(17/07/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

The Objective Benefits of Subjective Well-Being

היתרונות האובייקטיביים של רווחה נפשית סובייקטיבית

De Neve, J., Diener, E., Tay, L., & Xuereb, C. (2013)

תקציר:

מטרת המאמר הינה לסקור ראיות לכך שרווחה נפשית סובייקטיבית הינה מדד חשוב ממעלה ראשונה. אנו עושים זאת דרך הצגת השפעותיה של רווחה נפשית על: בריאותינו, הכנסותינו, והתנהגויות חברתיות. באופן כללי, מצאנו מתאם בין רווחה נפשית לאלמנטים שונים בחיינו, כאשר ההשפעות הם דו כיווניות. מצ”ב סיכום ממצאים עיקריים.

Keywords: subjective well-being, health, longevity, income, altruism. 

טבלה 1. סיכום ממצאים עיקריים: השפעת רווחה נפשית על בריאותינו, הכנסותינו, והתנהגויות חברתיות.

 יתרונותראיות
בריאות ואריכות ימיםפחות דלקות, פחות מחלות לב וכלי דם, מערכת חיסונית חזקה יותר, יותר התנהגויות המועילות לבריאות, החלמה מהירה יותר, ואריכות ימיםא. מצוקה ולחץ בילדות קשורה לפיתוח דלקות בגיל מבוגר יותר. ב. אמוציות חיוביות עוזרת למערכת החיסונית ומערכות כלי הדם. ג. יש מתאם שלילי בין אפקט (affect) חיובי לאירועי שבץ, מחלות לב, ורגישות לווירוסים. ד.  יש מתאם בין רווחה נפשית גבוהה לאכילה בריאה יותר, סיכוי נמוך יותר לעשן, פעילות גופנית, ומשקל נמוך יותר. ה. יש מתאם בין אמוציות חיוביות והליך שיקום מזורז. ו. אנשים מאושרים חיים יותר בממוצע, אפילו אחרי שלילת הסברים חלופיים.
הכנסה, פרודוקטיביות, והתנהגות תעסוקתיתפרודוקטיביות מוגברת, ביצועים פיננסים טובים ודירוג חיצוני טוב יותר (על ידי עמיתים), פחות היעדרויות מהעבודה, קריאטיביות וגמישות גבוהה יותר, שת”פ טוב יותר, הכנסה גבוהה יותר, והערכת ביצועים תעסוקתיים טובה יותר.א. נמצא קשר סיבתי (במחקר אמפירי)  בין חווית אמוציות חיוביות לאפקטיביות. ב. עובדים עם שביעות רצון גבוהה יותר מדורגים כאפקטיביים יותר על ידי מנהליהם. ג. אושר יכול להגביר סקרנות, יצירתיות, ומוטיבציה בקרב עובדים. ד. אנשים שמחים נוטים יותר לשתף פעולה במשא ומתן. ה. רווחה נפשית קשורה להכנסה גובהה יותר. ו. עובדים עם שביעות רצון גבוהה יותר אכן אפקטיביים יותר (אובייקטיבית): הם מכניסים יותר כפסים לחברה, מוכרים יותר, וכד’.
התנהגויות פרו-חברתיותיכולת דחיית סיפוקים טובה יותר, יותר מטרות טווח-ארוך, מוציאים פחות וחוסכים יותר, מובטלים פחות, לוקחים פחות סיכונים, מציגים יותר התנהגויות אלטרואיסטיות כגון תרומה או התנדבות, ובעלי יותר קשרים חברתיים.א. מחקרים הראו כי יש מתאם בין רווחה נפשית ודחיית סיפוקים. ב. נמצא קשר בין רווחה נפשית להתמדה במטרות טווח-ארוך (בתיווך היכולת לדחות סיפוקים). ג. מחקרים ארוכי טווח מצאו שאנשים מאושרים יותר מוציאים פחות, חוסכים יותר ומקבלים החלטות שקולות יותר. ד. אנשים מאושרים יותר מוצאים עבודה מהר יותר בממוצע. ה. נמצא מתאם בין רווחה נפשית לחגירת חגורת בטיחות ומעורבות בתאונות דרכים. ו. ככל שהרווחה הנפשית גבוהה יותר כך גם מתנדבים, ותורמים (דם/ כסף) יותר. ז.  רווחה נפשית גבוהה יותר (וכן מצב רוח טוב יותר) מגבירה את הרצון לקחת חלק במפגשים חברתיים וכן משפרת כישורים בין אישיים. (ממצא זה נצפה בתרבותיות שונות).

הצגת ממצאים נבחרים:

Steptoe and Wardle (2011): איור 1 מציג ממצאים ממחקר ארוך טווח באנגליה שמדד אפקט (affect) חיובי (במשך 24 שעות) ואז החל במעקב אחר נתוני תמותה. גילאי המשתתפים נע בין 52-79. המחקר עקב אחריהם במשך חמש שנים ואסף נתוני תמותה. החוקרים מצאו שמשתתפים שהציגו את האפקט החיובי הגבוה ביותר היו בעלי סיכוי נמוך יותר ב-34 אחוז למות במהלך חמש השנים שלאחר המדידה הראשונית.

De Neve and Oswald (2012): איור 2 מציג ממצאים ממחקר ארוך טווח בארה”ב שמדד אפקט (affect) חיובי / שביעות רצון מהחיים ושנים מאוחר יותר בחן הכנסה ממוצעת. נמצא שככל ששביעות הרצון מהחיים הייתה גבוהה יותר בגילאים 16, 18 ו-22 כך הרוויחו יותר בגיל 29. לדוגמה, על כל דרגת שביעות רצון שבני 22 דירגו את עצמם גבוהה יותר הם הרוויחו בממוצע 2,000 דולר יותר 7 שנים מאוחר יותר. 

מסקנות:  ממצאים רבים מצביעים על כך שלרווחה נפשית סובייקטיבית יש השפעה אובייקטיבית על מגוון רחב של התנהגותיות ואלמנטים רבים נוספים בחיינו. למעשה אנו הצגנו מתאמים בין רווחה נפשית להיבטים חשובים בחיינו, כאשר האפקטים הם דו כיווניים. אף הצגנו ממצאים אמפיריים לקשר סיבתי בין חוויית אמוציות חיוביות לאפקטיביות, יצירתיות, חברתיות, אלטרואיזם, ודפוסי התנהגות פרודוקטיביים. עוד, הצגנו כיצד רמות של רווחה נפשית מנבאות בריאות, תמותה, פריון והכנסה, וזאת לאחר שליטה (סטטיסטית) בהסברים חלופיים. למשל, הצגנו ממצא לכך שצעירים מאושרים חווים שנים מאוחר יותר שיעורי גירושין נמוכים יותר. יחד עם כל זאת, חשוב לנו להדגיש שתי דברים: ראשית, גם הצגנו אפקט בכיוון השני. כלומר, הצגנו כיצד משתנים נסיבתיים מנבאים רווחה נפשית גבוהה יותר, מה שאומר שניתן בתאוריה להשפיע באופן חיובי על רווחה נפשית (לפחות במידה מסוימת); שנית, המחקר אינו קובע שנדרש אושר קיצוני במיוחד, אלא הראיות מצביעות על כך שדרגה בינונית של אושר נוטה להיות “אופטימלית” עבור ההשפעות החיוביות שנסקרו לעיל.  

מה מתווך בין רווחה נפשית להתנהגותיות פרודוקטיביות ואלמנטים רבים נוספים? ישנן עדויות ראשוניות לגבי התהליכים המתווכים בין רווחה נפשית ותוצאות מועילות. למשל, אושר קשור לשיתוף פעולה טוב יותר, מוטיבציה ויצירתיות, אשר בתורם מגבירים הצלחה בעסקים, ובחיים בכללותם. לעומת זאת, דיכאון גורם לדברים כגון יותר מחלות ותקופות אבטלה ארוכות יותר, וכל אלה מובילים בתורם להצלחה תעסוקתית פחותה והכנסה נמוכה יותר. באופן דומה, רגשות חיוביים רותמים את המערכת החיסונית ומובילים לפחות בעיות לב וכלי דם, ואילו חרדה ודיכאון קשורים לבריאות ירודה, התנהגויות ואינדיקטורים פיזיולוגיים בעייתיים, כגון דלקות. לפיכך, ניתן להבין את המנגנון הסיבתי של אושר, בריאות ואריכות ימים. לבסוף, מחקר בתחום מדעי המוח מספקים הזדמנויות נוספות לתובנות חדשות בנושא תיווך בין רווחה נפשית ואלמנטים רבים נוספים.

היתרונות האובייקטיביים של רווחה נפשית סובייקטיבית

De Neve, J., Diener, E., Tay, L., & Xuereb, C. (2013)

תקציר:

מטרת המאמר הינה לסקור ראיות לכך שרווחה נפשית סובייקטיבית הינה מדד חשוב ממעלה ראשונה. אנו עושים זאת דרך הצגת השפעותיה של רווחה נפשית על: בריאותינו, הכנסותינו, והתנהגויות חברתיות. באופן כללי, מצאנו מתאם בין רווחה נפשית לאלמנטים שונים בחיינו, כאשר ההשפעות הם דו כיווניות. מצ"ב סיכום ממצאים עיקריים.

Keywords: subjective well-being, health, longevity, income, altruism. 

טבלה 1. סיכום ממצאים עיקריים: השפעת רווחה נפשית על בריאותינו, הכנסותינו, והתנהגויות חברתיות.

 יתרונותראיות
בריאות ואריכות ימיםפחות דלקות, פחות מחלות לב וכלי דם, מערכת חיסונית חזקה יותר, יותר התנהגויות המועילות לבריאות, החלמה מהירה יותר, ואריכות ימיםא. מצוקה ולחץ בילדות קשורה לפיתוח דלקות בגיל מבוגר יותר. ב. אמוציות חיוביות עוזרת למערכת החיסונית ומערכות כלי הדם. ג. יש מתאם שלילי בין אפקט (affect) חיובי לאירועי שבץ, מחלות לב, ורגישות לווירוסים. ד.  יש מתאם בין רווחה נפשית גבוהה לאכילה בריאה יותר, סיכוי נמוך יותר לעשן, פעילות גופנית, ומשקל נמוך יותר. ה. יש מתאם בין אמוציות חיוביות והליך שיקום מזורז. ו. אנשים מאושרים חיים יותר בממוצע, אפילו אחרי שלילת הסברים חלופיים.
הכנסה, פרודוקטיביות, והתנהגות תעסוקתיתפרודוקטיביות מוגברת, ביצועים פיננסים טובים ודירוג חיצוני טוב יותר (על ידי עמיתים), פחות היעדרויות מהעבודה, קריאטיביות וגמישות גבוהה יותר, שת"פ טוב יותר, הכנסה גבוהה יותר, והערכת ביצועים תעסוקתיים טובה יותר.א. נמצא קשר סיבתי (במחקר אמפירי)  בין חווית אמוציות חיוביות לאפקטיביות. ב. עובדים עם שביעות רצון גבוהה יותר מדורגים כאפקטיביים יותר על ידי מנהליהם. ג. אושר יכול להגביר סקרנות, יצירתיות, ומוטיבציה בקרב עובדים. ד. אנשים שמחים נוטים יותר לשתף פעולה במשא ומתן. ה. רווחה נפשית קשורה להכנסה גובהה יותר. ו. עובדים עם שביעות רצון גבוהה יותר אכן אפקטיביים יותר (אובייקטיבית): הם מכניסים יותר כפסים לחברה, מוכרים יותר, וכד'.
התנהגויות פרו-חברתיותיכולת דחיית סיפוקים טובה יותר, יותר מטרות טווח-ארוך, מוציאים פחות וחוסכים...

295.00 

295.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.