- 072-3969718
- office@right4u.co.il
- מרכז עסקים "לולים" כפר עציון
עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.
IEEE JOURNAL OF SOLID-STATE CIRCUITS, VOL. 48, NO. 12, DECEMBER 2013 תקציר – 8b 1.2 GS/s חד ערוצי Successive Approximation Register (SAR) ADC מוטמע ב CMOS 32 nm, 39.3dB SNDR ו FOM of 34 fJ per conversion step (Figure-of-Merit). הפעלה במהירות גבוהה מושגת ע”י המרת כל דגימה ע”י 2 משוונים מתחלפים מכוילים א-סינכרוני וליתירות DAC קיבולי עם מוד קבוע משותף לשיפור הדיוק של המשוון. אות קיבולי בהספק נמוך משמש כייחוס, ומתחים נמוכים לייחוס משמשים להקטנת מספר יחידות הקיבול ב DAC הקיבולי (CDAC). ה ADC ערוך על ה CDAC עם קבל הייחוס לחסכון בשטח ולהגביר את מהירות ההתייצבות. בוצע כיול רקע של היסט המשוון. ה ADC צורך 3.1mW מתוך 1 V של מתח ותופס 0.0015 mm2. מושגים – ADC, משוונים משתנים alternate comparators, א-סינכרוני, מוד קבוע משותף constant common mode, פיצוי היסט offset compensation, יתיר redundant, SAR, successive approximation. A 3.1 mW 8b 1.2 GS/s Single-Channel Asynchronous SAR ADC with Alternate Comparators for Enhanced Speed in 32 nm Digital SOI CMOS מבוא חיבורים דיגיטליים מהירים של הדור-הבא דורשים ADC מהיר, יעיל אנרגטית ובשטח מינימלי. סטנדרטים מתקדמים של תקשורת Ethernet דורשים ADC במקלט לפתור מבנים של אותות גבוהים ולאפשר ויסות ארוך בתחום הדיגיטלי. הסטנדרט הקרב של 100 GS/s ברשת Ethernet IEEE 802.3bj מתוכנן לעשות שימוש ב 4 ערוצי נחושת בלוח ב 25 GS/s ודורש ADC של 5-6 Effective number of Bits (ENOB) ב 25-30 GHz. הסטנדרט לטווח ארוך OUT-4 עבור 100 GS/s דורש אפילו קצב גבוה של ADC שגדול מ 50 GS/s. בנוסף, Ethernet במהירות נמוכה 10 GS/s דורש רזולוציה של 5-6 ENOB. ADC עם
ניתוח פונקציונאלי של בכי בכי עדיין לא נבדק באופן שיטתי בצורה מבודדת מבעיות התנהגות אחרות, כגון תוקפנות או התקפי זעם, במסגרת ניתוחים פונקציונאליים (Hanley, Iwata, & McCord, 2003). זיהוי משתנים שעשויים לשמר את הבכי חשוב במיוחד עבור אוכלוסיות אשר נתונות להתערבויות פסיכיאטריות (למשל, אנשים עם מוגבלות שכלית וגירעון בתקשורת). המחקר הנוכחי מרחיב את מתודולוגיית הניתוח הפונקציונאלי לבכי עם נער מתבגר שאובחן עם מוגבלות שכלית. התוצאות הצביעו על שימור הבכי כאשר הגורם המטפל הפנה לנער תשומת לב אוהדת. תהליכים של ניתוח פונקציונאלי המתוארים על ידי Iwata, Dorsey, Slifer, Bauman ו-Richman (1982/1994) משמשים בדרך כלל בתחום של ניתוח התנהגות יישומי על מנת לזהות את המשתנים הסביבתיים אשר משמרים בעיות התנהגות. עם זאת, רק מחקר מועט נערך על מנת להבין את התפקיד של התנהגות רגשית (Hanley, Iwata, & McCord, 2003). באופן חריג, בוצעו מחקרים שזיהו התקפי זעם או קולות קולניים כחלק מסט תגובות או היררכיות או כמקדמה לבעיות התנהגות חמורות יותר (למשל, Lalli, Mace, Wohn, & Livezey, 1995) ומחקרים שבהם בכי נכלל בהגדרה רחבה יותר של התפרצויות זעם או בעיות התנהגות (לדוגמה, Repp & Karsh, 1994). מספר מחקרים מצאו כי בכי יכול להיות כתוצאה מהשלכות של אינטראקציות חברתיות (למשל, Allen, Buell, Hart Harris, & Wolf, 1964; Thompson, Cotnoir-Bichelman, McKerchar, Tate, & Dancho,2007), עם זאת, מחקר קודם הדגיש את ההשפעות של תשומת לב על בכי, מכאן, לא ברור אם הבכי נשמר על ידי משתנים נוספים. במקרה אחד, (Thompson (et al. 2007 הוכיח כי בכי של שני תינוקות טיפוסיים מתוחזק חברתית (על ידי תשומת לב ומוצרים מוחשיים) וכי אימון הביא לשינוי התנהגות בצורה יעילה. אנליסטים
פונקציית הרווח בצורותיה השונות בתהליך צימוד קולטנים לחלבון G טווח פעילות הקולטן האדרנרגי מסוג בטא1 ממקור אנושי* (β1AR) – הקולטן האדרנרגי מסוג בטא1 (β1), הינו התא-מפתח המאותת ומשפעל את החלבון הנמצא בלב ובאיברי גוף אחרים, ומתווך בין פעולות הקטכולאמינים במערכת העצבים הסימפתטית. במחקרים זיהינו פעילות פוליפורמית (“רב-צורתית”) המתרחשת בזנב הציטופלזמי הבין-תאי – קרוב למקטע השביעי הארוך והטרנסממברנלי של ה- β1AR האנושי – בעוקבה של אנשים נורמליים. כמו כן, זיהינו את קיומם של גליצין (Gly) או ארגנין(Arg) (טווח תדרים אללים של 0.26 ו- 0.74, בהתאם) המייצגים את החומצה האמינית מס’ 389, כך שהראשון מייצג את הקולטן β1AR של זן הבר wild-type באדם. כדי ליצור חיקוי של שני הוריאנטים (“גרסאות”) האלה תוך שימוש במוטגנזה מכוונת, החדרנו קבוצה של קולטנים Gly-389 ו- Arg-389, בתור גורמים גנטיים זרים, אל תאי CHW-1102. במחקרים פונקציונליים אשר כללו צירופים זהים של זנים, קולטני ה- Arg-389 הראו קצת יותר דרגות-בסיס בסולם ה- PH בפעילויות האדנילט ציקלאז (10.7 ± 1.2 לעומת 6.1 ± 0.4 פיקומול/דקה/מ”ג pmol/min/mg). עם זאת, הרמות המקסימליות המושפעות מגירויי איזופרוטרנול, היו גבוהות משמעותית מצד ה- Arg-389 בהשוואה לקולטן Gly-389 (63.3 ± 6.1 לעומת 20.9 ± 2.0 פיקומול/דקה/מ”ג). גם קשרי [35S]גואנוזין 5’-O–(טיו-טריפוספט), עלו עם גדילת מספר קולטני Arg-389 (המצומדים בחוזקה ובעקביות לחלבוני G) ועם הגברת פעילות האדנילט ציקלאז. מחקרים תחרותיים נערכו בתחום האגוניסטים, מבלי לכלול את גואנוזין 5’-(אמידו בטא, גמא) טריפוספט; והתברר שאי אפשר לפרק את הקשר הזיקתי החזק של החומר הזה בעזרת הקולטן Gly-389 וזאת בעוד שהקולטן Arg-389 מעיד על הצטברות של תצמידי-קולטנים (RH = 26%) עם קשר זיקתי חזק לאגוניסט. אפשר להבין משני
רשת מולקולארית של המוח האנושי המזדקן מספקת תובנות לגבי הפתולוגיה וההידרדרות הקוגניטיבית של מחלת האלצהיימר קיים צורך במטרות תרפויטיות חדשות שבאמצעותן ניתן למנוע אלצהיימר (AD), המהווה תורם מרכזי להידרדרות קוגניטיבית הקשורה בגיל. מאמר זה מציג את היצירה והתיקוף של רשת מולקולארית של הקורטקס הקדמי המזדקן. באמצעות ריצוף RAN של 478 אינדיבידואלים, אנו יוצרים ראשית רשת מולקולארית באמצעות מודולים של גנים בביטוי משותף, ולאחר מכן מקשרים רשת זו ל- AD והאנדופנוטיפים הנוירו-פתולוגיים והקוגניטיביים שלה. אנו מאששים אסוציאציות אלו בשני מערכי נתונים בלתי תלויים של AD. בנוסף, נתאר את השימוש ברשת עבור תעדוף של גנים קשורי-עמילואיד וקשורי-קוגניציה עבור תיקוף in vitro בנוירונים ואסטרוציטים אנושיים. ניתוחים אלו, המבוססים על קוהורטים ייחודיים, מאפשרים לנו לזהות את התפקיד של מודולים קורטיקליים ייחודיים המשפיעים ישירות על הצטברות פתולוגיית AD מאלו המשפיעים באופן ישיר על ההידרדרות הקוגניטיבית, ומדגימים גישת רשת למחלות מורכבות. ההיארעות של אלצהיימר בגיל מאוחר צפויה לשלש עצמה בארצות הברית עד שנת 2050, אך טרם נמצאו טיפולים מתאימים לריפוי או מניעה של המחלה. הסיבות האפשריות לכישלון זה כוללות את המורכבות הביולוגית של המחלה וההטרוגניות הפנוטיפית שלה. מחקרי קשרים כלל גנומיים (GWAS) זיהו מטרות תרפויטיות פוטנציאליות חדשות המעורבות באנדוציטוזיס, מטבוליזם ודלקות. עם זאת, קשה לבצע מעבר מוריאציות רגישות לא-מקודדות למנגנונים מולקולאריים המובילים להצטברות המאפיינת של פתולוגיית β-עמילואיד ופילמנט טאו הליקלי (PHFtau), ולהידרדרות הקוגניטיבית של AD. מאמר זה מציג ניתוח של משתתפים משני מחקרי אורך קוהורטים של הזדקנות (n = 478), לצד סט תיקוף (n = 82), הכולל אומדן זהיר של התפקוד הקוגניטיבי הקודם למוות והעומס הנוירו-פתולוגי לאחר המוות. אנו משערים כי נתוני ריצוף RNA (RNA-seq)
מחקר שלב 2 של חומר יחיד קרפילזומיב (PX-171-003-A1) בחולים עם מיאלומה נפוצה חוזרת ונשנית קרפילזומיב הוא הדור הבא, מעכב פרוטאזום סלקטיבי, המוערך לטיפול במיאלומה נפוצה החוזרת ונשנית. בתווית פתוחה זו, מחקר שלב 2 יחיד (PX-171-003- A1), חולים קיבלו חומר יחיד קרפילזומיב 20 מ”ג / m2 תוך ורידי פעמיים בשבוע ל 3 מתוך 4 שבועות במחזור 1, ולאחר מכן 27 mg / m2 עבור 12 או יותר מחזורים. נקודת הקצה הראשית הייתה שיעור התגובה הכולל (>תגובה חלקית). נקודות קצה משנית כללה שיעור תגובת תועלת קלינית (> תגובה מינימלית), משך תגובה, הישרדות ללא התקדמות המחלה, באופן כללי הישרדות ובטיחות. בסך הכל 266 חולים היו מוערכים לבטיחות, 257 ליעילות, 95% היו חסינים לטיפול האחרון שלהם; 80% היו חסינים או לא סבילים הן והן ולנלידומיד. לחולים היה חציון 5 של קווים קודמים של טיפול, כולל בורטזומיב לנלידומיד, ותלידומיד. שיעור תגובה כולל היה 23.7% עם חציון תקופה של תגובה של 7.8 חודשים. חציון ההישרדות הכוללת היה 15.6 חודשים. ארועים שליליים (AEs) היו ניתנים לניהול ללא רעילות מצטברת. AEs נפוצים היו עייפות (49%), אנמיה (46%), בחילות (45%) וטרומבוציטופניה (39%). 33 חולים (12.4%) חוו נוירופתיה פריפרית, ציונים עיקריים 1 או 2. 33 חולים (12.4%) חוו נסיגה בגלל ארוע שלילי. תגובות עמידות ופרופיל סבילות מקובל זה באוכלוסיה המטופלת בכבדות מדגימה את הפוטנציאל של קרפילזומיב להציע תועלת קלינית משמעותית. מבוא מיאלומה נפוצה מאופיינת בצבירה לא תקינה של תאי פלזמה משובטים במח העצם. בארצות הברית בשנת 2012, יהיו כ -21,700 מקרים חדשים של המחלה ו10,710 מקרי מוות. המבוא של אימונומודולטורים (תלידומיד וללידליומיד) ואישור של מעכב פרוטאזום (בורטזומיב) שיפרו באופן משמעותי את אפשרויות הטיפול עבור
מחקר איכותני על השקפותיהן של נשים לגבי סודיות רפואית הקשר: הצורך לרענן הגנות של סודיות רפואית מזוהה כמטרה חשובה בבניית אמון מצד מטופלים, הדרוש לתוצאות בריאותיות מוצלחות. קיים מידע מועט בלבד לגבי הבנתם של מטופלים וציפיותיהם בנוגע לסודיות רפואית. מטרה: זיהוי ותיאור של השקפותיהם של מטופלים לגבי סודיות רפואית ואומדן המגוון של השקפות אלו. תוכנית: מחקר איכותני באמצעות ראיונות עומק פתוחים, פנים מול פנים. מקום: דרום-מזרח פנסילבניה ודרום ניו-ג’רזי, ארה”ב. משתתפים: 85 נשים שהתראיינו בשני אתרים קליניים ו- 3 מרכזים קהילתיים/מחקריים. מדידה עיקרית: הבנתם של הסובייקטים לגבי סודיות רפואית, אמונות לגבי הטיפול במידע סודי וחששות לגבי חשיפת מידע בפני רופאים. תוצאות: המשתתפות הגדירו סודיות רפואית בתור ציפייה כי דברים הנעשים או נאמרים יישארו “פרטיים”, אך התבדלו זו מזו לגבי השאלה איזה מידע נחשב כסודי ולגבי הבסיס והשיטות להגנה על המידע. חלק מהנשים החשיבו את כל המידע הרפואי כסודי וחשבו כי תפקידן של ההגנות על הסודיות הוא להגביל את תפוצת המידע לצרכים רפואיים והחזר הוצאות בלבד. משתתפות אחרות הגדירו רק מידע רגיש או בעל פוטנציאל פוגעני בתור מידע סודי. רבות מתוכן הגדירו בנוסף סודיות רפואית בתור הגבלה מחמירה האוסרת על שחרור המידע, אם כי חלקן ציינו כי היתר ספציפי או צורך דחוף יכולים לגבור על הגבלות אלו. מסקנות: המטופלות חולקות הבנה בסיסית לגבי סודיות בתור הגנת מידע, אך חלקן מציגות ציפיות שאינן קיימות בפרקטיקה הנוכחית ושאינן מבוצעות על ידי רופאים. על הרופאים להכיר בכך שלחלק מהמטופלים יש מודלים שונים של סודיות רפואית. על הרופאים להכיר בחריגות אלו מהפרקטיקה הנוכחית ולספק תמיכה לאלו המתמודדים עם מכשולים רגשיים או מעשיים בדרכם לחשיפה-עצמית. מחקר
סקירה של מנגנון הפעולה, ההתנגדות, הסינרגיזם וההשלכות הקליניות של מופירוצין כנגד חיידק הסטפילוקוקוס הזהוב Saeed Khoshnooda,b, Mohsen Heidaryc, Arezoo Asadic, Saleh Soleimanid, Moloudsadat Motahara,b, Mohammad Savaria,e, Morteza Sakia,b, Mahtab Abdia תקציר מופירוצין (mup), באקטרובאן, או חומצה פסדודומונית היא תרופה מחומצה קרוטונית טבעית הנגזרת מ Pseudomonas fluorescens אשר מופקת על ידי סינתזה מודולרית של פוליקטיד. לאנטיביוטיקה זו יש מבנה כימי ומנגנון פעולה ייחודיים. זו תערובת של חומצות A – D פסדודומונית שמעכבת סינתזה של חלבונים באמצעות קשירה לחיידק isoleucyl-tRNA. מרשם למופירוצין ניתן לעתים קרובות כדי למנוע זיהומי עור ורקמות רכות שנגרמים על ידי האוראוס והיכן שמבודד MRSA נהפך למגיפה. מופירוצין יכול לשמש כתרופה לזיהום, והוא משמש גם עבור מניעת זיהומים חוזרים ושליטה בהתפרצויות. הופעתה של עמידות למופירוצין גדלה במיוחד בקרב חיידק הסטפילוקוקוס aureus (MRSA) בחלקים רבים של העולם וקשורה לעיתים קרובות עם השימוש הנרחב במופירוצין. למרות שהעמידות של מופירוצין ברמה נמוכה וברמה גבוהה דווחו בין MRSA, שיעור העמידות שונה בתחומים גיאוגרפיים שונים. בסקירה זו, אנו נדווח על השכיחות הגלובלית של התנגדות מופירוצין, נדון בסינרגיזם ומנגנון הפעולה של מופירוצין, ונספק תובנות חדשות לשימוש הקליני של אנטיביוטיקה זו. 1. מבוא ב 1976, סאתרלנד ושות’ הציגו את המופירוצין כתרופה מבטיחה נגד חיידקים גראם-חיוביים [1]. מופירוצין, באקטרובאן, או חומצה פסדומונית היא תרופה נגזרת של חומצה קרוטונית, שחולצה בתחילה מתוך הפסאודומונס בשנת 1971. זהו מטבוליט משני המיוצר בשלב הנייח של החיידק אשר מעכב סינתזה של חלבון באמצעות קשירה לחיידקי isoleucyl-tRNA מסונתז [2]. למופירוצין יש ספקטרום רחב של פעילויות נגד חיידקים גראם-חיוביים, כולל סטפילוקוקוס ו סטרפטוקוקוס, והוא פעיל גם לעתים נדירות נגד גראם-שלילי [3]. הזיהומים הנוזוקומים שנגרמים על ידי
גישה אוניברסאלית לתיקון מוטציות HBB שונות בתאי גזע אנושיים לצורך ריפוי גנטי של בטא-תלסמיה ואנמיה חרמשית תקציר בטא-תלסמיה היא אחת המחלות הגנטיות הרצסיביות הנפוצות ביותר, הנגרמת ממוטציות בגן HBB. מעל 200 סוגים שונים של מוטציות בגן ה- HBB הכוללות 3 אקסונים זוהו אצל חולים עם בטא-תלסמיה (β-thal), בעוד שמוטציה הומוזיגוטית באקסון 1 גורמת לאנמיה חרמשית. אסטרטגיות ריפוי חדשניות לתיקון קבוע של מוטציית ה- HBB בתאי גזע המסוגלים להתרחב ולהתפצל לאריתרוציטים המפיקים חלבוני HBB מתוקנים הינן מבוקשות ביותר. עריכה גנטית באמצעות CRISPR/Cas9 וגרעינים מהונדסים אחרים ספציפיים-לאתר היא גישה מבטיחה לתיקון מדויק של מוטציה גנטית בגנום היליד ללא שינויים בחלקים אחרים של הגנום האנושי. למרות שלגרום לגרעין ספציפי-לרצף להגביר תיקונים של מוטציית HBB ספציפית באמצעות תיקון הומולוגיה מכוונת (HDR) הינו תהליך ישיר למדי, התמקדות במוטציות HBB שונות של בטא-תלסמיה היא עדיין מאתגרת מכיוון שיש לבחור ולאמת RNA מדריך אינדיבידואלי וטמפלט DNA תורם עבור ה- HDR של כל סוג מוטציית HBB ספציפית. תוך שימוש בתאי גזע פלוריפוטנטיים (iPSCs) שנוצרו בגוף של שני חולי בטא-תלסמיה עם מוטציות HBB שונות, תכננו ובחנו אסטרטגיה אוניברסאלית להשגת החדרה ממוקדת של HBB cDNA באקסון 1 של גן ה- HBB באמצעות Cas9 ושני RNA מדריכים תקפים. מצאנו כי הפקת חלבון ה- HBB שוחזרה באריתרוציטים שנוצרו מה- iPSCs של שני החולים. אסטרטגיה זו של שחזור הביטוי הגנטי הפונקציונאלי של HBB תאפשר לתקן את רוב הסוגים של מוטציות ה- HBB בבטא-תלסמיה והאנמיה החרמשית. חשיבות אנו מציגים אסטרטגיה אוניברסאלית להכוונת החדרה ממוקדת של HBB cDNA באקסון 1 של גן ה- HBB האנדוגני באמצעות Cas9 ושני RNA מדריכים תקפים. אנו צופים כי אסטרטגיה
סריקה מבוססת-שמרים מראה כי סולפסלזין מעכב ביו-סינתזה של טטרהידרוביופטרין אנו מציגים גישה לזיהוי אינטראקציות תרופה-חלבון המשלבת סריקת שמרים תלת-היברידית חדשה לזיהוי אינטראקציות עם כרומטוגרפיית זיקה עבור תיקוף חד משמעי. יישמנו מתודולוגיה זו עבור יצירת פרופיל של תרופות מאושרות קלינית, שהוביל לזיהוי של אינטראקציות תרופה-חלבון מוכרות ובלתי מוכרות. בפרט, הצלחנו לזהות off-targets עבור ארלוטיניב ואטורבסטטין, בנוסף למטרת אנזים עבור התרופה האנטי-דלקתית סולפסלזין. אנו נראים כי סולפסלזין והמטבוליטים שלו, סולפאפירידין ומזלמין, הינם מעכבים של האנזים המאפשר את השלב האחרון בביו-סינתזה של הקופקטור טטרהידרוביופטרין. הפרעה למטבוליזם של טטרהידרוביופטרין מספקת הסבר עבור חלק מהתכונות המועילות והמזיקות של סולפסלזין, ומציעה אפשרויות טיפוליות חדשות ומשופרות לתרופה. מאמר זה מספק גישה חזקה ליצירת פרופילים של תרופות ותובנות חדשות לגבי מנגנון הפעולה של תרופות מאושרות קלינית. רוב התרופות המכילות מולקולות קטנות מעוררות את הפעילות התרפויטית שלהן על ידי הפרעה לתפקוד של חלבונים, באמצעות התקשרות אליהם. זיהוי כל מטרות החלבון של תרופה מסוימת מספק בסיס להבנת פעולותיה המועילות והמזיקות. עם זאת, זיהוי אינטראקציות תרופה-חלבון הינה מטלה מאתגרת, כפי שניתן ללמוד מהעובדה כי המטרות העיקריות של תרופות מאושרות שונות עדיין אינן ידועות. מספר אסטרטגיות הוצעו עבור הזיהוי הישיר והעקיף של המטרות של מולקולות קטנות ביו-אקטיביות. הגישה הפופולארית ביותר לזיהוי ישיר של אינטראקציות תרופה-חלבון מבוססת על כרומטוגרפיית זיקה באמצעות תרופה בלתי פעילה. פרוטאומיקה כימית, המקשרת בין כרומטוגרפיית זיקה לזיהוי ספקטרומטריית מאסה, משמשת באופן נרחב לקביעת פרופילים של תרופות. למרות ההתקדמות הטכנולוגית, השימוש בפרוטאומיקה כימית נותר מסובך עבור זיהוי חלבוני מטרה בכמות נמוכה או חלבונים עם מסיסות או יציבות נמוכה בתמציות תאים. לפיכך, קיים צורך בגישות חלופיות לזיהוי אינטראקציות תרופה-חלבון. תוצאות מערכת
אקטין, החלבונים הנלווים אליו וגרורות אליזבת בוטון, קלייר שפלנד ודורוורד לוסון תנועות תאים תקינות הן בעלות חשיבות מכרעת בהתפתחות מערכת העצבים, עיצוב מחודש של עצמות, עיבוד אנטיגן ותהליך בולענות. ידוע שהאקטין הוא זה המספק את המנגנון המולקולרי לתנועות אלו, בעוד שמערך עצום של חלבונים הנלווים לאקטין ( “AAPs”) שולטים על ההרכבה ועל מבנה שלד האקטין. יש עכשיו, לפחות, 100 AAPs, ששילובם של גנטיקה מולקולרית, ביוכימיה ומחקרים פונקציונליים, מציע שהם מחולקים ל-48 סוגים, לפחות. מולקולות אלו יוצרות גרעין, מתנתקות, מתכסות, מתפרקות באופן עצמאי, מייצבות ומצלבות את סיבי האקטין. הם מקיימים אינטראקציה עם אקטין תוך שימוש, לפחות, בארבעה אתרי קשירה מוגדרים ספציפית לאקטין; מספר ,שלבטח, יגדל בעתיד הקרוב. בסרטן, תנועה מוגברת של תאי גידול ממאירים שפולשת והורסת את מבנה הרקמה הרגילה, בעלת תרומה מרכזית להתקדמות מחה זו, עם תאים רבים שנמצאו בגידולים משניים באתרים המרוחקים מזה המקורי. בכדי לשלוח גרורות, תא סרטני חייב להתנתק תחילה מהגידול הראשוני (במקביל מהדבקות תא:תא ומתא:משתית), לנדוד דרך רקמת חיבור ודפנות נימים לתוך מערכת הדם, לחדור, להתרחב וליצור גידול משני. תנועות התאים הללו, בעלי אופי אונקוגני, ושינויים בצורתם דורשים הפרשת פרוטאז מבוקרת במרחב ובזמן, שינוי בביטוי האינטגרין, שינוי של חלבוני הקישור אינטגרין:אקטין, וההפעלה המתואמת של שלד האקטין שגורמת להגברת הפלישה התאית דרך מחסום רקמתי וכלה בשינוי מיקומם. התפרצותו של הפנוטיפ שעבר טרנספורמציה/ממאירות נמצא, כרגע, בקורלציה עם 11 AAPs שעברו ביטוי שונה. בסקירה קצרה זו, נדון בזריזות על ההשפעות שיש לטרנספורמציה על רשת האקטין והחלבונים הנלווים אליו יחד עם התפקיד העשוי להיות למולקולות אלה בטרנספורמציה וגרורות. אקטין תאים רבים הקשורים לרקמה תקינה מכילים צרורות של אקטין בצורת סיבי
שינויי הזדקנות בתכונות המתיחה של הגידים: ההשפעות של מקטע הנפח של פיבריל קולגן רקמות חיבור הן תרכובות ביולוגיות הכוללות פיבריל קולגן המוטמעים בתוך ג’ל מועשר-פרוטאוגליקן (PG) בתוך המטריצות החוץ-תאיות (ECMs). שינויי הזדקנות בתכונות המכאניות של הרקמות נמצאו קשורים בשינויים במבנה של ECMs, כלומר, קוטר הפיבריל. עם זאת, הניסיונות לכמת את הקשר בין קוטר הפיבריל לבין התכונות המכאניות הניבו ראיות שנויות במחלוקת. מאמר זה מתאר גישה חדשנית המבוססת על חוק התערובות (rule of mixtures) עבור תרכובות סיבים בכדי לאמוד את התלות של שינויים קשורי-גיל בכוח המתיחה של הגידים (σ) וקשיחות (E) על מקטע אזור חתך-הרוחב של פיבריל קולגן (p), הקשור במקטע הנפח של הפיבריל. גידי זנב של עכברי C57BL6 בגילאי 1.6-35.3 חודשים נמתחו עד נקודת הכשל בכדי לקבוע את σ או E. מדידות מקבילות של p כפונקציה של גיל נערכו בעזרת מיקרוסקופ מעבר אלקטרון. מודלים מתמטיים (חוק התערובות) של פיברילים המחזקים ג’ל PG בגידים יושמו בכדי לבדוק את ההשפעה של p על שינויי הזדקנות ב- σ וב- E. הגודל של σ, E ו- p עלה במהירות מ- 1.6 חודשים עד 4.0 חודשים (P-value < 0.05) לפני שהגיע לקבוע (תלוי גיל) מ- 4.0 חודשים עד 29.0 חודשים (P-value < 0.05). מגמה זו המשיכה עבור E ו- p (P-value < 0.05) מ- 29.0 חודשים עד 35.3 חודשים, אך לא עבור σ, שפחת בהדרגה (P-value < 0.05). ניתוח רגרסיה ליניארית הראה כי שינויים קשורי-גיל ב-σ ו- E הם בעלי קורלציה חיובית ל- p (P-value < 0.05). מקטע אזור חתך הרוחב של פיבריל קולגן (p) הינו פרדיקטור מובהק של שינויי הזדקנות ב- σ ו- E
מוגן בזכויות יוצרים ©2012-2023 אוצר אקדמי – מבית Right4U כל הזכויות שמורות.