(17/07/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

מאמרים אקדמיים בפילוסופיה

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

“LIFE GOES ON EVEN IF THERE’S A GRAVESTONE” PHILOSOPHY WITH CHILDREN AND ADOLESCENTS ON VIRTUAL MEMORIAL SITES

“החיים ממשיכים גם כשיש מצבה” פילוסופיה עם ילדים ובני נוער באתרי זיכרון ברשת האינטרנט אריאל קיזל, הפקולטה לחינוך – אוניברסיטת חיפה – ישראל תקציר: בכל רחבי הרשת האינטרנטית, אתרים פעילים רבים עוסקים בזיכרון ציבורי (קולקטיבי) ואישי. האתרים הרלוונטיים לזיכרון ציבורי (קולקטיבי) עוסקים בהבניית הזיכרון של קבוצות חברתיות (קהילתיות (מדינות, מחוזות מדינה, קבוצות אתניות, קבוצות דתיות, וכו’) והן חלק מ”דת אזרחית”. האתרים אשר מתמודדים עם זיכרון אישי, מנציחים אנשים שמתו ואשר לבני משפחתם או קהילתם יש אינטרס לשימור זיכרונם. מאמר זה מציע אנליזה של שיח פילוסופי נרחב שנמשך במשך טווח זמן של שנתיים בקרב שלוש קבוצות של צעירים (ילדים ומתבגריםבני נוער) אשר חוו אבדן במשפחתם או קהילתם, ואשר השתתפו בכתיבת טקסטים באתרי זיכרון אינטרנטיים, או אשר הקימו אתרים שכאלה כחלק מההתמודדות עם האבדן. מאמר זה מבקש להציע ניתוח נרטיבי, הסברי של השיח הפילוסופי ולתרום להרחבת הדיון ביחס לחיבור בין ‘פילוסופיה עם ילדים’ ושיטותיה (מתודות) (כמו ‘קהילה של חקירה’) והמרחבים החברתיים ברשת שבהם מתנהלים חיים שלמים אשר מעורבים בהם ממדים פילוסופיים. מילות מפתח : זיכרון וירטואלי , אבדן, פילוסופיה עם ילדים.   האינטרנט מציע מרחב עצום להביע זיכרון קולקטיבי (ציבורי) ואישי שמוקדש לצורות מגוונות של השתתפות עבור המשתמשת והחלפת מידע (Beer & Burrows, 2010). חלק מהאתרים הללו משמשים כסוג של קהילה עבור יחידים או קבוצות אשר יצרו מרחב סגור (לעיתים תוך שימוש בסיסמאות) שבו חברי הקבוצה יכוליםות לכתוב ולשתף מחשבות ורעיונות, ולהעלות קבצי וידאו או טקסטים כתובים. לכן, האתרים הללו מהווים בתים וירטואליים. חלק מהאתרים האחרים משמשים כמרחבים פתוחים שהחברים בקהילה האבלה, וכמו כן הציבור, יכולים להשתתף בקריאה, שיח פתוח, כתיבת טקסטים

קרא עוד »

Chapter I – Alberti

פרק 1 – אלברטי Keywords: Art history, art theory, philosophy of art, Renaissance, Alberti   בזמן דורם של ברונלשי, מסאצ’יו, ודונאטלו בפירנצה, אידאל אמנותי חדש הגיע לכדי מימוש, אשר הביע את שאיפותיהם של מירב המוחות המתקדמים בעיר-המדינה, וברגע בו היא הגיעה לשיא התפתחותה. יחד עם היעלמותו הסופית של הגותי, הגיח סגנון אשר הצליח לבטא את גישתו החדשה של האדם כלפי העולם, הגישה ההומניסטית, והישענותה על שיטות התבונה. הן בציור והן בפיסול הנטרוליזם, כגישה המבוססת על החקר המדעי של העולם החיצוני באמצעות הכלים החדשים של הפרספקטיבה והאנטומיה, שגשג. בתחום הארכיטקטורה, הוחיו הצורות הרומיות כדי ליצור סגנון העונה על דרישות התבונה האנושית, וזאת בניגוד לצרכים המיסטיים המזוהים עם הקתוליות הימי-ביניימית.  שינוי זה בפרקטיקות האמנותיות היה כמובן מלווה בשינוי דומה בתיאוריות עליהן. מחברים מימי הביניים שכתבו על ציור נקטו בעיקר בגישה תיאולוגית כלפי אומנות. עבורם, האמנויות נכפפו לחלוטין תחת כללי הכנסייה. מחברים אלו קיבלו על עצמם את סולם הערכים של הכנסייה, אשר הדגיש את הרוחני על פני החומרי, ומסיבה זו לא ראו כל צורך להציב עבור האומנים את אידאל החיקוי של העולם החיצוני. חובתם הייתה דווקא לתקף את הסימבול המתאים עבור מסירת השיעור המוסרי או הדתי הספציפי שהוגדר על ידי הכנסייה. הצייר היה אומן, אשר ביצע את הפונקציה הפרקטית בעבודתו תחת הנחייתה של הכנסייה ודרך ארגוני הגילדות, בדיוק כמו כל בעל מלאכה אחר.  הדור של 1420 ניגש אל האמנויות ברוח שונה לחלוטין. עבורם, מהות הציור הייתה ייצוג העולם החיצוני על סמך עקרונות תבוניים. לכן, בני דור זה לא יכלו כבר להכיר בתיאוריה של האומנות לפיה אין כל מקום לנטורליזם או לחקר המדעי של העולם

קרא עוד »

psalms-laments

תהילים מחבר: ארתור וייזר פרסום ראשון באנגלית: 1962 קינות (b) סוג המזמור המתרחש באופן מספרי בתדירות הגבוהה ביותר בתהילים הוא זה של הקינה. עבור אלה יש לנו מקבילות רבות, במיוחד בספרות הבבלית. כמעט שליש מכל המזמורים יש לסווג כסוג זה  (1). הקינות בתוך התהילים צריכות להיבדל מקינה רגילה, קינה שלא השיגה מערכת יחסים רוחנית עם דת ה’ בישראל ותמיד נשארה כסוג של שיר חולי .(שתי הקינות של דוד על שאול ויהונתן ב-שם – sam ||. 1.17 ועל אבנר ב- שם- sam ||. 3.33 ועם עמוס). לפי האדם הדובר, הקינות מסווגות כך: קינות כלליות (44; 74;79;80;83 (90);137 lam 3) וקינות אישיות של האדם היחיד (f.42;39;38;35;31;27;26;25;22;17;13;7;5;3.pss  Lam.3;143;142;141;140;123;88;77;59;57;55;51) אך לעומת זאת, נושאי מזמורי הקינה גם נמצאים בתדירות גבוהה מעורבים עם סוגי מזמורים אחרים (ליטורגיות היסטוריות); לפיכך נושאי שיר מקינת הקהילה מופיעים בpss. 2i.i;ff 33.20 ff.;60.i ff.,) 9;ff.;6.28 ff.;85.4 ff.; 90.13 ff; 123.3 f; 126.4 ff; 129.4 ff ) אולי תהיה השערה שזו התערבות עבור המלך (pss 20.i ff; 28.8 f.; 6i 6 f; 63.ii ; 72; 84.8 f; i sam 2.i0) יכולה להיות בדומה עם הנושאים ההולמים קינות קהילתיות. מהצד השני, הקינה המלכותית (ps. i44) בניגוד לנקודת המבט של גונקל, צריך להתייחס אליה כקינה אינדיבידואלית. הקינה האינדיבידואלית, גם, היא בתדירות גבוהה מעורבבת עם סוגים אחרים של קינות, בעיקר עם חג ההודיה, שהוא סוג קרוב לנושא הדיון (pss. 6;13;22;28;30;31;41;54;56;61;63;64;69;71;86;94;102;120;130) עם הפיוט (pss 19;12 ff ;104.31 ff 139.23 f.) ועם ליטורגיות (pss. 36.1 ff; 77.1 ff.;118.25,  וכו) זה מצביע על כך שגם כאן, הבנה אמיתית נובעת רק מפירוש אשר בו זמנית לוקח בחשבון הן את

קרא עוד »

Theories as windows for looking to see

תיאוריות כחלונות – הסתכלות כדי לראות  פרק 1  – תיאוריות כחלונות הסתכלות כדי לראות שאלות מקדימות מדוע חשוב להבין תיאוריות? מהי תיאוריה? כיצד שונה תיאוריה ממודל? מהם הרכיבים המבניים של תיאוריה התפתחותית? למה תיאוריות מכילות ז’רגון? סיבות ללמוד תיאוריות צ’ארלס פירס, אחד הארכיטקטים של הפילוסופיה האמריקנית הפרגמטית, אמר שאין דבר יותר פרקטי (=שימושי)  מאשר תיאוריה טובה. תיאוריות הן שימושיות כי הן מנסות להסביר דברים שלא יכולים להסביר את עצמם. שאלות חשובות רבות על האופי האנושי דורשות תיאוריות ולא עובדות כתשובות. למשל: איך ילדים לומדים מושגים חדשים? למה תינוקות יוצרים התקשרות (attachment) עם המטפלים הראשוניים שלהם? כיצד מנהגי גידול ילדים משפיעים על התפתחות האישיות שלהם? התיאוריות הן אחת מאבני הבנין של המדע וחשיבותן כה יסודית עד כי הן עצמן מהוות לפעמים מוקד לעניין מדעי. מדוע אנשים ירצו ללמוד תיאוריות התפתחותיות? לדעתי, יש חמישה עקרונות שעונים על שאלה זו ובכך עוזרים לנו להבין למה פסיכולוגים התפתחותיים מבלים כה הרבה זמן ביצירה ובבדיקה של תיאוריות התפתחותיות. יחד, מעקרונות אלה משתמע, שלפני הסבר שיטתי על הטבע האנושי יש לבחון את התיאוריות על הטבע האנושי. עקרון 1. תיאוריות אומרות לנו כיצד לארגן עובדות ולפרשן. עובדות אינן יכולות להסביר את עצמן. עובדות לא יכולות להסביר את עצמן. התאוריות לא מארגנות את עצמן כך שנוכל לסקור אותן, ואין שום כוח אוטומטי שמטביע במוחותינו את משמעותן. רויס (Royce, 1976) מציין עובדה זו ישירות כאשר הוא אומר שתיאוריות קריטיות לניהול המדע, מפני שהעובדות יכולות להתפרש באופן שונה בהקשרים תיאורטיים שונים. תיאוריות מארגנות ומפרשות עובדות באופן שונה, כל אחת בהתאם לעקרונותיה. עובדה ידועה למשל היא, שילדים רוכשים את התחביר של

קרא עוד »

Visual Fictions

בדיונות ויזואליים מאת גרגורי כורי בתי קולנוע ותיאטראות אינם מקומות מיוחדים שבהם אנחנו רואים את מה שלא קיים. הם גם לא מעניקים חוויות אשליתיות שבהמלכן אנחנו חושבים שאנחנו רואים את מה שלא נמצא באמת; לעיתים קרובות אנחנו יודעים שאנחנו רק רואים תמונות על מסך ושחקנים על הבמה. אנחנו מדמיינים, או מעמידים פנים, או יוצרים- אמונה, שאנחנו רואים נסיכים נוקמים, יצורים מן המעמקים, או כל דבר אחר שלא נמצא שם ממשית. אם אנחנו לא רואים, או חושבים שאנחנו רואים, או מעמידים פנים שאנחנו רואים דברים דמיוניים, איזה תפקיד משחקת הצפייה בתקשורת שלנו עם הבדיונות שהקולנוע והתיאטרון מציגים?         ישנה בעיה מקבילה בנוגע לשמיעת דבר מה בידיוני- ואל לנו לשכוח את עבודתם הפורצת דרך של יוצרים (auteurs) כמו ג’ון ווטרס (John Waters) וויליאם קאסטל (William Castle), שנתנו לנו כרטיסי גירוד ריחניים ומושבים חשמליים[1]. אך עליי להגביל את הערותיי למרחב של חוש הראייה; מה שאני אומר כאן יכול להכיל גם את החושים האחרים. יש גם סוגים אחרים של בידיונות ויזואליים מלבד הצגות וסרטים: טלוויזיה, כמו גם תקשורת חזותית סטטית (קפואה) כמו ציור.[2] טיעוניי יחולו עליהם. מחזה יכול להתקיים מבלי שיציגו אותו, ואלה השחקנים המגלמים אותו, כך שההצגה עצמה ששייכת למדיום הויזואלי. אז שיח על מחזות בהמשך יהיה על הגילום של המחזות, ההצגות. לראות שחקנים תוך כדי הגנה על התפיסה שאנחנו יוצרים דימוי ויזואלי של הבלתי נראה, ברנרד ויליאמס (Bernard Williams) מציע אנלוגיה עם ייצוג תיאטראי.[3] הקהל רואה את מה שהוא עשוי לתאר, נאמר, כאותלו בפני אחוזה כלשהו בונציה; והם רואים מנקודת מבט כלשהי [הם רואים  את האחוזה כנצפית, נאמר, מקדימה]. אך הם בעצמם לא נמצאים במרחק

קרא עוד »

סמינריון ביתא ישראל (הפלאשה) ויחסיה על הסביבה הלא יהודית

מבוא ביתא ישראל או ה”פלאשה”, כפי שהם מוכרים מן הספרות המחקרית, משכו את תשומת ליבם של חוקרים ונוסעים מערביים רבים האחראים על קיומה וליצירתה המתמשכת של ספרות רחבה העוסקת בקבוצה זו. חוקרים רבים סבורים שמקורה בקשרי ההגירה והתרבות של אתיופיה העתיקה הן עם חצי האי הערבי והן עם עמק הנילוס. מקורות כתובים ועדויות לפעילותה של עדת “ביתא ישראל” באתיופיה קיימים, מכל מקום, רק מן המאה ה-13, מעת ראשיתה של השושלת הסולומונית. בערך באותה תקופה זכו גם “ביתא ישראל” לכתבי הקודש שלהם, התורה וחלק מכתבי הנביאים בשפת הגעז. ה”פלאשה” הוא כינוי שמשמעותו המילולית איננה חד משמעית. משמעותו המרכזית קשורה בסטטוס הקבוצה כחסרת אדמה, כאשר אל המשמעות ברמה הפרקטית נלווית משמעות סמלית. התפיסה הסמלית נקשרה עם היותם זרים, ואולי גם פולשים אל קרקע שלא שייכת להם. כך למעשה נקשר הכינוי אל ביתא ישראל עם התפיסה שקשורה להיבטים תרבותיים אחרים אשר הולידה את הכינוי “היהודי הנודד”, ולפיה נענשו היהודים על ידי האל להיות מפוזרים במקומות שונים בעולם.[3] מכל מקום ברור, שבצפון אתיופיה התקיימה קהילה שהגדירה את עצמה כיהודית, שראתה ב”ציון” את ירושלים שבארץ ישראל, ולא את אקסום, ונאבקה על זהותה וקיומה האוטונומי לכל אורך הדורות. היא איבדה את האוטונומיה הפוליטית רק לאחר “תקופת הזוהר” של השושלת הסולומונית, בימי הקיסר סוסניוס, אך המשיכה בחייה הדתיים והחברתיים. בעבודה זו אני אדגיש את שאלת היחסים שבין בני הקבוצה ושכניהם בני הדתות האחרות, בחינת יחסי היומיום שבין ביתא ישראל לבין שכניהם הלא יהודים, כאשר הקבוצה המשמעותית ביותר עבורם היא זו הנוצרית, וזאת על אף שביתא ישראל חיו בתוך אוכלוסייה של נוצרים , של מוסלמים ואף של בני דתות

קרא עוד »

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.