תרגום מאמר

תפוקה, ייצור ולוגיסטיקה – שיטות בקרת ריקון עבור תהליך MAP שיש בו אובדן מכירות יונית ברון המחלקה לתעשייה וניהול, אוניברסיטת אריאל, אריאל 40700, ישראל   תקציר המאמר במאמר זה נלמד על תהליך ייצור/ריקון בסביבה רנדומלית היכן שמכונה בודדת מייצרת מוצר מסוים למאגר (בופר) באופן רציף. הביקושים מגיעים על פי התהליך  האדיטיבי של מרקוב (MAP) המאופיינים  על ידי שרשרת מרקוב בזמן רציף .  גודלי הביקושים הם בלתי תלויים ובעלי התפלגות פאזה התלויות בסוג ההגעה. מכיוון שאין אפשרות לקיום מלאי שלילי , הביקוש עשוי להיות מסופק רק באופן חלקי. תהליך הייצור נע בין שיעורים שנקבעו מראש התלויים במצב הסביבה. בנוסף, המערכת מרוקנת במלואה בזמני התחדשות קבועים ומתחילה מחדש באופן מיידי מרמה אפס . מספר שיטות ריקון נידונות במאמר זה: ריקון בזמנים רנדומליים, ריקון בשעה שחוצים רמה מסוימת ושילוב של שתי השיטות הנ”ל. אנחנו מניחים שהעלות הכוללת מורכבת מעלות ריקון קבועה, עלות משתנה ביחס לכמות שרוקנה , עלות החזקה ועלות הנובעת מביקוש שלא מומש. ביישום תאוריית תהליך ההתחדשות אנו משתמשים בכלים ממסגרת תאוריית זמן היציאה עבור תהליכים נזילים ומודלים מסוג מרטינגל ( מרטינגל בתורת ההסתברות הוא מודל המתאר “משחק הוגן” המתרחש למשך זמן בדיד או רציף, המאופיין בכך שבכל שלב בתהליך, המידע לגבי ההיסטוריה אינו מאפשר לנבא את התוחלת בעתיד ) כדי לקבל פונקציות הממפות את עלויות הייצור ברמות שונות של תפוקה (פונקיונאלים )הן  על פי קריטריונים של היוון והן על פי אלה שהם ממוצעים. לבסוף נציג דוגמאות ונדון במחקר השוואתי.

רגשות רפלקסיביים והפוליטיקה של האהבה 1 הרצאתי הרביעית והאחרונה מתבססת על הפרשנות לרגשות, בהרצאתה של מארת’ה נוסבאום מ-2001, “זעזועי מחשבה”,[1] ובכל מחקריה הנרחבים מאז על תפקידם האמתי והרצוי של הרגשות בחיי החברה. בצרוף מקרים מוצלח במיוחד, הספר שבו אתרכז, “רגשות פוליטיים: תרומתה של האהבה  לצדק”,  Political Emotions: Why Love Matters to Justice, Cambridge MA: Harvard University Press, 2013.  ) היה נושא של הרצאתה באוני’ גתה ב-2013. אולם חקר הרגשות אצל נוסבאום מעניין אותי לא רק בגלל הקשר לפוליטיקה, אלא גם מספק לי כר נרחב לניתוחים פילוסופיים מכמה סיבות: ראשית, נוסבאום עוסקת בהרחבה הן באופיים השכלי של הרגשות בכלל והן בתרומתם של רגשות כסלידה, בושה, פחד, חרדה, סליחה, נדיבות, חמלה ואהבה לעיצוב הפוליטיקה הלאומית והבינלאומית, המשפט הפלילי והחוקתי, ורעיונות הצדק. אולם עד עתה היא התרחקה מדיון בדת. לכל הרגשות שהיא חקרה, ורבים שלא חקרה, כגון אלה שבהם אעסוק בהרצאה זאת, השפעה ישירה ולעתים גם מטרידה על כל היבטיה של הדת, החובות הדתיים וביטויי הדת. לכן, למשל, בכל הפרק שבו היא דנה בנימוקים פילוסופיים נגד ביסוס המוסר על החמלה, אין שום אזכור לכל הספרות הדתית שנכתבה בעד או נגד  “תפיסת החמלה כרגש מוסרי הראוי לכבודם של החומל ושל מושא החמלה גם יחד”  (“זעזועי מחשבה, פרק 7, עמ’ 356). שנית, היא מזכירה מדי פעם ניגודי רגשות ( emotional conflict) (למ’ בפרק 1, הע’ 10 של “זעזועי מחשבה”), ואת הצורך להחליף רגשות שליליים בטובים מהם, אולם כמעט ואינה מתייחסת ל “רגשות דו ערכיים” (emotional ambivalence) או “התלבטות רגשית” (undecidedness emotional ) ואינה מציינת את יכולתם לחולל שינויים, שאליה התייחסתי בשתי ההרצאות הראשונות. בדרך כלל,