(28/12/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

מאמרים אקדמיים בפסיכולוגיה

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

נסו להשמיט אותיות חיבור, לדוגמה: כתבו "טיפול חרדה" ולא "טיפול בחרדה" כתבו "גוש קטיף" ולא "בגוש קטיף"

RESISTANCE IN GROUP PSYCHOTHERAPY

התנגדויות בפסיכותרפיה קבוצתית פרופ’  ה. ג’ראד פרנקל פרופ’  דורותי פלאפן  המחברים מתייחסים להתנגדות באופן כללי כאל תופעה בריאה המעידה על אגו פחות או יותר תקין. סקירה קצרה של הספרות הפסיכואנליטית והספרות העוסקת בפסיכותרפיה קבוצתית מציגה את ההתנגדות כמנגנון שתפקידו להגן על היבטים של העולם הפנימי והחיצוני הנתפסים כמסוכנים. נגדיר התנגדויות של המטופל הנובעות מערכים תרבותיים, מפחד מפני זרים, פחד מנסיגה, ומטינה כלפי המטפל. נציג בקצרה מקרים של קבוצות טיפוליות ודינמיקה קבוצתית, ולבסוף נבחן התנגדויות של מטפלים ועל סימנים לאיתור התנגדויות אלו. למטפלים רבים יש קונוטציה שלילית למילה התנגדות. כאשר מופיעה התנגדות במהלך טיפול, הם חשים תיסכול מכך שהמטופל מסרב לקבל את הערותיהם הטיפוליות. למרות העמדה הקלאסית הגורסת, שיש להתעמת עם כל התנגדות ולפרשה, אין פתרון זה יעיל לכל סוגי ההתנגדויות. חסרה ההכרה בכך שההתנגדות עשויה להיות צורת התמודדות מושרשת בעלת ערך הסתגלותי, המעניקה למטופל רציפות של העצמי. בפרט בתרפיה קבוצתית, בה נחשף הפרט ללחצים חזקים יותר מאשר בתרפיה פרטנית, אין זה אפשרי, וגם לא רצוי תמיד לפרש התנגדויות אלו. לעיתים קרובות, התנגדויות אופי מסייעת בחיזוק הזהות של הפרט, וההתעמתות מולה באמצעות פרשנות, תחזק את ההתבצרות בעמדת ההתנגדות. בעוד הספרות המקצועית רוויה בהצעות להתערבות במקרים של העברות והתגוננויות, הרי שמאמרים בודדים בלבד מתמקדים בהתנגדות. מרבית הספרות העוסקת בתרפיה קבוצתית, נשענים על כתביו של קוהוט ועוסקים בהיבטים של העצמי ושל זולת עצמי בתרפיה קבוצתית. ישנה התייחסות לכך שהמטפל ישמור על עמדה אמפטית כלפי משתתפי הקבוצה, ומשמעותה היא שהמטפלים אינם מטפלים במטופלים נוירוטים במסגרת הקבוצה, אלא בהפרעות של העצמי. מטפלים קבוצתיים אלו כותבים כי האזנה אמפטית מיעלת את הטיפול יותר מאשר התעמתות ופרשנות. נראה

קרא עוד »

ROLE OF POSITIVE EMOTIONS IN ORGANISATIONAL COPING

מילות מפתח: רגשות חיוביים, משאבי התמודדות, התנהגות ארגונית תקציר: תיאוריית ההרחבה והבנייה של רגשות חיוביים שאותה התנתה ברברה ל’ פרדריקסון גורסת שרגשות כמו שמחה, התעניינות, שביעות רצון ואהבה יאפשרו לאדם להרחיב את דפוסי החשיבה והמעשים שלו, וכתוצאה מכך בונים את משאבי ההתמודדות האישיים שלו, בין אם אינטלקטואליים, פיזיים, חברתיים או פסיכולוגיים, בדרך של יצירת רעיונות, פעולות או יחסים חברתיים חדשים. מאמר זה הוא סקירה של 15 מחקרים אמפיריים שבוצעו במהלך 1998-2012 התומכים בתרומות של תיאוריה זו ליצירת מקום עבודה בריא על ידי טיפוח רגשות חיוביים אצל העובדים. רגשות חיוביים נמצאו כעיקריים בשיפור ביצועי העובדים, בעידוד חדשנות ויצירתיות שמובילות לפרקטיקות עסקיות ברות קיימא, בסיוע לארגונים לקבל החלטות טובות, בהקלת זרימת עבודה ומוטיבציה, בפיתוח סגנונות מנהיגות אותנטיים וכריזמטיים, העשרה בעבודה, ביצועי צוות טובים יותר ויחסי לקוחות משביעי רצון. קישור בין רגשות חיוביים לבין קידום של משאבים אישיים וארגוניים כאשר הערכה עצמית חיובית, פיתוח חוסן, אקלים של תמיכה חברתית, פריסת יעדים ברורים יותר, אינטראקציה חברתית איכותית, בריאות טובה ופרודוקטיביות עובדים נמצאו כמקדמים התמודדות יעילה. רציונל המחקר: במשך זמן רב, מחקר בפסיכולוגיה היה מכוון ללמידה וטיפול במחלות נפש והיה נתון לביקורת  (Bakker & Schaufelli, 2008, p.148). רק לאחרונה, הופעתה של הפסיכולוגיה החיובית חזתה בשינוי קיצוני בגישה לחקר ההתנהגות האנושית, תוך התמקדות מוגברת בחוזקות האנושיות מאשר בחולשות. מחקרים בתחום זה ממשיכים לחקור את תפקיד ההתנהגות החיובית בקידום רווחתם של יחידים וקהילות, ולתרום באופן נרחב למדע ארגוני. מאחר שהמשאבים האנושיים של ארגונים מודרניים משמשים את היתרון התחרותי שלהם בעסקים, למנהלים יש הרבה יותר למה לצפות מאשר להתמקד רק במניעת התנהגויות לא רצויות. לכן, יש צורך להבין

קרא עוד »

Self-Improvement as a Response to Interpersonal Regulation in Close Relationships – The Role of Attachment Styles

שיפור עצמי כתגובה לויסות בין-אישי במערכות יחסים קרובות: תפקידם של סגנונות ההתקשרות תקציר מחקר זה נועד לבחון כיצד שני ממדי סגנונות ההתקשרות הבוגרים, התקשרות חרדה והתקשרות נמנעת, משפיעים על כוונותיהם של בוגרים צעירים לשפר עצמם בתגובה לאסטרטגיות ויסות שונות בהן משתמשים אחרים הקרובים אליהם (לדוגמא, שותף רומנטי או חבר קרוב). 118 סטודנטים לתואר ראשון השתתפו במחקר זה. הממצאים העיקריים כוללים: א) ככל שהאדם נמנע יותר, כך פוחתת הסבירות כי הוא ישפר את אותן תכונות שהאדם הקרוב אליו רוצה שישתנו; ב) השימוש של האחר הקרוב באסטרטגיית “קול” נמצא כבעל קשר חיובי לכוונותיו של האינדיבידואל לשיפור עצמי, בעוד ששימוש באסטרטגיית “יציאה” נמצא כבעל קשר שלילי לכוונותיו של האינדיבידואל לשיפור עצמי; ג) השימוש של האחר הקרוב באסטרטגיית “נאמנות” נמצא כקשור לרמה נמוכה של כוונות לשיפור עצמי, מלבד אצל אותם משתתפים שדורגו כבעלי התקשרות נמנעת גבוהה. המחקר כולל בנוסף דיון בהשלכות הפרקטיות והתיאורטיות של ממצאים אלו. מערכות יחסים קרובות והתפתחות אישית הינם שלובים זה בזה. מצד אחד, מערכות יחסים קרובות יוצרות הקשר בטוח ותומך לעידוד התפתחות אישית. לדוגמא, תמיכה מצד שותפים במערכות יחסים קרובות יכולה לעודד עיסוק אפקטיבי במטרות ואידיאלים אישיים. מצד שני, שיפור עצמי מעוצב בנוסף על ידי הדרישות המתקיימות במערכת יחסים. מקובל לראות כי אינדיבידואלים המעורבים במערכת יחסים קרובה מנסים לשנות זה את זה. איכות מערכת היחסים יכולה להשתפר כאשר ניסיונות ויסות כאלו מצליחים, ונפגעת כאשר הם כושלים. המחקר הנוכחי נועד לחקור כיצד השימוש באסטרטגיות ויסות שונות על ידי אדם קרוב (לדוגמא, שותף רומנטי או חבר קרוב) ישפיע על כוונותיו של האינדיבידואל לשפר עצמו. בנוסף, בדקנו האם סגנון ההתקשרות של האינדיבידואל ימתן

קרא עוד »

Sex differences in longitudinal pathways from parenting to delinquency

הבדלי מין במסלולים אורכיים מהורות לעבריינות תקציר במחקר הנוכחי, ביצענו מחקרי אורך כדי לבחון האם בנים ובנות שונים במסלולים בהם הם עוברים, מהורות לעבריינות. מודלים מדיטציונאליים אורכיים נבחנו בקרב בנים ובנות בנפרד, ובהם שלושה ממדי הורות (כלומר: פיקוח, הצבת גבולות, ואיכות הקשר בין הורה-מתבגר) נבחנו כמשפיעים על רמת השליטה העצמית בקרב מתבגרים, על עמדות עברייניות, על עבריינות חברתית, על משך זמן השהייה באווירת פשע – אשר כל אחד מאלו נחשב כבעל השפעה על פיתוח עבריינות. בהסתמך על נתוניהם של 603 מתבגרים (בגילאי 11-17, T1), מצאנו הבדלים ממוצעים בין בנים ובנות בפיקוח הורי, בהצבת גבולות הורית, בשליטה עצמית, בגישות עברייניות ובחברה עבריינית. התוצאות מציגות בנוסף על כך שהמודל המחבר הורות לעבריינות דומה בין בנים לבנות. מצאנו, אולם, שההשפעה הבלתי ישירה של איכות הקשר בין הורה-מתבגר באמצעות שליטה עצמית, חזקה יותר על  בנות מאשר על בנים. מילות מפתח עבריינות אצל מתבגרים * הורות * הבדלי מגדר * שליטה עצמית * סביבת פשע * עבריינות חברתית מין ביולוגי הוא אחד מאמצעי החיזוי האפקטיביים והעקביים ביותר בהתנהגות עבריינית. למרות שהוכח היטב שגברים באופן כללי מעורבים בהתנהגות עבריינית הרבה יותר מנשים, עדיין התשובה הקיימת לשאלה מדוע זה כך ואשר מכונה ‘פער מגדרי’, הינה פחות ברורה. הוויכוח בין ההכללה לספציפיות (דייגל ואחרים 2007) נסוב סביב השאלה: האם אנו זקוקים לתיאוריות הספציפיות לכל מין, או האם תיאוריות הפשע המסורתיות ניתנות ליישום על עבריינות גם בקרב נשים וגם בקרב גברים (קרוטשניט 2016). למרות שתיאוריות הפשע הרווחות מוצגות כתיאוריות כלליות של פשע, רובן מבוססות במקור על הסברת העבריינות הנשית (ברטוש ומטסוודה 1996). על התיאוריות המסורתיות הללו נמתחה ביקורת, עקב

קרא עוד »

Social comparisons on social media: online appearance-related activity and body dissatisfaction in adolescent girls

השוואות חברתיות במדיה החברתית: פעילות מקוונת הקשורה למראה ואי שביעות רצון ממראה גופני אצל נערות מתבגרות מבוא: המעורבות, של מתבגרות בפלטפורמות חברתיות מקוונות, מתקדמת בקצב אקספוננציאלי ויש צורך במחקר כדי לחקור השפעה זאת על בריאות הנפש של נערות מתבגרות. מחקר זה בחן פעילות הקשורה למראה (למשל התבוננות בתמונות של חברות) ברשתות החברתיות ובאי-שביעות רצון מהגוף, בקרב נערות מתבגרות. שיטות: מדדי דיווח עצמי של פעילות הקשורה למראה באינטרנט, השוואות חברתיות לקבוצות יעד נשיות, הפנמה של האידיאל הרזה, חוסר שביעות רצון ממראה הגוף והערכה העצמית – ניתנו ל -210 נערות (גיל ממוצע = 15.16 שנים). תוצאות: אי שביעות הרצון של מראה הגוף מקושר באופן משמעותי: (i) כמות הזמן בהשוואות חברתיות ו (ii) השוואות חברתיות לדימוי גבוה יותר, עם מטרות נשיות שונות באינטרנט. הערכה עצמית נמוכה יותר מקבוצת היעד של חברות קרובות, הייתה קשורה מאוד להערכות דימויי גוף נמוכות יותר. ניתוח גישור סדרתי מרובה, גילה כי גם לאחר פיקוח על גיל והערכה עצמית, הזמן שהוקדש להשוואות חברתיות תיווך באופן משמעותי את הקשר בין פעילות הקשורה למראה באינטרנט, לבין חוסר שביעות רצון ממראה הגוף. קשר זה תווך חלקית יותר, על ידי הפנמה של האידיאל הרזה, אשר תיווך באופן משמעותי, את הקשר בין זמן ההתעסקות בהשוואות חברתיות ולאי שביעות רצון ממראה הגוף. דיון: התוצאות מובהרות במונחים של פלטפורמות, במדיה חברתית מקוונת, המייצגות סביבת תרבות נוספת למראה חיצוני אצל נערות מתבגרות. השפעות המדיה על בריאות הנפש של גולשות רשת (משתמשות) פגיעות וכיצד מחקר עתידי צריך למצוא גורמים, אשר עשויים להוות חוצץ, המגן על נערות מתבגרות, מפני ההשפעות השליליות. מבוא מודלים חברתיים-תרבותיים של אי שביעות רצון ממראה

קרא עוד »

Social comparisons on social media: online appearance-related activity and body dissatisfaction in adolescent girls – השוואות חברתיות במדיה החברתית: פעילות מקוונת הקשורה למראה ואי שביעות רצון ממראה גופני אצל נערות מתבגרות (הצעה לתרגום מאמר)

השוואות חברתיות במדיה החברתית: פעילות מקוונת הקשורה למראה ואי שביעות רצון ממראה גופני אצל נערות מתבגרות מבוא: המעורבות, של מתבגרות בפלטפורמות חברתיות מקוונות, מתקדמת בקצב אקספוננציאלי ויש צורך במחקר כדי לחקור השפעה זאת על בריאות הנפש של נערות מתבגרות. מחקר זה בחן פעילות הקשורה למראה (למשל התבוננות בתמונות של חברות) ברשתות החברתיות ובאי-שביעות רצון מהגוף, בקרב נערות מתבגרות. שיטות: מדדי דיווח עצמי של פעילות הקשורה למראה באינטרנט, השוואות חברתיות לקבוצות יעד נשיות, הפנמה של האידיאל הרזה, חוסר שביעות רצון ממראה הגוף והערכה העצמית – ניתנו ל -210 נערות (גיל ממוצע = 15.16 שנים). תוצאות: אי שביעות הרצון של מראה הגוף מקושר באופן משמעותי: (i) כמות הזמן בהשוואות חברתיות ו (ii) השוואות חברתיות לדימוי גבוה יותר, עם מטרות נשיות שונות באינטרנט. הערכה עצמית נמוכה יותר מקבוצת היעד של חברות קרובות, הייתה קשורה מאוד להערכות דימויי גוף נמוכות יותר. ניתוח גישור סדרתי מרובה, גילה כי גם לאחר פיקוח על גיל והערכה עצמית, הזמן שהוקדש להשוואות חברתיות תיווך באופן משמעותי את הקשר בין פעילות הקשורה למראה באינטרנט, לבין חוסר שביעות רצון ממראה הגוף. קשר זה תווך חלקית יותר, על ידי הפנמה של האידיאל הרזה, אשר תיווך באופן משמעותי, את הקשר בין זמן ההתעסקות בהשוואות חברתיות ולאי שביעות רצון ממראה הגוף. דיון: התוצאות מובהרות במונחים של פלטפורמות, במדיה חברתית מקוונת, המייצגות סביבת תרבות נוספת למראה חיצוני אצל נערות מתבגרות. השפעות המדיה על בריאות הנפש של גולשות רשת (משתמשות) פגיעות וכיצד מחקר עתידי צריך למצוא גורמים, אשר עשויים להוות חוצץ, המגן על נערות מתבגרות, מפני ההשפעות השליליות. מבוא מודלים חברתיים-תרבותיים של אי שביעות רצון ממראה

קרא עוד »

Social identity and the transition to entrepreneurship The role of group identification with workplace peers

זהות חברתית ומעבר ליזמות: תפקיד ההזדהות הקבוצתית עם עמיתים לעבודה (2011) Theory of planned behavior – TPB – תיאוריית ההתנהגות המתוכננת תקציר: מהו תפקיד הזהות החברתית במעבר מעבודה כשכיר ליוזמות ועצמאות? זה היה צפוי שזהות החברה תשפיע על תהליכים קוגנטיביים שעל פי התאוריה של ההתנהגות המתוכננת (TPB), נמצאים ביסוד ההיווצרות של יוזמות וכוונות אנושיות. בתוך התמקדות בכוונות, מדענים אקדמאיים בחנו את הזהות החברתית כמנחה במודל הTPB, על ידי בחינת הזדהותם האישית עם העמיתים בעבודתם. ההנחות נבדקו במדגם על 488 מדענים גרמנים. מהנתונים עולה כי כוונות יזמיות נבחנו על ידי יחס, נורמות ועמדות חברתיות. מודלים רב קבוצתיים של משוואות מבניות הראו כי הזדהות קבוצתית מיתנה את הקישור לכוונת ה- TPB. מדענים שהרגישו פחות הזדהות, לא ביססו את כוונות היזמות שלהם על נורמות חברתיות וגישות, אלא על האמונות העצמיות והשליטה האישית שלהם. בקרב מדענים בעלי הזדהות גבוהה לעומת זאת, כוונות יזמיות היו בעיקר פונקציה של נורמות חברתיות. תוצאות אלה לסיכום, ממחישות את החשיבות הממושכת של הזדהות על קבוצת הלמידה החברתית בתוך קבוצות עמיתים במקום העבודה. מבוא: רוב היזמים, עוסקים בפעילות היזומה לאחר תקופת עבודה בארגון מבוסס (Nanda & Sørensen, 2010). לפיכך, הבנה טובה יותר של הגורמים הקובעים את המעבר מארגון מבוסס ליזמות היא חיונית לבניית תיאוריה על האדם ותורמת לדיונים מדעיים ופוליטיים מתמשכים סביב השאלה כיצד לטפח חברות יזמיות יותר  (The World Bank, 2010). מחקר זה בוחן את תפקיד הזהות החברתית במעבר משכירות ליזמות ועצמאות. אף שהזהות החברתית (המתייחסת להיבט הגורס כי הדימוי העצמי של אדם נגזר מחברות בקבוצות חברתיות), נחשבת בד”כ לגורם המעצב המכריע לבחירה מקצועית בחייו של אדם (Gottfredson, 1981),

קרא עוד »

Solution-Focused Counseling for Eating Disorders

ייעוץ ממוקד פיתרון להפרעות אכילה מאמר המבוסס על תוכנית שהוצגה באגודה האמריקאית לייעוץ 2012, סן פרנסיסקו, 21-25 במרץ. מילות מפתח: הפרעות אכילה – Eating Disorders, ייעוץ – Counseling, פיתרון – Solution, התמכרות – binging, התערבות – intervention, אקלקטי – eclectic הפרעת אכילה הוא סיווג אבחוני במדריך האבחון הסטטיסטי להפרעות נפשיות, מהדורה רביעית, עדכון טקסט (DSM-IV-TR; האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי [APA], 2000) הכולל הפרעות קשות בהתנהגות אכילה. במאמר זה, ייעוץ ממוקד פתרון (Guterman, 1996, 1998, 2006; Guterman & Leite, 2006; Guterman), (Mecias, & Ainbinder, 2005; Rudes & Guterman, 2005) מוצג כטיפול יעיל להפרעות אכילה. ייעוץ ממוקד פתרון הוא מודל קליני מקיף שהושפע מעבודתם החלוצית של Steve de Shazer (1985, 1988, 1991, 1994)) ועמיתיו (de Shazer et al., 1986; Molnar & de Shazer, 1987) במרכז הטיפולי המשפחתי Brief במילווקי, וויסקונסין. מצאנו כי ייעוץ ממוקד פתרון הוא מודל הולם להפרעות אכילה מכיוון שזוהי גישה מבוססת כוח המדגישה את המשאבים הקיימים והפוטנציאליים של הלקוחות. ייעוץ ממוקד פתרון מציע אלטרנטיבה לגישות הטיפול הרווחות ממוקדות בעיות בהפרעות אכילה, שעשויות לעורר התנגדות במהלך תהליך השינוי. בנוסף, מודל זה נבדל מהגישה ממוקדת הפתרונות שפיתחה de Shazer  1988,) 1991, 1994,1985) ) ככל שהיא משלבת תכונות בעלות חשיבות ראשונית לייעוץ כולל נקודת מבט רב תרבותית וגישה אקלקטית (Guterman, 1996, 2006; Guterman & Leite, 2006; Guterman et al., 2005; ; Rudes & Guterman, 2005). מספר מוגבל של גישות ממוקדות פתרון להפרעות אכילה כבר פותחו (למשל Berg & Steiner, 2003; McFarland, 1995; O’Halloran, 1999). Berg and Steiner (2003) תיארו שימוש בטיפול ממוקד פתרון לילדים עם הפרעות אכילה. O’Halloran (1999) שימוש בגישה ממוקדת פתרון

קרא עוד »

Stress and Release Case Studies of Teacher Resilience Following a Mindfulness-Based Intervention

מתח ושחרור: תיאור מקרי מבחן של גמישות (Resilience)- מורים בעקבות התערבות המבוססת על מיינדפולנס דבורה ל. סצוסלר (Deborah L. Schussler), אנה דוויס (Anna Deweese), דמירה רשיד (Damira Rasheed), אנת’וני דמאורו (Anthony Demauro), ג’ושוע בראון (Joshua Brown), מרק גרינברג (Mark Greenberg), פטריסיה ג’נינגס (Patricia A. Jennings) המחקר הכולל האיכותני הזה שאוסף מקרי מבחן בוחן את חווייתם של מורים בבתי ספר יסודיים עם מתח והמנגנונים של שינוי הקשורים להתפתחות של גמישות ויכולת התאוששות (Resilience) בעקבות התערבות המבוססת על מיינדפולנס, יצירת מודעות ויכולת גמישות והתאוששות בחינוך (CARE, Cultivating Awareness and Resilience in Education). התוצאות מציעות שמידת הלחץ שמורים ומורות חוות חשובה פחות מהאופן שבו הן רואות ותופסות את הלחץ שלהן. מורות אשר מפתחות יכולת גמישות תרגלו מודעות של מיינדפולנס ולא הגיבו באוטומטיות בסיטואציות יחד עם סיבולת בריאה של מתח ויכולת לעצב את המצב. גורמים תומכים אחרים כללו תמיכה קהילתית, תשומת לב ודאגה עצמית, ושילוב מתמשך של תרגולים שמתמקדים בתשומת לב לרגשות. בשילוב, היכולות כללו אפשרו למורות להגיב יותר בחמלה לתלמידיהן. ההשלכות על ההתפתחות המקצועית של המורות שמטופחת על ידי יכולת הגמישות והתאוששות יידונו. תשומת הלב למתח ולחץ שנחווים על ידי המורים גברה בשנים האחרונות, תוך הבנה עמוקה שסביבות העבודה שבהן המורות מתפקדות טעונים בציפיות מאתגרות באופן גובר ולעיתים בלתי הגיוניות, בעיקר בבתי ספר עירוניים. האתגרים עשויים לכלול, אך לא רק מוגבלים לכיתות גדולות, מספר גובר של תלמידים שחווים מחסור וחוסר ביטחון בהקשר של מזון, אלימות בקהילות, שינויים משמעותיים בתכנית הלימודים כמו ה Common Core שאינם מלווים במשאבים מספקים או התפתחות מקצועית, וההתרבות של מדדים ערכיים וסוגים נוספים של מערכות הערכת-מורים שמגדירים לימוד יעיל

קרא עוד »

The American Psychiatric Publishing – Textbook of Substance Abuse Treatement

ספר לימוד לטיפול בהתמכרויות – פסיכותרפיה אישית ייעוץ ופסיכותרפיה הם מרכיבים קריטיים בטיפולים יעילים בהתמכרויות והם בין ההתערבויות הנפוצות ביותר. לעתים קרובות הם מהווים את התוכנית כולה (Onken and Blaine 1990) אף על פי שמשתמשים במתדון L-CI-Acetylmethadol (LAAM) וב- Buprenorphine ביחד, בחולים בעלי תלות אופיואידית. נמצאים בשימוש מספר סוגים של פסיכותרפיה וייעוץ. לאור ההטרוגניות של חולים עם התמכרויות, אף טיפול יחידני לא יכול להיות מקובל ויעיל באופן אוניברסלי. לדוגמה, חולים מכורים משתמשים לעתים קרובות ביותר מחומר אחד, מה שמביא לתבניות התנהגותיות שיכולות לייצר תערובות של השפעות תרופתיות ופסיכולוגיות. יתרה מזאת, ההיבטים החברתיים, הכלכליים והמשפחתיים התורמים להתפתחות ולטיפול בהתמכרות, גם ההחלמה מגוונת, כמו גם נוכחותם או היעדרם של בעיות פסיכיאטריות ורפואיות הקורות בו זמנית. תחום הטיפול בהתמכרויות התפתח בעשור האחרון במהירות. הדבר נבע בחלקו כתוצאה מהתגברות ההכרה בהתמכרות כבעיית בריאות הציבור, במיוחד מבחינת מונחי התפשטות HIV. העניין בקביעת הטיפולים היעילים ביותר הביא להגברת המחקר, כולל מחקרים בנושא פסיכותרפיה וייעוץ המשמשים לבד או במקרה של תלות באופיואידים יחד עם תחזוקת מתדון. בפרק זה אנו נותנים סקירה כללית על הרציונל ועל היעילות של פסיכותרפיה אישית וייעוץ אצל אנשים מכורים. תחילה נדון בהבדלים בין פסיכותרפיה לייעוץ. לאחר מכן נבדוק את הרציונל של שימוש בפסיכותרפיה לטיפול בהפרעות ממכרות, ונדון גם בהשפעות הפרמקולוגיות של תרופות ממכרות; תוכנית 12 השלבים לעזרה עצמית ועוד תוכניות טיפול; הגדרת טיפול, תדר ועוצמה; מעורבות משפחתית; שיתוף פעולה טיפולי; הפחתת סיכון ל- HIV; מודלים מרכזיים של פסיכותרפיה; ומחקר על טיפול בהתמכרויות ספציפיות. לבסוף נציין כמה השלכות מעשיות לטיפול. גישות טיפוליות פסיכותרפיה ויעוץ – הגדרות לאורך פרק זה אנו משתמשים במונח פסיכותרפיה על

קרא עוד »

The association between Extraversion and well‐being is limited to
one facet

הקשר בין מוחצנות לרווחה מוגבל להיבט אחד תקציר מטרה: מוטוס טוען כי אין לייחס את האפקטים לתכונות אם הם מונעים על ידי היבטים או פריטים מסוימים. אנו מיישמים את ההיגיון הזה כדי לחקור את הקשר בין היבטים ופריטים של מוחצנות ורווחה. שיטה: ניתחנו חמש נתחי רוחב של ערכות נתונים (סה”כ N = 1,879), עם מתאמים ברמת ההיבט והפריט ו- SEM. תוצאות: מצאנו כי המתאם בין היבט רמת האנרגיה לבין הרווחה היה אחראי באופן בלעדי לקשר בין מוחצנות לבין רווחה. לא חברותיות ולא אסרטיביות היו קשורות באופן ייחודי לרווחה כאשר רמת האנרגיה נכללה כמנבא. לפיכך, ניתן להסביר את הקשרים בין רווחה לחברותיות ובין רווחה לאסרטיביות כמעט במלואם על ידי מערכות היחסים של מבנים אלה עם רמת האנרגיה. מסקנות: אנו מסיקים כי הקשר בין מוחצנות לבין רווחה צריך להיות מיוחס להיבט רמת האנרגיה מאשר מוכלל לרמת התכונה. מילות מפתח: רמת אנרגיה, מוחצנות, היבטים, אפקט חיובי, רווחה 1   מבוא הקשר בין מוחצנות להשפעה חיובית הפך למעשה לחוכמה קונבנציונלית בפסיכולוגיית האישיות. עם זאת, מוטוס (2016) מציין כי אפקטים רבים המיוחסים לתכונות גלובליות (כמו מוחצנות) עשויים להיות מיוחסים בצורה מדויקת יותר להיבטים או לפריטים. המחקר הנוכחי בוחן את הקשר בין מוחצנות לבין השפעה חיובית, כמו גם אינדיקטורים אחרים של רווחה, על ידי בחינת קשרים ברמת ההיבט והפריט. 1.1 |   מוחצנות ורווחה קוסטה ומק’קרה (1980) פיתחו תיאוריה בנוגע למערכת היחסים של מוחצנות עם השפעה חיובית, וטענו כי המוחצנות מתואמת יותר עם השפעה חיובית מאשר עם השפעה שלילית. מחקרים מתואמים תומכים בהשערה זו; ניתוח על מצא כי, בממוצע, מןחצנות (כפי שהוערך על ידי השאלון NEO personality inventory;

קרא עוד »

The Attachment Paradox How Can So Many of Us (the Insecure Ones) Have No Adaptive Advantages

פרדוקס ההתקשרות: כיצד ייתכן שרבים כל כך מאיתנו (חסרי הביטחון) חסרים יתרונות הסתגלותיים? ראיות ראשוניות התומכות ב- SDT על סמך הרעיונות הבסיסיים של SDT, ניסחנו 3 תחזיות עיקריות אותן החלנו לבחון באופן אמפירי. ראשית, ברמה הקוגניטיבית, אנשים בעלי התקשרות חרדתית ואנשים בעלי התקשרות נמנעת יתאפיינו בנגישות קוגניטיבית גבוהה יותר לתסריטי זקיף ותסריטי תגובת הילחם-או-ברח מהירה. בנוסף, לאנשים חרדתיים תהיה גישה מהירה יותר לתסריטי זקיף (בשל הסף הנמוך יותר לזיהוי סכנות ונטייה גבוהה יותר להזהיר אחרים), בעוד שאנשים נמנעים יאופיינו בנגישות גבוהה יותר של תסריטי הילחם-או-ברח (בשל הנטייה לחשוב מיידית על דרכים להימלט ממצבים מסוכנים, בעיקר במטרה להציל את עצמם). שנית, ברמה ההתנהגותית, אנשים חרדתיים ונמנעים יפגינו התנהגות שונה בזמן מצבים מסוכנים. בעוד שאנשים חרדתיים יזהו איומים במהירות ויתריעו אחרים, אנשים נמנעים יפגינו תגובות הילחם-או-ברח מהירות מבלי לדון עם חברים אחרים בקבוצה או להמתין להחלטותיהם. שלישית, קבוצות עם הטרוגניות רבה יותר של סגנונות התקשרות יתמודדו עם איומים ביעילות רבה יותר (לדוגמא, יפתרו מצבי חירום מהר יותר מאשר קבוצות פחות הטרוגניות). ראיות קוגניטיביות בסדרה של 5 מחקרים, עין-דור, מיקולינסר ושייבר בחנו וריאציות התקשרות בנגישות הקוגניטיבית של תסריטי זקיף והילחם-או-ברח. במחקר הראשון, החוקרים ביקשו מהמשתתפים להתבונן בתמונה של קבוצה קטנה של אנשים הנמצאים בסיטואציה מאיימת ולכתוב סיפור קצר לגבי מה לדעתם יתרחש בהמשך. השופטים, שלא ראו את ציוני ההתקשרות של המשתתפים, קיבלו הסבר לגבי תסריטי זקיף והילחם-או-ברח ואומנו לקודד כל סיפור לפי קריטריונים ברורים ומוגדרים היטב (לדוגמא, זיהוי איום לפני אחרים, הזהרת אחרים מפני האיום, פעולה ללא קבלת עזרה מאחרים, תגובה מהירה ללא תלות בפעולות של אחרים). כפי שציפינו, המשתתפים בעלי ציון גבוה

קרא עוד »
אין יותר חומרים להציג

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.