סמינריון באנתרופולוגיה

תקציר נושא המשחק תרומתו והיבטיו הינם רבים על ההתפתחות האנושית.הערך של המשחק נלמד מכיוונים  רבים דרך תאוריות שונות ומחקרים רבים.  הלחץ להוראה אקדמית מוקדמת מתרחשת בדיוק כמו בהתפתחות נוירולוגית בשנים הראשונות (הוסיפה הצדקה למשחק),משום שהוא מספק בקשרים טבעיים יכולת לויסות עצמי ושליטה בדחפים. רוב הדיונים במשחקים של ילדים צעירים מציעים הבחנות בין מגוון רחב של סוגים של משחק(משחק חברתי,דמיוני,ספונטני שיתופי,משחק לבד).מתוך הדיונים והצפייה בוידאו  הבינו החוקרים שיש הרבה חומר למחשבה דמיון והבדלים בין תרבויות,ויש צורך לחקור עוד בנושא (Blair, 2002). בעבודה זו אדון לגבי משחקים וכיצד הם משפיעים על התפתחות הילד ומה ניתן להבין מתרומת המשחקים לסוגיות של התפתחות הילד מכל ההיבטים- פיזית ורגשית כאחד עבורו. המשחק מהווה אפוא במובן מסוים מעין אינטגרציה שיוצר הילד בין עולם המציאות ועולם הדמיון.משחקים כאלו מכילים לפיכך את כל גורמי המשחק הדרמטי הקלאסיים, אם כי בגיל הרך הצורך בשיתוף פעולה ותיאום במסגרת נושאי המשחק גם משנים את מכלול התנהגותו של הילד היחיד. עוד מתאפיין המשחק הזה בקשרי גומלין חברתיים המקדמים החלפת דעות ופיתוח משותף של נושא המשחק בדרכים גמישות ופתוחות. בהקשרים כאלו ניתן להגדיר אותו כצורה של פעילות משחק חברתית רצונית, שנוטלים בה חלק ילדים צעירים (ווהל, 2002). בסיכומו של דבר על סמך ממצאי עבודתי  ישנה חשיבות למשחק כמקדם את התפתחות הילד באמצעות קידום היחסים הבינאישיים בין הילדים באמצעות הדיאלוג הנוצר ביניהם תוך כדי המשחק, באמצעות שירה, באמצעות חיקוי דמות ובאמצעות שיקוף העולם הפנימי של הילד הבא לידי ביטוי במשחק וממחיש את יחסו לעצמו ולעולם סביבו, כלומר את יחסיו הבינאישיים עם האחרים בגן וגם תורם לו מבחינה אישית להתפתחותו המיטבית בחברה כפי שהוסבר והודגם

מבוא. שנתם של ילדים מתקצרת במהלך העשורים האחרונים ומחקרים מגלים השפעות רבות יותר של חוסר שינה על תפקוד קוגניטיבי, התנהגותי וחברתי של ילדים Touchette, Petit, Seguin,) (Boivin, Tremblay & Montplaisir, 2007. אחד הגורמים להפרעות שינה, בין אם מדובר בהתארכות זמן ההירדמות, בהתעוררויות במהלך השינה או בקשיים בקימת הבוקר, היא החשיפה למדיה אלקטרונית. מחקרים גילו כי איכות השינה נפגעת באופן יחסי לחשיפה למדיה (Dworak, Schierl, Bruns & Strüder, 2007). המחקר הנוכחי מנסה לבחון אם  קיים קשר בין מידת השימוש במדיה אלקטרונית לדפוסי שינה בקרב ילדים וביתר פירוט: למשך ההירדמות, משך השינה הכולל והקושי להתעורר בבוקר. כמו כן מנסה המחקר הנוכחי לבחון אם קיים קשר בין דפוסי התנהגות של ההורים בקשר לחשיפה למדיה אלקטרונית ובין דפוסי השינה של ילדיהם וביתר פירוט: בין המצאות מכשיר טלוויזיה בחדר הילדים ובין צפייה בתכנים אלימים לקשיי שינה של הילדים. חשיבות המחקר היא בהיותו מיועד לבדוק קשרים אלה בגילאי טרום חובה, תקופת-גיל שלא נחקרה הרבה מבחינה זאת.     תוכן: מבוא 1 סקירת ספרות 1 1. השינה ושלביה 1 2. השפעות חוסר שינה בילדות 3 3. גורמים לקשיי הירדמות והתעוררויות בשינה 5 3.1 מעורבות ההורים בהירדמות 5 3.2 השפעות שנת הצהריים בגנון ובמעון 6 3.3. מדיה אלקטרונית 7 3.3.1 השפעה על אורך השינה 7 3.3.2 מדיה אלקטרונית בחדר הילד, תכנים אלימים והשפעות נוספות 11 4. שאלת והשערות המחקר 12 השיטה 12 ממצאים 15 דיון 18 ביבליוגרפיה I נספחים IV טבלאות: 1. תיאור התפלגות המדגם באמצעות המשתנים מגדר, מגדר הילד, גיל הילד, מצב משפחתי, מספר ילדים, השלכה (ממוצע, סטיית תקן, אחוז) 13 2. מטריצת ממוצעים וסטטיות תקן של

מבוא בחיבור זה אעסוק בשאלה: מהם היחסים בין אנתרופולוגיה לבין עיתונאות? האם העיתונאי ומקצוע העיתונאות בכלל, יכולים לצאת נשכרים משימוש במתודות וגישות אנתרופולוגיות כאשר העיתונאי מדווח או כותב על אירועים ונושאים? אבקש להמחיש כיצד היכרות עם גישה אנתרופולוגית יכולה לעזור לעיתונאים בעבודתם עד כדי כך שהם הופכים לעיתונאים ואתנוגרפים גם יחד. את כל זאת אעשה דרך בחינת המקרה של האנטר ס. תומפסון. דרכו אבקש להראות כיצד אימוץ גישה כזו מביא לאפקטיביות ופרספקטיבה רחבות יותר. לעבודה שלושה חלקים. בחלק הראשון של העבודה אציג את תומפסון, פועלו כעיתונאי, יצירותיו ודמותו השנויה במחלוקת. אפרט  גם על סגנון הכתיבה שלו ואסביר את המונח גונזו. החלק השני כולל דיון במונחים אנתרופולוגיים דרך חוקרים מסוימים, החל בברוניסלב מלינובסקי והמושגים “הוליזם” (Holism), “רלטיביזם” (Relativism), “תצפית משתתפת” (Participant observation) ובהמשך גם גירץ עם המונח “תיאור גדוש” (Thick description). החלק השלישי הינו דיון שקושר בין תומפסון לאנתרופולוגיה המשתתפת. הדיון כולל את מתודולוגיית המחקר הדומה בין גונזו לבין אנתרופולוגיה, תוך מתן דוגמאות ממקורות אנתרופולוגיים ומכתיבתו של תומפסון. בנוסף, הדיון יראה את הקשר בין התיאוריות האנתרופולוגיות עליהן נכתב מוקדם יותר בפרק השני, לתומפסון ופועלו.   תוכן ענייניים מבוא     3 חלק ראשון הצגת תומפסון, פועלו כעיתונאי, יצירותיו ודמותו השנויה במחלוקת. פירוט על סגנון הכתיבה שלו והסבר המונח גונזו. התמקדות בספר והסרט פחד ותיעוב בלאס וגאס, יומני הרום.  4 חלק שני דיון במונחים אנתרופולוגיים דרך חוקרים מסוימים, החל בברוניסלב מלינובסקי והמושגים “הוליזם” (Holism), “רלטיביזם” (Relativism), “תצפית משתתפת” (Participant observation) ובהמשך גם גירץ עם המונח “תיאור גדוש”  14 חלק השלישי דיון שקושר בין תומפסון לאנתרופולוגיה המשתתפת. הדיון כולל את מתודולוגיית המחקר הדומה בין

מבוא הוועד הישראלי לאונסק”ו הקים בשנת 2008 צוות חשיבה לבחינת שימור המורשת הערבית הבנויה בישראל בראשותו של פרופ’ ראסם ח’מאיסי. כך הגדיר אונסק”ו מורשת בנויה: “מכלול הפעילות האנושית שיצרה יד אדם בקהילתו תוך התייחסות למרחב והיא בעלת ערך תרבותי, היסטורי, ארכיטקטוני ופיזי וקיים צורך לשמר אותה לדורות הבאים כביטוי של אותה חברה אנושית ותרומתה לציוויליזאציה”[1]. תרבות היא מכלול רחב של הערכים, של האמונות ושל תפיסות העולם כפי שהן באות לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם, כגון סמלים, טקסים, ידע, מיתוסים, אמונות, נורמות, אידיאולוגיות, טכנולוגיות ומוסדות חברתיים. המושג “מורשת תרבותית” הינו שאיפה של קבוצה לפעול לביטוי, לשימור, לטיפוח ולהנחלה מדור לדור של תכנים, סמלים, אירועים, אישים, מוסדות, אתרים ויצירות תרבותיות הנתפסים בעיני האליטות של החברה כמייצגי זהותה הקיבוצית והחיוניים לה כבסיס לסולידריות פנימית. בכל חברה ישנן תרבויות משנה ועוד בחברה הטרוגנית כמו החברה הערבית בישראל, המורכבת מקבוצות המשתייכות לדתות שונות, לצורות התיישבות שונות ולחברות שבטיות ושבטיות־למחצה רבות[2]. עז א-דין אל־קסאם, (1882-1935), יליד סוריה, היה אימאם ופעיל פוליטי, ובסוף שנות העשרים החל לקדם את העמדה שלפיה יש להתכונן למאבק צבאי בשלטון הבריטי בארץ ישראל ובמפעל הציוני. בראשית שנות השלושים ארגן אל־קסאם קבוצה של תומכים שעסקה בפעילות אלימה באזור הגליל התחתון ובצפון השומרון. לאחר מותו ב 1935- בקרב יריות עם יחידה בריטית, נעשה אל־קסאם סמל, ותומכיו השתתפו ב”מרד הערבי” בשנים 1936 –1939[3]. לדמותו ההיסטורית של עז א-דין אל קסאם נודעת חשיבות ניכרת בהוויה הביטחונית הנוכחית במדינת ישראל, וזאת בשל היחס הסמלי והאופרטיבי המיוחס על ידי הפלשתינים. דמותו משמשת מופת והשראה לפלשתינים  מהזרם האסלאמי הלוחמני מתנועות החמאס והג’יהאד האסלאמי. משנות התשעים זכה אל קסאם

 מבוא נושא עבודתי הוא סדנאות היזע בעולם העבודה. נושא זה הינו בעל חשיבות מוסרית בימינו כך שבתקופתנו, למרות רעיונות דמוקרטיים של שוויון וכבוד, עדיין אנו נחשפים לתופעות שליליות של ניצול עובדים בתנאי עבודה מחפירים הפוגעים בכבודם כבני אדם. אחד השיקולים לבחירה בנושא הוא הרצון להגביר את המודעות החברתית לתופעה זו שאינה צודקת ואינה מכבדת את בני האדם הנאלצים לעבוד בסדנאות יזע הפוגעות בכבודן ובחירותם כבני אדם במדינה דמוקרטית.   שאלת המחקר בעבודתי היא: האם הנהגת סדנאות יזע הינה מוסרית? על מנת לבחון את השאלה לעיל אבחון את השאלה המחקרית משתי נקודות מבט שונות: הן של המעסיק והן של המועסק.  העבודה תתבסס על ניתוחה של ספרות מחקרית בנושא לעיל וכן בשימוש במודלים שלמדנו בקורס, וכל זאת על מנת להשיב לשאלת המחקר לעיל. מבנה העבודה יחולק למספר חלקים עיקריים: ראשית, יוצג רקע תיאורטי אודות סדנאות יזע בארץ ובעולם, לאחר מכן יתבצע ניתוח לפי תחליפי מוסר כאשר אתמקד בשלושה תחליפי מוסר שנלמדו בקורס: מנגנון השוק, הארגון העסקי, והחוק. בשלב הבא של העבודה יתבצע דיון מוסרי לפי מודל שלושת השלבים  ולאחר מכן יוצגו המלצות יישומיות וכן סיכום ומסקנות לעבודה כולה.   תוכן עניינים מבוא עמ’ 2 פרק 1: רקע תיאורטי עמ’ 2 פרק 2: ניתוח לפי תחליפי מוסר עמ’ 4 פרק 3: דיון מוסרי עמ’ 6 פרק 4: המלצות יישומיות עמ’ 10 סיכום ומסקנות עמ’ 11 ביבליוגרפיה עמ’ 12

מבוא תהליך התהוות ה”עצמי” בקרב פרטים מתחיל למעשה מהרגע שאנו נולדים ועד מותנו, כשהתקופה הקריטית ביותר במשך ההליך הזה הוא בגילאי הילדות . בשלב זה, הפרטים  מתחילים לגבש זהות משלהם. במהלך לימודי התואר בסוציולוגיה- אנתרופולוגיה, חקרתי את נושא בני הנוער אך העבודה השאירה סימני שאלה רבים. נושא זה משך את תשומת ליבי במיוחד מכיוון שעבדתי תקופה ארוכה בגלידרייה, בה נחשפתי לדפוסי התנהגות מסוימים בקרב ילדים ובני נוער, נורמות חוזרות בהתנהגותם ואף קודי לבוש מקובלים עבורם. בהמשך לימודי התואר, נחשפתי לחשיבות הרבה של גיל הילדות- התעצבות הפרט מתהווה באותם שנים, וכן האופן בו מגדלים את הילדים משפיע עליהם רבות בעתידם כבוגרים. זאת בהתאם לספרות הקיימת המצביעה כי גילאי הילדות הם קריטיים עבור כל פרט באשר הוא. על כן, החלטתי להמשיך ולחקור נושא זהה תוך כדי שימת המוקד במחקר על פרקטיקות גידול ילדים, ולטעמי, אחד השדות בו הדבר בא לידי ביטוי הוא בגן הילדים.   תוכן עניינים מבוא עמוד 3 פרק 1: סקירת ספרות עמוד 4-8 פרק 2: מתודולוגיה עמוד 9 פרק 3: ממצאים עמוד 10-14 פרק 4: דיון. עמוד 15-17 סיכום עמוד 18 רשימה ביבליוגראפית עמוד 19-20

בעבודה זו אשתמש במאפיינים של מחקר איכותני ובכלים של ריאיון חצי מובנה כדי לנתח את הסכסוך בין הפליטים והאוכלוסייה בדרום תל אביב. מחקר איכותני הוא “מחקר האנוש” – המתאים במיוחד לתחומי חינוך, סיעוד, אנתרופולוגיה, סוציולוגיה ופסיכולוגיה (שקדי, 2003). לדבריו של שקדי מחקר איכותני הוא “הסיפורים והמילים”, אלה הם כלים להבניית המציאות ותיאור החוויות הגלומות בהם. מחקרה זה, כך לדעתו היא היכולת לצרף מילים לסיפורים מוכרת כמאפיין משמעותי של החוקר האיכותני. עוד מאפיין של  המחקר האיכותני לפי שקדי הוא שהוא מדגיש את הפרשנות הסובייקטיבית שאנשים נותנים למציאות החברתית/תרבותית שהם נמצאים בה. מחקר איכותני בודק תהליך במהלך התרחשותו, וזאת לעומת המחקר הכמותי הבודק את התוצרים של התהליך.   תוכן עניינים חלק א’: עמ’ 3-5 חלק ב’: עמ’ 5-10 רשימת מקורות: עמ’ 11 נספח 1 – ראיון עם סעיד: עמ’ 12-14 נספח 2 – מן העיתונות: עמ’ 15-18

תקציר אקולליה היא הפרעה בשפה, המוגדרת על ידי חזרה על צלילי דיבור. החזרה יכולה להיות באופן מיידי או זמן קצר לאחר שהאדם שמע את המשפט (אקולליה מיידית), או פרק זמן משמעותי לאחר מכן (אקולליה מאוחרת). זו היא  חזרה אוטומטית על גירוי מילולי באופן עקבי ((Grossi et al., 2013. תופעה זו היא אחד המאפיינים של הפרעות בקשת האוטיסטית. אקולליה אוטיסטית נמצאה כקשורה לנטייתו הפנימית של האדם, אשר מתבטאת בפעולות תקשורתיות מוגבלות  (Streponi & Shankey, 2013). בשנים האחרונות מחקר האקולליה בקרב ילדים אוטיסטים עבר שינוי משמעותי, וכיום מתרחש ניסיון למפות את הצלילים אותם מפיק הילד הסובל מאקולליה, על מנת להבין את המשמעות התקשורתית שלהם. עבודה זו מנסה לתאר את הפונקציות התקשורתיות של תופעת האקולליה, והאם ניתן לקיים בעזרתן תקשורת עם ילד אוטיסט. המסקנות הן שתי משמעויות עיקריות. האחת היא כי ניתן להיעזר באקולליה לצורך תקשורת עם ילד הסובל מאוטיזם, והשנייה היא כי ייתכן וקיימות תופעות לשוניות או שפתיות אחרות שיש צורך להתייחס אליהן מבחינה מחקרית באופן שונה.   תוכן העניינים מבוא 2 1. אוטיזם – הגדרה , נתונים ומאפיינים 3 1.1. הגדרת האוטיזם 3 1.2. אוטיזם – נתונים 5 1.3. גורמים לאוטיזם 5 1.4. אבחון אוטיזם 7 1.5. התפתחות שפה אצל אוכלוסיית האוטיזם 8 2. תופעת האקולליה 10 2.1. אקולליה – הגדרה 10 2.2. התפתחות מחקר האקולליה 10 2.3. שיטות הטיפול באקולליה 11 2.3.1. שיטת הרמזים-השהיה-נקודה להתגברות על אקולליה 11 2.3.2. שיטת ה”דוגמנות” 13 3. אקולליה אצל ילדים עם אוטיזם 14 3.1. מחקרים בקרב ילדים אוטיסטים עם אקולליה 15 דיון 17 סיכום 19 ביבליוגרפיה 20  

מבוא בעבודה זו, אתמקד בנושא: תסמונת פארדר ווילי. תוכנית הטיפול שלי כללה לימוד ממקורות שונים על התסמונת ולאחר מכן צפייה על מהלך טיפול בילדה הלוקה בתסמונת באמצעות טיפול הידרותרפיה, הסקת מסקנות מהצפייה ובניית תוכנית טיפול. המטופלת עוברת טיפולי הידרותרפיה, כאשר רקע על הטיפולים, סוגי טיפולים ויתרונות הטיפול לילדי תסמונת פארדר ווילי מובאות בפירוט בהמשך. בבניית תוכנית הטיפול נעזרתי במקורות מדעיים הממליצים על דרכי גישה מיוחדות לילדים הלוקים בתסמונת. את עיקרי הדברים הבאתי בעבודה זו כסקירה על תסמונת פארדר ווילי. האבחון שנתתי על המטופלת הגיע מתוך זיהוי המאפיינים הייחודיים המתאימים לילדים שאובחנו כלוקים בתסמונת. בהמשך, נבנתה תוכנית טיפולים למשך 12 שבועות (כל אימון כ-חצי שעה). הושקעה חשיבה רבה באופי הפעילות שנבנתה במטרה שתתאים לילדים שאובחנו בתסמונת בכלל ולמטופלת שצפיתי בפרט.        

מבוא השומרונים טוענים על פי המסורת שלהם כי  הם “הישראלים הטהורים”, חלק מעם ישראל ונושאי מורשתו האמיתית. מבחינת המסורת שלהם חילוקי הדיעות שהובילו לפירוד הם בנושא מיקום בית המקדש. לפי המסורת שלהם המיקום האמיתי של בית המקדש הוא הר גריזים ולא ירושלים.( מור, מנחם, 2003[1]) השומרונים מגדירים את עצמם באתר קהילת השומרונים  [2],כנצר לבני ישראל מתקופת המדבר. הם מסבירים שעדתם משתייכת לשבטים אפרים, מנשה ולוי. השם שומרונים נובע מהתיישבותם בשומרון, כשם שהמונח ‘יהודים’ נובע מהתיישבות ממלכת יהודה – ביהודה. השומרונים כותבים שהם שומרי הדת והתרבות העתיקה של עם ישראל. החוקר מוסיף ואומר שמבחינה היסטורית העדה השומרונית הייתה פעם חלק מהעם היהודי  ונפרדה ממנו כבר בתחילת השיבה מבבל . העדה הפכה לישות פוליטית נפרדת בתקופת בית שני. השומרונים אינם חלק מן היהדות. השומרונים עברו גלגולים רבים וכיום העדה כולה מרוכזת בשני מוקדים בארץ ישראל- בשכם ובחולון. כעדה שניפרדה מהיהדות ומקיימת מצוות דומות אך לא זהות היחס כלפיה לא אחיד ויש גם (או לפחות היו בעבר) התבטאויות קשות נגדה. (יהודה אל חריזי, 1216[3]), שביקר בארץ-ישראל ב-1216, העיד על השומרונים עדות לא אוהדת:  קהילתם מועטה ואינם לאלף מגיעים, כי הם חסרים וגרועים, קלושים, ולא שרועים, מעט ורעים… ואמונתם הרעה… הגרועה… כי הכותים בין הבריות כשרץ בין החיות, עם היהודים לא ימנו ועם הערלים לא נתכנו, ועם הישמעאלים לא יכונו. אבל הם בריה בפני עצמה. נודע לכל האומות חסרונה ומומה… עדה גלמודה ואומה זעומה, כענף בלי חורש ואילן בלי שרשים… וכולם כשכור נבוכים והולכים חשכים, תורתם גרועה ואמונתם רעה. אלה כמובן דברים קשים מאד ומעניין שדברים דומים מאד נאמרו על היהודים, כאשר המוסלמים ראו