(17/07/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

סמינריון בלימודים רב תחומיים

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

חוויית שירות בקבע של נשים – עבודת סמינריון

מבוא חוק שירות הביטחון קובע כי צה”ל יורכב ממערך של כוחות סדירים ומילואים. שירות קבע הוא מסלול שמתחיל בדרך כלל לאחר השירות הצבאי הסדיר, ולרוב מי שממשיך אליו הם אנשים שעברו הכשרה מקצועית במהלך שירותם הסדיר או שהתפקיד שביצעו בשירותם הסדיר נדרש לצבא. נשים תמיד היו חלק מהארגון הצבאי כבר מתקופת קום המדינה בארגון “ההגנה”, ומילאו את כל התפקידים שהיו נדרשות אליהם בהתחלה בתפקידים תומכי לחימה, ולאחר מכן גם בתפקידי לחימה. התפקידים הראשונים שהוקצו בצה”ל לנשים היו בעיקר תפקידים מנהלתיים ומקצועיים, והן לא יכלו לשרת בתפקידי לחימה. השינוי באופי השירות והמקצועות שפתוחים לנשים החל להשתנות בשנות ה-80′, אז החלו להיפתח בפני נשים תפקידי הדרכה חדשים במקצועות הלוחמה, כמו מדריכות חי”ר, שריון וקליעה, ותפקידי פיקוד כמו מפקדות כיתה בטירונות לחיילים, מדריכות כלואים, ותפקידים טכניים. נכון להיום כמעט כל התפקידים פתוחים בפני נשים וגם יש ייצוג לנשים בקרב הקצונה הבכירה כמו דוברת צה”ל, מפקדת לוט”ם, קצינת נפגעים ראשית, קצינת פניות הציבור, מפקדות בסיסי הדרכה ובסיסי טירונות ותובעת צבאית ראשית. במהלך השירות הצבאי נתקלות הנשים בהרבה דילמות ושאלות שהן צריכות להתמודד איתן – איך תגיב הסביבה הקרובה שלהן לכך שהן ממשיכות בצבא לקבע, איך הן יצליחו לשלב שירות יחד עם זוגיות וחיי משפחה וכ”ו. בעבודה זו ננסה לחקור את הדילמות והחוויות שנתקלות בהם הנשים תוך כדי שירות הקבע. ובמיוחד ננסה להתמקד באופן בו השירות הצבאי משפיע על בחירותיהן של נשים אלו המשרתות בקבע, בתחום חייהן האישיים והמשפחתיים.   תוכן עניינים תקציר 3 מבוא 4 סקירת ספרות – הקדמה 5 נשים בשוק העבודה 6 צבא ומגדר 8 קונפליקט עבודה-משפחה 11 מתודולוגיה 14 ממצאים 16 דיון 23

קרא עוד »

סמינריון הקשר בין שיעור הגירושין בעדה הדרוזית למדיניות השלטון בארץ ישראל

מבוא: אחת ההנחות של הסוציולוגיה הקלאסית היא שהמשפחה מהווה אבן יסוד אוניברסלית והכרחית לכל חברה אנושית. במאה האחרונה חלו שנויים במשמעות מושג המשפחה והמעמד המוסדי שלה, על אף זאת, עדיין לא קיימת או נמצאה חברה בה מוסד או מבנה זה לא קיימים. ישראל נחשבת עדיין לחברה מסורתית ביותר. פרס וכץ (1991), טוענים כי ההסבר לכך כרוכה בקשר בין דת למדינה, כאשר כל נושא הנישואין והגירושין הועבר לידי שיפוטם של הגופים הדתיים במדינה. נובע מכך, שלשיוך דתי השפעה ישירה על חיי המשפחה. בעבודה זו ברצוני לעסוק בקשר, בין שיוך דתי, לבין יציבות המבנה המשפחתי במדינת ישראל. בחרתי להתמקד בקהילה הדרוזית, שהיא קהילה מעניינת ביותר, שכן כפי שאני אראה בהמשך, התפתחות הזהות שלה באה בד בבד עם תהליכים הקשורים בהקמת המדינה ובמיסודה. מעניין לראות את התגלגלותו של המוסד המשפחתי בהקשר הזה, ולבחון את שרידותו באמצעות ההחלטה לפירוקו הבאה לידי ביטוי בגירושין. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס) בסוף שנת 2012 אוכלוסיית הדרוזים בישראל מנתה כ- 133,000 נפש המהווים כ- 1.7% מכלל האוכלוסייה (מתוך נתוני הלמ”ס עבור הירחון לשנת 2013). הדת הדרוזית נוצרה במצריים במאה ה- 11 ומקורה באסלאם (פלאח, 2000) מדובר בדת סודית אשר לא כל העדה מורשית לקרוא ולעיין בכתבי הקודש (סאלח, 1998). לדרוזים יחסים “מיוחדים” עם מדינת ישראל ואולי אפילו נכון לומר, יחסים מועדפים המתבטאים בשיתוף פעולה צבאי, מדיני, פוליטי וחברתי (אופנהיימר, 1996). מטרתי להראות כיצד יחסים אלו אפשרו לדרוזים להישאר סגורים ומבודלים דבר התואם, הן את האינטרסים של השלטון במדינת ישראל והן של ההנהגה הדתית של העדה הדרוזית בארץ. כשברצוני לחקור את ההשפעות של חברה סגורה זו על

קרא עוד »

סמינריון-המהפכה החוקתית בישראל

מבוא הדמוקרטיה היא שיטת ממשל הקיימת עוד מימי אתונה האתיקה, מדובר ברעיון אך גם  כתופעה היסטורית ופוליטית ממשית. בעבודה זו נתייחס לנושאים של ריבונות העם, הפרדת רשויות, עליונות החוק, שלטון הרב מהזווית של הרקע לתהליכים. נתרכז בנושאי החוקה, האם אמנם היא קיימת בישראל ומה השלכות הנושא בעבר וכיום.  בנושא הזה אמר השופט אהרון ברק[1], שבישראל התרחשה “מהפכה חוקתית”[2] עם חקיקת חוקי-היסוד ב-1992. זאת טענה שנרצה לבדוק אותה. (הערה זה קשור לשאלת המחקר שתהיה בהמשך של הפרק הזה). כלומר השופט ברק טען שהמהפכה החוקתית בישראל קרתה בשנת 1992 עם חקיקת שני חוקי יסוד. חוק כבוד האדם וחירותו(ראה נספח) וחוק חופש העיסוק(ראה נספח). שני החוקים האלה מספקים, או לפחות מחזקים בצורה משמעותית את יסודות הדמוקרטיה בישראל. יש כאן הגנה על זכויות הפרט ברמה מערבית. חיזוק גדול מאד לכוחו של בית המשפט  ולכן מתייחסים בישראל וגם בעולם לישראל כמדינה דמוקרטית ומפותחת שבה בית המשפט יכול להגן על המיעוט מפני עריצות הרוב. הכוונה היא שהיות ופרלמנט הישראלי (הכנסת) 120 מושבים, הרי שנדרש רוב של 61 כדי לקיים קואליציה ולהרכיב ממשלה. מבחינתנו מה שחשוב הוא הכנסת עצמה שמחוקקת חוקים ברוב של 61 קולות ומעלה. אם כך יוצא שרוב של 61, יש באפשרותו לחוקק חוקים שלחלוטין אינם מקובלים על המיעוט. 51% מהאוכלוסייה יכולים לרמוס בכנסת את 49% הנותרים בחוקים שנויים במחלוקת עמוקה. יתכנו מצבים בהם חוקים אלה הינם בעייתיים מבחינות מסוימות למשל.  דוגמא לכך היא נושא הטלת המס על הדירה השלישית[3] (וראה גם בנספח) אשר בית המשפט ראה אותה כפגיעה באותם אנשים שרכשו דירות על מנת להתבסס על דמי השכירות שלהן לצרכי הפנסיה שלהם, או לצורך

קרא עוד »

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.