(19/11/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

מאמרים מתורגמים לעברית

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

Social work skills and knowledge: A practice handbook

16. באיסוף מידע בעבודה סוציאלית יש להתנהג בנחישות על מנת לאסוף את המידע הדרוש לנו. האופן בו נאסוף את המידע ורמת הדייקנות במידע יכולה לשנות את ההחלטה שנקבל ביחס למטופל. לעיתים איסוף מידע עלול לגרום לאי נוחות מצד המטופלים שכן לא תמיד הם רוצים שנדע הכל עליהם. איסוף מידע בעבודה סוציאלית הינו מרכיב חשוב אשר אופן ביצוע יכול להשפיע על מהלך הטיפול ומטרותיו. בעת איסוף המידע על העובד הסוציאלי להיות מודע להתנהגות המטופל ולהתאים עצמו על מנת לקבל את המידע המדויק ביותר שישרת אותו הלאה. איסוף מידע כרוך בשאילת השאלות הנכונות, בתכנונן ובמודעות העצמית של העובד הסוציאלי לגביי העמדות השיפוטיות שלו. על מנת לאסוף מידע בצורה הטובה ביותר יש לפתח מיומנויות של שאילת שאלות טובות ותכנון בהשגת מטרה זו.  יש לזכור כי הפעולות שאנו עושים על מנת לאסוף את המידע עלולות לתרום בדרכים שונות למשתמשי השירות או לחילופין ליצור תחושת אכזבה מהשירות שקיבלו. בעת איסוף המידע עלינו לשים לב לכמה דברים: א’- לשאול שאלות טובות- לעיתים יש נטייה להגיע לראיון עם קיבעון מסוים אשר לעיתים אנו לא מודעות לו. חלק מהפעולות של העובד יכולות להקל על המרואיין להרתיע אותו. ב- ישנן שבע שגיאות נפוצות בעת הריאיון שעלינו לשים לב אליהן שאלת שאלות מובילות, לשאול שאלות בזמן הלא נכון (הן משמשות כהסחות דעת או הפרעות),לשאול שאלות סגורות הקוראות לתשובה של כן  או  לא כאשר רצוי מידע נוסף, לשאול שאלות לא רלוונטיות (בידיעה שהתשובה לא תועיל),לשאול יותר משאלה אחת בכל פעם, לשאול שאלות מורכבות, לשאול אדם למה משהו קורה בהנחה שהיא יודעת את התשובה. ישנם כמה סוגי שאלות שיכולים לתרום לנו: 17.

קרא עוד »

Social work skills and knowledge: A practice handbook (הצעה לתרגום חלק מתוך ספר)

Trevithick, P. (2011). Social work skills and knowledge: A practice handbook. London, UK: McGraw-Hill (Ch. 7, pp. 198-210). **חלק מתוך ספר**  מיומנות הראיון 16. באיסוף מידע בעבודה סוציאלית יש להתנהג בנחישות על מנת לאסוף את המידע הדרוש לנו. האופן בו נאסוף את המידע ורמת הדייקנות במידע יכולה לשנות את ההחלטה שנקבל ביחס למטופל. לעיתים איסוף מידע עלול לגרום לאי נוחות מצד המטופלים שכן לא תמיד הם רוצים שנדע הכל עליהם. איסוף מידע בעבודה סוציאלית הינו מרכיב חשוב אשר אופן ביצוע יכול להשפיע על מהלך הטיפול ומטרותיו. בעת איסוף המידע על העובד הסוציאלי להיות מודע להתנהגות המטופל ולהתאים עצמו על מנת לקבל את המידע המדויק ביותר שישרת אותו הלאה. איסוף מידע כרוך בשאילת השאלות הנכונות, בתכנונן ובמודעות העצמית של העובד הסוציאלי לגביי העמדות השיפוטיות שלו. על מנת לאסוף מידע בצורה הטובה ביותר יש לפתח מיומנויות של שאילת שאלות טובות ותכנון בהשגת מטרה זו.  יש לזכור כי הפעולות שאנו עושים על מנת לאסוף את המידע עלולות לתרום בדרכים שונות למשתמשי השירות או לחילופין ליצור תחושת אכזבה מהשירות שקיבלו. בעת איסוף המידע עלינו לשים לב לכמה דברים: א’- לשאול שאלות טובות- לעיתים יש נטייה להגיע לראיון עם קיבעון מסוים אשר לעיתים אנו לא מודעות לו. חלק מהפעולות של העובד יכולות להקל על המרואיין להרתיע אותו. ב- ישנן שבע שגיאות נפוצות בעת הריאיון שעלינו לשים לב אליהן שאלת שאלות מובילות, לשאול שאלות בזמן הלא נכון (הן משמשות כהסחות דעת או הפרעות),לשאול שאלות סגורות הקוראות לתשובה של כן  או  לא כאשר רצוי מידע נוסף, לשאול שאלות לא רלוונטיות (בידיעה שהתשובה לא תועיל),לשאול יותר משאלה אחת בכל פעם, לשאול שאלות מורכבות, לשאול אדם למה

קרא עוד »

Software visualization and deep transfer learning for effective software defect prediction

Keywords: cross project defect prediction, within project defect prediction, deep transfer learning, self-attention, software visualization. Software visualization and deep transfer learning for effective software defect prediction הדמיית מידע ולמידת העברה עמוקה (deep transfer learning) לחיזוי יעיל של כשלי תוכנה אבסטרקט יעד חיזוי כשלי תוכנה הינו איתור אוטומטי של מודולי קוד פגומים לשם מיקוד יעיל יותר של משאבי בדיקה ומאמץ אנושי. באופן טיפוסי, צינורות חיזוי פגמים בתוכנה מורכבים משני חלקים: הראשון מחלץ מאפייני תכנית, כמו עצי סינטקס מופשטים, על ידי שימוש בכלים חיצוניים; השני מיישם מודלים של מיון מבוסס למידת מכונה על אותם מאפיינים בשביל לחזות מודולים פגומים. מאחר וגישות אלו תלויות בכלי חילוץ מאפיינים ספציפיים, הבנייה האפקטיבית של רוב המודלים המדויקים דורשת ממייני למידת מכונה שנעשו במיוחד למטרה זו (custom-tailored). על מנת לצמצם את הפער בין למידה עמוקה וחיזוי כשלים, אנו מציעים מסגרת עקרון קצה לקצה היכולה להשיג חיזוי תוצאות עבור תכניות ללא שימוש בכלי חילוץ מאפיינים. לשם כך, אנו ראשית מדמים תכניות כדימויים, מיישמים את מנגנון תשומת הלב (self-attention mechanism) על מנת לחלץ מאפייני דימוי, מפעילים למידת העברה כדי להפחית את הבדל חלוקות הדגימה בין הפרויקטים, ולבסוף מזינים את קבצי הדימוי אל מודל הלמידה העמוקה, המאומן מראש לחיזוי כשלים. ניסויים עם 10 פרויקטים קוד פתוח ממערך הנתונים PROMISE מראים כי השיטה שלנו יכולה לשפר חיזוי כשלים בין-פרויקטים (cross-project) ותוך-פרויקטים (within-project). פרטי הקוד שלנו נגישים ב- https://zenodo.org/record/3373409#.XV0Oy5Mza35. 1. הקדמה טכניקות חיזוי כשלי תוכנה יכולות לסייע למפתחי תוכנה לאתר מודולי קוד פגומים אוטומטית, כדי לחסוך מאמץ אנושי ומשאבים חומריים. רוב שיטות החיזוי בונות מודלים לחיזוי המבוססים על מודולים בקוד המקור ונתוני

קרא עוד »

Solution-Focused Counseling for Eating Disorders

ייעוץ ממוקד פיתרון להפרעות אכילה מאמר המבוסס על תוכנית שהוצגה באגודה האמריקאית לייעוץ 2012, סן פרנסיסקו, 21-25 במרץ. מילות מפתח: הפרעות אכילה – Eating Disorders, ייעוץ – Counseling, פיתרון – Solution, התמכרות – binging, התערבות – intervention, אקלקטי – eclectic הפרעת אכילה הוא סיווג אבחוני במדריך האבחון הסטטיסטי להפרעות נפשיות, מהדורה רביעית, עדכון טקסט (DSM-IV-TR; האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי [APA], 2000) הכולל הפרעות קשות בהתנהגות אכילה. במאמר זה, ייעוץ ממוקד פתרון (Guterman, 1996, 1998, 2006; Guterman & Leite, 2006; Guterman), (Mecias, & Ainbinder, 2005; Rudes & Guterman, 2005) מוצג כטיפול יעיל להפרעות אכילה. ייעוץ ממוקד פתרון הוא מודל קליני מקיף שהושפע מעבודתם החלוצית של Steve de Shazer (1985, 1988, 1991, 1994)) ועמיתיו (de Shazer et al., 1986; Molnar & de Shazer, 1987) במרכז הטיפולי המשפחתי Brief במילווקי, וויסקונסין. מצאנו כי ייעוץ ממוקד פתרון הוא מודל הולם להפרעות אכילה מכיוון שזוהי גישה מבוססת כוח המדגישה את המשאבים הקיימים והפוטנציאליים של הלקוחות. ייעוץ ממוקד פתרון מציע אלטרנטיבה לגישות הטיפול הרווחות ממוקדות בעיות בהפרעות אכילה, שעשויות לעורר התנגדות במהלך תהליך השינוי. בנוסף, מודל זה נבדל מהגישה ממוקדת הפתרונות שפיתחה de Shazer  1988,) 1991, 1994,1985) ) ככל שהיא משלבת תכונות בעלות חשיבות ראשונית לייעוץ כולל נקודת מבט רב תרבותית וגישה אקלקטית (Guterman, 1996, 2006; Guterman & Leite, 2006; Guterman et al., 2005; ; Rudes & Guterman, 2005). מספר מוגבל של גישות ממוקדות פתרון להפרעות אכילה כבר פותחו (למשל Berg & Steiner, 2003; McFarland, 1995; O’Halloran, 1999). Berg and Steiner (2003) תיארו שימוש בטיפול ממוקד פתרון לילדים עם הפרעות אכילה. O’Halloran (1999) שימוש בגישה ממוקדת פתרון

קרא עוד »

Still an American Mortality Salience and Treatment of Suspected Terrorists

Still an American? Mortality Salience and Treatment of Suspected Terrorists עדיין אמריקאי? טיפול באמצעות בולטות המוות בטרוריסטים חשודים בעולם של ימינו לאחר ה -11 בספטמבר, חשוב לבחון את הגורמים הפסיכולוגיים הקשורים באמונות לגבי הטיפול הנכון בחשודים במעורבות טרור. אנו מדווחים על שני ניסויים בנושא ההשפעה של בולטות המוות על נכונותם של אנשים למנוע הגנות פרוצדוראליות מחשודים בטרור. תזכורות למוות הובילו את המשתתפים להרחיב יותר הגנות פרוצדוראליות כלפי חשוד בטרור אמריקני, אך פחות כלפי סעודי. במחקר 2, שכפלנו והארכנו את התוצאות של מחקר 1 בכך שהראינו, שהתמיכה באמצעי חקירה קיצוניים הייתה ספציפית לחברי קבוצות אויב חיצוניות (למשל, סעודים), בניגוד לקבוצות חוץ שאינן אויב (למשל בולגרים). התוצאות נדונות במונחים של תיאוריית ניהול טרור. במהלך 9 השנים האחרונות התנהל ויכוח נרחב בעניין הזכויות וההגנות שיש לתת לחשודים במעורבות טרוריסטית. ויכוח זה נע בין האפשרות של עינויים ושימוש בטכניקות חקירה יוצאות דופן לחשודים שנתפסו בחו”ל, לבין האפשרות של לתת לחשודים גישה ליועץ, וזכותם של החשודים שנתפסו בארצות הברית לראות את הראיות שהצטברו נגדם. לדיון המתמשך הזה רלוונטיים אירועי 11 בספטמבר 2001 וכן השינויים שבאו בעקבותיהם, הן בכיוון מדיניות החוץ האמריקאית והן במצבם הפסיכולוגי של אמריקנים מן השורה.  התמונה של מגדלים בוערים, כמו גם תזכורות מתמידות של מוות בעירק ובאפגניסטן, הציבו את הנושא של המוות שלנו בקדמת הבמה של הפסיכולוגיה. לבולטות המוות יש השפעה עמוקה על עמדותיהם הפוליטיות של אנשים ועל תחושות השיפוט שלהם (Cohen, Ogilvie, Solomon, Greenberg, & Pyszczynski, 2005;, Landau Solomon et al., 2004 ). אנו מבקשים לבחון במחקרים שדווחו כאן, כיצד תזכורות למוות שלהם עצמם, משפיעות על אמונותיהם של האמריקנים לגבי אופן

קרא עוד »

Strategic introduction of the marketplace channel under spillovers from online to offline sales

מבוא לאסטרטגיה של ערוץ המכירה הישיר בתנאיי אפקט גלישה בין מכירות מקוונות לבלתי מקוונות Keywords: Supply chain management, multi-channel retailing, e-channel spillover, sales efficiency, game theory תקציר התרחבות המסחר הקמעונאי המקוון בשנים האחרונות יצרה את ערוץ המכירה המקוונת הישירה, שבו היצרנים מוכרים ישירות לצרכנים ומשלמים אגרה למתווכים האלקטרוניים (e-tailers). ערוץ מכירה זה, שלא כערוצי התיווך המסחרי הרגילים, מעניק ליצרנים שליטה מוחלטת במחירים מה שמסייע להגן על בתי המסחר הממשיים, בעיקר במצב של אפקטי גלישה בין המכירות המקוונות לבלתי מקוונות. אולם הערוץ הזה אינו מופעל במצבים מסוימים, בשל דמי השימוש הגבוהים בפלטפורמה ואי הצלחתם של היצרנים במכירות קמעונאיות ישירות. הגישות השונות לערוץ המכירה הישירה מעוררות את השאלה האם יש טעם להפעיל את ערוץ המכירה הישירה במקביל לערוץ התיווך המקוון, ואם כן, באילו תנאים. במאמר זה נתייחס לשאלות אלה באמצעות מדידת השפעה הכוללת של אפקט הגלישה במסחר המקוון, עלות הפלטפורמה הגבוהה וחוסר היעילות של המסחר הקמעונאי של היצרנים. מחקר זה מוכיח כי נכונותם של היצרנים ושל המתווכים הדיגיטליים להרחיב את המסחר בערוץ המכירה הישירה יורדת בהשפעת אפקט הגלישה. גילינו שצירוף שתי המגמות יוצר שינוי באחוזים לתועלת שני הצדדים (שיפור פארטו), כך במצב של אפקט גלישה מתון. הגענו גם למסקנה מעניינת, שהופעת המכירה המקוונת הישירה שינתה מן היסוד את השפעת הגלישה על הקמעונאים המקוונים, וחיזקה את ההשפעות הקיימות של המכירה הישירה על היצרנים. זאת ועוד: עליית תעריפי הפלטפורמה איננה חייבת להניע את הקמעונאים המקוונים לפעול בערוץ המכירה הישירה, והמכירה הלא יעילה של היצרנים עשויה להועיל לקמעונאים המקוונים או להזיק להם, בהתאם לגובהם של תעריפי הפלטפורמה. מילות מפתח: ניהול שרשרת האספקה (Supply chain management);

קרא עוד »

Strategic knowledge management and enterprise social media

אסטרטגיות ניהול מידע ויוזמות של רשתות חברתיות   2. ניהול ידע “חברתי” ידע הוא “מידע מקושר לניסיון, הקשר, פרשנות והרהור” (Davenport et al., 1998, p.43), ומעט חולקים על ערכו (Lehrer, 2000). ידע הוא מקור ליתרון תחרותי ומאפיין קיימות בכלכלה המודרנית (Adler, 2001; Drucker, 1993). בהקשר זה, 5 מאפיינים של ידע מייצרים השלכות אסטרטגיות חיוניות לניהול: המידה שניתן להעבירו כדי ליצור יתרון תחרותי. הגישה החברתית של התוכן שניתן לשלבו. המידה בה הוא מותאם לייצר ערך כלשהו. רמת ההתמחות שבו אשר יוצרת מחסומים לחיקויו. הצורך בידע כחלק מהתהליכים הקריטיים של החברה (Grant, 1996). חברות שבהן השלכות אלו גבוהות מכונות כבעלות ידע נרחב, כלומר שהידע הוא מקור אסטרטגי יותר חשוב לכשירות הליבה של החברה מאשר שאר המקורות (Starbuck, 1992). ניהול מידע אסטרטגי (SKM) מנסה ליצור שימוש עם הידע (Davenport et al., 1998, p.44), דבר היוצר ניהול ידע לכשעצמו כמקור ליתרון תחרותי הישרדותי. Wiig (1997) מתייחס לניהול ידע כדרך לאפשר לחברה ליצור ערך מידע המוטבע במשאבים, גלוי או רדום. ניהול ידע מוצלח במיוחד במציאת ידע גלוי בצורה של תהליכים נצפים, מפרטים, חוזים וכדומה, בעוד ניהול ידע רדום נתפש כיותר בעייתי (von Krogh et al., 2000). ידע רדום נוגע באינטואיציה שלנו, הוא אוטומטי ונדרש ממנו להיות מתוקשר כדי להיות גלוי, ולכן שימושי לאחרים (Eraut, 2000). חוסר היכולת להתמודד אפקטיבית עם ידע רדום נתפש כמקור פוטנציאלי  לכישלון פרויקטים של ניהול מידע (Fahey and Prusak, 1998). על פי Nonaka (1990), המרכיב הקריטי הדרוש להפוך ידע רדום לגלוי הוא קידוד (Hansen et al., 1999). הרבה חוקרים מכמתים ידע, מתייחסים אליו כישות שניתנת לתפיסה, תקשור ולאגירה (Fahey and Prusak, 1998). אולם, ידע

קרא עוד »

Stress and Release Case Studies of Teacher Resilience Following a Mindfulness-Based Intervention

מתח ושחרור: תיאור מקרי מבחן של גמישות (Resilience)- מורים בעקבות התערבות המבוססת על מיינדפולנס דבורה ל. סצוסלר (Deborah L. Schussler), אנה דוויס (Anna Deweese), דמירה רשיד (Damira Rasheed), אנת’וני דמאורו (Anthony Demauro), ג’ושוע בראון (Joshua Brown), מרק גרינברג (Mark Greenberg), פטריסיה ג’נינגס (Patricia A. Jennings) המחקר הכולל האיכותני הזה שאוסף מקרי מבחן בוחן את חווייתם של מורים בבתי ספר יסודיים עם מתח והמנגנונים של שינוי הקשורים להתפתחות של גמישות ויכולת התאוששות (Resilience) בעקבות התערבות המבוססת על מיינדפולנס, יצירת מודעות ויכולת גמישות והתאוששות בחינוך (CARE, Cultivating Awareness and Resilience in Education). התוצאות מציעות שמידת הלחץ שמורים ומורות חוות חשובה פחות מהאופן שבו הן רואות ותופסות את הלחץ שלהן. מורות אשר מפתחות יכולת גמישות תרגלו מודעות של מיינדפולנס ולא הגיבו באוטומטיות בסיטואציות יחד עם סיבולת בריאה של מתח ויכולת לעצב את המצב. גורמים תומכים אחרים כללו תמיכה קהילתית, תשומת לב ודאגה עצמית, ושילוב מתמשך של תרגולים שמתמקדים בתשומת לב לרגשות. בשילוב, היכולות כללו אפשרו למורות להגיב יותר בחמלה לתלמידיהן. ההשלכות על ההתפתחות המקצועית של המורות שמטופחת על ידי יכולת הגמישות והתאוששות יידונו. תשומת הלב למתח ולחץ שנחווים על ידי המורים גברה בשנים האחרונות, תוך הבנה עמוקה שסביבות העבודה שבהן המורות מתפקדות טעונים בציפיות מאתגרות באופן גובר ולעיתים בלתי הגיוניות, בעיקר בבתי ספר עירוניים. האתגרים עשויים לכלול, אך לא רק מוגבלים לכיתות גדולות, מספר גובר של תלמידים שחווים מחסור וחוסר ביטחון בהקשר של מזון, אלימות בקהילות, שינויים משמעותיים בתכנית הלימודים כמו ה Common Core שאינם מלווים במשאבים מספקים או התפתחות מקצועית, וההתרבות של מדדים ערכיים וסוגים נוספים של מערכות הערכת-מורים שמגדירים לימוד יעיל

קרא עוד »

Student and teacher perceptions on student-teacher relationship quality

Student and teacher perceptions on student-teacher relationship quality: A middle school perspective Sara L. Prewett, David A. Bergin, Francis L. Huang תקציר מחקר זה חקר 336 תלמידי חטיבת הביניים של כיתות ה ‘, ו’ עם עשרה מורים למתמטיקה שלהם. המחברים השתמשו ברגרסיה לינארית רב-שלבית בת חמישה שלבים כדי לבחון מהם הגורמים הקשורים לאיכות היחסים של התלמידים עם המורים. מחקרים מראים שתפיסות חיוביות של המורים לגבי הקשר שלהם עם התלמידים מנבא את את התפיסות של התלמידים שלהם והדיווחים של התלמידים על העניין שלהם במתמטיקה והערכה עצמית חיובית מנבא את את הקשר עם המורים. התנהגות פרו-חברתית של המורים בכיתה ותמיכה רגשית-חברתית היו המנבאים החזקים ביותר של השקפותיהם של תלמידים על יחסים איכותיים עם מוריהם; הן התנהגויות כיתתיות פרו-חברתיות והן תמיכה חברתית-רגשית ניתנות לחישוב, והמחברים דנים בהשלכות על האופן שבו התנהגויות המורים מעצבות את השקפותיהם החיוביות של התלמידים על יחסי התלמיד-מורה שלהם. מחקר על החשיבות של איכות גבוהה של מערכות יחסים מורה-תלמיד קיבל תשומת לב גוברת במשך 20 השנים האחרונות (רורדה, קומן, ספליט ואוארט, 2011). איכות גבוהה של יחסי מורה-תלמיד מספקים בסיס תומך ללמידת תלמידים לטווח ארוך (Hamre & Pianta, 2001). כאשר התלמידים מרגישים שהמורים שלהם מחבבים אותם, הם נוטים לביצוים טובים יותר מבחינה אקדמית ומעורבות בית ספרית גדולה יותר (Wang & Eccles, 2013). מחקרים רבים מצאו כי תלמידים עם יחסי מורים קרובים יותר צפויים לחוות עניין באקדמיה, מעורבות, הישגים, יעילות עצמית ומוטיבציה בהשוואה לתלמידים בעלי קשרים רחוקים יותר ((Fast et al., 2010; Sakiz, Pape, & Hoy, 2012; Tosto, Asbury, Mazzocco, Petrill, & Kovas, 2016; Wen tzel, Battle, Russell, & Looney, 2010)).  יתר

קרא עוד »

Survey of Machine Learning Algorithms for Disease Diagnostic

Survey of Machine Learning Algorithms for Disease Diagnostic תקציר בהדמיה רפואית, אבחון ממוחשב (CAD) הוא תחום מחקר  דינמי ההולך וגדל במהירות. בשנים האחרונות נעשים ניסיונות משמעותיים להעלאת יישומי אבחון ממוחשבים, משום ששגיאות במערכות אבחון רפואיות עלולות לגרום להטעיה רצינית של טיפול רפואי. למידת מכונה חשובה באבחון בעזרת מחשב. לאחר יצירת משוואה קלה, לא ניתן לציין במדויק אובייקטים כגון איברים. לכן, זיהוי תבניות כולל באופן יסודי למידה מדוגמאות. בתחום הביו-רפואי, זיהוי תבניות ומכונות למידה מבטיחים את הדיוק המשופר של תפיסה ואבחון של מחלות. הם גם מקדמים את האובייקטיביות של תהליך קבלת ההחלטות. לניתוח נתונים ביו-רפואיים ביו-ממדיים ומולטימודליים, הלמידה של מכונה מציעה גישה ראויה ליצירת אלגוריתמים קלאסיים ואוטומטיים. מסמך סקר זה מספק ניתוח השוואתי של אלגוריתמים שונים של למידה במחשב לאבחון מחלות שונות כגון מחלת לב, מחלת סוכרת, מחלת כבד, מחלת דנגי ומחלת הפטיטיס. הוא מביא את תשומת הלב לסוג של ​​אלגוריתמים למידה של מכונה וכלים המשמשים לניתוח של מחלות ושל תהליך קבלת ההחלטות בהתאם. 1. הקדמה בינה מלאכותית יכולה לאפשר למחשב לחשוב. המחשב נעשה הרבה יותר אינטליגנטי על ידי בינה מלאכותית. למידת מכונה היא תת שדה של מחקר בבינה מלאכותית. חוקרים שונים סבורים שללא למידה, לא ניתן לפתח אינטליגנציה. ישנם סוגים רבים של טכניקות למידת מכונה המוצגות באיור 1. מפוקח, ללא פיקוח, פיקוח למחצה, חיזוק, למידה אבולוציונית ולמידה עמוקה הם סוגים של טכניקות למידת מכונה. טכניקות אלה משמשות לסיווג קבוצת הנתונים. תרשים 1 טכניקות של לימוד מכונה 1) למידה בפיקוח: מוצע מערך הדרכה של דוגמאות עם מטרות מתאימות ועל בסיס מערך הדרכה זה, אלגוריתמים מגיבים כראוי לכל התשומות האפשריות. הלמידה מהדוגמאות

קרא עוד »

Syntactic Recurrent Neural Network for Authorship Attribution

רשת עצבית חוזרת תחבירית לייחוס מחבר תקציר סגנון כתיבה הוא שילוב עקבי של החלטות ברמות שונות של ייצור שפה כולל מילוניות, תחביריות ומבניות הקשורות למחבר ספציפי (או לקבוצות מחברים). בעוד שמודלים מבוססי-מילים נחקרו באופן נרחב בטקסט מסווג מבוסס-סגנון, הסתמכות על קונטקסט הופך את המודל לפחות מדרגי כאשר מדובר בנתונים הטרוגניים המורכבים מנושאים שונים. מצד שני, מודלים תחביריים שאינם תלויים בקונטקסט, חזקים יותר לעומת שונות של נושאים. במאמר זה אנו מציגים רשת עצבית חוזרת תחבירית  לקידוד דפוסים תחביריים של מסמך במבנה היררכי. המודל לומד תחילה את הייצוג התחבירי של משפטים מתוך רצף התגים של חלק מהדיבור. לצורך כך אנו מנצלים גם פילטרים מפותלים וגם זיכרונות ארוכי / קצרי טווח כדי לחקור את התלות לטווח הקצר ולטווח הארוך של תגי חלק מהדיבור במשפטים. לאחר מכן, הייצוגים התחביריים של משפטים מצטברים לכדי ייצוג מסמכים באמצעות רשתות עצביות חוזרות. תוצאות הניסוי שלנו על מערך הנתונים של PAN 2012 עבור משימת ייחוס המחבר מראות, כי תחבירית רשת עצבית חוזרת עולה ב 14% יותר מהמודל הלקסיקלי עם הארכיטקטורה הזהה מבחינת הדיוק. 1. הקדמה אנשים מבטאים את מחשבותיהם בדרכים שונות הנובעות מגורמים רבים ביניהם מוסכמות השפה, הרקע החינוכי קהל היעד וכו’. על השפה הכתובה ,השילוב בין החלטות קבועות, מודעות או לא מודעות בהפקת השפה המכונות סגנון כתיבה, נעשה לימוד רחב. עבודה מוקדמת בנושא סטילומטריה חישובית הוצגה בשנות השישים על ידיMosteller and Wallace   בכתבי הפדרליסט (Mosteller and Wallace, 1964). זמינות חסרת תקדים של נתונים דיגיטליים בשנים האחרונות יחד עם ההתקדמות בלימוד טכניקות מכונה, הובילו לעלייה בתשומת לב המלומדים בתחום הסטילומטריה החישובית (Koppel et al., 2009; Neal et

קרא עוד »

TAKING INTERNATIONALISM SERIOUSLY: WHY INTERNATIONAL CRIMINAL LAW MATTERS

Keywords: internationalism, ICC, ICL, robust internationalism, criminal law, deterrence מדוע המשפט הפלילי הבינלאומי חשוב מרים גור-אריה* ואלון הראל** מבוא לעתים קרובות נטען כי המשפט הפלילי הבינלאומי (ICL) נועד להתגבר על ליקויים במערכות משפטיות לאומיות. כאשר המדינה אינה מסוגלת או לא מוכנה להעניש, הדבר חייב להיות מוחלף על ידי גורם אמין ואובייקטיבי. על פי השקפה זו, ICL הוא פתרון פרגמטי לחלקיקיות ו/או חוסר היעילות של מערכות משפטיות לאומיות.1 מאמר זה דוחה השקפה כזו; ICL אינו פתרון פרגמטי לחלקיקיות, חוסר אחריות ו/או חוסר יעילות במערכות המשפט הלאומיות. ICL הוא גם לא בינלאומי באופן מקרי או בשל תכונות מותנות כמו כשירות רבה יותר של בתי דין בינלאומיים, נשיאה באחריות או האובייקטיביות הטובה יותר שלהם. במקום זאת, הסחורה של המשפט הפלילי הבינלאומי ואת הערכים שהוא מקדם יכולים להיות מסופקים רק על ידי גופים בינלאומיים.2 אנו קוראים לגישה זו “אינטרנציונליזם איתן”. על פי האינטרנציונליזם האיתן, אופי בתי הדין הבינלאומי המוטל על יישום המשפט הפלילי הבינלאומי, הוא הכרחי כדי למלא בהצלחה את המשימה שלו. המאמר ממשיך וטוען כי אינטרנציונליזם איתן מוכר באופן מרומז על ידי מייסדי ICL והוא משתקף גם בטבעם של פשעים בינלאומיים כמו גם בכמה מהדוקטרינות של ICL. אי ההכרה באינטרנציונליזם איתן אינו תואם את המציאות של ה-ICL כפי שהיא מיושמת כיום. השקפה זו עשויה להיראות מנוגדת לאינטואיציה. אחרי הכל, למה צריך ICL להיות בהכרח בינלאומי? לא צריך פשוט לבחור את הגורם (אם לאומי או בינלאומי) אשר מסוגל למנוע או להרתיע את ביצוע פשעים או להגשים את מטרות התגמול בצורה הטובה ביותר? אם בתי המשפט הלאומיים או גופים אחרים יכולים לעשות את זה טוב

קרא עוד »
אין יותר חומרים להציג

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.