The Cross-Section of Expected Stock Returns
מילות מפתח: כלכלה, מניות, תשואות, חברות, בורסה, שוק תקציר: מאמר זה מוצא כי המשתנים גודל (ME) ויחס מכפיל הון (;BE/ME שני משתנים שניתן למדוד בקלות) משתלבים בכדי ללכוד את השונות בתשואות הממוצעות הקשורות לשוק ,גודל, מינוף, הון עצמי ויחסי רווח ומחיר. יתר על כן, כאשר בדקנו שונות β (שאינה קשורה לגודל), אז היחס בין β השוק והתשואה הממוצעת שטוחה, וכך גם כאשר β הוא המשתנה הסיבתי היחידי. מבוא: מודל תמחור נכסי ההון המכונה בדרך כלל CAPM קיבל חשיבות לא מעטה בעולם הפיננסי, במיוחד בכל הנוגע לחישוב עלות ההון (התשואה שבעל מניות רגיל דורש מהחברה). ההנחה הבסיסית שעליה בנוי מודל ה- CAPM היא שתיק ההשקעות הוא תמיד יעיל מבחינת ממוצע-שונות, מה שאומר במילים פשוטות שהמשקיעים הם רציונליים בתהליך קבלת ההחלטות שלהם. המוטיבציה המחקרית של מאמר זה היא לבחון מהן ההשלכות של מודל CAPM בעולם האמיתי ולהבין ולסקור פרמטרים או הרחבות של CAPM שהופכים אותו ליישומי יותר. סקול, בלק וג’נסון מוצאים כי קיים קשר פשוט בין התשואות הממוצעות למצב השוק בתקופה של (1926-1968) – לפי נתוני הבורסה בניו יורק (NYSE). ולכן, הגיעו התנגדויות רבות שהועלו נגד ה- CAPM. את הסוגיה המשמעותית ביותר העלה רולף וו באנץ במאמרו משנת 1981 על השפעת גודל המניות על התשואות שלהן. השפעת הגודל המניות מתארת את העדויות המעשיות למניות בעלות מחירים נמוכים המעניקות תשואות גבוהות יותר ממניות בעלות מחירים גבוהים, וזאת למרות עלויות בטא נמוכות יותר (בטא היא מדד סטטיסטי הקובע את רגישות מחיר המניה למדד השוק; בדרך כלל מניית בטא גבוהה נחשבת למניה המחפשת סיכונים). התנגדות נוספת שהועלתה נגד CAPM הייתה מהמודל של בהנדרי שטען כי