The Perceived Influence of Interactive Technology on Marital Relationships –

תפיסות לגבי השפעת טכנולוגיה אינטראקטיבית על חיי הנישואים

Keywords: Marriage · Qualitative · Interactive technology · Social media · Dyads · boundary issues   · microsystems · marital relationship

תקציר

טכנולוגיות אינטראקטיביות (כגון טלפון סלולרי, אינטרנט, אתרי רשתות חברתיות) הם כיום חלק בלתי נפרד מהיחסי בנישואים.  בהסתמך על מסגרת תיאורטית של מערכות אקולוגיות, המחקר הנוכחי הינו איכותני ומתמקד בשיטות מעורבות בהתבסס על נקודות המבט של 66 זוגות נשואים הטרוסקסואליים (n = 132 אנשים) לגבי השפעת טכנולוגיה אינטראקטיבית על חיי הנישואים. ניתוח זוגי איכותני העלה שלושה נושאים. ראשית, המשתתפים דיווחו כי טכנולוגיה אינטראקטיבית יכולה לסייע גם ביצירת הסחת דעת וגם ביצירת חיבור. שנית, זוגות ציינו כי טכנולוגיה אינטראקטיבית מאפשרת להם לתקשר בצורה נוחה. לבסוף, הוסיפו המשתתפים כי טכנולוגיה אינטראקטיבית יכולה לאתגר את  הגבולות ביחסים. עבור מדגם זה, לא היו הבדלים סטטיסטיים משמעותיים בין נקודות מבט זוגיות כמותניות, אך היו מעט הבדלים בתגובות הזוגיות האיכותניות.

טכנולוגיות אינטראקטיביות (כגון טלפון סלולרי, אינטרנט, אתרי רשתות חברתיות) הפכו נפוצות במשקי בית משפחתיים בארצות הברית (Cramer and Mabry 2015). 89% מקרב המבוגרים בארצות הברית משתמשים באינטרנט (Pew Research Center 2018a) ,                 95% מחזיקים בטלפון סלולרי (Pew Research Center 2018b), ורבים משתמשים באתרי רשתות חברתיות (למשל, 68% משתמשים בפייסבוק, 35% משתמשים באינסטגרם;         Smith and Anderson 2018). רוב הזוגות הנשואים (66%) או כאלו הנמצאים ביחסים זוגיים מחייבים  בארצות הברית מדווחים שהם משתמשים בטכנולוגיה (כלומר באינטרנט, טלפונים סלולריים ומדיה חברתית) בזוגיות שלהם (Pew Research Center 2014). קיימת ספרות ענפה המתמקדת בקשרים רומנטיים ובטכנולוגיה אינטראקטיבית, באופן כללי, אך מחקרים התמקדו בעיקר במשתתפות בגילי מכללה. . (Rus and Tiemensma 2017). הספרות בנושא השפעת טכנולוגיות אינטראקטיביות על חיי הנישואים התמקדה במידה רבה באתגרים קשורים, כולל סוגיות של גבולות (Cravens et al. 2013; McDaniel et al. 2017; Norton et al. 2018) והסחות דעת במערכות יחסים רומנטיות (e.g., Halpern and Katz 2017; McDaniel and Coyne 2014; Morgan et al. 2017; Roberts and David 2016; Spencer et al. 2017). מעט מחקרים הדגישו תרומות פוטנציאליות חיוביות של טכנולוגיות אינטראקטיביות לחיי הנישואים למרות היותן “מתקשרות חיבה” הסיבה מספר אחת שדווחה על שימוש בטכנולוגיה כדי לתקשר עם בן זוג רומנטי (Coyne et al. 2011).

יתר על כן, Ruggerio (2000) טען כי עם תופעות מדיה וטכנולוגיה חדשות, יש להשתמש בשיטות איכותניות וכמותניות להבנת חוויות המשתמשים, אך הרוב המכריע של מחקרים על נישואים וטכנולוגיה אינטראקטיבית הסתמך רק על שיטות כמותניות (Halpern   Katz 2017; McDaniel and Coyne 2014; McDaniel et al. 2017; Norton et al. 2018; Roberts and David 2016; Spencer et al. 2017). שיטות איכותניות יאפשרו למשתתפים לחלוק את חוויותיהם כדי להבהיר עוד יותר את התפקיד שממלאת הטכנולוגיה האינטראקטיבית בנישואיהם. לפיכך, המחקר הנוכחי הסתמך על גישה איכותנית המתמקדת בשיטות מעורבות  (Creswell et al. 2003) כדי להבין את תפיסת השפעת טכנולוגיה אינטראקטיבית על נישואים בקרב זוגות.

Purpose of the Current Study

מטרת המחקר הנוכחי

בקצרה, התוצאות מעורבות ביחס לתפקיד הטכנולוגיה האינטראקטיבית במערכות יחסים זוגיות. מכיוון שתחום מחקר זה חדש יחסית, חשוב לבחון ולהבין טוב יותר משני בני הזוג כיצד טכנולוגיה אינטראקטיבית עשויה להועיל או לפגוע בקשרים זוגיים.

מרבית המחקרים התמקדו בתפקיד הבעייתי שממלאת טכנולוגיה אינטראקטיבית בחיי הנישואים ולא השתמשו במתודולוגיות איכותניות בכדי לזהות את ההשפעה הרחבה יותר של טכנולוגיה אינטראקטיבית ביחסים רומנטיים מחייבים. בעקבות המלצותיהם של כמה חוקרים (Dew and Tulane 2015; McDaniel et al. 2018; Morgan et al. 2017; Spencer et al. 2017) המחקר הנוכחי כלל נקודות מבט משני בני הזוג כדי לענות על שאלות המחקר הבאות:

שאלת מחקר 1 כיצד תופסים זוגות נשואים את השפעת טכנולוגיות אינטראקטיביות על חיי הנישואים?

שאלת מחקר 2 האם יש הבדלים בתפיסות השפעת טכנולוגיה אינטראקטיבית על חיי נישואים בין בני הזוג או בין אנשים המדווחים/לא מדווחים על מצוקה ביחסים?

Results

תוצאות

רוב המשתתפים אכן האמינו כי טכנולוגיות אינטראקטיביות השפיעו על חיי הנישואים (96% מהנשים ו -87% מהבעלים). המבחן של מקנמר לא הצביע על הבדל משמעותי בין בני זוג     (p = .125). אלו שהאמינו כי טכנולוגיה אינטראקטיבית אינה משפיעה על חיי הנישואים  (n = 10 אנשים) דיווחו כי כמבוגרים היו בשלים מספיק כדי לא לאפשר לטכנולוגיה להשפיע על מערכת היחסים שלהם או שיש שלמערכת היחסים שלהם “בסיס יציב” שהגן על הנישואים שלהם מהשפעה פוטנציאלית של טכנולוגיה אינטראקטיבית.

מתוך משתתפים אלו (n = 6) היו בעלים שדיווחו כי טכנולוגיה אינטראקטיבית לא השפיעה על חיי הנישואים, אולם נשותיהם ציינו שהייתה השפעה. אלו שלא האמינו שטכנולוגיה אינטראקטיבית משפיעה על חיי הנישואים המשיכו להיות במדגם האנליטי בגלל אופיו הזוגי של המחקר (למשל, חילוקי דעות על השפעת הטכנולוגיה נתפסו על ידי שותף/ה אחד/ת שלא ראו השפעה טכנולוגית כלשהי [לא תרם לקודים כלשהם] ובן/בת הזוג שלהם תורם לקוד אחד או יותר).

שלושת הנושאים זוהו באמצעות ניתוח תוכן איכותני. ראשית, המשתתפים ציינו כי הטכנולוגיה יכולה לאפשר חיבור משופר וגם לאפשר יותר הזדמנויות להסחת  דעת בקשר הזוגי. שנית, הטכנולוגיה נתפסה ככלי המאפשר תקשורת למרות לוחות זמנים עמוסים או מרחק פיזי. שלישית, המשתתפים טענו כי טכנולוגיה אינטראקטיבית מהווה אתגר לגבולות בחיי הנישואים. טבלה 1 מכילה את הקודים והנושאים שזוהו באמצעות ניתוח איכותני. טבלה 2 מכילה את תדירות הקודים והשוואות בין בעלים לנשים ואלה שחווים / לא חווים מצוקה ביחסים. לא זוהו הבדלים משמעותיים בהשוואות. הנושאים מוצגים לפי סדר שכיחות, מין וגיל המשתתפים נכללים כאשר מצוינים ציטוטים ישירים הקשורים לתוצאות.

Discussion

דיון

הטכנולוגיה האינטראקטיבית הפכה למוצר קבוע בחיי הנישואים והמשפחה בארצות הברית (Cramer and Mabry 2015; Pew Research Center 2014) והתוצאות הנוכחיות תומכות בטענה שהטכנולוגיה מצאה את מקומה באינטראקציות מתמשכות במערכות הסביבה הקרובות לאדם (McHale et al. 2009; Vaterlaus and Tulane 2015; Vaterlaus et al. 2014). המרכז המחקרי Pew (2014) דיווח כי מיעוט מהזוגות הרומנטיים האמינו שהאינטרנט השפיע על מערכת היחסים שלהם. לעומת זאת, רוב הנשואים (96% נשים, 87% גברים) במחקר זה דיווחו כי טכנולוגיות אינטראקטיביות השפיעו על נישואיהם. מחקרים קודמים בנושא נישואים וטכנולוגיה אינטראקטיבית הסתמכו במידה רבה על מתודולוגיה כמותנית והתמקדו כמעט אך ורק בשימוש בעייתי. תוצאות ממחקר זוגי איכותני זה תומכות ברוב הממצאים הקיימים בנושא נישואים וטכנולוגיה. Seidman et al (2017) הסיקו כי לטכנולוגיה יכולה להיות השפעה חיובית ושלילית על מערכות יחסים רומנטיות ותוצאות איכותניות אלו הדגישו גם כי השפעות השימוש בטכנולוגיה אינטראקטיבית בנישואים נתפסות כחיוביות וכשליליות בו זמנית. לא נמצא הבדל משמעותי בתפיסת השפעות הטכנולוגיות האינטראקטיביות בקרב זוגות או בין אנשים שחווים / לא חווים מצוקה זוגית. לרוב, תוצאות הניתוח האיכותני הזוגי הראו חפיפה בין בני הזוג. זה עולה בקנה אחד עם מחקרים קודמים שהראו שלזוגות יש נקודות מבט והמשגות דומות לגבי השימוש בטכנולוגיה (Helsper and Whitty 2010).

בהסתמך על תורת מערכות אקולוגיות (Bronfenbrenner 1979), הנחנו כי טכנולוגיה עשויה להיות מיקרו-מערכת בעצמה או לשמש ככלי שניתן להתאמה במיקרו-מערכת בעל-אישה. התוצאות מצביעות על תמיכה בשתי הטענות. התקרבות לטכנולוגיות מאפשרת לאנשים להתחבר למגוון מדיות באמצעות מכשיר יחיד (למשל, אדם יכול להתקשר, להיכנס לאינטרנט, לשלוח הודעות טקסט וכו ‘בטלפון סלולרי; Brooks-Gunn and Donahue 2008)), דבר היוצר אינטראקציות מתמשכות בין בני אדם למכשירים מדי יום (כלומר, איכויות של מיקרו-מערכת; Bronfenbrenner 1979), ומאפשר להם ליצור מיקרו-מערכת מכשיר-אדם. המשתתפים במחקר זה דיווחו על אתגרים המתרחשים ברמת המסו-סיסטם – מערכת קשרי הגומלין בין המיקרו מערכות בחיי הפרט (כלומר, אינטראקציה בין שני מיקרו מערכות; Bronfenbrenner 1979). כאשר בני זוג משתמשים בטכנולוגיה (מיקרו-מערכת של שותף-טכנולוגיה) זה עלול להוביל להסחת דעת בקשר (מיקרו-מערכת של בעל-אישה). בהתאם לממצאי Morgan et al.’s (2017) משתתפים ציינו כי טכנולוגיה אינטראקטיבית יכולה להסיח את הדעת מאינטראקציות פנים אל פנים במערכת היחסים ויכולה גם לקבל עדיפות על פני בילוי משותף כזוג. תגובות המשתתפים מספקות גם תמיכה איכותנית לחוויית הסחות הדעת הטכנולוגיות במהלך הזמן הזוגי המשותף בתוך מערכות יחסים זוגיות – המכונה לעתים קרובות phubbing  (סלנג) שקיעה בנייד והתעלמות מהסובבים (Roberts and David 2016) או technoference -הפרעות בתקשורת בין אישית הנגרמת כתוצאה מתשומת לב למכשירים טכנולוגיים אישיים.(McDaniel and Coyne 2014). אחוז קטן יותר מהמשתתפים דנו גם בסוגיות פוטנציאליות הקשורות לגבולות בשימוש בטכנולוגיה אינטראקטיבית בנישואים. עם זאת מעניין שלא היו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין בני הזוג בדיווחים על סוגיות הקשורות לגבולות בשימוש בטכנולוגיה במערכות יחסים, אך היו ניגודים בדיווחים האיכותיים של בני הזוג. לדוגמא, אחד מבני הזוג היה נחרץ בנושאי הגבול שמציגה הטכנולוגיה בחיי הנישואים, ואילו השני לא העלה זאת כאתגר פוטנציאלי הקשור לשימוש בטכנולוגיה בנישואים. בשונה ממחקרים קודמים בנושא, חלק קטן יותר מהמדגם הצביע על כך שהם מאמינים כי לאנשים יש שליטה על ההשפעות האפשריות של טכנולוגיה אינטראקטיבית בחיי הנישואים שלהם.

(Bronfenbrenner (1979 הציע שהתפתחות מתרחשת באמצעות אינטראקציות  הדדיות בין בני-האדם המתפתחים לסביבתם. בני האדם מסתגלים כאשר הם מתמודדים עם שינויים סביבתיים. ניתן לתאר טכנולוגיה אינטראקטיבית ככלי שיכול לאפשר הסתגלות בתוך המיקרו-מערכת. ההשפעה הנפוצה ביותר (51%) של טכנולוגיה אינטראקטיבית על הנישואים הייתה היכולת לתקשר בצורה נוחה. בהתאם לדיווח של Coyne et al. (2011), זוגות במחקר זה ציינו שהם השתמשו בכמה מדיומים טכנולוגיים כדי לתקשר. Coyne and colleagues (2011) הניחו כי לזוגות נשואים (בהשוואה לזוגות רומנטיים אחרים) קיימים יחסים רבים ואחריות משפחתית הדורשים תקשורת לאורך כל היום. במסגרת תמיכה אמפירית להנחה זו, זוגות במחקר זה הראו  שהם השתמשו בטכנולוגיות אינטראקטיביות שונות ככלי בתוך מיקרו-מערכת הבעל-אישה כדי להתאים את עצמם לחסמים שמציבים לוחות זמנים עמוסים/מתנגשים לאורך כל היום. כמו כן, בדומה למחקרים קודמים (Rea et al. 2015), זוגות ציינו כי ניתן להשתמש בטכנולוגיות אינטראקטיביות כדי לשמור על קשר בין השותפים כאשר חלה הפרדה פיזית ביניהם לדרישות תעסוקה כמו שרות צבאי. לבסוף, בקנה אחד עם דיווחים קודמים על שימוש בטכנולוגיה כדי לתקשר חיבה במערכות יחסים (Coyne et al. 2011), זוגות דיווחו כי הם השתמשו בטכנולוגיות אינטראקטיביות כדי לשפר את הקשר ביחסים שלהם על ידי העברת מסרים חביבים, אוהבים ומשמעותיים לשותפיהם.

Implications

השלכות

רוב הזוגות הנשואים במחקר זה הצביעו על כך שטכנולוגיה אינטראקטיבית השפיעה על חיי הנישואים. לפיכך, חוקרים, אנשי חינוך (למשל, אנשי חינוך בקהילה; מאמנים לזוגיות), וקלינאים צריכים להמשיך ולשים לב לאופן השימוש בטכנולוגיה בחיי נישואים. זוגות דיווחו כי הטכנולוגיה מועילה במערכות היחסים שלהם מבחינת קידום הקשר לאורך היום וחלקם ציינו שזה יכול לקדם קרבה בנישואיהם. עם זאת, ברור ממחקר זה וממחקרים קודמים (McDaniel and Coyne 2014; McDaniel et al. 2018), כי הטכנולוגיה יכולה להסיח את הדעת גם בחיי נישואים. המשימה של קלינאים ומחנכים היא לעזור לזוגות לרתום את ההיבטים החיוביים של הטכנולוגיה ולהפחית את השימוש הבעייתי. על קלינאים ומחנכים לשקול לסייע לזוגות נשואים לזהות את החוזקות (למשל, מעשיות בקשר, חיבור אישי) של הטכנולוגיה במערכות היחסים שלהם. זו עשויה להיות דרך להבליט את מורכבות קיום הטכנולוגיה במערכות יחסים – טכנולוגיה אינטראקטיבית יכולה לקדם גם יתרונות וגם אתגרים – תוך הימנעות מהמסר שהטכנולוגיה רק פוגעת במערכות יחסים. זוגות במחקר זה היו תואמים במידה רבה בתפיסותיהם ומשימה זו של זיהוי יתרונות טכנולוגיים עשויה לסייע בזיהוי הבסיס המשותף במערכת היחסים הזוגית.

במונחים של עזרה לזוגות לנווט בין אתגרים טכנולוגיים פוטנציאליים למערכת היחסים, ישנם מחקרים בהם דיווחו אנשים כי מערכות היחסים הבין-אישיות שלהם השתפרו כאשר הם “התנתקו” (כלומר, הפסקת השימוש במדיה/טכנולוגיה ספציפית) לתקופות מסוימות (Morris and Cravens Pickens 2017). עבודה עם בני הזוג לניתוק מדיה וטכנולוגיה לא חשובים (למשל, זה יכול להיות לא מציאותי לקחת הפסקה משיחות טלפון ומסרונים, אך לא ממדיה חברתית ומשחקים) או מנהגים טכנולוגיים (למשל, שיחות במקום טקסט) עשויה להיות קו פעולה יעיל כדי לבדוק כיצד מערכת היחסים ביניהם משתנה. ואז, על סמך תוצאותיהם וניסיונם עם ההתנתקות, הציעו לזוגות להציב ציפיות ריאליות סביב טכנולוגיות במערכות היחסים שלהם. יתר על כן, ארגונים מקצועיים כמו האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP 2016) הוציאו הנחיות לשימוש בטכנולוגיות לילדים ולמדיה משפחתית ואפשרויות שימוש בטכנולוגיות ליחסים בין מבוגרים. לדוגמה, ה- AAP ממליץ לקבוע מקומות וזמנים ללא מדיה למשפחה. תרגום המלצה זו לזוגות יכול להיות זמן זוגי חופשי מתקשורת טכנולוגית בנסיעה משותפת, ארוחות משפחתיות, דייטים או מיקומים כמו חדרי שינה, מטבחים או מכוניות. בפועל, קלינאים ואנשי חינוך יכלו להציג את הרעיון של עדיפות טכנולוגית מעל בן / בת זוג, הציגו את הרעיון של זמנים ומיקומים ללא מדיה, ואפשרו לזוגות למצוא מה עשוי לעבוד בזוגיות שלהם.

מבחינת השלכות המחקר, תוצאות המחקר הנוכחי מאשרות קיום אתגרים פוטנציאליים של שימוש בטכנולוגיה אינטראקטיבית בנישואים ומספקות תמיכה בממצאים קודמים לגבי הסחת דעת (McDaniel and Coyne 2014; McDaniel et al. 2018) ובנושאי גבולות (Cravens et al. 2013; McDaniel et al. 2017; Norton et al. 2018). עם זאת, שוב מדגישים המשתתפים באותו מחקר את ההשפעות החיוביות הנתפסות של טכנולוגיה אינטראקטיבית בנישואיהם – מאפשרים נוחות בתקשורת והזדמנויות לחזק את הקשר בחיי הנישואים. מחקר עתידי צריך להתמקד בהבנת חוזקות השימוש בטכנולוגיה בנישואים וכיצד בני זוג משתמשים בטכנולוגיה בדרכים מסתגלות במערכות היחסים שלהם. יש צורך במחקר המשך לגבי האתגרים, אך על החוקרים לשקול במקביל לכלול משתנים הקשורים לשימוש חיובי בטכנולוגיה בתוך מערכות חיי הנישואים. יתר על כן, המחקר הנוכחי התמקד בתפיסת השפעת טכנולוגיה אינטראקטיבית על חיי נישואים  באופן כללי. מחקר עתידי צריך לבחון את ההשפעה הייחודית הפוטנציאלית של סוגים ספציפיים של טכנולוגיה אינטראקטיבית (למשל, השפעה של הודעות SMS או השפעה של מדיה חברתית) על מערכות חיי הנישואים.

Limitations and Conclusions

מגבלות ומסקנות

למחקר אכן יש מגבלות. המדגם היה הומוגני מבחינה אתנית, זוגות נשואים היו בעיקר בגיל העמידה ורק זוגות נשואים הטרוסקסואליים השתתפו במחקר זה. התנסויות בטכנולוגיה עשויות להשתנות לכן קיימת הצדקה למחקרים זהים עם דגימות מגוונות יותר. אורך קשר הנישואים עשוי גם להתייחס לחוויות עם שימוש בטכנולוגיות קשורות ומחקר עתידי צריך לכלול את מספר שנות הנישואים. למרות המגבלות, המחקר הנוכחי ענה על הקריאה לזהות חוויות טכנולוגיות יחסיות של מבוגרים בקבוצות גיל מבוגרות יותר (Rus and Tiemensma 2017), היה שימוש במתודולוגיה איכותנית לגבי תופעות שימוש בטכנולוגיות (Ruggiero 2000), והושגו שתי נקודות מבט של שני בני הזוג הנשואים לגבי חוויות טכנולוגיות במערכת היחסים שלהם (Dew and Tulane 2015; McDaniel et al. 2018; Morgan et al. 2017; Spencer et al. 2017). יתר על כן, המחקר תורם הנחיות נוספות לשימוש בתיאוריה של מערכות אקולוגיות (Bronfenbrenner 1979) בחקר טכנולוגיה וקשרים. המשתתפים במחקר זה הדגישו כי טכנולוגיה אינטראקטיבית יכולה גם לחזק וגם להפריע לחיי הנישואים.