מאמרים אקדמיים בפסיכולוגיה

‎ The Development of Writing Skills in Individuals with Learning Difficulties

נובמבר 11, 2020 אין תגובות

בס“ד פיתוח מיומנויות כתיבה אצל אנשים בעלי קשיי למידה (2018) מבוא: כרך זה מדגיש את חשיבות פיתוח כתיבה ויחסה לתחומים קוגניטיביים אחרים, כגון- שפה וקריאה- עבור אנשים שמתקשים לרכוש מיומנות כתיבה, כולל אנשים עם הפרעות למידה ספציפיות (כגון: דיסלקציה, דיסגרפיה, או לקות שפה) אשר משפיעות על כישורי הכתיבה (כגון: על כתב יד, על האפשרות ליצור באמצעות כתיבה). הכתיבה, ופיתוח הכתיבה, מוצגות מנקודת מבט חוצה-מדינות, עם מיקוד משולב- על כתיבה (הכוללת מושגים,) כתהליך התפתחותי. שותפות לגישה זו שש מדינות אירופה, אוסטרליה וארצות הברית, המבקשות למצוא את היסודות של הוראת הכתיבה, ואת הדרך הנכונה להתערבות בתהליך פיתוח הכתיבה, שכפי הנראה שייכים להתפתחות הכתיבה באופן גלובלי וכללי, ולא לכל שפה או תרבות באופן שונה- על מנת לאפשר דיון מלוכד אינטגרטיבי בנושאים רלוונטיים לרכישת מיומנויות כתיבה. כרך זה מתמקד בעיקר במתקשים בכתיבה או בבעלי לקות למידה, מאמר זה מבקש להשלים משאבים קיימים, כגון: מהדורת2 של: Handbook מחקר הכתיבה (MacArthur, Graham, & Fitzgerald, 2016), או אלו המתמקדים בשיפור כתיבה לתלמידים מתפתחים (למשל, (e.g., Graham & Harris, 2005; Miller, McCardle, & Long, 2014) המחבר בכרך זה שמו מטרה, למקד אלו שבתפקידם עובדים עם כותבים מתפתחים (למשל, מחנכים, פתולוגים, רפאים בעיסוק) וחוקרי כתיבה, עם מחברים רבים התורמים מידע לנושא זה, תוך הדגשת הכלים שנותנות תכניות מסוימות המעורבות בתהליך פיתוח הכתיבה. כרך זה מדגיש ומקשר באופן שיטתי לתחומי מחקר הכתיבה, עם דגש על התפתחות כישורי כתיבה אצל אנשים המתמודדים בתחום זה, מה שמשלים את הכרכים השניים שיצאו לאחרונה, של הסדרה: “מחקרי inWriting”. במסגרת סדרת “מחקרי הכתיבה”. כרך זה מרחיב את הפוקוס כדי להקיף את נושא ‘המתמודדים בתהליך כתיבה’, אשר,

קרא עוד »

?How to realize the potential

נובמבר 15, 2020 אין תגובות

כיצד לממש את הפוטנציאל? פיתוח מחודש של אזורי תחנות רכבת הופך לחשוב באירופה. הגבולות של מדינות חשובים פחות כאשר מסתכלים על ניידות כלכלית. באיחוד האירופי מתעצב שוק פתוח שבו החופש לתחבורה והשקעה בעסקים הוא פחות או יותר מובטח. כתוצאה מכך, המשמעות של מרחק בין תחנות רכבת גדולות באירופה הופכת לרלוונטית. בתמורה, פיתוחים אלו מראים על עלייה בתחרות בין אזורי תחנות הרכבת בכל מדינה. אך בעתיד הנראה לעין תהיה גם תחרות בין אזורי תחנות באירופה. כשזה מגיע לתכנון של פיתוח מחדש של אזורים אלו, גורמים של נגישות (בכביש, מים או באוויר) כבר לא מספיקים. גורמים אחרים, כמו חברתיים, תרבותיים וסביבתיים חייבים להילקח גם הם בחשבון. פיתוח אזור תחנות הרכבת כבעיית תכנון הופך למאוד מסובך כאשר מספר הגורמים הרלוונטיים עולה, התבניות של הפעילות באותו האזור עולות, והאזור הפיזי חייב להיות מחודש. זוהי המציאות בעבור הרבה תחנות רכבת באירופה. התמונה האמיתית היא אפילו מסובכת יותר. צריך להכיר בכך שתהליך קבלת ההחלטות בשילוב עם ההטמעה עצמה של הפיתוח לוקחת המון זמן. מסגרת זמן של 10 שנים או יותר היא רווחת. כשהתלות במוכנות של שחקנים להשתתף עולה, הפיתוח המחודש הופך למורכב יותר. סיבוך אחר הוא העובדה בעליית הפעילויות באזור קטן יחסית, המייצר אי נוחות. בנוסף, ישנו איום לסביבה המיידית. חוקים ורגולציות הנוגעות לסביבה גם הן נוהגות לסבך את העניינים. עם התייחסות למשולש התכנון המוצג בפרק הראשון, בנוסף לתהליך הפיתוח, הסביבה המוסדית היא בעלת החשיבות הגדולה ביותר להבנת תהליך הפיתוח. ע”י הכללת הקונטקסט הארגוני בניתוח, אנו רואים שכל תהליך פיתוח הוא בעל אלמנטים משותפים, כמו גם אלמנטים מאוד ספציפיים לתחנת הרכבת . באופן מפורש יותר, הרבה

קרא עוד »

?Social Problems in ADHD: Is it a Skills Acquisition or Performance Problem

דצמבר 31, 2020 אין תגובות

בעיות חברתיות בהפרעת קשב וריכוז: האם הן קשורות לרכישת מיומנויות או לבעיות ביצוע? P. A. Aduen, T. N. Day, M. J. Kofler, S. L. Harmon, E. L. Wells, & D. E. Sarver תקציר מודלים אחרונים מצביעים על כך שחוסר היעילות באימון למיומנויות חברתיות לילדים עם ADHD עשוי לנבוע מספציפיקציה שגויה של היעד כך שהבעיות החברתיות שלהם משקפות ביצועים לא עקביים ולא פערי ידע/ מיומנות. אף מחקר עד כה לא התיר את הקשר בין רכישת מיומנויות חברתיות לליקוי בביצוע אצל ילדים עם ADHD. ילדים בגילים 8–12 עם ADHD (n=47) וללא ADHD ( (n = 23 הוערכו במסגרת ניתוח תקפות להתנהגות חברתית תוך שימוש במידע ממספר אינפורמנטים, בכדי לכמת ליקויים ברכישת מיומנויות חברתיות ליקויים בביצועים ונקודות חוזק. התוצאות תמכו במבנה ובתוקף הניבוי של שיטת ניקוד חלופית זו – SSIS מערכת שיפור מיומנויות חברתיות זו Social Skills Improvement System)), כולל ניבוי יחסי עוצמות ועֶרְכִּיּוּת עם מיומנויות חברתיות BASC-2 ותסמיני ADHD בהתבסס על דיווח הורים ומורים כאחד. ליקויים ברכישה היו נדירים יחסית וייחודיים מבחינת שתי הקבוצות – ADHD וללא .ADHD ילדים עם ADHD הפגינו, לפי דברי מספר אינפורמנטים, ליקויים בביצועים חברתיים (d = 0.82-0.99) במספר התנהגויות ספציפיות הכוללות תשומת לב להוראות מעמיתים, ויסות רגשי והֲדָדִיוּת חברתית. יחסית לעצמם, ילדים עם ADHD נתפסו על ידי ההורים והמורים כמפגינים נקודות חוזק חברתיות יותר מאשר ליקויים ברכישה חברתית; עם זאת, הם הפגינו פחות נקודות חוזק חברתיות באופן משמעותי בהשוואה לקבוצה ללא ADHD (d = -0.71 עד -0.89). ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם המושגים העכשוויים המצביעים על כך שבעיות חברתיות ב-ADHD משקפות בעיקר ביצועים לא עקביים ולא

קרא עוד »

Viewpoint: Measuring and understanding Subjective Well-Being

מאי 15, 2021 אין תגובות

נקודת מבט: מדידה והבנת רווחה נפשית סובייקטיבית Helliwell, J. F., and Barrington-Leigh, C. (2010) תקציר: תשומת לב הולכת וגוברת מוקדשת בשנים האחרונות למדדים סובייקטיביים (באקדמיה / במגזר הציבורי). טרנד מבטיח זה מעיד על מעבר למדידת השלכות פסיכולוגיות חיוביות וכן ריאליזם גובר בחקר הכלכלה. במאמר זה אנו מתארים את המדדים העיקריים בהם משתמשים על מנת לבחון רווחה נפשית. כמו כן, אנו מספקים דוגמאות לממצאים הרלוונטיים למדיניות, כולל הצעת הסבר חדש להבדלים המתקבלים (בהערכת רווחה נפשית) בין אומות שונות וכן בין מחוזות שונים בקנדה. בסה”כ, ממצאים אלו מצביעים על מתאם בין נסיבות חיים לרווחה נפשית, ומדגישים את חשיבותן של גורמים חברתיים שקשה לכמתם במונחים של הכנסה. Keywords: subjective well-being, measurements, life-evaluation, affect, emotions. למה כלכלנים סקפטיים בנוגע לחשיבות של מדידת רווחה נפשית: אולי הסיבה העיקרית לסקפטיות מצד כלכלנים הינה ההנחה השגויה ששינויים בנסיבות חיי האדם משפיעים לתקופה קצרה, שלאחריה האישיות חוזרת להיות גורם מהותי יותר. עם זאת, כפי שנציג בהמשך, הנחה זו אינה מתיישרת עם ממצאים. מדידת רווחה נפשית: ניתן לחלק את המדדים לרווחה נפשית לשלושה קטגוריות: מדידת נסיבות חיים, מדידת אמוציות חיוביות, ומדידת אמוציות שליליות. יחדיו, שלושת מדדים אלו משקפים די טוב את סך האלמנטים של רווחה נפשית, כאשר לכל קטגוריה תרומה ייחודית משלה. נסיבות החיים: מדדים הנכנסים תחת קטגוריה זו בדרך כלל משקפים מצב יציב יותר לאורך זמן ארוך יותר (מאשר מדידת אמוציות), ולכן גם ישנם הבדלים בין תרבותיים/ גלובליים משמעותיים יותר כאשר מודדים רווחה נפשית בדרך זו. דוגמה לשאלה מקטגוריה זו: “באופן כוללני, כיצד היית מגדיר את עצמך? (מאוד שמח בחלקי, די שמח בחלקי, לא שמח בחלקי, מאוד לא

קרא עוד »

A functional analysis of crying

נובמבר 15, 2020 אין תגובות

ניתוח פונקציונאלי של בכי בכי עדיין לא נבדק באופן שיטתי בצורה מבודדת מבעיות התנהגות אחרות, כגון תוקפנות או התקפי זעם, במסגרת ניתוחים פונקציונאליים (Hanley, Iwata, & McCord, 2003). זיהוי משתנים שעשויים לשמר את הבכי חשוב במיוחד עבור אוכלוסיות אשר נתונות להתערבויות פסיכיאטריות (למשל, אנשים עם מוגבלות שכלית וגירעון בתקשורת). המחקר הנוכחי מרחיב את מתודולוגיית הניתוח הפונקציונאלי לבכי עם נער מתבגר שאובחן עם מוגבלות שכלית. התוצאות הצביעו על שימור הבכי כאשר הגורם המטפל הפנה לנער תשומת לב אוהדת. תהליכים של ניתוח פונקציונאלי המתוארים על ידי Iwata, Dorsey, Slifer, Bauman ו-Richman (1982/1994) משמשים בדרך כלל בתחום של ניתוח התנהגות יישומי על מנת לזהות את המשתנים הסביבתיים אשר משמרים בעיות התנהגות. עם זאת, רק מחקר מועט נערך על מנת להבין את התפקיד של התנהגות רגשית (Hanley, Iwata, & McCord, 2003). באופן חריג, בוצעו מחקרים שזיהו התקפי זעם או קולות קולניים כחלק מסט תגובות או היררכיות או כמקדמה לבעיות התנהגות חמורות יותר (למשל, Lalli, Mace, Wohn, & Livezey, 1995) ומחקרים שבהם בכי נכלל בהגדרה רחבה יותר של התפרצויות זעם או בעיות התנהגות (לדוגמה, Repp & Karsh, 1994). מספר מחקרים מצאו כי בכי יכול להיות כתוצאה מהשלכות של אינטראקציות חברתיות (למשל, Allen, Buell, Hart Harris, & Wolf, 1964; Thompson, Cotnoir-Bichelman, McKerchar, Tate, & Dancho,2007), עם זאת, מחקר קודם הדגיש את ההשפעות של תשומת לב על בכי, מכאן, לא ברור אם הבכי נשמר על ידי משתנים נוספים. במקרה אחד, (Thompson (et al. 2007 הוכיח כי בכי של שני תינוקות טיפוסיים מתוחזק חברתית (על ידי תשומת לב ומוצרים מוחשיים) וכי אימון הביא לשינוי התנהגות בצורה יעילה. אנליסטים

קרא עוד »

A Meta-Analytic Examination of the Relationship Between Job Satisfaction and Subjective Well-Being

אוגוסט 15, 2021 אין תגובות

בחינה מטה-אנליטית של הקשר בין שביעות רצון מהעבודה ורווחה נפשית תקציר: מטה-אנליזה זו בוחנת את הקשר בין שביעות רצון מהעבודה ורווחה נפשית. כפי שמציעה “תיאוריית הזליגה”, מצאנו קשר חיובי בין שביעות רצון מהעבודה והמשתנים הבאים: שביעות רצון מהחיים, שמחה, ‘אפקט’ (affect) חיובי, והיעדר ‘אפקט’ שלילי. בנוסף, מבחינת מחקרים ארוכי טווח מצאנו כי הקשר הסיבתי בין רווחה נפשית לשביעות רצון מהעבודה חזקה מהקשר הסיבתי ההפוך, דהיינו מהקשר הסבתי בין שביעות רצון מהעבודה ורווחה נפשית. מילות מפתח: שביעות רצון מהעבודה, רווחה נפשית, אפקט. רווחה נפשית (SWB) הוא מונח מדעי המתאר את האופן בו אנשים חווים ומעריכים את חייהם, כמו גם תחומים ספציפיים בחייהם. ההתעניינות ברווחה נפשית גדלה בעשור האחרון בקרב חוקרים, וזאת בשל התרומה הייחודית של ידע זה ליכולת לניטור תנאים הסוציו-אקונומיים של ההמונים. רווחה נפשית נקרא גם ‘דיווח עצמי על רווחה נפשית’ מכיוון שמדענים מסתמכים בעיקר על שאלוני דיווח עצמי בכדי להעריך את מידת האושר / שמחה של אנשים. יתר על כן, עיקר המחקר שימש כדי להצביע על קשר הדוק בין שביעות רצון מהעבודה לבין רווחה נפשית ואילו, גודל הקשר הזה משתנה ממחקר למחקר. המחקר הנוכחי נועד בכדי לבסס סקירה כמותית של הקשר בין שביעות רצון מהעבודה לרווחה נפשית, וזאת באמצעות טכניקות של מטה-אנליזה. השימוש במטא-אנליזה מסייע לקבוע את הסיבה לחוסר עקביות בין מחקרים שונים, וכן בכדי לחקור עוד יותר את אופי הקשר בין שביעות רצון מהעבודה ורווחה נפשית. בנוסף, תחת ההגדרה של רווחה נפשית ניתן למצוא הן ממדים קוגניטיביים, כגון אישיות ושביעות רצון מהחיים, והן ממדים רגשיים, כגון אושר ונוכחות של אלמנטים חיוביים. ממדים אלה, קוגניטיביים ורגשיים כאחד, כוללים הערכה

קרא עוד »

A New Look at attachment theory

נובמבר 22, 2020 אין תגובות

בחינה מחודשת של תיאוריית ההתקשרות והתנהגות “מתקשרת” אצל מבוגרים המחקר המקורי לגבי תיאוריית ההתקשרות התרחש בתקופה בה חקר ההתנהגות והפסיכולוגיה חלקו היסטוריה משותפת בתור שתי דיסציפלינות מובילות, תחת תווית משותפת – פסיכולוגיה. מאז, מרבית המאמצים ליישם את תיאוריית ההתקשרות התרחשו בקרב התחום המסורתי של הפסיכולוגיה, היכן שההתקדמות המדעית מוגבלת על ידי מחויבות אינסופית לדרישות המקורות המיסטיים, המיותרים והבלתי ניתנים לבדיקה של פעילויות בני האדם. מאמר זה טוען כי אם ברצוננו להתקדם בחקר תיאוריית ההתקשרות, סביר להניח כי התקדמות כזו תתרחש על ידי בחינה מחודשת באמצעות ניתוח ומחקר התנהגותי. הקדמה תיאוריית ההתקשרות זוכה לתומכים רבים. הפשטות שבה הופכת אותה למושכת עבור פסיכולוגים וחוקרי התנהגות חברתיים, התפתחותיים וקליניים. במהלך 20 השנים האחרונות, נעשו ניסיונות להרחיב את הנחות תיאוריית ההתקשרות לגבי מערכות יחסים בין בוגרים מכל הסוגים, כולל לדוגמא התנהגות במקום העבודה. רבות נכתב על התקשרות מוקדמת ותפקידה בפסיכו-פתולוגיה של ילדים ובוגרים. מאמר זה בוחן חלק מהיתרונות והחסרונות של תיאוריית ההתקשרות, ומציע כי ניתן לשפרה על ידי נטישה של מודלי עבודה פנימיים. “תיאוריית ההתקשרות היא תוצר של עבודתם המשותפת של ג’ון באולבי ומרי איינסוורת’ (John Bowlby and Mary Ainsworth)” (ברת’רטון 1992, Bretherton). באולבי החל בחקר ההתקשרות כאשר הוא חקר את המקורות ההתפתחותיים המוקדמים ביותר של הילדות והפסיכו-פתולוגיה, בקליניקת טביסטוק בלונדון. תרומתה של איינסוורת’, כולל מתודולוגיית “מצב הזר” (Strange Situation) ואוריינטציית ההתפתחות של ילדים, הביאו את תיאוריית ההתקשרות למיינסטרים של התפתחות הילד והפסיכולוגיה החברתית. שורשי עבודתם לגבי תיאוריית ההתקשרות מקורם בשנות ה-40 וה-50, אך ההצגה הרשמית של השערותיהם ומחקרם התחילה למעשה ב-1957 ונמשכה לאורך שנות ה-80. בחמישים השנים שחלפו מאז עבודתם הראשונית של באולבי

קרא עוד »

A statistical meta-analysis of the wellbeing literature

ספטמבר 11, 2021 אין תגובות

ניתוח על סטטיסטי של ספרות הרווחה תקציר: מחקר זה משתמש בניתוח על אמפירי כדי לבחון את גורמי איכות החיים של רווחה ולהעריך את המשמעות היחסית של כל גורם קודם. תוצאות גודל ההשפעה של מחקרים פרטניים של עבודות אקדמיות קיימות משולבות על ידי שימוש במגוון טכניקות סטטיסטיות כדי לקבוע מטא-אפקט שמניב מסקנות משמעותיות יותר מבחינה סטטיסטית ומהווה מדד חזק יותר בכך שיש לו את היכולת לזהות תוצאות קרובות יותר לתוצאות האמיתיות. המטא-אנליזה במאמר זה מכסה 164 מחקרים ו-560 תצפיות שפורסמו לפני ספטמבר 2013. לאחר ניסוח הגדרות של המושגים המרכזיים והעקרונות של המחקר המלומד על רווחה, הניתוח ממשיך עם סקירת ספרות המזהה גורמים חוזרים ונשנים של רווחה ואת הקשר הנלווה. כדי לטפל בווריאציה בסוג הניתוח העומד בבסיס כל מחקר, כל המחקרים מומרים לגודל אפקט באמצעות z של פישר ולאחר מכן מנותחים תחת מודל האפקטים האקראיים של דר-סימוניאן-ליירד. התוצאות מאשרות במידה רבה את הממצאים בספרות אך גם חושפות כמה הפתעות ומציעות אפיקים למחקר עתידי. המטא-אנליזה מוצאת תמיכה אמפירית בממדי רמת החיים, הבריאות, החופש, היחסים האישיים והקהילתיים, השלום והביטחון כגורמי רווחה משמעותיים. מילות מפתח: פילוסופיה, מדיניות ציבורית, אודימוניה, שביעות רצון מהחיים 1. מבוא הספרות המלומדת מזהה מספר אלמנטים כתורמים לרווחה. מטרת מחקר זה, המשתמש בגישה אמפירית של ניתוח על, היא להעריך את החשיבות היחסית של הגורמים העיקריים לרווחה הנדונים בספרות. המאמר מתחיל בהקדמה קצרה להיסטוריה של מושג הרווחה ולאחר מכן מנסח הגדרות של המושגים המרכזיים והעקרונות של המחקר המלומד בתחום. סקירת הספרות האקדמית בתחום זה מסייעת הן להסביר את הממדים הקשורים לרווחה והן לזהות את המרכיבים העיקריים של הרווחה. לאחר מכן מתאר המאמר את

קרא עוד »

An archival impulse

פברואר 17, 2021 אין תגובות

דחף ארכיוני Keywords: archival art, modernism, postmodernism, art and history תארו לעצמכם תצוגה זמנית המורכבת מחומרי עבודה כמו קרטון, נייר כסף, ונייר דבק, ממולאת כמו מקדש למידה ביתי במערך כאוטי של דימויים, טקסטים, ותעודות הוקרה לאמן, סופר, או פילוסוף רדיקלי; או אינסטלציה מוזרה המצליבה מודל של תל ארכאולוגי אבוד עם סיסמאות מתנועת זכויות האזרח ו/או הקלטות מקונצרט רוק אגדי מהתקופה; או ברגיסטר צלול יותר, מדיטציה קולנועית על מגברים אקוסטיים שנבנו על החוף הקנטי בין מלחמות העולם אשר מיד נזנחו כפיסת טכנולוגיה צבאית מיושנת. לא משנה כמה רחוקות עבודות אלו זו מזו—של תומס הירשהורן השווייצרי, סאם דורנט האמריקאי, וטסיטה דין האנגלית—הן בנושאן, הן במראיתן, והן באופן בו הן משפיעות עלינו, כולן חולקות מובן מסוים של פרקטיקה אמנותית כגישוש אידיוסינקרטי אל עבר פיגורות מסוימות, אובייקטים, ואירועים באמנות, בפילוסופיה ובהיסטוריה המודרנית. לניתן להכפיל את מספר הדוגמאות כמה וכמה פעמים (רשימה של אמנים אחרים עשויה לכלול את ג’רארד בירן האירי, סטן דאגלס הקנדי, פייר הווי ופיליפ פארנו הצרפתים, מארק דיון ורנה גרין האמריקאים…), אבל שלישיה זו לבדה מצביעה על הדחף הארכיוני באמנות עכשווית בינלאומית. דחף זה איננו חדש: הוא פעל בתקופה שבין מלחמות העולם כאשר רפרטואר המקורות התרחב פוליטית וטכנולוגית (למשל בצילומים של אלכסנדר רודצ’נקו או בתמונות המונטאז’ של ג’ון הארטפילד), ואף התגבר בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, במיוחד כאשר ניכוסם דימויים ופורמטים סדרתיים הפך למטבע שגור (לדוגמה באסתטיקת הpinboard של “הקבוצה העצמאית”, ייצוגים מעובדים החל מרוברט ראושנברג ועד לצ’ארלס פרינס, והמבנה האינפורמציוני של אמנות מושגית, ביקורת מוסדית, ואומנות פמיניסטית). למרות זאת, ניתן לראות היום דחף ארכיוני עם אופי מובחן העומד בפני עצמו, וזה

קרא עוד »

Analytic Thinking, Religion, and Prejudice: An Experimental Test of the Dual-Process Model of Mind

מרץ 17, 2021 אין תגובות

keywords: analytical thinking, religion, philosophy תקציר בשנים האחרונות גובר העניין במודל התהליך הדואלי (זוגי/מקבילי) המוחיDual-Process Model of Mind)), כמו גם הקשר שבין חשיבה אנליטית לאמונה דתית. למרות זאת, מעט מחקרים בחנו קשר זה בצורה אמפירית. שיערנו שאמונה דתית עשויה להיות אחת הסיבות לדעה קדומה, בעוד חשיבה אנליטית תפחית את שתיהן (גם את האמונה הדתית וגם את הדעה הקדומה). הניסוי הראשון שיחזר, במדגם שרובו מוסלמי, מחקר עבר המראה כי חשיבה אנליטית מעודדת אי-אמון דתי. הניסוי השני בחן את האפקט של פריימינג דתי מוסלמי ופריימינג אנליטי על דעות קדומות והראה כי, למרות שהפריימינג הדתי מוסלמי הגביר את ציון הדעות הקדומות הכללי, לפריימינג האנליטי הייתה שפעה רק על דעה קדומה שלילית כלפי גייז. לכן, הממצאים תומכים חלקית בדפוס היחסים שהוצע, לפיו חשיבה אנליטית עשויה להיות אחת מהגורמים הקוגנטיביים אשר מונעים דעות קדומות, בעוד אמונות דתיות עשויות להיות אלה המגבירות אותן. סקירתספרות נטען כי תהליכי עיבוד המידע אצל בני האדם התפתחו לכדי שתי מערכות נפרדות אשר ביניהן יש אינטראקציה, ההתייחסות אליהן לרוב היא כ-System 1, ו-System 2. מערכת 1 (system 1) היא עתיקה יותר אבולוציונית, ומתוכנתת מראש לייצר מחשבות עקיפות/סמויות והתנהגויות אינסטינקטיביות, כמו גם תהליכים אוטומטיים, מהירים ומקביליים. מאידך, מערכת 2 (system 2), התפתחה יחסית לא מזמן, ייחודית לבני האדם, ומייצרת מחשבות מפורשות וברורות, רציונליות, אנליטיות, ומבוססות על כללים וחוקים. כמו כן, מערכת זו איטית יותר ובעלת עיבוד עוקב (כלומר, לא מסוגלת לבצע עיבודים מקבילים). ישנם חוקרים הטוענים שאמונות דתיות, במקום להיות תכונת אישיות מובנת, מגיעות לתודעה (mind) באופן אוטומטי יותר וללא מאמץ, ולכן לטענתם הן נשענות יותר על אינטואיציה או חשיבה של מערכת

קרא עוד »

Anorexia nervosa and perfectionism – A meta-analysis

נובמבר 22, 2020 אין תגובות

תקציר מטרת המחקר: למרות שקיימים כיום מחקרים רבים העוסקים באנורקסיה נרבוזה (AN) ופרפקציוניזם, עדיין קיים צורך לחקור ולהשוות את תופעת הפרפקציוניזם והאנורקסיה נרבוזה, עם הפרעות אכילה אחרות והפרעות פסיכיאטריות נוספות. המטא-אנליזה הנוכחית, נועדה ע”מ לבצע את ההשוואות הללו. שיטת המחקר: הודות להעדפת מטא אנליזות ותוצאותיהן, והעדפת ביקורות וסקירות שיטתיות (PRISMA), זיהינו מחקרים אשר השוו בין דירוגי פרפקציוניזם סתגלנילא סתגלני, לבין אנשים שאובחנו ב-AN וקבוצת השוואה שאיננה קלינית, אנשים שאובחנו עם תופעות שאינן AD ED, או אנשים שאובחנו עם הפרעה פסיכולוגית אחרת (כלומר עם הפרעות נוספות מתחום ה-DSM). סה”כ, זהינו 23 מחקרים, בהיקף של 3,561 משתתפים אשר כולן היו נשים. קבוצות ההשוואה שנדלו ממחקרים היו קבוצות שאובחנו כלא-קליניות, קבוצה שאובחנה עם בולמיה נרבוזה (BN), וקבוצה מאובחנת פסיכיאטרית נוספת. תוצאות: כשרמות פרפקציוניזם לא סתגלני ב- AN השוו כנגד קבוצות ההשוואה, התוצאות הראו כי אלה שאובחנו עם AN היו יותר פרפקציוניסטים, בהשוואה לאלה מהקבוצה הלא-קלינית (g = 1.00), ולאלה מן הקבוצות המאובחנות עם הפרעות פסיכיאטריות אחרות. אנשים שאובחנו עם AN נמצאו בנוסף כבעלי רמות גבוהות יותר של פרפקציוניזם סתגלני בהשוואה לקבוצה הלא-קלינית (g = 1.24), ההשוואה בין אלה שאובחנו עם AN ו-BN, נמצאה כלא מובהקת סטטיסטית בנוגע לפרפקציוניזם לא-סתגלני. דיון: למרות שהטיית הפרסום יכולה להשפיע באופן פוטנציאלי על ההשוואות עם קבוצת המאובחנים עם ההפרעות הפסיכולוגיות האחרות, הממצאים מראים כי פרפקציוניזם לא-סתגלני הוא גורם המקושר הן לקבוצת ה-AN והן לקבוצת ה-BN. מבוא פורסט ומרטן (1990) הגדירו את הפרפקציוניזם כ”נטייה לקבוע סטנדרטים גבוהים, תוך שימוש בהערכה עצמית קריטית מדי” (עמ’ 559). לדברי ברונשטיין (2013), תכונות חיוביות, כמו יעילות עצמית וחריצות, קשורים לרמות פרפקציוניזם גבוהים. אולם,

קרא עוד »

Anorexia nervosa as a motivated behavior – Relevance of anxiety, stress, fear and learning

נובמבר 25, 2020 אין תגובות

אנורקסיה נרבוזה כהתנהגות מונעת: הרלוונטיות של חרדה, מתח, פחד ולמידה Angela S. Guarda ⁎, Colleen C. Schreyer, Gretha J. Boersma, Kellie L. Tamashiro, Timothy H. Moran עיקרי הדברים חרדה והפרעות חרדה הן תכונות נלוות לאנורקסיה נרבוזה התניה קלאסית (התניית פחד) יכולה למתן את ההתנהגות הסטריאוטיפית של אנורקסיה נרבוזה הכחדת פחד לקויה עלולה לגרום לעליה בשיעור ההופעה מחדש של התנהגויות סטריאוטיפיות מודלים של חיות יכולים לעזור להבהיר את המכניזם של הפסיכופתולוגיה במצבים של אנורקסיה נרבוזה, אסטרוגן נמוך עלול לשמר התנהגויות של ההימנעות מאוכל מידע על המאמר היסטוריה: התקבל ב 13 למרץ, 2015 אושר ב 2 לאפריל, 2015 זמין באופן מקוון החל מ 3 אפריל, 2015 ביטויי מפתח: אנורקסיה נרבוזה, חרדה, התניית פחד, רכישת הרגלים, אסטרוגן, אנורקסיה מבוססת פעילות תקציר התחלואה הגבוהה שקיימת באנורקסיה נרבוזה (AN) והפרעות חרדה מזוהה היטב. אנורקסיה נרבוזה היא הפרעת התנהגות שבה היווצרות של הרגלים מסוימים עשויה לתרום להתמשכותן של התנהגויות א-נורמליות מבחינת אכילה ו פעילות גופנית. שינויים משניים במעגלי המוח הבסיסיים שמדגישים את הערך של התגמול שמתקבל מצריכת מזון ופעילות גופנית, יחד עם הפרעות רעב נוירואנדוקריניות, וסימני אזהרה הנובעים מרעב ופעילות גופנית מוגזמת, צפויים להיות תורמים משמעותיים לחיזוקה של התנהגות אנורקטית באנשים פגיעים גנטית. העניין הוא התפקיד הפוטנציאלי של התניית הפחד במניעת התפתחותה של AN, או הכחדת פחד לקויה תורמים לשיעור הגבוה של ההופעה מחדש שנצפתה לאחר שיחזור המשקל. ראיות ממודלים של חרדה שמבוססים על בעלי חיים ומחקרים אנושיים מעידים על כך שאסטרוגן נמוך פוגע בהכחדה. רמות נמוכות של אסטרדיול ב-AN עשויות אפוא לשחק תפקיד בהנצחת הפחד ממזון ושומן בקרב חולים שעברו שיחזור משקל לאחרונה. מודלים של תרגום

קרא עוד »

כניסת מפרסמים

(25/12/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

חיפוש חדש

לחיפוש עבודה/מאמר לפי מילות מפתח וקטגוריות לחץ כאן

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

‎ The Development of Writing Skills in Individuals with Learning Difficulties

?How to realize the potential

?Social Problems in ADHD: Is it a Skills Acquisition or Performance Problem

Viewpoint: Measuring and understanding Subjective Well-Being

A functional analysis of crying

A Meta-Analytic Examination of the Relationship Between Job Satisfaction and Subjective Well-Being

A New Look at attachment theory

A statistical meta-analysis of the wellbeing literature

An archival impulse

Analytic Thinking, Religion, and Prejudice: An Experimental Test of the Dual-Process Model of Mind

Anorexia nervosa and perfectionism – A meta-analysis

Anorexia nervosa as a motivated behavior – Relevance of anxiety, stress, fear and learning

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!