Tip-of-the-tongue in a second language: The effects of brief first-language exposure and long-term use

שפה שנייה על קצה הלשון : ההשפעות של חשיפה מהירה אל שפה והשימוש בה בטווח הארוך

תקציר: לדוברים דו-לשוניים יש יתרון לשוני מובהק מאשר לדוברים חד-לשוניים. בעוד שמחקרים קודמים התמקדו בהבדלים בחוויית השפה לזמן ארוך בין שתי הקבוצות, המחקר הנוכחי בוחן את ההשערה שגם גורמים ארוכי טווח וגם גורמי הקשר חולפים מווסתים את שיעורי ה-[1]TOT. דוברי רוסית-עברית אשר רכשו את השפה העברית בין הגילאים חמש עד אחד עשרה הושוו עם דוברי עברית ילידים במשימה בה צריך להתאים שם בעברית לתמונה שהוצגה בפניהם, לפני ואחרי צפייה בסרט ברוסית. גם הניסיון לטווח הקצר (המשימה לפני ואחרי הצפייה) וגם הניסיון בשפה לטווח הארוך גרמו לשינויים ב-TOT: הדוברים הדו-לשוניים שרכשו את השפה בגיל מתקדם הציגו שיעורי TOT גבוהים משמעותית מדוברים אשר מדברים עברית מגיל צעיר, שתוצאותיהם היו כמעט זהות עם אלו של דוברי עברית ילידים. מבחינה ביקורתית, בעקבות הצפייה בסרט ברוסית, דוברים דו לשוניים אכן נבדלו מהדוברים הילידים של השפה הנבדקת (עברית). לכן, חשיפה לשפה שאינה נבדקה (רוסית) יצרה אפקט הפרעה גלובאלי בין-לשוני, שאינו ספציפי למקרה בודד. הממצאים מבליטים את הטבע הדינמי של המערכת הדו-לשונית שבו השימוש בשפה לטווח הקצר והארוך משפיע על רמת הביצועים של דוברים דו-לשוניים.

1. מבוא

אחד מהגורמים המתסכלים ביותר שדוברים דו-לשוניים חווים במהלך הפקת שפה הוא ההימצאות במצב שנקרא “על קצה הלשון”[2], שפירושו קושי זמני בשחזור מילים מאחת השפות אותן הם מדברים. באופן מעניין, תקריות TOT אינן בלעדיות רק עבור דו-לשוניים, אך דו-לשוניים מציגים שיעורי TOT גבוהים יותר מאשר דוברים חד-לשוניים. המחקר אשר בדק TOT של דוברים דו-לשוניים התמקד תחילה בהבדלים כללים הנובעים מניסיון בשפה לטווח ארוך בין דוברים דו-לשוניים לחד-לשוניים. אמנם, דו-לשוניים רבים עוברים בגמישות משפה אחת לאחרת, וחשיפה קצרה כזו לשפה יכולה ליצור השפעה נוספת לשיעורי ה-TOT של דוברים דו לשוניים. במחקר הנוכחי, אנו בוחנים כיצד שיעורי TOT משתנים על ידי חשיפה קצרה וחשיפה ארוכה לשפה. יתר על כן, אנו בוחנים לאיזו מידה מתפשטות ההשפעות הגלובאליות, שאינן ספציפיות למקרה בודד, מחשיפה כה קצרה לשפה.

הוכח שהבדלים בניסיון בשפה משפיעים על רמות ה-TOT. לדוגמה, גולן וסילברברגר (2001) הראו שקיימים רמת TOT גבוהה בקרב דוברי אנגלית-עברית לעומת דוברי אנגלית חד-לשוניים באותו הגיל. תוצאות דומות הוצגו עבור דוברי ספרדית-אנגלית ודוברי טגלוג-אנגלית דו-לשוניים ועבור דוברי שפת הסימנים האמריקאית (ASL)-אנגלית שיודעים שפת סימנים נוספת. חשוב לציין, שיעורי ה-TOT אינם נבדלים מדוברים דו-לשוניים לדוברים חד-לשוניים כאשר מדובר בשמות פרטיים וקוגניטים, מה שמציע ששורש השוני בקבוצה זו מקורה במערכת הלשונית, ולא בתחומים כללים כמו זיכרון או רמת תשומת הלב.                                              שני חישובים כלליים הוצעו כדי להסביר את הקושי בהפקה בקרב דו-לשוניים. היפותזת התדירות המאוחרת[3] מניחה שדו-לשוניים מחלקים את זמנם בין שתי שפות כך שתדירות השימוש בכל שפה מופחתת. כתוצאה מכך הקשרים במערכת הלקסיקלית חלשים יותר, מה שמוביל לקושי מוגבר בשחזור מילים. חישוב זה מדגיש שתדירות השימוש המצטברת הינה הגורם המכריע המסביר את רמות ה-TOT הגבוהות בקרב דו-לשוניים בהשוואה לחד-לשוניים. חשוב לציין, שגורם זה יכול להסביר את ההבדלים בין דו לשוניים לחד-לשוניים שאינם נגרמים כתוצאה מפעילות אקטיבית של שתי השפות בו זמנית, כמו הופעת שיעורי TOT גבוהים בקרב דו-לשוניים כאשר הם מעבדים מילים שהם מכירים רק באחת מהשפות אותן דוברים.            מנגד, חישוב ההפעלה הדו-שפתית[4] מתמקד בתהליכים שמתרחשים בזמן ההפקה וההבנה. חישוב זה מדגיש תהליכים שעולים מפעילות בו-זמנית של שתי השפות אצל הדובר הדו-לשוני, בעוד שמצופה ממנו להשתמש רק בשפה אחת. חישוב זה מציע שהפקה בשפת היעד נפגעת כתוצאה מתחרות עם גורמים מהשפה השנייה. יתר על כן, חשיפה מוקדמת לשפה השנייה מפחיתה את הנגישות לשפת היעד, בין אם היא מגבירה את הפעילות של מרכיבי השפה השנייה ההופכת למתחרה אפקטיבית, או מכיוון שחשיפה מוקדמת שכזו דורשת ששפת היעד תהיה מדוכאת וכתוצאה מכך מחייבת את התאוששותה. ההשפעות של פעילות דו-לשונית שכזו הודגמו לאחרונה בפרדיגמת TOT המורכבת מתרגום התחלתי. במיוחד, דו-לשוניים בספרדית-אנגלית ביצעו משימה בה כינו תמונה בשם באנגלית, לאחר שהוצג להם מההתחלה התרגום הספרדי של שם התמונה. תיחול התרגום העלה משמעותית את רמות ה-TOT, מה שמניח את היסוד לכך שחשיפה מוגבלת למילים בשפה אחת יכולה להשפיע על הפקתם בשפה אחרת. יתר על כן, ניסויים דומים בהכנסת תרגום התחלתי הפחיתו את כמות הניסיונות לשחזור המילים בהשוואה לניסויים עם ממריצים אחרים, מה שמציע שהפעילות הדו-לשונית הגבירה את רמות ה-TOT מכיוון שהיא הפריעה לתהליך השבת המילים במקום לעזור לדוברים להתגבר על המכשול טרם השימוש ב-TOT.                                                                                    מחקר התיחול של גולן (2014)  הציג השפעות הספציפיות לפריט יחיד, בהן חשיפה מידית אל חפצים מסוימים בשפתם הראשונה השפיעה על ניסיון תרגום פריטים אלו לשפת היעד, בסדר של ניסיונות חוזרים. אפקט דומה הוצג במחקר קודם יותר במשימת שיוך שם לתמונה, בו נחשפו המשתתפים לפריטים ספציפיים בשפתם הראשונה בבת אחת, מאשר בסדר עוקב. הראו בניסויים קודמים שגם לזמן התגובה וגם לאמצעים של פוטנציאליים קשורי-אירוע (EPR) יש השפעות של בפעילות הדו-לשונית כאשר משייכים שם לתמונה בשפת האם. בעוד שחישוב ההפעלה הדו-לשוני מסביר את השפעות אלו כתוצאה של התערבות בין-לשונית הנובעת מפעילות בו-זמנית של הפריטים הספציפיים בשתי השפות, חישוב התדירות המאוחרת יכול להסביר השפעה זאת כנובעת משימוש שאירע לאחרונה, כי הוא משנה באופן חסר פרופורציות את חוזק הקשר בין פריטים מסוימים. לכן, למרות שהם מציעים הסברים שונים, שני החישובים יכולים להסביר את ההשפעות קצרות הטווח המבוססות על פריטים. שני חישובים אלו אמנם לא פועלים בהדדיות בלעדית, אך סביר להניח ששניהם הפחיתו את תדירות השימוש וההפרעה עקב כך שההפעלה הדו-לשונית פועלת בו זמנית על מנת להגביר את רמות ה-TOT בקרב דו-לשוניים בהשוואה לחד-לשוניים.                                                  חשוב לציין, השפעות קצרות טווח אינן בהכרח מוגבלות לפריטים מסוימים. במקום זאת, חשיפה לשפת האם עשויה לתפקד ברמה יותר כללית כהשפעה על הפעילות הכוללת של השפה. לדוגמה, ואן אשה (2013) ביקש מדוברים דו-לשוניים להפיק מילים המתחילות בפונמה מסוימת. שחזור מילים אלו בשפה אחת מפחיתות את שטף הייצור בשפה האחרת, אפילו כאשר הייצור אינו מעורב בפונמות החוזרות על עצמן. למרות שזה היה המצב רק עבור קבוצה אחת של דוברים דו-לשוניים (סינית-אנגלית אך לא הולנדית-אנגלית), ממצאים אלו מצביעים על כך שתהליך ההפקה בשפה אחת יכול לייצר השפעות גלובאליות מאשר השפעות בין-לשוניות ספציפיות. השפעות גלובאליות של חשפיה קצרה לשפה השנייה הוצגו גם בתהליך השוואתי. באופן ספציפי, אלסטון-גוטלר, גאנתר וקוץ (2005) מצאו שזיהוי המילה הספציפית הושפע מהבנה קודמת של הסרט בשפת האם. למרות זאת, במחקר אשר השווה בין דוברים דו-לשוניים וחד-לשוניים במשימה של קריאה וכינוי תמונות בשמות, גולן (2011) בחן את ההבדלים בין מבני השפות האלו, והציע שבתהליך ההפקה ההערכה הלקסיקלית באה בעיקר ממניע סמנטי בעוד שבתהליך ההבנה המניע באופן גורף נובע מתדירות. מבחינת הבדלים אלו לא ברור האם חשיפה קצרה המבוססת על הבנה בלבד תכלול גם השפעה מאוחרת על ההפקה. לכן, במחקר הנוכחי אנו בוחנים את ההשפעות של ההבנה על ההפקה ובודקים האם השפעות בין-לשוניות גלובאליות נובעות מזמן הבנה קצר וזמני של שפת האם הנבדקת (למשל צפייה בסרטים) כדי להשפיע על ההפקה בשפת היעד בפרדיגמת TOT.                                                                                               השפעות גלובאליות בין-לשוניות על הליך ההפקה בקרב דו-לשוניים דורשות פירוט נוסף של חישוב הפעילות הדו-לשוני. במיוחד, הונח שהשפעות על סמך פריטים מסוימים נובעות מפעילות בו-זמנית ויוצרת תחרות בין שני פריטים לקסיקליים תואמים בשתי השפות, מה שמציע ששפת ההפקה נבחרת בשלב השחזור הלקסיקלי. מנגד, השפעות גלובאליות עשוית להציע שיש מקום שונה לבחירת שפה. בסקירת מחקרים על הפקה בקרב דוברים דו-לשוניים, קרול (2006) הציע שמקום הבחירה נקבע באופן דינאמי על סמך גורמים הקשורים גם בכמות הניסיון בשפה בטווח ארוך וגם בהקשר ההפקה המידי. לכן, הם מציעים מערכת דינאמית של בחירה לקסיקלית בה שתי השפות פעילות ועשויות להתחרות אחת עם השנייה במהלך השלבים השונים בהפקה עד שיגיעו לשלב הביצוע הפונולוגי. במסגרת העבודה של מערכת בחירה כל כך דינאמית, חישוב ההפעלה הדו-לשוני יכול להסביר את ההשפעות הגלובאליות אפילו לאחר חשיפה קצרה לשפת האם הנבדקת. לדוגמה, אם אלמנטים תת-לקסיקליים כמו יחידות פונולוגיות מתחרות עשויים להפריע אחד לשני לייצר השפעה גלובאלית שאינה קשורה בפריטים מסוימים. יותר מכך, אם שפת היעד נדחקת באופן גלובאלי בשלב ההפקה של השפה השנייה, ניסיון הפקה מאוחר יותר יפגע. בשונה מזה, חישוב התדירות המאוחרת לא מציע דרך פעולה שמצביעה על השפעות גלובליות בין-לשוניות, שאינן מבוססות על פריטים יחידים, מכיוון שמונח כי תדירות השימוש מווסתת את ההקשרים הלקסיקליים הספציפיים שנעשה בהם שימוש.                 השפעות גלובאליות בין-לשוניות הוצגו במחקרים אשר בוחנים את השפעתה של חשיפה מתמשכת אל שפת האם. למשל, לינק, קרול וסאנדרמן (2009) הראו שכאשר לומדי שפה שנייה היו שקועים בסביבה הדוברת את אותה שפה הייתה להם גישה מוגבלת למילים בשפתם הראשונה מאשר לאלו שלמדו שפה שנייה בתוך כיתה. מגבלה זו נעלמה כאשר חזרו אל מולדתם, דבר המדגיש את הטבע המתחלף של האפקט. באופן ביקורתי, במחקרים כאלו חשיפה לשפה השנייה הייתה מתמשכת וכללה גם קריאה וגם הבנה. במחקר הנוכחי אנו בוחנים את ההשפעות הגלובאליות של חשפיה לטווח קצר הכוללת הבנה בלבד.                         בלקיחה בחשבון של הממצאים הנ”ל נראה שדוברים דו-לשוניים חווים קשיים בהפקה בשפתם השנייה כתוצאה מגורמים שפועלים במידות קצרות וארוכות טווח. בטווח הארוך, השתמשו בהבדלים בניסיון בשפה כהבדלים בין דוברים דו-לשוניים וחד-לשוניים.מנגד, כאן השווינו את רמות ה-TOT של דוברים דו-לשוניים מגיל מוקדם או מאוחר והשתמשנו בהבדלים בין הקבוצות כדי לבחון את ההשפעות ארוכות הטווח של חוויית השפה. במידה קצרת הטווח, נבדקו בעיקר השפעות על סמך פריטים  עדכניים, וכאשר נבדקו השפעות גלובליות הן נבחנו עם אותה מודאליות של השפה. כאן, אנו מרחיבים את תחום המחקר הזה על מנת לבחון האם חשיפה לטווח קצר בדרך של הבנה משפיעה על הביצועים בהפקה. אנו משווים בין רמות ה-TOT בקרב שפתם השנייה של המשתתפים לפני ואחרי חשיפה אל סרט קצר בשפתם הראשונה (רוסית). באופן קריטי, החשיפה קצרת הטווח הזו אינה מבוססת על פריטים, מכיוון שאנו בוחנים את רמות ה-TOT על פריטים שאינם נכללו בחשיפה הקצרה (ואף לא תורגמו).                                                                                     היפותזת התדירות המאוחרת ו-מנגנון ההפעלה הדו-שפתי לפעמים נחשבים כחישובים מתחרים. אף על פי כן, במתכונת המחקר הנוכחי, ניכר שגורמים תיאורטיים אלו מציעים להניח חיזוי תואם המדגיש את ההיבטים השונים של המערכת הדו-לשונית. היפותזת התדירות המאוחרת צופה שרמות TOT יהיו גבוהות יותר עבור דו-לשוניים בהשוואה לחד-לשוניים. במחקר הנוכחי אנו מרחיבים את היקף השערה זו כדי לחזות רמות TOT  גבוהות בקרב שפתם השנייה של דוברים דו-לשוניים מגיל מאוחר בהשוואה לדו-לשוניים מגיל מוקדם, מכיוון שדוברים מגיל מוקדם השתמשו בשפתם השנייה עבור תקופה ארוכה יותר וכתוצאה מכך שונים בהעדפתם להשתמש בעברית על פני רוסית ובתדירות המצטברת של השימוש בעברית. למרות זאת, היפותזת התדירות המאוחרת כנראה לא מציעה מנגנון שמשפיע על הנגישות של פריטים אשר לא הוצגו בצורה ספציפית בשפה השנייה. מנגנון ההפעלה הדו-שפתי מספק את החיזוי המתאים, בתוך מסגרת עבודה של מערכת בחירה לשונית דינאמית. בהנחה ששתי השפות פועלות בו-זמנית, חשיפה לשפת האם תגביר את הפעלתה ו/או תקטין את הפעלתה של השפה השנייה. אם שינוי זה מתרחש ברמת הכלל-שפתית כפי שמציע ואן אשה (2013), זה עשוי להשפיע על שלבים שונים בתהליך ההפקה כולל גישה לקסיקלית ותכנון פונולוגי. כתוצאה מכך, חשיפה קצרה אל שפת האם צפויה להוביל לעלייה ברמות ה-TOT בהשוואה לרמות הבסיסיות ממש טרם החשיפה.                                                                                                            בקיצור, המחקר הנוכחי נועד לבחון את ההשערה שחשיפה פסיבית אל שפת הדיבור הראשונית (דרך הבנה במקום הפקה) יכולה לייצר השפעה גלובלית במקום השפעה שלילית המבוססת-פריטים ספציפיים על תהליך ההפקה בשפה המשנית. אם השפעות גלובליות אלו יעלו, הפקת מילה נתונה תפגע בעקבות חשיפה אל השפה השנייה אפילו כאשר החשיפה לא כללה את תהליך ההפקה של הפריט הספציפי, תרגומו או מילים הדומות לו. יתר על כן, אנו בוחנים את ההשערה שגם הגורמים אשר פועלים בקנה מידה לטווח הקצר וגם לטווח הארוך תורמים להופעת ה-TOT. בטווח הקצר, בוחנים את ההשפעה של חשיפה אחרונה וקצרה לשפה השנייה על ידי השוואה בין תדירות ה- TOT בעברית (השפה השנייה) לפני ואחרי צפייה בסרט ברוסית (השפה הראשונה). בטווח הארוך, בוחנים את ההשפעה של הניסיון בשפה במשך תקופת חיים ארוכה על ידי השוואה בין דוברי רוסית-עברית דו לשוניים מגיל מוקדם ומאוחר. בנוסף, אנו משווים בין קבוצות אלו אל קבוצה של דוברי עברית ילידים אשר משמשים כקבוצת בקרה. משתתפים אלו אינם חד לשוניים לגמרי מכיוון שיש בחזקתם בקיאות מסוימת באנגלית, אבל במובן זה אינם שונים מהמשתתפים בקבוצות הניסוי אשר מחזיקים באותה רמת בקיאות. לכן, למרות שקבוצת הבקרה שלנו אינה חד-לשונית (בניגוד למחקרים קודמים) ההבדל המהותי הנותר בקבוצות הניסוי האלו הינו בקיאות ברמה גבוהה בשפה נוספת (רוסית-עברית-אנגלית כנגד עברית-אנגלית), ושפה זו תהיה הגורם הנשלט במהלך שלבי החשיפה הקצרה. לכן, בחירת משתתפים זו אינה צריכה לחתור תחת יכולתנו לבחון את ההשערות הנוגעות בהבדלים בין דוברים דו לשוניים מגיל מוקדם ומאוחר ורגישותם אל חשיפה קצרה ומידית אל השפה השנייה.                                                                                 

2.שיטה

2.1 המשתתפים

        שבעים ושתיים משתתפים (מתוכם 19 גברים), לקחו חלק במחקר זה. מתוכם, 24 דוברי עברית ילידים ללא ידע ברוסית שימוש כקבוצת בקרה. ארבעים ושמונה דוברי רוסית ילידים אשר עלו לישראל ורכשו את העברית כשפה שנייה מוינו אל שתי קבוצות שונות: דוברים דו-לשוניים מגיל מוקדם אשר רכשו את השפה העברית לפני גיל חמש ודו-לשוניים מגיל מאוחר אשר רכשו את העברית לאחר גיל אחד-עשרה. משתתפים משתי קבוצות הניסוי ציינו שהם עדיין מדברים רוסית עם משפחותיהם וכמה מהם ציינו שהם מדברים גם עם חבריהם (ראה את דירוגים אלו בטבלה 1). משתתפים משתי הקבוצות סיימו את בית הספר התיכון בבתי ספר דוברי עברית, ובזמן המבדק היו תלמידים לתואר ראשון במוסד אקדמי דובר עברית היכן שאחת מדרישות הקבלה היא רמת בקיאות טובה בעברית, והאינטראקציות מבוצעות בעברית (כמו שיעורים בכיתה, הגשת מטלות ומבחנים). שתי הקבוצות הדוברות רוסית-עברית נבדלו בהעדפתן להשתמש ברוסית על פני עברית, כך שדו-לשוניים מגיל מוקדם העדיפו להשתמש יותר בעברית, וכך נבדלו שתי הקבוצות לא רק בגיל רכישת השפה השנייה אלא גם בתדירות השימוש בשתי השפות. כל המשתתפים היו בקיאים בצורה סבירה באנגלית כשפה זרה, מכיוון שאנגלית נלמדת במהלך בית הספר היסודי ורמת בקיאות בינונית באנגלית היא דרישה מקדמת עבור תלמידים לתואר ראשון. לכן, ההבדל המהותי בין המשתתפים בקבוצת בקרה לבין המשתתפים בקבוצת הבקרה לבין שתי קבוצות הניסוי הוא שקבוצות הניסוי בקיאים גם בשפת היעד (שפתם השנייה) וגם בשפה של החשיפה הקצרה (שפתם הראשונה), בעוד שקבוצת הבקרה הינם דוברים ילידים של שפת היעד אך אין להם ידע בשפת החשיפה הקצרה. פרטים על שפות המשתתפים בניסוי מוצגים בטבלה 1.

2.2 חומרים        

        הגירויים במשימת כינוי התמונה בשם כללו 182 ציוריים קוויים מ-סונדגראס וואנדרוואט (1980) אשר מציגים את אותם מסומנים (כלומר, חפצים) בתדירות נמוכה עד בינונית. ספירת תדירותם בעברית נעה מ-1 עד 920 על כל מיליון, עם ממוצע של 23.6 בהתבסס על לוח הנתונים של תדירויות המילים הכתובות בעברית. הגירויים חולקו אל שתי רשימות שבכל אחת 91 תמונות, שהותאמו עם תדירות הפריט (t<1) כך שרשימה אחת הוצגה לפני הסרט והאחרת הוצגה אחריו, עם איזון המנוגד לסדר הרשימות עבור כל המשתתפים. סדר הצגת התמונות בכל רשימה היה תחילה אקראי ואז נשאר עקבי עבור כלל המשתתפים. לא נכללו שום קוגנטים בגירויים. חשיפה קצרה לשפה הראשונית כללה סרטון באורך 10 דקות מהסרט הרוסי “אהבה בעיר הגדולה”, אשר הוצג ללא כתוביות. הקליפ נבחר כך שאף מילה במשימת השמות לא צוינה בתרגום הרוסי שלה בסרט.

2.3 תהליך

        למרות שדוברים דו-לשוניים ידעו שהם גויסו עקב הידע שלהם ברוסית ועברית, כל ההוראות והתקשורת התבצע בעברית. תחילה נאמר למשתתפים שתופעת “על-קצה הלשון” הוא “מצב בו אתה מנסה לזכור מילה מסוימת שאתה בטוח שאתה מכיר אבל לא יכול לזכור באותו רגע” (מתוך גולן ו-אקנס, 2004). לאחר כן הוצגו להם תמונות אחת אחרי השנייה על מסך מחשב ומשתתפים התבקשו לציין את השם בעברית. הורה להם לענות באחת משלושה דרכים – (א) ציון שם החפץ, (ב) לומר שאינם יודעים את שם החפץ, (ג) לומר שאינם זוכרים כעת, אבל אולי יוכלו לזהות את המילה אם ישמעו אותה. כאשר הם ציינו נכון את שם התמונה זה קודד כ-“GOT”. אם המשתתפים אמרו שאינם יודעים את השם, זה קודד כ-“לאיודע”. אם הם חזו שהם יוכלו לזהות את המילה, מבצע הניסוי חזר אל פריט זה אחרי שהציג בפניהם את כל 91 התמונות, וביקש מהמשתתפים למנות שוב את התמונה. הפריט קודד “TOT” אם משתתפים ציינו זאת נכון, או זיהו את המילה כאשר מבצע הניסוי ציין אותה. אם נכשלו שוב בשלב זה, זה תויג כ-“לאיודע”. הורה למשתתפים להגיב באופן מידי ומבצע הניסוי העלה תגובה במידה והתעכבו.                                                                 לאחר מטלה זו, כל המשתתפים צפו בסרט הקצר ברוסית. מיד לאחר מכן משימת התמונות חזרה על עצמה עם הסט השני של 91 התמונות. לבסוף, משתתפים השלימו שאלון על מנת למדוד את העדפתם להשתמש ברוסית על פני עברית.

3.תוצאות

        מספר התגובות עבור כל קבוצה אשר קיבלו ציון (“GOT”, “TOT”, “לאיודע”) מיוצגות ב-טבלה 2. אחוזי ה-TOT חושבו כמספר ה-TOT שהוקלט חלקי הסכומים של ה-GOT וה-TOT. אמצעי זה שולט במספר ההזדמנויות לחוות TOT על ידי הסרת פריטים לא ידועים עבור כל משתתף.                                                  אמצעי ניתוח משולבים של משתנים בחנו את השפעת ההקשר, (לפני ואחרי הצפייה בסרט, פקטור פנימי לכל משתתף), קבוצת השפה (בקרה, דו-לשוניים מוקדמים, מאוחרים, פקטור בין-משתתפים) והאינטראקציה ביניהם. התוצאות חושפות השפעה של ההקשר והשפעה קבוצתית, המוסמכות על ידי אינטראקציה משמעותית.                                                                                         מבחנים עוקבים חשפו שלפני הסרט הרוסי היה אפקט קבוצתי משמעותי. השוואות על בסיס זוגי עם תיקוני בונפרוני[5] מציגים שדוברים דו-לשוניים מאוחרים הניבו יותר TOT בצורה משמעותית מאשר דו-לשוניים מוקדמים וקבוצות הבקרה ללא כל הבדל משמעותי בין קבוצת הבקרה אל ד-לשוניים מוקדמים. מנגד, אחרי הצפייה בסרט הרוסי, אפקט קבוצתי משמעותי היה מלווה בהבדלים מבוססים בקרב כל שלושת הקבוצות, כאשר דוברים דו-לשוניים מאוחרים הניבו יותר TOT  מדו-לשוניים מוקדמים, שהניבו בעצמם יותר TOT מקבוצת הבקרה. הבדלים קבוצתיים דומים נבחנו כאשר הגיל שימש כמשתנה בניתוח, מפריך את ההנחה שההבדלים בגיל בין הקבוצות יכול להסביר את הדפוס של התוצאות.                                         לאחר מכן בחנו את השפעות ההקשר עבור כל קבוצה בנפרד. השפעת ההקשר הייתה מהימנה בכל שלושת הקבוצות. למרות זאת, האינטראקציה בין ההקשר והקבוצה הייתה משמעותית אפילו כאשר משווים בנפרד את קבוצת הבקרה אל הדוברים הדו-לשוניים המאוחרים, או אל דו-לשונים מוקדמים. ממצא זה מצביע על השפעות מצומצמות של ההקשר עבור קבוצת הבקרה. באופן מעניין, השפעת ההקשר לא הייתה שונה בין שתי הקבוצות הדו-לשוניות.                                                                                 על מנת לבחון לעומק את ההשפעה הבלתי צפויה של ההקשר (כדוגמת הסרט הרוסי) עבור קבוצת הבקרה, ביצענו את הניסוי העוקב עם קבוצה שונה של 24 דוברי עברית ילידים באותו גיל וכישורי שפה. ניסוי עוקב זה היה זהה אל הניסוי העיקרי בכל פרט חוץ מכך שעכשיו הסרט היה עשר דקות של סרטון דומה בעברית. התוצאות לא הראו שום השפעה הנובעת מהקשר עבור המשתתפים האלו, כי רמת ה-TOT לפני הסרט הייתה זהה לרמה לאחר הסרט. השוואה ישירה של משתתפים מהניסוי העוקב עם קבוצת הבקרה שראתה את הסרט ברוסית הראתה שיש השפעה משמעותית של ההקשר, ובאופן ביקורתית הניבה אינטראקציה משמעותית של ההקשר על פי סרט. דוגמה זו מצביעה על כך שההשפעה של ההקשר הייתה מכרעת בצורה משמעותית עבור אלו שראו את הסרט הרוסי, כפי שמצוין מעלה, אבל לא הייתה משמעותית עבור אלו שראו את הסרט בעברית. יותר מכך, שתי קבוצות אלו לא היו שונות אחת מן השנייה ברמות ה-TOT לפני הסרט, אך היו שונות משמעותית אחת מהשנייה לאחר הסרט, כך שלדוברי עברית ילידים היו יותר מקרי TOT  כאשר נתבקשו לציין שמות תמונות בעברית לאחר הצפייה בסרט הרוסי מאשר אחרי הצפייה בסרט בעברית.

4.דיון

        התוצאות הראו ששיעורי ה-TOT מווסתים גם על ידי ניסיון מצטבר וארוך טווח בשפה בקרב דוברים דו לשונים מגיל מוקדם מול דו—לשוניים מגיל מאוחר וגם על ידי חוויה קצרה של השפה כאשר מיד לאחר מכן נעשה שימוש בשפת היעד. דוברים דו לשוניים- מאוחרים הדגימו רמות TOT גבוהות במיוחד בצורה משמעותית בשפתם השנייה מאשר דו-לשוניים מוקדמים, ושתי הקבוצות הציגו רמות TOT  מוגברות לאחר החשיפה הקצרה לשפה הראשונה. בנוסך, דוברי עברית ילידים הציגו עלייה בלתי צפויה ברמות ה-TOT לאחר הצפייה בסרט הרוסי, אבל הניסוי העוקב לא הראה עליה כזו לאחר הצפייה בסרט בעברית. בחלק הבא אנו דנים קודם בהשלכות של השפעת הניסיון בטווח הארוך, על פני ההשפעה של הניסיון בטווח הקצר, ולבסוף מציעים הסבר תיאורטי משולב של הממצאים.

4.1 ניסיון לטווח הארוך ו-TOT

        ההבדל שנצפה במחקר הנוכחי בין דו-לשוניים מאוחרים ודוברי עברית ילידים הינו עקבי עם ממצאים קודמים וניתן להסבירו ללא קושי על ידי היפתוזת התדירות המאוחרת כתוצאה מקשרים חלשים יותר בלקסיקון הדו-לשוני הנובעים מתדירות מופחתת בשימוש בשפה השנייה. יתר על כך, ממצאינו מראים יותר מקרי TOT בקרב דו-לשוניים מאוחרים מאשר מוקדמים ולכן הם מרחיבים את היקפה של היפותזת התדירות המאוחרת.  ממצאים אלו מציגים בבירור שתדירות מצטברת של השימוש מווסתת את רמת ה-TOT מכיוון ששתי האוכלוסיות הדו-לשוניות שונות במספר השנים שהן משתמשות בעברית כשפה שנייה, בהעדפתם להשתמש בשפה השנייה על פני הראשונה וכתוצאה מכך בתדירות המצטברת של שימושם בעברית. הממצאים תומכים בבירור בהנחה המשתמעת של היפתוזת התדירות המאוחרת על ידי כך שדו-לשונים אינם שונים מבחינה קטיגורית מחד-לשונים. במקום זאת, מדידה מתמשכת, כמו תדירות מצטברת של שימוש תופסת את ההבדל בין הקבוצות ויכולה לחזות את שיעורי ה-TOT.                                                 בעוד שלא נאספו אמצעי מדידה אובייקטיבים בעברית, ניתן לטעון שההבדל בין שתי הקבוצות הדו-לשוניות עולה מהשוני בבקיאותם בשפה השנייה (עברית). אכן, שיעורי ה-“GOT” הנמוכים וה-“לאיודע” הגבוהים עבור דו-לשוניים מאוחרים בהשוואה אל דו – לשוניים מוקדמים מצביעים על כך שהדו-לשוניים המאוחרים בקיאים פחות בשפתם השנייה מאשר דוברים מוקדמים יותר. ראוי לציין, אמנם, שגיל רכישת השפה והתדירות בשימוש בשפה השנייה יכולים להיראות כגורמים מובילים אל בקיאות בשפה השנייה. לכל פנים, על מנת להתייחס להנחות אלו, שיעור ה-TOT חושבו כפרופורציה של מספר המילים הכולל שכל משתתף ידע (TOT + GOT), חוץ ממילים לא ידועות. כתוצאה מכך לא ניתן לסווג את ההבדל בין שתי הקבוצות הדו לשוניות האלו כשיקוף הבלעדי של ידע אוצר המילים שלהם.                                                 בניגוד למחקרים קודמים, במחקר הנוכחי דו-לשונים מוקדמים לא היו שונים מבוצת הבקרה בשיעורי ה-TOT בבסיסם לפני חשיפתם אל השפה הלא נחקרת. ניתן להסביר זאת על ידי שני הבדלים בין המחקר הנוכחי אל מחקרים קודמים. ראשית, בגלל תהליכים סוציו-בלשנים הקשורים עם הגירה, הדובר הדו-לשוני הצעיר במחקר הנוכחי מוזג אל חברה דוברת עברית כך ששתי הלשונות שימשו בחילוף נמוך יותר מאשר הדובר הצעיר שסוקר במחקרים קודמים. שנית, משתתפים בקבוצת הבקרה של המחקר הנוכחי לא היו חד-לשוניים במלואם כי חלקם היו בקיאים באנגלית באופן חלקי (כמו הקבוצה הדו-לשונית הניסיונית). ניתן לשער כי הדוברים הדו-לשוניים המוקדמים התפצלו מקבוצת בקרה של החד – לשונים הטהורים. אמנם, בעוד שחד ודו-לשוניות נעשות יותר שכיחות, השוואה של משתתפים מנקודות שונות על הרצף הרב-לשוני יותר רלוונטית.

4.2 ניסיון קצר טווח ו-TOT

        המחקר הנוכחי פורץ את גבולותיהם של מחקרים קודמים כדי להראות ששיעורי ה-TOT מושפעים גם על ידי ניסיון קצר טווח באמצעות חשיפה טרומית קצרה אל השפה הראשונה, אפילו כשחשיפה זו לא כוללת את התרגומים של הפריטים המיועדים. באופן ספציפי, שיעורי ה-TOT גדלים לאחר צפייה קצרה (10 דקות) בסרט קצר בשפה שלא נבדקת (השפה השנייה). הדוברים הדו-לשוניים המוקדמים והמאוחרים הראו עלייה באותו ערך, בעוד שדוברי עברית ילדים הראו עלייה מופחתת בשיעורי ה-TOT בעקבות צפייה באותו סרט ברוסית. ראוי לחשוב, שלא כמו מחקרים קודמים שהציגו השפעות קצרות-טווח רב-לשוניות על הפרעות מבוססות פריטים, הממצאים המוצגים כאן חושפים השפעה גלובאלית שלא ניתן לקשר אותה עם חשיפה אל פריטים ספציפיים, תרגומם, או מילים דומות.                                                                 היפותזת התדירות-המאוחרת מסבירה את העלייה ברמות ה-TOT אצל הדוברים הדו-לשוניים בהשוואה לחד-לשוניים כנובעת מקשרים חלשים יותר במערכת הלקסיקלית הדו-לשונית, אשר בתמורה מובילים אל קושי עולה בהשבת המילים. מונח שמנגנון זה מתפקד באופן שונה בקרב פריטים שונים על סמך תדירות השימוש בהם, כפי שמוצג בממצאים כאשר פריטים אשר זהים בשתי השפות (למשל קוגנטים ושמות תקינים) שונים מפריטים אחרים כי הם לא מניבים עלייה ברמת ה-TOT עבור דו-לשוניים בהשוואה אל חד-לשוניים. לכן, בעוד מנגנון זה מספק סיבה טובה להסברת ההשפעה של ניסיון ארוך-טווח בשפה עבור סוגים שונים של חפצים, הוא אינו יכול להסביר את ההשפעה של חשיפה קצרה ומוקדמת אל השפה הראשונה שאינה כוללת את הפריטים הייעודים, בגלל שהשפעה זו חייבת לעלות מתהליכים גלובאליים מאשר תהליכים המבוססים על פי הפריט היחיד.                                                                                 חשבון ההפעלה הדו-שפתי מציע מנגנון שלוקח בחשבון השפעות חשיפה גלובאליות שכאלו. גישה זו מדגישה במיוחד את הפעילות המקבילה של השפות השונות של הדובר הדו-לשוני, אשר מובלטת על ידי החשיפה האחרונה אל שפה אחת. לפי נקודת מבט זו, חשיפה אל הסרט הרוסי יכלה לשנות את האיזון ההפעלתי של שתי השפות בדרך אחת או שתיים. ראשית, החשיפה הטרומית עשויה להגביר את רמת הפעילות של הרוסית כך שהרוסית שירתה כמתחרה יעילה יותר בזמן הפקת העברית לאחר מכן. באופן חלופי, או בנוסף, חשיפה לרוסית יכלה להוביל לדחיקתה של העברית כך שבשימוש הבא בעברית נאלצו משתתפים להתאושש מדחיקה זו. בכל מקרה, על מנת להסביר השפעות גלובליות מהסוג שנצפו במחקר זה, חשבון ההפעלה הדו-שפתי חייב להניח שישנה מערכת דינאמית בה שינוי באיזון ההפעלתי יכול להתרחש ברמת כלל השפה כפי שהוצע על ידי ואן אשה (2013), אבל תחרות ובחירה בהפקה עשוי לקרות בשלבים שונים בהפקה. דוגמה אחת למנגנון שכזה, הרלוונטית אל הממצאים הנוכחיים, היא שינוי באיזון ההפעלתי ברכיבים תת-לקסיקליים ופונולוגיים לאחר החשיפה הקצרה אל השפה הראשונה, אשר יגביר את ההפרעה בשלב ההפקה שכולל תכנון פונולוגי או אפילו שימוש בחתכי הדיבור. בגלל שיש סט מוגבל של ייצוגים פונולוגיים, אפילו סרט קצר עם חשיפה לא ישירה אל פריטים לקסיקליים מסוימים עשויה לשנות את רמת הפעילות של הסט הפונולוגי השלם ומכאן ייווצר אפקט גלובאלי.                                                 יתר על כן, הממצאים של המחקר הנוכחי מראים בצורה טובה שחשיפה פסיבית אל השפה הראשונה במשימת הבנה אכן משפיעה על הביצועים בהפקה. ממצאים אלו מצביעים על כך שהפרעה רב-לשונית פועלת לאורך מודלים שונים של השפה, ומציעים שהגישה לקטלוג הלקסיקלי בתהליכי ההבנה וההפקה נסמכת על ייצוגים ומנגנונים משותפים.                                                                                                               ממצא בלתי צפוי אשר עלה מהמחקר הנוכחי היה שדוברי עברית ילדים הציגו רמות TOT מוגברות בעקבות החשיפה אל רוסית. עלייה זו הייתה קטנה בהשוואה אל הדוברים הדו-לשוניים, אך הייתה נוכחת למרות זאת. שני הסברים אפשריים שניתן לקחת בחשבון בהסברת ממצאי זה, הם שיכולות קוגניטיביות כלליות כמו תשומת לב או עייפות, גורמות לעלייה בשיעורי TOT. הסבר שני מניח שלמרות שלמשתתפים בקבוצת הבקרה לא הייתה בקיאות בשפה הלא-נבדקת (רוסית), ההשפעה רלוונטית למרות זאת. על מנת לבחון הסברים מנוגדים אלו ביצענו את הניסוי הבא עם קבוצה שונה של דוברי עברית ילדים אשר צפו בסרט דומה בעברית. ניסוי זה הראה שבעקבות החשיפה לשפת אמם המשתתפים לא הציגו שום עלייה  בשיעורי ה-TOT בהשוואה לנקודת ההתחלה הבסיסית טרם הצפייה. ממצא זה מצביע על כך שעלייה ברמת ה-TOT הנצפית בניסוי העיקרי המדווח כאן באמת קשור לשפה.                                                                   אם זה המקרה,  צרך לספק הסבר תיאורטי עבור כל הממצאים כדי להסביר את רמת ה-TOT המוגברת עבור משתתפים שאינם יודעים את השפה הנחשפת. במיוחד בגלל שמשתתפים אלו לא יודעים רוסית, זה לא סביר שחשיפה קצרה לשפה זרה תעלה את רמת הפעילות שלה ותהפוך אותה למתחרה יעילה במהלך תהליך ההפקה העוקב של השפה הנבדקת. במקום זאת, ממצא זה מציע שהחשיפה אל השפה הלא-נבדקת מובילה אל הדחקה של שפת היעד ולכן הפקה עוקבת בשפה זו דעכה. דחיקה של שפת היעד צפויה להיות יעילה יותר כאשר המשתתף יודע את השפה שאינה נבדקת, כמו שהיה במקרה של דוברי הרוסית-עברית הדו-לשוניים. נדרשת הדחקה יעילה יותר של השפה על מנת לאפשר למעורבות גדולה יותר והליכים לשוניים נרחבים יותר במהלך שלב בהבנה של השפה הלא-נבדקת. לכן, ניתן לחשוב על השפעת החשיפה לשפה לא מוכרת כמצב דו-לשוני שמעורר תגובה אשר מוביל דוברים לעכב את ההפעלה במערכת שפת אמם וכתוצאה מכך להגביר את קשיי ההפקה. הנתונים הנוכחיים לא יכולים לשלול את האפשרות שמנגנונים שונים פועלים כאשר השפה שלא נבדקת מוכרת, כמו שהיה בניסוי עבור הקבוצות, וגם כאשר היא לגמרי לא מוכרת כמו שהיה במקרה של קבוצת הבקרה. למרות שהסבר לוקה בחסר ידגיש את דחיקת השפה הנבדקת, הסברי חלופי יכול לטעון שכאשר שתי השפות הינן ידועות, עלייה בפעילות של אחת מהן גורמת לירידה בפעילות באחרת. מחקר עתידי ישתמש באמצעים רגישים יותר כמו זמן-תגובה ו-ERP בנוסך אל שיעורי TOT כדי לשפוך אור על הסוגייה השנויה במחלוקת.                                                                                לבסוף, בעוד ששיעורי TOT המדווחים במחקר הנוכחי נמצאים בטווח הרמות המדווחות במחקרים דומים במעבדה, הם בבירור גבוהים יותר מ-TOT הקורים באופן טבעי כפי שדווח במחקרים המבוססים על יומן מעקב. סיבה בולטת אחת היא שמשימה מעבדתית כמו כינוי תמונה בשם מונעת מהמפיק לדעת מידע קונטקסטואלי אשר עשוי להרכיב את הגישה הלקסיקלית. בנוסף, על מנת לייצר מספיק רגעי TOT, מחקרי מעבדה בדרך כלל בוחרים בפריטים עם תדיריות שימוש בינוניות עד נמוכות, בעוד שמילים בתדירות גבוהה נמצאות יותר בשימוש בהליכי הפקה טבעיים. למרות ההבדלים המתודולוגיים, מחקרי יומן של TOT מוצאים הבדלים קבוצתיים שניתן להשוות ביניהם, המחזירים את התוקף האקולוגי של מחקרי מעבדה מהסוג שבוצע פה. לדוגמה, הם מאפשרים מניפולציה נשלטת של גורמים כמו החשיפה הקצרה המוצגת כאן. יתר על כן, באווירה מבוקרת כזו ניתן לתעד לא רק מקרי TOT אלא גם את תגובות ה-:GOT” ו-“לאיודע”.  שיעורי TOT המוגברים במחקר הנוכחי התקשרו באופן תדיר עם שיעור “GOT” נמוכים עבור שני ההבדלים וההקשרים הקבוצתיים (לפני ואחרי הסרט). דפוס זה עקבי עם ממצאים קודמים אשר מציעים שעלייה בשיעורי ה-TOT באה מעלייה בקושי בהפקה על פני יכולת מושתת שתפקידה לצאת מהכישלון טרום ה-TOT.

סיכום

התוצאות המוצגות כאן מדגישות את הדינמיקה הטבעית של המערכת הדו-לשונית. גורמים אשר פועלים בסקאלת זמנים שונה מחצינים את השפעתם על הפקה דו-לשונית, כך שניסיון ארוך טווח וניסיון קצר טווח בשפה הראשונית (לא שפת היעד במחקר), מווסתים את הליך ההפקה בשפת היעד במובן גלובאלי שאינו ספציפי לפריט מסוים. דיברנו מעלה על שני חישובים כלליים שעשויים להסביר את שיעורי ה-TOT המוגברים וטענו שכל אחד מציע מכניקה אשר לוקחת בחשבון היבט אחד מהממצאים, אך אינה יכולה להסביר את כל הממצאים. היפותזת התדירות המאוחרת מחשיבה את ההבדלים הקבוצתיים הקשורים בניסיון ארוך טווח בשפה, אך לא ניתן לקחת אותו בחשבון עבור השפעות גלובאליות בין-לשוניות. מנגד, מנגנון ההפעלה הדואלי מסביר את ההשפעות הגלובאליות הבין-לשוניות, אך אינו יכול להסביר את רמות ה-TOT הגבוהות בקרב דו-לשוניים במילים שהם מכירים רק באחת מהשפות. בעוד שני מנגנונים אלו נחשבו כמתחרים, נראה שהם מציעים הסברים המשלימים אחד את השני.                                                                 

אנו מציעים מנגנון משולב אשר מערב מכניקה משני החישובים ומניח שהם פועלים בסקאלות זמן שונות ובאופן פוטנציאלי ברמות ייצוג שונות. מנגנון אחד מסדיר את חוזקם של הקשרים בין יחידות לקסיקליות המבוססות על תדירות השימוש המצטברת בהם, בזמן שהאחר מסדיר את האיזון ההפעלתי של ההבדלים הלשוניים והינו יותר רגיש אל גורמים קונטקסטואליים כמו דרישות המשימה וחשיפה ושינויים בשפה. בזמן שהמנגנון הראשון מתפעל ברמה הלקסיקלית, המנגנון השני יותר דינאמי כך שהוא יכול להסתגל לשינויים קונטקסטואליים. בחיבור שני מנגנונים אלו אל תוך מנגנון משותף מאפשר לנו להסביר את הממצאים המורכבים הקשורים לקשיים בהפקה, במיוחד ב-TOT, שחווים דוברים דו-לשוניים.                                 נדרשים מחקרים נוספים על מנת להרחיב על המנגנון המשולב הנ”ל ולחקור את היקף ההשפעות הדו-לשוניות שהוא יכול להסביר. לדוגמה, גבולות ההשפעות הגלובאליות המוצגים כאן צריכים להיות ממוקדים יותר עבור מחקרים עתידיים. באופן ספציפי, מחקרים עתידיים עשויים לחקור האם השפעות אלו מתפקדות באופן דו-כיווני, כך שחשיפה פסיבית קצרה אל השפה השנייה יכולה להשפיע באופן גלובאלי על הפקת השפה הראשונה (שפת האם). בנוסף, מחקר עתידי צריך לבחון האם השפעות אלו מתרחבות מעבר למערכת הלקסיקלית-סמנטית, ונוגעות לתהליכים פונולוגיים או סינתטיים.                                                 הממצאים הנוכחיים מרחיבים את המחקר הקודם על הפקה דו-לשונית על ידי תיעוד הבדליים קבוצתיים ברמות ה-TOT בין דו-לשוניים מוקדמים ומאוחרים. הממצאים מראים בהרחבה שהחשיפה הקצרה לשפה השנייה מגבירה את רמות ה-TOT. ממצא זה מעניין במיוחד בקשר אל דו-לשוניים מוקדמים אשר נראה כי הם מתפקדים בשפה השנייה שלהם כמו דוברים ילידים לפני החשיפה לשפת האם, אך בכל זאת היו רגישים להשפעה המוחלטת של חשיפה קצרה אל שפת האם באותה המידה כמו דו-לשוניים מאוחרים. הממצאים מדגישים את הרלוונטיות הקריטית של ההקשר השפתי אל ביצועים דו-לשוניים. חקירת התרומה של גורמים אשר פועלים גם בקנה מידה ארוך וקצר לרמת הביצוע של דו-לשוניים יבהיר יותר את הבנתנו על יכולתם של דוברים אלו לעבור משפה אחת לאחרת.

[1] TOT Rates – “Tip of the tongue”

[2]  TOTיופיע בקיצור כ –

[3] The Frequency-lag hypothesis

[4] Dual-Language acivation

[5] BBonferroni Corrections