(17/07/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

סמינריון במזרחנות וחקר האיסלם

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

התנועה הלאומית הפלסטינית בין “קומיה” לוטניה בשנים 1967-1948

מבוא    התנועה הלאומית הערבית-פלסטינית פעלה באמצעות שורה של ארגונים, מוסדות ומפלגות, ובראשם “הוועד הפועל הערבי” ו”המועצה המוסלמית העליונה”, שהוקמו בראשית שנות ה-20. בהנהגתו של אל-חאג’ מוחמד אמין אל חוסייני, המופתי של ירושלים, הצליחה התנועה להרחיב את שורותיה תוך שנים אחדות, כשהיא מעלה על נס את שמירת ערביותה של הארץ והגנת המקומות הקדושים לאיסלאם. גלי העלייה היהודית, רכישת קרקעות רבות על ידי ההסתדרות הציונית, ומדיניות בריטית הססנית- כל אלה הביאו, בשנות ה-30, לראדיקליזציה של התנועה הלאומית- הפלסטינית ולהקמת מסגרות וארגונים חדשים, בחלקם חשאיים וחמושים. בלט ביניהם ארגון מוסלמי קנאי בראשית השיח’ עז אל-דין אל-קאסם, שפעל באזור חיפה בדרכי טרור נגד בריטים ויהודים, והשפיע במידה רבה על פרוץ המרד הערבי של 1936-1939. מרד זה נגד השלטון הבריטי והיישוב היהודי, אשר נישא בעיקר על ידי כפריים והתאפיין גם במעשי אלימות נגד פלסטינים, דוכא בכוח על ידי הבריטים. ואולם, כדי לתפוס את דעתם של מנהיגי ארצות ערב והפלסטינים, וכדי למנוע את ציודם בגרמניה של היטלר ובאיטליה של מוסוליני, פרסמה בריטניה בשנת 1939 “ספר לבן”, ובו היענות למרבית התביעות הפוליטיות הערביות להגבלת המפעל הציוני. קדושתה של ירושלים באסלאם ובנצרות, הקמת היחידה האדמיניסטרטיבית של פלסטין בידי הכובש הערבי, השתמרות יחידה זו בצורות שונות במרוצת השלטון המוסלמי ועליית מעמדו של מחוז ירושלים למן מחצית המאה ה-19 כל אלה תרמו בראשית המאה ה 20 להתפתחות מושג בעל משמעות גיאוגרפית ודתית, תחת השם פלסטין. מושג בלתי פוליטי זה החל לקבל משמעות פוליטית כתוצאה מלחץ של גורם זר וחיצוני – הציונות. כבר לפני מלחמת העולם הראשונה, אך בעיקר לאחריה, תפסו ערביי ארץ ישראל את הציונות כתופעה הבאה לשנות את

קרא עוד »

סמינריון “עז א-דין אל-קסאם” כמיתוס

מבוא שייח’ עז א-דין עבד אל-קאדר מוסטפא יוסף אל-קסאם, (1882-1935) היה אימאם, פעיל פוליטי, איש דת מוסלמי ומנושאי הדגל של הרדיקליזם הערבי-מוסלמי במזרח התיכון בראשית המאה ה-20. אל-קסאם נולד בכפר ג’בלה בחבל העלווים, את השכלתו הדתית רכש במרכז האסלאמי אל-אזהר שבמצרים, וכבר בנעוריו הורגשו ואובחנו בו הקיצוניות והמהפכנות. הוא הקים כמה וכמה ארגונים אלימים שתקפו ורצחו צרפתים, בריטים ויהודים. על שמו נקראים הפלג הצבאי של  “חמאס”, גדודי “עז א-דין אל-קסאם” וכן רקטות הקסאם הנורות לעבר יישובים ישראליים מרצועת עזה. בעקבות פלישת האיטלקים ללוב העות’מאנית בספטמבר 1911, אסף אל-קסאם כספים מתושבי כפר ג’בלה עבור המורדים האיטלקים וב-1912 ארגן משלחת מוג’אהדין שנבלמה על ידי השלטונות העות’מאניים עוד לפני הגעתה ללוב.  במלחמת העולם הראשונה לחם אל-קאסם בצבא העות’מאני, אולם עם תבוסת האימפריה שב לכפרו בסוריה. הוא סלד ממוסדות השלטון הקולוניאלי הצרפתי ותמך בביצוע פעולות גרילה נגדם. בשנת 1921 הגיע לחיפה וב-1929 מונה על ידי המועצה המוסלמית העליונה לאימאם של “מסגד אל-אסתקלאל” הנמצא בשכונת ואדי סאליב. במסגרת תפקידו במסגד החל בפעילות גיוס והטפה אסלאמית, תוך שהוא שוטח את משנתו האנטי-ציונית והאנטי-בריטית בפני ערביי חיפה והגליל התחתון. אל-קסאם היה ממייסדי הסניף החיפאי של “אגודת הצעירים המוסלמים” שהוקמה בשנת 1928 וב-1929 מונה לתפקיד רשם הנישואין של בית הדין השרעי בחיפה, מה שאפשר לו, תחת מסווה של איש דת, לבקר בכפרים ולהמשיך להטיף לתורתו. לאחר מותו ב-1935, הנגרם מקרב יריות עם יחידה בריטית, נעשה אל־קסאם סמל, ותומכיו השתתפו ב”מרד הערבי” בשנים 1936-1939. לדמותו ההיסטורית של עז א-דין אל-קסאם נודעת חשיבות ניכרת בהוויה הביטחונית הנוכחית במדינת ישראל, זאת בשל היחס הסמלי והאופרטיבי המיוחס על ידי הפלשתינים. דמותו משמשת מופת והשראה לפלשתינים מהזרם האסלאמי הלוחמני מתנועות החמאס והג’יהאד האסלאמי. משנות התשעים זכה אל-קסאם לאישור מחודש למעמד בכיר בפנתיאון של תנועת ההתנגדות האסלאמית. תוכן עניינים מבוא 3 הגדרת

קרא עוד »

סמינריון בעלי צרכים מיוחדים במוסר המוסלמי

מבוא: עבודה זו עוסקת בבעלי צרכים מיוחדים במוסר המוסלמי, כלומר כיצד מתייחסת המערכת המוסרית של האסלאם כלפי בעלי מוגבלויות. נראה כי המוסר האסלאמי בוחר להקל על בעלי המוגבלויות בהתאם למוגבלות והוא קורא למאמיניו לרחם על בעל המוגבלות ולעזור לו בדרכו. אך על אף התחשבותו של הקוראן בבעלי המוגבלויות, הוא מתמקד בעיקר במילוי המצוות ולא בחיי היום-יום. בעלי מוגבלויות רבים לא מקבלים עזרה ואף הם מהווים מקור לבושה. אני חושבת שזה חשוב לחזק את הדברים שנכתבים במוסר אודות היחס לבעלי מוגבלויות וכך להעלות למודעות את היחס השלילי שמקבלים בעלי מוגבלויות מבחינת נגישות לבעלי מוגבלויות, יחס הוגן ועזרה. בחרתי את הנושא כי זה נושא חשוב ומעניין. העבודה באה לענות על שאלת המחקר המרכזית: “מהן מאפייני הגישה הננקטת על ידי המוסר האסלאמי כלפי בני אדם עם צרכים מיוחדים. כמו-כן, נענה גם על השאלות המשניות בעבודה זו: האם עברה התייחסות של המוסר המוסלמי לבעלי צרכים מיוחדים לתרומות? וכן, באם המוסר האסלאמי עבר תרומות בהתייחסות לבעלי צרכים מיוחדים עם הזמן?. בחלק הראשון של העבודה אתייחס למקורות האסלאם וכן להתפתחות מסגרת המוסר באסלאם. החלק השני מפרט את ההגדרה של בעלי צרכים מיוחדים ולאחר מכן את התייחסות לבעלי צרכים מיוחדים לפי המוסר המוסלמי. עבודה זו באה לבדוק את היחס לבעלי צרכים מיוחדים במוסר האסלאמי. העבודה בודקת את ההשערות הבאות: החברה המוסלמית מאמצת לתוכה את האנשים בעלי הצרכים המיוחדים ומעניקה להם חסות והגנה ואף מחויבת לעשות זאת. אנשים נמצאים בכל השלבים על פני רצף החיים, מקבלים עזרה בהתאם לצרכיהם הספציפיים את היחסי הראוי להם. בעל צרכים מיוחדים זוכים לעיתים קרובות ליחס לא הוגן ולכן חשוב לוודא שינתן להם

קרא עוד »

סמינריון האביב הערבי בסוריה כמקרה בוחן למודל מאזן מדינה לאום

מבוא את ההתקוממות בסוריה יש להבין במונחים חברתיים, כלכליים, אקלימיים, וסביבתיים ארוכי טווח משמעותיים אשר ערערו את הסדר החברתי במדינה, ולא רק כהתקוממות עממית כנגד שלטון ברוטאלי ועושק. קיימות סיבות רבות אשר גרמו לפרוץ שרשרת ההפיכות וההפגנות ההמוניות חסרות התקדים כנגד השליטים בכל רחבי העולם הערבי, המכונות בשם “האביב הערבי”. “האביב הערבי” לא נגרם אך ורק מסיבות פוליטיות וחברתיות (שיעורי האבטלה העצומים בקרב הצעירים ובוגרי האוניברסיטאות, שחיתות השלטונות, מדיניות הדיכוי שלהן כנגד ההמונים ועוד), אלא גם מסיבות סביבתיות, אקלימיות וכתוצאה מגידול ומצפיפות אוכלוסין. כשהמרכזיות מביניהן הן, שינויי האקלים שגרמו להאמרת מחירי המזון, פגיעה בזכויות האזרחים לשימוש במשאבי הטבע ולסביבה נקייה והשחיתות הנובעת מחוסר ניהול תקין של משאבי הטבע ברוב מדינות העולם הערבי. לכן, מהאספקט הסביבתי, מטרת ההפיכות הייתה להחזיר את השליטה על משאבי הטבע לידי העם (טרדמן,  2012). אי הצלחתו של בשאר אסד להוזיל את מחירי מוצרי המזון הבסיסיים, שבאה לידי ביטוי בהאמרת המחירים בשיעור של 25% – 30%, הביא את ההמונים לראות עד כמה מושחת מיסודו וחלש הוא שלטונו של בשאר אסד והיה אחד מהגורמים המידיים שהוציא את ההמונים לרחובות ‘דרעא’ והביא להתפשטות ההפגנות ההמוניות כנגד המשטר לרחובות יתר הערים הגדולות בסוריה במרץ 2011. (שם) מסקירת הגורמים הסביבתיים והאקלימיים לפרוץ ההתקוממות בסוריה, ניתן למצוא קשר ישיר בין שינויי האקלים והשפעתם על האוכלוסייה החקלאית בדרום ובצפון מזרח המדינה לבין היותם האזורים הראשונים בהם החלה ההתקוממות נגד משטרו של בשאר אסד, אשר לא הצליח לספק את צרכיהם הבסיסיים. אם כך, נדמה כי אם בשאר אסד ישרוד את ההתקוממות נגדו וימשיך לשלוט בסוריה, הוא ייאלץ לתת את הדעת כיצד להתמודד מול שינויי

קרא עוד »

סמינריון הנקה בפלוקלור האיסלאם

מבוא: היסטוריה של הנקה: מתחילת הווייתו של האדם התבססה הזנת התינוק על הנקה. הספרות ההיסטורית מתייחסת אל ההנקה כפעילות בסיסית, טבעית ומובנת מאליה. בכתביהם של היפוקרטס, סורנוס וגלן ישנם תיאורים של הנקת תינוקות[1]. כמו-כן, משחר הציוויליזציה העסיקו משפחות עשירות נשים מיניקות: עדות לכך ניתן למצוא בספר שמות בדבריה של בת פרעה:” היליכי את-הילד הזה והניקהו לי ואני אתן את שכרך”. כאשר אנו מתארים לעצמנו כיצד חברות פרה-מודרניות תפסו את יחסי האמהות והינקות, שום התנהגות לא מאפיינת יותר יחסי אמא-ילד מאשר הנקה: האקט האינסטינקטיבי המעניק חיים שבני אדם חולקים עם שאר בני משפחת היונקים. הכרחי בשביל ההישרדות של ילודים שרק נולדו ולהתפתחותם, ההנקה היא הרבה יותר מאשר רק צורך ביולוגי, זה אספקט של “אמהות”, שבאופן תרבותי מתקשר לבניית הקשר בין האם והילד, המעוגן בתוך פרקטיקות תרבותיות או היסטוריות ספציפיות. זה גם אמצעי בסיסי של תהליך החברות. באופן לא מפתיע, הדרך שבה הפונקציות של הנקה נתפסות משתנות מתרבות לתרבות או אפילו מקבוצה חברתית אחת לבין רעותה. ניסיון להבין את טבע האכלת העוללים בעבר והשכיחות של השיטות הכרוכות בכך עוזרות לשפוך אור על אספקטים חשובים בחייהם של ילדים ונשים בתקופות הפרה-היסטוריות: הסטטוס של נשים בתוך המשפחה ומערכת היחסים שלהן עם הבעלים והתינוקות, היחס הפיזי שילדים קיבלו ומערכת היחסים הפסיכולוגית שהתפתחה בין ילדים והוריהם ומינקות. כאשר מסתכלים על הגישות והנטיות ההיסטוריות של ההנקה, חשוב לקחת בחשבון את החשיבות שהפסיכולוגיה המודרנית מעניקה לקשר הנוצר בין התינוק לאמא כאשר יש הרואים בכך את מערכת היחסים האנושית החזקה ביותר. D.W. Winnicott רשם כי: “המטרה בגידול תינוק היא לא רק לדאוג לבריאותו, אלא גם כולל את הדאגה להתנסות

קרא עוד »

סמינריון התפתחות הציור הערבי

מבוא שאלת המחקר הנוכחי הינה השפעת הפלישה המונגולית על אמנות הציור הערבי. אמנות הציור הערבי הגיעה לשיאה בבגדאד לקראת אמצע המאה ה-13. הפלישה המונגולית הפכה להיות ציון דרך חשוב ביותר בהתפתחות הציור הערבי. עם בואם של המונגולים המביאים עמם אלמנטים רבים של תרבות המזרח הרחוק, ועם תנועה גדולה של האמנים המקומיים בחיפושים אחר ביטחון אישי וכלכלי, השתנו פני האמנות. התחום העיקרי שבו התפתח הציור הערבי הוא עיטור הספרים. על מנת להשוות את אמנות עיטור הספר של אסכולת בגדאד בתחילת המאה ה-13 עם אמנות עיטור הספר של אמני החצר בתקופת השליטים המונגולים בתקופה מאוחרת יותר, נותחו מספר דוגמאות מספרים בתחומים שונים, ואדון בהבדלים בין הציורים מהתקופות השונות. לפני הפלישה המונגולית, התמקדה אמנות הציור בנושאים חילוניים ציורי צמחים וחיות, תמונות ג’אנר ואיורי ספרות יפה. בעקבות הפלישה, נושאי עבודתם של האמנים חזרו להיות קשורים לדת או לעסוק בהיסטוריה של מלחמות וכיבושים.   תוכן עניינים מבוא – 2 1. סקירה היסטורית- 3 1.1 איראן בימי הביניים לפני הפלישה המונגולית- 3 1.2 הפלישה המונגולית – 4 2. ציור ערבי בבגדאד של המאה ה-13 – 5 2.1 אמנות עיטור הספר – 5 2.1.1 איור ספרי מדע – 6 2.1.2 ספרי יד המאוירים “מקאמת” – 9 3. ציור ערבי במהלך התקופה המונגולית – 19 3.1 עיטור ספרים – 19 3.1.1 כתב היד “תועלת החיות” – 19 3.1.2 “תולדות העבר” – 21 3.1.3 “סיכום ההיסטוריה” מאת ראשיד אל-דין-23 3.1.4 איורי “מקאמת אל חרירי” בתקופת הכיבוש המונגולי-25 4. סיכום -26 5. ביבליוגרפיה – 28

קרא עוד »

סמינריון זכות השיבה בראי המשפט הבינלאומי, מקרה ניתוח של החלטה 194 והחלטות נוספת באו”ם

תקציר עבודתי עוסקת בנושא זכות השיבה בראי המשפט הבינ”ל תוך התמקדות במקרה ניתוח של החלטה 194 והחלטות נוספות של האו”ם בנושא זה. בעיית הפליטים הפלסטינים החלה לאחר מלחמת העצמאות בשנת 1948 והתרחבה לאחר מלחמת ששת הימים בשנת 1967. לאורך השנים טענו הפלסטינים לזכותם לשוב למולדתם, לקבל את נכסיהם בחזרה ולקבל פיצויים על תקופת הפליטות על בסיס המשפט הבינ”ל. טענה זו התבססה בעיקר על החלטה 194 והחלטות נוספות של האו”ם שלטענת הפלסטינים חיזקו את מעמד זכות השיבה כמנהג מחייב מבחינה משפטית בינ”ל. מנגד, טענו הישראלים שלפי המשפט הבינ”ל החלטות האו”ם לא מחייבות ולא הופכות את זכות השיבה למנהג. בעבודה זו אנסה לבדוק את טענות שני הצדדים בנוגע להחלטה 194 והחלטות נוספות שעסקו בזכות השיבה בכדי להבין באיזו מידה יש לזכות השיבה בסיס במשפט הבינ”ל. את בדיקה זו אציג בפרק ניתוח המקרה שיהיה בנוי כדלקמן: תחילה, אציג את הרקע לזכות השיב תוך מתן דגש על שלושה היבטים חשובים לסוגיה מבחינה משפטית – מדוע עקרו הפליטים מבתיהם ואיבדו ברוב המקרים את אזרחותם, מדוע לא ניתנה לפליטים אפשרות לשוב לבתיהם ומהי ההגדרה הבינ”ל לאדם הנחשב לפליט. בחלקו השני של הפרק אנסה להבין מהי זכות השיבה, מהם מקורותיה ומה חשיבותה בסכסוך בין הפלסטינים לישראל. בהמשך הפרק אסקור בקצרה את החוק הבינ”ל בכדי להבין טוב יותר את טענות הצדדים ולעמוד על טיבן. שני החלקים האחרונים הינם המשמעותיים ביותר. בחלק הראשון מתוך השניים אעסוק בהחלטה 194, אנסה להבין מה משמעותה מבחינה משפטית ומה טענות הצדדים בנוגע להחלטה זו.  בחלק השני אעסוק בהחלטות נוספות שקיבל האו”ם בנוגע לזכות השיבה ואנסה להבין כיצד מוסיפות החלטות אלו לדיון זה. בנוסף

קרא עוד »

סמינריון מחנות הפליטים בלבנון וגיבוש הלאומיות הפלסטינית

מבוא עבודה זו תחקור את השפעתם של מחנות הפליטים בלבנון על גיבוש הלאומיות הפלסטינית, ותבחן האם תנאי החיים במחנות אלה, המגורים בצפיפות, הניכור של הממשלה הלבנונית והעימותים מול קבוצות אתניות אחרות בלבנון סייעו לגיבושה של הלאומיות הפלסטינית. שאלת המחקר תבחן – האם החיים במחנות הפליטים בלבנון השפיעו על גיבושה של הלאומיות הפלסטינית, ומהי תרומתם של אותם מחנות פליטים ליצירתה של אותה לאומיות. לאורך ההיסטוריה הפלסטינית התקיים מתח מתמיד בין הלאומיות הפאן ערבית ובין הלאומיות המקומית הפלסטינית. בעבודה זו אבקש להראות כיצד החיים במחנות הפליטים בלבנון הובילו את הפלסטינים לבחירה בלאומיות הפרטיקולרית הפלסטינית. אני סבורה כי שאלה זו נושאת חשיבות רבה שכן היא תסייע בידינו להתחקות אחר שורשי הלאומיות הפלסטינית. אני משערת כי עבודה זו תעלה כי לאומיות זו נצרבה, בין היתר, באמצעות החיים במחנות הפליטים בלבנון והולידה את הארגון הלאומיי הפלסטיניים ואת הזהות הלאומית. המחקר יתבסס על הגישה האיכותנית ויאסוף עובדות ונתונים העשויים להרחיב את הידע הקיים במחקר על אודות התופעה הנחקרת, מבחינת התיאור או ההסבר שלה. תהליך העבודה יכלול ניתוח תוכן של המקורות הנבחרים, וניתוח קטעי עיתונות, בהתייחס לנקודות הרלוונטיות לנושא הנחקר. בסיכום יובאו עיקרי המבוא, הממצאים מהמחקר האישי והמסקנות שיעלו מהדיון.   תוכן עניינים 1. מבוא: עמ’ 3 סקירת ספרות 1. לאומיות והמתח בין פאן ערביות ללאומיות פלסטינית: עמ’ 4-5 2. הנכבה וחוויית הפליטות הפלסטינית: עמ’ 6-11 3. היווצרות מחנות הפליטים וההשפעה על הזהות הפלסטינית: עמ’ 12-16 4. מחנות הפליטים בלבנון וההשפעה על הלאומיות: עמ’ 17-25 5. הליך יצירתה של הלאומיות הפלסטינית במדינות ערב: עמ’ 26-31 6. דיון וסיכום: עמ’ 32-34 6.רשימת מקורות: עמ’ 35-36  

קרא עוד »

סמינריון מיתוס עז א-דין אל-קסאם

מבוא הוועד הישראלי לאונסק”ו הקים בשנת 2008 צוות חשיבה לבחינת שימור המורשת הערבית הבנויה בישראל בראשותו של פרופ’ ראסם ח’מאיסי. כך הגדיר אונסק”ו מורשת בנויה: “מכלול הפעילות האנושית שיצרה יד אדם בקהילתו תוך התייחסות למרחב והיא בעלת ערך תרבותי, היסטורי, ארכיטקטוני ופיזי וקיים צורך לשמר אותה לדורות הבאים כביטוי של אותה חברה אנושית ותרומתה לציוויליזאציה”[1]. תרבות היא מכלול רחב של הערכים, של האמונות ושל תפיסות העולם כפי שהן באות לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם, כגון סמלים, טקסים, ידע, מיתוסים, אמונות, נורמות, אידיאולוגיות, טכנולוגיות ומוסדות חברתיים. המושג “מורשת תרבותית” הינו שאיפה של קבוצה לפעול לביטוי, לשימור, לטיפוח ולהנחלה מדור לדור של תכנים, סמלים, אירועים, אישים, מוסדות, אתרים ויצירות תרבותיות הנתפסים בעיני האליטות של החברה כמייצגי זהותה הקיבוצית והחיוניים לה כבסיס לסולידריות פנימית. בכל חברה ישנן תרבויות משנה ועוד בחברה הטרוגנית כמו החברה הערבית בישראל, המורכבת מקבוצות המשתייכות לדתות שונות, לצורות התיישבות שונות ולחברות שבטיות ושבטיות־למחצה רבות[2]. עז א-דין אל־קסאם, (1882-1935), יליד סוריה, היה אימאם ופעיל פוליטי, ובסוף שנות העשרים החל לקדם את העמדה שלפיה יש להתכונן למאבק צבאי בשלטון הבריטי בארץ ישראל ובמפעל הציוני. בראשית שנות השלושים ארגן אל־קסאם קבוצה של תומכים שעסקה בפעילות אלימה באזור הגליל התחתון ובצפון השומרון. לאחר מותו ב 1935- בקרב יריות עם יחידה בריטית, נעשה אל־קסאם סמל, ותומכיו השתתפו ב”מרד הערבי” בשנים 1936 –1939[3]. לדמותו ההיסטורית של עז א-דין אל קסאם נודעת חשיבות ניכרת בהוויה הביטחונית הנוכחית במדינת ישראל, וזאת בשל היחס הסמלי והאופרטיבי המיוחס על ידי הפלשתינים. דמותו משמשת מופת והשראה לפלשתינים  מהזרם האסלאמי הלוחמני מתנועות החמאס והג’יהאד האסלאמי. משנות התשעים זכה אל קסאם

קרא עוד »

סמינריון משנתו האינטלקטואלית הסלפית-רדיקאלית של חסן אל בנא

מבוא עלייתן של התנועות האסלאמיות כגורם חברתי ופוליטי מוביל במזרח התיכון, וככלי ביטוי עיקרי להתנגדות לסדר החברתי והפוליטי הקיים, היא היבט מרכזי בתולדות האזור ולחלק חשוב מהתחייה הדתית שמתרחשת בעולם כולו ולא רק באסלאם. ייחודו של הגל האסלאמי במזרח התיכון מתבטא בהיקפו, ובעוצמת המאבק שמנהלים חלק מפעיליו נגד המדינה המערבית, בשל תורתם הרדיקלית ובשל סגירותם של המשטרים, שאינם מאפשרים פעילות אופוזיציונית חוקית. מדובר בהפיכתה של הדת לגורם פוליטי מרכזי הן על ידי אופוזיציה והן על ידי המשטרים עצמם בעולם האסלאמי (חטינה, 2000, עמ’ 6-13; חטינה וקופפרשמידט, 2012, עמ’ 10-16). בעבודה הנוכחית אדון בהתפתחות ההיסטורית אודות משנתו ורעיונותיו של אינטלקטואל מוסלמי, חסן אל בנא (Hasan al-Bana) שחי בין השנים 1949-1906. חסן אל בנא הינו מורה ומחנך מוסלמי ממוצא מצרי אשר תרומתו הגדולה למאה העשרים עבור העולם המוסלמי הוא הקמת ארגון האחים המוסלמים. אל בנא נחשב לאחד מהוגי הדעות האינטלקטואליים הבולטים של האסלאם הרדיקאלי ואביו היה אימאם ונחשב לאחד מגדולי חכמיה של הדת במצרים. השפעה דתית מאביו תרמה לדעות נחרצות על עולם הדת והאמונה עבור אל בנא, והשקפות אלו ילוו אותו לאורך חייו (Gettleman and Schaar, 2003, p.300-303). אוסיף ואציין ,שכאמור לעיל, אל בנא הוא מייסד תנועת “האחים המוסלמים” שאתארה בהמשך העבודה ושבימינו עלתה לתודעה בחדשות בעקבות ההפיכה במצרים שבה השתלטו האחים המוסלמים בבחירות דמוקרטיות על ההנהגה השלטת במצרים וניסו להנחיל את חזון הארגון לפי משנתו של המייסד המקורי של התנועה, חסן אל בנא. מטרת עבודתי היא לאפיין את ההתפתחות ההיסטורית אודות משנתו ורעיונותיו של האינטלקטואל חסן אל בנא וכיצד זה השפיע על העולם האסלאמי. לשם כך אחלק את עבודתי לשלושה חלקים

קרא עוד »

סמינריון נפט, אסלאם ופטריארכיה- כיצד השפיעה המדיניות הרנטירית על התפתחות מחירי מחירי הנפט העולמיים והשבטיות בערב הסעודית.

מבוא הסמינריון נכתב בנושא: המדינה הרנטירית והאופן בו ההכנסות מרנטה משפיעות על יחסי השבטיות במדינות המפרץ הפרסי בדגש על ערב הסעודית, שהיא הגדולה והמשפיעה ביותר מבין מדינות המפרץ. בנוסף ערב הסעודית היא בירת האסלאם השיעי, עם הערים המרכזיות מכה ואל מדינה אליהן עולים ברגל מיליוני מאמינים מרחבי העולם. בשנים האחרונות לאור מצבורי הגז העצומים שהתגלו לחופי מדינת ישראל, נהיינו מעצמה אזורית בתחום משאבי האנרגיה זה ומסקרן אותי באופן אישי כיצד הדבר ישפיע על המצב הפנימי בתוך המדינה מבחינת יחסי חברה, כלכלה וסביבה וכן ביחסי חוץ מול המדינות השכנות שלנו. על מנת לבחון את ההשפעות הללו, פניתי לחקור את ערב הסעודית במטרה לזהות את האופן בו השפיעו גילויי הנפט והגז על המדיניות הפנימית שלהן וכיצד משפיע הנפט על מארג החיים שלהן. לצורך כך התמקדתי בערב הסעודית כמייצגת מרכזית של מדינה רנטירית אשר במקביל למודרניזציה שעברה הצליחה לשמר על מסורת של שבטיות ולקיים בתוכה מדינת הלכה, למרות ואולי נכון יותר לומר בזכות ההכנסות מרנטה. העבודה תציג את ההגדרות למושג מדינה רנטירית, לאחר מכן יוצגו מאפיינים של המדינה הרנטירית במפרץ הפרסי ובהמשך תוצג שושלת המלוכה של ערב הסעודית והמקרים המרכזיים בהיסטוריה של ערב הסעודית בתקופת שלטונם על מנת להמחיש בצורה המיטבית את האופן בו משפיעה ההכנסה מרנטה על התפתחות החברה השבטית מסורתית בערב הסעודית. במקביל, תערך בחינה של מחירי הנפט העולמיים, עליהם משפיעה ערב הסעודית באופן ישיר, וכך למעשה ניתן יהיה לבחון עד כמה משפיעים מחירי הנפט העולמיים על מהלכים פנימיים בתוך ערב הסעודית ונוכל לענות על השאלה : האם ובאיזו מידה ערב הסעודית עונה על הגדרות “המדינה הרנטירית” כפי שהן מוצגות בפרק

קרא עוד »

סמינריון תרומת האיסלאם לעולם

מבוא תרבות האיסלם שלא כפי שהיא מצטיירת היום ידעה ימי זוהר ונאורות והעניקה לעולם תרומה גדולה ורחבה בתחומי מדע רבים, שונים ומגוונים כמו גם בתחומי האמנות אשר התביעו את חותמם עד לימינו אנו. האסלאם כבר בראשיתו ראה ערך עליון בכל הקשור לנתינה לזולת ודאגה לחלש בחברה. הזכאת והצאדאקה הינם מעין שני מנגנוני רווחה המתקיים ופועלים במשך הדורות על סמך הלגיטימציה הדתית. שני המנגנונים הללו מהווים ומקור ובסיס להתפתחות המחשבה הסוציאלית חברתית והתייחסות לעוני בחברה המוסלמית בעיקר בתקופת ימי הביניים אשר התאפיינה בתמורות כלכליות, חברתיות ופוליטיות. עבודה זו תבקש לבחון את השפעתם של שני הציווים הדתיים הללו על המחשבה, האמונה, התפיסה הדתית והחברתית בחברה האסלאמית בימי הביניים. סקירת הספרות מלמדת על אמונה ועשייה הנשענת על לגיטימציה דתית תגמולים ועונשים המצפים לאלו הנותנים ולאלו הנמנעים מהנתינה. החלק הראשון בעבודה יבקש לתת סקירה על תרבות האיסלם, השפעת כיבושה על עמים ומדינות בעולם ובעיקר את אופי תרומת האיסלם בתחומי התרבות, מדע והאומנות. החלק השני של העבודה יבקש לבחון את מהות הזכאת והצאדקה. סוגיית העוני בחברה האסלאמית – האם צריך שייתפס כחטא או כאידיאל רוחני דתי. החלק השלישי בעבודה יציג את השפעת הזכאת והצאדקה וכיצד היא באה לידי ביטוי בחשיבה ובעשייה בעיקר בפיתוח מנגנוני רווחה חברתיים בתחומי החינוך, רפואה, סעד סוציאלי ועוד. סיכומה של העבודה מלמדת אותנו על חברה מוסלמית נאורה שתרומתה מהווה בסיס משמעותי להרבה מושגי ידע, יופי ואסטתיקה ובעיקר חשיבה סוציאלית מתקדמת כבר בתקופת ימי הביניים.   תוכן עניינים מבוא   -3- תרומת האיסלאם לעולם-האומנויות והמדעים באיסלאם  -4- אומנות האיסלם  -7- האדריכלות הדתית  -8- מנגנוני הרווחה באיסלאם- בימי הביניים -10- היחס לעוני ולעשיית כסף

קרא עוד »
אין יותר חומרים להציג

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.