(14/04/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

סמינריון בפוליטיקה

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

התנועה הלאומית הפלסטינית בין “קומיה” לוטניה בשנים 1967-1948

מבוא    התנועה הלאומית הערבית-פלסטינית פעלה באמצעות שורה של ארגונים, מוסדות ומפלגות, ובראשם “הוועד הפועל הערבי” ו”המועצה המוסלמית העליונה”, שהוקמו בראשית שנות ה-20. בהנהגתו של אל-חאג’ מוחמד אמין אל חוסייני, המופתי של ירושלים, הצליחה התנועה להרחיב את שורותיה תוך שנים אחדות, כשהיא מעלה על נס את שמירת ערביותה של הארץ והגנת המקומות הקדושים לאיסלאם. גלי העלייה היהודית, רכישת קרקעות רבות על ידי ההסתדרות הציונית, ומדיניות בריטית הססנית- כל אלה הביאו, בשנות ה-30, לראדיקליזציה של התנועה הלאומית- הפלסטינית ולהקמת מסגרות וארגונים חדשים, בחלקם חשאיים וחמושים. בלט ביניהם ארגון מוסלמי קנאי בראשית השיח’ עז אל-דין אל-קאסם, שפעל באזור חיפה בדרכי טרור נגד בריטים ויהודים, והשפיע במידה רבה על פרוץ המרד הערבי של 1936-1939. מרד זה נגד השלטון הבריטי והיישוב היהודי, אשר נישא בעיקר על ידי כפריים והתאפיין גם במעשי אלימות נגד פלסטינים, דוכא בכוח על ידי הבריטים. ואולם, כדי לתפוס את דעתם של מנהיגי ארצות ערב והפלסטינים, וכדי למנוע את ציודם בגרמניה של היטלר ובאיטליה של מוסוליני, פרסמה בריטניה בשנת 1939 “ספר לבן”, ובו היענות למרבית התביעות הפוליטיות הערביות להגבלת המפעל הציוני. קדושתה של ירושלים באסלאם ובנצרות, הקמת היחידה האדמיניסטרטיבית של פלסטין בידי הכובש הערבי, השתמרות יחידה זו בצורות שונות במרוצת השלטון המוסלמי ועליית מעמדו של מחוז ירושלים למן מחצית המאה ה-19 כל אלה תרמו בראשית המאה ה 20 להתפתחות מושג בעל משמעות גיאוגרפית ודתית, תחת השם פלסטין. מושג בלתי פוליטי זה החל לקבל משמעות פוליטית כתוצאה מלחץ של גורם זר וחיצוני – הציונות. כבר לפני מלחמת העולם הראשונה, אך בעיקר לאחריה, תפסו ערביי ארץ ישראל את הציונות כתופעה הבאה לשנות את

קרא עוד »

נכבה ומלחמת יום העצמאות

שאלת המחקר: מהי שיטת המחקר הטובה ביותר לברר מה קרה ב מלחמת יום העצמאות –נכבה?  היסטוריות הכותבים על מלחמות וסכסוכים במאות ה- 19 ו 20 יכולים להתנתק ממושא מחקריהם, מאחר ועימותים אלו הסתיימו ונמתח קו המפריד אותם מההווה. לעומת זאת, חקר הסכסוך הערבי- יהודי, עוסק בעימות שעדיין נמשך ולא רואים לו כרגע סוף. הבעיות הכרוכות ביחסי יהודים ערבים שעלו במלחמת יום העצמאות /נכבה, טרם נפתרו ולכך יש השלכות אקטואליות. “ההיסטוריוגרפיה של הסכסוך ערבי – יהודי היא חסרת תקדים, ממש כמו הסכסוך עצמו”.ההיסטוריה של הסכסוך נכתבה בשני העשורים הראשונים לקיומה של המדינה, בידי עושי ההיסטוריה עצמם. שככל הנראה שאפו להצדיק את מעשיהם ולהאדיר את חלקם. התחיל בכך בן גוריון והמשיכו שאר המנהיגים. השאלות, ‘מי גירש את הבריטים’, ‘מי בנה את ארץ ישראל’, ‘מי הקים את הכוח המגן העברי’. עברו מן ההיסטוריה של הישוב אל ההיסטוריוגרפיה שלו. שאלות אלו לא היו היסטוריות בלבד, ומשמעותן לא הייתה רק כינון נרטיב על העבר ועיצוב של זיכרון קולקטיבי. “לצד חלוקת זרי הדפנה על הישגי העבר, התשובות נועדו לבסס תביעות להנהגת המדינה או לפחות לשותפות בה”.לצורך הפצת רעיונותיהם, ייסדו מנהיגי התנועות מכוני מחקר ובהם הועסקו חוקרים שסיפרו את הסיפור, על פי קווי המתאר ההיסטוריוגרפים שהתוו מנהגי הארגון אליו השתייכו.   תוכן עניינים פרק 1 שאלת מחקר עמוד- 2 – 5 פרק 2 תשובה ראשונה: הגישה מסורתית עמוד- 6 – 10 פרק 3 תשובה שנייה: הגישה המודרנית עמוד- 11 – 18 פרק 4 דיון עמוד- 19 – 21 פרק 5 חידוש:להציג את החידוש לפי – הפוסט-מודרניזם עמוד – 22 – 26 ביבליוגרפיה עמוד – 27 נספחים –

קרא עוד »

סמינריון “יזמות-חברתית” כבסיס לצמיחת תודעה ביקורתית בקרב ילדים וילדות, על-פי שלבי התפתחות התודעה הביקורתית

מבוא בית הספר הרצוי אינו מוגדר, לפי התפיסה הביקורתית, כמקום בו מונחלת תרבות אוניברסלית “מקודשת” (אקולטורציה), ולא מקום בו קיימת קונפורמיות חברתית (סוציאליזציה) ואף לא מקום בו מתמקדים בפיתוח היחיד תוך הפיכת הסובייקטיביות שלו לערך עליון של החינוך (אינדיווידואציה) אלא שעל פי הנרי ג’רו (1988), בית הספר הביקורתי מוגדר כ’מתחם ציבורי דמוקרטי’, כלומר מקום בו מתחנכים התלמידים לקראת אזרחות פעילה בדמוקרטיה אמיתית. לאור התפיסה הביקורתית יש להקנות את הידע וללמד את הפרט כיחיד חושב בהתאמם לחזון משתף של הלומדים כמי שירצו לחיות יחד בחברה שיוויונית וצודקת יותר. לפיכך ערכים של סולידריות, סמכות משחררת, שיוויון ושותפות מכתיבים את הדרך, והמאמץ העיקרי של בית הספר הרצוי הוא לחנך אזרחים חושבים, אשר יבקשו לממש את הערכים עליהם חונכו בחברה. בניגוד לחינוך “הבנקאי” על פי פרירה (1981), שלפיו התלמידים הופכים לכלי קיבול שעל המורה למלאם תוכן על ידי שינון וחזרה על החומר הנלמד, ובמקום לפתח תקשורת עם התלמידים הוא מפקיד אצלם “הפקדות”, כממלא תפקיד של “המורה היודע כל”, הבא להעניק את הידע לתלמידים שאינם יודעים כלום, ויכולת האחסנה של ההפקדות הללו מובילה אותם לחוסר ביצירתיות ולמחסור במודעות ביקורתית כלפי העולם. לדעת פרירה הידע צומח ועולה אך ורק בזכות הגילוי והמחקר של האנשים זה עם זה ועם העולם ופיתח את החינוך המשחרר, המציג את בעיותיהם של אנשים ביחסם עם העולם והחותר לפשרה בין המורים לתלמידים בכך ששניהם משמשים מורים ותלמידים יחד. הפדגוגיה הביקורתית נעשית יותר ויותר מקובלת בשנים האחרונות בקרב אנשי חינוך בעלי גישות חברתיות מסוגים שונים, אך יחד עם השימוש המתרחב במושג נולדו משמעויות ופירושים שונים למושג השונות מהמשמעות שיוחסה לו על ידי פאולו

קרא עוד »

סמינריון אמון בממשלה בזמן אסון השייטת

מבוא תיאורטי עבודה זו תחקור את האמון בממשלה בזמן אסון השייטת (שם הקוד הצהלי היה שירת הצפצפה) שקרה בחודש ספטמבר 1997. מטרת העבודה היא לחקור את מידת האמון של הציבור בממשלה בזמן האירוע ולאחריו. מטרת המחקר לבחון את השפעת האירוע על אמון הציבור בממשלה, הנושא ייבדק באמצעות שתי תיאוריות  התיאוריה המבנית-תפקודית ואסכולת סדר היום. התיאוריה המבנית-תפקודית תפקידה  של התקשורת היא לשקף את המציאות והיא מוגדרת גם כלב השמירה של הדמוקרטיה. התקשורת מהווה מראה ותשקף במדויק את האירועים והתהליכים החברתיים. התקשורת פוקחת עיין ומתריעה על  פעולות חריגות של השלטון. מידע מעורפל או לא מבוקר, חדשות מבולבלות לדוגמא, עלולים להוות איום של ממש על היציבות החברתית, עד כדי גרימת בהלה. דיווחים חוזרים ונשנים, אפילו על נושאים כבדי משקל  עלולים ליצור רוויה. תקשורת ההמונים תורמת לפעולתו התקינה של השלטון, בייחוד במשטר דמוקרטי.  (כספי, 2011) אסכולת סדר היום אסכולת קביעת סדר היום. (תקשורת המונים: אסכולת קביעת סדר היום המאוחרת) אסכולה זו גובשה בשנות ה 70 ומתמקדת ביכולת של אמצעי התקשורת לקבוע את סדר היום. התקשורת מכתיבה לנו על מה חשוב שנחשוב, למשל, שיותר חשוב להתעסק בסוגיה הביטחונית מאשר במצב הכלכלי. ברגע שאירוע מסוים קיים בתקשורת סימן שהוא חשוב. לתקשורת ההמונים יש השפעה מכרעת על סדר היום הציבורי. נושאים הזוכים לסיקור תקשורתי נתפסים כחשובים יותר מן הנושאים הבלתי מסוקרים, היקף הסיקור התקשורתי וטיבו משפיעים על הדגשת חשיבותם היחסית של היבטים ספציפיים בנושאים המסוקרים (קרניאל, 2009). סדר היום נקבע בהתאם להבלטה וכך התקשורת מסיבה את ליבנו לאירוע  ע”י בולטות הידיעה. מבחינים בין 3 סוגים של סדר יום כל אחד משפיע ומושפע מהאחרים ובכל פעם יש לבדוק את

קרא עוד »

סמינריון באיזו מידה תרמה תמיכתה של איראן בגורמים שיעים במזרח התיכון לביסוס מעמדה כמעצמה שיעית אזורית במזרח התיכון?

מבוא ב-1979 פרצה המהפכה האיראנית, מהפכה זו הפכה את איראן ממדינה אוטוקרטית, מערבית, מונרכית, תחת שלטונו של מוחמד רזה שאה פהלווי, לרפובליקה אסלאמית- תיאוקרטית תחת שלטון האייתוללה חומייני. השינוי שעברה איראן לא חל בין ליל אלא היה תהליך מתמשך בו נסיבות ואירועים היסטוריים חברו להם יחדיו ויצרו את הקרקע הפורייה לפרוץ המהפכה האיראנית (מנשרי, 1996). ב 2003 גיבשה לעצמה איראן שלוש מטרות אסטרטגיות: להפוך לסמכות הדתית המרכזית בעולם האסלאם, להשיג השפעה במרחב שממערב לנהר הפרת ולהשיג נשק גרעיני. את תוכנית ההתפשטות שלה מערבה, שכבר הקנתה לה דריסת רגל משמעותית בעיראק, בלבנון ובזירה הפלסטינית, מקדמת איראן בשלוש דרכים (ביבאר, 2010): 1.חיזוק האוכלוסיות השיעיות בעולם הערבי. איראן לקחה תחת חסותה את האוכלוסיות השיעיות בכל מקום בעולם הערבי: בלבנון, בעיראק ובתימן. 2.חיזוק האסלאם והתייצבות בראש המחנה הנלחם בישראל ובארה”ב. 3.הפצת השיעה. איראן משקיעה מאמצים רבים כדי להפיץ את השיעה בקרב המוסלמים הסונים. ההיסטוריון אורי מילשטיין רואה את מדיניותה של איראן כחלק ממאבק תרבותי בין האסלאם לתרבות המערב וכאתגר הערבי-מוסלמי על הציוויליזציה האנגלו-אמריקנית.  את דגל המלחמה הניף אייטולה חומייני, והצטרף אליו, למרות העוינות ביניהם, סדאם חוסיין. אמצעי הלחימה העיקרי של המוסלמים הוא שליטתם בפוטנציאל הנפט העולמי, החיוני למשק הגלובלי שפיתחו האנגלו-אמריקנים. אבל השימוש בנשק הזה מוגבל, כי ללא מכירתו למערב אין לו שום ערך, ובלעדי הפטרו-דולרים יקרסו מדינות מוסלמיות רבות. (מילשטיין, 2001). שאלת המחקר באיזו מידה תרמה תמיכתה של איראן בגורמים שיעים במזרח התיכון לביסוס מעמדה כמעצמה שיעית אזורית במזרח התיכון? השערת המחקר תמיכתה של איראן בגורמים שיעים במזרח התיכון הביאה לתלות רבה של גורמים אלו (לדוגמא: השלטון העלווי בסוריה, ארגון חיזבאללה בלבנון) באיראן

קרא עוד »

סמינריון בחירות מקדימות -הפריימריז בישראל האם הפריימריז מהווים פגיעה בדמוקרטיה? האם יש להחליף שיטה זו ?

הקדמה   שאלת שיטת הבחירות בישראל הינה שאלה אשר הדיון בה הופך נוקב ונוקב מידי יום. באומרנו שיטת הבחירות עלינו להבין שישנה התייחסות לבחירות לכנסת ולראשות הממשלה, וישנן הבחירות המקדימות, הפריימריז. בבחירות לכנסת נהוגה שיטת בחירות רב מפלגתית יחסית ארצית אשר “התקבלה בירושה” עוד מתקופת היישוב, מתוך הבנה שהפלגים השונים בעם שומרים בקנאות על האידיאולוגיה שלהם (רבים יתהו היום האם האידיאולוגיות הישנות של המפלגות ברות תוקף גם היום, והאם איתנותן של האידיאולוגיות הישנות חזקה כמו של הדורות המייסדים) , ללא בחירות נפרדות לראשות הממשלה (למעט תקופה של 11 שנים בין 1992 ל 2003 שהונהגו בחירות ישירות לראשות הממשלה), אולם בעבודה זו לא נגע בשיטת הבחירות לכנסת אלא בשיטת הבחירות המקדימות. הבחירות המקדימות הינם הבחירות הפנימיות בתוך המפלגות השונות אשר על פי תקנון המפלגה נבחרים מועמדי המפלגה אשר יתמודדו בבחירות הארציות לכנסת. בחירות מקדימות, הרי הן דרכן של המפלגות השונות להציג את מועמדיהן לבחירות הכלליות נקראות בשם פריימריז ( מאנגלית primaries   ) יכולות להיות שונות בין מפלגה ומפלגה ועל כן אין השם מצביע על דפוס אחיד וכיום נהוגות מספר שיטות לפריימריז אשר יכולות להתקיים או לא במגוון של מפלגות ללא קשר להיותן מימין או משמאל. על השיטות והדרכים השונות נרחיב בהמשך. מידי כמה שנים אנחנו נחשפים לתחקירים, מאמרים או דעות אשר מדגימים לנו מדוע שיטת הבחירות בישראל היא פגיעה מהותית בדמוקרטיה אולם במהלך כל השנים לא נעשה שום ניסיון להחליף שיטה זו וזאת למרות הביקורות הרבות. הביקורות לא נחסכות גם מהפריימריז אולם המודעות בקרב הציבור לדרך בה נבחרים נציגי המפלגות לעיתים קרובות נמוכה אם לא קיימת. במפלגות הגדולות – העבודה והליכוד- ניתן

קרא עוד »

סמינריון בשיטת איסוף סקרים

מבוא הבדלים בין שיטות איסוף נתונים היוו מאז ומתמיד נושא למחקר. שיטת הסקר, שיטת הדגימה, השאלון, המראיינים, המרואיינים, איסוף ועיבוד הנתונים ועוד. כל אלו משפיעים באופן ישיר על איכות הסקר. ישנם יתרונות וחסרונות רבים לכל אחד משיטות העברת הסקרים אשר מתאים לסוגי סקרים שונים ולמטרות שונות (Krosnick, 1999) . בעבודה זו אנסה לבחון האם קיימים הבדלים בין סקר שנערך בשיטת “מילוי עצמי” ובין סקר שנערך בטלפון. מהחומר התיאורטי הרב שקיים בנושא ושיובא בהמשך ניתן לראות שברוב המקרים, חקרו את הנושא לגבי נושאים רגישים (בריאות, התמכרות לסמים ואלכוהול, יחסים בין בני זוג וכו’) שבהם קיימים ספקות רבים לגבי איכות נתונים זהה בין שני סוגי הסקר. התקפות הפנימית של המחקר תהייה מאוימת אם הנתונים שנאספו ע”י שיטות הסקר השיטות השונות הן מאיכות שונה. שיטת הסקר יכולה להשפיע על איכות הנתונים (Cronbach, 1950) , אם למשל המשיבים שרואיינו בשיטת סקר מילוי עצמי היו מסוגלים לענות טוב יותר על שאלות מורכבות או שאלות פתוחות. או שהיו מוכנים לספק יותר אינפורמציה אישית ורגישה על עצמם, מאשר משיבים שרואיינו בשיטת סקר טלפוני. הצגת נושא העבודה: הסקר עוסק במידת שביעות רצון של לקוחות חברת הביטוח “הראל” מהשירותים הניתנים ע”י החברה. והקשר בין משתנים דמוגרפיים: מין, גיל, רמת השכלה, רמת הכנסה, מצב משפחתי וכד’. בעבודה זו אתייחס להבדלים בין שני סוגי שיטות הסקר: סקר טלפוני לעומת סקר מילוי עצמי. כאשר סה”כ נבחרו 100 נדגמים למחקר כאשר אעביר את הסקר ל- 50 מרואיינים בשיטת סקר מילוי עצמי ו-50 מרואיינים בשיטת סקר טלפוני. כאשר אם לא אמצא הבדל בין התוצאות מן הנתונים שנאספו בשתי שיטות הסקר. נוכל להגיד כי שתי

קרא עוד »

סמינריון הון ושלטון

מבוא המחאה הציבורית הגדולה, לה היינו עדים במחצית השנייה של 2011, העלתה לסדר היום הציבורי טענות קשות כנגד המבנה החברתי כלכלי בישראל ובנוגע למצוקת הדיור הקשה (כמו גם מצוקות נוספות). בין קולות המחאה נשמעו בבירור קולות, שלא ניתן עוד להתעלם מהם, אודות ריכוזיות המשק בישראל והקשר הישיר בין הון לשלטון בישראל. לעניות דעתי, הפתעה רבתי, לא  הייתה כאן, שכן הקשר שבין הון ושלטון קיים, ככל הנראה, מקדמת דנא, אלא שהפעם היה כאן ניסיון כן ואמיתי, לזעזע את היסודות, ולו זעזוע קל, על מנת להביע את מורת רוחו של הציבור הישראלי, הן מן המבנה החברתי בישראל ורמיסת מעמד הביניים והן מן השחיתויות הפורצות והאופן בו, ללא כל שקיפות, מנהלים בעלי ההון בישראל את המדינה לטובת רווחתם האישית ורווחת קברניטי המדינה בלבד. אנסה, בעבודתי זו, לעמוד על הקשר שבין הון ושלטון ועל הסכנות המובהקות שהינו מגלם, לדעתי, למערכת החברתית והכלכלית בישראל. אבחן כיצד קשר זה, בא לידי ביטוי גם במדינות שונות, אנסה להדגים את הסכנות הטמונות בקשר זה ואסקור את דו”ח הועדה לבחינת יחסי הון ושלטון בישראל. איני מתיימר בעבודתי זו ליתן כלים למיגור הסכנות לדמוקרטיה ולחברה בישראל, כי אם להעלות את המודעות לעצם קיומו של הקשר בין הון לשלטון ולהשלכותיו עלינו כחברה דמוקרטית.     תוכן העניינים מבוא ע”מ 3. פרק ראשון – הון ושלטון ע”מ 4. פרק שני – ביטויי הקשר בין הון ושלטון בישראל ובעולם ע”מ 8. פרק שלישי – הון שלטון ותקשורת ע”מ 13. פרק רביעי – דוח הוועדה לבחינת יחסי הון- שלטון בישראל ע”מ 16. סיכום ע”מ 19. ביביליוגרפיה ע”מ 21.  

קרא עוד »

סמינריון החוקה האידיאלית והחוקה כסקיצה

מבוא  בשנת 1789, יומיים לאחר פתיחת המושב הראשון של הסנאט. ג’ון אדמס, סגן הנשיא ויושב ראש הסנאט, קרא להקים ועדה שתפקידה יהיה להחליט כיצד יפנה הקונגרס אל נשיא ארצות הברית. סגן הנשיא הציע את התואר: “His highness the president of the United States of America and the protector of their liberties” אם יפנה הקונגרס אל הנשיא רק כ”אדוני הנשיא”, האמין אדמס, יפגע מעמד הרשות המבצעת, יניא את המוכשרים ביותר בעתיד מלנסות להשיג את המשרה, וכך יחזק את ריבונותן של המדינות המרכיבות את הברית על פני הממשל הפדרלי. בנוסף, שאל אדמס, איזו אימפריה תכיר בארצות הברית כשוות מעמד אם ראש המדינה הוא רק “Mister President”? אך הצעתו של אדמס לא התקבלה. למעשה, לא רק שלא התקבלה, אלא הותקפה על ידי יושבי הקונגרס, חבריו של אדמס ומתנגדיו, ואף על ידי הנשיא באותה עת – ג’ורג’ וושינגטון. הגדיל לעשות תומס ג’פרסון כאשר תקף את אדמס במכתב לג’יימס מדיסון: “התואר שהוצע לנשיא ארה”ב הוא הדבר המגוחך ביותר ששמעתי. זוהי הוכחה נוספת לנכונות שיפוט האופי של ד”ר פרנקלין על חברי [אדמס] – ‘תמיד אדם כנה, לפעמים אדם דגול, אבל מפעם לפעם משוגע לחלוטין’.” מדוע זכתה הצעה זו לבוז ולעג כה גדולים? היכן שגה אדמס כאשר חשב שתואר זה נחוץ לנשיא ארצות הברית? גורדון ווד, הדן בדמותו של ג’ון אדמס במסגרת ספרו על האבות המייסדים, מראה כיצד תומך נלהב של החוקה ואדם מבריק כל כך כג’ון אדמס- שגה בהבנת תפקידו ומקומו של הנשיא, ומתוך כך שגה בהבנת משמעות המשטר הרפובליקני החדש שנוצר על ידי החוקה. דבקותו של אדמס בעקרונות המשטר הממוזג, כפי שמתבטאים אצל פוליביוס ואריסטו, גרמו לו לפספס

קרא עוד »

סמינריון הכישלון המודיעיני במלחמת יום הכיפורים

מבוא מלחמת יום כיפור היא אירוע מכונן בחיי האומה ובחיי הלוחמים ששרדו אותה. ההפתעה האסטרטגית במלחמת יום כיפור הייתה מוחלטת. צעדי ההסתרה וההונאה שנקטה מצרים, הצליחו להסתיר מעיני קהילת המודיעין של ישראל את כוונתה לצאת למלחמה. מאחר ולמדינת ישראל אין עומק אסטרטגי בשטחים שהיא יכולה להילחם בלי לסכן את מרכזי האוכלוסייה והכלכלה שלה, בנתה המדינה מערך מודיעין משוכלל שהיה אמור לספק התראה מספקת של מספר ימים למקרה של פרוץ מלחמה, כשבימים אלו תוכל ישראל לגייס את כוחות המילואים שלה. עד הגיוס יעשו חיל האוויר והכוחות הסדירים את הבלימה הראשונה. לאור הצלחתו המרשימה של חיל האוויר הישראלי במלחמת ששת הימים המשיכה ישראל לבנות חיל אוויר חזק ביותר, היא האמינה כי הוא יוכל להכריע שוב את המלחמה העתידית. בפועל מערך המודיעין היה אמנם משוכלל והזרים ידיעות על הכנות מצרים וסוריה למלחמה, אך הידיעות לא תורגמו כראוי להתראה על מלחמה קרבה, כך שהמודיעין נכשל בכך שלא סיפק בזמן אמת את ההתראה על המלחמה המתקרבת. לגבי חיל האוויר הוא נפגע קשות מנשק בלתי צפוי, טילי קרקע-אוויר שהיו בידי מצרים ושגרמו לו לאבדות כבדות. משמעות ההפתעה באוקטובר הייתה חמורה במיוחד, מאחר והתפיסה הצה”לית הניחה כהנחת מוצא שאמ”ן ייתן לצה”ל התרעה שתאפשר הערכות כוחות מתאימה. תפיסה זו נשענה בראש וראשונה על התחייבותו של זעירא שהתרעה כזו תינתן במועד. קביעתו המפורסמת של נשיא המדינה בזמנו, אפרים קציר, כי ‘כולנו אשמים’ נשמעת אמנם כמו סוג של הסרת האשמה ממי שראוי להאשימו במחדל יום הכיפורים, אך בה-העת משקפת את תחושת השאננות שרווחה בחברה הישראלית לפני יום הכיפורים. נדמה שמשה דיין לא רק הוזן על ידי אמ”ן והושפע מהערכות אנשיה,

קרא עוד »

סמינריון הנכבה וחוויית הפליטות והשפעתן על יצירת הזהות הפלסטינית

מבוא עבודה זו תבחן את השפעותיהם של זיכרון יום הנכבה וחווית הפליטות שעברה על חלקים נרחבים של החברה הפלסטינית שגרה בתחומי ארץ ישראל על יצירת הזהות הפלסטינית הייחודית. שאלת המחקר שתבחן עבודה זו תהיה – האם חווית הפליטות וזיכרון יום הנכבה תרמו לעיצוב זהות פלסטינית ייחודית. עוד תבקש עבודה זו להבין את ההנצחה של יום הנכבה בקרב האוכלוסייה הערבית-פלסטינית וכיצד, זיכרון זה, גיבש את הזהות הפוליטית וליבה את המשמעות הפוליטית של הנושא הפלסטיני לאומי. כמו כן תבחן את העבודה את המתח בין הגישה הפאן ערבית אל מול הגישה הפלסטינית הלאומית, ותבדוק כיצד זיכרון הטראומה תרם לנטיית לכיוון הלאומי הפרטיקולארי של הפלסטינים. לצורך כך עבודה זו תנתח מאמרים ומחקרים שעוסקים ביום הנכבה ובחוויית הפליטות ומשמעויותיהם הפוליטיות ותעמוד על משמעות הזיכרון של אסון זה בקרב הערבים-פלסטינים. אני סבורה כי הבנתו של נושא זה הינה חשובה מאוד שכן הוא משמש צלקת פתוחה בלבו של הסכסוך הישראלי ערבי, וגם מקשה על השילוב של ערביי ישראל במארג החברה הישראלית, הן מבחינה לאומית והן מבחינה תרבותית. המחקר יתבסס על הגישה האיכותית ויאסוף עובדות ונתונים העשויים להרחיב את הידע הקיים במחקר על אודות התופעה הנחקרת, מבחינת התיאור או ההסבר שלה. תהליך העבודה יכלול ניתוח תוכן של המקורות הנבחרים, בהתייחס לנקודות הרלוונטיות לנושא הנחקר. בסיכום יובאו עיקרי המבוא, הממצאים העיקריים והמסקנות שיעלו מהדיון.     תוכן עניינים 1. מבוא: עמ’ 3 סקירת ספרות 2. מהי לאומיות: עמ’ 4-6 2.1 טראומת יום הנכבה והפליטות: עמ’ 7-8 2.2 ההנצחה של יום הנכבה: עמ’ 9-15 2.3 שימושים פוליטיים של יום הנכבה: עמ’ 16-23 2.4 התעוררות הזהות הפלסטינית על חשבון הזהות הפאן

קרא עוד »

סמינריון הקשר בין התנדבות ובין צריכת תכנים חדשותיים בקרב בני נוער

מבוא מחקרים רבים מצאו קשרים חיוביים בין התנדבות ובין רגשות חיוביים והצלחה גדולה יותר אצל מבוגרים ובני נוער. הוכח כי בני נוער שמתנדבים מצליחים יותר בבית הספר, מחזיקים ברגשות חיוביים יותר לגבי עצמם, נמנעים מהתנהגויות סיכוניות, בעלי סיכוי גבוה יותר להצביע ויש להם אחריות חברתית גדולה יותר ומוסר עבודה גבוה יותר כמבוגרים (Theokas and Bloch, 2006). מסיבות אלה ואחרות חשוב לפתח בקרב בני נוער מוטיבציה לתרום לקהילה, להתרכז באנשים פחות ברי מזל, להתחשב וליזום פעילויות בסביבתם הקרובה שנועדו לשפר את חייהם של אחרים. כיום עם ירידת חשיבותם של מוסדות המשפחה ובית הספר כסוכני חיברות, במיוחד אצל בני נוער, חשיבותם של אמצעי המדיה הולכת וגדלה. במקום לקבל את הידע מההורים ומהמורים, פונים בני הנוער לקבוצת השווים שלהם או לאמצעי המדיה. האינטרנט שנכנס לחיינו מאפשר לנו להיות מחוברים למידע, לחדשות, לאנשים הקרובים והרחוקים מאיתנו, לתכנים המעניינים אותנו וכולי. הטלוויזיה מקיפה אותנו בכל שעות היום ואנו נתקלים בה גם במקומות ציבוריים, כמו גם הרדיו והעיתונות. חוקרים אמריקאיים מצאו שבגילאי 14-18 ממוצע השימוש הכללי באמצעי המדיה השונים עמד על 7:35 שעות ביום, מתוכם 2:43 שעות של צפייה בטלוויזיה ביום (Roberts, 2000). המתבגר האמריקאי הממוצע מבלה שני שליש מיומו חשוף לאמצעי המדיה, ברוב הזמן הזה נמצא המתבגר ללא השגחת מבוגרים. למעשה, אחוזים גבוהים יותר של מתבגרים צופים בטלוויזיה או מבלים זמן מול המחשב לבדם (41%) או עם אחים או חברים מאשר עם ההורים (2% בלבד) (שם, 2000). בהקשר לעבודה מעניין לבדוק מהם הקשרים בין השימוש בסוגי המדיה השונים (עיתונות, טלוויזיה, אינטרנט וכולי) ובין המוטיבציה של בני הנוער להתנדב. במיוחד מעניין הקשר בין צריכה של תכנים

קרא עוד »
אין יותר חומרים להציג

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.