(23/11/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

מאמרים אקדמיים במדעי החברה

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

Social work skills and knowledge: A practice handbook (הצעה לתרגום חלק מתוך ספר)

Trevithick, P. (2011). Social work skills and knowledge: A practice handbook. London, UK: McGraw-Hill (Ch. 7, pp. 198-210). **חלק מתוך ספר**  מיומנות הראיון 16. באיסוף מידע בעבודה סוציאלית יש להתנהג בנחישות על מנת לאסוף את המידע הדרוש לנו. האופן בו נאסוף את המידע ורמת הדייקנות במידע יכולה לשנות את ההחלטה שנקבל ביחס למטופל. לעיתים איסוף מידע עלול לגרום לאי נוחות מצד המטופלים שכן לא תמיד הם רוצים שנדע הכל עליהם. איסוף מידע בעבודה סוציאלית הינו מרכיב חשוב אשר אופן ביצוע יכול להשפיע על מהלך הטיפול ומטרותיו. בעת איסוף המידע על העובד הסוציאלי להיות מודע להתנהגות המטופל ולהתאים עצמו על מנת לקבל את המידע המדויק ביותר שישרת אותו הלאה. איסוף מידע כרוך בשאילת השאלות הנכונות, בתכנונן ובמודעות העצמית של העובד הסוציאלי לגביי העמדות השיפוטיות שלו. על מנת לאסוף מידע בצורה הטובה ביותר יש לפתח מיומנויות של שאילת שאלות טובות ותכנון בהשגת מטרה זו.  יש לזכור כי הפעולות שאנו עושים על מנת לאסוף את המידע עלולות לתרום בדרכים שונות למשתמשי השירות או לחילופין ליצור תחושת אכזבה מהשירות שקיבלו. בעת איסוף המידע עלינו לשים לב לכמה דברים: א’- לשאול שאלות טובות- לעיתים יש נטייה להגיע לראיון עם קיבעון מסוים אשר לעיתים אנו לא מודעות לו. חלק מהפעולות של העובד יכולות להקל על המרואיין להרתיע אותו. ב- ישנן שבע שגיאות נפוצות בעת הריאיון שעלינו לשים לב אליהן שאלת שאלות מובילות, לשאול שאלות בזמן הלא נכון (הן משמשות כהסחות דעת או הפרעות),לשאול שאלות סגורות הקוראות לתשובה של כן  או  לא כאשר רצוי מידע נוסף, לשאול שאלות לא רלוונטיות (בידיעה שהתשובה לא תועיל),לשאול יותר משאלה אחת בכל פעם, לשאול שאלות מורכבות, לשאול אדם למה

קרא עוד »

Solution-Focused Counseling for Eating Disorders

ייעוץ ממוקד פיתרון להפרעות אכילה מאמר המבוסס על תוכנית שהוצגה באגודה האמריקאית לייעוץ 2012, סן פרנסיסקו, 21-25 במרץ. מילות מפתח: הפרעות אכילה – Eating Disorders, ייעוץ – Counseling, פיתרון – Solution, התמכרות – binging, התערבות – intervention, אקלקטי – eclectic הפרעת אכילה הוא סיווג אבחוני במדריך האבחון הסטטיסטי להפרעות נפשיות, מהדורה רביעית, עדכון טקסט (DSM-IV-TR; האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי [APA], 2000) הכולל הפרעות קשות בהתנהגות אכילה. במאמר זה, ייעוץ ממוקד פתרון (Guterman, 1996, 1998, 2006; Guterman & Leite, 2006; Guterman), (Mecias, & Ainbinder, 2005; Rudes & Guterman, 2005) מוצג כטיפול יעיל להפרעות אכילה. ייעוץ ממוקד פתרון הוא מודל קליני מקיף שהושפע מעבודתם החלוצית של Steve de Shazer (1985, 1988, 1991, 1994)) ועמיתיו (de Shazer et al., 1986; Molnar & de Shazer, 1987) במרכז הטיפולי המשפחתי Brief במילווקי, וויסקונסין. מצאנו כי ייעוץ ממוקד פתרון הוא מודל הולם להפרעות אכילה מכיוון שזוהי גישה מבוססת כוח המדגישה את המשאבים הקיימים והפוטנציאליים של הלקוחות. ייעוץ ממוקד פתרון מציע אלטרנטיבה לגישות הטיפול הרווחות ממוקדות בעיות בהפרעות אכילה, שעשויות לעורר התנגדות במהלך תהליך השינוי. בנוסף, מודל זה נבדל מהגישה ממוקדת הפתרונות שפיתחה de Shazer  1988,) 1991, 1994,1985) ) ככל שהיא משלבת תכונות בעלות חשיבות ראשונית לייעוץ כולל נקודת מבט רב תרבותית וגישה אקלקטית (Guterman, 1996, 2006; Guterman & Leite, 2006; Guterman et al., 2005; ; Rudes & Guterman, 2005). מספר מוגבל של גישות ממוקדות פתרון להפרעות אכילה כבר פותחו (למשל Berg & Steiner, 2003; McFarland, 1995; O’Halloran, 1999). Berg and Steiner (2003) תיארו שימוש בטיפול ממוקד פתרון לילדים עם הפרעות אכילה. O’Halloran (1999) שימוש בגישה ממוקדת פתרון

קרא עוד »

Stress and Release Case Studies of Teacher Resilience Following a Mindfulness-Based Intervention

מתח ושחרור: תיאור מקרי מבחן של גמישות (Resilience)- מורים בעקבות התערבות המבוססת על מיינדפולנס דבורה ל. סצוסלר (Deborah L. Schussler), אנה דוויס (Anna Deweese), דמירה רשיד (Damira Rasheed), אנת’וני דמאורו (Anthony Demauro), ג’ושוע בראון (Joshua Brown), מרק גרינברג (Mark Greenberg), פטריסיה ג’נינגס (Patricia A. Jennings) המחקר הכולל האיכותני הזה שאוסף מקרי מבחן בוחן את חווייתם של מורים בבתי ספר יסודיים עם מתח והמנגנונים של שינוי הקשורים להתפתחות של גמישות ויכולת התאוששות (Resilience) בעקבות התערבות המבוססת על מיינדפולנס, יצירת מודעות ויכולת גמישות והתאוששות בחינוך (CARE, Cultivating Awareness and Resilience in Education). התוצאות מציעות שמידת הלחץ שמורים ומורות חוות חשובה פחות מהאופן שבו הן רואות ותופסות את הלחץ שלהן. מורות אשר מפתחות יכולת גמישות תרגלו מודעות של מיינדפולנס ולא הגיבו באוטומטיות בסיטואציות יחד עם סיבולת בריאה של מתח ויכולת לעצב את המצב. גורמים תומכים אחרים כללו תמיכה קהילתית, תשומת לב ודאגה עצמית, ושילוב מתמשך של תרגולים שמתמקדים בתשומת לב לרגשות. בשילוב, היכולות כללו אפשרו למורות להגיב יותר בחמלה לתלמידיהן. ההשלכות על ההתפתחות המקצועית של המורות שמטופחת על ידי יכולת הגמישות והתאוששות יידונו. תשומת הלב למתח ולחץ שנחווים על ידי המורים גברה בשנים האחרונות, תוך הבנה עמוקה שסביבות העבודה שבהן המורות מתפקדות טעונים בציפיות מאתגרות באופן גובר ולעיתים בלתי הגיוניות, בעיקר בבתי ספר עירוניים. האתגרים עשויים לכלול, אך לא רק מוגבלים לכיתות גדולות, מספר גובר של תלמידים שחווים מחסור וחוסר ביטחון בהקשר של מזון, אלימות בקהילות, שינויים משמעותיים בתכנית הלימודים כמו ה Common Core שאינם מלווים במשאבים מספקים או התפתחות מקצועית, וההתרבות של מדדים ערכיים וסוגים נוספים של מערכות הערכת-מורים שמגדירים לימוד יעיל

קרא עוד »

Technological unemployment

אבטלה טכנולוגית: חינוך למהפכה התעשייתית הרביעית מחבר: Michael A. Peters פורסם באינטרנט: 07.08.2016 אם כל מכשיר היה יכול להשיג עבודה משלו, לציית או לחזות את רצונו של אחרים, כמו הפסלים של דדלוס, או החצובות של הֶפַייסְטוֹס, אשר, אומר המשורר, לפי ההסכמה שלהם נכנסו לאסיפת האלים; אם, באופן דומה, הנול יארוג והמפרט יגע בנבל ללא יד שמנחה אותם, מנהיגי העובדים לא ירצו משרתים, או עבדים. (Aristole, 1985) ישנה דעה הרווחת שאנו נמצאים בעידן של אבטלה טכנולוגית- הטכנולוגיה שממשיכה להתפתח  הופכת עובדים מיומנים למיושנים ולא נחוצים. (McCarthy, 2014) מבוא: הרובוטים באים בפסגה העולמית בתחום האבטלה הטכנולוגית שהתקיימה בניו יורק ב-8, ספטמבר 2015 על ידי רשת הטכנולוגיה העולמית (https://www.wtn.net/) בשיתוף עם IBM ווטסון ודוברים כגון רוברט רייך, לארי סאמרס ויוסף שטיגליץ התייחסו לסוגיות הללו על ידי הדגשת הגל החדש של טכנולוגיות מפרעות אשר לכאורה יצרו גידול בשיעור האבטלה ברחבי העולם: האצת האבטלה הטכנולוגית תהיה כנראה אחת הסוגיות החברתיות המאתגרות ביותר במאה ה -21. מעולם לפני כן לאורך ההיסטוריה היו כל כך הרבה תעשיות שהושפעו על ידי טכנולוגיות חדשות. למרות ש “השמדה יצירתית”, שבה המשרות האבודות מוחלפות בחדשות, תהווה גורם, לטכנולוגיות החדשות ביותר יש את הפוטנציאל הברור לחסל עבודות רבות יותר מאשר אלו שייווצרו. עם התקדמות הטכנולוגיה בקצב גיאומטרי, רובוטיקה, אינטליגנציה מלאכותית, הדפסה תלת ממדית, וחידושים אחרים עם פוטנציאל הרסני עצום יגיע בקרוב לזרם המרכזי. מיליארדי אנשים ברחבי העולם מועסקים כיום בתעשיות שסביר להניח שיושפעו מכך – ומיליארדי מבקשי עבודה חדשים בכוח העבודה יזדקקו למשרות. Larry Summers ((2014 טוען במאמר בוול סטריט ג’ורנל כי הבעיה העיקרית שאין מספיק ייצור אבל ישנה מספיק עבודה: “יש יותר סקטורים

קרא עוד »

Text normalization in social media progress, problems and applications for a pre-processing system of casual English

נרמול טקסט במדיה חברתית: התקדמות, בעיות ויישומים עבור מערכת טרום עיבוד של אנגלית מדוברת אלינור קלארק & קנג’י אראקי – בית הספר למדעי המידע והטכנולוגיה, אוניברסיטת הוקקאידו, קיטה   הצמיחה המהירה של תוכן שנוצר על-ידי הגולשים באינטרנט בשנות האלפיים, שמתאפיין בשימוש במדיה החברתית, הובילה ליצירת תוכן אינטרנטי שמבוסס על שפה פחות סטנדרטית מאשר התוכן שהיה קיים באינטרנט של שנות ה-90. היצירתיות של הגולש והאינדיבידואליות של השפה יוצרות בעיות בשתי רמות. הראשונה היא שלעיתים קרובות טקסט במדיה חברתית לא מתאים לשימוש עבור משימות של עיבוד שפה טבעית כגון תרגום מכונה, אחזור מידע וכריית מידע, בשל אי סדירות של השפה. השנייה היא שגולשים באינטרנט שאינם דוברי אנגלית כשפת אם, גולשים מבוגרים, וכאלו שאינם חברים ב”קבוצה הפנימית” מוצאים לעתים קרובות שישנו קושי בהבנת טקסטים אלו. מאמר זה דן בבעיות הכרוכות בנורמליזציה אוטומטית של מדיה חברתית באנגלית, ביישומים שונים הקיימים לשימוש בו, ובהתקדמות שלנו עד כה בגישה מבוססת-כללים. במיוחד, נבחנים הביצועים של שני בודקי איות מובילים בקוד פתוח בהתאם לנתונים שנלקחו ממערכת המיקרו-בלוגינג “טוויטר”, ונבחנה המידה שבה הדיוק שלהם משתפר באמצעות עיבוד מקדים בעזרת המערכת שלנו. אנו מציגים גם את הכללים והסיווג של מסדי הנתונים שלנו, תוצאות ניסויי ההערכה ותוכניות להרחבת הפרויקט. 1. מבוא הצמיחה המהירה של השימוש באינטרנט, התקשורת האלקטרונית ושל המדיה המונחת-משתמש כגון רשתות חברתיות, בלוגים ושירותי מיקרו-בלוגינג הובילו לעלייה חדה בצורך להבין אנגלית מדוברת כתובה, אשר לעתים קרובות אינה תואמת לכללי האיות, דקדוק ופיסוק. למרות זאת, נרמול טקסט בדרך כלל נראה מסורבל [1], ועדיין דורש מידה מסוימת של מחקר. מחקרים אשר מנסים להתמודד עם בעיה זו בדרך כלל נוקטים בגישה אוטומטית

קרא עוד »

The “Short Step” from Love to Hypnosis: A Reconsideration of the Stockholm Syndrome

ה”צעד הקצר” שבין אהבה להיפנוזה: בחינה מחדש של תסמונת שטוקהולם מילות מפתח: Stockholm syndrome, terrorism, hostage, identification, trauma, influence, affect, victims, hypnosis . תקציר: מאמר זה דן בתסמונת שטוקהולם כהסבר פסיכולוגי לקשר שמתפתח בין בני ערובה לחוטפים במצבי חטיפה ומצור. במסגרת עבודה זו, התסמונת מוסברת בחלקה כנובעת מהזדהות לא מודעת, אך גם כן כאסטרטגיית התמודדות מודעת שניתן להבין אותה כהתנהגות מסתגלת (המספקת תקווה לקורבן במצב של חוסר אונים). המחבר קושר בין התיאורים הפרדוקסליים הללו של אינטר-סובייקטיביות לבין טראומה, הפרעת פאניקה והיפנוזה. אלו מנמקים כי התפתחות של תיאורים פרדוקסליים כמו במקרה תסמונת שטוקהולם מאופיינים במתח בין התיאורים של הסובייקט כאוטונומי לבין כאלה המרמזים שיכולתו של הסובייקט להתמזג עם האחר או להיתלות בו היא שמכוננת לסובייקטיביות. המאמר משלב נקודות מבט עכשוויות המזוהות עם גישת ה”turn to affect” אשר מניחה כי פתיחות להתרשמות והשפעה היא מלאת תקווה באופן מהותי. המחבר טוען כי מושגים של פתיחות להשפעה הותאמו באופן היסטורי למודלים היררכיים שגורמים לחלק מהפרטים להיות רגישים יותר להשפעה. לסיכום, המאמר מסתמך על תיאוריות עכשוויות המציגות טראומה כצורה של זיכרון קולקטיבי. המחבר טוען כי תסמונת שטוקהולם מסתמכת בחלקה על קריאה מסוימת של המצבים החברתיים האלימים והטראומטיים שמהם היא צמחה, קריאה שמתכחשת להיסטוריה הארוכה יותר של אלימות בין ה”קורבן” המערבי לאחר הפוסט-קולוניאלי. לבסוף, המחבר מציע כי תסמונת שטוקהולם מצביעה על אפשרותם של אופני אמפתיה וחיבור המאפשרים בחינה מחודשת של הדרך שבה ניתן להבין קשרים “מלאי תקווה” שמתפתחים בין אנשים בהקשרים טראומטיים. בן ערובה אמריקאי בחטיפה שאירעה ב TWA – Trans World Airlines בשנת 1985 נשמע אומר בסוף המשבר “אני אחזור ללבנון. חמייה [אחד מהסוהרים] הוא

קרא עוד »

The American Psychiatric Publishing – Textbook of Substance Abuse Treatement

ספר לימוד לטיפול בהתמכרויות – פסיכותרפיה אישית ייעוץ ופסיכותרפיה הם מרכיבים קריטיים בטיפולים יעילים בהתמכרויות והם בין ההתערבויות הנפוצות ביותר. לעתים קרובות הם מהווים את התוכנית כולה (Onken and Blaine 1990) אף על פי שמשתמשים במתדון L-CI-Acetylmethadol (LAAM) וב- Buprenorphine ביחד, בחולים בעלי תלות אופיואידית. נמצאים בשימוש מספר סוגים של פסיכותרפיה וייעוץ. לאור ההטרוגניות של חולים עם התמכרויות, אף טיפול יחידני לא יכול להיות מקובל ויעיל באופן אוניברסלי. לדוגמה, חולים מכורים משתמשים לעתים קרובות ביותר מחומר אחד, מה שמביא לתבניות התנהגותיות שיכולות לייצר תערובות של השפעות תרופתיות ופסיכולוגיות. יתרה מזאת, ההיבטים החברתיים, הכלכליים והמשפחתיים התורמים להתפתחות ולטיפול בהתמכרות, גם ההחלמה מגוונת, כמו גם נוכחותם או היעדרם של בעיות פסיכיאטריות ורפואיות הקורות בו זמנית. תחום הטיפול בהתמכרויות התפתח בעשור האחרון במהירות. הדבר נבע בחלקו כתוצאה מהתגברות ההכרה בהתמכרות כבעיית בריאות הציבור, במיוחד מבחינת מונחי התפשטות HIV. העניין בקביעת הטיפולים היעילים ביותר הביא להגברת המחקר, כולל מחקרים בנושא פסיכותרפיה וייעוץ המשמשים לבד או במקרה של תלות באופיואידים יחד עם תחזוקת מתדון. בפרק זה אנו נותנים סקירה כללית על הרציונל ועל היעילות של פסיכותרפיה אישית וייעוץ אצל אנשים מכורים. תחילה נדון בהבדלים בין פסיכותרפיה לייעוץ. לאחר מכן נבדוק את הרציונל של שימוש בפסיכותרפיה לטיפול בהפרעות ממכרות, ונדון גם בהשפעות הפרמקולוגיות של תרופות ממכרות; תוכנית 12 השלבים לעזרה עצמית ועוד תוכניות טיפול; הגדרת טיפול, תדר ועוצמה; מעורבות משפחתית; שיתוף פעולה טיפולי; הפחתת סיכון ל- HIV; מודלים מרכזיים של פסיכותרפיה; ומחקר על טיפול בהתמכרויות ספציפיות. לבסוף נציין כמה השלכות מעשיות לטיפול. גישות טיפוליות פסיכותרפיה ויעוץ – הגדרות לאורך פרק זה אנו משתמשים במונח פסיכותרפיה על

קרא עוד »

The association between Extraversion and well‐being is limited to
one facet

הקשר בין מוחצנות לרווחה מוגבל להיבט אחד תקציר מטרה: מוטוס טוען כי אין לייחס את האפקטים לתכונות אם הם מונעים על ידי היבטים או פריטים מסוימים. אנו מיישמים את ההיגיון הזה כדי לחקור את הקשר בין היבטים ופריטים של מוחצנות ורווחה. שיטה: ניתחנו חמש נתחי רוחב של ערכות נתונים (סה”כ N = 1,879), עם מתאמים ברמת ההיבט והפריט ו- SEM. תוצאות: מצאנו כי המתאם בין היבט רמת האנרגיה לבין הרווחה היה אחראי באופן בלעדי לקשר בין מוחצנות לבין רווחה. לא חברותיות ולא אסרטיביות היו קשורות באופן ייחודי לרווחה כאשר רמת האנרגיה נכללה כמנבא. לפיכך, ניתן להסביר את הקשרים בין רווחה לחברותיות ובין רווחה לאסרטיביות כמעט במלואם על ידי מערכות היחסים של מבנים אלה עם רמת האנרגיה. מסקנות: אנו מסיקים כי הקשר בין מוחצנות לבין רווחה צריך להיות מיוחס להיבט רמת האנרגיה מאשר מוכלל לרמת התכונה. מילות מפתח: רמת אנרגיה, מוחצנות, היבטים, אפקט חיובי, רווחה 1   מבוא הקשר בין מוחצנות להשפעה חיובית הפך למעשה לחוכמה קונבנציונלית בפסיכולוגיית האישיות. עם זאת, מוטוס (2016) מציין כי אפקטים רבים המיוחסים לתכונות גלובליות (כמו מוחצנות) עשויים להיות מיוחסים בצורה מדויקת יותר להיבטים או לפריטים. המחקר הנוכחי בוחן את הקשר בין מוחצנות לבין השפעה חיובית, כמו גם אינדיקטורים אחרים של רווחה, על ידי בחינת קשרים ברמת ההיבט והפריט. 1.1 |   מוחצנות ורווחה קוסטה ומק’קרה (1980) פיתחו תיאוריה בנוגע למערכת היחסים של מוחצנות עם השפעה חיובית, וטענו כי המוחצנות מתואמת יותר עם השפעה חיובית מאשר עם השפעה שלילית. מחקרים מתואמים תומכים בהשערה זו; ניתוח על מצא כי, בממוצע, מןחצנות (כפי שהוערך על ידי השאלון NEO personality inventory;

קרא עוד »

The Attachment Paradox How Can So Many of Us (the Insecure Ones) Have No Adaptive Advantages

פרדוקס ההתקשרות: כיצד ייתכן שרבים כל כך מאיתנו (חסרי הביטחון) חסרים יתרונות הסתגלותיים? ראיות ראשוניות התומכות ב- SDT על סמך הרעיונות הבסיסיים של SDT, ניסחנו 3 תחזיות עיקריות אותן החלנו לבחון באופן אמפירי. ראשית, ברמה הקוגניטיבית, אנשים בעלי התקשרות חרדתית ואנשים בעלי התקשרות נמנעת יתאפיינו בנגישות קוגניטיבית גבוהה יותר לתסריטי זקיף ותסריטי תגובת הילחם-או-ברח מהירה. בנוסף, לאנשים חרדתיים תהיה גישה מהירה יותר לתסריטי זקיף (בשל הסף הנמוך יותר לזיהוי סכנות ונטייה גבוהה יותר להזהיר אחרים), בעוד שאנשים נמנעים יאופיינו בנגישות גבוהה יותר של תסריטי הילחם-או-ברח (בשל הנטייה לחשוב מיידית על דרכים להימלט ממצבים מסוכנים, בעיקר במטרה להציל את עצמם). שנית, ברמה ההתנהגותית, אנשים חרדתיים ונמנעים יפגינו התנהגות שונה בזמן מצבים מסוכנים. בעוד שאנשים חרדתיים יזהו איומים במהירות ויתריעו אחרים, אנשים נמנעים יפגינו תגובות הילחם-או-ברח מהירות מבלי לדון עם חברים אחרים בקבוצה או להמתין להחלטותיהם. שלישית, קבוצות עם הטרוגניות רבה יותר של סגנונות התקשרות יתמודדו עם איומים ביעילות רבה יותר (לדוגמא, יפתרו מצבי חירום מהר יותר מאשר קבוצות פחות הטרוגניות). ראיות קוגניטיביות בסדרה של 5 מחקרים, עין-דור, מיקולינסר ושייבר בחנו וריאציות התקשרות בנגישות הקוגניטיבית של תסריטי זקיף והילחם-או-ברח. במחקר הראשון, החוקרים ביקשו מהמשתתפים להתבונן בתמונה של קבוצה קטנה של אנשים הנמצאים בסיטואציה מאיימת ולכתוב סיפור קצר לגבי מה לדעתם יתרחש בהמשך. השופטים, שלא ראו את ציוני ההתקשרות של המשתתפים, קיבלו הסבר לגבי תסריטי זקיף והילחם-או-ברח ואומנו לקודד כל סיפור לפי קריטריונים ברורים ומוגדרים היטב (לדוגמא, זיהוי איום לפני אחרים, הזהרת אחרים מפני האיום, פעולה ללא קבלת עזרה מאחרים, תגובה מהירה ללא תלות בפעולות של אחרים). כפי שציפינו, המשתתפים בעלי ציון גבוה

קרא עוד »

The Attachment Paradox How Can So Many of Us (the Insecure Ones) Have No Adaptive Advantages

פרדוקס ההתקשרות: כיצד ייתכן שרבים כל כך מאיתנו (חסרי הביטחון) חסרים יתרונות הסתגלותיים? תקציר תיאוריית ההתקשרות של באולבי הובילה לגוף מחקרי עצום והרחבות מושגיות. למרות שתיאוריית ההתקשרות והחקר שלה מציעים כי התקשרות בטוחה מספקת לאדם יתרונות אדפטיביים רבים בכל שלבי חייו, קיימים מספר מחקרים המראים כי ניתן לסווג כמעט מחצית מבני האדם כבעלי התקשרות בלתי בטוחה או כחסרי ביטחון בנוגע להתקשרות. נראה תמוה כי האבולוציה הותירה את בני האדם בפוזיציה פגיעה זו אלא אם כן קיימים יתרונות מסוימים, תחת תנאים מסוימים, לסגנון ההתקשרות החרדתית וסגנון ההתקשרות הנמנעת. אנו טוענים כי קבוצה חברתית הכוללת חברים עם דפוסי התקשרות שונים עשויה לשרוד באופן מוצלח יותר מאשר קבוצה הומוגנית של אינדיבידואלים בעלי התקשרות בטוחה. דרך טיעון זה, אנו מרחיבים את ההיקף של תיאוריית ההתקשרות והחקר שלה על ידי בחינת מגוון רחב יותר של פונקציות אדפטיביות הקשורות באסטרטגיות של התקשרות בלתי בטוחה. תיאוריית ההתקשרות של באולבי טוענת כי קיימת מערכת התנהגותית מולדת שהתפתחה באופן אדפטיבי במהלך האבולוציה של היונקים. מכיוון שהתינוקות של בני האדם נולדים בלתי-בוגרים וזקוקים לתקופה ארוכה של טיפול והגנה, הם מצוידים ברפרטואר של התנהגויות המגדילות את הסבירות כי הם יישארו קרובים לאלו התומכים בהם. כלומר, מערכת ההתקשרות ההתנהגותית התפתחה מכיוון שהיא הגדילה את סיכויי ההישרדות וההתרבות של אותם אינדיבידואלים שנולדו ללא יכולות הגנה, תנועה או הזנה מתאימות. כמות עצומה של מחקרים נערכו מאז שאיינסוורת’ ותלמידיה זיהו לראשונה הבדלים אינדיבידואליים בקרב פעוטות בכל הנוגע לשימוש באסטרטגיות התקשרות שונות. דפוסי ההתקשרות הבלתי בטוחים העיקריים, המכונים לרוב התקשרות חרדתית והתקשרות נמנעת, קשורים להסתגלות גרועה יחסית, ובמקרים מסוימים, קשורים גם לפסיכופתולוגיה בשלבים שונים במהלך החיים.

קרא עוד »

The body speaks its mind: The BodyMind Approach for patients with medically unexplained symptoms in primary care in England

  סיכום מאמר זה מתעד ניסיון של תרגום מחקרים לעולם האמיתי של שירות הבריאות הלאומית (NHS) באנגליה. מועברת בו סקירה של מלכודות / אתגרים ושל חלק מהשיטות שנוסו ושנועדו להתגבר על אלה. ההתערבות מבוססת הראיות, ‘דרכים לחיים טובים‘ Pathways2Wellbeing)), הוצעה על ידי חברת ספין-אאוט של אוניברסיטת הרטפורדשייר. זהו שירות הנקרא ‘קבוצות סימפטומים לחולים‘, וזו הגדירה את המרפאה לתסמינים רפואיים בלתי מוסברים (MUS) עבור אנשי מקצוע בתחום הבריאות ((MUS. הקבוצות משתמשות בתוכנית BodyMind Approach (TBMA), גישת גוף-נפש המבוססת על מודל ביו-פסיכו-סוציאלי שמקורו בפסיכותרפיה בריקוד, שנחקר במיוחד עם מטופלים בעלי MUS. לחולים אלה אין מסלול ספציפי לתמיכה ברווחתם והם משתמשים במידה רבה ביותר בממשק הטיפול הראשוני והקהילתי. הם סובלים מתסמינים כרוניים, גופניים או נפשיים, שאין עבורם אבחון אורגני רפואי ושנקראו בעבר מצבים פסיכוסומטיים. המאמר מתעד גם את הטמעתה החדשנית של תכנית ההתערבות (TBMA) המשתמשת ביחסי הגומלין בין בריאות גופנית ובריאות נפשית לטיפול בחולים עם תסמינים מתמשכים ובלתי מוסברים מבחינה רפואית (MUS). בעבר, מצבים פסיכוסומטיים היו ידועים כתסמינים גופניים בלתי מוסברים מבחינה רפואית, וכפי שהוגדרו “מצוקה קלינית וחברתית הכוללת מגוון רחב של מצבים בהם יש קושי לקחת בחשבון את התסמינים המבוססים על פתולוגיה ידועה”. התסמינים כוללים מצבים כמו תסמונת המעי הרגיז (IBS); ME – תסמונת העייפות הכרונית; כאב כרוני; פיברומיאלגיה; דפיקות לב; נדודי שינה; טינטון; חוסר תחושה; מצבי עור; כאבים בחזה / מפרק / שריר / בטן; כאבי ראש; כאבי גב ועוד. רוב החולים סובלים גם מחרדה ו/או מדיכאון. זה ידוע היטב, כי חולים אלה מבקרים לעיתים תכופות אצל אנשי מקצוע בתחום הבריאות, משתמשים במשאבים רבים, ומהווים אחת מכל חמש התייעצויות חדשות. אין דרך אחרת לתמוך

קרא עוד »

The cognitive-interpersonal maintenance model of anorexia nervosa revisited

מודל השימור הקוגניטיבי-בינאישי של אנורקסיה נרבוזה במבט חוזר: סיכום ההוכחות לגורמים קוגניטיבים, סוציו-אמוציונאלים (רגשיים) ובינאישיים להנצחה ונטייה. אבסטרקט מטרה: לתאר את בסיסי ההוכחות הקשורות למודל השימור של אנורקסיה נרבוזה (AN). רקע: מודל שימור קוגניטיבי-בינאישי לאנורקסיה נרבוזה תואר בשנת 2006. מודל זה הציע שאלמנטים קוגניטיבים, סוציו-אמוציונאלים ובינאישיים, עבדו יחדיו כדי גם לגרום להפרעות אכילה וגם לשמר אותן. שיטה: חזרה על מידע ספרותי אמפירי שקשור לכלים הראשיים של המודל (קוגניטיבי, סוציו-אמוציונאלי, בינאישי), גורמי סיכון ושימור לאנורקסיה נרבוזה הוסקו. תוצאות: סט-שיפטינג (כיוון ושינוי תשומת לב אל משימה אחרת) וחולשה קוהרנטית מרכזית (המתקשרים לתכונות אובססיביות קומפולסיביות) נלמדו בהרחבה. ישנן כמה הוכחות המציעות שעין טובה לפרטים ויכולת סט-שיפטינג חלשה הן חולשות מורשות ל AN. סט-שיפטינג ושילוב גלובאלי פגומים במצב החולה (ב AN) ותורמים לקוהרנטיות מרכזית חלשה. בנוסף, יש מספר גבוה של פגמים בעיבוד מידע סוציו-אמוציונאלי הכוללים: הטייה בקשב לכיוון פנים שלטניות וביקורתיות והרחק מפנים אדיבות; שידור, פרשנות וויסות פגומים של רגשות. קשיים בקוגניציה חברתית יכולים להיות חלק מהתוצאות של הרעבה, אך חולשות מורשות יכולות לתרום לתכונות אלה בנוסף. תכונות משפחתיות משותפות עלולות להדגיש את הנטייה של חברי משפחה להגיב לתסמינים המתסכלים והמפחידים של AN בביטוי רגשי גבוה או חזק (ביקורתיות, תוקפנות, הגנה מוגזמת) ולא בכוונה להנציח את הבעיה. מסקנה: המודל הקוגניטיבי הבינאישי נתמך על ידי הוכחות מצטברות. המודל מסובך בזה שגורמים קוגניטיבים וסוציו-אמוציונאלים גם מטים מראש למחלה וגם מוגזמים בזמן המחלה. זאת ועוד, כמה מהתכונות הן חולשות מורשות שנמצאות גם בחברי משפחה אחרים. התוצאות הקליניות מהמודל מתוארות בתור הזדמנויות חדשות לטיפול ממוקד. מילות מפתח: אנורקסיה נרבוזה (AN), מודל, התערבות מסובכת, הפרעות אכילה. רקע טיפול ב AN התמקד בטיפול בתסמיני האכילה והמשקל.

קרא עוד »
אין יותר חומרים להציג

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.