חוק שירות הביטחון קובע כי צה”ל יורכב ממערך של כוחות סדירים ומילואים.
שירות קבע הוא מסלול שמתחיל בדרך כלל לאחר השירות הצבאי הסדיר, ולרוב מי שממשיך אליו הם אנשים שעברו הכשרה מקצועית במהלך שירותם הסדיר או שהתפקיד שביצעו בשירותם הסדיר נדרש לצבא.
נשים תמיד היו חלק מהארגון הצבאי כבר מתקופת קום המדינה בארגון “ההגנה”, ומילאו את כל התפקידים שהיו נדרשות אליהם בהתחלה בתפקידים תומכי לחימה, ולאחר מכן גם בתפקידי לחימה. התפקידים הראשונים שהוקצו בצה”ל לנשים היו בעיקר תפקידים מנהלתיים ומקצועיים, והן לא יכלו לשרת בתפקידי לחימה. השינוי באופי השירות והמקצועות שפתוחים לנשים החל להשתנות בשנות ה-80′, אז החלו להיפתח בפני נשים תפקידי הדרכה חדשים במקצועות הלוחמה, כמו מדריכות חי”ר, שריון וקליעה, ותפקידי פיקוד כמו מפקדות כיתה בטירונות לחיילים, מדריכות כלואים, ותפקידים טכניים.
נכון להיום כמעט כל התפקידים פתוחים בפני נשים וגם יש ייצוג לנשים בקרב הקצונה הבכירה כמו דוברת צה”ל, מפקדת לוט”ם, קצינת נפגעים ראשית, קצינת פניות הציבור, מפקדות בסיסי הדרכה ובסיסי טירונות ותובעת צבאית ראשית.
במהלך השירות הצבאי נתקלות הנשים בהרבה דילמות ושאלות שהן צריכות להתמודד איתן – איך תגיב הסביבה הקרובה שלהן לכך שהן ממשיכות בצבא לקבע, איך הן יצליחו לשלב שירות יחד עם זוגיות וחיי משפחה וכ”ו.
בעבודה זו ננסה לחקור את הדילמות והחוויות שנתקלות בהם הנשים תוך כדי שירות הקבע. ובמיוחד ננסה להתמקד באופן בו השירות הצבאי משפיע על בחירותיהן של נשים אלו המשרתות בקבע, בתחום חייהן האישיים והמשפחתיים.
תוכן עניינים
תקציר 3
מבוא 4
סקירת ספרות – הקדמה 5
נשים בשוק העבודה 6
צבא ומגדר 8
קונפליקט עבודה-משפחה 11
מתודולוגיה 14
ממצאים 16
דיון 23
ביבליוגרפיה 26
נספחים 28
איילון, חנה. (1988). “בבואה של העתיד: היבטים כלכליים של שאיפות בנים ובנות בתחום התעסוקה.” מגמות ל”א(1):133–51.
ברקוביץ, נ. (1999). אשת חיל מי ימצא? נשים ואזרחות בישראל. סוציולוגיה ישראלית: כתב-עת לחקר החברה הישראלית, ב (1) 277-308.
דרומי, א’. (2001). נשים בצה”ל. ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.
הרצוג, חנה (2006). “מגדר”, בתוך: אורי רם וניצה ברקוביץ (עורכים) אי/שוויון, באר שבע: אוניברסיטת בן גוריון, 220-227.
יזרעאלי, ד (1999). המיגדור בעולם העבודה. סוציולוגיה ישראלית: כתב-עת לחקר החברה הישראלית ח (3), 167-214.
עירן – יונה, מ. (2007). אשת חיל והגבר החדש: שני מודלים של “משפחה אידאלי” והשלכותיהן על הסדרים מגדריים במשפחות של נשים וגברים המשרתים בצה”ל. סוציולוגיה ישראלית כתב-עת לחקר החברה הישראלית ח(2) , 209-235.
פוגל- ביז’אוי, ס. (2000). משפחות בישראל: בין משפחתיות לפוסט-מודרניות. בתוך . ד: יזרעאלי, א. פרידמן, א. דהאן- כלב, ח. הרצוג, מ. חסאן, ח. נוה וס. פוגל-ביז’אוי (עורכים), מין מגדר ופוליטיקה (עמ’ 107-166) תל אביב: עם עובד.
Applewhite, L. W., & Mays Jr, R. A. (1996). Parent-child separation: A comparison of maternally and paternally separated children in military families. Child and adolescent social work journal, 13(1), 23-39.
Eran-Jona, M. (2011). Married to the Military: Military-Family Relations in the Israel Defense Forces. Armed Forces & Society, 37(1), 19-41.
Izraeli, D. N. (1994). Money matters: Spousal incomes and family/work relations among physician couples in Israel. Sociological Quarterly, 35 (1), 69-84.
Izraeli, D. N. (1988). Burning out in medicine: A comparison of husbands and wives in dual career couples. Journal of Social behavior and personality, 3 (4), 329-346.
Rimalt, N. (2007). Women in the sphere of masculinity: The double-edged sword of women’s integration in the military. Duke J. Gender L. & Pol’y, 14, 1097.
Hochschild, A. (1989). The Second Shift. New York: Pengiun Books.