סמינריון בלימודים רב תחומיים

מבוא: לידות, מחלות, זקנה, תמותה, איכות חיים ועוד הן תופעות מדידות בחברה. תופעות אלה קיימות בכלל האוכלוסייה. השלטון, אשר רוצה לרתום את התופעות האלו לטובתו, על מנת שיוכל לשלוט בצורה יעילה יותר, אוסף מידע על התופעות במונחים סטטיסטים ומשפר את יכולת השליטה שלו באוכלוסייה באמצעות מתן שירותים הנוגעים לתופעות אלו. מבנה כוח זה נקרא ביו כוח ובשמו הנוסף, ביו פוליטיקה. השליטה באמצעות הביו כוח אופיינית לרוב צורות השלטון המודרניות ואף השלטון הנאצי, עליו נרחיב בפרק השני של העבודה, השתמש במבנה זה. אנחנו נראה כיצד מושג הביטחון, אשר נכלל בביו כוח, מתקשר לפעולותיהם של הנאצים, וכיצד ניתן לפתור את הבעיה שיוצר הביו כוח כאשר מטרתו העיקרית, ריבוי החיים, הפוכה ממה שקורה בפועל, רצח המונים, שואות ומלחמות. בעזרה עבודה זו אענה על שאלת המחקר שהינה כיצד מבוססת האידיאולוגיה הנאצית על מבנה הביו כוח, תוך התמקדות במושג הביטחון ושאלת המוות?   תוכן עניינים מבוא: 3 פרק 1: 4 הביו כוח ומושג הביטחון: 4 שאלת המוות: 6 פרק 2: 10 האידיאולוגיה הנאצית: 10 דיון וסיכום: 13 ביבליוגרפיה: 14  

מבוא הדמוקרטיה היא שיטת ממשל הקיימת עוד מימי אתונה האתיקה, מדובר ברעיון אך גם  כתופעה היסטורית ופוליטית ממשית. בעבודה זו נתייחס לנושאים של ריבונות העם, הפרדת רשויות, עליונות החוק, שלטון הרב מהזווית של הרקע לתהליכים. נתרכז בנושאי החוקה, האם אמנם היא קיימת בישראל ומה השלכות הנושא בעבר וכיום.  בנושא הזה אמר השופט אהרון ברק[1], שבישראל התרחשה “מהפכה חוקתית”[2] עם חקיקת חוקי-היסוד ב-1992. זאת טענה שנרצה לבדוק אותה. (הערה זה קשור לשאלת המחקר שתהיה בהמשך של הפרק הזה). כלומר השופט ברק טען שהמהפכה החוקתית בישראל קרתה בשנת 1992 עם חקיקת שני חוקי יסוד. חוק כבוד האדם וחירותו(ראה נספח) וחוק חופש העיסוק(ראה נספח). שני החוקים האלה מספקים, או לפחות מחזקים בצורה משמעותית את יסודות הדמוקרטיה בישראל. יש כאן הגנה על זכויות הפרט ברמה מערבית. חיזוק גדול מאד לכוחו של בית המשפט  ולכן מתייחסים בישראל וגם בעולם לישראל כמדינה דמוקרטית ומפותחת שבה בית המשפט יכול להגן על המיעוט מפני עריצות הרוב. הכוונה היא שהיות ופרלמנט הישראלי (הכנסת) 120 מושבים, הרי שנדרש רוב של 61 כדי לקיים קואליציה ולהרכיב ממשלה. מבחינתנו מה שחשוב הוא הכנסת עצמה שמחוקקת חוקים ברוב של 61 קולות ומעלה. אם כך יוצא שרוב של 61, יש באפשרותו לחוקק חוקים שלחלוטין אינם מקובלים על המיעוט. 51% מהאוכלוסייה יכולים לרמוס בכנסת את 49% הנותרים בחוקים שנויים במחלוקת עמוקה. יתכנו מצבים בהם חוקים אלה הינם בעייתיים מבחינות מסוימות למשל.  דוגמא לכך היא נושא הטלת המס על הדירה השלישית[3] (וראה גם בנספח) אשר בית המשפט ראה אותה כפגיעה באותם אנשים שרכשו דירות על מנת להתבסס על דמי השכירות שלהן לצרכי הפנסיה שלהם, או לצורך