(17/07/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

עבודות אקדמיות

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

הדרת נשים בפרסומות ופרסומים במגדר החרדי – סמינריון עיוני

מבוא: אופן הייצוג של גברים ונשים הוא דבר מרכזי בחברות שונות. כלי מרכזי אשר באמצעותו ניתן לנתח את מערכת היחסים המגדריים הוא מודעת הפרסומת, מאחר שהיא מהווה מקור להבנת היחסים הכלכליים והחברתיים והיא זירה ליצירת המציאות הסימבולית. החברה המערבית, למרות כל החופש והפתיחות שבה, למרות כל הצעדים האמיתיים שלה לקראת פתיחת טווח-אפשרויות חסר-תקדים בתחום תפקידיהן של נשים, אוכפת משטר חמור של דיכוי מגדרי בכל הנוגע לגוף האישה. אותו גוף משמש אובייקט ומתנהל על פי צרכיו ורצונותיו של המבט החודר הגברי ניתן לסיפוק. בעבודתי, ארצה לבחון את תופעת הדרת הנשים והעלמתן מהמרחב הציבורי בכלל, ומפרסומות ופרסומים בחברה החרדית בפרט. הפרדה בין נשים וגברים במרחב הציבורי, איסור הופעת נשים ושירת נשים, הדרת נשים מתפקידים בצה˝ל,העלמת נשים מהמרחב הציבורי ואכיפת דרישות צניעות. מהרשימה המובאת בעבודה זו  ניתן לראות כי ההפרדה וההדרה מקיפות את כל תחומי החיים וכי על אף קביעה מפורשת של בית המשפט העליון והתבטאויות של אישי ציבור כנגד תופעות אלו הן אך הולכות ומתרחבות. מה שהחל כהפרדה בקווי אוטובוס הפך לדחיקה, שהתפתחה להדרה מוחלטת של נשים ממרחבים מסוימים. המרחב התנועתי, ויזואלי, ממשי ורעיוני, אשר היה פתוח לשני המינים, הפך להיות מרחב בו נוכחותן של נשים מועמדת בספק תדירות, וקיימת מגמה ממשית של דחיקת נשים לקרן זווית מתוך מטרה מוצהרת להעלמתן בכלל, כפי שניתן לראות בפרסומות בחלק מהמגזר החרדי, בו נשים כלל לא מופיעות בשלטי פרסומות. שאלת המחקר היא האם המדינה בשם עקרון הרב תרבותיות, מקבלת את התפיסה שערכי הצניעות ושלמות המשפחה מרכזיים בחברה האורתודוכסית, ועל כן היא מאפשרות הדרה של נשים מפרסומות ופרסומים, ובכך פוגעת בזכויות של נשים?   תוכן עניינים:

קרא עוד »

היבטים של קונפליקט והעשרה בשילוב בין עבודה ולימודים והשפעתם על תמיכה חברתית, שביעות רצון ומסוגלות עצמית בקבלת החלטות בקרב בני נוער

תקציר מילות מפתח: קונפליקט והעשרה בשילוב בין תפקידים בקרב בני נוער, מסוגלות עצמית בקבלת החלטות, תמיכה חברתית, שביעות רצון.   מבוא גורמי קונפליקט והעשרה  בשילוב בין תפקידים בקרב בני נוער תעסוקת בני נוער   מטרת המחקר המחקר הנוכחי יבחן את הקשר שבין תמיכה חברתית, מסוגלות עצמית בקבלת החלטות ושביעות רצון בהיבטים של קונפליקט והעשרה. כלומר, כיצד תמיכה חברתית, מסוגלות עצמית בקבלת החלטות ושביעות רצון מהחיים משפיעים על גורמי קונפליקט והעשרה.   השערות המחקר ימצא קשר חיוביו בין תמיכה חברתית לבין מסוגלות עצמית בקבלת החלטות. כלומר, ככל שהתמיכה החברתית גדולה יותר כך תגדל המסוגלות העצמית בקבלת החלטות. יימצא קשר חיובי בין מסוגלות עצמית בקבלת החלטות לבין שביעות רצון מהחיים. יימצא קשר בין שביעות רצון מהחיים לבין קונפליקט לימודים –עבודה וקונפליקט עבודה -לימודים. כלומר, הפרעה גבוהה יותר של לימודים לעבודה או של עבודה ללימודים תנבא מידה נמוכה יותר של שביעות רצון מהחיים בקרב הנבדקים. יימצא קשר חיובי בין העשרה בשילוב בין עבודה ולימודים לבין שביעות הרצון מהחיים. כלומר, העשרת חיי הלימודים באמצעות היבטים מהעבודה תנבא רמה גבוהה יותר של שביעות רצון מהחיים. כמו כן, העשרת חיי העבודה באמצעות היבטים מחיי הלימודים תנבא רמה גבוהה יותר של שביעות רצון מהחיים. פרק 2: השיטה המחקר הנדון הינו מחקר כמותני אשר התבסס על שיטת מחקר בה נאספו נתונים מתוך שאלון (יפורט בהמשך) ונותחו סטטיסטית באמצעות תוכנת  SPSS. ביבליוגרפיה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקרי כוח-אדם, שנים שונות. צינמון, ר. ג. (2014). השילוב בין לימודים ועבודה בקרב סטודנטים ישראלים. דוח מחקר עבור קרן קיסריה. תל אביב.

קרא עוד »

המערכת המשפחתית של ילדים עם הפרעת קשב וריכוז

מבוא מערכת משפחתית נחשבת לכזו כאשר מתקיים מעגל משפחתי בין מספר חברים, כגון, אמא וילדים, אמא, אבא, ילדים וכמובן גם מערכת האחאים. מערכת זו מתנהלת בתתי מערכות שונות ובמערכת כולה אשר בה מתקיימת אינטראקציה בין כל חבריה. זו מערכת מורכבת הן מבחינה פסיכולוגית, סוציולוגית ועוד. מערכת זו בעלת השלכות מכריעות על כלל חבריה. מערכת זו אף נהיית מורכבת יותר כאשר מדובר במשפחה עם ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז ובשמה המוכר ADHD. הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה הנובעת מהתפתחות פתולוגית של מערכת העצבים המרכזית. תסמיני הליבה של הפרעת קשב הם: קשיי קשב וריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות. משפחה עם ילד עם הפרעת קשב וריכוז עוברת תהפוכות, שינויים ומתמודדת עם אתגרים רבים. אתגרים אלו בעלי השפעה מכרעת על רווחת חברי המשפחה ועל הילד עם ההפרעה בפרט. כתוצאה מההשלכות השונות של הדינאמיקה המשפחתית, האינטראקציה המשפחתית והסיכונים השונים המתרחשים בחיי הילד והמשפחה עבודה זו באה לבדוק את יחסי הורים- ילדים בקרב משפחות עם ילדים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז, את יחסי האחאים במשפחות אלה ואת התחלואה שיכולה להיות ובחלק מהמקרים אכן קורית בקרב משפחות אלה. הפרעת קשב וריכוז ה ADHD בעלת השפעות ארוכות טווח על הילד, שכן היא מכילה בתוכה הפרעת חוסר תשומת לב וריכוז, הפרעת קשב, היפראקטיביות, אימפולסיביות ולעיתים מלווה בהפרעת התנהגות, מרדנות ואף בהשפעות קומורבידיות שונות. המערכת המשפחתית של ילדים אלה, הינה מורכבת גם כן, ומשפיעה ומושפעת הן מהילד והן  מהמשפחה כולה. ההורים מלבד ההתמודדות המורכבת של גידול ילד עם הפרעת קשב וריכוז נאצלים להתמודד עם הפרעות נפשיות מגוונות שעלולות להתלוות למצוקה המשפחתית שכבר קיימת כמו, דיכאון, חרדה ועוד. האחים במסגרת המשפחתית מתקשים גם, שכן, הם מרגישים לעיתים שלא מוקדש להם דיו תשומת

קרא עוד »

הפרעות שינה אצל ילדים

תקציר. הפרעות שינה אצל ילדים מתבטאות בהארכת זמן ההירדמות, התעוררויות במהלך השינה  וקשיים בקימת הבוקר. הפרעות שינה אצל ילדים קשורות גם לחשיפה למדיה אלקטרונית- צפייה בטלוויזיה ומשחקי מחשב. המחקר הנוכחי מנסה לבדוק את ההשערה שקיים קשר בין מידת החשיפה למדיה אלקטרונית ובין הפרעות שינה אצל ילדים בגילאי טרום- חובה, שכבת גיל שלא נמצאו מחקרים לגביה בהקשרים אלו. השערות נוספות הן כי הימצאות מכשיר טלוויזיה בחדר הילד וכי צפייה בתכנים אלימים קשורות אף הן להפרעות שינה של ילדים בגילאי טרום- חובה. המחקר נערך באמצעות דיווחי 80 הורים לילדים שגילם הממוצע 4, באמצעות שאלון שהורכב משאלון דמוגרפי, שאלון אודות הרגלי השימוש במדיה של הילדים ושאלון על הרגלי השינה שלהם. ההורים שהשתתפו במחקר, מילאו את השאלון שקישור אליו הופיע בדף הפייסבוק של החוקרת. תוצאות המחקר הראו על קשר מובהק בין מידת השימוש במדיה אלקטרונית לאורך ההירדמות ולקשיים בהתעוררות, אם כי לא על משך השינה הכולל, בניגוד למחקרים קודמים על ילדים בגילאים בוגרים יותר. כמו כן, בניגוד למחקרים קודמים לא נמצאו הבדלים מובהקים בין שנתם של ילדים עם וללא טלוויזיה בחדרם. כמו כן, מידת הפרעות השינה אצל ילדים שלא צפו בתכנים אלימים הייתה גבוהה ביחס לילדים שכן הורשו לצפות בתכנים אלימים. הרגלי שינה משפחתיים עשויים להיות ההסבר האפשרי לאי מציאת הבדלים  באורך השינה הכולל של הילדים שנחשפו יותר למדיה אלקטרונית ובשינה של ילדים עם וללא טלוויזיה בחדרם . הסבר אפשרי נוסף לאי מציאת הבדל באורך השינה הכולל, עלול להיות כרוך בדיווח לא- מדויק של ההורים. הקשר ההפוך בין חשיפה לאלימות בטלוויזיה לבין הפרעות שינה, עלול לנבוע גם-כן מדיווח לא- מדויק של ההורים, שנבע מאי

קרא עוד »

השינויים שחלו במדיניות ישראל במלחמתה בטרור לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה (סמינריון)

מבוא הטרור הוא גורם משמעותי ביותר אשר השפיע על עיצוב המדיניות הישראלית בעשרים השנים האחרונות. מצבנו הפוליטי כיום, הינו תוצאה ישירה של מדיניות ממשלתית, שהתעצבה עקב אירועי האנתיפדה השנייה. המדיניות של הפרדה חד צדדית, גדר ההפרדה וניסיון קביעת העובדות בשטח היו החלטות, שהתקבלו במהלך העימות וההבנה הישראלית, שאין שותף בצד הפלסטיני. הנחלת מדיניות זו, היא שהובילה גם למצב, השורר כיום ברצועת עזה. מצב, בו ישנה למעשה מדינת טרור בשלטון החמאס, שמהווה איום בלתי פוסק על חייהם של אזרחי דרום ישראל וכן, המצב ביהודה ושומרון, שבו למעשה לא קיימת רשות שלטונית, עמה ישראל יכולה לנהל משא ומתן. התוצאות הללו, נצפו בתחילת ישום המדיניות אך, ההשפעה של המלחמה בטרור הייתה עמוקה והכריעה את הכף, בהתווית המדיניות של ישראל בשנות האלפיים. כדי להבין את השפעתו של הטרור על קבלת ההחלטות והתווית המדיניות, עלינו להבין מהו טרור. לכן,  העבודה תפתח בהסבר על מהו טרור בניסיון להגדירו. לאחר מכן, העבודה תסקור כיצד מדינות אחרות מתמודדות עם איום הטרור. בבחינת המלחמה עם טרור תעמוד, בריטניה, מדינה עשירה וחזקה, כנציגות של האיחוד האירופאי. לאחר מכן, טורקיה, מדינה מוסלמית אך, בעלת אורינטציה מערבית, שאף חברה בברית נט”ו. המדינה השלישית תהיה הודו, מדינה עצומה, רב תרבותית, לשונית ודתית, שנמצאת בחזית המאבק עם הטרור. רביעית, תבחן המדיניות האמריקאית, לאחר אירועי ה- 11 בספטמבר והצורה בה התקפת הטרור עליה, השפיעה על המדיניות הביטחונית הגלובלית שלה. לבסוף, תוצג ההתמודדות הישראלית עם הטרור,  הכלים שבהם משתמשת ישראל והאילוצים הייחודיים, שבפניהם היא עומדת. כמו כן, יושם דגש מיוחד על מדיניות החיסולים הממוקדים והדילמה הדמוקרטית, שניצבת בפני מקבלי ההחלטות בישראל במאבק בטרור. בנוסף, יבוצע ניסיון

קרא עוד »

התנועה הלאומית הפלסטינית בין “קומיה” לוטניה בשנים 1967-1948

מבוא    התנועה הלאומית הערבית-פלסטינית פעלה באמצעות שורה של ארגונים, מוסדות ומפלגות, ובראשם “הוועד הפועל הערבי” ו”המועצה המוסלמית העליונה”, שהוקמו בראשית שנות ה-20. בהנהגתו של אל-חאג’ מוחמד אמין אל חוסייני, המופתי של ירושלים, הצליחה התנועה להרחיב את שורותיה תוך שנים אחדות, כשהיא מעלה על נס את שמירת ערביותה של הארץ והגנת המקומות הקדושים לאיסלאם. גלי העלייה היהודית, רכישת קרקעות רבות על ידי ההסתדרות הציונית, ומדיניות בריטית הססנית- כל אלה הביאו, בשנות ה-30, לראדיקליזציה של התנועה הלאומית- הפלסטינית ולהקמת מסגרות וארגונים חדשים, בחלקם חשאיים וחמושים. בלט ביניהם ארגון מוסלמי קנאי בראשית השיח’ עז אל-דין אל-קאסם, שפעל באזור חיפה בדרכי טרור נגד בריטים ויהודים, והשפיע במידה רבה על פרוץ המרד הערבי של 1936-1939. מרד זה נגד השלטון הבריטי והיישוב היהודי, אשר נישא בעיקר על ידי כפריים והתאפיין גם במעשי אלימות נגד פלסטינים, דוכא בכוח על ידי הבריטים. ואולם, כדי לתפוס את דעתם של מנהיגי ארצות ערב והפלסטינים, וכדי למנוע את ציודם בגרמניה של היטלר ובאיטליה של מוסוליני, פרסמה בריטניה בשנת 1939 “ספר לבן”, ובו היענות למרבית התביעות הפוליטיות הערביות להגבלת המפעל הציוני. קדושתה של ירושלים באסלאם ובנצרות, הקמת היחידה האדמיניסטרטיבית של פלסטין בידי הכובש הערבי, השתמרות יחידה זו בצורות שונות במרוצת השלטון המוסלמי ועליית מעמדו של מחוז ירושלים למן מחצית המאה ה-19 כל אלה תרמו בראשית המאה ה 20 להתפתחות מושג בעל משמעות גיאוגרפית ודתית, תחת השם פלסטין. מושג בלתי פוליטי זה החל לקבל משמעות פוליטית כתוצאה מלחץ של גורם זר וחיצוני – הציונות. כבר לפני מלחמת העולם הראשונה, אך בעיקר לאחריה, תפסו ערביי ארץ ישראל את הציונות כתופעה הבאה לשנות את

קרא עוד »

התפתחות הלאומיות המצרית (סמינריון)

מבוא עבודה זו תבחן את התפתחות הלאומיות המצרית מתחילתה, בשלהי התקופה העותומנית, עבור למצרים תחת שלטון הבריטים ועד למשטרו של נאצר. הפרק האחרון בעבודה יבקש לחבר בין הלאומיות המצרית בתקופה שצוינה לבין המגמות בלאומיות המצרית בעשורים האחרונים. במסגרת העבודה ייבחן המתח בין קוומיה (פאן ערביות) ובין ווטניה (הזהות המצרית הפרטיקולרית). רעיון האחדות הכל ערבית והשאיפה להגשימו (“פאן ערב”) טבועים עמוק בתרבות הפוליטית בארצות הערביות. הלכה למעשה מחולקת האומה הערבית לישויות, ובדורות האחרונים – למדינות שונות ונפרדות. התפתחויות ותהליכים פוליטיים מנוגדים בעולם הערבי היו הרקע לדיונים ולוויכוחים שנערכו ולהחלטות שנתקבלו בעניין זה. לפי שמש, בפברואר 1958 הגיעו לשיאן הפעולות למען הגשמתו של חזון הלאומיות הערבית באיחודן של מצרים וסוריה ובהקמת קע״ם; כעבור שלוש שנים בלבד פורקה קע״ם (ספטמבר 1961), והפירוק הביא בעקבותיו את ׳משבר האיחוד׳ או ׳טראומת האיחוד׳, שסתמו את הגולל למשך שנים רבות על כל אפשרות למימושו של איחוד מעין זה פעם נוספת . אירועים אלה החריפו את הקונפליקט ששרר בעולם הערבי ובמצרים בין התפיסה הלאומית הכלל ערבית – ׳קומיה׳ לבין התפיסה הלאומית הרגיונלית (׳וטניה׳ או ׳אקלימיה׳). הם הביאו להקצנתה של הקוטביות ששררה בתפיסת הלאומיות הערבית בין שני זרמים: הזרם הלאומי המהפכני׳ בהנהגתו של נאצר, והזרם ׳המתון׳ בהנהגתו של הגנרל עבד אל כרים קאסם. דמותו של ג’מאל עבד אל-נאצר הפכה למעין מיתוס מכונן לציבור המצרי ובעולם הערבי עקב הלאמת תעלת סואץ ב-1956, אז נחלה מצרים בהנהגת נאצר ניצחון פוליטי-מדיני (למרות שלא היה ניצחון צבאי) כשהעביר נאצר את בעלות התעלה ומינויה לבעלות מצרית מקומית. מיתוס זה הוליד את התנועה הנאצריסטית ששאפה לאיחוד ערבי כולל תחת הנהגתה של מצרים. לאור זאת אני

קרא עוד »

חוויית שירות בקבע של נשים – עבודת סמינריון

מבוא חוק שירות הביטחון קובע כי צה”ל יורכב ממערך של כוחות סדירים ומילואים. שירות קבע הוא מסלול שמתחיל בדרך כלל לאחר השירות הצבאי הסדיר, ולרוב מי שממשיך אליו הם אנשים שעברו הכשרה מקצועית במהלך שירותם הסדיר או שהתפקיד שביצעו בשירותם הסדיר נדרש לצבא. נשים תמיד היו חלק מהארגון הצבאי כבר מתקופת קום המדינה בארגון “ההגנה”, ומילאו את כל התפקידים שהיו נדרשות אליהם בהתחלה בתפקידים תומכי לחימה, ולאחר מכן גם בתפקידי לחימה. התפקידים הראשונים שהוקצו בצה”ל לנשים היו בעיקר תפקידים מנהלתיים ומקצועיים, והן לא יכלו לשרת בתפקידי לחימה. השינוי באופי השירות והמקצועות שפתוחים לנשים החל להשתנות בשנות ה-80′, אז החלו להיפתח בפני נשים תפקידי הדרכה חדשים במקצועות הלוחמה, כמו מדריכות חי”ר, שריון וקליעה, ותפקידי פיקוד כמו מפקדות כיתה בטירונות לחיילים, מדריכות כלואים, ותפקידים טכניים. נכון להיום כמעט כל התפקידים פתוחים בפני נשים וגם יש ייצוג לנשים בקרב הקצונה הבכירה כמו דוברת צה”ל, מפקדת לוט”ם, קצינת נפגעים ראשית, קצינת פניות הציבור, מפקדות בסיסי הדרכה ובסיסי טירונות ותובעת צבאית ראשית. במהלך השירות הצבאי נתקלות הנשים בהרבה דילמות ושאלות שהן צריכות להתמודד איתן – איך תגיב הסביבה הקרובה שלהן לכך שהן ממשיכות בצבא לקבע, איך הן יצליחו לשלב שירות יחד עם זוגיות וחיי משפחה וכ”ו. בעבודה זו ננסה לחקור את הדילמות והחוויות שנתקלות בהם הנשים תוך כדי שירות הקבע. ובמיוחד ננסה להתמקד באופן בו השירות הצבאי משפיע על בחירותיהן של נשים אלו המשרתות בקבע, בתחום חייהן האישיים והמשפחתיים.   תוכן עניינים תקציר 3 מבוא 4 סקירת ספרות – הקדמה 5 נשים בשוק העבודה 6 צבא ומגדר 8 קונפליקט עבודה-משפחה 11 מתודולוגיה 14 ממצאים 16 דיון 23

קרא עוד »

ייצוג מאפייני ניצולי השואה בשנות האלפיים בקולנוע הישראלי מול הקולנוע האירופאי (סמינריון)

מבוא בעבודה זו אעסוק בייצוג ניצול השואה הגבר בסרטים הישראלים והאירופאים של שנות האלפיים ואבחן את השוני בין הייצוגים וממה הוא נובע. אבחן את טענותיי בעזרת ניתוח הסרטים הבאים: הסרט הישראלי מכתבים לאמריקה של הבמאי חנן פלד משנת 2006; הסרט הישראלי פעם הייתי של הבמאי אבי נשר משנת 2010; הסרט הפסנתרן (The Pianist) של הבמאי רומן פולנסקי (Roman Polanski), שהינו קופרודוקציה פולנית, גרמנית, אנגלית וצרפתית משנת 2002 והסרט האוסטרי הזייפנים (Die Fälscher) של הבמאי סטפן רוזוביצקי (Stefan Ruzowitzky) משנת 2007. כמו כן, ארצה לקשר את דימויו של ניצול השואה, הן בישראל והן באירופה, אל שאלת הזיכרון הקולקטיבי של המדינות שאת סרטיהם אנתח. ארצה לבדוק את ההנחה, לפיה קיים קשר הדוק בין דימוי הניצול לבין הזיכרון הקולקטיבי של השואה המתקיים במדינות השונות. על מנת לעשות זאת, איעזר במאמרים שונים. לסיכום, אציג את מסקנותיי מניתוח הסרטים השונים ובחינת הסוגיות שהוזכרו קודם לכן. הסרט מכתבים לאמריקה מתרחש בשנת 1962 בתל אביב מספר את סיפורו של ניצול השואה מוישה וולדמן, אשר מתגורר בתל אביב עם אשתו ניצולת השואה ושני ילדיהם. לאחר שמוישה רואה בעיתון את תמונתו של יועצו של נשיא ארצות הברית, ג’ק וולדמן, הוא מתחיל לחשוד שזהו בעצם בנו ינקל, שהיה בטוח שנרצח על ידי הגרמנים. הוא כותב מכתב לאמריקה ומחכה בקוצר רוח לתשובה שתאשש את התיאוריה שלו. בינתיים, יחסיו עם משפחתו מתחילים להתערער והוא מתחיל לאבד את שפיותו בציפייה למכתב. בעזרת סרט זה אבחן כיצד מוצגת הטראומה של ניצול השואה הגבר בקולנוע הישראלי בשנות האלפיים ולמה משמש ייצוג זה. הסרט פעם הייתי מתרחש בשנת 1968 בחיפה ומספר את סיפורו של ניצול שואה

קרא עוד »

ישראל והעלייה החשאית ממרוקו בשנים 1956-1961

הקדמה בין השנים 1956 – 1958, התירה ממשלת מרוקו יציאה לישראל, לכ 2000 יהודים בלבד מאוכלוסיה של כ170 אלף יהודים. לשם מניעת העלייה נקטו שלטונות מרוקו באמצעים הבאים: לקיחת דרכונים של יהודים לשם בדיקה שמעולם לא הוחזרו, דרכונים שהובאו להארכה – הוחרמו.  כשניתן אישור לדרכון רק אחד מבני הזוג אושר. כדי לשנות את המדיניות המרוקנית בענייני העלייה, קראו משרד החוץ הישראלי ומחלקת העלייה בסוכנות לאנשי הקונגרס היהודי כדי לנסות לרכך את עמדת ממשלת מרוקו. לעיתים נדמה שהמרוקנים היו מוכנים לרצות את השדלנים היהודים אך נמנעו מכך, הלחץ של קהיר והליגה הערבית איימו עליהם יותר מהשפעת הארגונים היהודיים במערב. סיום הפרוטקטורט הצרפתי והספרדי הביא ימים של אי וודאות על יהודי מרוקו. כל עוד היו צרפתים במרוקו היהודים חשו במידת אופטימיות. מרוקו אסרה על חופש תנועה יהודית זמן רב, להבדיל ממצרים ומשאר מדינות המגרב בעידן הדה-קולוניזציה שמדי פעם הערימו מכשולים בפני העלייה אך לא מנעו אותה כליל. בעקבות כך נאלצו פעילים מישראל ופעילים מקומיים במעל העלייה, לרדת למחתרת. כשבעים אחוז מיהודי ארצות האסלאם הגיעו למדינת ישראל, כל השאר היגרו לצרפת, לקנדה, לבריטניה ולאיטליה. העלייה לישראל נוהלה, רובה ככולה, על ידי מוסדות מדינת ישראל והסוכנות היהודית בשיתוף עם ארגונים יהודיים בין-לאומיים וממשלות ידידותיות[1]. בעבודה זו אבדוק את מאפייני העלייה של יהודי מרוקו שנקראת גם העלייה הבלתי חוקית, ומה הסיבות לכך. אבחן את שלוחת  ‘המסגרת’ שבראשות פעילות המוסד מן ההיבט המדיני והמבצעי. אסקור את דרכי העלייה לארץ ישראל ואת מדיניותם של מדינות ספרד ובריטניה ותרומתם לעלייה.  שאלת המחקר מהם מאפייני העלייה החשאית ממרוקו בשנים 1956-1961? [1] חיים סעדון (עורך) בגלוי ובסתר העליות הגדולות מארצות

קרא עוד »

מדיניות החוץ של האיחוד האירופי ובחינת השפעתה על ישראל

מבוא: “…בעשור האחרון של המאה העשרים שוב אין האטלסים וספרי ההיסטוריה והגיאוגרפיה מציירים אתתמונת המצב המדויקת. חומות…נלפו, גבולות נמחקו, מעצמות קרסו, אידיאולוגיות התמוטטו, מדינות נולדו והלכו לעולמן…חובתנו כלפינו וכלפי בנינו, היא לראות את העולם החדש כפי שהוא עכשיו, לבחון את הסכנות, לבדוק את הסיכויים, ולעשות הכול כדי שמדינת ישראל תשתלב בעולם המשנה פניו. אין אנו עוד בהכרח עם לבדד ישכון, ואין זה נכון עוד שהעולם כולו נגדנו. עלינו להיחלץ מתחושת הבידוד האוחזת בנו כמעט יובל שנים. עלינו להצטרף למסע השלום, הפיוס ושיתוף הפעולה הבין-לאמי הדוהר בימים אלה על פני גלובוס כולו. שאם לא כן, נשאר אחרונים ובודדים בתחנה”[1]. יצחק רבין   בימיו הראשונים של האיחוד האירופי, ראו בו ישות כלכלית ותו לא. במהלך השנים הובהר כי למעשה מדובר בניסיון ייחודי, ומוצלח של כמה מדינות, לכרוך את גורלן זו בזו תחת משטר משפטי נפרד, אשר עם הימים, משטר זה שימש לאינטגרציה משפטית-חוקתית, כלכלית, מדינית וחברתית חסרת תקדים בהיקפה[2].   מטרתו של האיחוד האירופי: מטרתו של האיחוד האירופי היא לגרום לאיחוד של כל מדינות אירופה, מתוך כוונה ליצור כלכלה פורחת של כל האיזור, וזאת על ידי מדיניות אחידה לכל. האיחוד האירופי פועל להשפיע הן ברמת הפנים, והן ברמת החוץ, כאשר השפעתו כלפי החוץ, מכוונת במישור המדיני הבין-לאומי וזאת באמצעות ניהול מדיניות חוץ וביטחון משותפת[3].   השפעת האיחוד ברמת הפנים, מכוונת ליצירת שיוויון זכויות בין הלאומים השונים ויצירת מעברים חופשיים בין המדינות השונות החברות בו. המבנה המוסדי של האיחוד האירופי הוא הפרלמנט האירופי, מוסד דמוקרטי ביותר, אשר החברים בו נבחרים באופן באופן ישיר, אחת ל-5 שנים, על ידי מיליוני אזרחי האיחוד, ולכל מדינה

קרא עוד »

נכבה ומלחמת יום העצמאות

שאלת המחקר: מהי שיטת המחקר הטובה ביותר לברר מה קרה ב מלחמת יום העצמאות –נכבה?  היסטוריות הכותבים על מלחמות וסכסוכים במאות ה- 19 ו 20 יכולים להתנתק ממושא מחקריהם, מאחר ועימותים אלו הסתיימו ונמתח קו המפריד אותם מההווה. לעומת זאת, חקר הסכסוך הערבי- יהודי, עוסק בעימות שעדיין נמשך ולא רואים לו כרגע סוף. הבעיות הכרוכות ביחסי יהודים ערבים שעלו במלחמת יום העצמאות /נכבה, טרם נפתרו ולכך יש השלכות אקטואליות. “ההיסטוריוגרפיה של הסכסוך ערבי – יהודי היא חסרת תקדים, ממש כמו הסכסוך עצמו”.ההיסטוריה של הסכסוך נכתבה בשני העשורים הראשונים לקיומה של המדינה, בידי עושי ההיסטוריה עצמם. שככל הנראה שאפו להצדיק את מעשיהם ולהאדיר את חלקם. התחיל בכך בן גוריון והמשיכו שאר המנהיגים. השאלות, ‘מי גירש את הבריטים’, ‘מי בנה את ארץ ישראל’, ‘מי הקים את הכוח המגן העברי’. עברו מן ההיסטוריה של הישוב אל ההיסטוריוגרפיה שלו. שאלות אלו לא היו היסטוריות בלבד, ומשמעותן לא הייתה רק כינון נרטיב על העבר ועיצוב של זיכרון קולקטיבי. “לצד חלוקת זרי הדפנה על הישגי העבר, התשובות נועדו לבסס תביעות להנהגת המדינה או לפחות לשותפות בה”.לצורך הפצת רעיונותיהם, ייסדו מנהיגי התנועות מכוני מחקר ובהם הועסקו חוקרים שסיפרו את הסיפור, על פי קווי המתאר ההיסטוריוגרפים שהתוו מנהגי הארגון אליו השתייכו.   תוכן עניינים פרק 1 שאלת מחקר עמוד- 2 – 5 פרק 2 תשובה ראשונה: הגישה מסורתית עמוד- 6 – 10 פרק 3 תשובה שנייה: הגישה המודרנית עמוד- 11 – 18 פרק 4 דיון עמוד- 19 – 21 פרק 5 חידוש:להציג את החידוש לפי – הפוסט-מודרניזם עמוד – 22 – 26 ביבליוגרפיה עמוד – 27 נספחים –

קרא עוד »
אין יותר חומרים להציג

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.