מבוא

ההליך הפלילי ייבחן מול החיכוך בין הרצון להגיע לחקר האמת ופענוח פשיעה אל מול שמירה על זכויות היסוד של החשוד/עצור. עסקינן בסוגיה רבת חשיבות ובעלת קו אפור ועמום, שכן שמירה על שני האינטרסים הנ”ל באופן מובהק טומנת בחובה קשיים רבים (ויש שיגידו שהדבר אינו אפשרי כלל וכלל). במקרים רבים בית המשפט מתקן את העוול של רשויות האכיפה והפרקליטות, ומזכה נאשמים עקב פגמים ומחדלים מהותיים בחקירה ובתביעה, אולם הדבר הזה מהווה בבחינת “אקמול למלחמה בסרטן”.  לעיתים רבות, במהלך החקירה נשללת חירותו של החשוד, נעשה חיפוש בגופו, החשוד אינו יכול להיוועץ עם עו”ד באופן מידי, חוסר ידוע של החשוד/הנאשם מהן נסיבות החקירה, השפלה ופגיעה בכבודו בצורה זו או אחרת. אומנם, לחשוד העומד תחת חקירה עומדת חזקת החפות, עם זאת חזקה זו נעלמת לעיתים מעיניהם של החוקרים ורשויות האכיפה כך שכל עניינים הוא לסגור את התיק הפלילי מהר ככל הניתן, מבלי להתחשב בזכויותיו הבסיסיות של החשוד. זאת ועוד, בהליך החקירה נפגע חופש התנועה של הנחקר וחירותו נשללת, קל וחומר כאשר מדובר בחקירה במהלך מעצרו של החשוד.

חקיקתו של “חוק המעצרים” הביאה עמה ציפייה רבה, שיישומו של החוק יהיה ברוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. נראה שחוק המעצרים החדש כפוף מבחינה חיצונית (בדומה לכל חוק במדינת ישראל לחוקי יסוד המהווים את התשתית  לחקיקה  ופסיקה במדינת ישראל., וכך גם חוקים דומים שעוסקים בחיפוש בנוגע לחשוד, וניהול הליכי חקירה (כבפי שיובהר להלן).

אין לשכוח שאחת ממטרותיו של חוק המעצרים וחוקים נוספים היא לאפשר למשטרה ובתי המשפט וליתר הגורמים האחראים על אכיפת החוק לבצע את תפקידיהם.  ברור  שבאופן טבעי מתקיים מתח בין האחראים על אכיפת החוק , המעוניינים לספק לציבור חיים שלווים ומסודרים לבין זכויות העציר. לפיכך, מן הראוי כי יישום חוק המעצרים ייעלה בקנה אחד עם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

מתח זה נובע למעשה בעקבות שתי גישות הקיימות במשפט הפלילי: הליך הוגן וחתירה לאמת, לבין רצון למנוע ולפענח פשיעה, ולכן אבחן את מהותן של שתי גישות אלו שישמשו כבסיס לאורך כל חיבור זה.  בהלימה לכך אעמוד על מהותו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נגזרותיו ודרך הפרשנות אותה התווה בית המשפט העליון כשאר הוא עוסק במקרים שיש להם התנגשות עם חוק זה, זאת על-מנת לעמוד על טיבה של הזכות לכבוד ביחס להליך הפלילי שעוברים חשודים ועצורים. לאחר מכן אציג סוגיות ומצבים בהם ישנה התנגשות בין פעולות חקירה, מעצרים והליכים הנעשים תוך כדי חקירה ומעצר לבין זכויות היסוד של החשוד/העצור, כגון מעצר עד תום ההליכים, חיפוש בגופו של חשוד בחינת מצבים אלו תוביל למסקנה כי בתי המשפט אינם מתפשרים על זכויות האדם החשוד/הנאשם ואלו מקבלות את הבכורה. לאחר מכן אעמוד על המתח שבין ניהול חקירה לגיטימית לבין החששות שטומנים בחובם הליכי החקירה והמעצר בנוגע לשמירה על כבודם וחפותם של עצורים וחשודים. כל אלו יבחנו גם בהשוואה לדין המשווה. לבסוף, אציג תיאוריות פילוסופיות התמוכות בעמדה שיש לשמור על כבודם של חשודים ועצורים, גם אם הדבר יבוא על חשבון תפיסת ראיה שיש בה כדי להביא להרשעה וכיוצא באלו.

תוכן
א. מבוא 3-2

ב. ההליך הפלילי בראי המתח בין הליך הוגן לבין מניעת ופענוח פשע 5-3

ג. מעמדו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו 6

ד. ההתנגשות בין זכויותיהם של חשודים ועצורים לבין אינטרס של אכיפה וחקירה ומעמדו הנעלה של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו 14-7

ה. פגיעה בזכויותיהם של חשודים ועצורים בהליכי חקירה 19-14

ו. תיאוריות פילוסופיות המצדיקות הכרה בכבודו של האדם כערך עליון 20-19

ז. סיכום 21

בבליוגרפיה