(22/11/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

מאמרים אקדמיים בחינוך

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

The goals of vocabulary learning

עמוד 9: הרעיון שעומד מאחורי פרק זה הוא שהשימוש בתדירות ובטווח התרחשות עוזר כדי להבחין בין כמה רמות של אוצר מילים. ההבחנה בין רמות אלה מסייעת להבטיח שהלומדים ילמדו אוצר מילים ברצף השימושי ביותר ויפיקו תועלת מרבית מאוצר המילים שהם לומדים. ההבחנה בין תדירות גבוהה/ תדירות בינונית / תדירות נמוכה מבטיחה את התמודדות המורה עם אוצר מילים בדרכים היעילות ביותר. מניית מילים יש כמה דרכים למנות מילים, כלומר – לקבוע מה יש למנות. תַּמְנִית דרך אחת היא פשוט לספור כל מופע של מילה (בכל צורת נטייה שהיא) בטקסט שמדובר בעל פה, או בטקסט כתוב. אם אותה מילה מופיעה יותר מפעם אחת, יש לספור כל היקרות של המילה. כך למשל, המשפט “אין זה קל לומר זאת נכון” יכיל שש מילים, למרות ששתיים מהמילים הן צורת נטייה של אותה מילה: “זה”. למילים שנספרות כך קוראים “תמנית” ולפעמים גם  running words”” (אין לזה תרגום מקצועי לעברית, אפשר לקרוא לזה “רצף מילים“). כדי להשיב על שאלות כמו: “כמה מילים יש בעמוד או בטור?”, “מה אורך הספר הזה?”, או “כמה מילים בדקה אומר האדם הממוצע?”, שיטת המנייה שלנו תהיה התמנית. סוגים אנחנו יכולים למנות את המילים במשפט “אין זה קל לומר זאת נכון” בדרך אחרת. כאשר אותה המילה מופיעה שוב, אין אנו מונים אותה. כך שהמשפט שמורכב משש תמניות, מכיל חמישה סוגים שונים של מילים. כך נמנה מילים כאשר נרצה להשיב לשאלות כמו: “כמה רחב היה אוצר המילים של שייקספיר?”, או (שורה עליונה מעמוד עשר חתוכה) “כמה מילים יש במילון הזה?” עמוד 10: לֶמות למנות ספר וספרים כשתי מילים שונות שיש ללמוד – נראה מעט

קרא עוד »

The goals of vocabulary learning (הצעה לתרגום חלק מתוך ספר)

עמוד 9: הרעיון שעומד מאחורי פרק זה הוא שהשימוש בתדירות ובטווח התרחשות עוזר כדי להבחין בין כמה רמות של אוצר מילים. ההבחנה בין רמות אלה מסייעת להבטיח שהלומדים ילמדו אוצר מילים ברצף השימושי ביותר ויפיקו תועלת מרבית מאוצר המילים שהם לומדים. ההבחנה בין תדירות גבוהה/ תדירות בינונית / תדירות נמוכה מבטיחה את התמודדות המורה עם אוצר מילים בדרכים היעילות ביותר. מניית מילים יש כמה דרכים למנות מילים, כלומר – לקבוע מה יש למנות. תַּמְנִית דרך אחת היא פשוט לספור כל מופע של מילה (בכל צורת נטייה שהיא) בטקסט שמדובר בעל פה, או בטקסט כתוב. אם אותה מילה מופיעה יותר מפעם אחת, יש לספור כל היקרות של המילה. כך למשל, המשפט “אין זה קל לומר זאת נכון” יכיל שש מילים, למרות ששתיים מהמילים הן צורת נטייה של אותה מילה: “זה”. למילים שנספרות כך קוראים “תמנית” ולפעמים גם  running words”” (אין לזה תרגום מקצועי לעברית, אפשר לקרוא לזה “רצף מילים“). כדי להשיב על שאלות כמו: “כמה מילים יש בעמוד או בטור?”, “מה אורך הספר הזה?”, או “כמה מילים בדקה אומר האדם הממוצע?”, שיטת המנייה שלנו תהיה התמנית. סוגים אנחנו יכולים למנות את המילים במשפט “אין זה קל לומר זאת נכון” בדרך אחרת. כאשר אותה המילה מופיעה שוב, אין אנו מונים אותה. כך שהמשפט שמורכב משש תמניות, מכיל חמישה סוגים שונים של מילים. כך נמנה מילים כאשר נרצה להשיב לשאלות כמו: “כמה רחב היה אוצר המילים של שייקספיר?”, או (שורה עליונה מעמוד עשר חתוכה) “כמה מילים יש במילון הזה?” עמוד 10: לֶמות למנות ספר וספרים כשתי מילים שונות שיש ללמוד – נראה מעט

קרא עוד »

THE INTERPLAY BETWEEN ADOLESCENTS’ PERCEPTIONS OF TEACHER-STUDENT RELATIONSHIPS AND THEIR ACADEMIC SELF-REGULATION

יחסי הגומלין בין הדרך בה תופסים מתבגרים את יחסי המורה-תלמיד לבין המוטיבציה האקדמית שלהם: האם לחבב מורה ספציפי ? למרות שמערכות יחסים מורה-תלמיד חיוביות מסייעות בוויסות העצמי האקדמי של התלמידים, רגשותיו של המורה מוזנחים לעתים קרובות במחקרים שנערכו בתחום. המחקר הנוכחי השתמש במדגם גדול של תלמידי כיתות ז’  + ח’ (N = 1088; MAge = 13.7) בבתי ספר תיכוניים בגרמניה כדי לחקור האם המוטיבציה שתלמידים מקבלים מיחסי הגומלין שלהם עם מורים אותם הם מעריכים ומחבבים (כלומר, ההזדהות של התלמידים) יכולים למתן את הקשר בין תפיסת היחסים של מורים לתלמידים כולל וויסות עצמי אקדמי (מוטיבציה פנימית, הזדהות, וויסות פנימי וחיצוני). באמצעות משוואות מבניות מבוקרות. רמת המוטיבציה של תלמידים המבוססת על הערכה כלפי מורה אחד ספציפי נמצאה כבינונית מבחינת הקשר בין יחסי מורים-התלמידים ומוטיבציה פנימית. המחקר הנוכחי מהווה תרומה למחקרים הקיימים ביחסים בין מורים לתלמידים בוויסות העצמי האקדמי על ידי חקירת המוטיבציה של התלמידים בהקשר למידת ההערכה כלפי מורה מסוים. התוצאות מצביעות על כך שכאשר תלמידים בגיל ההתבגרות המוקדם מזדהים עם מורה מעורך היטב, הם נוטים לפתח בעלי רמות גבוהות יותר של מוטיבציה אקדמית. מכאן עולה, שמוטיבציה מבוססת על הערכה כלפי מורה אחד מפצה על איכות יחסים נמוכה באפן כללי בין תלמיד למורה ואת ההשפעה שלהם על המוטיבציה הפנימית של התלמידים. בני נוער מבלים את רוב הזמן שלהם בבית הספר, כאשר יום הלימודים שם מתמקד סביב אינטראקציות עם מורים. כמו בכל מערכת יחסים אנושית, חלק מהמורים והתלמידים מסתדרים טוב יותר מאשר אחרים. באופן כללי, יחסים בין מורים לתלמידים הם יוצאי דופן באופן יחסי, הרבה בגלל שהם הירארכיים לחלוטין (Loser & Terhart, 1994)

קרא עוד »

THE MOTIVATION OF SPELLING

תרגום מאמר: המוטיבציה שבאיות מאת: פלורה אי. בילינגס אחת הבעיות הגדולות ביותר בטכניקה של הוראה היא זו של אספקת מניעים ראויים עבור המאמצים של התלמידים. כפי שקורא הפתגם הישן: “אנו עשויים להוביל סוס אל המים אבל אנו לא יכולים להכריח אותו לשתות”, או, במילים אחרות, אנו עשויים להציג את החומר שלנו במובן הפסיכולוגי המאושר ביותר, אבל אם הילד לא רוצה ללמוד אנחנו לא יכולים להכריח אותו ללמוד. ה”דחף” חייב לבוא מבפנים – הוא חייב להרגיש רעב אם אנחנו נאכיל אותו, או להוביל קדימה את הדמות, אנחנו חייבים לכן “לערוך את השולחן עם מעדנים מושכים ופרוסות מתאבנים שהוא יאכל”,         מבלי להפציר. זה לא אומר פדגוגיה רכה או פדגוגיה שכורעת ברך, אבל הכוונה היא שהחומרים וצעדי הטכניקה שלנו צריכים להיות מוצגים בדרך שתמשוך לשאיפות ולאינסטינקטים של הילד. וילסון ב”מוטיבציה בעבודות בית ספר” שלו, מגדיר מוטיבציה כ”ההתקפה על עבודת בית ספר שמחפשת לעשות את המשימות שלה משמעותיות ומלאות כוונה עבור כל ילד,  באמצעות חיבורן לחוויות הילדות, השאלות, הבעיות והתשוקות של כל ילד”. האיות של הילד הוא “מתומרץ כאשר הוא רואה שימוש אמיתי בזה – כאשר זה מספק צורך כלשהו שהוא מרגיש, מגן על איזשהו קצה נחשק, או מסייע לו להשיג מטרה מוחלטת כלשהי”. ככל שהוא רוצה יותר להגיע למטרה נתונה זו, כך המניעים שלו יהיו חזקים ומשכנעים יותר לעבודה. רייס הראה לנו כמה חסרי ערך ומבוזבזים היו תרגילי האיות הישנים, ולכן הרצון שלנו לקבץ יחד את הסכמות הטובות ביותר שידועות כדי להחיות את שיעורי האיות שלנו. רבים מילדינו אוהבים לאיית. הקשיים שבמוטיבציה הולמת לא מתעוררים מכך, למרות שההתלהבות וההנאה בהחלט גוברות דרך משיכת

קרא עוד »

The relationship between teacher burnout and student motivation

הקשר בין שחיקה של מורים ולמוטיבציה של התלמידים שחיקת מורים הינה נחשבת כבעיה חמורה במסגרת בית-הספר.  חוקרים מארצות שונות( CARSON PLEMMONS TEMPLIN&WEISS 2011: KOUSTELIOS&TSIGILIS 2005: MASLACH SCHAUFELI&LEITER 2001 ) תיעדו במסקנה ששחיקת מורים יכולה להקטין באופן דרמטי את איכות חייהם של המורים ולהוביל להידרדרות ביעילות ההוראה. תחושות של שחיקה הינם גורם מכריע הקשור להיעדרות מורים ולהחלפת המקצוע ( WHIPP TAN&YEO 2007 ).  עד עתה, מחקרים בתחום לחץ ושחיקה של מורים התרכזו בעיקר  על המאפיינים האישיים של המורים, סוציאליזציה (תהליך חיברות) והתנהגויות, אולם, מחקרים מעטים חקרו את הקשר בין שחיקת מורים ולמוטיבציה של התלמידים, דרך תפיסתם לגבי התנהגות המורים והרווחה הרגשית. המחקר הזה תוכנן לטפל בחוסר המחקרים הללו. באופן מוגדר, החוקרים אימצו תיאוריות מחוקרים בשם: ( MASLACH ועמיתיו, 2001)מבני שחיקה בעבודה ותיאוריית ההגדרה העצמית ( SDT ) חוקרים בשם: ( DOCI&RYAN 2000), כדי לחקור את הקשרים בין שחיקה של מורים בחינוך הגופני והמוטיבציה העצמית של תלמידיהם בחינוך הגופני. שחיקת מורים. שחיקה הינה תסמין של תשישות רגשית, הקטנת האישיות והקטנת ההישגיות האישית אשר יכולה להתרחש בקרב פרטים (בני אדם) אשר עובדים עם קבל ביכולת מסוימת. (MASLACH ועמיתיו, 2001). זו תוצאת תהליך הדרגתי של אשליה. זו תוצאת תהליך הדרגתי של אשליה. תשישות רגשית הינה המאפיין המרכזי של שחיקה, המייצגת תחושות של רגשנות יתר ותשישות.  מתוך שלושת ההיבטים של השחיקה, תשישות הינה המאפיין המדווח באופן הנרחב ביותר. וקנה מידה הכרחי לאבחון תשישות.  הקטנת האישיות (העצמית) הינה פיתוח גישות שליליות, קשוחות וציניות כלפי הצרכנים שמקבלים שירות. זהו ניסיון להרחיק ולהציג את האדם מבחינה קוגניטיבית ורגשית מהצרכנים ע”י התעלמות מהאיכויות הייחודיות שלהם. בנוסף לכך, הקטנת ההישגיות

קרא עוד »

The Relationships Between Perceived Teaching Behaviors and Motivation

הקשר בין התנהגויות של מורים לחינוך גופני כפי שנתפסות על ידי התלמידים ומוטיבציה: מחקר אורך של שנה מחקר זה נועד לבחון את כיוון היחסים בין ממדים ספציפיים של התנהגויות המורים כפי שנתפסות על ידי התלמידים ומוטיבציה בחינוך גופני לאורך זמן בין 330 תלמידי בית ספר. דרך שימוש במודלים אנליטיים התגלה כי המוטיבציה האוטונומית קשורה באופן הדדי לדרך בה נתפסת קבלת ההחלטות, המשוב החיובי ושיקול המצב הקודם, התמיכה החברתית. התנהגות ההוראה קשורה לרמה גבוהה יותר של מוטיבציה אוטונומית ורמה נמוכה יותר של מוטיבציה מבוקרת; עם זאת, המוטיבציה האוטונומית קשורה לרמה גבוהה יותר של משוב חיובי בלתי מילולי. התוצאות מרמזות על כך שהבדלים בכיוון היחסים בין הממדים השונים של התנהגויות כפי שנתפסו והמוטיבציה של התלמידים בחינוך הגופני נובעות מההבדלים באינטראקציה בין המורה לתלמיד בכל  התנהגות לימודית. כמות ניכרת של מחקרים התמקדה בגורמים בחינוך הגופני שמקדמים את המוטיבציה של התלמידים לעסוק בפעילות גופנית (Hagger & Chatzisarantis, 2007, 2008; Reeve & Jang, 2006). מרבית המחקרים הללו חקרו את תפקידן של  ההתנהגויות והאינטראקציה הבינאישית של המורים בחינוך הגופני                                                                       (Hagger & Chatzisarantis, 2007; Hein & Koka, 2007; Standage, Gillison, & Treasure, 2007). באופן ספציפי, המחקר חושף כי תלמידים החשים כי המורים שלהם מפגינים התנהגויות התומכות יותר באוטונומיה לעומת שליטה בהתנהגות מראים רמות גבוהות יותר של מוטיבציה פנימית ונחישות בחינוך הגופני (Hagger, Chatzisarantis, Culverhouse, & Biddle, 2003; Hagger, Chatzisarantis, Barkoukis, Wang, &Baranowski,

קרא עוד »

The teaching of vocabulary

הוראת אוצר מילים מאת פרופ’ פול ה. גרומן, דוקטורט, אוניברסיטת נברסקה. כמה רשויות טענו כי שליטה באוצר מילים קטן היא המטרה הנכונה של קורס יסודי. לא יהיה בלתי אפשרי לחשב את המשפטים של תקשורת יומיומית וללמד את אוצר המילים הפשוט הזה למתחילים בזמן קצר יחסית. התלמיד יהיה אז חסר אונים בכל טווח הקריאה, למעט טווח מוגבל ביותר. לילד בגיל שש יש ידע כזה, אך בתי הספר מקדישים שמונה שנים למשימה ללמד אותו לקרוא את שפת האם. הקושי שנמצא שוב ושוב בכיתות השנה השנייה והשלישית, הוא שלילד אין כל מאגר מילים להסתמך עליו כשהוא נתקל בצירופים קבולים חדשים. אין הוא ממהר להניח כי אוצר המילים לא נלמד כראוי, או שמאגר כזה יהיה זמין. ניתן לקבל עזרה מסוימת על ידי התבוננות בילד כשהוא רוכש את שפת האם שלו. הילד שומע מדי יום כמות גדולה של שפה שהוא לא מבינן כלל. בהדרגה נטמעים ומובנים חלקים משפה זו. עדיין מאוחר יותר הוא שולט בחלק קטן מאוד לשחזור. חלק קטן זה עשוי להיקרא אוצר המילים הפעיל. המורה מתעניין באוצר מילים פעיל זה ועליו ללמד אותו בצורה כה יסודית עד שלא ניתן לשכוח אותו בקלות. אך יחד עם זאת הילד צריך לרכוש קבוצת מילים גדולה יותר הניתנת לזיהוי באוזן או במבט מבלי לעמוד לרשות הילד בדיבור פעיל. לבסוף, לילד צריכה להיות היכרות ראשונה עם קבוצת מילים גדולה שעשויה להיזכר בתודעתו. תהליך הלמידה הופך לאחר מכן להטמעה הדרגתית של חומר שפה מהשונה, התת-מודע, הבקי לתודעה פעילה. כיצד על המורה לפקח על תהליכים אלה? האם עליה לעקוב אחר שיטת הבית ולהכפיף את הילד לכמות גדולה של שפה שהוא

קרא עוד »

Understanding Organisational Ability and Self-Regulation in Children with Developmental Coordination Disorder

הבנת יכולת ההתארגנות והויסות העצמי אצל ילדים עם הפרעה התפתחותית בקואורדינציה – מאת דידו גרין וסאלי פיין מילות מפתח: Participation; DCD; Emotional regulation; Coordination; Children; Psychosocial. תַקצִיר מאמר זה בוחן קוהרנטיות פיזית ורגשית אצל צעירים עם הפרעה התפתחותית בקואורדינציה (DCD). באופן ספציפי, נחקרת מערכת היחסים בין תפקוד מוטורי ולא מוטורי/ביצועי אצל ילדים עם DCD לבין ההשפעות שלהם על התפקוד הפסיכו-סוציאלי . מאמר זה משלב את החוויות המדווחות הסובייקטיביות של צעירים עם DCD עם מדידות וממצאים אובייקטיביים ממחקרי הדמיה עצבית. לסיכום התחשבות בקשר בין האדם, הפעילות והסביבה, (בין אם אלו גורמים פיזיים, חברתיים, גישתיים או וירטואליים) יהיו בסיסיים להבנתנו את המנגנונים העומדים בבסיס סוגיות ארגוניות ורגשיות המוצגות ב-DCD. שילוב חוויות של צעירים עם ראיות מחקריות יהיה חיוני לשיפור התוצאות עבור אנשים צעירים עם DCD בתרגול קליני. מבוא ילדים עם קשיי תנועה המשפיעים על מיומנויות תפקודיות, במיוחד פעילויות והשתתפות המערבות כישורים מוטוריים, מסווגים כבעלי הפרעה התפתחותית בקואורדינציה (DCD) כאשר לא ניתן לייחס קשיים אלו לגיל, מוגבלות שכלית, ניסיון או הפרעה נוירולוגית מוכרת. האבחנה של DCD הופיעה לאחר תוויות קודמות, שחלקן נכללו תחת מונח כולל זה על מנת לכלול מושגים של למידה מוטורית, זיכרון מוטורי ותכנון מוטורי. בנוגע למושגים אלה, המונחים דיספרקסיה או דיספרקסיה התפתחותית שימשו לפעמים כמילים נרדפות ל-DCD על מנת לתפוש את תופעת ה’ארגון של התנועה’ – הכולל תהליך של גיבוש רעיונות, תכנון מוטורי וביצוע תנועה אשר ניתן לראות ב-DCD. לאחרונה המונח “דיספרקסיה” הפך להיות קשור להפרעות נוירו-התפתחותיות אחרות, במיוחד הפרעות בספקטרום האוטיסטי, וקשור לייצור מחוות. למרות שהקונצנזוס הבינלאומי הוא לא להשתמש במונח זה עבור אנשים עם DCD משום שהם לא

קרא עוד »

Vocabulary in Language Teaching

אוצר מילים בהוראת שפה נורברט שמיט עמוד 10: ההיסטוריה של אוצר המילים בלמידת שפה באילו מתודולוגיות נהגו להשתמש כדי ללמד שפה שנייה לאורך השנים? מה היה תפקיד אוצר המילים במתודולוגיות האלו? מה הייתה “תנועת השליטה באוצר המילים”? מה הנקודות הראויות לציון במחקר אוצר המילים? עוד מימי הרומאים (לפחות) בני האדם ניסו ללמוד שפה שנייה. בפרק הזמן של למעלה מאלפיים שנים, היו גישות שונות ללמידת שפה, כל גישה בעלת השקפת עולם שונה לגבי אוצר מילים. היו זמנים שבהם לאוצר המילים היה מקום של כבוד במתודולוגיות ההוראה, ובזמנים אחרים אוצר המילים נזנח. כדי לעזור לכם להבין טוב יותר את מצב לימוד אוצר המילים כיום, בפרק זה נסקור כמה מההשפעות ההיסטוריות אשר עיצבו את התחום כפי שאנו מכירים אותו היום (במקום לסטות כדי להסביר מונחים בסקירה ההיסטורית, אפנה אתכם לעמודים בספר שעוסקים במושגי המפתח). שיטות הוראת שפה לאורך השנים עדויות ללימוד שפה שנייה ניתן למצוא כבר במאה השנייה לפני הספירה, כאשר ילדי הרומאים למדו יוונית. בבתי ספר קדומים תלמידים למדו לקרוא באמצעות שליטה באותיות האלף – בית, מ שם התקדמו להברות, למילים ולשיח שלם. חלק מהטקסטים סייעו לתלמידים לקסיקלית, משום שאוצר המילים שלמדו לא היה מתוך האלף בית או מתוך קבוצת נושאים (בוון, מדסן והילפרטי, 1985). אנו יכולים לשער שאוצר המילים באותם ימים היה בעל חשיבות גבוהה, כיוון שאומנות הרטוריקה (חכמת הדיבור) הייתה מוערכת מאוד, ולא הייתה מתאפשרת ללא אוצר מילים מפותח.    מאוחר יותר, בימי הביניים לימודי דקדוק נעשו חשובים מאוד כאשר תלמידים למדו לטינית. הוראת שפה בתקופת הרנסנס עדיין הייתה במוקד העניינים למרות מרד של מחנכים רפורמיים נגד הדגשת התחביר. עמוד

קרא עוד »

Vocabulary in Language Teaching (הצעה לתרגום חלק מספר)

אוצר מילים בהוראת שפה נורברט שמיט עמוד 10: ההיסטוריה של אוצר המילים בלמידת שפה באילו מתודולוגיות נהגו להשתמש כדי ללמד שפה שנייה לאורך השנים? מה היה תפקיד אוצר המילים במתודולוגיות האלו? מה הייתה “תנועת השליטה באוצר המילים”? מה הנקודות הראויות לציון במחקר אוצר המילים? עוד מימי הרומאים (לפחות) בני האדם ניסו ללמוד שפה שנייה. בפרק הזמן של למעלה מאלפיים שנים, היו גישות שונות ללמידת שפה, כל גישה בעלת השקפת עולם שונה לגבי אוצר מילים. היו זמנים שבהם לאוצר המילים היה מקום של כבוד במתודולוגיות ההוראה, ובזמנים אחרים אוצר המילים נזנח. כדי לעזור לכם להבין טוב יותר את מצב לימוד אוצר המילים כיום, בפרק זה נסקור כמה מההשפעות ההיסטוריות אשר עיצבו את התחום כפי שאנו מכירים אותו היום (במקום לסטות כדי להסביר מונחים בסקירה ההיסטורית, אפנה אתכם לעמודים בספר שעוסקים במושגי המפתח). שיטות הוראת שפה לאורך השנים עדויות ללימוד שפה שנייה ניתן למצוא כבר במאה השנייה לפני הספירה, כאשר ילדי הרומאים למדו יוונית. בבתי ספר קדומים תלמידים למדו לקרוא באמצעות שליטה באותיות האלף – בית, מ שם התקדמו להברות, למילים ולשיח שלם. חלק מהטקסטים סייעו לתלמידים לקסיקלית, משום שאוצר המילים שלמדו לא היה מתוך האלף בית או מתוך קבוצת נושאים (בוון, מדסן והילפרטי, 1985). אנו יכולים לשער שאוצר המילים באותם ימים היה בעל חשיבות גבוהה, כיוון שאומנות הרטוריקה (חכמת הדיבור) הייתה מוערכת מאוד, ולא הייתה מתאפשרת ללא אוצר מילים מפותח.    מאוחר יותר, בימי הביניים לימודי דקדוק נעשו חשובים מאוד כאשר תלמידים למדו לטינית. הוראת שפה בתקופת הרנסנס עדיין הייתה במוקד העניינים למרות מרד של מחנכים רפורמיים נגד הדגשת התחביר.

קרא עוד »

What Do We Really Know About Motor Learning In Children With Developmental Coordination Disorder?

כותרת המאמר: מה אנו יודעים באמת לגבי למידה מוטורית בקרב ילדים בעלי הפרעה התפתחותית בקואורדינציה ? M. Biotteau, Y. Chaix, & J. Albaret תקציר: ישנה הסכמה כללית שהפרעה התפתחותית בקואורדינציה (DCD) הינה מאופיינת ע”י מגבלות במיומנויות למידה מוטורית. אולם, מחקרים מעשיים בתחום הלמידה המוטורית בהפרעה התפתחותית בקואורדינציה הינם נדירים ומעל לכל, חסרי עקביות. לכן, המטרות של המאמר הנוכחי הינם לחקור את ההנחה הרווחת שקיימת מגבלה בלמידה מוטורית בקרב אנשים הסובלים מהפרעה התפתחותית בקואורדינציה. המאמר מתחיל ע”י הגדת המושג- הפרעה התפתחותית בקואורדינציה- (מבחינה סיבתית, נוירו-פסיכולוגית, מבנה המוח ובסיס המוח), למידה מוטורית (מדידת למידה, שיטות לקידום רכישת מיומנות, תרגול זמנים, שמירה ומשוב) וכמובן, הקשר בין שניהם בהתמקדות בנושא המגבלה האפשרית בלמידה מוטורית בקרב בעלי הפרעה התפתחותית בקואורדינציה. לאחר מכן, המאמר ממשיך בחקר התחום הזה, לאור המחקר שנערך עד כה. ניתנת תשומת לב פרטנית להעניק הדרכה לגבי בחירת גישות ההתערבות לטיפול. מילות מפתח.  הפרעה התפתחותית בקואורדינציה (DCD). למידה מוטורית, למידת הבסיס (יצירת מיומנויות והרגלים), רצף של למידה, הסתגלות חושית מוטורית. הקדמה: ילדים בעלי הפרעה התפתחותית בקואורדינציה (DCD) מגלים במידה ניכרת מגבלה ביכולת ללמוד מיומנויות מוטוריות מתאימות בהתאם להתפתחות הגיל, בהיעדר כל תנאי רפואי כללי, או כשל נוירולוגי, או אינטלקטואלי. בחיי היום-יום ובפעילות הפנאי, הילדים הללו מייצגים קשיים מוטוריים, המתבטאים במגושמות, כמו כן, ביצוע איטי ולא מתאים במיומנות עדינה וגולמית. הם מבצעים פעולות האופן איטי וחלש יותר ופחות מדוייק, מאשר שליטה במשימות  של זריזות ידיים, כגון: ציור, כתיבה, דבר המביא לקשיים בסביבת ביה”ס. כל הגורמים הללו ממלאים תפקיד חשוב בהשתתפות וקשיים בתפקוד פסיכולוגי. לסיכום, לאנשים המושפעים מכך, יש באופן טיפוסי בעיות ברכישה ובביצוע פעולות

קרא עוד »

‎What Makes Good Teachers Good A Cross-Case Analysis of the Connection Between Teacher Effectiveness and Student Achievement

מה גורם למורים להיות טובים? הקשר בין יעילות מורים והישגיות של תלמידים. השאלה מה מכילה הוראה יעילה נחקרה במשך עשרות שנים. אולם, שינויים באסטרטגית הערכה, הזמינות של שיטות סטטיסטיות חדשות וגישה למאגרי מידע גדולים לגבי הישגיות תלמידים וכמו כן, היכולת לתמרן בנתונים הללו, ראויים לביקורת זהירה בשאלה כיצד מזהים מורים יעילים וכיצד בוחנים את עבודתם. הבנה טובה יותר לגבי יעילות המורים יש השלכות משמעותיות לגבי קבלת החלטות ביחס להכנה, גיוס, פיתוח תכניות הכשרה מקצועיות והערכת מורים. אם מנהלן שואף להעסיק מורה יעיל, או לפחות מורים מבטיחים, לדוגמא, הוא/היא צריכים להבין מה מאפיין את המורים הללו. לאחרונה, אנשי חינוך החלו להדגיש את החשיבות של הקשר בין יעילות מורים להיבטים מסוימים של השכלת המורה והסגל המנהלי בבית הספר, כולל, איכות החינוך לכל התלמידים ושיפור הביצוע בבית הספר.  המחקר הזה בוחן את ההשפעה של מורים פרטניים יש לגבי הישגי התלמידים. בשימוש הישגים בלמידה מעמיקה, המחקר בדק כיצד מורים יעילים (כלומר, מורים אשר תלמידיהם השיגו צמיחה לימודית גבוהה) בשונה ממורים פחות יעילים (כלומר, מורים אשר תלמידיהם התנסו בצמיחה לימודית פחותה יותר ) בשנה בודדה. הבדלים בכיתות בין מורים יעילים ומורים פחות יעילים נבחנו במונחים של התנהגות ההוראה שלהם והתנהגות התלמידים בכיתה. המטרות של המחקר היו כדלקמן:  (1). לבחון את ההשפעה שהיו למורים על הלמידה של התלמידים ואז, (2). לבחון את דרכי ההוראה וההתנהגויות של מורים יעילים, בניסיון לטפל בשאלות המהותיות הללו, החוקרים התעמקו במחקר בין שני שלבים, כדלקמן: (1) שלב 1: באיזו מידה יש למורים השפעה  חיובית על הישגי התלמידים . (2) שלב שני. כיצד דרכי ההוראה וההתנהגויות שונים בין מורים יעילים ומורים פחות

קרא עוד »
אין יותר חומרים להציג

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.