The Objective Benefits of Subjective Well-Being

היתרונות האובייקטיביים של רווחה נפשית סובייקטיבית

De Neve, J., Diener, E., Tay, L., & Xuereb, C. (2013)

תקציר:

מטרת המאמר הינה לסקור ראיות לכך שרווחה נפשית סובייקטיבית הינה מדד חשוב ממעלה ראשונה. אנו עושים זאת דרך הצגת השפעותיה של רווחה נפשית על: בריאותינו, הכנסותינו, והתנהגויות חברתיות. באופן כללי, מצאנו מתאם בין רווחה נפשית לאלמנטים שונים בחיינו, כאשר ההשפעות הם דו כיווניות. מצ”ב סיכום ממצאים עיקריים.

Keywords: subjective well-being, health, longevity, income, altruism. 

טבלה 1. סיכום ממצאים עיקריים: השפעת רווחה נפשית על בריאותינו, הכנסותינו, והתנהגויות חברתיות.

הצגת ממצאים נבחרים:

Steptoe and Wardle (2011): איור 1 מציג ממצאים ממחקר ארוך טווח באנגליה שמדד אפקט (affect) חיובי (במשך 24 שעות) ואז החל במעקב אחר נתוני תמותה. גילאי המשתתפים נע בין 52-79. המחקר עקב אחריהם במשך חמש שנים ואסף נתוני תמותה. החוקרים מצאו שמשתתפים שהציגו את האפקט החיובי הגבוה ביותר היו בעלי סיכוי נמוך יותר ב-34 אחוז למות במהלך חמש השנים שלאחר המדידה הראשונית.

De Neve and Oswald (2012): איור 2 מציג ממצאים ממחקר ארוך טווח בארה”ב שמדד אפקט (affect) חיובי / שביעות רצון מהחיים ושנים מאוחר יותר בחן הכנסה ממוצעת. נמצא שככל ששביעות הרצון מהחיים הייתה גבוהה יותר בגילאים 16, 18 ו-22 כך הרוויחו יותר בגיל 29. לדוגמה, על כל דרגת שביעות רצון שבני 22 דירגו את עצמם גבוהה יותר הם הרוויחו בממוצע 2,000 דולר יותר 7 שנים מאוחר יותר. 

מסקנות:  ממצאים רבים מצביעים על כך שלרווחה נפשית סובייקטיבית יש השפעה אובייקטיבית על מגוון רחב של התנהגותיות ואלמנטים רבים נוספים בחיינו. למעשה אנו הצגנו מתאמים בין רווחה נפשית להיבטים חשובים בחיינו, כאשר האפקטים הם דו כיווניים. אף הצגנו ממצאים אמפיריים לקשר סיבתי בין חוויית אמוציות חיוביות לאפקטיביות, יצירתיות, חברתיות, אלטרואיזם, ודפוסי התנהגות פרודוקטיביים. עוד, הצגנו כיצד רמות של רווחה נפשית מנבאות בריאות, תמותה, פריון והכנסה, וזאת לאחר שליטה (סטטיסטית) בהסברים חלופיים. למשל, הצגנו ממצא לכך שצעירים מאושרים חווים שנים מאוחר יותר שיעורי גירושין נמוכים יותר. יחד עם כל זאת, חשוב לנו להדגיש שתי דברים: ראשית, גם הצגנו אפקט בכיוון השני. כלומר, הצגנו כיצד משתנים נסיבתיים מנבאים רווחה נפשית גבוהה יותר, מה שאומר שניתן בתאוריה להשפיע באופן חיובי על רווחה נפשית (לפחות במידה מסוימת); שנית, המחקר אינו קובע שנדרש אושר קיצוני במיוחד, אלא הראיות מצביעות על כך שדרגה בינונית של אושר נוטה להיות “אופטימלית” עבור ההשפעות החיוביות שנסקרו לעיל.  

מה מתווך בין רווחה נפשית להתנהגותיות פרודוקטיביות ואלמנטים רבים נוספים? ישנן עדויות ראשוניות לגבי התהליכים המתווכים בין רווחה נפשית ותוצאות מועילות. למשל, אושר קשור לשיתוף פעולה טוב יותר, מוטיבציה ויצירתיות, אשר בתורם מגבירים הצלחה בעסקים, ובחיים בכללותם. לעומת זאת, דיכאון גורם לדברים כגון יותר מחלות ותקופות אבטלה ארוכות יותר, וכל אלה מובילים בתורם להצלחה תעסוקתית פחותה והכנסה נמוכה יותר. באופן דומה, רגשות חיוביים רותמים את המערכת החיסונית ומובילים לפחות בעיות לב וכלי דם, ואילו חרדה ודיכאון קשורים לבריאות ירודה, התנהגויות ואינדיקטורים פיזיולוגיים בעייתיים, כגון דלקות. לפיכך, ניתן להבין את המנגנון הסיבתי של אושר, בריאות ואריכות ימים. לבסוף, מחקר בתחום מדעי המוח מספקים הזדמנויות נוספות לתובנות חדשות בנושא תיווך בין רווחה נפשית ואלמנטים רבים נוספים.