(13/06/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

סמינריון בסביבה ואקולוגיה

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

סמינריון אי צדק סביבתי לערבים בישראל

מבוא עבודה זו תבחן את שאלת המחקר הבאה: האם קיימת אפליה סביבתית ואי צדק סביבתי כלפי ערביי ישראל והאם אפליה זו הינה חלק מהאפליה הרוחבית כלפיי ערביי-ישראל? בעבודה זו נציג את המצב הקיים בישראל, סיבות ודרכי הטיפול בסוגיה זו. האוכלוסייה הערבית בישראל נפגעת מאי-צדק סביבתי, כך עולה מהנתונים. דוגמה לכך, העלייה בנפגעי הסרטן אשר נגרם מהזיהום הסביבתי סביב אזורי מחיה של הערבים. בין השנים 1987-1997 עלתה התחלואה הכוללת במחלות סרטן ב-19% בקרב היהודים וב-65% בקרב הערבים. נתון אשר מעלה תמונה של מצב בריאותי ירוד מאוד שפוגע בעיקר באוכלוסיה הערבית בישראל באופן קיצוני. מאבקם של תושבי תמרה ואעבלין, הזועקים על הפגיעה לבריאותם, כנגד הקמת משרפת פסולת שמתוכננת להיבנות על ידם ולא על ידי ישובים יהודיים עשירים על ידם. מתעוררת השאלה – מדוע הם אמורים לסבול מנזק בריאותי זה ולא מרחיקים את המקום הזה לאזור נייטרלי. האזור סביב רמת חובב שהפך לאזור עם מפגעים בריאותיים ואקולוגיים קשים גורל לתחלואה ומומים מולדים בקרב הבדואים בסביבה. בעלי המפעלים מודעים לכך, אך אין להם פתרונות לזיהומים הקשים שנוצרים במקום, נשים הרות מפילות בעקבות כך והמדינה אינה עושה דבר בנדון. האוכלוסיה הערבית-ישראלית והערבית-הבדואית היא קורבן של אי צדק סביבתי בנוסף לזיהומים של מפעלים כימיים, ישנו מפגע הנובע מריסוסי יבולים שמגיעים עם הרוחות לתושבי המקום שגרים ליד וזה פוגע בעיקר בתושבי הדרום והצפון הערביים.מאבקה של עיריית סח’נין להרחבת גבולות השיפוט של העיר מול המועצה האזורית משגב שטענה כנגד כי מדובר ב”הגנה על שטחים פתוחים”, קיבל סיוע מהתנועה הסביבתית שהתייצבה באופן חד-משמעי, לצד עיריית סח’נין במאבקה. המחקר יתבסס על הגישה האיכותנית ויאסוף עובדות ונתונים העשויים להרחיב את הידע

קרא עוד »

סמינריון אתיקה סביבתית בניהול בגן החיות

מבוא אתיקה באופן כללי עוסקת במערכות יחסים בין בני אדם בכלל, או בין בני אדם וארגונים וכן הקודים המוסריים, ערכיים ואידיאולוגיים המכתיבים אותן. סביבתנות עוסקת במחשבה הסביבתית ובהתפתחותה. אתיקה סביבתית עוסקת ביחסי אדם-סביבה ובהיבטים המוסריים השונים של תחומי היחסים הללו: כלכליים, טכנולוגיים, חברתיים, פוליטיים ועוד. הסוגיות האתיות השנויות ביותר במחלוקת בניהול גני החיות כיום, הן הרכישה של בעלי חיים לתוכניות רבייה בשבי, טיפול בבעלי החיים, שימוש בבעלי החיים למחקר, חינוך ופנאי. ׂ(Agoramoorthy,2004) בעבודה זו, חקרתי את הנושא תוך שימוש בסקירת הספרות האקדמאית הקיימת ואתרי אינטרנט העוסקים בנושא. הפרק השני מתאר את התפתחות גני החיות, ההיסטוריה שלהם וכן את הארגונים שתחתם שוכנים מרבית גני החיות בעולם. הפרק השלישי מהווה מקבץ של מושגים והגדרות הרלוונטיים לעבודה זו. הפרק הרביעי מתאר את המינוחים אתיקה וסביבה בכלל וכן, דן בהרחבה בהיבטי אתיקה סביבתית בניהול גני חיות בפרט. הפרק החמישי הינו פרק דיון אשר ינתח את מקרה הבוחן ומביא דוגמאות לאור הסקירה התאורטית. הפרק השישי הוא פרק הסיכום, ולבסוף יוצג פרק הביבליוגרפיה.     תוכן עניינים 1. מבוא 1 2. התפתחות גני החיות בעולם 2 2.1 גני חיות בעולם העתיק 2 2.2 גני חיות כיום 2 2.3 ארגון גני החיות העולמי WAZA 3 2.4 השוואה אל מול העולם 3 3. אתיקה וסביבתנות 5 3.1 גישות אנתרופוצנטריות 6 3.2 גישות ביוצנטריות 8 3.3 גישות אקוצנטריות ובעיית הערך הפנימי 8 4. אתיקה ומוסר 10 4.1 אתיקה ומוסר בגן החיות 10 4.2 אתיקה ומוסר ביחסי אדם חיה 10 4.3 אתיקה סביבתית בניהול גני חיות 11 5. דיון 15 6. סיכום 18 7. ביבליוגרפיה 19  

קרא עוד »

סמינריון המשמעות הכלכלית והסביבתית של תעשיית הבשר

מבוא במשך אלפי שנים קיבלנו בחינם את שירותי הטבע: מים נקיים, אויר נקי, מזון, אוזון וכו’. מאז שהאוכלוסייה גדלה והצריכה עלתה, אנו משתמשים במשאבים הטבעיים בקצב העולה על קצב התחדשותם. (ד”ר ליה אטינגר,2010)   בשנת 1870 חיו בעולם בסביבות מיליארד וחצי בני אדם. שמונים שנה לאחר מכן, בשנת 1950 כבר חיו בעולם כשני מיליארד וחצי בני אדם. מאז ועד היום, כלומר בחלוף כשני דורות בלבד, האוכלוסייה גדלה פי למעלה משניים ל 6- מיליארד נפש.  מספר האנשים שהתווסף לעולם בשנות התשעים הוא גדול יותר מאשר כל אוכלוסיית העולם בשנת 1600.   כשם שכל יצור חי מקיים חילוף חומרים – קולט מזון מהסביבה, מפרקו, מנצל אותו ופולט לסביבה חומרי פסולת. כך גם התעשיות לא רק צורכות משאבים אלא הן גם פולטות חומרי פסולת. בטבע, פסולת של יצור אחד מהווה משאב של יצור אחר ועל כן הפסולת אינה מצטברת – אספקת חומרי המזון הנדרשים לכלל היצורים  החיים נמשכת ללא הפרעה וחומרים רעילים ומזיקים אינם מצטברים בסביבה.   בני האדם לעומת זאת, בעיקר מאז המהפכה התעשייתית לא תכננו את מערכות הייצור שלהם על פי עקרון חשוב זה. הפסולת של תהליכי היצור מיוצאת אל הסביבה – לתוך הנהרות, הימים, הקרקעות והאוויר. רוב הפסולת אינה רעילה ומטופלת על ידי “שירותי החינם  של הטבע”. החלק האורגני שבפסולת יכול לחזור ולדשן את האדמה.  מגוון רב של יצורים, ברובם המכריע מיקרוסקופיים, מסוגלים לפרק אפילו חלק מחומרי הפסולת הרעילים. גם גזים שנפלטים נקלטים בחלקם ומעובדים על ידי אורגניזמים. למשל “גז החממה” פחמן דו- חמצני נקלט ומעובד על ידי הצמחים הירוקים, או נמס בים ומשמש לבנין שלדים וקונכיות של יצורי מים.

קרא עוד »

סמינריון הקמת חוה סולרית בדרום הארץ

מבוא  הצורך – היתרונות והחסרונות על קצה המזלג היום כמעט כולם מודעים לכך, שמדינת ישראל צריכה להשקיע יותר במטרה להקטין את צריכת הדלק הפוסילי בארץ. זאת על מנת להקטין את זיהום הסביבה וכתוצאה של עליית המחירים המתמדת של הדלק. מעבר לכך יש שיגידו כי השימוש המוגבר בו אף מחזק את האויבות שלנו ומכניס לכיסן מדי שנה מעל לשלושה טריליון דולר. לכן קמה ועלתה החלופה של דלקים ירוקים. אמנם, ישראל איננה עשירה במחצבים טבעיים, באדמה או במים אך היא, כשאר מדינות המזרח התיכון, עשירה מאוד בשמש. אנרגית שמש ניתן לנצל בכדי להפיק כמויות מכובדות של חשמל גם מבלי להזדקק לדלק או למקורות אנרגיה מתכלים או מזהמים אחרים. עם זאת, בשביל להפיק חשמל מאנרגית השמש, יש להקים חוות סולאריות גדולות בארץ. הקמת החוות כרוכה הן בהשקעה כספית גדולה והן בניצול נרחב של שטח פתוח, מישורי וחשוף לקרני השמש.   כדי להקים תחנת כוח סולארית גדולה, ללא קשר לטכנולוגיה בה היא פועלת ולהספק הייצור שלה, לרוב יש צורך בשטח המשתרע על אלפי דונם, וכדי לבנות חוות סולאריות שיוכלו גם לאגור אנרגיה, יש צורך בשטחים נוספים. שלא כמו בארצות הברית או במדינות גדולות אחרות, משאבי הקרקע בישראל הם מוגבלים ביותר, והרצון להקים חוות סולאריות מלווה בחשש לפגיעה בשטחים הפתוחים הקיימים. לפי ההמלצות של מומחים שונים, יש לבחון כל אחת מהחוות הסולאריות העתידות לקום בהתאם למאזן הסביבתי שלה, ולקדם כמה שיותר את המתקנים שאינם פוגעים בשטחים הפתוחים. לרוב, נהוג לחשב את שטחן של החוות הסולאריות ביחס למגוואט חשמל. כדי לייצר מגוואט חשמל בודד אחד באמצעות אנרגיה סולארית יש צורך בכ-20 דונם קרקע. תחנת כוח סולארית

קרא עוד »

סמינריון השפעת הרוח על הריצה

  מבוא  הריצות למרחקים הקצרים (100 ו-200 מטרים) נחשבות לאירוע השיא בכל אולימפיאדה. עשרות אלפי הצופים באיצטדיון ועוד מיליארדי צופים ברחבי העולם המרותקים למסכי הטלוויזיה, עוקבים בדריכות ובמתח אחר ההכנות האחרונות למירוץ. מצלמות הטלוויזיה ממוקמות בכל זווית אפשרית. האצנים עצמם דרוכים על אדני הזינוק, יודעים כי המרחק בין תהילת עולם כזוכים בריצה היוקרתית ביותר, לבין אלמוניות, נמדד בעשיריות השנייה, לפעמים גם במאיות השנייה. בעשורים האחרונים, לאחר שחברות רבות גילו את כוח המשיכה של אצנים מצטיינים, נוסף גם צד כלכלי לריצה. ספורטאי שמחזיק בתואר “האיש המהיר בעולם”, ירוויח מיליוני דולרים בשנה מפירסום, חסויות והופעות בתחרויות ראווה. לפי המגזין הכלכלי “פורבס”, האצן יוסיין בולט, אלוף העולם והאלוף האולימפי בריצות למרחקים קצרים, הרוויח בשנה החולפת מעל 20 מיליון דולר. על הפער הזה של עשיריות או מאיות השנייה מהמקום השני, עובדים האצנים קשה מאוד כל השנה בסידרה של אימונים מפרכים. אבל יש גם גורם שאינו תלוי בהם, שעשוי או עלול לשנות את התוצאה, לטובתם או לרעתם – וזו הרוח הנושבת באיצטדיון בשעת הריצה. לפי החוקים והכללים של התאחדות האתלטיקה הבינלאומית, מהירות הרוח המרבית המותרת היא 2 מטרים בשנייה. מעבר לזה, כל תוצאה שתושג אינה מוכרת רשמית. לצורך זה, מוצב בכל תחרות רשמית מד רוח בצד המסלול. הפער בין רוח גבית המנשבת באיצטדיון במהירות המקסימלית ובין רוח גבית במהירות של אפס מטרים בשנייה, יכול להיות דרמטי ולעשות את כל ההבדל בין המקום הראשון והשני או השלישי.   בעבודה זו אסקור את ההיסטוריה של מדידות הרוח בתחרויות (תקנון שנכנס לתוקף בשלבים בשנת 1936), את ההבדלים בהשפעת הרוח בין הריצות השונות (בריצת 100 מטרים, מהירות הרוח היא

קרא עוד »

סמינריון זיהום המים משפכי בית החולים

מבוא עם התפתחות הרפואה והעלייה ברמת החיים בעשורים האחרונים, גדל השימוש במגוון חומרים רפואיים בבני אדם ובבעלי חיים. למשל, Kümmerer (2001) מציין שמעל 50,000 תרופות רשומות  בגרמניה לשימוש בבני אדם, מתוכם 2,700 תורמים ל 90% מהצריכה ומכילים לפחות 900 חומרים פעילים שונים, כגון תרופות אנטי דלקתיות, משככי כאבים, אנטיביוטיקה, תרופות אנטי אפילפטיות ופסיכוטיות, הורמונים, מווסת שומנים בדם ומורידי לחץ דם, ועוד. חומרים רפואיים אלו לא נספגים במלואם בגוף (האדם או החי), ועד 90% מהחומר מופרש דרך השתן, ומשם דרך מערכות הניקוז והביוב למתקני טיפול בשפכים ולסביבה. חומרים אלו משפיעים על המערכת הביולוגית גם בריכוזים נמוכים (שכן לשם כך תוכננו), מסיסים במים ובעלי מבנה כימי יציב לאורך זמן ולכן בעלי פוטנציאל השפעה לטווח הארוך. מסיסותם הגבוהה במים מגדילה את פוטנציאל הנזק הסביבתי, כי כך הם ניידים במערכות הקרקע והמים, ויכולים לחדור למי התהום. אציין, שטכנולוגיות טיהור השפכים הקונבנציונליות, לא יעילות בכדי לנטרל מזהמים אלו, והם מופרשים לסביבה. למשל, תרופות הכימותרפיה, רובם הם הידרופילים (אוהבי מים) ולכן לא נספחים בקלות לבוצה המשופעלת. (2008, Johnson et al. ) במקביל, בעקבות התפתחות הטכנולוגיות ישנה יכולת אנליטית מצוינת לזיהוי חומרים בריכוזים קטנים, ביותר של מיקרו (10-6) וננו (10-9) לליטר מים,  ואף פיקו (10-12), המאפשר לעקוב אחר גורלם הכימי, פיסיקלי וביולוגי בסביבה. כך, אכן, החלו דיווחים על קיומם של מזהמים ממקור תרופתי בסביבה, שטרם נוטרו קודם לכן. הקשר של מזהמי בית חולים עם מערכות אקולוגיות מימיות קשור להשפעות שליליות אפשריות על האיזון הביולוגי של הסביבה הטבעית. אולם, ההשפעות על הסביבה וההשלכות על הבריאות עדיין לא ידועות וברורות במלואם, ויש קושי להעריך את השפעותיהם לטווח ארוך, בייחוד

קרא עוד »

סמינריון רעידת האדמה בעיר הנמל קובה יפן 1995

מבוא רעידות אדמה מתרחשות כל יום, כאשר, ברוב המקרים הן חלשות ולא גורמות לנזקים, אולם, אחת לכמה שנים מתרחשת רעידת אדמה הרסנית שגורמת להרס רב ולנפגעים רבים. בעבודה זו אתמקד ברעידת האדמה במגניטודה 7.2 שהתרחשה ב 17 בינואר 1995 בעיר קובה שביפן, שכונתה ביפן: רעידת האדמה הגדולה בהאנשין-אווג’י. לפני הרעידה עיר הנמל קובה הייתה מרכז עירוני ל 1.5 מיליון איש, ולערים שכנות ברצועה צרה ומאוכלסת מאד הממוקמת בין הרי רוקו למפרץ אוסקה. רעידה זו הייתה הרסנית, הן מבחינת נזק לנפש אך בעיקר בשל ההרס והנזק העצומים לתשתיות ולרכוש.  ברעידת האדמה נהרגו מעל 6,300 איש, אלפים נפצעו, וכחמישית מתוך 1.5 מיליון התושבים בקובה נותרו ללא קורת גג. הערכת הנזק לרכוש עלתה על 100 מיליארד דולר. כמו כן, נמל קובה כמעט נסגר לגמרי. הפרעה מסיבית כזו לנמל מרכזי במדינה מפותחת טרם התרחשה קודם לכם. רעידת אדמה בעוצמה וחומרה כמו בקובה לא קרתה קודם לכן באזור עירוני מודרני ומתועש. העיר מוכת האסון, הצליחה להתאושש להיבנות ולהשתקם מהר מאד, הרבה מעבר למצופה, וחזרה להיות עיר נמל מרכזית ומשגשגת ביפן. בפרק הראשון בעבודה, אקדים ואתאר את תופעת הטבע של רעידת אדמה, אציג את התיאוריה של טקטוניקת הלוחות לרעידת אדמה, פרמטרים המאפיינים את הרעידה ובפרט מגניטודה והגלים הסיסמיים, וגורמי הגברה (של עוצמתה ולכן של הנזק מהרעידה) הקשורים בתשתית פני השטח. הפרק השני מתמקד בעיר קובה, מיקומה על “טבעת האש”, ומאפייניה כעיר נמל מודרנית ומשגשגת. בפרק השלישי, אדון באירוע רעידת האדמה בקובה מבחינת היבטים גיאולוגיים ומנגנון הרעידה המוצע. הפרק הרביעי יתאר את בפירוט את הנזקים בנפש, למבנים ולתשתיות העירוניות השונות (כבישים מהירים, רכבות, מפעלי מים/ביוב, אספקת גז, 

קרא עוד »

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.