The Pursuit of Romantic Alternatives Online Social Media

החיפוש אחר אלטרנטיבות רומנטיות און ליין ברשת: קשרי חברות במדיה החברתית כחלופות פוטנציאליות

Keywords: social networking sites (SNSs), commitment, partners, alternatives, romantic interests, Attachment

מה גורם לנישואים מסוימים לעמוד במבחן הזמן בעוד שאחרים נכשלים? מחויבות בנישואים היא הכוח המרכזי העומד בבסיס היציבות, האיכות ואריכות החיים של הקשר הרומנטי. המחויבות מתחזקת לאור שביעות רצון זוגית, היעדר אטרקציות אלטרנטיביות והשקעות קבועות שמתרחשות בזוגיות. מחויבות היא גם תוצאה של תלות הדדית הולכת וגוברת. כאשר בני זוג מעורבים רגשית בקשרים הווירטואליים שלהם, תלותם באחר המשמעותי פוחתת. נהפוך הוא, התלות בבן הזוג גוברת כאשר אנשים חשים שביעות רצון ממערכת היחסים שלהם, חושבים באופן שלילי על  איכות החלופות הקיימות ומרגישים שהקדישו רבות לזוגיות שלהם. ההתקדמויות הטכנולוגיות של העידן הנוכחי הצמיחו מגוון רחב של אתרי רשתות חברתיות (SNS) המציגים אוצר בלום של פרופילים מפוארים הממתינים לחיבורים וירטואליים. פרופילים נוצצים מדי עלולים לגרום למשתמשי מדיה חברתית להרגיש חסר בחייהם. מחקרים קודמים הראו כי שימוש בפייסבוק יכול להפחית את שביעות הרצון ממערכת היחסים על ידי הצגת חלופות רומנטיות פוטנציאליות והסטת הזמן המיועד להשקעות רגשיות הרחק מהקשר המחייב. מאמר זה בוחן ספרות העוסקת במחויבות ודן בשאלה כיצד מתערערת המחויבות הזוגית בעידן הנוכחי. לבסוף, מוצע טיפול זוגי ונושאים לתחומי מחקר עתידיים.

מבוא

האינטרנט מציע מגוון של פלטפורמות תקשורת מתווכות המתפתחות ללא הרף והמאפשרות לאנשים ליצור קשר עם בעלי תחומי עניין מזדמנים, מקצועיים ורומנטיים. פלטפורמה כזו מקיפה את אתרי הרשתות החברתיות (SNS) ויישומי מדיה שונים. בדו”ח Pew Internet Research משנת 2015 הוערך היקף המשתמשים במדיה החברתית בארה”ב ב- 72% בפייסבוק, 31% בפינטרסט, 28% באינסטגרם, 25% בלינקדאין ו- 23% בטוויטר (Duggan, 2015). עם זאת, מחקר קודם מצא שרוב המשתמשים ברשתות החברתיות שילבו שניים או יותר SNS בפעילותם היומיומית (Davenport, Bergman, Bergman, & Fearington, 2014). עלייה גדולה זו במספר רשתות ה- SNS הביאה חוקרים לבחון את המניעים העומדים בבסיס השימוש ברשתות חברתיות, את הסיפוקים המופקים מהשימוש בה, וכיצד מושפעים חיי המשתמשים והחברה כולה על ידי ה- SNS (Liu, Ho, & Lu, 2017). אסכולת שימושים וסיפוקים (Katz, Blumler, & Gurevitch, 1974) היא מודל המסביר כיצד ומדוע אנשים מחפשים ומשתמשים באופן פעיל בסוגים ספציפיים של מדיה. מודל זה מיושם כעת במחקר המדיה החברתית, המפריד בין מושגים הקודמים להתנהגות (שימושים רצויים) לבין מושגים שהם תוצאות ההתנהגות (סיפוקים; Raacke & Bonds-Raacke, 2008). לדוגמה, החוקרים בחנו את המניעים הנפוצים לשימוש במדיה החברתית במדגם של משתתפים בעלי חשבונות Snapchat ופייסבוק במקביל. המניעים המדווחים היו דחיינות, שמירה על קשר עם המשפחה, בדיקה לגבי מה אחרים מתכננים, ותקשורת עם בן הזוג הרומנטי (Utz, Muscanell & Khalid, 2015). חוקרים אחרים מצאו כי הצורך בפופולריות הוא מניע נוסף לשימוש ברשתות חברתיות (Utz, Tanis, & Vermeulen, 2012).

ישנן מדיות חברתיות ספציפיות לאוכלוסייה; לדוגמה, LinkedIn פונה לאנשי מקצוע ומחפשי עבודה, Grindr פונה לקהילה ההומוסקסואלית , Tinder פונה לרווקים ורווקות ו- Snapchat פונה בעיקר לאוכלוסייה הצעירה. Snapchat הוא הישומון השלישי הנמצא בשימוש בקרב ילידי דור ה- Y (דור המילניום בני 18 עד 34) אחרי Facebook ו- Instagram (Perez, 2014). Snapchat מספק מדיה פרטית יותר לאינטראקציה מאשר פייסבוק מכיוון שמשך הצגתן של ההודעות והתמונות מוגבל והן נעלמות לאחר זמן קצוב. כתוצאה מכך, משתמשי Snapchat חווים צורך מופחת בצנזורה עצמית ונוטים לשתף תמונות והודעות אינטימיות יותר. עם זאת, פייסבוק הוסיפה לפלטפורמה שלה תכונות רבות הדומות לאלו שב- Snapchat כדי למשוך אליה את אנשי דור המילניום ולהוות פלטפורמה בעלת יותר פרטיות  (Kelly, 2016).  יתר על כן, פלטפורמות המדיה החברתית השונות נבדלות בארבע תכונות עיקריות: נראות, עיקשות, אפשרויות עריכה ושיתוף (Treem & Leonardi, 2012). לכן חוקרים ממקדים את התעניינותם בתחומי עיסוק ספציפיים עבור כל אתר מדיה חברתית. לדוגמא, מחקר Twitter מתמקד בעיתונות, בפוליטיקה ובעמדות ; מחקר LinkedIn מתמקד בעיקר בבחינת נושאים בניהול משאבי אנוש (Liu, Ho, & Lu, 2017), ואילו פייסבוק מתמקדת בביטוי עצמי, פרטיות ומערכות יחסים רומנטיות. מן הראוי להזכיר כי פייסבוק היא כיום ה- SNS הפופולרית והדומיננטית ביותר ברחבי העולם והיא האתר השני אליו ניגשים הכי הרבה אחרי גוגל, עם יותר משתמשים משילוב כל שאר ה- SNS האחרים (Alexa.com, 2015; Duggan & Smith, 2014; Stenovec, 2015). עם פופולריות יוצאת מן הכלל , אין זה מפתיע ש- Facebook  קיבלה את תשומת הלב המחקרית הרבה ביותר בקשר להשפעותיה על מערכות יחסים רומנטיות (Carter, 2015). מחקרים קודמים הציעו כי מחויבות מוחלטת היא הגורם הבסיסי במערכות יחסים זוגיות ארוכות טווח, ללא קשר לסיפוק מגדרי או זוגי (Fenell, 1993; Harley, 1994; Kaslow & Robison, 1996; Weigel & Ballard-Reish, 1999). מחויבות חזקה היא תוצאה של תלות הולכת וגוברת (Rusbult, Martz, & Agnew, 1998), שהיא המצב האופייני והמבני של מערכת יחסים המייצגת את המידה בה אדם מסתמך על קשר ספציפי לקבלת תוצאות רצויות (Le & Agnew. , 2003; Rusbult et al., 1998; Rusbult, Agnew, & Ximena, 2011). בדוגמא של Facebook , כאשר בני הזוג פונים לפייסבוק כדי לענות על צרכיהם הבסיסיים, תלותם באחר המשמעותי עשויה להיחלש, וכתוצאה מכך נחלשת רמת המחויבות ויורדת. המאמר הנוכחי שופך אור על הקשר בין שימוש בפייסבוק  לבין התדרדרות ביחסים הזוגיים וטוען כי הנגישות הקלה לאטרקציות אלטרנטיביות מקוונות היא שמונעת הקדשת זמן והשקעה רגשיים ביחסים הדיאדיים הראשוניים  ובסופו של דבר מחלישה את התלות של בני הזוג במערכת היחסים הזוגית העיקרית שלהם.

Facebook פייסבוק

פייסבוק מאפשרת לאנשים לתקשר עם חברים, משפחה, קולגות ואפילו זרים. משתמשי פייסבוק יכולים לשתף רגשות, מחשבות ומידע אישי (חינוך, סטטוס מערכת יחסים, תחומי עניין, העדפה מינית) באמצעות הודעות על קיר, עדכוני סטטוס, תיוג תמונות, בקשות חברים, הזרמת וידאו בשידור חי, הודעות פרטיות ושיחות וידאו / שמע. אנשים משתמשים בפייסבוק למטרות שונות. אף על פי שהסיבה העיקרית לשימוש בפייסבוק היא לשמור על מערכות יחסים (Craig & Wright, 2012), אנשים רבים משתמשים בפייסבוק  כדי ליצור קשר עם בעלי עניין מיניים או רומנטיים (Drouin, Miller, & Dibble, 2014). נמצאו שישה שימושים וסיפוקים ייחודיים לגלישה בפייסבוק שזוהו באמצעות ניתוח גורמים, הכוללים חיפוש מידע, בידור, תקשורת, יחסים חברתיים, בריחה ושימוש ביישומי פייסבוק שונים (Kwon, D’Angelo, & McLeod, 2013). גורם הסיפוק העיקרי לשימוש בפייסבוק היה הבידור הרגיל הבין-אישי, המייצג שילוב בין שמירה על מערכות יחסים, בידור ומניע ההֶרְגֵּל (Valentine, 2012).

השפעת השימוש בפייסבוק על חייו הפסיכולוגיים, החברתיים והאישיים של המשתמש מתגלה באמצעות מחקר. השימוש ברשתות החברתיות מציע יתרונות חברתיים; למשל, פיתוח ושמירה על הון חברתי ונגישות חברתית (Barker, Dozier, Weiss & Borden, 2015). יתר על כן, הוא מאפשר למשתמשים להשתתף בפעילויות אזרחיות ופוליטיות (Hyun & Kim, 2015) ובדיונים על נושאי בריאות (Phua, 2013). לבניית הון חברתי במערכות SNS יכולות להיות השפעות רצויות המגבירות את רווחתו הסובייקטיבית של המשתמש; עם זאת, שמירה על הון חברתי ברשת נמצאה כמצמצמת את שביעות הרצון והאושר בחיים וגורמת גם לרגשות קנאה עקב תצוגות ראוותניות מצד חברים מקוונים (Mukesh, Mayo, & Gonçalves, 2016). השלכות שליליות אחרות הנובעות משימוש ברשתות החברתיות הן ברורות בעליל. על אף שסוגי אישיות מסוימים קשורים לתוצאות זוגיות שליליות (ראה Abbasi, 2017b) יש קשר משמעותי בין שימוש בפייסבוק לבין הפרעות אישיות כגון (Rosen, Whaling, Rab, Carrier, & Chever, 2013), דיכאון (Moreno et al., 2011; Rosen et al., 2013), הפרעות כפייתיות (Rosen et al., 2013) והפרעות אכילה (Smith, Hames, & Joiner, 2013). במחקר עָנֵף נמצא כי שימוש בפייסבוק קשור לסכסוכים ביחסים, שימוש כפייתי באינטרנט, בגידה פיזית ורגשית, הפצת תיאורים מקוונים של מערכות יחסים אינטימיות, עלייה בקנאה רומנטית, חוסר שביעות רצון ממערכת יחסים, רמות מחויבות נמוכות, פרידות וגירושין (Abbasi & Alghamdi, 2017b; Clayton, Nagurney, & Smith, 2013; Drouin, Miller, & Dibble, 2014; Elphinston & Finkenauer, & Muusses, 2011; Marshall, 2012; Noller, 2011; Goldwert, 2012; Kerkhof, Muise, Christofides, & Desmarais, 2009; Utz & Beukeboom, 2011). שימוש בפייסבוק הראה מתאם שלילי בין איכות הנישואין ואושר ומתאם חיובי בין חווית יחסים בעייתיים כמו גם מחשבות על פרידה (Valenzuela, Halpern, & Katz, 2014). ההשלכות השליליות של השימוש בפייסבוק (כגון סכסוכים ביחסים) ניכרו יותר בנישואין טריים יותר (שלוש שנים או פחות; Clayton et al., 2013).

פייסבוק ידוע גם כמסייע לקיומן של התנהגויות בגידה כגון פלירטוטים, אינטימיות רגשית ובגידות מיניות (Clayton et al., 2013). התנהגויות בגידה מקוונות  מדווחות באופן עקבי ביותר כוללות חשיפה רגשית, סקס ברשת , צ’אט לוהט וצפייה בפורנוגרפיה (Dijkstra, Barelds, & Groothof, 2010). התנהגויות בגידה הספציפיות לפייסבוק כוללות ידידות עם בן זוג לשעבר, התייחסות לתמונות משתמשים אטרקטיביות, שליחת הודעות פרטיות ופרסום סטטוס קשר שקרי (Clayton et al., 2013; Cravens, Leckie, & Whiting, 2013). בגידה בפייסבוק גורמת לוויכוחים, מריבות, נקמה, חוויות רגשיות שליליות, אובדן אמון והפסקת הקשר (Cravens & Whiting, 2015). בבריטניה, שליש מתוך 5,000 תביעות גירושין שהוגשו און-ליין בשנת 2011 ציינו את הפייסבוק כגורם לפרידה (Moscaritolo, 2012). באופן דומה, בארצות הברית נמצא קשר חיובי בין עלייה בשימוש בפייסבוק לבין עלייה מקבילה בשיעור הגירושין (Valenzuela et al., 2014). השלכות שליליות אלה על היחסים סקרנו חוקרים רבים שהגו תאוריות וסולמות מדידה  לבדיקת רמת השימוש היומיומי בפייסבוק ואת ההשלכות על חיי המשתמשים. הוצג  נושא ספציפי המכונה “הקונפליקט הקשור לפייסבוק” (Facebook-related conflict)  הבוחן “האם השימוש בפייסבוק מגביר סיבוכים ביחסים רומנטיים אינטימיים” (Clayton et al., 2013, עמ’ 718). המחקר אישר גם כי סכסוך הקשור לפייסבוק משמש כגורם מתווך ביחס בין אורך מערכת היחסים לבין תחושת הסיפוק בה, כמו כן רמת המחויבות ואהבה ביחסים (Saidur-Rahaman, 2015). יתר על כן, שימוש מוגזם בפייסבוק נמצא קשור לאי שביעות רצון ממערכת יחסים עקב קנאה ומעקב פולשני; עם זאת, נשים נמצאו בסבירות גבוהה יותר לעסוק במעקב פולשני מאשר גברים (Burke, Wallen, Vail-Smith, & Knox, 2011). השימוש המוגזם בפייסבוק מכונה לחילופין חדירת פייסבוק או התמכרות לפייסבוק, ומסמן התעסקות קיצונית בפייסבוק שמפריעה לתפקוד מערכת היחסים ופעילויות יומיומיות (Andreassen, Torsheim, Brunborg, & Pallesen, 2012; Elphinston & Noller, 2011). חדירת פייסבוק מציגה גם אלמנטים של התמכרות כמו הִתְבַּלְּטוּת, שינוי במצבי הרוח, פסיביות, הימנעות, סכסוך והדרדרות (Elphinston & Noller, 2011). נוצר גם קנה מידה ספציפי לפייסבוק המודד קנאה בפייסבוק ושימוש מופרז, בדומה לסולם הקנאה בפייסבוק (Muise et al., 2009), סולם ההתמכרות לפייסבוק של ברגן (Andreassen et al., 2012) וסולם הפלישה של פייסבוק. (Elphinston & Noller 2011) שנערך לאחרונה מצא כי פלישת פייסבוק, כפי שהיא נמדדת על ידי סולם הפלישה של פייסבוק, קשורה לניכור בנישואים (Abbasi, 2017a). ניכור בנישואים הוא אובדן הדרגתי של האהבה והקשר הרגשי עם בן הזוג הרומנטי התורם באופן משמעותי להתמוטטות הנישואים (Kayser, 1993; (לבדיקה ראו Abbasi & Alghamdi, 2017a). יתר על כן, נמצא קשר משמעותי בין שימוש בפייסבוק לשביעות רצון ביחסים, כמו גם חוסר שביעות רצון (Sheldon, Abad, & Hinsch, 2011).

רמת שביעות הרצון היא המידה בה אנשים חווים השפעה חיובית לעומת שלילית על סמך מעורבותם בקשר (Rusbult et al., 1998). שביעות רצון מהזוגיות גוברת כאשר מערכת יחסים מספקת את צרכי הליבה של הפרט כגון קירבה, ביטחון, אינטימיות, מיניות ותחושת שייכות (Rusbult et al., 1998). עם זאת, כשממלאים את צרכי הליבה במערכת יחסים חלופית אחרת, שביעות רצון מהיחסים עשויה לרדת.

מחויבות    

מחויבות היא מיומנות רב ממדית ויכולת בין אישית הנדרשת במערכת יחסים ומקושרת לאיכות היחסים, יציבותם ולסיכויים לפרידה(Agnew, 2009; Wallace 2007) .  Lauer ו- Lauer מגדירים את המחויבות כ”נכונות ונחישות להתמודד עם תקופות בעייתיות” (עמ’ 57). היא מאופיינת בנחישות להישאר במערכת יחסים (התמדה), זיקה פסיכולוגית לבן הזוג ומְכֻוָּנוּת ארוכת טווח כלפי הקשר (Le & Agnew, 2003; Rusbult & Buunk, 1993; Rusbult et al., 1998).

תיאוריות מחויבות

תיאוריות רבות פותחו על מנת להסביר את התהליכים העומדים בבסיס המחויבות בנישואים (Johnson, 1991; Levinger, 1965; Rusbult, 1980; Thibaut & Kelley, 1959),  (Stanley, Rhoades, & Whitton, 2010). מודל הלכידות של Levinger (1965) קבע כי שני כוחות חברתיים (כלומר כוחות משיכה וכוחות חוסמים) קובעים את עוצמת המחויבות לזוגיות. כוחות המשיכה מחולקים למשיכה בהווה ומשיכה אלטרנטיבית. כוחות המשיכה בהווה (הצורך במימוש ואהבה) מקרבים את השותפים, בעוד כוחות אלטרנטיביים מפרידים ביניהם. כוחות חוסמים (פנימיים וחיצוניים) מונעים מהשותפים לסיים את הקשר העיקרי. כוחות המשיכה והכוחות החוסמים נתונים לשינויים לאורך זמן. כתוצאה מכך, ההתחייבות של השותפים עשויה להשתנות ולשקף דינמיקה משתנה זו (Agnew, 2009).

תיאוריית התלות הדדית של המחויבות (Thibaut & Kelley, 1959) טוענת כי מערכת יחסים תימשך כל עוד תוצאות היחסים יהיו מועילות ומספקות לבני הזוג. בעיקרו של דבר, תיאוריית התלות ההדדית מקדמת שתי תפיסות: מחויבות מתחזקת בהתאם לרמת הסיפוק שזוכים לה במערכת היחסים, ומחויבות נחלשת בנוכחות חלופות פוטנציאליות למערכת היחסים (כגון שותפים פוטנציאליים אחרים או העדפה להיות רווקים). באמצעות מודל ההשקעה, הציג Rusbult (1980) את התפיסה השלישית הקובעת כי מערכות היחסים אינן נמשכות רק בגלל האיכויות החיוביות המושכות שותפים זה לזה (כלומר שביעות הרצון ההדדית שלהם) והיעדר חלופות מחוץ למערכת היחסים, אלא גם בגלל הקשרים ההדדיים (ההשקעות) הקושרים את השותפים יחד. גודל ההשקעה הוא שיעורם וחשיבותם של המשאבים המוחשיים המושקעים במערכת היחסים, אשר יאבדו או יפחתו אם הקשר יסתיים. במטא-אנליזה של מודל ההשקעות של Rusbult שנערך על ידי (Le and Agnew  (2003  נמצא כי המחויבות לקשר הייתה בקורלציה משמעותית עם כל אחד משלושת התחומים הללו: שביעות רצון מהקשר, חלופות זמינות לקשר והשקעות בקשר.

היקשרות פסיכולוגית ומחויבות

כאשר בני זוג חשים מסופקים, אין להם אלטרנטיבות טובות יותר והשקיעו רבות במערכת יחסים, הם יוצרים אמונה המתווה אותם להישאר יחד ולהכיל רגשות קירבה פסיכולוגית לזולת המשמעותי (Rusbult et al., 2011). יתר על כן, ההתנהגויות הרומנטיות שמשתמשים מציגים ב- SNS נעוצות בסגנונות ההיקשרות המוקדמים שלהם (2013). תיאוריית ההיקשרות גורסת כי בני אדם נוטים לפתח ולקיים קשר חיבה עמוק עם האחר המשמעותי שלהם (Bowlby, 1988). קשר רגשי זה נקרא “היקשרות” ומוגדר כ- “כל צורה של התנהגות הגורמת לאדם להשיג או לשמור על קרבה לאדם מסוים שזוהה בבירור, ושנתפס כמסוגל  להתמודד טוב יותר עם העולם” (Bowlby, 1982, עמ’ 668). היקשרות מורכבת משני ממדים עצמאיים ורציפים: חרדת היקשרות והימנעות מהיקשרות (Brennan, Clark, & Shaver, 1998). אנשים שחווים חרדת היקשרות גבוהה חוששים גם מדחייה ונטישה. ההערכה היא שהאנשים הנמנעים מהיקשרות חוו טיפול מאישיות בלתי זמינה ומנוכרת (Bailey, Holmberg, McWilliams, & Hobson, 2015). הרצון של בן הזוג לקרבה, אינטימיות ומחויבות זה לזה מוריד את העניין באלטרנטיבות ובנטייה לבגידה. האנשים הקשורים להימנעות חשים אי נוחות כרונית באינטימיות, ולכן הם שומרים על מרחק פסיכולוגי על ידי התרחקות התנהגותית מבן/בת הזוג שלהם (Bowlby, 1988).  DeWall et al (2011) בחנו כיצד סגנונות היקשרות משפיעים על מחויבות, עניין בחלופות ובגידה. הם מצאו כי בני זוג שהיו בעלי נטייה לסגנון היקשרות נמנע, הציגו התייחסות,  קשב והתנהגות המשקפים עניין רב יותר בחלופות ונטייה לבגידה. בעיקרו של דבר, אנשים הקשורים להימנעות עשויים להיות בסיכון גבוה יותר לעקוב אחר אלטרנטיבות ולבגוד מכיוון שהם מבחינים בזריזות בחלופות אטרקטיביות בסביבתם. מעניין לציין כי בני זוג  עוקבים ללא הרף אחר חלופות ליחסים ללא קשר לשאלה אם הם נמצאים בקשר מחייב או לא (Fletcher, 2002).

חלופות בפייסבוק

הלך הרוח של הימצאות בשוק לשם חיפוש בן זוג חדש שהיתרון הפוטנציאלי שלו עולה בהשוואה לשותף הנוכחי הגרוע יותר, עשוי להיות בבסיס הבעיות ביחסים (Wallace, 2007). חוקרים מצאו כי עצם החשיבה על חלופות פוטנציאליות במעגל החברתי של האדם הפחיתה את שביעות הרצון והמחויבות ממערכת היחסים עם בן/בת הזוג הנוכחיים (Drouin, Miller, & Dibble, 2015). כאמור, אחד הגורמים המרחיקים את בני הזוג הרומנטיים זה מזה הוא הזמינות והאיכות של החלופות הפוטנציאליות או צורות מערכות יחסים אחרות. תאוריית החליפין החברתי  (מודל ההשקעה ותורת התלות ההדדית) גורסת כי אנשים מפתחים מערכות יחסים בין השאר על ידי זיהוי שותפים חלופיים זמינים לקשר פוטנציאלי אחר (Rusbult, 1980; Thibaut & Kelley, 1959). שותפים מחויבים נוטים פחות לגשת או לאפשר לאחרים לגשת אליהם בהקשר רומנטי; הם נוטים לבטל או להפחית בערך חלופות רומנטיות פוטנציאליות כדי להגן על עצמם, להכחיש תכונות שליליות של בן הזוג בתקופות של חוסר וודאות, לפתח מחשבות חיוביות לא מציאותיות על מערכת היחסים שלהם ו/או בן הזוג, ולגרוע מערכן של מערכות יחסים של אחרים (Johnson & Rusbult, 1989; Rusbult et al., 2011). עם זאת, פייסבוק מְכֻוֶּנֶת כך שחייהם של אחרים יראו נוצצים כדי ליצור רושם של שותפות אידיאלית, דבר העשוי לגרום לחלק מהאנשים להרגיש שמערכת היחסים שלהם לקויה, ובמקביל להקשות עליהם להתעלם מאלטרנטיבות מפתות. West (2013) מדדה את רמת השימוש בפייסבוק, רמת מחויבות לזוגיות ורמת תשומת הלב לחלופות למערכת יחסים במדגם של רווקים ש”יוצאים יחד”. התוצאות הראו כי רמות נמוכות של שביעות רצון ורמות גבוהות של שימוש בפייסבוק ניבאו רמה גבוהה של מעקב אחר חלופות. מעניין שמעקב המשתתפים אחר חלופות לא ניבא הבדלים משמעותיים במחויבותם לקשר הנוכחי. נראו הבדלים בין המינים במעקב אחר חלופות; גברים דיווחו על מעקב מקוון גבוה יותר של חלופות בהשוואה לנשים. עוד לפני עידן הפייסבוק החוקרים גילו שגברים קשובים יותר וממוקדים בחלופות מאשר נשים (Miller, 1997; Rusbult et al., 1998).

עדויות מראות כי אנשים משתמשים בפייסבוק בכדי למצוא יחסים רומנטיים לא רק כשהם רווקים, אלא גם כאשר הם נמצאים במערכת יחסים מחייבת (Drouin et al., 2014). האיכות הנתפסת של החלופות הקיימות קשורה באופן חיובי למספר הקשרים הרומנטיים בפייסבוק.  Drouin et al. (2014) מצאו כי בני זוג שהפגינו מחויבות נמוכה יותר ביחסים הראו יותר להיטות לשליחת וקבלת בקשות חברות בעלות אופי רומנטי. מעניין כי תדירות ההתיידדות עם אלטרנטיבות אטרקטיביות במהלך הקשר נקשרה לרמות נמוכות יותר של מחויבות לזוגיות ולא למספר הכולל של קשרים זמינים (Drouin et al., 2014). חוקרים אלה טוענים כי חשוב בהרבה לשקול את מספר בקשות “החבר” שאדם שולח ומקבל בזמן מערכת יחסים מאשר מספר החברים הכולל שלו בפייסבוק. במחקר אחר, Drouin et al. (2015) ביקשו ממשתמשי פייסבוק לזהות חלופות פוטנציאליות מרשימת החברים שלהם בפייסבוק או מזיכרונם. הם מצאו כי המשתתפים שנדרשו לזהות מתוך פייסבוק  זיהו הרבה יותר חלופות מרשימת החברים שלהם, במיוחד חלופות מיניות, מאשר המשתתפים שנדרשו לזהות חלופות מהזיכרון . חוקרים אלה הסיקו כי קשרים בפייסבוק יכולים לשמש מאיץ זיכרון לזיהוי חלופות מיניות פוטנציאליות, במיוחד לגברים.

השקעה בפייסבוק

כל אחד מבני הזוג במערכת יחסים בריאה חייב להשקיע מאמץ מכוון לעבוד על הקשר בהחלטיות, קבלה, הבנה ונכונות להיות יצירתיים, ולא להשקיע בו ברגשות מעורבים או באופן לא רציף (Wallace, 2007). כשלשני בני הזוג מחויבות חזקה, הזוג כדיאדה מפגין תחושת ביטחון רגשי, אמון ותכונות אחרות המקדמות השקעות הדדיות (Brines & Joyner, 1999; Wilcox & Nock, 2006). השקעות במערכות יחסים אלה מייצגות את החסמים שתוארו על ידי לוינגר (מודל לכידות, 1965) Rusbult (מודל השקעות, 1980), שמונעים מבן הזוג לוותר על היחסים. לשותפים המשקיעים במערכת היחסים שלהם יש גם סיכוי גבוה יותר ליהנות ממנה (Wallace, 2007). בתקופות עכשוויות, משתמש מדיה חברתית פעיל יכול להיות מוצף בעומס מידע רב ביום טיפוסי. הזמן המוקדש למעקב אחר עדכונים בלתי פוסקים מחברים וירטואליים, יכול היה להחליף את הזמן בו ניתן היה לבלות עם האחר המשמעותי. השערת העתקת הזמן מעידה על כך שהזמן אינו גמיש ואינו ניתן להרחבה (Nie, 2001; Nie & Hillygus, 2002). לכן הזמן שמבלה משתמש ברשתות חברתיות עם חברים וירטואליים מחליף את הזמן שאפשר היה לבלות בו עם האחר המשמעותי. יתר על כן, נמצא כי הזמן המושקע בפייסבוק הוא בעל קשר חיובי חזק עם תחושות קנאה (Muise et. al., 2009). קנאה ומחויבות עשויים ללכת יד ביד, כפי שטען White   (1981) כי בני זוג המחויבים יחסית למערכת היחסים שלהם עשויים להיות יותר קנאים.

השלכות על טיפול משפחתי

פייסבוק מספקת פלטפורמה לאנשים פרטיים לתקשר עם משתמשים אחרים באופן פרטי או ציבורי. האינטראקציות המקוונות עוררו יותר ויותר חששות בקרב זוגות וקלינאים. החשאיות שמעניקה פייסבוק והאפשרות לנהל חשבונות פייסבוק מרובים (המייצגים זהויות בדויות) יכולים לאפשר התנהגויות שעלולות להיות הרסניות ליחסים הראשיים הלא מקוונים. מחקר איכותני של Carter (2015) מצא כי גברים ונשים הטרוסקסואלים נשואים שעוסקים באינטראקציות מיניות ורגשיות מחוץ לנישואין בפייסבוק, מסכנים את מערכת הנישואים  שלהם. שני המינים נוטים ליזום תקשורת עם אנשים אחרים בפייסבוק, במיוחד כאלו מעברם. מחקר שנערך על ידי Cravens (2013) מצא כי לעיתים רחוקות זוגות נשואים קובעים מגבלות סביב השימוש בפייסבוק למרות התנהגויות בעייתיות קודמות הקשורות לפייסבוק. אם היו קיימים כללים כלשהם, הם היו מרומזים ובהנחה כי הם ידועים גם לבן/ת הזוג. זוגות אלה העלו את הסתייגויותיהם לגבי השימוש בפייסבוק רק לאחר שצצו בעיות. עם זאת, הם עדיין לא קבעו כללים ברורים להתייחסות עתידית. החוקרים טבעו את המונח  “netiquette”  “נימוסי רשת”   (Helsper & Whitty, 2010) עבור כללי האינטראקציה המקוונים (בדיבור או בכתב) המבדילים בין התנהגויות מקובלות ובלתי מקובלות.

באופן כללי, זוגות הציגו חוסר הסכמה באשר לסוג ההתנהגויות המקובלות או הלא מקובלות. בשל אי-בהירות זו, במסגרת קלינית, יכול המטפל לבחון את הכללים של כל אחד מבני הזוג ולעודד אותם לשתף בהם זה את זה. על מטפלים להיות מוכנים לעזור לזוגות לפענח את נקודת המבט של כל אחד מבני הזוג  לגבי התנהגויות שעלולות להיתפס כבעייתיות (Cravens, 2013). מטפלים יכולים גם לבקש ישירות מהשותפים לבחון את הערכים האישיים שלהם ואת העדפותיהם לגבי ההתנהגויות הבעייתיות. ברגע שבני הזוג קבעו באופן משותף את הכללים לגבי השימוש בפייסבוק, על המטפל לדון כיצד ייאכפו כללים אלה וכן לעודד דיון בתוצאות הפרת חוקים אלו (Cravens, 2013). במחקר שבדק את ההורים הנשואים של סטודנטים באוניברסיטת נורטון (2011) נמצא כי זוגות דיווחו על רמות אמון גבוהות יותר כאשר סיסמאות חשבון הרשת החברתית שלהם היו ידועים או כאשר לכל אחד מבני הזוג הייתה גישה לחשבון של בן הזוג השני. עם זאת, Cravens (2013) מצא ממצאים סותרים כאשר מרבית הזוגות המשתתפים חשו כי מעקב אחר חשבונות פייסבוק על ידי בן הזוג מהווה הפרה של מערכת היחסים שלהם. Cravens ממליץ למטפל לדון אם ניתן לשתף את הסיסמאות לחשבונות הפייסבוק זה של זה (Cravens, 2013). עם זאת, ההחלטה על שיתוף סיסמאות צריכה להתקבל על ידי בני הזוג, ולא על ידי המטפל.

Gunzburg (2016), יועץ נישואין מומחה, קורא לזוגות להיות זהירים בעת השימוש ברשתות החברתיות ומציע להם לפתח גבולות המתאימים להם במקום לתת לחֶבְרָה לספק להם הנחיות. הוא ממליץ להגן על מערכת היחסים הרומנטית על ידי שיתוף סיסמאות לכל אתר מדיה חברתית, להזדהות כזוג מאושר בכל הפרופילים המקוונים, להימנע מתקשורת ממושכת או קצרה עם המין השני, ולא להתלונן על בן הזוג ברשתות החברתיות. קיום חשבון פייסבוק אחד משותף לשני בני הזוג עשוי גם לסייע בבלימת השלכות השליליות של שימוש בפייסבוק (Gunzburg, 2016). המטרה היא לסייע לבני הזוג להפיץ אחדות ברשת ולוותר על עניין בחלופות. המטפל יכול גם לתת לבני הזוג כלים להתמודדות עם מצבים אפשריים שעלולים לגרום מאוחר יותר לבעיות בזוגיות. לדוגמא, על בני הזוג לדעת מה לעשות אם בן זוג לשעבר יוזם קשר. במקרה זה, על בן הזוג ליידע את בן הזוג לשעבר כי הוא/היא נמצאים כעת במערכת יחסים מחייבת ומאושרת. יש להימנע מהמשך הקשר על מנת שלא להצית את להבות האהבה הישנה. יתר על כן, כדי להדוף איומים, על הזוגות להשתמש במונחים פרו-זוגיים ומכלילים כדי לתאר את עצמם (כמו אנחנו, אותנו, שלנו) במקום כינויי יחיד (אני, הוא, או היא) (Agnew, 2009). בעיקרון, על הזוגות להפגין לכידות, שהיא כוח מאחד (Piper, Marrache, Lacroix, Richardsen, & Jones, 1983) המסמל גם עמידה מול כוחות משבשים (Gross & Martin, 1952). הכוחות המשבשים – קשרים מקוונים במקרה זה – יכולים לפגוע בהשקעה בזוגיות ולצמצם תחושת מחויבות, אולם לכידות זוגית יכולה להדוף איומים ביחסים מתפתחים. בעיקרון, מחויבות היא הבחירה לוותר על חלופות אחרות (סטנלי, 2005), ולכן ויתור על חלופות לזוגיות הקיימת הוא צעד חיוני בבניית מחויבות. אמונה בנישואים רומנטיים אידאליים (Wallerstein & Blakeslee, 1995) וצפייה בבן הזוג דרך משקפים ורודים (Gottman & Silver, 2000) יכולים להגן על היחסים מפני אלטרנטיבות מפתות ברשת.

מגבלות והנחיות למחקר עתידי

השימוש בפייסבוק נחקר יותר ויותר בכדי להבין כיצד השימוש בו יכול לגרום לקנאה, חשדנות, שימוש כפייתי באינטרנט, מעקב אחר בני זוג ועימותים ביחסים. למרות שברוב המחקרים  עולה כי יש קשר בין מהלך עניינים שלילי בנישואים לבין השימוש בפייסבוק, יש לציין כי לא ניתן להסיק מסקנות סיבתיות ממחקר זה. מחקרי מִתְאָם   אינם מספקים את כיוון הקשר. סביר להניח כי בני זוג לא מרוצים ולא מחויבים עשויים לפנות לאינטרנט כדי למצוא הפוגה מבעיות בזוגיות. במקרה כזה, פייסבוק עשויה להיות אחת הפלטפורמות הזמינות עבור בני זוג  לא מרוצים המשתמשים בהן כדי למצוא קשרים חברתיים. קיים צורך גובר במחקרי אורך (איכותניים וכמותניים) שיסייעו בפענוח כיוון הקשר. לדוגמא, עיצובי הפאנלים האורכיים יכולים לבחון בזמן 1 האם השימוש בפייסבוק מנבא שינוי בסטטוס היחסים בזמן 2. גם מחקרי התערבות יכולים להועיל מאוד; עם זאת, יש לתכנן מחקרים אלה בקפידה על מנת להבטיח שמניפולציה מחקרית לא תחריף את בעיות היחסים. מגבלה נוספת במחקר פייסבוק היא שרוב המחקרים נערכים על מבוגרים צעירים. לכן, התוצאות שנאספו ממדגם הנוחות (סטודנטים בקולג’) עשויים שלא לשקף באופן מלא את התנודות שעוברים זוגות נשואים במהלך מערכת היחסים שלהם. מחקרים חדשים הכוללים מדגם מבוגרים יכולים לספק תובנות נוספות. במחקרים עתידיים, יכולים החוקרים להשתמש בתיאוריות דוגמת תאוריית דֶגֶם הספירלות המחזקות הדדית (mutually reinforcing spirals model)  (Slater, 2007), אותה ניתן להשוות לתיאוריית לולאת המשוב החיובית (positive feedback loop theory) כדי לחקור האם מדיה חברתית ומחויבות משפיעות זו על זו דרך חיזוק ספירלי. האם פייסבוק מערערת או מחזקת מחויבות, או שניהם? יתר על כן, יש לבחון את תפקידן של מדיות חברתיות אחרות בכדי לחקור את שפע היישומים ברשתות החברתיות המתמקדות באוכלוסיות ספציפיות. חוקרים יכולים לבדוק אם ישנם מאפיינים ספציפיים  הקשורים לכל אפליקציה ומדיה חברתית. מעניין יהיה גם לראות כיצד תרבויות אינדיבידואליות וקולקטיביות רואות בגידה הקשורה למדיה חברתית ואם השלכות הבגידה שונות בין שתי התרבויות. מחקר עתידי יסייע למטפלים הזוגיים ללמד את בני הזוג דרכים יעילות להדוף איומים על מערכת היחסים באופן מקוון וגם ילמד אותם להיות מודעים להתנהגויות מקדימות המרמזות על התעניינות בחלופות.