מאמרים אקדמיים

    סטריאוטיפים מגדריים, העדפות חד-מגדריות ושונות ארגונית בהעסקת נשים: ראיות מחברות לעריכת דין Elizabeth H. GormanUniversity of Virginia תקציר לימודי מעבדה הראו שסטריאוטיפים ומשוא פנים (אפליה) קבוצתי משפיעים על התפיסות וההערכות של אנשים אחרים, אך מחקר אמפירי עדיין לא קישר תהליכים אלה לפערים מיגדריים במקום עבודה אמיתי. מחקר זה מציע כי הסטריאוטיפיות המיגדרית של הבחירה וההעדפות המגדריות של מקבלי ההחלטות מעצימות את אי-שוויון המינים בהעסקת עובדים. טיעונים אלה נבדקו עם נתונים על משרדי עורכי דין גדולים בארה”ב באמצע שנות ה-90. הממצאים מראים כי כאשר קריטריוני הבחירה כוללים מספר רב יותר של מאפיינים גבריים באופן סטריאוטיפי, נשים מהוות חלק קטן יותר מהמועסקים החדשים. לעומת זאת, כאשר הקריטריונים כוללים תכונות נשיות יותר באופן סטריאוטיפי, הנשים מיוצגות יותר בקרב המועסקים החדשים. נשים בעמדות של מקבלי החלטות ממלאות יותר משרות פנויות ע”י נשים מאשר גברים בעמדות של מקבלי החלטות. אולם בקרב תפקידים ברמה ההתחלתית קרי תפקידים זוטרים, השפעה זו פוחתת כאשר גדל חלקן של הנשים במשרות גבוהות לכוון שיווי משקל מגדרי. אי-שוויון המגדר בהקצאה לתפקידים ארגוניים נובע מהאינטראקציה בין מין העובדים לבין המבנים והפרקטיקות של העסקת ארגונים. מחקרים קודמים ניתחו את המידה שבה הון אנושי בודד ותכונות אחרות מסבירים את ההשפעה של מגדר על העסקה וקידום, אך פחות תשומת לב ניתנה לתנאים הארגוניים שבהם ההשפעה של המין מודגשת או נרמזת. מנגנונים ארגוניים כאלה ראויים להתחשבות במחקר. כמה מנגנונים ארגוניים הם מבניים בטבעם, בעוד שאחרים פועלים באמצעות תהליכים של אינטראקציה חברתית. מנגנונים מבניים כוללים, לעתים קרובות, מדיניות ושיטות עבודה מבוססות – תיאורי משרות, דרישות זכאות, נוהלי גיוס וכדומה – אשר הינם ניטרליים למראית עין,

רצח-עם והייצור החברתי של אי-מוסריות סיכום מאמר: תמצית המאמר: חקירה של שתי דוגמאות של רצח-עם בשנים המאוחרות של המאה ה-20 – אונס המוני של נשים בבוסניה והרצגובינה ב1992 ורצח העם של הטוטסי ברואנדה ב1994. מטרות המאמר הן, קודם – להתייחס לקשר בין רצח-עם בין צורות אחרות של הדרה חברתית. שנית, לחקור את הגבולות של כמה צורות של הגיון סביר קרימינלי, למשל בתחום הקורבנות (victimology- תחום מחקר) ושל דוגמאות עכשוויות אלו של רצח-עם. לאחר מכן המאמר מסכם בסיוע של גישה אנלטית אחרת הנקראת “הייצור החברתי של אי-מוסריות”. רצח-עם ועידת האו”ם בנושא מניעה וענישה של רצח-עם של שנת 1948 מגדירה רצח-עם כצורה ספציפית של פשע תחת חוק בינלאומי אשר תקפה הן בזמן מלחמה והן בזמן שלום. ועידת האו”ם מכילה שתי מרכיבי מפתח – ההגדרה של קבוצות מוגנות ושל פעולות אסורות. הועדה קובעת שרצח-עם משמעותו: רציחה של חבריה של הקבוצה. גרימת נזק חמור, גופנית או מנטלית לחבריה של הקבוצה. גרימה מכוונת של תנאי חיים כאלו שיביאו להשמדה שלמה או חלקית של הקבוצה. לכפות מצב המכוון למנוע לידות בתוך הקבוצה. העברה בכח של ילדים מתוך הקבוצה לקבוצה אחרת.  מה שמבדיל בין פעולות אלו או אחרות של רצח-עם זהו פחות אם מדובר ברמה מסוימת של אלימות אלא העובדה שמדובר בפשע שנועד ל”חיסולו” של קבוצה אליה מכוונים. מעבר להדרה: חיסול זהו ברור שהסוגים של “טיהור אתני” שנצפו לאחרונה בבוסניה ורואנדה לא יכולים להיות מובנים רק כמין היווצרות קיצונית של מצב ה”או שאתם איתנו או שאתם נגדנו” של שליטה בלעדית. אסטרטגיות “חיסול” חברתי או צבאי הללו כוללות עזיבה מוחלטת או ביטול של “חוקי הכניסה” לחברה השולטת. בכל

סימנים עירוניים של שינויים פנוטיפיים באוכלוסיות של חיות וצמחים בעולם: בני אדם מאתגרים את ההרכב הפנוטיפי, הגנטי והתרבותי של זנים שונים בכך שהם משפיעים על כשירותם ביחידות הנוף שבהן הם מתפתחים. מחקרים עדכניים מראים שייתכן שערים משחקות תפקיד חשוב באבולוציה המודרנית בכך שהן מאיצות שינויים פנוטיפיים בטבע, כולל בחיות, בצמחים, בפטריות ובאורגניזמים נוספים. מחקרים רבים העוסקים בשינויי האקולוגיה האבולוציונית התמקדו במניעים אנתרופוגניים, אך אף לא אחד מהם בחן את ההשפעה ספציפית של העיור על האקולוגיה האבולוציונית או חקר את מנגנוניו. מחקר זה מציג את המנגנונים הקושרים את דפוסי התפתחות העיור בשינויים אבולוציוניים מהירים עבור זנים המשחקים תפקיד פונקציונאלי חשוב באוכלוסיות ובמערכות אקולוגיות. בעזרת מטה-אנליזה של מחקרים ניסויים ותצפיתיים המדווחים על יותר מ- 1600 שינויים פנוטיפיים בזנים באזורים נרחבים נבדוק אם ניתן לבודד שינוי פנוטיפי בעקבות סימני עיור מעבר לרמה הבסיסית המוגדרת וסימנים אנתרופוגניים אחרים. לאחר מכן  נאמוד את ההשלכה היחסית של חמישה סוגים של הפרעות עירוניות, הכוללים שינויים בבתי הגידול, אינטראקציות ביוטיות, הטרוגניות של בית הגידול, הפרעות חדישות, ואינטראקציות חברתיות. המחקר שלנו מצביע על סימן עירוני ברור; קצבי השינוי הפנוטיפי גדולים יותר במערכות מעוירות בהשוואה למערכות אנתרופוגניות טבעיות ולא עירוניות. על ידי קישור של ההתפתחות העירונית למאפיינים המשפיעים על תפקוד המערכת האקולוגית אנו יכולים למפות את השלכות האקו-אבולוציה הפוטנציאליות בדפוסים שמתגלים באזורים עירוניים ולגלות דרכים לשימור תהליכים אקולוגיים חשובים המשפיעים על רווחת בני האדם. גילויים חדשים של שינויים פנוטיפיים כיום מאתגרים את הנחת היסוד שעל-פיה האבולוציה מתפתחת במשך מאות או אלפי שנים. שינויים אנתרופוגניים בתנאים אקולוגיים יכולים להניע שינויים התפתחותיים במאפיינים של זנים שונים היכולים לשנות את תפקוד המערכת האקולוגית