(28/11/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

מאמרים אקדמיים

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

נסו להשמיט אותיות חיבור, לדוגמה: כתבו "טיפול חרדה" ולא "טיפול בחרדה" כתבו "גוש קטיף" ולא "בגוש קטיף"

PERSPECTIVES ON DRESS AND IDENTITY

לבוש וזהות הגדרה של לבוש ב- 1965 הצענו כי המילה “לבוש” (dress) ניתנת להחלפה, באופן כללי, עם מספר מונחים אחרים המשמשים חוקרים בתחום החברה. מונחים אלו כוללים “הופעה”, “ביגוד”, “קישוט”, “עיטור” ו”קוסמטיות”. מאז, בחרנו להשתמש במילה “לבוש” המאפשרת יותר ספציפיות בהשוואה לשאר המונחים. בנוסף, במשך הזמן פיתחנו הגדרה חד משמעית של לבוש, החפה מהטיה או הערכה חברתית או אישית, הניתנת ליישום על פני שלל גבולות לאומיים ותרבותיים, והיא אינקלוסיבית עבור כל התופעות אותן ניתן לציין באופן מדויק בתור לבוש. לפי הגדרה זו, לבוש של אינדיבידואל הינו אוסף של מודיפיקציות של הגוף ו/או תוספות לגוף. לבוש, לפי הגדרה זו, כולל רשימה ארוכה של מודיפיקציות ישירות אפשריות של הגוף כמו תסרוקות, צביעת העור, פירסינג באוזניים והבל פה ריחני, בנוסף לרשימה ארוכה של בגדים, תכשיטים, אביזרי אופנה (אקססוריז), וקטגוריות נוספות של פריטים המתווספים לגוף בתור תוספות. מערכת הסיווג (טבלה 1) מצביעה על סוגי-משנה של מודיפיקציות גוף ותוספות ומספקת סכמה עבור הצלבת-רפרנסים של סוגי-משנה אלו עם תכונותיהם. על בסיס הצלבה זו, ניתן לזהות קעקוע בתור מודיפיקציית גוף המשנה את עיצוב פני השטח וצבע העור וגלים קבועים בשיער בתור מודיפיקציה המשנה את צורה והטקסטורה של השיער. ניתוח לעיצוב האף הינו טרנספורמציה של צורה ונפח המערבת את מערכת השריר-שלד. מכנסיים וצמידים מהווים צורות תחומות (enclosure) מוגדרות-מראש, שלכל אחת מהן תכונות ספציפיות. מעיל ארוך בגזרת A-line, עם כיסים המהווים יחידות-משנה מבניות, מוגדר בתור תיחום, שצורתו הכללית תלויה בהתעטפות, ההתליה, והעיצוב מראש של הבד. עגילים בצורות, טקסטורות וצבעים שונים הינם הצמדות (attachments) שניתן או להחדירם לאוזן או להצמידם באמצעות אטב (קליפ). שמשיות וארנקים מסוגים שונים הינם אובייקטים המוחזקים

קרא עוד »

Physiological demands of competitive basketball

דרישות פיזיולוגיות של כדורסל תחרותי תקציר מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את הדרישות הפיזיולוגיות של כדורסל תחרותי על ידי מדידת צריכת החמצן (VO) ומשתנים אחרים במהלך משחקי התרגול. כל 12 השחקנים (20.4 1.1 שנים) נצפו במשחק של 20 דקות, באותו אופן שבו משחקים בפועל עם נוכחות של שופטים ומאמנים. VO נמדדה על ידי מערכת ניידת במהלך המשחק וריכוז לקטט דם (LA) (אסטר של חומצת חלב) נמדד בהפסקות קצרות. כמו כן צולמו השחקנים לניתוח תנועה-בזמן. שחקנים נשים וגברים הפגינו VO בהתאמה של 33.4 4.0 ו 36.9 2.6mL / kg / min ו- LA של 3.2 0.9 ו 4.2 1.3mmol / L במשחקי התרגול (P40.05). הם בילו 34.1% מזמן המשחק בריצה וקפיצה, 56.8% בהליכה, ו- 9.0% בעמידה. VO שהושג מראש היה מתואם VO במהלך משחק (r50.673) ולאחוז משך הריצה והקפיצה (r50.935 ו 0.962 עבור בנות ובנים, בהתאמה). מחקר זה הוכיח ספיגת חמצן גדולה יותר עבור כדורסל תחרותי מאשר אומדן מבוסס על סיכומים קודמים. המתאם בין היכולת האירובית ורמת הפעילות מצביע על הפוטנציאל של יתרון במצב אירובי בכדורסל. מבוא הכדורסל זכה לפופולאריות עולמית ולמשחקים ולצופים מרותקים עם המאפיינים הדינמיים שלו כספורט של צוות (Ho ff man & Maresh, 2000). בספורט זה, השחקנים מכסים 4500-5000m במהלך 40 דקות משחק, עם מגוון רחב של תנועות רב כיוונית כגון ריצה, כדרור, וסבוב במהירות משתנה וקפיצה (Crisafulli et al., 2002). כדי לבצע תנועות כאלה במהלך הביצוע, נראה כי מערכות מטבוליות אירוביות ואנאירוביות מעורבות בכל משחק (Ciuti et al., 1996). עם זאת, מקובל לחשוב שמטבוליזם אנאירובי הוא נתיב האנרגיה העיקרי במשחק כדורסל, ולכן, תנאים אנאירוביים הודגמה בשיטות (Hunter

קרא עוד »

Police perceptions of rape victims and the impact on case decision making: A systematic review

תפיסות המשטרה של נפגעי אונס וההשפעה על החלטת המקרה E. Sleath & R. Bull המאמר עוסק בשאלה האם קיים קשר בין דעות קדומות על אונס, התנהגות הנאשם ואמינותו ביחס לתוצאות החקירה המשטרתית ולהתנהגות השוטר בעת החקירה. הממצאים שיוצגו לעיל נדלו מתוך מאמר אשר נכתב באנגליה בשנת 2017, אשר בחן עשרות מחקרים באנגליה ובארה”ב משנים 2000-2016.  ראשית, נמצא כי רבים מהשוטרים מחזיקים בדעות שליליות וקדומות לגבי נפגעי עבירות אונס והדבר משפיע על הליך החקירה שלהם ועל המאמץ אותו הם משקיעים כדי להגיע לחקר האמת בקייס. הרבה קייסים של עבירות אונס נופלים עוד בשלב חקירות המשטרה בשל התשת הקורבן בהליך החקירה. בנוסף, השוטרים מעדיפים לסגור את הקייס עוד בהליך החקירה ולא להעבירו לביהמ”ש. אחריות הקורבן: כחלק ממצאי המאמר, מוצגים מספר האשמות הקורבן אשר מתרחשות בהליך החקירה בשל התנהגותו של הקורבן הן במהלך האונס והן במהלך החקירה המשטרתית.  שכרות של הקורבן בעת האונס משפיעה על דעת השוטרים ועל החלטתם אם הסיפור אמין. שיכרון אלכוהול של הקורבנות נחשבים בעייני השוטרים כקורבנות העוסקים בנטילת סיכונים וככאלו, מפחיתים את אמינות הקורבן בעייני השוטרים. בנוסף, קשר אישי, הקודם למקרה האונס, בין הקורבן לאנס יכול להשפיע על החוקר ועל תחושת האמינות שירגיש כלפי הסיפור. שוטרים ייחסו יותר האשמות לקורבנות אונס ככל שרמת היחסים עלתה בין האונס לנאנסת. התנהגות הקורבן: עולה מן המאמר, כי מקצועו של הקורבן, התנהגותו ונראותו משפיעים רבות על השוטרים בהליך החקירה ועל מהימנות סיפור האונס בעייני החוקר. לדוגמא, באחד המחקרים שנעשו, מצאו כי 44% מהשוטרים לא האמינו לסיפור אונס של קורבן אשר עוסקת בזנות. ממצאים נוספים מראים כי קורבן רגוע או רגשות חיוביים של הקורבן בעת

קרא עוד »

Policing at Century’s End

סיכום עמודים 1-19 בפרק “משטור בסוף המאה” במרץ כמה שוטרים בשיקגו ביקרו בבניין באחד האזורים המתפוררים במחוז. שכנים התלוננו על הבניין כבר כמה זמן, אבל השוטרים לא ציפו למה שהם מצאו שם. כל הדלתות נעקרו, בניין היה מלא באשפה, מזרקים, ג’וקים בגודל פולק סווגנים והדיירים של הבניין נמלטו מזמן וחבורות פושעים, מסתננים ונרקומנים מילאו את הבניין. השוטרים התקשרו למפקח המשטרה, והוא זעם על בעל הבניין, שהזניח בצורה כזו את הבניין. הוא הביא איתו צלם שתיעד את המקום, ומצא שהיה מספר עצום של שיחות למוקד החירום לגבי הבניין. הוא העביר את התיק לפרקליטות ושלח יחידת משטרה כדי לגונן על הדיירים שהלכו לבעל הבניין לדרוש שיתקן את הליקויים בו. כשהוא סירב, הוגש נגדו כתב אישום והוא הורשע ברשלנות שהפרה את קוד המגורים של המדינה ונקנס ונדרש לבצע 200 שעות שירות. התנהגות המשטרה במקרה זה, קיום ישיבות עם המשטרה והקהילה, ליווי מפגינים וכו’ כולם מבטאים שינוי במישטור ל”מישטור קהילתי”. פחות מאבק בפושעים ויותר שיטור אזרחי, לעתים על ידי מתנדבים, באזורים המוחלשים ותוך התייעצות עם כל קהילה כדי להבין את צרכיה הספציפיים. זה נובע מההכרה של המשטרה שכדי לפתור בעיות צריך לעבוד בשיתוף פעולה עם גורמים נוספים, וכדי לגרום לזה לעבוד צריך לשנות לא רק את המשטרה, ואולי את שיטת הממשל. ספר זה בוחן כיצד שיקגו המציאה מחדש את המשטרה, ונקטה צעדים לקראת שינוי שיטת הממשל. עם זאת, אזורים אחרים מתקשים עם זה. אנו מקווים שבאמצעות בחינת המקר הספציפי של הצלחתה של שיקגו בתחילת המאה ה-20, נוכל להבין את הקשיים ואת היתרונות בשינוי המשטרה. מה זו משטרה אזרחית/ שיטור קהילתי קשה להגדיר מהו שיטור

קרא עוד »

Political culture and discrimination in contests

תרבות פוליטית ואפליה בתחרויות החלטות פוליטיות וכלכליות רבות הן תוצאה של תחרויות אסטרטגיות עבור פרס נתון. האופי של תחרויות כאלו נקבע על ידי מתכנן, המונע על ידי שיקולים פוליטיים עם תרבות פוליטית ספציפית. מטרת מאמר זה היא לנתח את ההשפעה של התרבות הפוליטית ושל אי-סימטריה בהערכות על האפליה בין המתחרים. המשקלים המוקצים לרווחת הציבור ולמאמצי המתחרים מייצגים את התרבות הפוליטית, בעוד שהאפליה היא משתנה אנדוגני המאפיין את המנגנון המעניק את הפרס. אנו בוחנים מצבים שבהם ההטיה האופטימאלית של המתכנן היא לטובת המתחרה עם הערכת הפרס הגדולה או הקטנה ביותר, ובודקים את ההשפעות של שינויים בתרבות הפוליטית, ובאי-סימטריה בהערכות, על האפליה המועדפת של המתכנן בין המתחרים. תוך התמקדות בשתי פונקציות ההצלחה בתחרות הנפוצות ביותר (מכרזי הכול-משלמים דטרמיניסטיים ו- CSFs לוגיות) אנו מראים כי מכרז הכול-משלמים הוא תמיד ה- CSF המועדף מנקודת המבט של המתכנן. תוצאה זו מספקת בסיס פוליטי-כלכלי למודלים הנפוצים בספרות העוסקת בתחרויות. הדטרמינציה האנדוגנית של תחרויות קשורה בכל האלמנטים הרלוונטיים של התחרות, כולל הפעולות של המתחרים. אך קיימים אלמנטים מוסדיים הנקבעים על ידי מתכנני התחרויות, כולל הפרס, מערך המתחרים, המבנה של תחרויות מרובות-שלבים, מכסות על לוביזם, ופונקצית ההצלחה של התחרות. מרבית הספרות מתמקדת בבחירת מאפייני המתחרים, מתוך הנחה כי האובייקטיביות של המתכנן תלויה במאמצי המתחרים. מספר קטן בלבד של מחקרים ניסו לבחון את הקשר בין תכנון התחרות לבין פונקציות מטרה כלליות יותר השוקלות גורמים אחרים מלבד מאמצי המתחרים. אפשטיין וניצן, לדוגמא, מצאו כי פונקצית המטרה של המתכנן תהיה תלויה במאמצי המתחרים ובתועלת המצטברת הצפויה שלהם. המשקלים של משתנים אלו מייצגים את התרבות הפוליטית של המתכננים. לעתים קרובות האפליה נשלטת

קרא עוד »

POSTTRAUMATIC STRESS DISORDER AMONG PRESCHOOLERS EXPOSED TO ONGOING MISSILE ATTACKS IN THE GAZA WAR

הפרעה פוסט- טראומטית בקרב ילדים בגילאי גן שנחשפו להתקפות רקטות מתמשכות במהלך המלחמה בעזה רקע.  השכיחות והביטוי של תסמיני הפרעה פוסט-טראומטית בקרב ילדים צעירים יכולות להיות שונות ממה שאובחן בקרב מתבגרים. המחקר הזה בחן את ההתאמות מבחינה חברתית-דמוגרפית, משפחתית ופסיכו-סומטית של הפרעה פוסט-טראומטית (PTSD ) בקרב ילדים בגילאי גן ואימותיהם אשר נחשפו להתקפות רקטות מתמשכות במלחמה בעזה. שיטות:  167 אימהות של ילדים בגילאי גן ( גילאים 4-6.5) רואיינו ביחס להפרעה פוסט-טראומטית ותסמינים פסיכו-סומטיים של ילדיהם , כמו כן, התגובות שלהם לטראומה. תוצאות:  14 אימהות (84%) ו- 35 ילדים (21%) הביעו סימנים חיוביים להפרעה פוסט-טראומטית. מאפיינים חברתיים-דמוגרפיים לא היו קשורים עם הפרעה פוסט-טראומטית בקרב אימהות, או ילדים. בקרב ילדים, גורם הסיכון היחיד הייתה אימא עם הפרעה פוסט-טראומטית (12.22 95% CI 2.75-54.28 ).  בהשוואה  לילדים אשר לא הקרינו תגובה חיובית להפרעה פוסט-טראומטית, אלו אשר הקרינו תגובה חיובית, הציגו שיעורים גבוהים יותר באופן משמעותי של תגובות פסיכו-סומטית, לטראומה, בעיקר עצירות ושלשולים. (OR=4.36 95% CI 1.64-11.60 ) וכאבי ראש. (OR= 2.91 95% CI 1.07-7.94 ).  מסקנות:  התוצאות של המחקר הזה מוסיפות תרומה לספרות המחקר המתפתחת לגבי הפרעה פוסט-טראומטית לילדים, המדגישה את התפקיד החשוב של החרדה והתגובות הפסיכו-סומטיות הקשורות לחשיפה להתנסות טראומטית מתמשכת, בקרב ילדים צעירים. מילות מפתח: הפרעה פוסט-טראומטית, פסיכו-סומטית, סומטיות. הקדמה. אירועים טראומטיים יכולים להיות מלחיצים לגבי בוגרים וילדים ויכולים לגרום להפרעה פוסט-טראומטית (PTSD ). ילדים צעירים יכולים להיות בעלי סיכון גבוה יותר להשלכות פסיכולוגיות שליליות בעקבות הטראומה, כשהם עוברים תקופת התפתחות רגשית ופסיכולוגית. יש להם מיומנויות התמודדות מוגבלת והם תלויים באופן חזק במטפל העיקרי שלהם. למרות גרסאות חוזרות, ספר האבחנות הפסיכיאטרי בגרסא

קרא עוד »

Practising Political Life Writing in the Pacific

תרגול כתיבת סיפורי חיים פוליטיים באוקיאנוס השקט “ביוגרפיה אינה רק חיפוש אחר דמיון ורצון להפוך לאחר. לא. זהו גם מסע להבנת ושינוי העצמי דרך מסע שמתווך על ידי רגש וגילוי עצמי.” (2012:79 (Morle עמ’ 1 המצב של כתיבת ביוגרפיות באוקיאנוס השקט מציג לנו פרדוקס כלשהו. מצד אחד נראה שיש פערים עצומים בין המדינות השונות בכתיבה האקדמית של הכותבים הראשונים בכמה ביוגרפיות שנכתבו. מצד שני, כפי ש DOUG MUNRO ציין, כאשר מתייחסים אליהם כקבוצה, קבוצת הביוגרפיות מהאוקיאנוס השקט היא אחת הקבוצות החשובות ביותר של עבודות על הפוליטיקה וההיסטוריה של האזור, בעיקר כאשר מדובר במחקר של מנהיגות ובמיוחד על מנהיגות הפוליטית, אז אף אחד מהתחומים האקדמיים המרכזיים לא יכול להתחרות ברוחב ובעומק שלהן, בעיקר לאור זה שהן נכתבו לאחרונה, כלומר בתקופה הפוסט-קולוניאלית. טענה זו נטענת באופן משכנע בעיקר על ידי JONATHAN RITCHI בפרק שכתב בספר זה, המתמקד במצב אומנות כתיבת הביוגרפיות בפפואה-ניו גינאה, אך זה רלוונטי גם באופן כללי יותר. פרשנים אקדמיים ופופולריים מהאוקיאנוס השקט מבחינים בקביעות בכך שהפוליטיקה נוטה להילקח בצורה אישית מאוד ומדגישים את הדרכים שבהן ממשלות וקואליציות קמות ונופלות על בסיס כוחם של המנהיגים שלהן. בהקשר זה, חיי הפרט מקבלים משמעות נוספת מכפי שהיו עשויים לקבל במקומות אחרים. למרות זאת, כתיבת ביוגרפיות באופן כללי  וכתיבת ביוגרפיות של דמויות פוליטיות בפרט, היא התפתחות של הזמן האחרון ולכן נוטה שלא להתבסס על קריאה נרחבת של ספרות זמינה, ויש יחסית מעט ניתוח רפלקסיבי של כיצד הטקסטים נוצרו ומה הם תורמים לגישות הדיסציפלינריות המרכזיות. בהתאם לאי התאמה זו, מספר של אוספים שנערכו ומוקדשים לאמנות כתיבת הביוגרפיות ניסו לאחרונה למלא את החלל. הספר של Stewart

קרא עוד »

Predictable Surprises – The Disasters You Should Have Seen Coming

הפתעות צפויות: האסונות שהייתם צריכים לצפות מראש מאת מייקל ד. ווטקינס ומקס ה. באזרמן 29 באפריל 1995 לא היה יום טוב לחברת רויאל דאטש/של (Royal Dutch/Shell). באותו בוקר, קבוצה קטנה של פעילי גרינפיס טיפסו והשתלטו על אסדת ברנט, מתקן לאחסון נפט בים הצפוני שיצא מכלל שימוש, ושהזרוע הבריטית של חברת של תכננה להטביע. הפעילים הביאו איתם אנשי מדיה אירופאים כדי לפרסם את הדרמה שנוצרה, והכריזו על כוונתם למנוע מחברת של להיפטר מהמתקן, בטענה שהכמויות הקטנות של שאריות רדיואקטיביות חלשות במיכלי האחסון יפגעו בסביבה. גרינפיס תזמנה את המבצע כדי לייצר השפעה מקסימלית – חודש אחד בדיוק לפני ששרי איכות הסביבה של האיחוד האירופאי נועדו להיפגש ולדון בסוגיות של זיהום בים הצפוני. של מיהרה לבית המשפט ותבעה בהצלחה את גרינפיס על הסגת גבול. תחת זרקורי המדיה, הפעילים הוסרו בכוח מהמתקן. במשך שבועות לאחר מכן, עדיין לעיני המצלמות, של הפגיזה סירות של גרינפיס עם תותחי מים כדי למנוע מפעילים להשתלט שוב על האסדה. זה היה סיוט של יחסי ציבור, שרק הלך והחמיר. ההתנגדות לתכניות של של – ולחברה עצמה – התגברה ברחבי אירופה. בגרמניה, אורגן חרם על תחנות דלק של החברה, ורבות מהן הוצתו או הושחתו. של, שזכתה ללעג בעיתונות ולביקורת מידי ממשלות, נכנעה לבסוף. החברה הודיעה ב-20 ביוני שהיא מוותרת על התכנית להטביע את האסדה. התגובה של של למחאה של גרינפיס היתה בלתי מתואמת, לעומתית, ובסופו של דבר חסרת תועלת, והיא חשפה היעדר ראייה לעתיד ותכנון. אין ספק שהמתקפה על האסדה הפתיעה את של. אבל האם זו היתה אמורה להיות הפתעה? למעשה, לחברה היה את כל המידע הנחוץ כדי לחזות את מה שאירע. יועצי הבטיחות של של העלו את האפשרות

קרא עוד »

Predicting Career Decision-Making Difficulties: The Role of Trait Emotional Intelligence, Positive and Negative Emotions

מילות מפתח: אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות, רגשות חיוביים, רגשות שליליים, קבלת החלטות קריירה, חוסר החלטיות קרייריסטית.   תקציר המחקר הנוכחי בחן את מערכת היחסים בין רגשות חיוביים ושליליים, אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות, וקשיים בקבלת החלטות קריירה. בחנו האם אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות יכולה לחזות חוסר החלטיות קרייריסטית, שהיא סוג של קושי בקבלת החלטות קריירה, מעל ומעבר לחמשת תכונות האישיות הגדולות. בנוסף בחנו את המנגנון דרכו אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות משפיעה על חוסר החלטיות קרייריסטית דרך תפקידם המתווך של רגשות חיוביים ושליליים. נתוני סקר נאספו מדגימות של 600 תלמידי תואר ראשון באוניברסיטה בדרום מערב ארה”ב אשר השלימו שאלונים למדידת אינטליגנציה רגשית, רגשות חיוביים, רגשות שליליים, תכונות אישיות, וחוסר החלטיות קרייריסטית. ניתוחי רגרסיה היררכית רבים הצביעו על כך שאינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות אחראית לחלק יחסי משמעותי בווריאנט חוסר החלטיות קרייריסטי, מה שלא קיבל הסבר הולם על ידי חמשת תכונות האישיות המרכזיות. ניתוח התיווך המקביל גילה שרגשות חיוביים ושליליים תיווכו באופן חלקי את היחסים בין אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות וחוסר החלטיות קרייריסטית. באמצעות המסגרת התיאורטית של פרדריקסון (2001) לגבי רגשות חיוביים, מחקר זה מספק ראיות אמפיריות המסבירות את המנגנון דרכו אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות עוזרת לפרטים להתמודד טוב יותר עם מצבים מאתגרים בחיים. אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות עוזרת לעורר רגשות חיוביים ולהפחית רגשות שליליים ובכך מרחיבה את טווח המחשבות והפעולות הנגישות לפרט שיעזרו לו או לה לתפקד באופן יעיל יותר בהקשר קבלת החלטות קרייריסטיות. נדון כאן גם בהשלכות על ייעוץ קריירה ואפשרויות למחקר נוסף. סיכום המאמר מטרת מחקר זה היא לקבוע האם אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות יכולה לחזות חוסר החלטיות קרייריסטית מעל ומעבר

קרא עוד »

Predictive Validity of a Continuous Alternative to Nominal Subtypes of Attention-Deficit or Hyperactivity Disorder

תוקף ניבוי של אלטרנטיבה רציפה לתתי-סוגים נומינליים של הפרעת קשב וריכוז, עבור המהדורה החמישית של המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות בנג’מין ב. לייהי ואריק ג. ווילקאט שלושה תתי-סוגים של הפרעת קשב וריכוז (ADHD), המבוססים על מספר תסמינים של קשיי קשב (inattention, I) והיפראקטיביות-אימפולסיביות (hyperactivity-impulsivity, HI), הוגדרו במהדורה הרביעית של המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות כדי לצמצם את ההטרוגניות של ההפרעה, אך עם הזמן ההגדרות של תתי-הסוגים הללו הוכחו כבלתי יציבות. אלטרנטיבה רציפה לתת-סיווג נומינלי נבחנת כאן דרך מחקר אורך של 129 ילדים עם הפרעת קשב וריכוז בגילאי ארבע עד שש ו-130 ילדים בקבוצת השוואה. ילדים שענו על הקריטריונים לכל תתי-הסוגים בשנה 1 המשיכו להפגין לקות תפקודית גבוהה יותר מאשר הילדים מקבוצת ההשוואה בשנים 2 עד 9. מבין הילדים עם הפרעת קשב וריכוז בשנה 1, תסמינים של קשיי קשב והיפראקטיביות-אימפולסיביות חזו באופן שונה צורך בטיפול שצוין על ידי מורים, וכן ציונים בקריאה ובמתמטיקה, לאורך שמונה השנים הבאות בניתוחים מבוקרים. בדומה למחקרים אחרים, ממצאים אלו מעלים אפשרות כי השימוש בהגדרות דיאגנוסטיות המציינות את מספרם של תסמיני קשיי קשב והיפראקטיביות-אימפולסיביות יכול לצמצם את ההטרוגניות ולסייע בהתערבות קלינית, פרוגנוזה ומחקר. הפרעת קשב וריכוז מזוהה לרוב כהפרעה הטרוגנית. מסיבה זו, שלושה תתי-סוגים של ההפרעה הוגדרו במהדורה הרביעית של המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM-IV, 1994) בניסיון להבדיל בין תתי-קבוצות הומוגניות יותר של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז. המטרה בתת-סיווג של כל הפרעה נפשית היא לסייע גם לטיפול הקליני וגם למחקר על המקורות, האופי, הפרוגנוזה והטיפול בהפרעה ההטרוגנית. תת-הסיווג של הפרעת קשב וריכוז במדריך היה מבוסס על ראיות המציגות שני ממדים של תסמיני

קרא עוד »

Predictors of Women’s Same-Sex Partner Violence Perpetration

מנבאים של אלימות בזוגיות חד מינית של נשים פישוט (אבסטרקט) המחקר הנוכחי קבע מקור משפחתי, מאפייני אישיות ומשתני מערכת יחסים אינטימית כמנבאים לדיווח של נשים (N=209; M=29.5 years) על כל אלימות פיזית כלפי בת זוגן הנוכחית או האחרונה שהייתה להן בשנה האחרונה. משתתפים השלימו בדיקות שבחנו סדרה של משתני מקור משפחתי, אישיות ומערכת יחסים אינטימית. התוצאה של רגרסיה נמוכת-ריבועים (לינארית) גילתה שהזדהות כהטרוסקסואלית (בניגוד לכלסבית), רמות גבוהות יותר של מיזוג ואיחוי במערכת היחסים, יותר חוויות של תחושת קורבנות לאלימות פסיכולוגית ויותר חוויות של מערכות יחסים אלימות בעבר היו קשורים לביצוע יותר סדיר של אלימות כלפי בת הזוג. תוצאות של בדיקת מודלים לגישוש האם הומופוביה מופנמת או דומיננטיותפיוס הם קשורים בצורה עקיפה לביצוע אלימות פיזית, גילתה שהיתוך (כלומר, הילכדות עם בת הזוג) תווך את מערכת היחסים בין הומופוביה מופנמת ואלימות פיזית כלפי בת הזוג. בדומה לכך, היתוך תווך את הקשר בין דומיננטיותפיוס ואלימות כלפי בת הזוג. הממצאים קובעים את החשיבות של מאפייני האישיות ומערכת היחסים בנסיון לניבוי אלימות פיזית במערכות יחסים חד מיניות של נשים. מילות מפתח: נשים של מיניות מיעוט, אלימות זוגית, אלימות של זוג אינטימי, אלימות של בני אותו מין. מנבאים של ביצוע אלימות זוגית במערכת יחסים חד מינית של נשים בסקר האחרון של אלימות של בני זוג אינטימים (National Intimate Partner and Sexual Violence Survey, NISVS), 40.4% מהנשים הלסביות ו56.9% מהנשים הבי-סקסואליות דיווחו לפחות על מקרה אחד של אלימות פיזית מבת זוג אינטימית במהלך חייהן, בהשוואה ל 28.7% של נשים הטרוסקסואליות (וולטרס, צ’ן ובריידינג, 2013). חשוב לציין, בקשר לנשים הטרוסקסואליות אנו יודעים הרבה פחות לגבי הגורמים הקשורים לביצוע

קרא עוד »

Proceeds of Crime act 2002 (Australia) [Commonwealth Consolidated Acts], 151-179

111 השפעת החלטת בית המשפט על אישור החילוט (1) אם בית המשפט אישר חילוט לפי סעיף 110 (1) (א), מתייחסים לחילוט כפעולה שלא מושפעת *מאי הרשעתו של האדם בעבירה. (2) אם בית המשפט אישר את החילוט לפי סעיף 110 (1) (ב): (א) ככל שהנכס המכוסה בחילוט הוא: (i) בכל דרך *הכנסה כתוצאה מעבירה; אוֹ (ii) אם העבירה היא *עבירה חמורה, *כלי לביצוע עבירה; מתייחסים לחילוט כלא מושפעת *מאי הרשעתו של האדם בעבירה; אבל (ב) ככל שהנכס המכוסה בחילוט הוא: (ט) בכל דרך לא ההכנסה מהעבירה; ו (ii) אם העבירה היא עבירה חמורה ולא מכשיר העבירה; אז אין חילוט. (3) אם החליט בית המשפט שלא לאשר את החילוט, אז בטל החילוט.

קרא עוד »
אין יותר חומרים להציג

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.