(18/04/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

תרגום מאמר

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

Exploring Second Language Vocabulary Learning in ESL Classes | מחקר על האופן שבו  נרכש אוצר-מילים בשפה שנייה במסגרת שיעורי ESL (הצעה לתרגום מאמר)

  מחקר על האופן שבו  נרכש אוצר-מילים בשפה שנייה במסגרת שיעורי ESL תקציר המאמר המחקר הנוכחי בודק כיצד תלמידים זרים שאינם דוברי אנגלית כשפת אם לומדים אוצר-מילים במסגרת כיתת לימוד של ה- ESL. משתתפי המחקר הינם 11 סטודנטים זרים בכיתת קריאה למתקדמים של אדמונדס קולג’ – המכללה קהילתית בלינווד שבוושינגטון. במחקר זה שימש שאלון כאמצעי לבדיקת השיטות שבהן השתמשו הסטודנטים בלימוד אוצר מילים. תוצאות המחקר הוכיחו שבפעילויות שמתנהלות במסגרת עבודה-קבוצתית הסטודנטים נעשים מעורבים יותר , בעלי מוטיבציה גבוהה יותר ושהם גם לומדים מילים רבות יותר במהלך שיעורי הקריאה. המחקר מסיים במסקנות פדגוגיות אותן הוא ממליץ למורי ESL לאמץ בבואם ללמד אוצר-מילים בשיעורים אלה.

קרא עוד »

Learning Styles and Vocabulary Acquisition in Second Language: How the Brain Learns | סגנונות למידה ורכישת אוצר מילים בשפה שנייה: כיצד עובד המוח (הצעה לתרגום מאמר)

  סגנונות למידה ורכישת אוצר מילים בשפה שנייה: כיצד עובד המוח בשנים האחרונות התמקד תחום הלימוד של שפות זרות בסגנונות למידה שונים. למרות כמות המאמרים וספרי התרגול, כמו גם אתרי אינטרנט בנושא והשקעה בהדרכת מורים- אין עדיין ראיות אמפיריות לקיומם של סגנונות למידה ; יתרה מזאת – גם אם ישנה הסכמה על כך שהמוח הוא זה שלומד , אזי צריכים להיות קיימים במוח דברים המצביעים על קיום של סגנונות או אופני למידה – אינדיקטורים שהם אנטומיים ו/או פונקציונאליים. אולם זה לא המצב. במאמר זה נבחן את המהימנות והתקפות של מבדקים הבאים להעריך את סגנונות או אופני הלמידה השונים ונבדוק את טיבם. לאחר מכן נטען , בהסתמך על מדע חקר האנטומיה של המוח וראיות שהתקבלו מניסויים, שהדרך הטבעית שבה המוח לומד מילים היא בצבירת התנסויות חושיות וסנסורי-מוטוריות ( הקשורות להתנסות המיידית בעולם באמצעות הקליטה בחושים והפעולות המוטוריות ). ספרות מבוססת-ראיות בתחום של רכישת אוצר-מילים מראה שלמעשה הכללתם של אופנוּיוֹת רבות  ( ביחיד : אָפְנוּתModality  – אחד מכמה מצבים או צורות ביטוי של דבר מה, כגון: ‘אופנויות שפה’ (דיבור, האזנה, כתיבה, קריאה), ‘אופנויות החוש’ (סוגי הגירוי החושי-חזותי, שמיעתי וכ’) )  מביאה לתוצאות הטובות ביותר.  הכללה מצומצמת או דלה של קלט לשוני על-ידי מתן אפשרות רק לאָפְנוּת אחת לבוא לידי ביטוי, כמו למשל: קלט שמיעתי בלבד או קלט ויזואלי בלבד -מה שמכונה סגנון או אופן הלמידה של התלמיד (Pashler ועמיתיו למחקר, 2008) –  מפחיתה את הסיכויים לרכוש אוצר מילים. המאמר יתאר גם בקצרה את אותם גורמים הקשורים לאיבר המוח ושאחראים להצלחה בלימוד אוצר מילים.

קרא עוד »

Production, Manufacturing and Logistics Clearing control policies for MAP inventory process with lost sales | תפוקה, ייצור ולוגיסטיקה – שיטות בקרת ריקון עבור תהליך MAP שיש בו אובדן מכירות (הצעה לתרגום מאמר)

תפוקה, ייצור ולוגיסטיקה – שיטות בקרת ריקון עבור תהליך MAP שיש בו אובדן מכירות יונית ברון המחלקה לתעשייה וניהול, אוניברסיטת אריאל, אריאל 40700, ישראל   תקציר המאמר במאמר זה נלמד על תהליך ייצור/ריקון בסביבה רנדומלית היכן שמכונה בודדת מייצרת מוצר מסוים למאגר (בופר) באופן רציף. הביקושים מגיעים על פי התהליך  האדיטיבי של מרקוב (MAP) המאופיינים  על ידי שרשרת מרקוב בזמן רציף .  גודלי הביקושים הם בלתי תלויים ובעלי התפלגות פאזה התלויות בסוג ההגעה. מכיוון שאין אפשרות לקיום מלאי שלילי , הביקוש עשוי להיות מסופק רק באופן חלקי. תהליך הייצור נע בין שיעורים שנקבעו מראש התלויים במצב הסביבה. בנוסף, המערכת מרוקנת במלואה בזמני התחדשות קבועים ומתחילה מחדש באופן מיידי מרמה אפס . מספר שיטות ריקון נידונות במאמר זה: ריקון בזמנים רנדומליים, ריקון בשעה שחוצים רמה מסוימת ושילוב של שתי השיטות הנ”ל. אנחנו מניחים שהעלות הכוללת מורכבת מעלות ריקון קבועה, עלות משתנה ביחס לכמות שרוקנה , עלות החזקה ועלות הנובעת מביקוש שלא מומש. ביישום תאוריית תהליך ההתחדשות אנו משתמשים בכלים ממסגרת תאוריית זמן היציאה עבור תהליכים נזילים ומודלים מסוג מרטינגל ( מרטינגל בתורת ההסתברות הוא מודל המתאר “משחק הוגן” המתרחש למשך זמן בדיד או רציף, המאופיין בכך שבכל שלב בתהליך, המידע לגבי ההיסטוריה אינו מאפשר לנבא את התוחלת בעתיד ) כדי לקבל פונקציות הממפות את עלויות הייצור ברמות שונות של תפוקה (פונקיונאלים )הן  על פי קריטריונים של היוון והן על פי אלה שהם ממוצעים. לבסוף נציג דוגמאות ונדון במחקר השוואתי.

קרא עוד »

Reflective Emotions and the Politics of Love – רגשות רפלקסיביים והפוליטיקה של האהבה (הצעה לתרגום מאמר)

רגשות רפלקסיביים והפוליטיקה של האהבה 1 הרצאתי הרביעית והאחרונה מתבססת על הפרשנות לרגשות, בהרצאתה של מארת’ה נוסבאום מ-2001, “זעזועי מחשבה”,[1] ובכל מחקריה הנרחבים מאז על תפקידם האמתי והרצוי של הרגשות בחיי החברה. בצרוף מקרים מוצלח במיוחד, הספר שבו אתרכז, “רגשות פוליטיים: תרומתה של האהבה  לצדק”,  Political Emotions: Why Love Matters to Justice, Cambridge MA: Harvard University Press, 2013.  ) היה נושא של הרצאתה באוני’ גתה ב-2013. אולם חקר הרגשות אצל נוסבאום מעניין אותי לא רק בגלל הקשר לפוליטיקה, אלא גם מספק לי כר נרחב לניתוחים פילוסופיים מכמה סיבות: ראשית, נוסבאום עוסקת בהרחבה הן באופיים השכלי של הרגשות בכלל והן בתרומתם של רגשות כסלידה, בושה, פחד, חרדה, סליחה, נדיבות, חמלה ואהבה לעיצוב הפוליטיקה הלאומית והבינלאומית, המשפט הפלילי והחוקתי, ורעיונות הצדק. אולם עד עתה היא התרחקה מדיון בדת. לכל הרגשות שהיא חקרה, ורבים שלא חקרה, כגון אלה שבהם אעסוק בהרצאה זאת, השפעה ישירה ולעתים גם מטרידה על כל היבטיה של הדת, החובות הדתיים וביטויי הדת. לכן, למשל, בכל הפרק שבו היא דנה בנימוקים פילוסופיים נגד ביסוס המוסר על החמלה, אין שום אזכור לכל הספרות הדתית שנכתבה בעד או נגד  “תפיסת החמלה כרגש מוסרי הראוי לכבודם של החומל ושל מושא החמלה גם יחד”  (“זעזועי מחשבה, פרק 7, עמ’ 356). שנית, היא מזכירה מדי פעם ניגודי רגשות ( emotional conflict) (למ’ בפרק 1, הע’ 10 של “זעזועי מחשבה”), ואת הצורך להחליף רגשות שליליים בטובים מהם, אולם כמעט ואינה מתייחסת ל “רגשות דו ערכיים” (emotional ambivalence) או “התלבטות רגשית” (undecidedness emotional ) ואינה מציינת את יכולתם לחולל שינויים, שאליה התייחסתי בשתי ההרצאות הראשונות. בדרך כלל,

קרא עוד »

Social comparisons on social media: online appearance-related activity and body dissatisfaction in adolescent girls – השוואות חברתיות במדיה החברתית: פעילות מקוונת הקשורה למראה ואי שביעות רצון ממראה גופני אצל נערות מתבגרות (הצעה לתרגום מאמר)

השוואות חברתיות במדיה החברתית: פעילות מקוונת הקשורה למראה ואי שביעות רצון ממראה גופני אצל נערות מתבגרות מבוא: המעורבות, של מתבגרות בפלטפורמות חברתיות מקוונות, מתקדמת בקצב אקספוננציאלי ויש צורך במחקר כדי לחקור השפעה זאת על בריאות הנפש של נערות מתבגרות. מחקר זה בחן פעילות הקשורה למראה (למשל התבוננות בתמונות של חברות) ברשתות החברתיות ובאי-שביעות רצון מהגוף, בקרב נערות מתבגרות. שיטות: מדדי דיווח עצמי של פעילות הקשורה למראה באינטרנט, השוואות חברתיות לקבוצות יעד נשיות, הפנמה של האידיאל הרזה, חוסר שביעות רצון ממראה הגוף והערכה העצמית – ניתנו ל -210 נערות (גיל ממוצע = 15.16 שנים). תוצאות: אי שביעות הרצון של מראה הגוף מקושר באופן משמעותי: (i) כמות הזמן בהשוואות חברתיות ו (ii) השוואות חברתיות לדימוי גבוה יותר, עם מטרות נשיות שונות באינטרנט. הערכה עצמית נמוכה יותר מקבוצת היעד של חברות קרובות, הייתה קשורה מאוד להערכות דימויי גוף נמוכות יותר. ניתוח גישור סדרתי מרובה, גילה כי גם לאחר פיקוח על גיל והערכה עצמית, הזמן שהוקדש להשוואות חברתיות תיווך באופן משמעותי את הקשר בין פעילות הקשורה למראה באינטרנט, לבין חוסר שביעות רצון ממראה הגוף. קשר זה תווך חלקית יותר, על ידי הפנמה של האידיאל הרזה, אשר תיווך באופן משמעותי, את הקשר בין זמן ההתעסקות בהשוואות חברתיות ולאי שביעות רצון ממראה הגוף. דיון: התוצאות מובהרות במונחים של פלטפורמות, במדיה חברתית מקוונת, המייצגות סביבת תרבות נוספת למראה חיצוני אצל נערות מתבגרות. השפעות המדיה על בריאות הנפש של גולשות רשת (משתמשות) פגיעות וכיצד מחקר עתידי צריך למצוא גורמים, אשר עשויים להוות חוצץ, המגן על נערות מתבגרות, מפני ההשפעות השליליות. מבוא מודלים חברתיים-תרבותיים של אי שביעות רצון ממראה

קרא עוד »

Social work skills and knowledge: A practice handbook (הצעה לתרגום חלק מתוך ספר)

Trevithick, P. (2011). Social work skills and knowledge: A practice handbook. London, UK: McGraw-Hill (Ch. 7, pp. 198-210). **חלק מתוך ספר**  מיומנות הראיון 16. באיסוף מידע בעבודה סוציאלית יש להתנהג בנחישות על מנת לאסוף את המידע הדרוש לנו. האופן בו נאסוף את המידע ורמת הדייקנות במידע יכולה לשנות את ההחלטה שנקבל ביחס למטופל. לעיתים איסוף מידע עלול לגרום לאי נוחות מצד המטופלים שכן לא תמיד הם רוצים שנדע הכל עליהם. איסוף מידע בעבודה סוציאלית הינו מרכיב חשוב אשר אופן ביצוע יכול להשפיע על מהלך הטיפול ומטרותיו. בעת איסוף המידע על העובד הסוציאלי להיות מודע להתנהגות המטופל ולהתאים עצמו על מנת לקבל את המידע המדויק ביותר שישרת אותו הלאה. איסוף מידע כרוך בשאילת השאלות הנכונות, בתכנונן ובמודעות העצמית של העובד הסוציאלי לגביי העמדות השיפוטיות שלו. על מנת לאסוף מידע בצורה הטובה ביותר יש לפתח מיומנויות של שאילת שאלות טובות ותכנון בהשגת מטרה זו.  יש לזכור כי הפעולות שאנו עושים על מנת לאסוף את המידע עלולות לתרום בדרכים שונות למשתמשי השירות או לחילופין ליצור תחושת אכזבה מהשירות שקיבלו. בעת איסוף המידע עלינו לשים לב לכמה דברים: א’- לשאול שאלות טובות- לעיתים יש נטייה להגיע לראיון עם קיבעון מסוים אשר לעיתים אנו לא מודעות לו. חלק מהפעולות של העובד יכולות להקל על המרואיין להרתיע אותו. ב- ישנן שבע שגיאות נפוצות בעת הריאיון שעלינו לשים לב אליהן שאלת שאלות מובילות, לשאול שאלות בזמן הלא נכון (הן משמשות כהסחות דעת או הפרעות),לשאול שאלות סגורות הקוראות לתשובה של כן  או  לא כאשר רצוי מידע נוסף, לשאול שאלות לא רלוונטיות (בידיעה שהתשובה לא תועיל),לשאול יותר משאלה אחת בכל פעם, לשאול שאלות מורכבות, לשאול אדם למה

קרא עוד »

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.