(23/11/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

מאמרים אקדמיים במדעי החברה

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

The Relationship between Happiness
and Self-Awareness among
Introverts and Extroverts

הקשר בין אושר ומודעות עצמית בקרב אנשים מופנמים ומוחצנים תקציר ישנה אמונה רווחת כי מוחצנים הם מאושרים ומוצלחים, והפנמה נחשבת בדרך כלל כמצב של מחסור בכיף או באושר בחיים. המחקר הנוכחי נועד לחקור את הקשר בין מוחצנות (אחת מחמש תכונות האישיות הגדולות) לבין רמת האושר בקרב אנשים כדי להבין אם יש קשר משמעותי בין מוחצנות / מופנמות לאושר. גם רמת המודעות העצמית של המוחצנים והמופנמים נמדדת. במחקר זה נעשה שימוש ב-NEO Five-Factor Inventoryו (NEO-FFI), הכולל 60 פריטים (12 פריטים למימד), בסולם האושר של MUNSH, ובשאלון המודעות העצמית של מקגרו-היל. המשתתפים היו 150 סטודנטים בגילאי 18 עד 50. ניתוח הרגרסיה שימש כדי להבין את הקשר בין המשתנים. הממצאים מצביעים על כך שמוחצנים מאושרים יותר ממופנמים (p < .01) ורמת המודעות העצמית גבוהה יותר במוחצנים בהשוואה למופנמים (p < .01). מילות מפתח: חמש התכונות הגדולות, מוחצנות, מודעות עצמית, מופנמות, סטודנטים מבוא ייתכן, שאחד האתגרים החשובים ביותר בחיים של היום הוא אושר, ואחד הגורמים המשמעותיים ביותר בקביעת המשמעות האמיתית של החיים הוא אושר. האושר הוא כל כך משמעותי שהוא יכול להפחית את שיעור התמותה בקרב בני אדם ולהגדיל את תוחלת החיים בקרב אנשים (Beatle et al., 2015). האושר הינו ללא ספק אחד החלומות הגדולים ביותר של האנושות וכולם עושים כמיטב יכולתם כדי להשיג אותו. רמת האושר תלויה בהערכה העצמית של הפרט ושל חייו. הערכות אלה יכולות להיות קוגניטיביות כגון שיפוטים שנעשו לגבי שביעות רצון או שהם יכולים להיות רגשיים אשר מתגלים בתגובה לאירועים בחיים  (Blanchflower & Oswald, 2004). לאנשים המאושרים יש רעיון חיובי יותר כלפי החיים והאירועים. יש להם רמת שביעות רצון גבוהה

קרא עוד »

The role of developmental relationships in the transition to entrepreneurship

תפקיד התפתחות קשרים במעבר ליזמות מחקר איכותי ותוכנית למחקר עתידי (2011) בשנת 2010, 110 מיליון אנשים ברחבי העולם הקימו עסק באופן פעיל ו 140מיליון ניהלו עסק שהם הקימו לפני פחות מארבע שנים (Kelley et al., 2011). בבריטניה, בהקשר של מחקר זה, מוערך כי 6.4 אחוזים מאוכלוסיית העובדים במדינה, עוסקים בפעילות המכוונת לקראת פתיחת עסק חדש (Kelley et al., 2011). מספר גדל והולך של גברים ונשים ברחבי העולם בוחרים לצאת ממרוץ העכברוש הארגוני ולהקים עסק משלהם, עם העיתונות העממית אשר באופן שוטף מפרסמת את העסקים החדשים המוצלחים (e.g. Bloomberg BusinessWeek, 2010; Maitland, 2006). מחקר אקדמי בחן גם את התהליך שבו אנשים עובדים עבור תקופת זמן בתוך הארגון לפני היציאה כדי להתחיל את החברה שלהם (e.g. Carrolland Mosakowski, 1987; Mainiero and Sullivan, 2006). תוך כדי עבודה בתוך גבולות של תאגיד, אנשים אלה לומדים מיומנויות בעלות ערך ומפתחים רשתות חברתיות שעשויות לתרום ליכולתן להתחיל ולהצליח ביזמות (Enher et al., 2002a, Terjesen, 2005). מגמה זו ההולכת וגדלה של המעבר מעבודה בתוך גבולות חברה ליזמות מתועד טוב עבור גברים (Dobrev and Barnett, 2005, Higgins, 2004, Ibarra, 2003) ונשים (למשל בוטנר ומור, 1997, מאלון וכהן, 2001, מור, 2000). מספר של מחקרים בחנו גם כיצד הממשלות מעודדות את צמיחתן של עסקים קטנים, כולל נתינת חסות לתוכניות חונכות (ביסק,2002). למרות השימוש של תוכניות ממשלתיות כגון נתינת חסות לתוכניות חונכות ולמרות הצמיחה של מחקר יזמות בכלל (Acs and Audretsch, 2009), באופן מפתיע מחקר אקדמי קטן הושלם על חונכות של יזמים. מטרת המחקר היא כפולה. ראשית, מחקר זה בוחן את תת מחקר בנושא של חונכות של אנשים המתחילים מיזם חדש.

קרא עוד »

The Smart Way to Respond to Negative Emotions at Work

מנהלים רבים מנסים להתעלם מהגילוי של רגשות שליליים במקום העבודה שלהם- טקטיקה אשר יכולה להגביר רגשות אלו ולעלות לארגון כסף רב. בנוסף, אם יעשו ההפך, יגיבו בחוכמה על רגשות שליליים של עובדיהם, אלו יכולים לספק להם משוב חשוב להמשך. מילות מפתח: רגשות שליליים במקום העבודה, התמודדות עם רגשות שליליים, יחסי עובד-מנהל. אודות מאמר זה: מאמר זה נכתב בעקבות מספר מחקרים על רגשות שליליים בעבודה, אותם ביצע המחבר יחד עם שותפים שונים. הוא חקר נושא זה במשך יותר משני עשורים על מנת להבין כיצד מנהלים מתמודדים עם “הצד האפל” של רגשות שליליים במקום העבודה. הוא דלה את המידע מאירועים משבריים בארגונים ומאינטראקציות לא מקצועיות בין העובדים. המחבר ושותפיו אספו נתונים, באמצעות סקר, מאלפי עובדים בכל הרמות הארגוניות והעמיקו את הבנתם בעזרת מאות של ראיונות, סקרים וקבוצות מיקוד עם עובדים מנהלים ובכירים בארגון. מאמר זה מבוסס על מחקר מתמשך ומגוון, להבנת ניהול משברים במקום העבודה. המחקר אותו הוא סוקר במאמר זה, הינו בהשתתפות פעילה של יותר מ-350 מנהלים ומנהלים בכירים, ביותר מ-200 ארגונים ב32 מדינות שונות. המאמר: בלתי אפשרי להגביל הצפה של רגשות שליליים במקום העבודה, כיוון ואף ארגון אינו חף מטעויות ומבעיות. ישנן סיבות מגוונות לרגשות שליליים בעבודה- שחיקה, יחסי מנהלים- עובדים, גידול בדרישות התפקיד, שינויים וחידושים מהירים.  סיבות אלו תמיד מעלות רגשות שליליים, אך ברוב הארגונים רגשות אלו מוסטים הצידה ויתרה מכך, נחשבים טאבו. לרוע המזל, להתעלם מתופעה זו זה לא יעיל, ויש לגייס אומץ לא להירתע מרגשות אלו ואף לפתח תגובות יעילות לנושא. בנוסף, רגשות שליליים יכולים לספק משוב אשר מרחיב את החשיבה ומשנה את הפרספקטיבה של הארגון כולו.

קרא עוד »

THE STUDY OF BOUNDARIES IN THE SOCIAL SCIENCES

החקר של גבולות במדעי החברה תקציר בשנים האחרונות, הקונספט של גבולות נמצא במרכזן של אג’נדות מחקר משפיעות בתחומי האנתרופולוגיה, היסטוריה, מדעי המדינה, פסיכולוגיה חברתית, וסוציולוגיה. מאמר זה סוקר חלק מהתפתחויות אלו ומתאר את הערך המוסף של הקונספט, בעיקר בכל הנוגע לחקר של תהליכים יחסיים. המאמר דן בספרות לגבי א) זהות חברתית וקולקטיבית; ב) אי-שוויון מעמדי, אתני/גזעי, ומגדרי/מיני; ג) מקצועות, ידע ומדע; ד) קהילות, זהויות לאומיות וגבולות מרחביים. המאמר מצביע על תהליכים דומים המתרחשים במגוון של מוסדות ומיקומים חברתיים. הוא מציע בנוסף דרכים להתפתחויות נוספות, תוך התמקדות ביחסים בין גבולות חברתיים וסימבוליים, מנגנונים חברתיים המייצרים גבולות, הבדלים והיברידיות, וחברות תרבותית וסיווגים קבוצתיים. מבוא בשנים האחרונות, הרעיון של “גבולות” החל למלא תפקיד מרכזי בקווי מחקר חשובים במדעי החברה. הרעיון קשור במחקרים לגבי קוגניציה, זהות חברתית וקולקטיבית, השוואה, קטגוריות מפקד אוכלוסין, הון תרבותי, חברות תרבותית, פוזיציה קבוצתית גזעית ואתנית, גבריות הגמונית, תחומי שיפוט מקצועיים, מחלוקות מדעיות, זכויות קבוצתיות, הגירה ופוליטיקה מתמשכת, כאשר אלו רק חלק מהדוגמאות הבולטות. בנוסף, גבולות, והקונספט התאום “קווי גבול”, היו הנושא של מספר פרסומים מיוחדים בעיתונים אקדמיים, מהדורות וועידות. עניין מחודש זה בנוי על מסורת מבוססת, מכיוון שגבולות הם חלק מארגז הכלים הקונספטואלי הקלאסי של מדעי החברה. כבר ב”The Elementary Forms of Religious Life”, דורקהיים הגדיר את תחום הקדושה, בניגוד לתחום החילוני. בעוד שמרקס הציג לעתים קרובות את הפרולטריון בתור הניגוד של המעמד הקפיטליסטי, “The Eighteenth Brumaire” עדיין כולל תיעוד של הדינאמיקה בין מספר גבולות מעמדיים. בנוגע לוובר, הניתוח שלו לגבי קבוצות אתניות וסטאטוס עדיין נחשב כאחד החלקים המשפיעים ביותר של “Economy and Society”. באופן בלתי מפתיע, ההתפתחויות המגוונות

קרא עוד »

Theory of mind in children with attention deficit

תפיסת התודעה אצל ילדים הסובלים מהפרעת קשב היפראקטיבית לעומת ילדים בריאים .Saeedi M. T., Noorazar S. G., Bafandeh H., Taheri M., & Taheri S מילות מפתח: ליקוי קשב; הפרעה היפראקטיבית; תפיסת התודעה, קוגניציה חברתית; רגישות חברתית;     תקציר: ילדים בעלי הפרעת קשב היפראקטיבית (ADHD) סובלים מליקויים חמורים בכישורים חברתיים ומבעיות בקשר עם קבוצת השווים. מטרתו של מחקר זה היא להשוות בין תפיסת התודעה (ToM) אצל ילדים בעלי ADHD ללא התנסות בתרופות ובסמים לבין בני גילם שאינם סובלים מהפרעות פסיכיאטריות. שיטת המחקר: מחקר החתך נערך במרפאה הפסיכיאטרית לילדים ולמתבגרים באוני’ למדעי הרפואה בטבריז שבטהראן. בקבוצת הניסוי היו ילדים ומתבגרים (בנים) שאובחנו כבעלי ADHD, ובקב’ הביקורת היו באותו גיל ובאותה רמת משכל (IQ) של ילדים בריאים. רשימת הפרעות ריגושיות וסכיזופרניה לכל החיים אצל ילדים (K-SADS-PL) ורשימת תסמיני ילדים-4 (CSI-4), והגרסה המעודכנת של מדדי קונר לדירוג הורים (CPRS) שימשו למדידת הפרעות פסיכיאטריות ומבחני סלי-אן לגלוי אמונות שווא. מבחני קריאת התודעה בעיניים (לילדים) שימשו לבדיקת תפיסת התודעה. התוצאות:  30 ילדים משתי הקבוצות השלימו את כל המבחנים. מחצית מהילדים בעלי  ADHD  לא נתנו את התשובות הצפויות במבחני סאלי-אן, במידה משמעותית פחות מבקב’ הביקורת. הם גם הפגינו הצלחה קטנה במידה משמעותית במבחני קריאת התודעה בעיניים. לא היה מתאם בין חומרת ה-ADHD לבין ההצלחה במבחני קריאת התודעה בעיניים. מסקנות: ילדים בעלי ADHD סובלים מליקוי בתפיסת התודעה בתחומי הקוגניציה החברתית והרגישות החברתית בהשוואה לחברי קב’ הביקורת באותו גיל ובאותה רמת משכל. הקדמה ילדים הסובלים מהפרעת קשב היפראקטיבית (ADHD)1 מצויים במצב היפראקטיבי בדרגה גבוהה יותר מזאת של ילדים אחרים בני אותו גיל, מתקשים להשלים את משימותיהם וסובלים ממחסור בבקרה עצמית

קרא עוד »

Throwing Like a Girl A Phenomenology of Feminine Body Comportment Motility and Spatiality

לזרוק כמו בת: פנומנולוגיה של התנהלות הגוף הנשי בתנועה ובמרחב[1] בדיון על המשמעות הבסיסית של מרחב צדדי, שהוא אחד ממדי המרחב הייחודי שנוצר על ידי עמידה בתנוחה זקופה אנושית, ארווין שטראוס (1966) בוחר להתעכב על “הבדל המדהים בדרך התהלכות שני המינים ” [עמוד, 157][2]. מצטט מחקר ותצלומים של בנים ובנות צעירים, הוא (שטראוס, 1966) מתאר את ההבדל כדלקמן: הילדה בת חמש לא עושה שום שימוש במרחב הצדדי שלה. היא לא מותחת את זרועה. היא לא מסובבת את הגוף שלה; היא לא מזיזה את רגליה, שנשארות זו לצד זו. כל מה שהיא עושה כהכנה לזריקה היא להרים את זרועה הימנית קדימה אל האופק ולכופף את האמה לאחור בתנוחה ישרה (pronate position)… הכדור משוחרר ללא עוצמה, מהירות או כיוון מדוייק… ילד באותו גיל, כאשר הוא מתכוון לזרוק, מותח את זרועו הימנית הצידה ולאחור; מכוון את האמה; מפתל, מסתובב ומכופף את הגוף שלו; ומניע את רגלו הימנית לאחור. מעמדה זו, הוא יכול לתמוך בזריקתו כמעט במלוא כוחו המוטורי של גופו… הכדור עוזב את היד בתאוצה גדולה; הוא נע לעבר מטרתו בעיקול שטוח ארוך [עמ ‘ 157-158][3] למרות שהוא לא תוהה בבעיה זו זמן ממושך, שטראוס כן מנסה להסביר את “ההבדל המדהים” בכמה הערות. מאחר שההבדל מתרחש בגיל מוקדם כל כך, הוא אומר, נראה כי הוא “הביטוי של הבדל ביולוגי, לא נרכש”.[עמוד  157]. אבל הוא לא מצליח להבין את מקור ההבדל. מאחר שהסגנון הנשי של זריקה נצפה אצל ילדות צעירות, הוא לא יכול לנבוע מהתפתחות החזה. שטראוס (1966) מספק ראיות נוספות נגד התפתחות החזה בציון ש”זה ודאי” שהאמזונות, אשר חתכו את השד הימני שלהם,

קרא עוד »

Tip-of-the-tongue in a second language: The effects of brief first-language exposure and long-term use

שפה שנייה על קצה הלשון : ההשפעות של חשיפה מהירה אל שפה והשימוש בה בטווח הארוך תקציר: לדוברים דו-לשוניים יש יתרון לשוני מובהק מאשר לדוברים חד-לשוניים. בעוד שמחקרים קודמים התמקדו בהבדלים בחוויית השפה לזמן ארוך בין שתי הקבוצות, המחקר הנוכחי בוחן את ההשערה שגם גורמים ארוכי טווח וגם גורמי הקשר חולפים מווסתים את שיעורי ה-[1]TOT. דוברי רוסית-עברית אשר רכשו את השפה העברית בין הגילאים חמש עד אחד עשרה הושוו עם דוברי עברית ילידים במשימה בה צריך להתאים שם בעברית לתמונה שהוצגה בפניהם, לפני ואחרי צפייה בסרט ברוסית. גם הניסיון לטווח הקצר (המשימה לפני ואחרי הצפייה) וגם הניסיון בשפה לטווח הארוך גרמו לשינויים ב-TOT: הדוברים הדו-לשוניים שרכשו את השפה בגיל מתקדם הציגו שיעורי TOT גבוהים משמעותית מדוברים אשר מדברים עברית מגיל צעיר, שתוצאותיהם היו כמעט זהות עם אלו של דוברי עברית ילידים. מבחינה ביקורתית, בעקבות הצפייה בסרט ברוסית, דוברים דו לשוניים אכן נבדלו מהדוברים הילידים של השפה הנבדקת (עברית). לכן, חשיפה לשפה שאינה נבדקה (רוסית) יצרה אפקט הפרעה גלובאלי בין-לשוני, שאינו ספציפי למקרה בודד. הממצאים מבליטים את הטבע הדינמי של המערכת הדו-לשונית שבו השימוש בשפה לטווח הקצר והארוך משפיע על רמת הביצועים של דוברים דו-לשוניים. מבוא אחד מהגורמים המתסכלים ביותר שדוברים דו-לשוניים חווים במהלך הפקת שפה הוא ההימצאות במצב שנקרא “על קצה הלשון”[2], שפירושו קושי זמני בשחזור מילים מאחת השפות אותן הם מדברים. באופן מעניין, תקריות TOT אינן בלעדיות רק עבור דו-לשוניים, אך דו-לשוניים מציגים שיעורי TOT גבוהים יותר מאשר דוברים חד-לשוניים. המחקר אשר בדק TOT של דוברים דו-לשוניים התמקד תחילה בהבדלים כללים הנובעים מניסיון בשפה לטווח ארוך בין דוברים דו-לשוניים לחד-לשוניים.

קרא עוד »

Toward a Transdisciplinary Model of Evidence-Based Practice

לקראת מודל טרנס-דיסציפלינארי של פרקטיקה מבוססת ראיות הקשר: מאמר זה מתאר את ההקשר ההיסטורי וההתפתחויות האחרונות בפרקטיקה מבוססת ראיות (evidence based practice, EBP) בתחומי הרפואה, סיעוד, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ובריאות הציבור, וכן את התפתחותו של מודל “שלושת המעגלים” של פרקטיקה מבוססת ראיות, תוך דגש על שינויים בתוכן ה-EBP, תהליכיו, והפילוסופיות בדיסציפלינות השונות. שיטות: הסוגיות והאתגרים העיקריים ב-EBP מאופיינים על ידי השוואה וניגוד של מודלי EBP על פני דיסציפלינות רפואיות שונות. לאחר מכן יוצג מודל EBP מאחד וטרנס-דיסציפלינארי, המסתמך על היתרונות ומפצה על החסרונות של כל דיסציפלינה. ממצאים: האתגרים המצויים בקרב הדיסציפלינות השונות כוללים 1) כיצד יש להגדיר ולשקול “ראיות”; 2) כיצד ומתי החולה ו/או גורמים אחרים צריכים להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות הקליני; 3) ההגדרה והתפקיד של “מומחים”; 4) אילו משתנים אחרים צריכים לבוא בחשבון כאשר בוחרים פרקטיקה מבוססת ראיות, כמו גיל, מעמד חברתי, משאבים קהילתיים ומומחיות מקומית. מסקנות: מודל מאחד וטרנס-דיסציפלינארי יפצה על חסרונות היסטוריים על ידי הגדרה מחודשת של תוכנו של כל מעגל, הבהרת מומחיותו ויכולתו של המטפל, הדגשה של קבלת החלטות משותפת, והוספה של הקשרים סביבתיים וארגוניים. ההשלכות לגבי אקדמיה, פרקטיקה ומדיניות נידונות גם הן. ב-1996, היינס (Haynes) ועמיתיו הציגו מודל קונספטואלי המדגים כיצד ניתן לשלב מחקר בתוך הפרקטיקה הקלינית של מדע הרפואה. מודל “שלושת המעגלים” החלוצי אומץ על ידי הדיסציפלינות הרפואיות העיקריות, שכולן תומכות במדיניות של פרקטיקה מבוססת ראיות. המוסד הרפואי האמריקאי (Institute Of Medicine, IOM) ציין כי EBP הינה מרכיב מהותי בכישוריהם של אנשי מקצוע הרפואה. ההנחיה של IOM נועדה להאיץ את הקצב האיטי להחריד שבו תגליות רפואיות מתורגמות לפרקטיקה, ולהגביר את קצב היישום של הטיפול

קרא עוד »

Towards a multilevel approach of employee well-bein

לקראת גישה רב-שכבתית של רווחת העובדים בפרשנות זו, אני מגיב לאיליאס, אה ופלוט (מודלים תוך-אישיים של רווחת העובדים: מה למדנו ולאן אנחנו הולכים מכאן?, כתב העת האירופי לעבודה ופסיכולוגיה ארגונית, בעיתונות) הקוראים לתיאוריה המבדילה בין תכונות לבין מצבים של רווחת העובדים. אני משתמש בתיאוריית דרישות העבודה–משאבים כדי להמחיש כיצד אנו עשויים להשתלב בתוך ובין גישות אנשים וממצאים כדי לעצב מודל כללי רב שכבתי של רווחת העובדים. נקודת המבט שלי מתבססת על איליאס ואח’ וממצאים עדכניים של מחקר המשלב “תכונות” יציבות יחסית עם מצבים משתנים של רווחת העובדים. לפרשנות שלי יש שלוש מטרות: (1) לתת תובנה נוספת על הבדלים אפשריים בין משתנים ברמות שונות של ניתוח; (2) להשתמש במחקר כדי להראות כיצד תכונות ורמות מצב של (מנבאים של) רווחת העובדים עשויות להגיב; (3) להציע מודל רב שכבתי שעשוי לעורר מחקר עתידי בנושא. מילות מפתח: אירועים רגשיים; לימודי יומן; רווחת העובדים; תיאוריית דרישות העבודה–משאבים; מעורבות בעבודה. רווחת העובדים היא אחד מתחומי המחקר הפופולריים ביותר בקרב פסיכולוגים ארגוניים. סממני רווחה כגון שביעות רצון בעבודה, שחיקה, מעורבות בעבודה ורגש חיובי/שלילי נחקרו במשך מספר עשורים – בין אם כמשתני תוצאות, או כמתווכים חשובים בין תנאי עבודה/אישיות וביצועי עבודה. המאמר של איליאס ועמיתיו שפורסם בגיליון זה של כתב העת האירופי לעבודה ופסיכולוגיה ארגונית הוא תרומה מעוררת השראה לתחום מחקר זה. זוהי קריאה מתוזמנת היטב לתיאוריות ומחקר המבדילים בין תכונות לבין מצבים של רווחת העובדים. איליאס, אה ופלוט (בעיתונות) טוענים כי הרוב המכריע של המחקר בחן הבדלים בין אינדיבידואלים ברווחת העובדים, אם כי מחקר כזה מגביל מכיוון שהוא מתעלם משינוי בתוך הפרט במצבי רווחה. למאמר יש הרבה

קרא עוד »

Transport and urban development

פרק 1 הסוגיות העיקריות בתחבורה ופיתוח עירוני דייויד בניסטר ונתנאל לישפילד 1. מבוא לתחבורה יש השפעה כבירה על ההתפתחות המרחבית והכלכלית של ערים ואזורים. האטרקטיביות של אזורים מסוימים תלויה במידה מה בנגישות היחסית שלהם, שהיא תלויה באיכות ובכמות של תשתיות התחבורה. באופן כללי, נדמה שהקשר הזה מבוסס ומוכח, אך כפי שספר זה טוען, השיטות שזמינות לנו עבור ניתוח הקשר בין תחבורה לפיתוח עירוני אינן יעילות, במיוחד בהקשר של טבען המשתנה של ערים והגלובליזציה של הכלכלה העולמית. עברו כבר 40 שנה מאז שמיטשל ורפקין פרסמו את המחקר שלהם, [1]“תחבורה עירונית – פונקציה של שימושי קרקע” (מיטשל ורפקין, 1954) שם נותחו לעומק לראשונה הקשרים בין שימושי קרקע ותחבורה. כאן נטען שאם ניתן למדוד פעולות מסוימות הקשורות לשימושי קרקע, אז ניתן לבצע הערכה כמותית של רמות התנועה הקשורות לשימושי הקרקע האלו. לרמות התנועה באזורים עירוניים יש קשר ישיר עם שימושי קרקע. למרות זאת, ויכוח מתמשך של 40 שנה הוא אינו סיבה מוצדקת לספר. לעתה יש אוסף של סוגיות בעלות חשיבות מושגית, תיאורטית, אנליטית וניסיונית שצריך להתייחס אליהן שכן קיים בתחום ויכוח אינטנסיבי ומעורר מחלוקת. זה ויכוח בינלאומי בהיקפו, ומטרתו העיקרית של ספר זה היא לצרף יחד את כלל מקורות הידע האפשריים מארצות הברית ואירופה כך שהאג’נדה עבור סוף המילניום תוכל להתממש. פרק פתיחה זה מציג חלק מהסוגיות עיקריות בתחבורה ופיתוח עירוני, ומהווה את ההקשר עליו יש לבסס את התרומות בהמשך הספר. מטרתו השנייה היא להציג לקורא את מבנה הספר ולתת לו טעימה מהטענות והראיות המוצגות שם. 2. הקשר בין תחבורה ופיתוח ערים משתנות בהתאם למעבר של אנשים ועסקים מהמרכז, המעבר המוגבר לפרברים והרצון

קרא עוד »

Understanding Organisational Ability and Self-Regulation in Children with Developmental Coordination Disorder

הבנת יכולת ההתארגנות והויסות העצמי אצל ילדים עם הפרעה התפתחותית בקואורדינציה – מאת דידו גרין וסאלי פיין מילות מפתח: Participation; DCD; Emotional regulation; Coordination; Children; Psychosocial. תַקצִיר מאמר זה בוחן קוהרנטיות פיזית ורגשית אצל צעירים עם הפרעה התפתחותית בקואורדינציה (DCD). באופן ספציפי, נחקרת מערכת היחסים בין תפקוד מוטורי ולא מוטורי/ביצועי אצל ילדים עם DCD לבין ההשפעות שלהם על התפקוד הפסיכו-סוציאלי . מאמר זה משלב את החוויות המדווחות הסובייקטיביות של צעירים עם DCD עם מדידות וממצאים אובייקטיביים ממחקרי הדמיה עצבית. לסיכום התחשבות בקשר בין האדם, הפעילות והסביבה, (בין אם אלו גורמים פיזיים, חברתיים, גישתיים או וירטואליים) יהיו בסיסיים להבנתנו את המנגנונים העומדים בבסיס סוגיות ארגוניות ורגשיות המוצגות ב-DCD. שילוב חוויות של צעירים עם ראיות מחקריות יהיה חיוני לשיפור התוצאות עבור אנשים צעירים עם DCD בתרגול קליני. מבוא ילדים עם קשיי תנועה המשפיעים על מיומנויות תפקודיות, במיוחד פעילויות והשתתפות המערבות כישורים מוטוריים, מסווגים כבעלי הפרעה התפתחותית בקואורדינציה (DCD) כאשר לא ניתן לייחס קשיים אלו לגיל, מוגבלות שכלית, ניסיון או הפרעה נוירולוגית מוכרת. האבחנה של DCD הופיעה לאחר תוויות קודמות, שחלקן נכללו תחת מונח כולל זה על מנת לכלול מושגים של למידה מוטורית, זיכרון מוטורי ותכנון מוטורי. בנוגע למושגים אלה, המונחים דיספרקסיה או דיספרקסיה התפתחותית שימשו לפעמים כמילים נרדפות ל-DCD על מנת לתפוש את תופעת ה’ארגון של התנועה’ – הכולל תהליך של גיבוש רעיונות, תכנון מוטורי וביצוע תנועה אשר ניתן לראות ב-DCD. לאחרונה המונח “דיספרקסיה” הפך להיות קשור להפרעות נוירו-התפתחותיות אחרות, במיוחד הפרעות בספקטרום האוטיסטי, וקשור לייצור מחוות. למרות שהקונצנזוס הבינלאומי הוא לא להשתמש במונח זה עבור אנשים עם DCD משום שהם לא

קרא עוד »

Use of contraception among US women reporting postpartum depressive symptoms, pregnancy risk assessment monitoring system

שימוש באמצעי מניעה בקרב נשים בארצות הברית המדווחות על סימפטומים של דיכאון לאחר לידה, פרויקט בקרת סיכוני הריון תקציר מטרה: ביקשנו לקבוע את שכיחות השימוש באמצעי מניעה לאחר לידה בקרב נשים עם סימפטומים של דיכאון לאחר לידה (PDS), ולבחון את הקשר בין PDS לבין שיטת המניעה. שיטת המחקר: הערכנו נתונים מ- 16,357 נשים לאחר לידה שלקחו חלק בפרויקט בקרת סיכונים בזמן הריון (PRAMS), בשנים 2009-2011. ה- PDS הוגדר כתוצאה מצטברת של ≥ 10 בשלוש שאלות לגבי דיכאון, ייאוש, ואיטיות פיזית. אמצעי המניעה סווגו בתור קבועים, אמצעי מניעה הפיכים ארוכי-טווח (LARC), הורמונאליים תלויי-משתמש, ולא-הורמונאליים תלויי-משתמש. השתמשנו במודלים של רגרסיה לוגיסטית בכדי להשוות בין השיטות והשימוש באמצעי מניעה לאחר לידה לבין מצב ה- PDS. תוצאות: בסך הכול, 12.3% מהנשים עם לידת חי שהתרחשה לאחרונה דיווחו על PDS. חלק גדול מהנשים עם PDS (69.4%) וללא PDS (76.1%) השתמשו באמצעי מניעה תלויי-משתמש או לא השתמשו כלל באמצעי מניעה. לא נמצא קשר בין PDS לבין שימוש באמצעי מניעה כלשהו לאחר הלידה (aPR = 1.00, 95% CI 0.98-1.03) (יחס שכיחות מתוקנן – aPR) או אמצעי מניעה קבוע (aPR = 1.05, 95% CI 0.88-1.27). השימוש ב- LARC היה גבוה, אך לא באופן מובהק, בקרב נשים עם PDS בהשוואה לנשים ללא סימפטומים אלו (aPR = 1.16, 95% CI 1.00-1.34). מסקנות: חלק גדול מהנשים עם PDS וללא PDS השתמשו באמצעי מניעה תלויי-משתמש או לא השתמשו כלל באמצעי מניעה. מכיוון שדיכאון עשוי להיות קשור לשימוש שגוי בשיטות תלויות-משתמש, רצוי לייעץ לנשים לגבי האופן האפקטיבי בו יש להשתמש בשיטות אלו, ולגבי האפקטיביות של שיטות שאינן תלויות-משתמש. השלכות: חלק גדול מהנשים הסובלות

קרא עוד »
אין יותר חומרים להציג

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.