמין ביותר למניפולציה, כאשר AIP המכוונים לעורר גועל מניבים השפעות חזקות כמעט פי 6 מההשפעות של AIP המכוונים לעצב, כעס, חרדה, ושמחה.

בחנו כאן את השפעות AIP על ת-אוכלוסיות שונות כמו מגדר, תרבות ומצב קליני. 1) בנוגע למגדר, ממצאינו עומדים בקו אחד עם ממצאים קודמים לפיהם נשים מראות רגישות יתר לAIP, במיוחד לAIP  שלילי, בהשוואה לגברים. משתנה שיש להתחשב בו במחקרים עתידיים הוא תפקידם של סטראוטיפים בקביעת סוג התגובה. 2) בנוגע לרקע תרבותי, למרות שלקחנו בחשבון את ההבדלים התרבותיים כגורם משפיע על בחירה של AIP מתאים, הממצאים שלנו מראים כי AIP הוא כלי שימושי למניפולציית רגשות בצורה דומה לאורך אזורים גיאוגרפיים שונים.

מגבלות: 1) על חוקרים לבחון בזהירות את גודל ההשפעה הממוצע ואת תקן הסטייה בבחירה של AIP כך שיתאים למחקרם וימנע מההנחה שAIP עם גודל ממוצע השפעה גבוה הוא חף מביקורת. 2) מעבר לרגשות הספציפיים עליהם דיברנו, ניתן יהיה לבחון עוד AIP המעוררים רגשות נוספים. 3) בחינת היפותזת הדו-קוטביות של הרגשות שעשינו נחה על מדד הPANAS מכיוון שהוא הרווח ביותר מבין המאמרים והמחקרים שסקרנו. 4) ההשוואה שעשינו בין אזורים גיאוגרפיים רחוקה מלהיות דקדקנית, בעיקר מכיוון שדיברנו על ארצות עם מגוון תרבותי בתוכן שלא לקחנו בחשבון.  

מסקנות    

סיקרה זו סיפקה ראיות לכך שAIP עובדים, בנוס, למידע בנוגע לאילו אסטרטגיות עובדות טוב יותר על מנת לעורר רגשות מסוימים, וכן בנוגע למאפיינים מתודולוגיים המשפיעים על יעילות הAIP  בעירור רגשות מיועדים. אנו טוענים כי תוצאותינו רלוונטיות לא רק לחוקרים בתחום, אלא גם למטפלים ויועצים באימון מטופלים כיצד להשתמש בAIP  בחייהם האישיים.  

תקציר

אינדוקציות אפקט הפכו למהותיות עבור תיאוריות של אפקטיביות ומחקר ניסויי על השפעותיהם של מצבי רוח ורגשות. סקירה זו דוגמת את הספרות הרבה על תהליכי אינדוקציית אפקט (AIP) על מנת 1) להעריך את יעילותן של אינדוקציות אפקט ככלי מחקר ו 2) לבחון תיאוריות של אפקט באמצעות נתוני מטא-אנליזה. בכך, נבקש לבחון האם AIPs מעודדים אפקטיביות, מהם התנאים האופטימליים להם, עבור אילו רגשות, ועבור מי. לפי מטא-אנליזה של 874 דגימות ו53,509 משתתפים, אינדוקציות אפקט יעילות בממוצע , אך בהתאם לסוג האינדוקציה, הרגש המעורר, ומגדר המשתתפים. בנוסף, התוצאות מצביעות על מצב בו אינדוקציה של רגשות חיוביים (שליליים) מובילה בהתאמה להפחתה ברגשות שליליים (חיוביים). מצב זה תומך במישור הדו-קוטבי של אפקט חיובי ושלילי. התוצאות הראו עוד העדפה שלילית אצל פרטים שהראו תגובות חזקות יותר לגירוי שלילי מאשר לגירוי חיובי. נציג מדריך מעשי לחוקרים בבחירת תהליכי אינדוקציית אפקט ונדון בהשלכות על תיאוריית רגש.     

מילות מפתח: רגש, מטא-אנליזה, אינדוקציית הלך-רוח, אפקט חיובי/שלילי

הרגש משפיע עמוקות על חקר הזיכרון, היצירתיות, פתרון בעיות, קבלת החלטות, ושכנוע. יש שתי גישות עיקריות להבנת השפעתם של רגשות על קוגניציה והתנהגות: 1) בחינת היחסים בין רגשות העולים באופן ספונטני לבין  השלכותיהם, ו 2) לעשות מניפולציה לרגשות כדי להעריך את השפעתה על ההשלכות שלהם. היכולת להבין כיצד לבצע מניפולציה על רגשות, אילו מניפולציות הכי יעילות, ועל מי הן הכי יעילות, הינה מהותית עבור קידום מדע הרגשות.

המטרות של הסקירה: 1) חקירת השימוש המעשי בAIP; 2) לענות על השאלה, מה קורה לרגשות חיוביים כאשר מעודדים רגשות שליליים? ולהיפך; 3) הבנת המאפיינים של פרטים המגיבים בחוזקה לAIP; 4) לחפש אחר השוואות בין רגשות כדי לקבוע אילו מתמידים ואילו ניתנים לשינוי/הסרה.

בספרות, בדרך כלל, נעשה שימוש במונח "אינדוקציית הלך-רוח," ולא אינדוקציית אפקט. בחרנו להשתמש במונח "אפקט" עקב ההבדלה בין רגשות, אשר לאחר גירוי עולים לפרקי זמן קצרים, להלכי-רוח, אשר ללא קשר לגירוי נחווים לפרקי זמן ארוכים יותר—"אפקט" הוא מונח כללי החל גם על רגשות וגם על הלכי-רוח.

ניתן להבדיל בין תהליכי אינדוקציית רגשות (AIP) בהם...

295.00 

295.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.