עבודות אקדמיות

תקציר מילות מפתח: קונפליקט והעשרה בשילוב בין תפקידים בקרב בני נוער, מסוגלות עצמית בקבלת החלטות, תמיכה חברתית, שביעות רצון.   מבוא גורמי קונפליקט והעשרה  בשילוב בין תפקידים בקרב בני נוער תעסוקת בני נוער   מטרת המחקר המחקר הנוכחי יבחן את הקשר שבין תמיכה חברתית, מסוגלות עצמית בקבלת החלטות ושביעות רצון בהיבטים של קונפליקט והעשרה. כלומר, כיצד תמיכה חברתית, מסוגלות עצמית בקבלת החלטות ושביעות רצון מהחיים משפיעים על גורמי קונפליקט והעשרה.   השערות המחקר ימצא קשר חיוביו בין תמיכה חברתית לבין מסוגלות עצמית בקבלת החלטות. כלומר, ככל שהתמיכה החברתית גדולה יותר כך תגדל המסוגלות העצמית בקבלת החלטות. יימצא קשר חיובי בין מסוגלות עצמית בקבלת החלטות לבין שביעות רצון מהחיים. יימצא קשר בין שביעות רצון מהחיים לבין קונפליקט לימודים –עבודה וקונפליקט עבודה -לימודים. כלומר, הפרעה גבוהה יותר של לימודים לעבודה או של עבודה ללימודים תנבא מידה נמוכה יותר של שביעות רצון מהחיים בקרב הנבדקים. יימצא קשר חיובי בין העשרה בשילוב בין עבודה ולימודים לבין שביעות הרצון מהחיים. כלומר, העשרת חיי הלימודים באמצעות היבטים מהעבודה תנבא רמה גבוהה יותר של שביעות רצון מהחיים. כמו כן, העשרת חיי העבודה באמצעות היבטים מחיי הלימודים תנבא רמה גבוהה יותר של שביעות רצון מהחיים. פרק 2: השיטה המחקר הנדון הינו מחקר כמותני אשר התבסס על שיטת מחקר בה נאספו נתונים מתוך שאלון (יפורט בהמשך) ונותחו סטטיסטית באמצעות תוכנת  SPSS. ביבליוגרפיה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקרי כוח-אדם, שנים שונות. צינמון, ר. ג. (2014). השילוב בין לימודים ועבודה בקרב סטודנטים ישראלים. דוח מחקר עבור קרן קיסריה. תל אביב.

מבוא מערכת משפחתית נחשבת לכזו כאשר מתקיים מעגל משפחתי בין מספר חברים, כגון, אמא וילדים, אמא, אבא, ילדים וכמובן גם מערכת האחאים. מערכת זו מתנהלת בתתי מערכות שונות ובמערכת כולה אשר בה מתקיימת אינטראקציה בין כל חבריה. זו מערכת מורכבת הן מבחינה פסיכולוגית, סוציולוגית ועוד. מערכת זו בעלת השלכות מכריעות על כלל חבריה. מערכת זו אף נהיית מורכבת יותר כאשר מדובר במשפחה עם ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז ובשמה המוכר ADHD. הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה הנובעת מהתפתחות פתולוגית של מערכת העצבים המרכזית. תסמיני הליבה של הפרעת קשב הם: קשיי קשב וריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות. משפחה עם ילד עם הפרעת קשב וריכוז עוברת תהפוכות, שינויים ומתמודדת עם אתגרים רבים. אתגרים אלו בעלי השפעה מכרעת על רווחת חברי המשפחה ועל הילד עם ההפרעה בפרט. כתוצאה מההשלכות השונות של הדינאמיקה המשפחתית, האינטראקציה המשפחתית והסיכונים השונים המתרחשים בחיי הילד והמשפחה עבודה זו באה לבדוק את יחסי הורים- ילדים בקרב משפחות עם ילדים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז, את יחסי האחאים במשפחות אלה ואת התחלואה שיכולה להיות ובחלק מהמקרים אכן קורית בקרב משפחות אלה. הפרעת קשב וריכוז ה ADHD בעלת השפעות ארוכות טווח על הילד, שכן היא מכילה בתוכה הפרעת חוסר תשומת לב וריכוז, הפרעת קשב, היפראקטיביות, אימפולסיביות ולעיתים מלווה בהפרעת התנהגות, מרדנות ואף בהשפעות קומורבידיות שונות. המערכת המשפחתית של ילדים אלה, הינה מורכבת גם כן, ומשפיעה ומושפעת הן מהילד והן  מהמשפחה כולה. ההורים מלבד ההתמודדות המורכבת של גידול ילד עם הפרעת קשב וריכוז נאצלים להתמודד עם הפרעות נפשיות מגוונות שעלולות להתלוות למצוקה המשפחתית שכבר קיימת כמו, דיכאון, חרדה ועוד. האחים במסגרת המשפחתית מתקשים גם, שכן, הם מרגישים לעיתים שלא מוקדש להם דיו תשומת

מבוא הטרור הוא גורם משמעותי ביותר אשר השפיע על עיצוב המדיניות הישראלית בעשרים השנים האחרונות. מצבנו הפוליטי כיום, הינו תוצאה ישירה של מדיניות ממשלתית, שהתעצבה עקב אירועי האנתיפדה השנייה. המדיניות של הפרדה חד צדדית, גדר ההפרדה וניסיון קביעת העובדות בשטח היו החלטות, שהתקבלו במהלך העימות וההבנה הישראלית, שאין שותף בצד הפלסטיני. הנחלת מדיניות זו, היא שהובילה גם למצב, השורר כיום ברצועת עזה. מצב, בו ישנה למעשה מדינת טרור בשלטון החמאס, שמהווה איום בלתי פוסק על חייהם של אזרחי דרום ישראל וכן, המצב ביהודה ושומרון, שבו למעשה לא קיימת רשות שלטונית, עמה ישראל יכולה לנהל משא ומתן. התוצאות הללו, נצפו בתחילת ישום המדיניות אך, ההשפעה של המלחמה בטרור הייתה עמוקה והכריעה את הכף, בהתווית המדיניות של ישראל בשנות האלפיים. כדי להבין את השפעתו של הטרור על קבלת ההחלטות והתווית המדיניות, עלינו להבין מהו טרור. לכן,  העבודה תפתח בהסבר על מהו טרור בניסיון להגדירו. לאחר מכן, העבודה תסקור כיצד מדינות אחרות מתמודדות עם איום הטרור. בבחינת המלחמה עם טרור תעמוד, בריטניה, מדינה עשירה וחזקה, כנציגות של האיחוד האירופאי. לאחר מכן, טורקיה, מדינה מוסלמית אך, בעלת אורינטציה מערבית, שאף חברה בברית נט”ו. המדינה השלישית תהיה הודו, מדינה עצומה, רב תרבותית, לשונית ודתית, שנמצאת בחזית המאבק עם הטרור. רביעית, תבחן המדיניות האמריקאית, לאחר אירועי ה- 11 בספטמבר והצורה בה התקפת הטרור עליה, השפיעה על המדיניות הביטחונית הגלובלית שלה. לבסוף, תוצג ההתמודדות הישראלית עם הטרור,  הכלים שבהם משתמשת ישראל והאילוצים הייחודיים, שבפניהם היא עומדת. כמו כן, יושם דגש מיוחד על מדיניות החיסולים הממוקדים והדילמה הדמוקרטית, שניצבת בפני מקבלי ההחלטות בישראל במאבק בטרור. בנוסף, יבוצע ניסיון

מבוא בעבודה זו אעסוק בייצוג ניצול השואה הגבר בסרטים הישראלים והאירופאים של שנות האלפיים ואבחן את השוני בין הייצוגים וממה הוא נובע. אבחן את טענותיי בעזרת ניתוח הסרטים הבאים: הסרט הישראלי מכתבים לאמריקה של הבמאי חנן פלד משנת 2006; הסרט הישראלי פעם הייתי של הבמאי אבי נשר משנת 2010; הסרט הפסנתרן (The Pianist) של הבמאי רומן פולנסקי (Roman Polanski), שהינו קופרודוקציה פולנית, גרמנית, אנגלית וצרפתית משנת 2002 והסרט האוסטרי הזייפנים (Die Fälscher) של הבמאי סטפן רוזוביצקי (Stefan Ruzowitzky) משנת 2007. כמו כן, ארצה לקשר את דימויו של ניצול השואה, הן בישראל והן באירופה, אל שאלת הזיכרון הקולקטיבי של המדינות שאת סרטיהם אנתח. ארצה לבדוק את ההנחה, לפיה קיים קשר הדוק בין דימוי הניצול לבין הזיכרון הקולקטיבי של השואה המתקיים במדינות השונות. על מנת לעשות זאת, איעזר במאמרים שונים. לסיכום, אציג את מסקנותיי מניתוח הסרטים השונים ובחינת הסוגיות שהוזכרו קודם לכן. הסרט מכתבים לאמריקה מתרחש בשנת 1962 בתל אביב מספר את סיפורו של ניצול השואה מוישה וולדמן, אשר מתגורר בתל אביב עם אשתו ניצולת השואה ושני ילדיהם. לאחר שמוישה רואה בעיתון את תמונתו של יועצו של נשיא ארצות הברית, ג’ק וולדמן, הוא מתחיל לחשוד שזהו בעצם בנו ינקל, שהיה בטוח שנרצח על ידי הגרמנים. הוא כותב מכתב לאמריקה ומחכה בקוצר רוח לתשובה שתאשש את התיאוריה שלו. בינתיים, יחסיו עם משפחתו מתחילים להתערער והוא מתחיל לאבד את שפיותו בציפייה למכתב. בעזרת סרט זה אבחן כיצד מוצגת הטראומה של ניצול השואה הגבר בקולנוע הישראלי בשנות האלפיים ולמה משמש ייצוג זה. הסרט פעם הייתי מתרחש בשנת 1968 בחיפה ומספר את סיפורו של ניצול שואה