סמינריון ביחסים בינלאומיים

מבוא: הסכם אוסלו או בשמו המלא ” הצהרת עקרונות על הסדרי הביניים של ממשל עצמי ” שנחתם בוושינגטון בין מדינת ישראל וארגון אש”ף  (האירגון לשחרור פלסטין ) ב – 13 בסמפטמבר 1993. הסכם זה היה שיאו של תהליך שהתחיל עם חתימת הסכם השלום בין ישראל ומצרים בשנת 1979. לאורך כל שנות השמונים ניסו ישראל וירדן להגיע להסכם שיפתור את נושא הגדה המערבית והפלסטינים אך ללא הצלחה. עם השתנות התפיסות הישראליות בנוגע לאש”ף, ובה בעת ההבנה של אש”ף שהוא חייב להכיר במדינת ישראל ולנהל משא ומתן היתה בסוף שנות השמונים נפתחה ההזדמנות להגיע להסדר. התהליך שהגיע לשיאו בועידת מדריד, ונמשך באוסלו הביא להסכם שכלל הכרה הדדית בין ישראל ואש”ף ועסק בהסדרי ביניים לקראת הקמתו של ממשל פילסטיני עצמאי בעזה וביריחו.  הסכם זה הביא לשינויים עמוקים במערכת היחסיים הבינלאומיים של ישראל עם מדינות רבות בעולם בכלל ואירופה בפרט. בעבודה זו אנסה לענות על השאלה האם ואם כן, באיזה אופן השפיע הסכם אוסלו על יחסי החוץ של ישראל עם אירופה?. תוך התמקדות בארבעת המעצמות – בריטניה, צרפת, גרמניה ורוסיה. בעבודה הדון בשאלת מקומו והשפעתו של  הסכם אוסלו סמעמדה של ישראל וטיב יחסייה עם המדינות המדוברות. השערתי בנושא זה היא שישראל, שמעמדה הבינלאומי היה נמוך ולא היתה אהדה ו/או הזדהות כלפיה שיפרה באופן משמעותי נושא זה. תהליך השלום עם הפלסטינים וחתימתו של הסכם אוסלו הביא לשינוי משמעותי לטובה במעמדה של ישראל בעולם ובמערכת היחסים של עם מדינות רבות בעולם והמדינות המדוברות  בפרט. כדי לבחון אם וכיצד השפיע הסכם אוסלו על יחסי החוץ של ישראל אבחן את אופן השתלשלות היחסים בין ישראל למעצמות אירופה לאורך

מבוא מדינות רבות בעולם התחמשו בנשק גרעיני (דוגמת ישראל), או שהן בדרכן להשגת יכולת גרעינית (דוגמת איראן), זאת בעוד הן אינן חתומות על האמנה לפצת נשק גרעיני, לעומתן ישנן מדינות אחרות החתומות על האמנה, ומחזיקות נשק גרעיני (דוגמת צרפת). ההבדל בין חובותיה של מדינה חתומה לבין חובותיה של מדינה שאינה חתומה אינו ברור. איראן חתומה על ה-NPT וישראל לא. לכן איראן חייבת לדווח אמת לסבא”א על הקורה במתקניה ולאפשר גישה של פקחיה אליהם; וכמובן, לא לייצר נשק גרעיני או לקנות אותו. ואילו ישראל, שאיננה חתומה – אינה חייבת. עבודה זו תבחן את המשטר למניעת התפוצה הגרעינית ואת מעמדה של איראן לאור האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני עליה היא חתומה, זאת אל מול מדינות אחרות. העבודה תדון בשאלת המחקר הבאה – מהו מעמדה החוקי של איראן לאור חתירתה לעבר הגרעין והאם מעמד זה משפיע על ההתנגדות הבינלאומית לחתירה זו, זאת לעומת מדינות אחרות המחזיקות בגרעין כגון הודו, פקיסטן, ומעצמות גרעיניות דוגמת צרפת. לצורך זאת, העבודה תסקור ותשווה את מצבן המשפטי של מדינות שונות לנוכח האמנה, והתנאים שהיא מציבה לנושא החזקת נשק גרעיני או פיתוחו. כמו כן תנתח העבודה את המשטר למניעת התפוצה הגרעינית והיסודות המדיניים המשפטיים והפוליטיים עליהם הוא נסמך. אני סבור כי סוגיה זו נושאת חשיבות רבה להבנת נושא ההתחמשות הגרעינית והמצב המשפטי של איראן ומדינות לאור תהליך זה, מכאן נגזרות גם חוקיותן של סנקציות בינלאומיות במטרה לאכוף ולהחיל את עקרונותיה של האמנה ולצמצם ככל האפשר את התפשטותה של היכולת הגרעינית בקרב מדינות שונות בעולם ובהם איראן – התפשטות שעלולה להיות הרסנית ואף קטלנית לעתידה של האנושות. המחקר יתבסס על

מבוא   כאחד מהסכסוכים ה”בלתי נשלטים” הבולטים במאות ה-21-20 (בר-טל, 2007) הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא גם אחד המורכבים והמסובכים שהם. הוא עבר תהליכי יישוב, אך נוכח משבר האמון בין הצדדים הסכסוך התמוטט ושב וחזר למעגל האלימות ובהמשך לכך גם לתהליכי ניהול הסכסוך. חוסר האיזון – סכסוך בין שחקן מדינתי לשחקן לא מדינתי – גרם לכישלון התהליך המדיני שוב ושב. בעבודה זו אחקור את המרכיבים והנסיבות של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ואת השפעת התהליכים המדיניים על ניהולו. אתמקד בהשפעת ניהול הסכסוך על התהליכים המדיניים  בתקופה שמ-1987 (האינתיפאדה הראשונה) ועד היום. אבחן את המקרים בהם מהלכים מדיניים לא בשלים (פעולות צבאיות, משאים ומתנים והסכמי שלום), גרמו להפחתת האמון ההדדי ולמעגל חוזר ונשנה של סכסוכים אלימים. אבדוק את החסמים השונים שהיו לרועץ למציאת פתרון לסכסוך: פסיכולוגיים, מוסדיים, חברתיים, פוליטיים, ואחרים. השערת המחקר שלי היא כי הסכסוך הישראלי-פלסטיני נמצא במבוי סתום עקב היעדר בשלות של שני הצדדים לוויתורים בנושאי הליבה של הסדר הקבע. בין היתר אולי משום אי-מיצוי השימוש באלימות. אנסה לענות בעבודה זו על כמה שאלות מחקר: האם  הסיבה למבוי הסתום בסכסוך היא העמדות הנוקשות של הצדדים וחוסר המוכנות לוויתורים בנושאי הליבה של הסדר הקבע? מהם ההבדלים שבתפיסת שני הצדדים את נושאי הליבה? מה היה משקלה של האידיאולוגיה והדת בהגעה למבוי סתום? מה היה משקלה של הפוליטיקה הפנימית? האם היעדר אחדות בצד הפלסטיני השפיע על היכולת להגיע להסדרים עם מדינת ישראל? מהו משקלה של האינדוקטרינציה החינוכית הנגטיבית של שני הצדדים בהגעה למבוי סתום? מהו משקלם של הפערים באתוס של הצדדים ובמטה-נרטיב הלאומי בהגעה למבוי סתום? לצורך עבודה זו בחרתי בשיטת המחקר האיכותני תוך שימוש בחומרים ראשוניים

 מבוא  הסיכסוך הישראלי-ערבי מלווה אותי מאז שאני זוכרת את עצמי. המלחמות עם מדינות ערב השכנות, הפיגועים, הטרור, האינתיפאדות ומצד שני, הניסיונות הרבים מספור להניע תהליך שלום עם הפלסטינים – כל אלה עוררו את סקרנותי, בעיקר משום שהם חלק מחיי כישראלית שחיה בארץ הזו והם שהניעו אותי לבחור נושא זה לעבודה. לעניות דעתי, המידע העשיר והמגוון שנכלל בעבודה זו, עשוי לסייע לקורא לקבל תמונה מלאה ומקיפה יותר על הסיכסוך הישראלי-ערבי/ ישראלי-פלסטיני, כאשר הדגש בעבודה הוא על המעורבות של שתי המעצמות הגדולות, ארצות-הברית וברית-המועצות, במזרח התיכון בכלל ובסיכסוך בפרט, אחרי סיום ‘המלחמה הקרה’. בפרק הראשון אביא סקירה היסטורית על המעורבות של המעצמות הגדולות (בעיקר בריטניה) בסיכסוך, מאז שנת 1915 ועד הקמת המדינה בשנת 1948 הפרק השני יסקור בקצרה את סוג המעורבות של שתי המעצמות הגדולות בישראל, בצעדיה הראשונים כמדינה עצמאית הפרק השלישי יוקדש לסקירה היסטורית של ‘המלחמה’ הקרה בין שני הגושים הגדולים, המזרחי והמערבי, מסוף מלחמת-העולם השנייה ועד לדעיכתה במקביל להתפרקותה של ברית-המועצות בפרק הרביעי, שהוא לב העבודה, אסקור את מעורבות המעצמות (בעיקר ארצות-הברית) באירועים המרכזיים הקשורים לסיכסוך הישראלי-ערבי/ ישראלי-פלסטיני, מאז סיום ‘המלחמה הקרה’ ועד ימים אלה ממש: שתי האינתיפאדות, שתי מלחמות המפרץ, הסכמי אוסלו, ועידות שלום ועוד. בפרק החמישי אדון במאמצים שעושה רוסיה בעשור האחרון ‘להחזיר עטרה ליושנה’, ולחדש את מעמדה כמעצמת-על. אבחן את המעורבות הרוסית בסיכסוך הישראלי-פלסטיני ובסוגיית הגרעין האיראני   בעזרת הסקירה המפורטת אנסה לענות על שאלת המחקר: כיצד התבטאה המעורבות של מעצמות-העל בסיכסוך הישראלי-ערבי-פלסטיני, ומה היו מניעיהן?   תוכן עניינים מבוא  3 1. הסיכסוך הישראלי-ערבי בראי המעצמות: סקירה היסטורית 4 2. מדינת ישראל והמעצמות – השנים הראשונות 8

תקציר עבודה זו מטרתה להבין כיצד מועברות סמכויות מהבנק המרכזי במדינה המצטרפת לאיחוד האירופי אל הבנק המרכזי האירופי ומהם ההשלכות של צעד מסוג זה. לצורך כך, יש להבין את מאפייני המערכת המוניטארית אליה מצטרפות המדינות החדשות ואותה הם מאמצים כחלק ממדיניות הבנק המרכזי האירופי. הרעיון הוא שלכל המדינות החברות יש אותה מדיניות מוניטארית, כלומר, אותה ריבית בסיסית, קצרת המועד. כמו כן, כל שוני בשערי הריבית בין לווים שונים נובע רק מההבדלים בסיכון האשראי של המדינות-חברות. שער החליפין נשמר תמיד קבוע בין המדינות החברות, ואותו שער ריבית כלפי מטבעות חוץ-יורו, גם כאשר לפי צרכי המדינה הבודדת היה צורך בשינוי שער מטבע או שער ריבית. בעבודה זו אשתמש בשיטת ניתוח תוכן איכותני. על ידי שימוש במאמרים, ואתרי אינטרנט שונים אשר מסבירים ומנתחים את סוגיית המעבר של מדינה חדשה המצטרפת לאיחוד המוניטארי של האיחוד האירופי בדגש על הבנק המרכזי האירופי.   המסקנות והתובנות שלי הן שכאשר מדינה היא עצמאית בניהול המדיניות המוניטארית, היא יכולה להגיב למשל למצבים של ירידה בביקושים על ידי הורדת שער הריבית, ועל ידי כך גם לתמרץ  את הפעילות הכלכלית והתעסוקה. אולם,  הבנק המרכזי האירופי – ECB  בנוי כך שהוא מוכרח לנהל מדיניות מוניטארית על פי הממוצע של מצב הביקושים בגוש המדינות. כלומר, שער הריבית שיקבע הוא גבוה מדי עבור מדינות שבהן יש אבטלה ונמוך מדי במדינות שבהן השכר עולה במהירות. כך, הן מאבדות בהדרגה את כושר התחרות ויוצרות גירעונות מסחריים. מעבר לכך, תהליך ההצטרפות למדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי פירושה אובדן כלי המדיניות המוניטרית העצמאית שהיה למדינה המצטרפת. המדינות השותפות אינן יכולות עוד לקבוע שערי ריבית ושערי חליפין באופן

מבוא בעת בחינת מערכת היחסים בין הרפובליקה העממית של סין לבין קוריאה הצפונית ניווכח לדעת על קיומה של קירבה אידיאולוגית, ושל שיתוף פעולה כלכלי, מדיני וצבאי רב ההיקף, מאז שנותיה המוקדמות של צפון קוריאה. כוחותיה של המדינה הקומוניסטית החדשה (סין) היוו כוח מסייע לכוחות של קוריאה הצפונית בשלהי שנת 1950 במלחמת קוריאה. התגובה הסינית באה בעקבות ההתערבות של האו”ם ושל ארה”ב לטובת ההגנה על קוריאה הדרומית. התערבות סינית לטובת קוריאה הצפונית היוותה סימן ראשון ליצירת ברית צבאית בין המדינות, אשר נחתמה באופן רשמי ביולי 1961 ונקראה “ברית חברות, שיתוף פעולה וסיוע הדדי” (Treaty of Friendship, Cooperation, and Mutual Assistance). על פי הברית, הצד הנתקף אמור לקבל סיוע מבעלת הברית (Nanto & Manyin, 2011: 5). זאת ועוד, סין וצפון קוריאה במהלך אותן שנים מוקדמות היו חולקות יחד אידיאולוגיה לניניסטית-סוציאליסטית, ובזכות שיתוף פעולה במהלך מלחמת קוריאה ובשנים של שיקום קוריאה צפונית לאחר מלחמת קוריאה, סיפקה סין סיוע נרחב לקוריאה הצפונית. מנהיגי סין ראו בצפון קוריאה כמדינת “חצץ” שמפרידה בין גבול הסיני לבין כוחות צבאיים של ארה”ב המוצבים בקוריאה הדרומית. בנוסף, סין וצפון קוריאה חלקו ביניהן את התסכול הנובע מהפרדה אידיאולוגית של אומותיהן (סין הקומוניסטית מול טאיוון המקורבת למערב; צפון קוריאה הקומוניסטית מול דרום קוריאה פרו-מערבית). אינטרסים וזהויות משותפים בין המדינות היו מספקות על מנת להבטיח יחסים קרובים ביניהן במשך עשרות שנים. עם זאת, במהלך שנות ה-80 המוקדמות, היחסים בין סין לקוריאה הצפונית החלו להידרדר עקב רפורמות כלכליות נרחבות ושינויים במנגנוני השוק תחת הנהגתו של דנג קסיאפינג (Deng Xiaoping) בסין. יתר על כן, ב-1992 נפתחו יחסים דיפלומטיים בין סין לקוריאה הדרומית. למרות ההבדלים

מבוא עבודה זו תבחן את מסקנות ועדת אור שחקרה את אירועי אוקטובר 2000. המהומות שהתרחשו במגזר הערבי שבתחומי המדינה בחלקו הראשון של חודש זה היו חסרות תקדים. האירועים היו חריגים ויוצאי דופן מכמה בחינות. עבודה זו תנתח את מסקנות הוועדה בהיבטים שונים ותעמוד על השלכותיהן של מסקנותיה – האם לא הייתה אפשרות לצפות את העתיד לבוא, על מי הוטלה האחריות לאירועים וכיצד קיבלו הצדדים – המשטרה, הדרג המדיני והערבים, את מסקנות הוועדה. באירועי אוקטובר 2000 נטלו חלק אלפים, במקומות רבים, בעת ובעונה אחת. עוצמת האלימות והתוקפנות שבאה לידי ביטוי באירועים הייתה גבוהה ביותר. כנגד אנשי כוחות הביטחון, ואף כנגד אזרחים, נעשה שימוש באמצעי תקיפה מגוונים ובהם, במספר קטן של מקרים, ירי של אש חיה, יידוי בקבוקי תבערה, שימוש בגולות מתכת אשר יודו בקלע דוד במהירות גבוהה, יידוי אבנים באמצעים שונים וגלגול צמיגים בוערים. יהודים הותקפו בדרכים בשל היותם יהודים ורכושם הושחת. במהומות נהרגו 13 אזרחים ונפצעו עשרות. אני סבורה כי שאלות אלו נושאות חשיבות באשר להבנת תפקידה של הוועדה – האם הביאה לקיטוב או לקירוב, ועד כמה מסקנותיה יכולים לשנות את מרקם היחסים העדין בין אזרחיה היהודים ואזרחיה הערבים של ישראל. המחקר יתבסס על הגישה האיכותנית ויאסוף עובדות ונתונים העשויים להרחיב את הידע הקיים במחקר על אודות התופעה הנחקרת, מבחינת התיאור או ההסבר שלה. תהליך העבודה יכלול ניתוח תוכן של המקורות הנבחרים, וניתוח קטעי עיתונות, בהתייחס לנקודות הרלוונטיות לנושא הנחקר. בסיכום יובאו עיקרי המבוא, הממצאים מהמחקר האישי והמסקנות שיעלו מהדיון.   תוכן עניינים מבוא: עמ’ 3 סקירת ספרות 1. זיכרון, לאומיות וטראומה בחברה הערבית – פוטנציאל ההתלקחות: עמ’ 4-8 2.

מבוא עבודה זו תחקור את השאלה הבאה – האם חיזבאללה כגרורה איראנית עצמאי יותר בנושאי פנים לבנונים מאשר בנושאי חוץ. השערתי היא כי ממצאי העבודה יעלו כי הארגון אינו עצמאי יותר במדיניות הפנים, זאת כיוון שהאינטרס האיראני באיזור, והשאיפה להגמוניה, מכתיבים מדיניות השואפת לעצב את הארגון, כמו המשטרים הערביים האחרים, ברוח המהפכה האיסלאמית. איראן הינה הפטרון והתומך העיקרי של ארגון חזבאללה הפועל ומתקיים בלבנון. ארגון זה התחזק לאין שיעור מאז הקמתו, כאשר בין היתר, נעשה הדבר, בסיוע ומתן תמיכה של המשטר האיראני. לכן, אני סבורה כי ישנה חשיבות בבחינת מקור כוחו של הארגון ואת המשעות של התמיכה האיראנית, האם היא פורשת את זרועותיה הארוכות ובוחשת גם בענייני פנים לבנוניים, או שהיא מגבילה את עצמה – לביסוס האינטרס האיראני באיזור באמצעות שימוש בפרוקסי שלה – הגרורה האיראנית חזבאללה. לשם ניתוח שאלת המחקר אסקור תחילה, בפרק הראשון, את המשטר האיראני ומאפייניו המכתיבים, בין השאר, את האינטרס האיראני באיזור, ובפרק השני את המטרות והאינטרסים של ארגון חזבאללה באיזור ואבקש לעמוד על מקורו של הקשר – אידיאולוגי, ערכי, או אינסטרומנטלי, ובהתאם לכך להעריך את חוזקו של הקשר והשלכותיו. בהמשך העבודה, בפרק השני, אסקור את מדיניותו של חזבאללה בנושאי פנים וההשפעה האיראנית, ובפרק השלישי אנתח את מדיניותו של הארגון בנושאי חוץ וההשפעה האיראנית על מדיניות זו. בפרק סיכום העבודה אנתח את הממצאים שעלו בפרקים הקודמים אל מול שאלת המחקר ואבחן את השערת המחקר.   המחקר יתבסס על הגישה האיכותית ויאסוף עובדות ונתונים העשויים להרחיב את הידע הקיים במחקר על אודות התופעה הנחקרת, מבחינת התיאור או ההסבר שלה. תהליך העבודה יכלול ניתוח תוכן של המקורות הנבחרים,

מבוא מאז 1990 אנו עדים להתפתחות של היחסים הכלכליים, המסחריים והמדיניים בין ישראל למדינות האפריקאיות שמדרום לסהרה. עבודה זו תנתח את התפתחות היחסים בין ישראל למדינות אלו ותבחן על מה מבוססת מערכת יחסים זו. לפיכך שאלת המחקר תהיה – על מה מבוססת מערכת היחסים בין ישראל למדינות דרום הסהרה בשני העשורים האחרונים – מה הם האינטרסים האסטרטגיים העומדים בפיתוח היחסים בין המדינה היהודית ובין מדינות אלה באפריקה – האם יחסים אלה מבטאים קרבה מדינית אידיאולוגית, או אינטרסים מסחריים גרידא? במהלך העבודה אבחן את מכלול האינטרסים בין המדינות ואת התפתחותם של אינטרסים אלה ואנתח את השפעתם של גורמים וארגונים חיצוניים על התפתחות מהלך היחסים. אני סבורה כי הבנתו של נושא זה הינה בעלת חשיבות רבה, מאחר שזהו אינטרס ישראלי אסטרטגי מן המעלה הראשונה לשמר יחסים אלו, והבנה טובה יותר של קשר זה ומה שעומד בבסיסו, עשויים לסייע בהמשכה וחיזוקה של מערכת היחסים הזו. המחקר יתבסס על הגישה האיכותית ויאסוף עובדות ונתונים העשויים להרחיב את הידע הקיים במחקר על אודות התופעה הנחקרת, מבחינת התיאור או ההסבר שלה. תהליך העבודה יכלול ניתוח תוכן של המקורות הנבחרים, בהתייחס לנקודות הרלוונטיות לנושא הנחקר. בסיכום יובאו עיקרי המבוא, הממצאים העיקריים והמסקנות שיעלו מהדיון.     תוכן עניינים מבוא: עמ’ 3 1. תולדות היחסים בין ישראל למדינות דרום הסהרה: עמ’ 4-9 2. האינטרסים של מדינות דרום הסהרה במערכת היחסים: עמ’ 10-12 3. האינטרסים של ישראל במערכת היחסים: עמ’ 13-16 4. עיצוב היחסים וטיבו של הקשר שבין ישראל למדינות דרום הסהרה: עמ’ 17-19 5. דיון וסיכום: עמ’ 20-22 6. רשימת מקורות: עמ’ 22-24