(14/11/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

מאמרים אקדמיים בבלשנות

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

Construct State: Modern Hebrew

G. Khan (2013) מורפולוגיה נומינלית של עברית מודרנית משמרת קטגוריות מורפולוגיות קדומות יותר, ובהתאם שמות עצם מותאמות לקטגוריה של תצורה (כמו גם כן קטגוריות נומינליות אחרות כגון מגדר ומספר). הצורה הלא מסומנת נקראת צורה אבסולוטית, ומצב זה מובחן מסמיכות (סמיכות = צירוף של שתי שמות עצם, נסמך וסומך). צורה אבסולוטית: גלימה סמיכות: גלימת סמיכות זה למעשה צירוף של שתי שמות עצם, סמיכות חבורה (או נסמך) ומיד אחריו סומך. מבנה זה מצביע על קשר, כגון קשר של שייכות, מצב בו הנסמך הוא בעל התפקיד והסומך הוא הבעלים. (2) גלימת המלך. (הגלימה של המלך). שמות עצם בצורה האבסולוטית בהכרח נעדר מהם נספח. בניגוד לכך, שמות עצם בתצורת סמיכות תמיד יש להם נספח, כפי שניתן לראות בחוסר הדקדוקיות של דוגמה ‘3ב’ בה נעדר נספח. (3א) המלך התעטף בגלימה (3ב) המלך התעטף בגלימת. המבנה בעברית מודרנית שומר חלק ממאפייני התקופות הקדומות יותר, אך המבנה גם מציג נטיות חדשות, הנוגעות הן בתצורה ובפונקציה. חקר המבנה בעברית מודרנית נערך במסגרות תיאורטיות שונות, מהן עלו מגוון סוגיות הקשורות למאפייני המבנה. סוגיות אלו כוללות את האבסולוטיות של המבנה, את ההבחנה בין מבנים פרסליים ומורכבים, ואת המשמעות של המבנה (שבראשם מובילים לא נומינליים). בנוסף, בעבר כבר הצביעו על כך שהמבנה הוא בסך הכל אחד מתוך שלושה מבנים המבטאים קשרים גניטיבים (genitive) בעברית מודרנית, והקשר בין מבנים נחקר שוב ושוב. התצורה של המבנה: בתקופות קודמות של העברית, הנמסך בעברית מודרנית יחד עם המילה הראשונה של הנספח שלה מהווה מילה פרוזודית. למילה זו יש דגש עיקרי אחד, הנופל על הנספח. כתוצאה מכך, הנסמך עשוי לעבור מגוון פעולות פונולוגיות הרגישות לחוסר דגש,

קרא עוד »

Incidental Vocabulary Learning in Second Language Acquisition: A Literature Review

למידת אוצר מילים מקרית ברכישת שפה שנייה: סקירה ספרותית סקירה ספרותית זו נועדה לנתח מחקרים קודמים המתייחסים ללמידה אגבית של אוצר מילים ברכישת שפה שנייה. המאמרים הכלולים בסקירה ספרותית זו בוחנים את ההבנה של למידת אוצר מילים באמצעים אגביים, יחסי הקריאה ולמידה מקרית של אוצר מילים, והאסטרטגיות והמשימות המקדמות למידה מקרית של אוצר מילים. הממצאים מראים שלומדי L2 מפתחים חלק ניכר מאוצר המילים שלהם באמצעים אגביים באמצעות חשיפה למילים בהקשרים אינפורמטיביים. יתר על כן, חשיפה זו מקודמת על ידי קריאה, ומשופרת באמצעות הגהות רב -מודאליות. מחקר נוסף עשוי להתמקד בהקשבה לשיעורי שימור לקסיקאליים גבוהים יותר, הנסיבות המאפשרות למידה מקרית של ביטויים וצירופי לשון רבים, ושימוש בשיטות מבוססות טכנולוגיה לרכישת אוצר מילים מקרי. מילות מפתח: רמזים הקשריים, למידת אוצר מילים מקרית, הגהות רב -מודאליות, רכישת שפה שנייה, קריאה לשם משמעות. רסטראפו ראמוס מבוא למידת שפה שנייה תלויה במידה רבה באוצר המילים, כאבני הבניין שמהן הלומדים מתחילים את רכישת השפה השנייה (L2). מכאן שמשמעותן טמונה עמוק בתוך השלבים הראשונים של רכישת כל שפה. במהלך העשורים האחרונים, למידת אוצר המילים L2 משכה עניין מחקרי רב. מחקר רב דגל בכך שאוצר מילים הוא היבט מרכזי ברכישת שפה שנייה, במיוחד בכל הנוגע ללמידה אגבית שלו. מחקרים אלה הצביעו על החשיבות של למידת אוצר מילים כתוצר לוואי של המיקוד ההוראתי. מטרת הסקירה הספרותית הזו היא לנתח מחקרים קודמים המתייחסים ללמידת אוצר מילים מקרי מבחינת רכישת שפה שנייה. מחקרים הראו כי הלומדים L1 ו- L2 יכולים אגבית לצבור ידע על משמעות באמצעות קריאה (Webb, 2008). יתר על כן, נראה כי החוקרים מסכימים כי לאחר שהלומד רוכש את

קרא עוד »

Maschler- Hebrew Kaze, Ke’ilu and the decline of Israeli direct speech

מחקר זה מנתח שימוש בשני אלמנטים בעלי מקור לקסיקלי הכרוך בהשוואה (כ-, כמו) אשר הוטמעו רבות במהלך העשור האחרון לערך בישראל, כזה בעברית (מילולית- ‘כמו’, ‘ככה’) וכאילו (מילולית- ‘כמו‘, ‘כאילו ש‘). כאן אני אתמקד במיוחד בכזה ואשווה אותו לכאילו, שנחקר ארוכות ב-(Maschler, press b). הנתונים מגיעים מהקלטות שמע של שיחות מזדמנות של ישראלים בעלי השכלה על-תיכונית, עם חבריהם וקרוביהם. ניתוח איכותי של אינטראקציית שיחה חושף שלושה שימושים עבור כזה: כינוי רמז משווה, הסתייגות וציטוט. מוצגת נקודת מבט כמותית על התפלגות שימושים אלו וניתוחים איכותיים וכמותיים אלה מובילים לבחינת המסלול הפונקציונלי של מילה זו בעברית. ריבוי השימוש בכזה וכאילו בשיח העברי בישראל קשור למעבר מתרבות בה שימוש בדיבור דוגרי (‘ישירות’, ‘דיבור ישר’) הוא מרכזי (כתריאל, 1986) לתרבות שבה סגנון דיבור זה נמצא בדעיכה (כתריאל, 1999, בקירוב). מילות מפתח: הִדַּקְדְּקוּת, אינטראקציית שיחה בעברית, הסתייגות, ציטוטים. הקדמה מחקר שנערך לאחרונה בנושא אינטראקציית שיחה בעברית, (press b, Maschler) בחן את השימוש בשיח ואת המסלול פונקציונלי של ביטוי אשר השימוש בו התרחב מאוד בישראל בעשור האחרון לערך, כאילו בעברית (מילולית- ‘כמו‘, ‘כאילו ש‘). המחקר הראה כי כאילו חולק רבים מתפקידי השיח של המילה like באנגלית והמילה genre בצרפתית (Fleischman and Yaguello, in press) וכי יש מקבילוּת רבה בין שלושת המילים הללו, הן מבחינת המקורות הלשוניים שלהן והן מבחינת מסלול ההִדַּקְדְּקוּת (Hopper, 1987, 1988) שהן עברו בכל אחת מהשפות הנ”ל באופן עצמאי. כמו במקרה של genre בצרפתית ו like באנגלית, למילה העברית כאילו יש מקור לשוני הכרוך בהשוואה – הקשר הצורני של השוואהאומדן כ- כמו. במקרה של כאילו, צורניות זו קשורה במילת התנייה ‘אילו’ ( ‘אם’, irrealis) (כתוצאה מכך נוצר דפוס הִדַּקְדְּקוּת שונה במקצת ביחס ל like באנגלית

קרא עוד »

האם חוק החיטוף פעיל בעברית המדוברת?

מאמר זה הוא מאמר המשך למאמר העוסק במחקר בו נבדקו מאות צורות לשון, ששולבו בשני טקסטים, וכל טקסט נקרא מפי ארבעים אינפורמנטים שונים – שמונים נבדקים בסך הכול. האינפורמנטים היו בעלי רקע מגוון: קבוצות גיל שונות, מקומות גאוגרפיים רבים, מוצאים מגוונים ורקעים תרבותיים אחדים. כל הנבדקים היו בוגרי תיכון, רובם בעלי השכלה אקדמית, או לחלופין תלמידי תיכון. במחקר נמצא כי לחוק החיטוף הקלאסי יש ייצוג רב בלשון המדוברת, גם אם הצטמצמה תחולתו בהשוואה לעברית הקלאסית ולנורמה שהתגבשה על יסודה. מהנתונים עולה שעם התרחקות הטעם בצורת הרבים ובנטייה שינויי התנועות ניכרים ומשמעותיים. בצורות הנסמך, לעומת זה, חלה התערערות של תחולת שינויי התנועות, התערערות מסוימת בצורת הנסמך יחיד, והתערערות מובהקת יותר בצורת הנסמך רבים. הצורות הגזורות (כגון משפטן, mishpatan כצורה עיקרית, mishpetan כצורה משנית) עומדות כקבוצת ביניים בין הצורות הנוטות לבין צורות נסמך רבים; יש בהן נטייה לשינויי תנועה כדין, אך פחות מבצורות הנוטות. המחברת שואלת את השאלה: האם מדובר בחוק פונולוגי טבעי שיש לו קיום בעברית המדוברת, או שמא מדובר במציאות שאינה מקיימת שינויי תנועה ממין זה כתהליך פעיל? במציאות שכזאת שינויי התנועות שאנו עדים להם הם פרי השפעה מורפולוגית של מורשת דקדוק שפעם חי בה חוק החיטוף וברבות השנים חדל להתקיים. המחברת מציגה את הדעות השונות ודנה בנימוקים להן, עומדת על תהליכי השינוי, ולבסוף מחווה דעה בשאלת חיותם של התהליכים. המחברת טוענת שכאשר חוק הוא חוק פונולוגי טבעי, הדוברים ישתמשו בו במילים מוכרות ובמילים שאינן מוכרות בדיוק באותו האופן. החוק גורם לשינויים פונטיים מסוימים בביצוע פונמה בסביבות פונטיות קבועות ומוגדרות, והוא נובע מגורמים חיתוכיים מוגדרים ולא מתנאים מורפולוגיים או מורפו-פונטיים.

קרא עוד »

שינויי תנועות בעברית המדוברת בהשראת חוק החיטוף

הקדמה: בעברית הקלאסית הקמץ בהברה פתוחה בשם העצם משתנה ברגיל לתנועה חטופה כאשר ההברה איננה סמוכה לטעם. לחוק זה, המכונה “חוק החיטוף”, חריגים לא מעטים, חלקם בתנועת a שמקורה בתנועה ארוכה. העמדת מערכת הנטייה של התנועה e סבוכה יותר, שכן בתנאים שווים יש שהצירי משתמר ויש שהוא משתנה לשווא. ואולם המציאות הנוהגת היום מגוונת מאוד וסוטה במקומות רבים מן הדקדוק הנורמטיבי. במאמר זה ניסתה הכותבת לסרטט תמונת-על הסוקרת את מידת חלותם של שינויי התנועות בהשראת חוק החיטוף . רקע תאורטי הפונולוגיה של העברית החדשההמורפולוגיה של העברית החדשה יסודה במורפולוגיה המקראית, אך הפונולוגיה שלה נבדלת מהפונולוגיה הקלאסית. יש כאלה שרואים בפונולוגיה של העברית החדשה חטיבה חדשה, שקשה להצביע על קשר ישיר בינה לבין שלב קודם כלשהו של העברית. בעברית הקדומה התאימו רוב החוקים המורפו-פונולוגיים למערכת ההגייה הטבעית דאז, ואילו בעברית החדשה ניכר פער בין מציאות פונולוגית חדשה לבין חוקי לשון מוּרָשים שיסודם במערכת פונולוגית אחרת. מצב זה מוליד בדיבור החופשי סטיות לא מעטות מכללי הלשון שירשנו מן המקרא. סטיות אלה מתבטאות היטב במימושו של חוק החיטוף הקלאסי בעברית המדוברת הכללית, והן מושפעות משינויים פונולוגיים אחדים שעברו על העברית ממצבה המוכר לנו במסורת הטברנית ועד היום. השינויים הם: א. מבנה ההברה ההיסטורי אינו משפיע על אורך התנועה: אין הבחנה בין קמץ שמקורו בתנועה ארוכה, שנשמר בנטייה, לבין קמץ שמקורו בתנועה קצרה, שנחטף; ב. אין ניכרת עוד הבחנה בין הפתח לקמץ במבטא שבפינו; ג. המכפל אינו מבוצע כלל בעברית הכללית; מכפל בעיצורי בכ”פ משפיע על אופן הגיית העיצור כפוצץ ולא כחוכך, אולם אינו גורם ל”הכפלת” העיצור, וספק אם נתפס כך בעיני הדוברים; ד. במקרא

קרא עוד »

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.