(14/04/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

סמינריון בדיני חוזים

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

סמינריון “חובת גילוי”

א. ראשית דבר דיני החוזים בישראל נלמדו בראשיתם בעיקר מהמשפט האנגלי על מעלותיו ומגרעותיו. אולם, בשנת 1973, היינו שנות הליכי החקיקה הצרכניים למיניהם והמעבר למשפט הישראלי הביאו עימם את הבשורה החדשנית, לפיה ישנו חוק חדש, בצלמנו כדמותנו. על ההבדל המהותי בין הגישות נאמר בקצרה כי המשפט האנגלי מאמין ודוגל בהתערבות מינימאלית, “אדם לאדם זאב”, לעומת המשפט הישראלי אשר ראה חשיבות לקביעת נורמות מוסריות כחובות חוזיות. חוק החוזים הכללי הוגש במטרה לקבוע את החקיקה הישראלית, עם העקרונות כפי שהאמינו שיש לנהוג פה, אשר הם בשונה מהדין האנגלי מחילות חובות רחבות יותר על הגנת הזכויות. אחד החידושים בחוק היה בסעיף 12 לחוק החוזים היה, כי בניגוד למה שיראה בעיני רבים כדבר סביר כי יש לנהוג בתום לב בקיום החוזה כפי שנקבע בסעי’ 39, אלא כבר בשלב המשא ומתן לכריתת החוזה יש לנהוג בתום לב. וכהמשך לסעיף זה, נקבע בסעי’ 15 כי בניהול משא ומתן יש לנהוג בחובת גילוי בין הצדדים. זאת עוד, החוק הישראלי לא הסתפק בדרך של “אל תעשה”, אלא הטיל חובות אקטיביות, כאשר עם התפתחות הפסיקה כללים אלו חלחלו אט אט לאורכם ורוחבם של חלקים נרחבים מאוד בחקיקה פה אצלנו, ישראל. החשיבות בעקרונות אלו, היא ערכית ומסורית כאחד, שכן כמדינה יהודית ודמוקרטית, עלינו לקבוע כללי מוסר מעשיים, ועקרונות אלו גוברים אף על חופש החוזה, וכדברי השופט אלון שלא יהא אדם “נבל ברשות החוזה” . שכן, לא אחת אנו נתקלים במקרים בהם אדם החותם על חוזה, ימצא את עצמו בפני שוקת שבורה בגלל חתימתו על חוזה או שלא נחשף דברים מהותיים אשר אם היה יודע אותם קודם לחתימת החוזה יתכן כי

קרא עוד »

סמינריון השלכות תיקון סעיף 25 לחוק החוזים להלכה הנהוגה במסגרת פסק דין אפרופים וההלכות המאוחרות לו.

מבוא בעבודה זו נעסוק בהשלכות השונות של תיקון 25 לחוק החוזים [חלק כללי], התשל”ג-1973 (להלן: “התיקון” ו/או “התיקון לחוק” וגם “חוק החוזים” ו/או “החוק”), על פסקי הדין התקדימיים הקודמים לו. בין בחינת פסקי הדין נדון בפסק דין אפרופים (להלן: “הלכת אפרופים” ו/או “פסק הדין אפרופים”), ובשאלה האם התיקון לחוק הפך ו/או שינה את ההלכה הפסיקתית המחייבות שהתגבשה קודם חקיקה התיקון. כמו כן, נדון בפסקי דין מאוחרים יותר לתיקון החוק ונבחן האם אכן בפועל משנה עמדת בית המשפט בהתאם לתיקון ו/או שמא מדובר בהגדרה ספציפית של אקטיביזם שיפוטי. טרם חקיקת התיקון לחוק ועד לשנת 1995 , ההלכה המשפטית  קבעה כי חוזה יפורש לפי סעיף 25 לחוק החוזים.  הוראת החוק קובעת: “חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים. כפי שהיא משתמעת  מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו , מתוך הנסיבות “ . בהתאם לכך, התגבש בפסיקה מבחן דו-שלבי לבדיקת אומד דעת הצדדים, על פיו  יש לבדוק  קודם את לשון החוזה ורק לאחר בדיקה זאת ,אם אומד דעתם של הצדדים איננו ברור, יש לבדוק את הנסיבות החיצוניות שהביאו לכוונת הצדדים. בשנת 1995 החלה תפנית בפרשנות החוק באמצעות ספיציפקציה פסיקתית ואקטיביזם שיפוטי, כאשר קבע השופט אהרון ברק במסגרת פסק דין אפרופים, אשר הפך להלכה מחייבת, כי הוראות סעיף 25 לחוק החוזים, אינה מחייבת פרשנות החוזה בשני שלבים, אלא באופן חד שלבי ,שתכליתו בירור אומד דעת הצדדים, באמצעות בדיקת לשון החוזה והנסיבות החיצוניות גם יחד. בפסק הדין נקבע כי : “חוזה מתפרש על-פי אומד דעתם של הצדדים, אומד דעת זה הוא, המטרות, היעדים, האינטריסים והתכנית אשר הצדדים ביקשו במשותף להגשים. על אומד הדעת ילמד הפרשן מלשון

קרא עוד »

סמינריון התאגדות מקצועית ומהגרי העבודה בישראל

מבוא   העסקת מהגרי עבודה, “עובדים זרים”,  תפסה תאוצה רבה בישראל מתחיל שנות התשעים של המאה הקודמת. התקוממות הפלסטינים ביהודה, שומרון ובעזה, שהיוו את מרבית העובדים בענף הבנייה, יצרה מחסור בידיים עובדות בענף זה (עידה, 2012). אחת הסיבות המרכזיות להתנגדות של מדינת ישראל עד אז להעסקת עובדים זרים הייתה החשש שחלק מן העובדים לא יעזוב את הארץ בתום תקופת ההיתר, ישתקע בה באופן קבוע וידרוש מעמד והכרה, תוך איום על צביונה היהודי. חשש זה התבסס על ניסיון בינלאומי מצטבר, בעיקר במדינות מערב אירופה (קליין, 2010). נכון לשנת 2009, שהו בישראל כ-209,000 עובדים זרים לא פלסטינים. את התפתחות תופעות העובדים הזרים בישראל ניתן לחלק לארבע תקופות: מסוף שנות השישים ועד ראשית שנות ה-90, בה עובדים פלסטינים רבים הגיעו לעבודה בשטח ישראל, המחצית הראשונה של שנות התשעים, בהן עלה בהדרגה מספר העובדים הזרים ומספרם של העובדים הפלסטינים פחת, מאמצע שנות התשעים ועד שנת 2002 אשר היו השנים בהן חל הגידול הרב ביותר במספר של העובדים הזרים ובכללם עובדים זרים ללא היתר שהייה, ומשנת 2002 ואילך בה החלה המדינה לפעול באופן ממשי לצמצום מספרם של העובדים הזרים בישראל. תופעת העובדים הזרים היא תופעה מורכבת בעלת השפעות חיוביות ושליליות על המדינה בה הם מועסקים. מהגרי עבודה רבים מגיעים ממדינות עניות ולא מפותחות, ומטרתם היא להשתכר ולהתפרנס, פעמים רבות במטרה לשלוח כסף למשפחתם אשר נותרה במדינת המקור. בישראל היחס לעובדים הזרים במקרים רבים כולל גילויי גזענות, תנאי העסקה גרועים וניצול על ידי המעסיקים. עקב הפגיעה הנגרמת לשוק העבודה המקומי בעקבות העסקת עובדים זרים, יחסי האיגודים המקצועיים לעובדים הזרים הם לרוב אמביוולנטיים, כאשר מצד אחד איגודים

קרא עוד »

סמינריון שיקולים מוסריים בדיני חוזים

פתח דבר   עקרון חופש החוזים הוא העקרון החשוב ביותר בדיני החוזים בישראל . באנטין נגד פרנקל תואר העקרון על ידי השופט ברק “כאחד מעקרונות יסוד בתפיסתנו המשפטית והחברתית” וכבעל מעמד של זכות יסוד חוקתית. פרופ’ אהרון ברק בספרו על פרשנות חוקתית גוזר את עיקרון חופש החוזים מכבוד האדם וחרותו בראותו באוטונומיה של הרצון הפרטי יסוד מהותי בכבודו ובחרותו של האדם, לדעתו הן חופש ההתקשרות והן חופש העיצוב, שני פניו המהותיים של עקרון חופש החוזים הם חלק אינטגרלי מכבוד האדם וחירותו ועל כן חופש החוזים מהווה זכות יסוד חוקתית דיני החוזים הקלאסיים מושתתים על ההסכמה ההדדית של הצדדים לחוזה, המבטאת את אומד דעתם ואת מפגש הרצונות ביניהם. אם כך, לצדדים תפקיד משמעותי בהתמקחות על תנאי העסקה. כל צד מבקש לעצב תנאים אשר יסדירו את סיכוניו בעסקה וישקפו את האינטרסים הפרטיים שלו. מכאן, מניחים דיני החוזים הכלליים, במסגרת חוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג- 1973 וחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל”א-1970 (להלן ביחד ולחוד: “חוק החוזים הכללי“) כי לצדדים הכורתים חוזה כוח מיקוח שווה, ומכאן למשפט הצדקות פחותות להתערבות בהסכמות אלה וכפי שקבע הנשיא שמגר (כתוארו דאז) בעניין רוזנברג “כאשר התקיים בין הצדדים משא ומתן מסחרי כמקובל, אינני רואה לחשוב לפזיזות ולקלות דעת אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן בלבד”. אולם, האם יש הבדל בין חוזה רגיל לחוזה אחיד? החוזים האחידים הם ענף בתוך דיני החוזים, אולם הם נכרתים ללא כל משא ומתן בין הצדדים והם נכרתים כשבבסיסם פערים ניכרים של כוחות ומידע. לא זו אף זו, ההנחה הרווחת היא שצרכנים כלל לא קוראים חוזים אחידים וכפי שנאמר במסגרת בית הדין לחוזים אחידים

קרא עוד »

עבודת סמינריון – תרופות בדיני חוזים

תקציר: העבודה שלהלן תעסוק בתחום הרחב המכונה “דיני החוזים”. בתוך אותו תחום רחב, ישנן שאלות משפטיות רבות ומהותיות. ישנן שאלות העוסקות בגמירות דעת לצורך כריתת חוזה, שאלות הנוגעות לתום לב בעת כריתת החוזה, ישנן שאלות העוסקות גם בדרכים לביטול חוזה. נושא נפרד אך קשור בטבורו לדיני החוזים הוא דיני התרופות בגין הפרת חוזה. כאשר נחתם חוזה אז הוא נחתם, אך כאשר חוזה הופר ע”י מי מן הצדדים, מה יהיו הסעדים אותם יוכל לקבל הצד המופר? לשם כך קיים חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל”א- 1970. עם זאת, גם לא בשאלה זו תעסוק העבודה שלהלן, אלא בבחינה סטטיסטית של כיצד זה מתייחסים בתי המשפט לאופן שיתוף הפעולה בביצוע החוזה. לאמור: שאלת המחקר בעבודה שלהלן היא “האם בתי המשפט בישראל ליברלים או שמרנים בעניין שיתוף הפעולה בקיומו ובביצועו של חוזה”?. על מנת להשיב על שאלת המחקר שהוצגה, יוצג בעבודה מחקר סטטיסטי. כראוי למחקר סטטיסטי, תוצגנה בעבודה מספר שאלות מנחות מקדימות, אשר יחדיו תהוונה מסד לשאלת המחקר העיקרית. כמו כן, תוצג המתודולוגיה על פיה נערכה הסטטיסטיקה שתוצג. בטרם יוצג המחקר הסטטיסטי יוצג בחלק הבא חלק מבוא, שהוא יהיה החלק המשפטי יותר של העבודה. שם יינתן רקע קצר לתכליתו של חוק החוזים, (חלק כללי), התשל”ג- 1973 (להלן: “חוק החוזים”), וכן מהם הדרכים לקיומו של חוזה, הפרתו, והדין בעת הפרתו. בנוסף, יוסבר הרקע לתיבה “שיתוף פעולה בקיום חוזה”. אותו רקע כאמור ישמש את העבודה בחלק בו יוצג המחקר הסטטיסטי. לאחר שיוצג הפרק הסטטיסטי, תוצגנה מסקנות, סיכום קצר, ורשימה ביבליוגרפית. החידוש האקדמי בעבודה בא לידי ביטוי בבחינה מספרית וראיה לאופן בו רואים בתי המשפט את

קרא עוד »

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.