ethics-assessment and measurement in sport and exercise psychology

אומדנים ומדידות בפסיכולוגיית כושר וספורט

“עצם העובדה שהתרגלנו לא לחשוב על דבר מה כשגוי, אין פירושה שאותו דבר הוא נכון” – תומאס פיין

פעמים רבות מתעוררות דעות מנוגדות כאשר מציגים בפני מחנכים, חוקרים ויועצים בתחום פסיכולוגיית הכושר והספורט מידע לגבי סוגיות אתיות בתחום. נראה כי נושא האתיקה ודיונים לגבי פרקטיקה מקצועית אתית מרתקים אותנו, או לחילופין גורמים לנו להירתע מהנושא כמו ממגיפה. שיקולים אתיים, כך נראה, גורמים פעמים רבות ל”שילוב משתק של שעמום ופחד” בקרב אנשי מקצוע (הייז ובראון, 2003). בהתחשב בתחושה הבלתי נוחה המתעוררת לעתים קרובות בעקבות עיסוק בתחום האתיקה, רבים מאנשי המקצוע משתתפים בדיונים כאלו רק כאשר נוצר אילוץ כזה מטעם מקום העבודה שלהם, ועדות רישיון, או ארגונים מקצועיים. במקצוע הפסיכולוגיה, חינוך עקבי לגבי אתיקה וסוגיות חוקיות הוא עניין שבשגרה. לעומת זאת, דרישות כאלו אינן מהוות חלק מהמודל הנוכחי של ההכשרה ודרישות הרישיון בתחום פסיכולוגיית הכושר והספורט בארצות הברית.

למרות שרובנו, אם לא כולנו, מעדיפים לחשוב על עצמנו כבעלי מקצוע אתיים, האם באמת כך הדבר? לעתים עולה השוואה בין התנהגות אתית לכישורי נהיגה. רובנו מאמינים כי אנחנו נהגים טובים ומיומנים, וכי נהגים אחרים הם גרועים. תפיסה עצמית מוטה מסוג זה יכולה בקלות להוביל לגרימת נזק. באופן דומה, חשוב שהידע שלנו לגבי אתיקה יהיה עדכני כך שלא נגרום, בטעות או באופן מודע, לנזקים שיפגעו במוניטין המקצועי שלנו, בענף ככלל, ויותר חשוב, בלקוחות ובמשתתפים במחקר.

אתיקה וקודים אתיים

אתיקה פירושה פילוסופיה המיושמת בפרקטיקה. אתיקה מהווה חלק בדיסציפלינה שמנסה לסייע לנו לתאר ולהבהיר מה נחשב נכון ומה נחשב שגוי, בניסיון להשפיע על אופן החשיבה שלנו כך שתמיד נשאף לספק שירות איכותי ונמנע מטעויות מזיקות. מרבית הארגונים המקצועיים מנסחים קודים אתיים. קודים אלו מאומצים על ידי החברים בארגון, ויש לדאוג כי הם ישופרו באופן קבוע במשך הזמן, כך שיענו על האתגרים המשתנים תמידית בתחום המקצועי שלהם. האנשים המוגנים על ידי הקודים האתיים עשויים להיות סטודנטים, לקוחות, משתתפי מחקר, אנשים בהכשרה ואחרים. על מנת לפתח הבנה מעמיקה יותר לגבי קודים אתיים שונים, אפשר לבקר באתרי האינטרנט של הארגונים השונים בתחום הפסיכולוגיה של הכושר והספורט, הרשומים בנספח של מאמר זה.

מה בדיוק הקודים האתיים של ארגונים בתחום פסיכולוגיית הכושר והספורט אומרים לנו לגבי אומדנים ומדידות? באופן מעניין, הקודים האתיים של “אגודת פסיכולוגיית הספורט היישומית” (AASP) ו”החברה הבין-לאומית של פסיכולוגיית ספורט” (ISSP) אינם כוללים חלקים העוסקים במדידות, אומדנים ומבחנים. בנוסף, קודים אלו כוללים מידע קשור מועט ביותר, למרות שהם כן כוללים חלקים הקשורים במחקר המציינים מספר אספקטים שעשויים להיות חופפים למדידות ואומדנים. עם זאת, ההשמטה של נושאים אלו מראה כי קיים צורך להתייחס לסוגיות של מדידה ואומדנים בגרסאות הבאות של קודים אלו.

ההשמטה של מידע לגבי אומדנים ומדידות מהקודים האתיים של הארגונים המרכזיים בתחום פסיכולוגיית הכושר והספורט, משמעותה כי סטודנטים ובעלי מקצוע בתחום זה צריכים להיעזר בקודים האתיים המפקחים של גופים אחרים, כמו ה-APA, “החברה האוסטרלית לפסיכולוגיה” (APS), “החברה הבריטית לפסיכולוגיה” (BPS), “אגודת הפסיכולוגיה של קנדה” (CPA), ו”הפדרציה האירופית של אגודות הפסיכולוגים” (EFPA). הקודים האתיים של ארגונים אלו כוללים לרוב מידע הנוגע לאומדנים ומדידות. לפיכך, רוב המידע בו נדון בפרק זה מקורו בקודים של ארגונים אלה.

פרקטיקה אתית מהווה חלק חיוני בכל האספקטים של מדידות ואומדנים. הקודים האתיים מטילים אחריות על העוסקים בתחום לצמצם כל השפעה שלילית אפשרית שעשויה להיגרם לאדם אחר כתוצאה מתהליכים וטיפולים שונים (לדוגמא מדידות ומבחנים). “ראשית, אל תזיק” הינה מוסכמה המהווה את אבן הפינה של הערכות, מדידות, מחקרים ופרקטיקה אתית. ההנחה היא כי בעלי המקצוע הם אנשים בעלי אופי מוסרי, למרות שכבני אדם הם נתונים לעתים להשפעה שלילית שעשויה לערער את התנהגותם המקצועית. לפיכך, האתגרים האתיים המקצועיים קיימים תמיד, ובאופן נרחב. מי מאיתנו לא עסק בפעילות בלתי אתית, או לפחות נתקל באתגרים אתיים במהלך עבודתו? חלק מהאתגרים האתיים הללו הם בולטים לעין וקלים לפתרון, בעוד שאחרים הם מורכבים יותר וכוללים סוגיות רבות המקשות על מציאת פתרון למצב. לאחר סקירה קצרה של תחום האתיקה, פרק זה יתאר חלק מהשיקולים האתיים החשובים המשפיעים על מדידה ואומדנים.

קודים אתיים: טיבם, מטרתם ויישומם

קודים אתיים מורכבים לרוב מעקרונות וסטנדרטים. עקרונות אתיים הם הצהרות רחבות היקף המסכמות ומשקפות את ערכי הארגון או הגוף המפקח. הצהרות כלליות אלו מכתיבות את הטון של הקודים הספציפיים ומנחות את תהליך קבלת ההחלטות של העוסקים בתחום. באופן מנוגד, הסטנדרטים האתיים מפרטים אילו התנהגויות מקובלות בתחום ואילו אסורות. למרות שסטנדרטים אלו אינם נוקטים בהכרח בגישה של שחור-לבן, הם עדיין משמשים כהנחיות ברורות ואכיפות עבור התנהגות מקצועית.

החברים בארגון צריכים ליישם גם את העקרונות הכלליים וגם את הסטנדרטים האכיפים על מנת לעצב את חשיבתם והתנהגותם בסביבת העבודה. אידיאלית, החברים בארגון יפקחו בעצמם על התנהגותם. כחלק מהמאמץ לשמור על אתיקה בתחום, מומלץ כי בעלי מקצוע יתייעצו עם עמיתיהם לגבי מצבים מאתגרים אתית ויספקו משוב קונסטרוקטיבי לגבי התנהגות בלתי אתית שייתכן וראו אצל אחרים.

אומדנים ומדידות

שאלה מרכזית שבה נעסוק בחלק זה היא מה בדיוק הפירוש של אומדנים ומדידות. סנדברג (1977) מגדיר “אומדן” בתור “תהליך של פיתוח דימויים ורשמים, קבלת החלטות ובדיקת השערות לגבי דפוס המאפיינים של אדם אחר, הקובע את התנהגותו במהלך אינטראקציה עם הסביבה”. תהליך האומדן כולל איסוף והרכבה של טווח רחב של מידע אובייקטיבי וסובייקטיבי לגבי אדם או קבוצה, על מנת לקבל התרשמות לגביהם, לזהות את צרכיהם, לחזות כיצד הם עשויים לחשוב, להרגיש ולהתנהג בעתיד, ולבחור וליישם אופן התערבות בהתבסס על התוכן והאמינות של מידע זה. בעלי מקצוע יכולים להשתמש במגוון של שיטות אומדן הכוללות תצפית בהתנהגות, רשימת סימפטומים, סקרים ושאלונים, ראיונות מובנים ובלתי מובנים, ומבחנים מתוקננים. גארדנר ומור (2006) מדגישים את השימוש בשלוש אסטרטגיות של אומדן פסיכולוגי בפרקטיקה של פסיכולוגיית ספורט קלינית: 1) ראיונות ראשוניים; 2) תצפית התנהגותית; 3) מבחנים פסיכולוגיים. האופי וההנחות העומדים בבסיסן של גישות אומדן שונות מקורן בדרך כלל באוריינטציה התיאורטית של בעל המקצוע.

באופן מנוגד, “מדידה” יכולה לשאת משמעות שונה עבור אנשים שונים. מדובר באחת המילים הנפוצות ביותר בשפה האנגלית, והיא משמשת גם כשם עצם וגם כפועל. למטרות פרק זה, מדידה פירושה הרחבה של תהליך האומדן. ניתן לנסח זאת באופן צר יותר כתהליך של איסוף מידע לגבי מאפיינים פסיכולוגיים רלוונטיים (לדוגמא גישה, התנהגות וחוויות) תוך שימוש בכלים ושיטות (כמו אלו שצוינו מעלה) על מנת לבחון שינויים, השפעת התערבות כזו או אחרת, או אומדן לאחר הטיפול. לדוגמא, יועץ בתחום פסיכולוגיית ספורט חינוכית עשוי למדוד את הלכידות הקבוצתית במהלך העונה על מנת לבדוק כיצד חברי הקבוצה תופסים את היחסים ביניהם. יועץ אחר עשוי לבצע סריקת בסיס בטרום-עונה שתמדוד את התפקוד הקוגניטיבי של שחקני הוקי, ולאחר מכן לתת הערכה לגבי שחקנים הסובלים מפגיעה מוחית טראומטית (לדוגמא זעזוע מוח) בשלב מאוחר יותר בעונה.

בפרק זה, המונחים “מדידה” ו”אומדן” פירושם למעשה דומה. יותר מכך, מונחים אלו משמשים לתיאור ההחלטות והדעות של בעלי מקצוע בנוגע ללקוחותיהם. בשל כך, שיטות של אומדנים ומדידות כוללות את כל השיטות המשמשות לאיסוף מידע לגבי לקוחות, כמו: א) מבחנים פסיכולוגיים, חינוכיים ונוירולוגיים; ב) נתונים שנאספו בזמן ראיונות קליניים; ג) מידע שנאסף מקרובים (לדוגמא קרובי משפחה, מורים, חברים); ד) תצפית ישירה ובלתי ישירה; ה) אינטראקציה דרך טלה-תראפיה (לדוגמא דרך הטלפון או האינטרנט).

כשירות וחינוך

על מנת להצטיין בעבודתנו ולהיטיב עם אלו שאנו משרתים, מלמדים, לומדים ובאים במגע, עלינו לדעת מה לעשות, וכיצד לעשות זאת על הצד הטוב ביותר. הקודים האתיים שצוינו מעלה מציינים את הצורך במודעות וכשירות במהלך העבודה. לדוגמא, הסטנדרטים האתיים של APA מספקים הנחיות עבור חברי הארגון בנושא זה, כולל מידע לגבי: א) מגבלות בכשירות; ב) שמירה על כשירות; ג) הקפדה על שיקול דעת מקצועי ומדעי; ד) האצלת סמכויות; ה) פעולות חירום; ו) כשלים. כשירות בהתנהגות מקצועית הינה נושא אישי המאותגר רבות. זוהי אחריותם של בעלי המקצוע להכיר את מגבלותיהם וכיצד הידע והמיומנות שלהם משתנים ודורשים שיפור תמידי. קוד האתיקה של APA מדגיש בנוסף את החשיבות של ביצוע החלטות מקצועיות המבוססות על ידע מדעי והפרקטיקה ההולמת הנהוגה בדיסציפלינה. חלק זה בקוד של APA מזכיר לעוסקים בתחום להיזהר כאשר הם מאצילים סמכויות לאחרים, מתאר את אחריותו של בעל המקצוע על עבודתם של אחרים, ומסביר את הצורך שבהימנעות ממערכות יחסים סותרות עם אלו שאליהם הסמכויות הואצלו. הסטנדרטים של APA מציינים כי ייתכן ונמצא את עצמנו במצבים שבה הכשירות שלנו תמוצה; במקרה כזה עלינו לנקוט בזהירות, לבקש פיקוח כאשר הדבר אפשרי, ולסיים את העבודה בהקדם.

שאלות הפניה הקשורות במדידה ושימוש בכלים מתאימים

כאשר אנו בוחרים את כלי האומדן, בעל המקצוע צריך לשקול את שאלות ההפניה שהובילו לתהליך זה. הכלי הנבחר צריך לשקף את שאלות ההפניה וליישם אסטרטגיות אומדן בעלות תוקף ואמינות ראויים. לדוגמא, אם בעל המקצוע מעוניין למדוד מצבי חרדה לצורכי מחקר, האומדן המתאים עשוי להיות אינדקס 2 של חרדה מצבית תחרותית (1990), בניגוד למלאי החרדות המצביות והתכונתיות (1970), המודד גם חרדה תכונתית וגם חרדה מצבית. כאשר בוחרים את האומדן, בעל המקצוע צריך לקחת בחשבון את המגבלות או ההטיות הנוגעות לרגישות תרבותית; שיקולי מגדר; וגורמי גיל, שפה או נכות שעלולים להשפיע על האיכויות הפסיכומטריות של האומדן באופן שונה מההשפעה של הקבוצה הנורמטיבית ששימשה לפיתוח ובדיקת התקפות של כלי האומדן. חשוב בנוסף לשקול את שיטת המסירה. לדוגמא, אומדנים המבוססים על שימוש בנייר ועיפרון עשויים שלא להיות מתאימים לשימוש באינטרנט, וכלים הדורשים רמת קריאה גבוהה עלולים שלא להתאים לקבוצות גיל מסוימות או לרמה התפתחותית מסוימת. לפיכך, בעל המקצוע צריך תמיד לוודא את תקפות האומדן ואמינותו כאשר הוא משתמש בשיטת אומדן מתוקנת. בנוסף, בעל המקצוע צריך לשאוף לנהל אומדנים פנים אל פנים ככל הניתן, מפני שניתן לשאוב כמות גדולה של מידע לגבי הלקוח מהאופן בו הוא מציג את עצמו במהלך האומדן. מידע זה יכול להעשיר את נתוני האומדן.

חשוב בנוסף כי בעלי המקצוע יהיו בעלי מודעות וכשירות בנוגע לשימוש הנאות באסטרטגיות פסיכומטריות לצורך ביסוס התוקף והאמינות של הכלים בהם הם משתמשים. לכל כלי יש תכונות פסיכומטריות ייחודיות המשפיעות על אופן השימוש בהם והפרשנות הניתנת להם. כאשר מתעלמים מסוגיות של תוקף ואמינות, בעלי המקצוע עלולים לבחור ולהשתמש בכלי אומדן לצורך מדידת גורמים שהם לא נועדו למדוד. בנוסף, העוסקים בתחום צריכים להיות מודעים לתכונות פסיכומטריות נוספות כמו תוקף התוכן והקריטריונים, וטעויות תקן העשויות להשפיע על פירוש התוצאות והשימוש בהן. בעל המקצוע האתי צריך להיות מודע לסוגיות פסיכומטריות על מנת לבחור בכלים המתאימים ביחס לשאלות ההפניה ומאפייני הלקוח, אסטרטגיות האומדן, וגורמים סביבתיים.

הסכמה והיענות

כפי שצוין קודם, העקרונות האתיים של פסיכולוגיית הכושר והספורט מדגישים את העיקרון של הימנעות מגרימת נזק ללקוח, וכיבוד זכויותיו וכבודו. הזכות לפרטיות וסודיות של האדם המשתתף במבחן צריכה גם היא להיות מיושמת, ובעל המקצוע צריך לנקוט בכל הצעדים הדרושים על מנת להבטיח את סודיותו ופרטיותו של הלקוח. על מנת להגן על המשתתף, יש לקבל את הסכמתו המודעת בתחילת מערכת היחסים (לדוגמא ייעוץ, מחקר, תראפיה).  מעבר לתהליך ההסכמה המודעת ולפני תחילת האומדן הרשמי, יש להציג בפני הלקוח או המשתתף את כל המידע הרלוונטי לתהליך האומדן. מידע זה כולל: א) טיב האומדן ומטרתו; ב) העלויות הקשורות; ג) מעורבות אפשרית של צדדים שלישיים כמו מאמנים ומנהלים; ד) מגבלות הסודיות והפרטיות (נדון בכך בהמשך); ה) ציר הזמן של התהליך ומשוב אפשרי. מידע צריך להיות מוצג באופן ברור ונהיר. בנוסף, מידע זה דורש את הסכמת המשתתף, ובכך ניתנת הסכמתו המודעת. אנשים המשתתפים במבחן צריכים לקחת חלק באומדן מרצונם החופשי, וחייבת להינתן להם האפשרות לפרוש ללא השלכות.  המידע הנחוץ לגבי תהליך האומדן וממצאיו צריך להימסר בשפה או הרמה המתאימה למשתתף. בנוסף, יהיה זה בלתי אתי להכריח או לאלץ אנשים להשתתף במדידות ואומדנים למטרות מחקר ופרקטיקה.

סודיות, פרטיות ושחרור מידע

בדרך כלל, הסטנדרטים האתיים של ארגונים הקשורים לפסיכולוגיית ספורט אומרים כי בעלי המקצוע בתחום ימנעו מחשיפת מידע הנוגע ללקוחות, משתתפים במבחנים, או בעלי עניין אחרים, ללא חתימה המאשרת את שחרור המידע או דרישה חוקית כלשהי. מצבים חוקיים אלו יכולים לכלול: א) משתתף הרומז כי הוא עלול לפגוע בעצמו או באחרים; ב) משתתף שתוצאותיו נדרשות על ידי בית משפט; ג) משתתף שהוא קטין, במקרה כזה ההורה או האפוטרופוס יכול לקבל גישה למידע. אם המשתתף, או במקרה של קטין – ההורה או האפוטרופוס, מוסר את הסכמתו בכתב, המידע שפורט על ידי הלקוח יוכל להימסר לצדדים אחרים. אם דרישות אלו לא מולאו, המידע הנוגע למשתתף אינו יכול להיחשף בפני אף אחד (לדוגמא מאנים, הנהלה, הורים, אדמיניסטרציה, מאמני כושר וכן הלאה).

במקרים בהם האומדן התבקש על ידי צד שלישי (לדוגמא מאמנים, הנהלה, בית משפט) צד זה יכול גם הוא לבקש את תוצאות האומדן. חשוב כי בעל המקצוע יברר מיהו “הלקוח האמיתי” לפני האומדן ושתהיה לו שליטה על הנגישות לתוצאות. אצל ועמיתיו (Etzel, 1998) מציעים כי המידע לגבי האומדן צריך להיחשף רק בפני אדם נוסף אחד שנקבע מראש, אלא אם כן טופס שחרור מידע מולא לפני כן. לפיכך, כאשר בעל המקצוע עוסק באומדן, הוא צריך לקבוע גבולות ברורים ולהימנע ממערכות יחסים סותרות, וכך לזהות בדיוק את מי הוא משרת. סיבוך נוסף שעלול להתעורר במצבים כאלו הוא תפקידו של האמון. אם אתלטים או אנשים המשתתפים במבחן יחשדו כי ייעשה שימוש בתוצאות ללא הסכמתם, בנוגע להחלטות הנוגעות לביצועים או אספקטים אחרים של ההשתתפות, סביר להניח כי הם לא יספקו תשובות כנות וכך יפגעו בתקפות התוצאות.

נתונים גולמיים ואחסון נתונים

נתונים גולמיים, כמו לדוגמא תגובותיו של המשתתף לפריטי המבחן, הכוללים בנוסף את הערות בעל המקצוע ודוחות סופיים, צריכים להישמר בארון נעול במשרדו של בעל המקצוע או בקבצי מחשב מוגנים על ידי סיסמא. שיטות אחרות היכולות להבטיח סודיות כוללות גישה מוגבלת לתיעוד רק עבור אותם אנשים הנדרשים להכיר את המידע והוכשרו לטפל בו ולהבינו, שימוש בקודים על מנת להסוות את זהות התיקים, ולהיפטר מתיקים הניתנים לזיהוי באופן הראוי. מדיניות טובה לגבי ניהול מידע היא כי הנתונים יישמרו למינימום של שבע שנים לאחר תאריך הטיפול האחרון, ולשלוש שנים לאחר שהקטין הגיע לגיל 18, לפי הנחיות התיוק של APA. הנתונים הגולמיים והכלים המשמשים לאומדן אינם אמורים להימסר לצדדים שלישיים, אלא אם כן מולא טופס שחרור מידע ואותו צד שלישי הוכשר באופן הולם לטפל במידע הנמסר.

דיון בתוצאות

המשוב לגבי המבחן והדיון בתוצאות צריכים להימסר באמצעות דוח ייעודי, תוך שימוש בשפה נהירה המסבירה את תוצאות האומדן באופן מלא וברור. יש להימנע משימוש בתוויות וז’רגון מקצועי על מנת לשפר את יכולת הקריאה. המידע הנחוץ עבור מטרות המבחן צריך להיכלל בדוח, ויש להימנע מהכללת מידע מיותר ובלתי קשור. בנוסף, בהתאם להמלצות ה-APA, פרשנות התוצאות צריכה להתחשב בגילו של המשתתף, בגזע שלו, מוצאו האתני, המגדר שלו, לאום, נטייה מינית, דת, נכות, שפה ומצבו הסוציו-אקונומי. המשתתפים צריכים לקבל מידע לגבי האומדן והמשוב הנוגע לביצועים שלהם במהלך האומדן, ויש ליידע אותם לגבי דרכים שונות בהן הם יכולים להשתמש במידע באופן אישי, או כיצד המידע ישמש צד שלישי כלשהו (בהנחה וניתנה הסכמה מפורשת לשחרור המידע). המידע הניתן למשתתף צריך להימסר באופן מילולי או בכתב, וצריך להיות מוצג כך שלא ייגרם נזק למשתתף. עם זאת, אין למסור מידע הכולל תוצאות מספריות או תגובות ספציפיות לאנשים שלא הוכשרו לפרש מידע מסוג זה.

מאפייני הדרישה

בהקשר ספורטיבי, ייתכנו מספר קבוצות המעוניינות בתוצאות של אומדנים לגבי אתלטים. בעלי העניין יכולים לכלול מאמנים, מנהלים, קבוצות, סטודנטים או אנשי אדמיניסטרציה. עם זאת, האפשרות כי צד שלישי כלשהו יקבל לידיו את תוצאות המבחן עלולה להגביר את הרצייה החברתית, ולהוביל למידע בלתי אמין וחסר תוקף. לפיכך, הלחץ להצליח במטלה או במבחן צריך לבוא בחשבון כגורם הקשרי.

השפעה בלתי רצויה נוספת העלולה לנבוע מכך שצדדים שלישיים ייחשפו לתוצאות היא חרדת בחינות. הסטנדרטים של APA מציינים כי אם משתתף במבחן נראה חרד או עצבני, יש לקחת נתון זה בחשבון ולהתייחס אליו כמגבלה בעת פירוש התוצאות. חרדת בחינות עלולה להיות חמורה במיוחד במצבים בהם לצד שלישי יש נגישות לתוצאות. מצבים כאלה יכולים לגרום לתגובות כוזבות אצל משתתפים המודאגים לגבי השימוש בתוצאות על ידי צד שלישי. נתון זה גם הוא צריך להישקל כאשר מפרשים את התוצאות.

פיקוח על עובדים כפופים

במקרים מסוימים, בעלי מקצוע עשויים לשכור ולהכשיר עובדים הכפופים אליהם על מנת לסייע במטלות של אומדן ומדידה. עובדים אלו עשויים לנהל, לנקד ואפילו לפרש את התוצאות של אומדנים ומדידות. סטנדרט 2.05 בקוד האתיקה של APA מציין כי בעלי מקצוע הנעזרים בעובדים, חניכים או סייעני מחקר ולימוד למטרות אלו צריכים לנקוט באמצעי זהירות מספקים על מנת לוודא כי אלו הכפופים אליהם: א) אינם מעורבים במערכות יחסים סותרות עם הלקוח העלולות להשפיע על האובייקטיביות שלהם; ב) הוכשרו לבצע את המטלה הנתונה, לבדם או תחת פיקוח; ג) הם נמצאים תחת פיקוח המבטיח שירות הולם. לפיכך, כאשר נעזרים בעובדים כפופים על מנת לסייע במטלות כמו ניהול מבחנים, ניקוד או פרשנות, בעל המקצוע נושא באחריות העיקרית להבטיח כי השירותים יסופקו באופן נאות. בעל המקצוע צריך להבטיח כי הכפופים אליו הוכשרו היטב בשימוש בכלים פוטנציאליים. לשם כך, על בעל המקצוע לספק הכשרה נאותה, ניסיון ופיקוח, וכמו כן לבדוק את איכות עבודתם של אלו הכפופים אליו באופן שוטף. בדומה לבעלי מקצוע מורשים, לא לכל עובד יש את אותן יכולות בנוגע לכל מטלה.

שימוש בטכנולוגיה

התפתחויות טכנולוגיות מתרחשות על בסיס יומי. שינויים אלו מציעים הזדמנויות רבות עבור חוקרים, מורים ובעלי מקצוע לשימוש בטכנולוגיות אלו במהלך עבודתם. עם זאת, קיימות הנחיות מועטות בלבד בקודים האתיים היכולות לסייע לבעלי מקצוע למצוא את דרכם בתחומים החדשים והבלתי מוכרים הנוצרים בעקבות חידושים אלו.

מערכות ניקוד אלקטרוניות

רבים מהכלים הפסיכולוגיים הפופולאריים ביותר כיום (לדוגמא MMPI-2) כוללים תוכנות ניקוד ממוחשבות אוטומטיות. בעוד שתוכנות ניקוד ממוחשבות יכולות להאיץ את תהליך השבת התוצאות ללקוח, הן גם מעלות מספר בעיות חוקיות ואתיות. בגלל הקלות של ביצוע הניקוד והאומדן, אנשים ללא הכשרה או ניסיון מתאים בשימוש בכלים כאלו, שאינם מודאגים לגבי השלכות שליליות, עלולים לחוש כי הם מסוגלים לבצע מטלות אלו בעצמם.

בעלי מקצוע שלהם הכשרה מתאימה וניסיון בניהול, ניקוד ופירוש אומדנים ספציפיים עשויים לחוש צורך גובר לנצל את יעילות תוכנות המחשב על מנת להקל על עצמם ולהאיץ את מסירת התוצאות ללקוח. כאשר אומדנים ממוחשבים מיושמים ללא התערבות אנושית נאותה, גדל הסיכון של הפצת מידע שגוי וגרימת נזק ללקוחות. מחשבים אינם מסוגלים לקחת בחשבון מידע תצפיתי הנוגע ללקוח או את מצבו והלך רוחו הנוכחי, חששות לגבי המבחן ושיקולים סביבתיים, ופיסות רבות אחרות של מידע אישי והקשרי. בגלל סיבות אלו, חלק 9.09 בקוד האתי של APA מציין במפורש כי בעלי מקצוע הנעזרים בשירותי מערכות ניקוד לשם ביצוע אומדנים צריכים לבחור בשירותים “על בסיס ראיות הנוגעות לתקפות התוכנה וההליכים, ושיקולים רלוונטיים אחרים”, וכי בעל המקצוע “יישא באחריות לגבי היישום, הפרשנות והשימוש הנאות בכלי האומדן”, אפילו אם הניקוד לא בוצע על ידיו באופן אישי.

טכנולוגיית אינטרנט

בעוד שהאינטרנט מציע מגוון הזדמנויות ייחודיות לבעלי מקצוע, המאפשרות להם לשמור על קשר ואפילו לערוך אומדנים עם לקוחות ואנשים המשתתפים במבחנים המתגוררים רחוק או נמצאים בנסיעות, סוגיות אתיות רבות מתעוררות כאשר עורכים אומדנים באמצעות טכנולוגיית מרחק. הסוגיות הבולטות בהקשר זה הן סודיות, תוקף האומדן, אסמכתאות, וזיהוי הלקוח.

סודיות

סודיות היא אחד היסודות החשובים ביותר בפרקטיקה של מדע הפסיכולוגיה, בגלל האופי האישי והפרטי של המידע הנמסר בין הלקוח ובעל המקצוע. ללא חוקים ותקנות המגנים על פרטיות המידע ופרטיות הלקוחות, אלו העוסקים בתחום הפסיכולוגיה ייתקלו בקשיים רבים במהלך עבודתם. הנחות אלו לגבי סודיות הן חשובות כאשר עוסקים באומדנים ומדידות לא פחות מאשר בתחום התראפיה. לפיכך, כאשר מתקבלת החלטה לערוך אומדן באמצעות האינטרנט, בעל המקצוע צריך להיות מודע היטב לאופי הבלתי סודי של המידע המועבר באמצעות מדיום זה.

בהתחשב באפשרות של יירוט המידע, בעלי המקצוע צריכים לנקוט מספר צעדים אפשריים כדי לשמור על אתיות ולהגן על מידע הנוגע לאומדנים המועבר באמצעות הרשת. ראשית, אם המידע אמור להימסר באמצעות אי-מייל, בעלי המקצוע צריכים לספק ללקוח או המשתתף טופס ויתור המבהיר להם את המגבלות הקשורות בסודיות מידע המופץ בדרך זו. שנית, הם צריכים לנקוט בצעדים סבירים להגן על מידע האומדנים באמצעות תוכנות הצפנה. שלישית, הם צריכים לכלול הצהרות סודיות חתומות בכל תקשורת רשמית. רביעית, אם המידע נשלח דרך אמצעים לא אלקטרוניים (דואר או פקס) בעלי המקצוע צריכים לוודא כי שיטת המסירה היא בטוחה וכי כל חבר סגל שעשוי לבוא במגע עם מידע זה הוכשר בנוגע לטיפול בו.

תוקף האומדן

בעוד שייתכן וזה יראה הגיוני להניח כי כלי מסוים שפותח וקיבל תוקף עבור הפצה באמצעות מדיום אחד יהיה בעל תוקף דומה במדיום אחר, לא תמיד זה המקרה. בעלי מקצוע צריכים לנקוט זהירות כאשר הם ממירים כלים מסורתיים המבוססים על נייר ועיפרון למסירה דרך האינטרנט, ומניחים כי התוקף שלהם יישאר זהה. כאשר משתמשים באמצעי מומר של מסירה, בעלי המקצוע צריכים לוודא כי הכלי המומר נותר תקף ואמין. עבור סיוע בנושא זה, יש להיעזר בהנחיות של AERA, APA ו-NCME.

הסמכה

כאשר מספקים שירות פסיכולוגי כלשהו ממרחק, בעלי מקצוע צריכים לשקול סוגיות של הסמכה. לדוגמא, בעל מקצוע המעניק ייעוץ פסיכולוגי לאדם הנמצא במדינה, ארץ או מחוז אחר מאלו שבהם בעל המקצוע מורשה לעסוק, עשוי לפעול ללא רישיון. סוגיות אלו לעתים אינן ברורות דיין, אך בעלי מקצוע אתיים עדיין צריכים לקחת אותן בחשבון.

זיהוי הלקוח

כאשר עובדים עם אנשים על פני מרחק, במיוחד כאשר האינטראקציה היא על בסיס הודעות טקסט, קיים קושי בזיהוי הלקוח או המשתתף. הלקוחות יכולים בקלות להעמיד פנים שהם אדם אחר (לדוגמא קטין המתחזה לאדם מבוגר יותר). אדם זר יכול להתחזות ללקוח, או אפילו להפעיל מניפולציות על הלקוח במהלך הפגישה. כאשר אומדים לקוח או משתתף במבחן, בעלי המקצוע צריכים לנקוט צעדים על מנת לוודא את זהותם. אפשרות נוספת היא כי בעלי המקצוע ישתמשו בקודים על מנת להבטיח כי הלקוח אינו נמצא תחת לחץ מצד אדם אחר בעת מילוי המידע. סוגיה זו בעייתית במיוחד כאשר לבעל המקצוע אין שליטה על הסביבה שבה הלקוח או המשתתף ממלאים את האומדן, או על ההשפעה של סביבה זו על הלקוח ותגובותיו.

תשלום עבור שירותים

שירותי אומדן ומדידה לעתים קרובות מתומחרים לפי תעריף שעתי גבוה, בגלל הניסיון הייחודי וההכשרה הדרושה לשם שירות הולם, והעלות הגבוהה של הכלים בהם נעשה שימוש. אך דבר זה אינו נכון בהכרח כאשר עוסקים בפסיכולוגיית כושר וספורט, בגלל הנגישות הפשוטה של הכלים בתחום. תשלום שעתי גבוה יכול להיגרם בנוסף בגלל הזמן הרב הנדרש לשם ניקוד אומדני הלקוח, הערכת התוצאות, מילוי דוח, ומסירת התוצאות חזרה ללקוח. בעוד שסיבות אלו לדרישת תשלום נוספת עבור אומדנים או תמחור אומדנים באופן שונה משירותים אחרים הן מוצדקות, העוסקים בתחום צריכים לנקוט צעדים מתאימים כדי לוודא שסוגיות אלו ושיעורי התמחור ברורים ללקוח. על מנת לעמוד בדרישות סטנדרט 6.04a של ה-APA, בעלי מקצוע העורכים אומדן צריכים לנקוט כל מאמץ אפשרי להבהיר ללקוח את אופן התשלום ומבנהו, בשלב מוקדם ככל האפשר של מערכת היחסים.

סוגיות תרבותיות

גורם חשוב אותו יש לשקול כאשר עוסקים במדידות ואומדנים הוא הרקע של האדם אותו בעל המקצוע מלמד, לומד או מייעץ לו. בנוסף לגורמים רבים אחרים, השקילה של הרקע התרבותי של אחרים הינה קריטית עבור ביצוע עבודה אתית ומבוססת. עם זאת, בעלי מקצוע רבים מתקשים לעתים קרובות להבין את הגורמים התרבותיים המגוונים והמורכבים (בעלי הדמיון או השונים) שעשויים להשפיע על עבודתם ועל התפקוד הפסיכולוגי של אחרים. לבעלי מקצוע יש אחריות לפגוש אנשים היכן שהם נמצאים. עם זאת, קשה להבין את הגורמים הברורים והנסתרים שעשויים לסייע או לפגוע במאמצים שלהם לעשות כן. למעשה, קשה להגדיר בכלל מהי תרבות, מעבר לנתונים סטנדרטיים כמו מצב סוציו-אקונומי, מעמד חברתי, ארץ המוצא, ורקע דתי. נדרש כי יינקטו צעדים מתאימים שיבטיחו כי האומדן תואם את הקבוצה הנאמדת. עם זאת, מכיוון שאין בנמצא מבחנים שאין בהם כלל הטיה תרבותית כלשהי, בעלי המקצוע צריכים לוודא כי: א) הכלים מצמצמים את ההטיה התרבותית; ב) לשקול את אופי האוכלוסייה עבורה נוצר הכלי; ג) לקחת בחשבון את מגבלות הכלי הספציפי. בנוסף, מומלץ כי בעלי המקצוע ינקטו זהירות כאשר הם מיישמים בעל כורחם כלי אומדן שלא פותחו ספציפית עבור האוכלוסייה אותה הם בוחנים, והתוצאות וההמלצות הנובעות מכך צריכות להיכלל בכל הדוחות הנוגעים לדבר.

סיכום

האתיקה המקצועית שלנו משקפת את הבסיס המוסרי והערכי של חברים בארגונים המקצועיים של פסיכולוגיית הכושר והספורט. ללא הבנה מהותית של העקרונות והסטנדרטים האתיים הקשורים בהתנהגות מקצועית, המנחים אותנו בחשיבתנו והתנהגותנו במהלך העבודה, קיים סיכון כי אנו עלולים לגרום נזק, בכוונה או בטעות, לאלו שאיתם אנו באים במגע. נושא האתיקה, כפי שהוא בא לידי ביטוי בתחום האומדנים והמדידות, הינו חיוני עבור פרקטיקה מוצלחת אצל יועצים, אקדמאים, חוקרים ואחרים. מחנכים ופסיכולוגים עוסקים בנושא זה כבר שנים ארוכות.

מאמר זה דן בסוגיות ואתגרים אתיים רבים הקשורים בהליך המדידה. יש לעודד בעלי מקצוע בתחום להכיר סוגיות אלו ולנקוט בצעדים המתאימים על מנת להימנע מכשלים אתיים שעלולים להתעורר במהלך המדידה והאומדן. אנו מקווים כי מאמר זה מציג סקירה מועילה של האתגרים העולים במהלך אומדנים ומדידות, ומצליח לתת מספר עצות שיסייעו להגיב לאתגרים אלו.