(08/06/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

Why do Evangelicals Support Israel

מדוע אוונגליים תומכים בישראל? 

אבסטרקט: מחקר זה לוקח בחשבון את מקורות התמיכה האוונגלית בישראל, על ידי שימוש בסקר מקורי של 1,000 מגיבים אוונגליים ונוצרים “נולדים מחדש.” התוצאות מראות כי שלושת המנבאים החזקים ביותר לתמיכה אוונגלית ונוצרית בישראל הם (1) גיל (מגיבים מבוגרים תומכים יותר); (2) דעות על יהודים; ו (3) סוציאליזציה (התדירות בה מגיבים שומעים אוונגליים אחרים מדברים על ישראל). בנוסף התוצאות שלנו מראות שתמיכה אוונגלית בישראל מונעת על ידי אמונה עמוקה של המגיבים באסכטולוגיה התיאולוגית הנוצרית-אוונגלית ובנטייה לקריאה ליטרלית של התנ”ך. לפיכך ההצהרות האידאולוגיות המשמעותיות ביותר שעלו מהמחקר קבעו כי “מדינת ישראל היא ההוכחה למילוי הנבואה בנוגע לביאה השנייה של ישו” כמו גם “היהודים הם העם הנבחר של אלוהים.” ממצא חשוב נוסף הוא תמיכה נמוכה יחסית בישראל אצל אוונגליים צעירים (בגילאים 18-29).

הקדמה 

מחקר זה לוקח בחשבון את מקורות התמיכה האוונגלית האמריקאית בישראל, על ידי שימוש בסקר של מגיבים אוונגליים ונוצרים “נולדים מחדש.” יעדנו העיקרי הוא להעריך סטטיסטית את חשיבותם היחסית של גורמים תאולוגיים/אסכטולוגיים, תרבותיים, חברתיים ופוליטיים על תמיכה אוונגלית בישראל. מצאנו כי תמיכה אוונגלית בישראל מונעת על ידי אמונותיהם העמוקות של מגיבים, המעוגנות בתיאולוגיה נוצרית ורגשות של זיקה תרבותית ודתית ליהודים, ולא על ידי גורמי ביטחון/גיאופוליטיים, רגשות אשמה לגבי הרדיפה ההיסטורית של היהודים על ידי הנוצרים, או רגשות קהילתיים משותפים על בסיס מוסדות פוליטיים/דמוקרטיים. 

למרות זאת, ובניגוד למחקרים אחרים הטוענים כי תמיכה אוונגלית בישראל מונעת בעיקר על ידי אמונות דתיות הנטועות באסכטולוגיה האוונגלית ובקריאה ליטרלית של התנ”ך, תוצאותינו מראות כי שלושת המנבאים החזקים ביותר לתמיכה הם גיל, דעות על יהודים, וסוציאליזציה (התדירות בה מגיבים שומעים אוונגליים אחרים מדברים על ישראל). ממצא מעניין במיוחד של הניתוח הראה הבדלים משמעותיים ברגשות פרו-ישראליים בין קבוצת גיל צעירה יותר (18-29) ומבוגרת יותר, ושהבדלים אלו אינם מונעים על ידי העובדה שאוונגליים צעירים יותר דתיים פחות (למעשה, מצאנו את ההפך). 

החל משנות ה70 המאוחרות של המאה ה20 אוונגליים לבנים גילו מעורבות רבה בפוליטיקה האמריקאית, והם מזוהים בעיקר עם המפלגה הרפובליקאית. סדר היום הפוליטי שלהם עוסק כמעט לחלוטין במדיניות פנים, ומתמקד בעיקר ב”סוגיות משפחה” כגון תפילות בבית הספר, מדיניות נגד הפלה, ושימור המשפחה המסורתית. Claassen מצא כי סוגיית מפתח ביצירת חזית אחת בין האוונגליים לGOP היא גזע (Claassen 2011). בעוד שאוונגליים נוטים להגביל את מדיניות החוץ שלהם, יש לתמיכה במדינת ישראל מבחינתם חשיבות עליונה. במחקר זה, אנו מבקשים להבין את מקורות התמיכה האוונגלית בישראל, על ידי שימוש בסקר של 1,000 מגיבים אוונגליים ונוצרים “נולדים מחדש,” אשר נערך בין 3 לאפריל ל 10 לאפריל, 2018. 

העובדה שאוונגליים רבים מביעים עניין רב ותחושת זהות משותפת עם יהודים ועם ישראל הינה גם מרתקת וגם משונה בהתחשב בהיסטוריה הארוכה של האנטישמיות הנוצרית, הן על ידי אינדיבידואלים והן על ידי רשויות דתיות וחילוניות. המפנה בהיסטוריה האנטישמית התרחש במהלך ימיה המוקדמים של הרפורמציה הנוצרית. מנהיגים פרוטסטנטיים מסוימים הביעו סימפתיה כלפי היהודים ובכך התרחקו מהגישה המוסדית של הכנסייה הקתולית הרומאית ומהאנטישמיות של מרטין לותר (Ariel 2013, 15-34). אוונגליזם הפך שם נרדף לתחייה שסחפה את העולם דובר האנגלית במאה השמונה עשר המאוחרת. העניין של האוונגליסטים ביהודים גדל אף יותר עם צמיחתה של התנועה הציונית. בין תומכיה המוקדמים, היו דמויות אוונגליות בחירות כמו William Hechler, שהיה עוזרו האישי של תיאודור הרצל, אבי הציונות המודרנית (Goldman 2009, 88-136). חוקרים הראו כי הצהרת בלפור (1917), היינו הבטחת הבריטים לסייע בהקמת בית לאומי יהודי בפלסטין, עברה תחת השפעתם של רגשות השראה פילושמיים אוונגליים (Stein 1961; Schneer 2000). תמיכה ועניין אוונגלי התחילו עוד לפני הקמת מדינת ישראל, אולם הם גדלו והתחזקו מאוד מאז הצהרת העצמאות של ישראל ב14 מאי, 1948. 

הצלחתה של ישראל והרחבת גבולותיה, לרבות כיבוש ירושלים והר הבית לאחר מלחמת ששת הימים ב1967, התניעו גל נוסף של תמיכה אוונגליסטית בישראל. התיאולוגים האוונגליים הביעו עניין בניצחון הישראלי מכיוון שפירשו אותו כקשור לנבואת הביאה השנייה של ישו (Groenberg 2000). למשל, המטיף האוונגלי האמריקאי, Hal Lindsey, טען בספרו רב המכר The Late Great Planet Earth (1970, 41-47), אשר מכר יותר מ10 מיליון עותקים, שהביאה השנייה של ישו תתרחש תוך 40 שנה מרגע הקמת של מדינת ישראל (Weber 1987, 13-42). תמה נוספת המחברת בין הצלחתה של ישראל להתקרבות הביאה השנייה באה לידי ביטוי בספרי הרומן הדתי Left Behind, סדרה רבת-מכר בת 16 עותקים שנכתבה על ידי Tim LaHaye ו- Jerry B. Jenkins (1995-2007). ברומנים האלו, יהודים ומדינת ישראל משחקים תפקיד חשוב באירועי ‘קץ העולם’ (Ariel 2013, 46-53). הספרים האלו היוו ביטוי פופולארי לתמיכה אוונגלית בישראל והחיו דור חדש של מאמינים בתיאולוגיית סוף-הזמן, עובדה שתפסה את תשומת ליבם של כמה חוקרים (Gribben and Sweetnam 2011). 

רוב הספרות על התמיכה האוונגלית ביהודים ובמדינת ישראל, לרבות פעילותה המיסיונריות ביחס ליהודים, הינה, בגדול, תוצר עבודתם של היסטוריונים ומומחים בלימודי הדתות. בפרסומים  מסוג זה, הנושא נחקר מתוך ארכיונים וראיונות עם מנהיגים אוונגליסטים, ובאופן טיפוסי, כוללים את ניתוח תוכן הצהרות הנאומים של מנהיגים אוונגליים. נכון להיום, המחקר על תמיכת תנועות שורשיות ביהודים ובמדינת ישראל הינו מוגבל, וכולל רק מספר קטן של סקרים (Pew Research Center 2014; The Brookings Institution 2015; LifeWay 2017; Gallup 2018) ופרסומים אקדמיים (Mayer 2004; Baumgartner, Francia, and Morris 2008; Gries 2015). הסקר שלנו תורם לגוף מחקר גדל זה על דעת הקהל בקרב גישות אוונגליות, והמחקר שלנו מהווה את אחד הניתוחים הסטטיסטיים הראשונים של גורמי התמיכה האוונגלית בישראל. 

יתר המאמר מאורגן באופן הבא. אנו מתחילים בהקדמה למוטיבציות התמיכה האוונגליות בישראל, וממשיכים בהקדמה לסקר ולחלק מתוצאותיו התיאוריות. אז פונה המחקר לאופרציונליזציה של משתנים ולניתוח הסטטיסטי הבודק היפותזות הנוגעות למוטיבציות פוטנציאליות של תמיכה בישראל, בהן נדון למטה. אנו מסיימים את המאמר עם פירוש ודיון בתוצאות הסטטיסטיות ומאתרים כיוונים למחקר עתידי פורה. 

מוטיבציות אוונגליות               

הספרות על תמיכה אוונגלית בישראל, מזהה מספר מקורות פוטנציאליים, אותם ניתן לחלק לכמה קטגוריות: 

  1. אסכטולוגיה. אוונגליים דבקים באסכולת מחשבה נוצרית המכונה דיספנסציונליזם קדם-מילניאלי. לפי פילוסופיה זו, הביאה השנייה של ישו הינה אירוע הכרחי העומד לקרות ומחולק לכמה שלבים. בשלב הראשון, ישו יופיע שוב בשמיים, אבל לא ירד אל הארץ. בשמיים, הוא יפגוש את המאמינים האמתיים—אלו ש”נולדו מחדש” על ידי אימוצו של ישו כמושיעם האישי. במעשה המכונה “השלהוב” (The Rapture), המאמינים יעלו בדרך נס מהארץ לעבר ישו, בעוד שמאמינים אמתיים אשר מתו לפני הופעת המשיח יקומו לתחיה ויצטרפו לישו. כל זאת אמור להתרחש בעתיד הקרוב, למרות שכתבים אוונגליים, ברוב המקרים, אינם מספקים מסגרת זמן ספציפית. עבור יהודים, יהיה זה “זמן של צרה על יעקב” (Jer. 30:7). למרות שישובו לארץ מולדתם, לפני או במהלך שלב זה, היהודים ייחשבו כ”חסרי אמונה” מכיוון שהם לא קיבלו את ישו כמושיעם (Boyer 1992, 254-90). 

לכן, נוכחות יהודית במה שמכונה היום מדינת ישראל והטריטוריות הכבושות הפלסטיניות, לא תחשב ל”ממלכת האל,” אלא רק כשלב בהתפתחות, אשר מקדים את ביאת המשיח. במהלך שלב “הטריבולציה הגדולה,” יקום שליט—האנטיכריסט—שיציג את עצמו כמשיח האמתי. היהודים יקבלו את האנטיכריסט כמושיעם. האנטיכריסט ישתלט על בית המקדש המשוקם וימסד שלטון אימה. היהודים, אשר קיבלו את ממלכת ישו במהלך תקופה זו, ירדפו על ידי מאמיני המשיח השקרי, וחלקם אפילו יהרגו. תתרחש סדרה של ניסיונות פלישה אל הארץ הקדושה מכל פינות העולם. תקופת הטריבולציה הגדולה תסתיים עם חזרתו של ישו לארץ יחד עם מאמיניו האמתיים, כדי להקים את ממלכתו. הוא יביס את האנטיכריסט, יכונן שלטון צדק בכל העולם, ויהפוך את ירושלים לבירתו. במהלך כל האירועים הללו, רוב היהודים יפתחו את ליבם לקבל את ישו כמשיח (Weber 1987; Ariel 2013, 9-21; Sturm 2010). 

יתכן ויש יותר מדרך אחת לפרש את נבואות ספר ההתגלות ואת הספרות הנבואית, אמנם האוונגליים הדבקים בדיספנסציונליזם קדם-מילניאלי, קושרים את הקמת מדינת ישראל ואירועים כמו ניצחונה של ישראל במלחמת ששת הימים וכיבוש הר הבית, להגשמה הטמפורלית של נבואת הביאה השנייה של ישו. לפיכך, מוטיבציה פוטנציאלית אחת בקרב אוונגליים לתמוך בישראל מושרשת בציפיות משיחיות ובנטילת חלק בתכנית האלוהית לעבר הישועה (Gorenberg 2000). 

כל הדתות המונותאיסטיות כוללות חזיונות אסכטולוגיים של סוף הימים. ברוב המקרים, אין לחזיונות האלו משמעות עבור חיי היומיום ורווחת קהילת המאמינים. אולם, בנקודות מסוימות, החזיונות האלו יכולים להפוך למרכזיים, ובכך לדחוף את המאמינים האמתיים לעבר פעולה, מתוך הציפייה לגאולה הנמצאת בהישג יד. על ספקטרום של “חום” ו”קור” נוכל לזהות “חום” כציפייה פעילה לגאולה אשר תשנה את האנושות ותביא אתה את סוף הזמן. פרקים “חמים” אלו יבואו לפני תקופות “קרות” ארוכות, לעיתים אף מעורבות עם גישות שליליות כלפי משיחיות; בתקופות אלו, האפשרות למעבר פתאומי אל סוף הימים קיימת, אך בעוד שרוב הציבור אינו נוקט שום פעולה בשביל לזרז את הסוף, או אף רואה בו כאפשרות הגיונית (Talmon 1966; Wessinger 2000; Landes 2011). דוגמה למשיחיות “חמה” ניתן למצוא במחקרו של כהן (1957) המראה כיצד ברגעים מסוימים, זרמי משיחיים השפיעו רבות, כמו למשל באירופה של ימי הביניים, בה הורגשה ציפייה בולטת לביאה השנייה של ישו כאירוע ממשי מתקרב. חלק מהנוצרים המאמינים התמקדו במסע הצלב הראשון (1096-9), אשר נחשב למלחמה הקדושה שתוביל לסוף הימים. דוגמה נוספת ניתן לראות במהלך המאה השבעה עשר, בה התפתחה תנועה המונית בקרב יהודים אשר זיהו את שבתאי צבי כמשיח יהודי (Scholem 1973). ניתן לראות דוגמה נוספת למשיחיות “חמה” בהיסטוריה של האוונגליזם האמריקאי, היינו בתנועה המילריטית (Millerites), תחת הנהגתו של ויליאם מילר, אשר ניבאה את אירוע הביאה השנייה לשנת 1844 (Rowe 1985). דוגמה עכשווית נוספת היא עדי יהווה, אשר אמנם אינה תנועה אוונגלית, אך כזו אשר מושרשת בציפיות משיחיות הכוללות את החישוב של ששה מקרי קץ הימים (Zygmunt 1970). Olson (2018) טוען כי המלחמה הערבית-ישראלית ב1967 והכיבוש הישראלי של ירושלים הובילו למשיחיות “חמה” בקרב אוונגליים אמריקאים רבים, כפי שנידון קודם לכן בכתביו של האל לינדסי. פרקים “חמים” אלו של ציפיות משיחיות הן לא המצב הנורמלי של דת, אשר בעיקרה נותרת “קרה” ביחסה למשיחיות חריפה. 

  1. ברכות. אחד העקרונות היסודיים של הנצרות האוונגלית הינה קריאה ליטרלית בתנ”ך. לפי ספר בראשית 12:3 אלוהים יעניק ברכה לאומות שיתמכו בצאצאיו של אברהם: “ואברך מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחות האדמה.” בספר Allies of Armageddon, Clarck (2007: 263) מציע כי הפחד מזעם האל משחק תפקיד עיקרי בתמיכה נוצרית ציונית בישראל: “אם אמריקה נוטשת את ישראל, אזי אלוהים יבטל את הסטטוס של אמריקה כאומה מועדפת על אלוהים.” דוגמה נוספת נמצאת בעבודתו של העיתונאי Koenig (2011) אשר הכין מחקר שטען כי ניתן לראות התאמה סטטיסטית בין לחץ אמריקאי על ישראל להגיע לפשרות טריטוריאליות ואסונות טבעיים בארה”ב. קוניג טוען שבתוך 24 שעות מהרגע בו נשיא אמריקאי מפעיל לחץ על ישראל, מתרחש אסון טבעי (כגון הצפות, הוריקן, טורנדו, שרפות, או רעידות אדמה) או פיגוע טרור בארה”ב. קו מחשבה זה הוביל אוונגליים מסוימים לטעון כי תכנית ההתנתקות הישראלית ב 2005 ופינוי יישוביי גוש קטיף בעזה הובילו אל ההרס של הוריקן קתרינה (Berkowitz 2015). לפיכך אוונגליים מאמינים שתמיכה בישראל תביא עליהם ברכה, כפי שאלוהים הבטיח, ונטישת ישראל תפגע בשגשוג אמריקאי עתידי. 
  2. האמונה שיהודים הם העם הנבחר של אלוהים. הבט נוסף של הקריאה הליטרלית בתנ”ך כולל את האמונה לפיה יהודים הם הצאצאים של אברהם ולכן הם העם הנבחר של אלוהים. מטיפים אוונגליים בדרך כלל סותרים את “תיאולוגיית החילופין” הטוענת כי יהודים איבדו את היותם עם נבחר על הארץ לאחר שדחו את ישו כמשיח. על ידי דחיית תיאולוגיית החילופין, המסר האוונגלי עומד בניגוד לאמונה הנוצרית המבוססת לפיה אלוהים סיים את דרכו עם העם היהודי ושכל הבטחותיו לישראל הועברו אל הכנסייה. ציונים נוצרים מתייחסים אל האמונה הזו כאל supersessionism, ומתייחסים אליה כאל שגיאה תיאולוגית (Spector 2009, 21-22; Vlach 2009). למשל, הכומר John Hagee, מנהיג ‘נוצרים מאוחדים עבור ישראל’ (Christian United For Israel) אמר כי “הגיע הזמן שנוצרים יסירו את הקשקשים שהם בעצמם שמו על עיניהם מאז הימים בהם שלטה תיאולוגית החילופין. אלוהים מעולם לא דחה את היהודים או החליף אותם בגלל שהם לא קיבלו את ישו כמשיח. אלוהים עדיין אוהב ומוקיר את העם היהודי והוא שומר עבורם עתיד מזהיר” (Hagee 2007, 156). 

שלושת הסיבות הפוטנציאליות לתמיכה אוונגלית בישראל, אלו שהצגנו למעלה, נטועות במספר גורמים פוטנציאלים אחרים בגישות האוונגליות. גורמים פוטנציאלים אלו מערבים הסברים חילוניים, אשר כוללים סיבות פוליטיות, תרבותיות והיסטוריות לתמיכה אוונגלית בישראל. 

  1. אשמה. רציונליזציה פוטנציאלית נוספת לתמיכה בישראל עשויה לבוא מתחושת אשמה, הנטועה באמונה לפיה ההיסטוריה הארוכה של האנטישמיות הנוצרית הובילה בסופו של דבר אל אימות השואה. דוגמה לרגש זה ניתן לראות בדרשותיו של הכומר John Hagee אשר הצהיר כי אנטישמיות שמקורה בנצרות הובילה לשואה: “ישנו חוט המחבר בין מסעות הצלב, האינקוויזיציה הספרדית, התקפותיו של מרטין לותר על היהודים, אדולף היטלר והפתרון הסופי. כל המעשים האלו בוצעו על ידי נוצרים מוטבלים” (Hagee 2007, 6). כפי ש Hagee מציין, ההיסטוריה האנטישמית באירופה עשויה, אם כן, לספק תמריץ חזק עבור אוונגליים לתמוך בישראל מתוך תחושת mea culpa  (אני אשם). תחושת סליחה זו על חטאי העבר של האומות הנוצריות יכולה אף להתחזק על ידי אמונה בברכות האל (קללה) עבור אלו התומכים (מתקיפים/מתנגדים) ביהודים ובישראל, כפי שנידון קודם לכן. 
  2. ערכים פוליטיים משותפים. ישראל נהנית מתמיכה רחבה בקרב הציבור האמריקאי והאליטה השולטת הן בשמאל והן בימין, למרות שרגש זה הולך ונחלש בקרב ליברלים (Baumgartner, Francia, and Morris 2008; Cavari 2013; Gries 2015). סקט גאלופ שנערך ב 2018 הראה כי עמדת אמריקאים כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני היא פרו-ישראלית בדיוק באותה מידה כפי שהיה בשלושת העשורים הקודמים של הסקר. 64% אומרים שהסימפתיות שלהם נוטות לעבר הצד הישראלי בסכסוך, אחוזי התמיכה הגבוהים ביותר בהיסטוריה של הסקר, יחד עם השנים 2013 ו 1991 (Saad 2018). הכנסים השנתיים של AIPAC, קבוצת לובי התומכת במדיניות פרו-ישראלית, הינן ביטוי לתמיכה זו, בה פוליטיקאים מכל קשת הממשל האמריקאי באים להביע את תמיכתם בישראל. למשל, ב2016, המועמדת הדמוקרטית לנשיאות, הילרי קלינטון, נתנה נאום בכנס בו היא אמרה ש”תמיד חלקנו מחויבות נחושה ובלתי ניתנת לערעור כלפי הברית שלנו (עם ישראל) (Backwith 2016). לא ניתן להכחיש שישראלים ואמריקאים חולקים יסודות סוציואקונומיים ופוליטיים רבים (אם לא את רובם). 

לפיכך לא יהיה מופרח לטעון שאוונגליים עשויים לראות את ישראל כבעלת ברית אמריקאית מכיוון ששתי החברות חולקות סט עקרונות פוליטיים ופרקטיקה דמוקרטית כגון פוליטיקה תחרותית, שלטון החוק, חירויות אישיות, חופש העיתונות, וממשל מוגבל. כפי שמנהיג הרוב לשעבר בבית הנבחרים, ונוצרי אוונגלי, DeLay (2002), הדגיש  בנאומו לכנסת הישראלית ב 30 יולי, 2003: “הסולידריות בין ארה”ב וישראל עמוקה יותר מהאינטרסים הרבים המשותפים שלנו. היא הולכת עמוק עד כדי טבעו של האדם, עד כדי עובדת קבלתנו מאלוהים את זכויותינו לחיים, לחופש ולחיפוש אחר אושר. זוהי הסולידריות האוניברסלית של החירות.” יתכן, אם כן, ו”סולידריות החירויות” הזו מהווה סיבה חזקה מספיק לכך שאוונגליים מביעים רמות גבוהות של תמיכה בבעלת הברית הדמוקרטית היחידה של ארה”ב במזרח התיכון—ישראל. 

  1. גורמי ביטחון גיאופוליטיים משותפים. אוונגליים עשויים גם לתפוס את ישראל כבעלת ברית עקב אינטרסים גיאופוליטיים ואסטרטגיים משותפים. בהתאם, תמיכה בישראל יכולה לשקף את האמונה לפיה ישראל היא בעלת הברית הטובה ביותר של ארה”ב בחלק חשוב אך נפיץ של העולם. בהקשר זה, אוונגליים רבים עשויים לראות בישראל כשותפה בהכלתה של איראן ובמאבק נגד האסלאם הרדיקלי (Spector 2009, 76-110). Sturm (2010) טוען כי מוסלמים החליפו את ברית המועצות כאויב העיקרי של ארה”ב ושל אלוהים, ובכך עיצבו מחדש את סדר העדיפויות של האוונגליים בנוגע למדיניות החוץ האמריקאית. מנקודת מבט זו, כפי ש Gries (2015, 72) מציין: “הישראלים נמצאים בחזית הקרב, המנוהל נגד פלסטינים ומוסלמים אחרים, על שמירת ההיררכיה הקיימת בין הכוחות בעולם.” 

בנוסף לאינטרסים גיאופוליטיים משותפים בין ישראל וארה”ב, אוונגליים עשויים לראות בישראלים כאלה היכולים להבטיח את גישתם של הנוצרים אל האתרים הקדושים בישראל ובאופן יותר ספציפי, אל השטחים הכבושים. דאגה זו לביטחונם הפיזי של נוצרים המבקרים בארץ הקדושה, ולביטחונם של אתרים דתיים נוצריים, עשויה לעודד תמיכה של אוונגליים במדינת ישראל. 

  1. ערכים תרבותיים ודתיים משותפים. לבסוף, ובדומה לטענת הקרבה הפוליטית שניתנה למעלה, ניתן לטעון שתמיכה אוונגלית בישראל מושרשת באמונה בתרבות מערבית משותפת, לרבות דת, אתיקה, מסורות ומנהגים, ומוסר התנהגות. מנקודת מבט זו, תמיכה בישראל יכולה לשקף תחושה של קירבה תרבותית המבוססת על רגשות משותפים של ערכים תרבותיים ואתיים בין יהודים ונוצרים (Silk 1984).

ישנו חוסר הסכמה אקדמית על אילו מהגורמים המזוהים למעלה הם המניעים העיקריים לתמיכה אוונגלית בישראל. מלומדים מסוימים שמים יותר דגש על האמונה האוונגלית לפיה יהודים יכולים להביא עליהם ברכה ולפיכך רואים זאת כרגש פילושמי (Inbari 2012, 151-84). מלומדים אחרים הולכים בדרך הפוכה לגמרי ורואים במוטיבציות של אוונגליים שמרנים לתמוך בישראל כמבטאות צביעות הגובלת באנטישמיות, מכיוון שאוונגליים מאמינים בהמרה המונית של יהודים לאחר הביאה השנייה, הנחשבת כאירוע שבאמת הולך לקרות (Abraham and Boer 2009; Michaelson 2018). 

לאור העובדה שהאוונגליים הם מקור התמיכה החזק ביותר במדיניות חוץ פרו-ישראלית בארה”ב, למעט אולי היהודים האמריקאים (Mayer 2004), חשוב להבין האם התמיכה האוונגלית יסודה בעיקר באמונות דתיות, או שמא בזיקה תרבותית ופוליטית רחבה יותר כמו גם אינטרסים גיאופוליטיים משותפים, או שניהם. מטרת המאמר למלא את הפער הזה על ידי שימוש בסקר חדש של מגיבים אוונגליים ונוצרים “נולדים מחדש.” 

הסקר     

אנו מנתחים את מקורות התמיכה האוונגלית בישראל על ידי שימוש בנתוני סקר מקורי, שנערכו בשבילנו על ידי LifeWay Research, חברת סקרים לאומית המתמחה בסקירת הגישות של קהילות נוצריות שונות. הסקר נערך ב 3-10 לאפריל, 2018. המדגם סונן לכלול רק את אלו הרואים את עצמם כאוונגליים ו/או נוצרים נולדים מחדש. נעשה שימוש בפאנל אונליין מאוזן דמוגרפית. נעשה שימוש במכסות מרביות  והטיות קלות עבור מגדר, אזור, גיל, קבוצה אתנית, וחינוך על מנת לשקף בצורה מדויקת יותר את האוכלוסייה האוונגלית בארה”ב (כפי שהוגדר על פי Pew Religious Landscape Survey ב 2014). סך כל 2,754 מגיבים התחילו את הסקר, 1,694 מתוכם סוננו על ידי מכסות או קריטריונים לסינון, ו 60 בוטלו עקב אי השלמה. המדגם המלא בן 1,000 סקרים. המדגם מספק 95% ביטחון לכך שטעויות בדגימות לא יעברו פחות או יותר מ 3.27%, כאשר לוקחים בחשבון הטיות. 

תחילה, ציפינו לערוך סט של סקרי טלפון או ראיונות פנים-אל-פנים, אבל במקום, בחרנו לערוך את הסקר אונליין. מספר סיבות הובילו להחלטה. ראשית, מילוי סקר אונליין מפחיתה באופן משמעותי את עלויות וכמות הזמן הדרושות לייצר מדגם מייצג בקנה מידה לאומי. שנית, כפי ש Gries (2015) הבחין, מילוי סקר אונליין, הנעשה בפרטיות ביתו של כל משתתף, מפחיתה הטיות פוטנציאליות או השפעות של הצגה-עצמית העלולות לקרות בזמן שיחת טלפון או ריאיון פנים אל פנים, במיוחד כאשר הסקר פונה אל נושאים שנויים במחלוקת או רגישים. שלישית, כל השאלות שלנו נמדדו על סולם של חמש או שבע נקודות, וקל יותר להפעיל שאלות כאלו דרך סקר אונליין מאשר דרך הטלפון, מכיוון שפורמט אונליין מאפשר שימוש פשוט יותר של סולמות דירוג קטגוריאליים. לסיכום, הפעלת פורמט אונליין עזרה לנו להפחית בעלויות ובזמן הדרוש לביצוע הסקר, כמו גם להפחית טעויות מדידה. 

מי הם המגיבים האוונגליים ובאילו השקפות הם מחזיקים? 

בסקר שלנו, מרבית האוונגליים ונוצרים נולדים מחדש הינם לבנים (65% מהמדגם), אשר מרוכזים בעיקר בדרום-מזרח (38.3%) ומרכז-מערב (22.5%) ארה”ב, ורוב הסיכויים שהם מחזיקים בתעודת בגרות (37%) או שיש להם ניסיון “כלשהו” באוניברסיטה (29.8%), בלי שרכשו כל תואר. הם חיים בעיקר באזורים כפריים (37%) ופרבריים (42%), וההכנסה הממוצעת שלהם למשפחה היא כ- 40,700$. 61% מבין המגיבים בסקר שלנו הם נשים. גיל ממוצע של מגיב הוא 49.3 שנים ו 57.3% מבין המגיבים נשואים. כפי שציפינו, המגיבים שלנו הציגו רמה יחסית גבוהה של דתיות (המודגמת על ידי תדירות הביקור בכנסייה ותדירות הקריאה בתנ”ך) כאשר יותר מחצי דיווחו על ביקור של לפחות פעם בשבוע בכנסייה ועל קריאה של לפחות פעמיים בשבוע בתנ”ך (ראו טבלה A1 למטה). 

אחד הממצאים העיקריים של Evangelical Attitudes Toward Israel Research Study (2017) הנערך על ידי LifeWay Research, היה, בבירור, רמות נמוכות של תמיכה בישראל בקרב אוונגליים צעירים. מחקר זה מראה כי אוונגליים תחת הגיל 35 מראים פחות סימני תמיכה חזקה בישראל בהשוואה למבוגרים מהם, וסביר יותר שיהיו להם דעות ביקורתיות כלפי המדינה. ממצאים אלו עודדו אותנו לבחון את קבוצת הגיל הזאת בקפידה יתרה במחקרנו. המחברים של LifeWay Research (2017) ציינו כי “רוב המגיבים עם אמונות אוונגליות מייחסים את הסיבה העיקרית לתמיכתם בישראל לתנ”ך” (עמוד 4) וכן שביקורים תכופים בכנסייה קשורים לתמיכה חזקה בישראל (עמוד 18). האם אוונגליים צעירים תומכים פחות בישראל פשוט בגלל שהם לא מבקרים בכנסייה לעיתים תכופות ו/או קוראים את התנ”ך? 

תוצאות הסקר שלנו לא תומכות בהיפותזה הזו. הנתונים בטבלה A1  מראים ששיעורים נמוכים יותר של ביקורי כנסייה וקריאת תנ”ך אינם הסיבה לכך שצעירים אוונגליים (מגיבים בני 18-29) מביעים רמות נמוכות של תמיכה בישראל מאשר קבוצות גיל אחרות. למעשה, מגיבים אוונגליים בני 18-29 הם בעלי שיעורים נמוכים, ולא גבוהים, של “לעיתים רחוקות” או “אף פעם” של ביקורים בכנסייה או של קריאה בתנ”ך מאשר מגיבים אוונגליים מבוגרים יותר (30+). ההבדלים בולטים במיוחד בקטגוריית התגובות “לעיתים רחוקות.”

תוצאותינו ביחס לעמדות אידאולוגיות של אוונגליים ונוצרים נולדים מחדש הינן עקביות עם סקרים אחרים ודפוסי ההצבעה של האוונגליים בבחירות הנשיאותיות ב 2016 (ראו טבלה A2). סקרי יציאה לאחר הבחירות הראו שרק כ 16% מהאוונגליים הצביעו למועמדת הדמוקרטית הילארי קלינטון (Baily 2016). באופן דומה, בסקר שלנו, רק 17.1% תיארו את עצמם כ “קצת ליברלים”, “ליברליים”, ו”ליברליים מאוד.” הרוב הגדול של המגיבים ציין העדפה לשמרנות (55.9%(. 

ראוי לציין שהעדפות אידאולוגיות בקבוצת הגילאים 18-29 משקפות חלוקה נורמלית יותר, כאשר מגיבים המזהים עצמם כמתונים/מרכז מרכיבים את היחס הגדול ביותר (30.36%) של קבוצת גיל זו. עובדה זו תהפוך לרלוונטית יותר בניתוח גישות אוונגליות ביחס לישראל ולסכסוך הישראלי-פלסטיני בשלב מאוחר יותר של המאמר. מצד שני, סביר שדורות מבוגרים יותר יאמצו פלטפורמה יותר שמרנית, כאשר היחס הגבוה ביותר של מגיבים (32.73%) בחרו בקטגוריית התגובה “שמרני.”  

הסקר חשף גם סתירה מעניינת בין דעותיהם של אוונגליים בקבוצות גיל שונות כלפי יהודים ומוסלמים. הנתונים מראים כי מגיבים בגילאי 18-29 מביעים את הדעות “טוב” ו “טוב מאוד” עבור מוסלמים, בעוד שרק 21.14% מאוונגליים מבוגרים יותר הגיבו עם רגשות חיוביים למוסלמים. מלומד התנ”ך ופרופסור בסמינר התיאולוגי בדאלאס, Darell Bock, טוען כי “הכוח המניע מילניאלים הוא שאלות של צדק—וישנן שאלות אמתיות הנוגעות לצדק וכיצד ישראל מתייחסת אל הפלסטינים” (Connelly 2016). יתכן וההבדלים בתמיכה במוסלמים בהם הבחנו כאן, קשורים לתפיסות הצדק השונות של כל קבוצת גיל, כאשר סביר יותר שאוונגליים צעירים יתפסו את הפלסטינים כקורבנות של הכיבוש הישראלי. לא הבחנו בהבדלים כאלו בין קבוצות הגילאים כאשר השאלה נגעה לרגשות כלפי יהודים, בהם 65% מתוך שתי קבוצות הגילאים הביעו השקפה חיובית על יהודים, ו 22.6% (18-29) ו 25.76% (מגיבים מעל גיל 30) נוספים הביעו גישה ניטרלית. 

מיפוי תמיכת אוונגליים ונוצרים נולדים מחדש בישראל: המשתנה התלוי           

בחרנו להשתמש במדד תמיכה יחסי בישראל (אל מול פלסטינים), במקום בסט נפרד של מדדי תמיכה בישראל ובפלסטינים. עשינו זאת חלקית בגלל שרצינו לאפשר למגיבים להעריך את רמת התמיכה שלהם בשחקנים אלו ביחסם אחד אל השני, ולא באופן מופשט. הספרות הקיימת תומכת בבחירה זו. למשל, Gries (2015) מצא כי  נוצרים פנטקוסטלים, בפטיסטים לבנים, ופרוטסטנטים אוונגליים לבנים נוספים הציגו את הפערים הכי גדולים (למעט יהודים אמריקאים) בין אהדתם כלפי ישראל ואדישותם כלפי הפלסטינים. בנוסף, Mayer (2004, 694) טוען כי “ההעדפה היחסית לישראל פוחתת משמעותית כאשר מגיבים אינם מתבקשים לבחור רק בין ישראל והפלסטינים, אלא כאשר ניתנת להם גם האופציה לניטרליות.” על מנת ללכוד את ההשפעה פוטנציאלית הזאת, הפעלנו גם אופציה ניטרלית בשאלת הסקר שלנו. 

המשתנה התלוי במחקר זה מבוסס על השאלה הבאה: “איפה אתה שם את תמיכתך?” טווח הבחירה של המגיב כלל את הבאים: (1) תומך חזק מאוד בפלסטינים; (2) תומך בפלסטינים; (3) נוטה לעבר תמיכה בפלסטינים; (4) = לא תומך בשום צד; (5) נוטה לעבר תמיכה בישראל; (6) תומך בישראל; (7) תומך חזק מאוד בישראל; ו (8) לא יודע.   

קידדנו מחדש את המשתנה המקורי באופן הבא: (1) תומך בפלסטינים (1.51%); (2) נוטה לעבר תמיכה בפלסטינים (1.28%); (3) לא תומך באף צד (22.04%); (4) נוטה לעבר תמיכה בישראל (14.39%); (5) תומך בישראל (60.79%). קטגוריית ה”לא יודע” קודדה מחדש עם ערכים חסרים כדי להוריד את התצפיות האלו מהנתונים. מה שהוביל להורדה של 138 תצפיות, שהשאירה אותנו עם 862 מגיבים (ראו תוספת 1 תיאור סטטיסטי). 

כפי שהתיאורים הסטטיסטיים ומחקרים קודמים בנושא מראים, תמיכה של אוונגליים ונוצרים נולדים מחדש בישראל הינה משמעותית. מעל ל 75% מבין המגיבים או שנטו לעבר תמיכה בישראל או שהראו תמיכה או תמיכה חזקה מאוד בישראל.  

דטרמיננטות של תמיכה אוונגלית בישראל 

היפותזות 

ראשית, נניח את ההיפותזה לפה אוונגליים ונוצרים נולדים מחדש מונעים לתמוך בישראל על ידי הציפיות המשיחיות שלהם לביאה השנייה של ישו ועל ידי ההכרח בלקיחת חלק בתכנית האלוהית לגאולה. מאחר ותיאולוגיית הדיספנסציה הקדם-מילניאלית מצפה מהיהודים לבנות מקדש לאלוהים לפני אירועים אלו, ולכך שלבסוף רבים מהיהודים ימירו את דתם לנצרות, אנו מצפים שהמגיבים המחזיקים באמונה דתית זו גם יביעו רמות גבוהות יותר של תמיכה בישראל, מכיוון שתמיכה זו תתרום להגשמת הנבואה. אנו מניחים גם את ההיפותזה לפיה אוונגליים מונעים על ידי האמונה שהיהודים הם העם הנבחר של אלוהים, עקב קריאתם הליטרלית של התנ”ך. 

בנוסף, אנו טוענים כי אוונגליים עשויים להיות מונעים לתמוך בישראל אם הם תופסים את המוסדות התרבותיים והפוליטיים המשותפים המאחדים את האמריקאים והישראלים. נניח גם את ההיפותזה שתמיכה אוונגלית בישראל נטועה בגורמי בטחון גיאופוליטיים משותפים. במידה ובאופן כללי האוונגליים רואים בישראל כמי ששומרת על הגישה הבטוחה נוצרים לאתרים הקדושים בישראל, ובאופן ספציפי בשטחים הכבושים, הם עשויים להביע רמה גבוהה יותר של תמיכה בישראל. 

רציונליזציה פוטנציאלית אפשרית נוספת לתמיכה בישראל נובעת מרגשות האשם הנטועים בהיסטוריה האנטישמית הארוכה של הנצרות, היסטוריה שהגיעה לשיאה בשואה. מנקודת מבט זו, אנו מניחים את ההיפותזה לפיה תמיכה אוונגלית בישראל נתפסת כאחת הדרכים בהן נוצרים יכולים לתקן את עוולות העבר שנעשו ליהודים על ידי נוצרים. 

בנוסף לגורמים שהוזכרו למעלה, אנו מציעים כי תמיכה בישראל תושפע על ידי התדירות בה מגיבים אוונגליים שומעים אוונגליים אחרים מביעים תמיכה בישראל. אנו מניחים את ההיפותזה לפיה תהליך זה של סוציאליזציה, דרכו אינדיבידואלים הופכים להיות מודעים לפוליטיקה, לומדים עובדות פוליטיות, ומייצרים ערכים וגישות, הוא חלק חשוב בהסבר התמיכה האוונגלית בישראל, ממצא ממנו מחקרים קודמים בנושא התעלמו. 

באופן דומה, אנו מניחים את ההיפותזה לפיה מגיבים שהציגו רמה גבוהה יחסית של דתיות—אשר הודגמה על ידי תדירות ביקורים בכנסייה—אמורים להביע גישות חיוביות כלפי ישראל. אנו מצפים שחשיפה תכופה יותר למסר בנוגע לחשיבות היהודים וישראל לאוונגליים, אמורה לקדם תמיכה בישראל בגלל הפוטנציאל הגובר לסוציאליזציה, כפי שנידון למעלה. 

מספר מחקרים קודמים זיהו אידאולוגיה ופרטיזניות כדטרמיננטות חשובות של גישות אוונגליות כלפי ישראל והסכסוך הישראלי-פלסטיני. לדוגמה, Mayer (2004) מצא כי אוונגליים רפובליקנים תומכים יותר בישראל מאשר אוונגליים דמוקרטיים, אפילו לאחר בקרה לאור השפעות הדיספנסציונליזם הקדם-מילניאלי. Gries (2015, 73) טוען כי ליברלים מראים פחות סימפתיה כלפי ישראל מאשר שמרנים מכיוון ש”הדגש הגדול יותר שהליברלים שמים על חמלה והוגנות תורם להתנגדותם למה שבעיניהם הוא דיכוי ישראלי של הפלסטינים בטריטוריות הכבושות.” לפיכך, אנו יוצרים בקרה עבור האידאולוגיה הפוליטית של המגיב ומניחים את ההיפותזה לפיה יותר מגיבים שמרנים יביעו רמות גבוהות יותר של תמיכה בישראל. 

מחקר זה מייצר בקרה גם עבור גורמים דמוגרפיים סטנדרטיים (גיל, חינוך, הכנסה, מגדר, גזע/קבוצה אתנית, ואזור מגורים). אולם לאור תוצאות אחרונות אשר דווחו על ידי סקר LifeWay Research (2017), השפעת הגיל על תמיכה בישראל מעניינת במיוחד. המחברים של מחקרי LifeWay הראו כי אוונגליים צעירים מחוברים פחות לישראל מאשר הקבוצה המבוגרת יותר. בהתאם לכך, אנו מצפים לרמץ תמיכה נמוכה יותר בישראל בקרב המגיבים שהזדהו כבני 18-29 בסקר שלנו, מאשר בקרב קבוצות הגיל המבוגרות יותר. בנוסף, ממצאים קודמים של Weisbord  ו Kazarian (1985)   ושל Shapiro (2018) מובילים אותנו לציפייה ששחורים אמריקאים יגלו פחות סימפתיה כלפי ישראל מאשר אמריקאים אחרים, עקב מערכת היחסים הקרובה שישראל פיתחה עם דרום אפריקה במהלך תקופת האפרטהייד, ועקב הדאגה הגדולה של שחורים אמריקאים לסוגיות צדק גזעי. אנו לא מחזיקים בציפיות תיאורטיות ברורות לגבי השפעת המשתנים הדמוגרפיים על התמיכה בישראל ולכן אנו משתמשים במבחן דו-זנבי למשמעות סטטיסטית על מנת לקחת בחשבון את כל ההשפעות הפוטנציאליות. 

אופרציונליזציה

כדי למדוד האם גישות תיאולוגיות, תרבויות, פוליטיות או קשורות-לביטחון משפיעות על תמיכה בישראל, אנו נעזרים בסוללת שאלות מהסקר שלנו, המדרגות את תגובות המגיבים לפי הסולם הבא: (1) מאוד לא מסכים; (2) לא מסכים; (3) קצת לא מסכים; (4) לא זה ולא זה; (5) קצת מסכים; (6) מסכים; (7) מאוד מסכים; ו (8) לא יודע. 

השאלות התיאולוגיות בניתוח שלנו כוללות את הבאות: 

  • אני תומך בישראל בגלל שקיומה הוא הוכחה להגשמת הנבואה של קרבת הביאה השנייה של ישו. 
  • אני תומך בישראל בגלל שהיהודים הם העם הנבחר של אלוהים. 
  • אני תומך בישראל בגלל שהיא צריכה לבנות מקדש לאלוהים על הר הבית בעתיד הקרוב. 

ניסינו להתחבר למוטיבציות תרבותיות, פוליטיות וקשורות-ביטחון רחבות יותר לתמיכה באמצעות השאלות הבאות:   

  • אני תומך בישראל בגלל ערכים תרבותיים ו/או דתיים משותפים.
  • אני תומך בישראל בגלל ערכים פוליטיים או דמוקרטים משותפים.
  • אני תומך ישראל בגלל שהיא מגנה על האתרים הקדושים והיא לבדה מבטיחה את גישת הנוצרים אליהם. 

בשאלות הבאות ראינו האם אשמה (עבור הרדיפה ההיסטורית של יהודים על ידי נוצרים) הינה גורם הנלקח בחשבון בתמיכה אוונגלית בישראל: 

  • אני תומך בישראל בגלל שיהודים סבלו מאפליה והשמדה בידי אומות נוצריות בעבר. 

חלוקת התגובות לשאלות אלו מופיעה בטבלה A4.

כדי ליצור בקרה עבור השפעות סוציאליזציה פוטנציאלית, שאלנו את המגיבים להעריך באיזו תדירות הם רגילים לשמוע אוונגליים אחרים מדברים על תמיכה בישראל. אלה אפשרויות התגובה שניתנו למגיבים: (1) כל שבוע (23.3% מן המגיבים); (2) פעם בחודש (26% מן המגיבים); (3) לעיתים רחוקות (35.7% מן המגיבים); ו (4) אף פעם (15% מן המגיבים). המשתנה קודד מחדש עם ערכים גבוהים יותר כדי להצביע על הבעות תמיכה תכופות יותר. 

המדידות של שאר המשתנים—דעות על יהודים ומוסלמים, אידאולוגיית המגיבים, ומשתנים דמוגרפיים סטנדרטיים—נידונו למעלה, בעוד שסיכום הסטטיסטיקות עבור כל המשתנים מופיע בטבלה A5. תוספת 2 מספקת תיאור משתנים וחוקי קידוד עבור כל המשתנים בהם נעשה שימוש בניתוח זה. 

ממצאים ודיון 

על מנת לחקור את הגורמים המשפיעים על תמיכה אוונגלית בישראל, עשינו שימוש ברגרסיה לוגיסטית מרובת משתנים (multivariate ordered logistic regression). הניתוח עשה שימוש בדגימת הטיות ושגיאות סטנדרטיות רבות. כל המבחנים עבור הנחת קווים מקבילים (Walt Gould, Brant, score, likelihood ratio, and Wald) היו זניחות, כפי המצופה (טבלה A6). טבלה A7 מציגה את התוצאות הסטטיסטיות ואת שיעורי היחסים עבור משתני ההסברה.  

כפי שציפינו, התוצאות הראו שתמיכה אוונגלית בישראל מונעת על ידי אמונות המגיבים הנטועות בתיאולוגיה נוצרית אוונגלית ועל ידי רגשות הזיקה התרבותית והדתית שלהם עם יהודים. ההיפותזות שהונחו לגבי נסיבות ביטחון/גיאופוליטיות, רגשות אשמה לרדיפה ההיסטורית של יהודים על ידי נוצרים, או רגשות קהילתיות על בסיס מוסדות פוליטיים/דמוקרטים לא נתמכו על ידי הנתונים. 

סביר שמגיבים אשר הצהירו כי הם תומכים בישראל כדי להגשים את הנבואה בנוגע לביאה השנייה של ישו ובגלל שהיהודים הם העם הנבחר על אלוהים, יציגו רמות גבוהות יותר של תמיכה בישראל מאשר מגיבים שלא הסכימו או הגיבו עם תמיכה חלשה להצהרות אלו. יחס הסיכויים מראה כי, עבור יחידה של עלייה (בעד הסכמה חזקה יותר) להצהרה “מדינת ישראל היא הוכחה להגשמת הנבואה לגבי קרבת הביאה השנייה של ישו,” הסיכויים לתמיכה חזקה או חזקה מאוד בישראל (אל מול הבעת תמיכה פושרת/חלשה בישראל, תמיכה בפלסטינים, או הבעת ניטרליות) גדולים פי 1.368, בהינתן ושאר המשתנים במודל נשארים קבועים. באופן דומה, עבור יחידה אחת של עלייה (לדוגמה, מ”קצת מסכים” ל”מסכים”) של תמיכה בהצהרה “אני תומך בישראל בגלל שהיהודים הם העם הנבחר על אלוהים,” הסיכויים לרמת תמיכה משמעותית בישראל גדולים פי 1.385. 

מנגד, לא מצאנו כל תמיכה להיפותזה לפיה תיאולוגית הדיספנסציה הקדם-מילניאלית, הצופה כי יהודים יבנו מקדש לאלוהים לפני אירועי הביאה השנייה, הינה מנבא משמעותי לתמיכה בישראל. מקדם המשתנה הזה הינו חיובי, כפי שהניחה ההיפותזה, אבל המשתנה נכשל בהשגת רמות מקובלות של משמעות סטטיסטית. ממצא זה הינו חשוב, מכיוון שחוקרים רבים קושרים בין תמיכה אוונגלית בישראל עם הבנייה מחדש של המקדש בעתיד הקרוב. התוצאות שלנו נכשלו בלמצוא תמיכה למוטיבציה האוונגלית הזו.

באופן דומה, מחקר זה נכשל בלמצוא תמיכה להיפותזות הזיקה הפוליטית והסוגיות הביטחוניות/גיאופוליטיות. לפי רגרסיה דו-משתנית (bivariate), שתי הסיבות לתמיכה מראות מקדמים חיוביים ורמות גבוהות של משמעות סטטיסטית, אבל במודל מפורט-לגמרי, ההשפעות של המשתנים האלו נעלמות. למרות זאת, אנו מוצאים תמיכה חזקה עבור היפותזת הזיקה התרבותית. תפיסות של קשרי קירבה על בסיס ערכים תרבותיים ודתיים משותפים משחקים תפקיד משמעותי ביצירת תמיכה גבוהה בישראל. המשתנה משמעותי סטטיסטית, ועבור יחידה אחת של עלייה לטובת יותר תמיכה בהצהרת הזיקה התרבותית, הסיכויים שמגיב יביע תמיכה חזקה בישראל גדלה פי 1.414, כאשר שאר המשתנים נשארים קבועים.         

נכשלנו למצוא תמיכה לטענה לפיה אוונגליים הם פרו-ישראלים בגלל רגשות אשם חבויים או תחושת אחריות לרדיפה הנוצרית של יהודים בעבר. הנתונים הראו כי היא אינה מנבא משמעותי לתמיכה בישראל. בעוד והמקדם נמצא בכיוון שהונח בהיפותזה, הוא נכשל בהשגת הרמות המקובלות של משמעות סטטיסטית (למרות שברגרסיה דו-משתנית המקדם חיובי ומשמעותי מאוד, כפי שהונח בהיפותזה המקורית). 

הניתוח גילה שתדירות הביקור בכנסיה (דתיות), אידאולוגיה (ספציפית, העדפה לנקודת מבט שמרנית), ודעות על יהודים ומוסלמים מהווים מנבאים משמעותיים לתמיכה בישראל אצל אוונגליים ונוצרים נולדים מחדש. ביקור תכוף יותר בכנסיה והתכנסויות דתיות אחרות מגביר את הסיכויים לתמיכה חזקה בישראל פי 1.215. באופן דומה, מגיבים שבחרו בתגובות “מעט שמרני,” “שמרני,” או “מאוד שמרני” לשאלות האידאולוגיה יגלו רמות תמיכה בישראל גדולות פי 1.312 מאלו של אוונגליים יותר ליברליים או מרכזיים. 

סוציאליזציה הינה משתנה חשוב במיוחד בהסבר תמיכה אוונגלית.  יחס הסיכויים 1.56 מראה שהשהייה בקרב אוונגליים אחרים המדברים על ישראל ועל חשיבותה לקהילה האוונגלית היא אחד המנבאים המשמעותיים לתמיכה בישראל, שני בהשפעתו רק לדעות החיוביות על יהודים. לומר זאת בפשטות, חשיפה תכופה יותר למסרים חיוביים על ישראל מייצרת רמות גבוהות של תמיכה, אפילו אם לוקחים בחשבון את ההשפעה של משתנים אחרים. יחד, ביקור תכוף בכנסיה וסוציאליזציה עם אוונגליים תומכי ישראל נוספים מגבירה את הסיכויים לרמות גבוהות של תמיכה כמעט פי שלוש (פי 2.775). 

אולם ראוי לציין שהשפעות חיוביות אלו היו פחות בולטות אצל אוונגליים בקבוצת הגיל 18-29. כפי שנידון מוקדם יותר במאמר, וכפי שהניתוח הסטטיסטי מראה, גיל הוא אחד מתוך שלושת המנבאים החזקים ביותר לתמיכה בישראל. במיוחד, מצאנו כי פחות סביר שאוונגליים צעירים יביעו תמיכה חזקה מאשר הוריהם וסביהם—יחידה אחת של עלייה בגיל (כלומר, מעבר מהקטגוריה 18-29 לקטגוריה 30-49, או מהאחרונה לקבוצת הגיל 50-64, וכך הלאה) מגבירה גם את התמיכה בישראל פי 1.481. רצינו גם לדעת אם השפעת הגיל הייתה מוגבלת לקבוצת גיל ספציפית בלבד. על מנת לקחת בחשבון את האפשרות הזו, בדקנו את השפעת הגיל על התמיכה בישראל עבור כל קטגוריית גיל. במודל מפורט-לגמרי, רק קבוצת הגיל 18-29 הייתה בעלת משמעות סטטיסטית (השפעה שלילית על תמיכה בישראל). לפיכך, למרות שהסקר הראה כי הימנעות או ביקור לא קבוע בכנסייה נמוך יותר אצל קבוצות צעירות יותר מאשר מקבוצות הגיל המבוגרות יותר, ההשפעות החיוביות של דתיות וסוציאליזציה על התמיכה בישראל הינן חלשות יותר עבור קבוצת גיל זו. 

יתכן וההסבר לכך טמון בעובדה שסביר והמגיבים הצעירים יותר, כפי שטבלה A2  מראה, נוטים להביע את עמדת “אמצע הדרך” או עמדות פוליטיות מרכזיות ביחס למגיבים מבוגרים יותר. מבין בני 18-29, היחס הגבוה ביותר שייך למתונים/מרכזיים (30.36%), כאשר 29% נוספים מביעים העדפה לעמדות ליברליות. בניגוד לכך, הדורות המבוגרים יותר מאמצים פלטפורמה שמרנית יותר, כאשר יותר מ 59% מן המגיבים בחרו “מעט שמרני” או עמדה שמרנית יותר. רק 14.6% מבין מגיבים בני 30 ומעלה הזדהו עם אידאולוגיה ליברלית. ממצאנו עקביים עם Mayer (2004) אשר מצא כי מגיבים רפובליקנים מבוגרים יותר, לבנים ושמרנים הביעו את הסימפתיה הגבוהה ביותר לישראל. 

תשובה פוטנציאלית נוספת טמונה בתפיסות ה”צדק” השונות בין אוונגליים צעירים ומבוגרים, במיוחד ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני. למשל, Gary Burge, פרופסור בסמינר התיאולוגי Calvin ופרופסור לשעבר ב Walton College  (אוניברסיטה אוונגלית), אמר כי “הדור הצעיר נוטה פחות לצטט קטעים מהתנ”ך על ירושלים, ועסוק יותר באתיקה וביחס כלפי קשי-היום” (צוטט אצל Lovett 2018). באופן דומה, Darell Bock, פרופסור בסמינר התיאולוגי דאלאס, טוען כי המילניאלים רואים את יחס הישראלים כלפי הפלסטינים כלא-הומני וכנוגד את תפיסותיהם של הוגנות ושל צדק (Connelly 2016). נתונינו הנוכחיים יכולים לספק אך ורק הצצה טנטטיבית וספקולטיבית אל הסיבה מדוע בני 18-29 עשויים לבטא תמיכה גדולה יותר כלפי פלסטינים מאשר כלפי ישראל, אבל תוצאות אלו עקביות עם הרשמים של Burge  ו- Bock  ובהחלט ראויות ליותר תשומת לב במחקר עתידי. 

הניתוח הסטטיסטי מאשר גם את השפעת דעות המגיבים כלפי מוסלמים ויהודים על תמיכה בישראל. כפי שהונח בהיפותזה שלנו, דעות שליליות על מוסלמים מגבירות את התמיכה בישראל, בעוד שדעות חיוביות על מוסלמים מפחיתה את התמיכה בישראל פי 0.723. בנוסף, לדעות חיוביות על יהודים בניתוח שלנו יש משמעות סטטיסטית גבוהה בניבוי התמיכה בישראל, אשר מגבירה את הסיכויים לרשום תמיכה גבוהה פי 3.03. בעוד וזו היא, באופן מסוים, מסקנה ברורה, יש כאן מסר חשוב. בעוד ופעילויות כנסייה, אינטראקציה עם אוונגליים פרו-ישראלים אחרים, אמונה בתרבות יהודית-נוצרית משותפת, ותיאולוגיה משחקים תפקיד צפוי בהסברת התמיכה האוונגלית, הניתוח שלנו מראה כי טיפוח דעה חיובית על יהודים, בלי להתחשב בתיאולוגיה או הסברים פוטנציאלים אחרים, עשויה להיות הדרך הטובה ביותר עבור מנהיגים אוונגליים לקדם תמיכה בישראל בתוך הקהילה שלהם.  

לבסוף, חשוב לציין שלמעט השפעות הגיל, אף לא משתנה דמוגרפי אחד הגיע לרף המשמעות הסטטיסטית. ניתוחינו הראה כי אף אחד מן הבאים—חינוך, גזע ואתניות, הכנסה, מצב משפחתי ואזור מגורים—הינו בעל השפעה על רמות התמיכה של אוונגליים. ציפינו תחילה לראות כיצד גזע ואתניות עלולים לשחק תפקיד, תחת ההיפותזה שתמיכה אפרו-אמריקאית בישראל עשויה להיות נמוכה. כפי ש Shapiro טוען (2018), “דפוסי ההצבעה, הדגשים והסגנון של אוונגליים לבנים ושחורים נוטים להיות מובחנים. אוונגליים אפרו-אמריקאים עסוקים פחות בסוגיות כמו הפלה, סוגיות LGBT והמלחמה בסמים מאשר אוונגליים לבנים, ולהתמקד יותר בסוגיות של צדק גזעי ועוני.” הסוגיה האחרונה—צדק גזעי ועוני—עשויה בהחלט להשפיע על תמיכה אוונגלית שחורה בישראל ותפיסתם את המוסלמים והיהודים. בעוד שלא גילינו את ההשפעה הסטטיסטית המשמעותית של גזע על תמיכה אוונגלית בניתוח זה, ראוי יהיה לערוך מחקר מפורט יותר של דעות אוונגליים שחורים על הסכסוך הישראלי-פלסטיני ועל רמות התמיכה שלהם בישראל. 

הערות על אידאולוגיה אוונגלית: אסכטולוגיה וקריאה ליטרלית בתנ”ך    

ההצהרות האידאולוגיות החשובות ביותר שעלו במודל רב המשתנים של הסקר היו תמיכת המגיבים בישראל בגלל שהיא מגשימה את הנבואה בנוגע לביאה השנייה של ישו, ובגלל שהיהודים הם העם הנבחר של אלוהים. מכאן שאסכטולוגיה וקריאה ליטרלית בתנ”ך מהווים גורמים חשובים בקרב אוונגליים. בחלק זה, נרצה להרחיב על שני ההיבטים האידאולוגיים הללו בהתבסס על תוצאות הסקר. 

כפי שאנו יודעים, נצרות אוונגלית מושפעת רבות על ידי החזון האסכטולוגי של הדיספנסציונליזם הקדם-מילניאלי. לפיכך, שאלנו את המגיבים לגבי דעותיהם כלפי ההצהרות הבאות: 

  • מדינת ישראל היא ההוכחה להגשמת הנבואה לגבי קרבת הביאה השנייה של ישו. 
  • אני תומך בישראל בגלל שאני מאמין שהיא תוביל לביאה השנייה של ישו. 

כפי שהמגיבים ציינו, קיימת תמיכה רחבה ברעיון לפיו מדינת ישראל קשורה לביאה השנייה של ישו (83.94%). נתונים אלו מחזקים את הספרות המדגישה את האסכטולוגיה כמוטיבציה עיקרית של אוונגליים בכל הנוגע לישראל. אולם תגובות הסקר הראו משנה זהירות (67.4% תמיכה) בהצהרות הבאות, המדגישות קשר ישיר יותר בין תמיכה בישראל והביאה השנייה. בהצהרה השנייה, “אני תומך בישראל בגלל שהיא תוביל לביאה השנייה של ישו,” ראינו מספר רב יותר של מגיבים אשר הביעו את דחיית הקשר בין השניים, או רמה גבוהה של חוסר ודאות. 

מאחר ותיאולוגיית הדיספנסציה הקדם-מילניאלית מצפה כי יהודים יבנו מקדש לאלוהים לפני אירועי הביאה השנייה, ולבסוף שיהודים רבים ימירו את דתם לנצרות, שאלנו את המגיבים גם לגבי הצהרות אלו. התוצאות בטבלה A8 מראות כי האוונגליים חצויים כמעט באופן שווה סביב ההצהרות הללו. מאחר וזיהינו את בניית המקדש כאירוע שצריך לקרות בעתיד הקרוב, רק כחצי מן המגיבים הביעו תמיכה בהצהרה זו. חשוב גם לציין את חוסר הודאות של המגיבים ביחס לשאלת המרת היהודים בביאה השנייה, כאשר רק כחצי מהם הביעו תמיכה חיובית.  

הנרטיב התנכ”י מתייחס לברית בין אלוהים לאברהם, המציעה לו ולצאצאיו ברכה נצחית והופכת אותם לעם הנבחר. מאחר וקריאות נוצריות מסוימות טוענות שהיהודים איבדו את היותם עם נבחר כאשר שלא קיבלו את ישו כשמשיח, שאלנו את השאלה הבאה בסקר: “האם אתה מאמין שהברית בין אלוהים והעם היהודי היא נצחית?” התוצאות הראו תמיכה חזקה. סך הכול 72.8% בחרו ב “כן, הברית נשארה,” 5.6% אמרו “לא, הברית הסתיימה,” 2.7% אמרו “לאלוהים מעולם לא הייתה ברית עם היהודים,” ו 18.9% הגיבו “לא יודע.” באופן דומה, ההצרה: “אני תומך בישראל בגלל שהיהודים הם העם הנבחר של אלוהים” יצרה רמות גבוהות של תמיכה, כאשר 84% מן המגיבים היו בעד (אם לוקחים בחשבון את התגובות “קצת מסכים,” “מסכים,” ו”מאוד מסכים”). לכן, אנו יכולים להסיק כי מרבית האוונגליים אכן דוחים את תיאולוגיית החליפין.

שאלנו שאלה נוספת ביחס לקריאה הליטרלית של האוונגליים את התנ”ך, הקשורה גם לוויכוחים פוליטיים אחרונים—”האם אתה מאמין שהתנ”ך אומר שירושלים היא בירת ישראל?” כאן שוב רוב גדול מן המגיבים (62%) הסכים עם ההצהרה, 5.1% ציין כי “התנ”ך לא אומר שירושלים היא בירת ישראל,” 6.8% נוספים אמרו כי “התנ”ך לא רלוונטי בעניינים פוליטיים,” בעוד 26% אמרו שהם לא יודעים. 

בדקנו מספר הצהרות הקשורות להבטחות שאלוהים הבטיח לעם היהודי ולגויים. בתגובות לכל ההצהרות (המדווחות בטבלה A9), ראינו רמה גבוהה של הסכמה. 

מאחר ומרבית האוונגליים רואים בתנ”ך את מילתו הליטרלית של אלוהים, הם מביעים רמות גבוהות של תמיכה להצהרות תנכ”יות מסוימות הנושאות משמעות פוליטית עכשווית. ביניהן נמצאות היות העם היהודי העם נבחר של אלוהים (84%), שאלוהים הבטיח הבטחות ליהודים, כמו למשל לתת ליהודים את ארץ ישראל (90.6%) ולהפוך את ירושלים לבירת ישראל (62%). לפי קריאות ליטרליות, אלוהים הבטיח גם לברך את הגויים אם הם יעמדו לצד אברהם וצאצאיו (87.7%). 

השילוב בין אסכטולוגיה “קרה” וקריאה ליטרלית בתנ”ך, בנוסף לאלו שהוזכרו קודם לכן, תורם אם כן באופן משמעותי לעיצוב דעותיהם החיוביות על יהודים ותמיכתם הגבוהה במדינת ישראל של אוונגליים ונוצרים נולדים מחדש. 

מסקנה  

תוצאות הניתוח הסטטיסטי שלנו מראות כי שלושת התחזיות החזקות של תמיכת אוונגליים ונוצרים נולדים מחדש בישראל הן: (1) גיל (מגיבים מבוגרים יותר תומכים יותר); (2) דעות על יהודים (במקום האמונה לפיה היהודים הם העם הנבחר של אלוהים; למרות ששתיהן תחזיות משמעותיות); ו (3) סוציאליזציה (התדירות בה מגיבים שומעים אוונגליים אחרים מדברים על ישראל).

ממצא חשוב אחד של הניתוח הינו הבדלים משמעותיים ברגשות פרו-ישראליים בין מגיבים אוונגליים בני 18-29 לבין מגיבים אוונגליים מבוגרים יותר ושהבדלים אלו אינם מונעים על ידי העובדה שאוונגליים צעירים יותר הינם פחות דתיים (למעשה, מצאנו את ההפך). אוונגליים צעירים עשויים לתמוך פחות בישראל עקב האידאולוגיה שלהם, שגם היא מנבא משמעותי לתמיכה בישראל. מצאנו כי באופן כללי סביר יותר שאוונגליים צעירים יביעו עמדות פוליטיות מרכזיות בהשוואה לאוונגליים מבוגרים יותר, אשר נוטים להיות יותר שמרניים. בנוסף, אנו משערים כי ממצאים אלו הינם תוצר לוואי של תפיסות צדק שונות, כאשר אוונגליים צעירים יותר מביעים גישה חיובית יותר כלפי פלסטינים וסביר יותר שיתפסו את המדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים כלא צודקת. אין ספק שאזור מחקר זה דורש תשומת לב נוספת בעתיד. בעוד ולא גילינו השפעות בעלות משמעות סטטיסטית ביחס לגזע ואתניות על תמיכה בישראל, האינטואיציה שלנו מציעה כי ניתן להשיג מספר תובנות נוספות בנושא על ידי התמקדות באופן גלוי על מחקר הגישות של אוונגליים אפרו-אמריקאים כלפי ישראל. היבט נוסף שיש לחקור בעתיד הינו הטרנד הגדל בקרב אוונגליים לעבר הדיספנסציונליזם הקדם-מילניאלי והפוסט-טריבולציה, היינו האמונה לפיה השלהוב (the rapture) אמור להתרחש רק לאחר הטריבולציה הגדולה, כך שהאוונגליים סובלים יחד עם היהודים. 

מחקרינו תורם לספרות קטנה, אך גדלה, על דעותיהם של נתח גדול מהאוכלוסייה האמריקאית בנוגע לשאלת התמיכה בישראל. התוצאות אינן רק חשובות מנקודת מבט פוליטית על מה שמניע אוונגליים בכל הנוגע למדיניות חוץ, אלא גם מנקודת המבט של יחסי יהודים-נוצרים. עם תום אירועי מלחמת העולם השנייה, ארגונים נוצרים רבים הבינו שהיה עליהם לשנות את גישתם כלפי היהודים. לדוגמה, טרנספורמציה דרמטית אחת באה לידי ביטוי במסקנת הוותיקן II (1962), בה הכנסייה הרומאית הקתולית הסירה את אשמת היהודים עבור המוות של ישו, והפכה אותו לאחריות האנושות כולה. ב 1993 הכס הקדוש ומדינת ישראל חתמו על הסכם שכלל הכרה הדדית ויחסים דיפלומטיים מלאים. ארגונים פרוטסטנטיים גם כן שינו את גישתם כלפי היהודים, באופן חלקי תחת השפעתו של Reinhold Niebuhr, תיאולוג פרוטסטנטי מוביל, במהלך שנות החמישים והשישים. Neibuhr קיבל את היהדות כמסורת דתית העומדת בפני עצמה ומחוץ לכותלי הנצרות (Ariel 2017). תמיכה אוונגלית בישראל והשקפה חיובית על יהודים, כפי נידונו במאמר זה, יכולות להצטייר כחלק מהטרנספורמציה הזו. 

אולם החל משנות ה 2000 המוקדמת, כמה וכמה ארגונים פרוטסטנטיים מרכזיים החלו לשנות את גישתם כלפי ישראל. ב 2004, הכנסייה הפרסביטריאנית USA אימצה החלטה להפקיע נכסים מתאגידים בינלאומיים הפועלים בישראל. מועצת הכנסיות העולמית (World Council of Churches) והכנסייה המאוחדת של ישו (United Church of Christ) יצאו בהצהרות דומות מיד לאחר מכן. כפי שדווח במחקר זה, גם צעירים אוונגליים מסוימים מפתחים השקפה שלילית כלפי ישראל. לכן, על מנת להרחיב את תמונת הגישות הנוצריות כלפי ישראל ברמת התנועות השורשיות, אנו מעודדים מלומדים נוספים לחקור שאלות דומות לאלו בהן עסקנו במאמר זה, על ידי למידת הגישות הפרוטסטנטיות והקתוליות כלפי יהודים, ישראל והסכסוך הערבי-ישראלי. בעוד שמחקרים קודמים (למשל, Meyer 2004; Gries 2015) החלו ללכת בדרך זו, אזור זה של מחקר דעת-קהל בשל כעת למחקרים מפורטים יותר.         

Key Words: evangelicals, support of Israel, Israel-Palestine conflict, Christianity, Judaism.

מדוע אוונגליים תומכים בישראל? 

אבסטרקט: מחקר זה לוקח בחשבון את מקורות התמיכה האוונגלית בישראל, על ידי שימוש בסקר מקורי של 1,000 מגיבים אוונגליים ונוצרים "נולדים מחדש." התוצאות מראות כי שלושת המנבאים החזקים ביותר לתמיכה אוונגלית ונוצרית בישראל הם (1) גיל (מגיבים מבוגרים תומכים יותר); (2) דעות על יהודים; ו (3) סוציאליזציה (התדירות בה מגיבים שומעים אוונגליים אחרים מדברים על ישראל). בנוסף התוצאות שלנו מראות שתמיכה אוונגלית בישראל מונעת על ידי אמונה עמוקה של המגיבים באסכטולוגיה התיאולוגית הנוצרית-אוונגלית ובנטייה לקריאה ליטרלית של התנ"ך. לפיכך ההצהרות האידאולוגיות המשמעותיות ביותר שעלו מהמחקר קבעו כי "מדינת ישראל היא ההוכחה למילוי הנבואה בנוגע לביאה השנייה של ישו" כמו גם "היהודים הם העם הנבחר של אלוהים." ממצא חשוב נוסף הוא תמיכה נמוכה יחסית בישראל אצל אוונגליים צעירים (בגילאים 18-29).

הקדמה 

מחקר זה לוקח בחשבון את מקורות התמיכה האוונגלית האמריקאית בישראל, על ידי שימוש בסקר של מגיבים אוונגליים ונוצרים "נולדים מחדש." יעדנו העיקרי הוא להעריך סטטיסטית את חשיבותם היחסית של גורמים תאולוגיים/אסכטולוגיים, תרבותיים, חברתיים ופוליטיים על תמיכה אוונגלית בישראל. מצאנו כי תמיכה אוונגלית בישראל מונעת על ידי אמונותיהם העמוקות של מגיבים, המעוגנות בתיאולוגיה נוצרית ורגשות של זיקה תרבותית ודתית ליהודים, ולא על ידי גורמי ביטחון/גיאופוליטיים, רגשות אשמה לגבי הרדיפה ההיסטורית של היהודים על ידי הנוצרים, או רגשות קהילתיים משותפים על בסיס מוסדות פוליטיים/דמוקרטיים. 

למרות זאת, ובניגוד למחקרים אחרים הטוענים כי תמיכה אוונגלית בישראל מונעת בעיקר על ידי אמונות דתיות הנטועות באסכטולוגיה האוונגלית ובקריאה ליטרלית של התנ"ך, תוצאותינו מראות כי שלושת המנבאים החזקים ביותר לתמיכה הם גיל, דעות על יהודים, וסוציאליזציה (התדירות בה מגיבים שומעים אוונגליים אחרים מדברים על ישראל). ממצא מעניין במיוחד של הניתוח הראה הבדלים משמעותיים ברגשות פרו-ישראליים בין קבוצת גיל צעירה יותר (18-29) ומבוגרת יותר, ושהבדלים אלו אינם מונעים על ידי העובדה שאוונגליים צעירים יותר דתיים פחות (למעשה, מצאנו את ההפך). 

החל משנות ה70 המאוחרות של המאה ה20 אוונגליים לבנים גילו מעורבות רבה בפוליטיקה האמריקאית, והם מזוהים בעיקר עם המפלגה הרפובליקאית. סדר היום הפוליטי שלהם...

295.00 

מק"ט c56c939bb1c1 קטגוריה
מק"ט c56c939bb1c1 קטגוריה

295.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.