(14/06/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

The Relationship between Happiness
and Self-Awareness among
Introverts and Extroverts

הקשר בין אושר ומודעות עצמית בקרב אנשים מופנמים ומוחצנים

תקציר

ישנה אמונה רווחת כי מוחצנים הם מאושרים ומוצלחים, והפנמה נחשבת בדרך כלל כמצב של מחסור בכיף או באושר בחיים. המחקר הנוכחי נועד לחקור את הקשר בין מוחצנות (אחת מחמש תכונות האישיות הגדולות) לבין רמת האושר בקרב אנשים כדי להבין אם יש קשר משמעותי בין מוחצנות / מופנמות לאושר. גם רמת המודעות העצמית של המוחצנים והמופנמים נמדדת. במחקר זה נעשה שימוש ב-NEO Five-Factor Inventoryו (NEO-FFI), הכולל 60 פריטים (12 פריטים למימד), בסולם האושר של MUNSH, ובשאלון המודעות העצמית של מקגרו-היל. המשתתפים היו 150 סטודנטים בגילאי 18 עד 50. ניתוח הרגרסיה שימש כדי להבין את הקשר בין המשתנים. הממצאים מצביעים על כך שמוחצנים מאושרים יותר ממופנמים (p < .01) ורמת המודעות העצמית גבוהה יותר במוחצנים בהשוואה למופנמים (p < .01).

מילות מפתח: חמש התכונות הגדולות, מוחצנות, מודעות עצמית, מופנמות, סטודנטים

מבוא

ייתכן, שאחד האתגרים החשובים ביותר בחיים של היום הוא אושר, ואחד הגורמים המשמעותיים ביותר בקביעת המשמעות האמיתית של החיים הוא אושר. האושר הוא כל כך משמעותי שהוא יכול להפחית את שיעור התמותה בקרב בני אדם ולהגדיל את תוחלת החיים בקרב אנשים (Beatle et al., 2015). האושר הינו ללא ספק אחד החלומות הגדולים ביותר של האנושות וכולם עושים כמיטב יכולתם כדי להשיג אותו. רמת האושר תלויה בהערכה העצמית של הפרט ושל חייו. הערכות אלה יכולות להיות קוגניטיביות כגון שיפוטים שנעשו לגבי שביעות רצון או שהם יכולים להיות רגשיים אשר מתגלים בתגובה לאירועים בחיים  (Blanchflower & Oswald, 2004). לאנשים המאושרים יש רעיון חיובי יותר כלפי החיים והאירועים. יש להם רמת שביעות רצון גבוהה יותר כלפי משפחה, עיסוק, חינוך והיבטים אחרים של החיים(Eysenk, 1996).

כיצד לצוטט מאמר זה: Bagherian, M., Mojembari, A. K., Naghibian, P., & Nik, S. F. (2016). The Relationship between Hap- piness and Self-Awareness among Introverts and Extroverts. Psychology, 7, 1119-1125. https://dx.doi.org/10.4236/psych.2016.78112

2.  סקירת ספרות

2.1.  אישיות

אישיות מתייחסת לקבוצה של מאפיינים נפשיים המשמשים לסיווג אנשים. למאפיינים אלה יכולות להיות השפעות יציבות על ההתנהגות האנושית. האישיות כוללת את התכונות, הנטיות או המאפיינים המביאים ליציבות בהתנהגות האנושית. למעשה, האישיות מורכבת ממאפיינים ומתכונות אשר גורמים להבדלים התנהגותיים אנושיים, יציבות ההתנהגות לאורך זמן והתנהגות קבועה במצבים שונים. מאפיינים אלה יכולים להיות אישיים ונפוצים בקרב קבוצות שונות, אך הדפוסים שלהם הם אישיים באופן ייחודי אצל אנשים שונים (Feist & Feist, 2011). אלה שהם נוירוטיים נוטים לחוות חרדה, חוסר ביטחון, הערכה עצמית ברמה נמוכה, בושה ותוקפנות (McCrae & Costa, 1987). לעומת זאת, לאלה עם רמות נמוכות יותר של נוירוטיות יש פחות מאפיינים רגשיים שליליים. הם פחות חרדים, פחות מדוכאים ופחות נוטים ללחץ. בצד השני נמצאים האנשים הפסימיים יותר, המפוקפקים, חסרי הרגש, המניפולטיביים, הרעים, הלא משתפים פעולה, לא יציבים, עקשנים ותוקפניים. בנוסף, אנשים עם תחושת אחריות גבוהה יותר מאורגנים יותר, אמינים ושאפתנים יותר עם יותר אנרגיה ורצונות חזקים יותר (Koob, 2007/2015). מבט מקרוב על הפרט יכול לספק לנו מבט מקיף ומדויק לגבי המצבים הרגשיים הבין-אישיים, ההתנסותיים, העמדתיים וההנעתיים, ותכונות אישיות יכולות לנתח את המאפיינים בצורה מדויקת יותר (McCrae & Costa, 1992). בהתבסס על מודל חמש תכונות האישיות, אישיות יכולה להיות מובנת טוב יותר לאור נוירוטיות, מוחצנות, נעימות, מצפוניות ופתיחות (McAdams & Pals, 2006). נוירוטיות מתייחסת לרצף של חוסר יציבות רגשית ליציבות רגשית (McAdams & Pals, 2006; Mahoney & Stacon, 2005; Rice, 2007). לדברי ג’ון וסריווסטבה (1999), מוחצנות היא גישה אנרגטית לחיי החומר והחברה המורכבים מסוציאליזציה, פעילות, החלטיות ואומץ. מופנמים, בניגוד המוחצנים, לפי דיווחים חווים פחות הנאה ויותר כאב בפגישות פנים אל פנים (Ward & Tracey, 2004). אנשים הפתוחים לחוויה מרגישים בנוח עם רעיונות חדשים וערכים יוצאי דופן וחווים רגשות חיוביים ושליליים עמוקים ואינטנסיביים יותר מהאנשים הבלתי גמישים. אנשים אלה מראים נעימות (McCrae & Costa, 1987). אנשים שפחות פתוחים לחוויה הם יותר קונבנציונליים, קפדניים. הם פחות יצירתיים, יצירתיים ואנליטיים ויש להם נטייה נמוכה יותר להתעניינות (Koob, 2007/2015). מצפוניות משקפת אחריות; כלומר, ליתר מדויק,להיות אחראי ומאורגן עם תוכניות (Rice, 2007/2015).

2.2.  אושר

במחקר שנערך על ידי ביטי ואח’ בקרב מיליוני גברים ונשים מעל גיל 60 באנגליה, הם הבחינו כי אושר יכול להפחית באופן דרסטי את החרדה, לקדם את בריאותם ולהפחית את הסיכון למוות עד 10 שנים. מחקר אחר ביפן הראה כי אושר יכול להפחית באופן משמעותי את הסיכון למוות בקרב גברים עם טווחי גילאים בין 40 ל -69 הסובלים מבעיות לב (Shirai, Iso, & Ohira, 2009). מספר מחקרים הראו גם את ההשפעה המשמעותית של אושר על שיפור ומוטיבציה חינוכית (Ghasemi et al., 2011; Hassanzadeh & Mahdinejad, 2013; Tabbodi et al., 2015). חקירות אחרות גם מראות את היחסים החיוביים בין אושר מצד אחד וחמלה עצמית ומודעות מצד שני (Hollis-Walker & Colosimo, 2011). כל המחקרים הללו מדגישים את האפקטיביות של האושר בחיים. כמה מחקרים מראים כי המוחצנים מאושרים יותר מאשר מופנמים (DeNeve & Cooper, 1998; Diener & Lucas, 1999, 2000; Lucas & Fujita, 2000). אושר ומוחצנות שזורים זה בזה עד כדי כך שמספר חוקרים רואים במוחצנות אחד הגורמים החשובים של האושר (Lucas, Diener, Groob, Sue, & Shaw, 2000; Telegen, 1985; Watson & Clark, 1997). חוקרים אחרים מאמינים כי ישנם גורמים מכריעים אחרים בהקשר זה. לדוגמה, ישנה אמונה כי ARH (השערת תגובה רגשית) יכולה גם להסביר אושר והנאה (Larsen & Ketelaar, 1991; Sterlow, 1987; Tegen, cited in Orelemans, 1985; Baker, 2014)ו. חוסרושאהי ואח’ (2013) דיווחו על קשר חיובי בין אושר ומוחצנות. אושר הוא אחד המושגים והמרכיבים החשובים ביותר בחיי האדם ומספר תחומים ותת-תחומים בפסיכולוגיה מנסים להגדיר אותו במטרה להקל על אנשים להשיגו. האושר כולל שלושה מרכיבים משמעותיים: רגשות חיוביים, שביעות רצון מהחיים והיעדר רגשות שליליים, כגון דיכאון וחרדה. ארגייל ואח’ (1990) ומאיירס ודינר (1995) מאמינים גם שלאושר יש מריכיבים רגשיים, חברתיים וקוגניטיביים. מרכיבים חברתיים יביאו לשיפור היחסים החברתיים והתמיכה החברתית. המרכיב הקוגניטיבי מביא לכמה מחשבות ולפרשנויות של מידע אישיות וייחודיות, ופירוש האירועים היומיומיים כדי להפוך אותו לאופטימי יותר. יחסים חיוביים עם אחרים, חיים מכווני מטרה, התפתחות אישית, אהבת הטבע והאנושות נחשבים גם הם למרכיבי האושר. רגשות חיוביים כגון אושר מכינים את האורגניזם לאתגרים עתידיים (Kar, 2004; Erkison, 2000). הם מאמינים כי אלה שחווים את המוטיבציה החיובית יכולים לנצל את הזמן לטובתם; לכן, הם רחוקים מסכנות בלתי צפויות ומכישלונות בלתי מוגבלים אשר נותנים להם את ההזדמנות ללכת בעקבות המטרות שלהם.

2.3.  שיטה

המחקר הנוכחי נהנה מעיצוב לא ניסיוני ומתאמי המבוסס על ניתוח רגרסיה. המשתתפים היו 430 סטודנטים (280 נשים ו-150 גברים) שגילם נע בין 18 ל-50 שנה אשר נבחרו מבין הסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות מחוז אלבורז. הדגימה הנוחה נוצלה ו-150 משתתפים נבחרו על סמך ציוני המוחצנות בהתחשב בסטיית התקן והממוצע.

3.  כלים

3.1.  Neo Five-Factor Inventory

שאלון ה-Neo Five-factor Inventory שימש למדידת חמש תכונות האישיות הגדולות (Costa & McCrea, 1992) המורכב מ -60 שאלות וחמש תכונות האישיות (פתיחות לחוויה, מוחצנות, מצפוניות, נעימות ונוירוטיות) נבדקות כל אחת על ידי 12 שאלות. מלאי זה מבוסס על סולם Likert בעל החמש מעלות. מדד האמינות של מלאי זה היה מ- 0.75 ל- 0.83. מדד העקביות הפנימית, כפי שדווח בגרוסי, פארשי, מאהיאר וגאזי טבטבייה (2001, שצוטט בהוסיני ואח’, 2014) היה 0.86, 0.73, 0.56, 0.68, 0.87 לנוירוטיות, מוחצנות, פתיחות לחוויה, נעימות ומצפניות בהתאמה. מדד קרונבך אלפא של המלאי היה 0.765.

3.2.  סולם האושר של אוניברסיטת ממוריאל בניופאונדלנד

סולם האושר של אוניברסיטת ממוריאל בניופאונדלנד עוצב כדי למדוד אושר. קוזמה וסטונס (2000) עיצבו בדיקה המדגישה את הכמות והעוצמה של אפקטים חיוביים ושליליים. לכל אחת מאפקטים אלה יש שני היבטים ארוכי טווח וקצרי טווח. פריטי הטווח הקצר ממחישים אפקטים של מצבים בעוד שפריטי הטווח הארוך קשורים לאפקטים חיוביים ושליליים. כל אפקט מצב מורכב מחמש שאלות וכל אפקט חיובי/שלילי מורכב מ-7 שאלות, סך הכל ישנן 24 שאלות. מדווח כי מדד התוקף של MUNSH הוא בין 0.70 ל-0.85 במחקרים שונים (Kosma et al., 2000). בנוסף, המתאם של סולם זה עם סולמות אחרים של בריאות הנפש כגון סולם אושר GASו (0.50) מצביע על התוקף המתכנס של סולם זה (Maki, 2005; Wals, 2006). באיראן, במחקר שנערך על ידי באבאפור ואח’, דווח כי העקביות הפנימית של סולם זה היא 0.71. כמו כן, אותו מחקר אישר את תוקפו של המבנה באותו קנה מידה. במחקר של עליפור ואח’, מדד האלפא-קרונבך אשר דווח על האמינות של סולם זה היה 0.76. בקנה מידה זה האפקטים החיוביים לטווח הקצר ולטווח ארוך תחילה מורכבים יחדיו ולאחר מכן מופחתים מהאפקטים השליליים לטווח הקצר ולטווח הארוך. הציון הגבוה ביותר האפשרי הוא 24. ככל שהציון גבוה יותר, כך המצב הרגשי של הפרט טוב יותר. מדד האלפא-קרונבך של הסקאלה המחושבת במחקר הנוכחי הוא 0.725.

3.3.  שאלון המודעות העצמית של מקגרו-היל

שאלון זה נועד לגלות את הבנתו של הפרט את עצמו וכיצד לשפר את הצרכים המיוחדים שלו, והוא תוקן על ידי מקגרו-היל בשנת 2002. תשובות המשתתפים לפריטים צריכות לשקף את הנטיות וההתנהגויות שיש להם בפועל ולא את אלה שהם אוהבים שיש להם. שאלון זה הוא סולם ליקרט של שבע אפשרויות. מדד האלפא-קרונבך המחושב במחקר הנוכחי הוא 0.972.

4.  נוהל

המחקר הנוכחי שוקל הפצת שאלונים בקרב מדגם סטודנטים זמינים. כל ההוראות הוצגו בקפידה לכל משתתף. החוקר בחן כי כל השאלונים נענו באופן מושלם על ידי המשתתפים על מנת למנוע החמצת שאלה אחת ללא מענה. מבין 430 נשאלים שנאספו, נבחרו ונותחו 150 דגימות (75 מוחצנות, 75 מופנמות).

5.  תוצאות

לפני בדיקת ההשערות ומענה על שאלות המחקר יש לקחת בחשבון ארבע נקודות:

  1. כדי להבטיח שיש הבדל משמעותי בשתי קבוצות נבחרות ביחס למוחצנות המתקבלת מסולם NEO, שתי הקבוצות העצמאיות הושוו זו לזו וטבלה 1 מציגה את התוצאות שהושגו:

תוצאות הבדיקה מראות כי קיים הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות בנוגע למוחצנות.

  1. הומוגניות של שתי הקבוצות ביחס למשתנים דמוגרפיים:

מבחן כי בריבוע שימש כדי להשוות את התפלגות התדירות של מין, השכלה ומצב משפחתי בשתי הקבוצות והמבחן הממוצע שימש לקביעת הגיל בשתי הקבוצות העצמאיות. תוצאות בדיקות אלה מוצגות בטבלה 2.

התוצאות מצביעות על כך ששתי הקבוצות הומוגניות ביחס למאפיינים דמוגרפיים.

  1. הנורמליות של התפלגות משתני המחקר:

תוצאות מבחן קולמוגרוב סמירנוב מדווחות על התפלגות נורמלית של משתני המחקר (טבלה 3).

בהתבסס על התוצאות, התפלגות שני המשתנים היא נורמלית, ולכן ניתן להשתמש במבחנים הפרמטריים כדי לבדוק את השערות המחקר (טבלה 4).

השערת מחקר 1: מוחצנים מאושרים יותר ממוחצנים.

מסקנה סטטיסטית: ה-t הנצפה (10.093) גדול יותר מאשר ה-t הקריטי עם מידת חופש של 143.93 במבחן זנב אחד (2.357), השערת האפס שלפיה אין הבדל בין הממוצעים של שתי קבוצות נדחתה ב-99%. במילים אחרות, הציון הממוצע של המוחצנים (9.39) הוא ברמה גבוהה יותר מזו של המופנמים (i-5.04). ביחס למדד המחושב כמעט 44% ממשתנה האושר נקבע על ידי מוחצנות.

תוצאה: מוחצנים מאושרים יותר ממופנמים.

השערת מחקר 2: למוחצנים יש רמה גבוהה יותר של מודעות עצמית מאשר מופנמים (טבלה 5).

התוצאה: ה-t הנצפה (3.160) גדול יותר מאשר ה-t הקריטי עם מידת חופש של 148 במבחן זנב אחד (2.357), השערת האפס כי אין הבדל בין הממוצעים של שתי קבוצות נדחית ב-99%. במילים אחרות, הציון הממוצע של המודעות העצמית של המוחצנים (54.31) הוא ברמה גבוהה יותר מזה של המופנמים (48.53). כמעט 6% מהמשתנה של המודעות העצמית נקבע על ידי הפנמה.

תוצאה: למוחצנים יש רמה גבוהה יותר של מודעות עצמית מאשר למופנמים.

6.  דיון

מטרת המחקר הנוכחי הייתה למצוא קשר משמעותי בין אושר ומוחצנות, ולהבין אם מוחצנים מאושרים יותר מאשר מופנמים. התוצאות הסטטיסטיות מוכיחות נקודה זו. מחקר זה עולה בקנה אחד עם המחקר הקודם הקובע כי למוחצנים יש רמה גבוהה יותר של אושר בחייהם מאשר מופנמים. מחקרים דומים שהתמקדו במודעות עצמית הגיעו למסקנה כי למוחצנות יש קשר משמעותי עם מודעות עצמית. במחקר שנערך על 1364 משתתפים שביצעו 13937 משימות, גילו אורלמנס ובאקר (2014) כי רמת האושר של המוחצנים במשימות עם חיזוק חיצוני (תגמולים) הייתה גבוהה מזו של המופנמים. כמובן שתוצאות אלה תקפות רק במשימות עם חיזוק חיצוני. במחקר שנערך על 200 משתתפים, חוסרושאהי ואח’ (2012) גילו כי קיים קשר משמעותי ישיר בין אושר ותכונות אישיות אחרות כגון מוחצנות, פתיחות לחוויה, נעימות ומצפוניות (p < .01) בעוד שאותו מחקר הראה קשר משמעותי שלילי בין אושר לנוירוטיות (p < .01). במחקר דומה שנערך על 96 נקבות ו-27 זכרים שהיו בריאים נפשית, מצאו הוליס-ווקר וקולוסימו (2010) קשר ישיר משמעותי בין מוחצנות, אושר, מודעות קשובה וחמלה עצמית. דה יאנג, פיטרסון והיגינס (2002) במחקר שנערך על 245 סטודנטים ו-222 אנשים גילו כי מוחצנות ופתיחות לחוויה נחשבות לתתי מרכיבים של גמישות הכוללות את כל מאפייני ההתאמה והגמישות.

7.  מגבלות

האלמנט הראשון המוביל למגבלה של המחקר הנוכחי הוא סוג הדגימה, שהוא דגימה זמינה. העובדה שהמשתתפים מוגבלים רק לאלו שזמינים, מאשרת כי המסקנה עלולה לסבול מסטיות מסוימות ברגע שמתרחש שינוי בבחירת המדגם. האלמנט השני, אשר מעצים את הראשון, הוא כי המשתתפים הם סטודנטים באוניברסיטה להשכלה גבוהה, אשר מגביל את המסקנה לקבוצה המדויקת הזו של משתתפים, ולא לאחרים. גורמים אלה עשויים להשפיע על הכללת הממצאים ולהגביל את אמינותם עקב התחשבות בתלמידים.

הקשר בין אושר ומודעות עצמית בקרב אנשים מופנמים ומוחצנים

תקציר

ישנה אמונה רווחת כי מוחצנים הם מאושרים ומוצלחים, והפנמה נחשבת בדרך כלל כמצב של מחסור בכיף או באושר בחיים. המחקר הנוכחי נועד לחקור את הקשר בין מוחצנות (אחת מחמש תכונות האישיות הגדולות) לבין רמת האושר בקרב אנשים כדי להבין אם יש קשר משמעותי בין מוחצנות / מופנמות לאושר. גם רמת המודעות העצמית של המוחצנים והמופנמים נמדדת. במחקר זה נעשה שימוש ב-NEO Five-Factor Inventoryו (NEO-FFI), הכולל 60 פריטים (12 פריטים למימד), בסולם האושר של MUNSH, ובשאלון המודעות העצמית של מקגרו-היל. המשתתפים היו 150 סטודנטים בגילאי 18 עד 50. ניתוח הרגרסיה שימש כדי להבין את הקשר בין המשתנים. הממצאים מצביעים על כך שמוחצנים מאושרים יותר ממופנמים (p < .01) ורמת המודעות העצמית גבוהה יותר במוחצנים בהשוואה למופנמים (p < .01).

מילות מפתח: חמש התכונות הגדולות, מוחצנות, מודעות עצמית, מופנמות, סטודנטים

מבוא

ייתכן, שאחד האתגרים החשובים ביותר בחיים של היום הוא אושר, ואחד הגורמים המשמעותיים ביותר בקביעת המשמעות האמיתית של החיים הוא אושר. האושר הוא כל כך משמעותי שהוא יכול להפחית את שיעור התמותה בקרב בני אדם ולהגדיל את תוחלת החיים בקרב אנשים (Beatle et al., 2015). האושר הינו ללא ספק אחד החלומות הגדולים ביותר של האנושות וכולם עושים כמיטב יכולתם כדי להשיג אותו. רמת האושר תלויה בהערכה העצמית של הפרט ושל חייו. הערכות אלה יכולות להיות קוגניטיביות כגון שיפוטים שנעשו לגבי שביעות רצון או שהם יכולים להיות רגשיים אשר מתגלים בתגובה לאירועים בחיים  (Blanchflower & Oswald, 2004). לאנשים המאושרים יש רעיון חיובי יותר כלפי החיים והאירועים. יש להם רמת שביעות רצון גבוהה יותר כלפי משפחה, עיסוק, חינוך והיבטים אחרים של החיים(Eysenk, 1996).

כיצד לצוטט מאמר זה: Bagherian, M., Mojembari, A. K., Naghibian, P., & Nik, S. F. (2016). The Relationship between Hap- piness and Self-Awareness among Introverts and Extroverts. Psychology, 7, 1119-1125. https://dx.doi.org/10.4236/psych.2016.78112