מבוא

שאלת המחקר – מהי מדיניות היתרי העסקה בישראל וכיצד היא משתנה לאור ההשפעות הגלובליות המתרחשות בישראל ובעולם.

ב-25 בינואר 1988 הועלתה בכנסת לראשונה נושא הבאתם של מהגרי עבודה, כתחליף לעובדים הפלסטינים מהגדה המערבית ומרצועת עזה העדרם של פועלי השטחים בשל אינתיפאדה שפרצה ב- 1987 העלו על סדר היום הציבורי שאלות רבות הנוגעות לתלותה של החברה בישראל בעבודה “ערבית”, ולהרגל להשתמש בכוח העבודה הזול והגמיש של לא אזרחים, והיה ברור כי יש לפתוח את השערים לייבוא מסיבי של מהגרי עבודה מחוץ לארץ.

השאלות שמעלה סוגיית ההגירה לצרכי עבודה כמו גם ההיבטים הרבים של ההגירה לצרכי עבודה מעמתת כל חברה עם שאלות משפטיות, מוסריות ואנושיות.

המעמד של העובדים הזרים בארץ ובעולם מעלה שאלות רבות אולם בעבודה אתייחס בעיקר לשאלת התופעה ממדיה וחלק מהסיבות שבגינן היא נוצרת ולשאלת הזכויות של העובדים הזרים בארץ ובעולם.

הזכות לכניסה למדינה או השלילה של זכות זו או האיסור לגרש, מוקנית במשפט הבינלאומי רק למי שהמדינה היא ארצו- ותחולתן של האמנות הבינלאומיות לזכויות אדם היא בעיקרה טריטוריאלי.

בישראל אין הפרדה בין דת למדינה ולכן ההגדרה החברתית נשענת על ההגדרה הלאומית על דתו היהודית של אדם המכתיבה את זכאותו לאזרחות.

בצרפת, לעומת זאת, בניגוד לישראל קיימת הפרדה בין דת למדינה, ומכאן שהיא גם מוכנה לקלוט אליה כל מי שמוכן לקבל על עצמו את השפה ואת התרבות הצרפתית, אולם אין מחייבים אותו להשתייך לדת כלשהי.

לעניין העובדים הזרים הבדל זה מקבל משמעות עצומה אף יותר שכן מאחר והעובדים הזרים לא מקבלים על עצמם את הדת היהודית הרי שהשתלבותם במרקם החברתי בישראל קשה וסבוך עוד יותר מאשר בצרפת ששם לא מעמידים את השייכות הדתית כקריטריון לקבלת אזרחות.

החלק הראשון בעבודה מתייחס לעובדים הזרים כתופעה ולסיבות הגלובליות להתרחשותה תוך שימת דגש על הסיבות הכלכליות והפוליטיות בעיקר להתרחשותן

בחלק השני ההתמקדות היא בזכויות של העובדים הזרים בישראל, והמדיניות של מדינת ישראל כלפיהם בהשוואה לאזרח הישראלי.

החלק השלישי בעבודה מתמקד בזכויותיו של העובד הזר בישראל ובראיה השוואתית עולמית

החלק הרביעי בעבודה מתאר את התהליכים שעיצבו את ההיסטוריה של הגירת העבודה בישראל תוך דגש על השינויים של הכלכלה הפוליטית בישראל ובעולם.

משברים לאומיים והצורך הכלכלי לאייש משרות אותם המקומיים אינם מוכנים למלא גרמו למקבלי החלטות לייבא עובדים מבחוץ. אותם תהליכים והחלטות פוליטיות הם שהביאו להגירת העבודה המאסיבית, עם ההגירה, שהחלה כמציאת פתרון זמני והפכה למציאות אשר יצאה משליטה, היה ברור כי יש צורך בשינוי המדיניות ולווסת ולאזן בין האינטרסים הכלכליים לבין הגירה המונית בלתי נשלטת.

החלק החמישי מתייחס באופן פרטני לסוגי העבודות שיוחדו לעובדים הזרים בתחומי הבניין והסיעוד וזכויותיהם – מהווים את החלק העיקרי מנתח שוק העבודה, אמנם קיימים תחומים נוספים כמו עובדים זרים במלונאות, התעשייה והחקלאות אשר הוזכרו בקצרה בעבודה.

החלק השישי בעבודה מתמקד בעובדים הזרים שנמצאים בישראל ללא היתר, על הסנקציות שהמדינה מבקשת להכיל עליהם ומנגד הפסיקה שאינה מאפשרת לחוקק חוקים המתנגשים עם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

החלק האחרון בעבודה מתייחס למהגרים מסוג אחר- הם המסתננים, אין להם מסמכים והם אינם חוסים תחת הגנה של “מקלט מדיני”.
בעבודה מובאים כמה סוגים של מהגרים, תוך ניסיון תחילה, להביט מלמעלה על המדיניות שקובעות מדינות אם על ידי אמנות, נהלים, חקיקה או פסיקה ולאט יורדות אל הפרט כאינדיבידואל.

השימוש הגיאופוליטי בהגירת עבודה בישראל בהשוואה למדינות אחרות, המסתמכות על מהגרי עבודה, תוך מזעור האפשרות של המהגרים להתנייד ולהוציאם ממעגל הזכויות שאזרחי המדינה נהנים ממנו – ממקמים את ישראל בהקשר השוואתי משותף עם מדינות רבות אחרות.

תוכן העניינים

מבוא – מעמדם של העובדים הזרים בישראל ובעולם 2-3
1.1 מקורות התופעה – גלובליזציה 4-5
1.2 זכויותיהם של העובדים הזרים 6-9
1.3 העסקת עובדים זרים בראייה השוואתית 10-15
1.4 כלכלה פוליטית של הגירת עבודה
א. בישראל
ב. בעולם 16-20
1.5 העסקת עובדים זרים
א. עובדים זרים ומכרזי סיעוד
ב. עובדים זרים בתחום הבניין 21-24
1.6 העסקת עובדים זרים שלא כדין וללא היתר 25-26
1.7 מבקשי מקלט מדיני 27-28
1.8 החוק למניעת הסתננות 29-30
סיכום ומסקנות 31-32
ביבליוגרפיה 33-35