סמינריון התחזות לאדם אחר בעקבות פסק דין -חן אלקובי
מבוא מעטות הפעמים בהן בתי המשפט בישראל התמודדו עם סוגיות הנוגעות לזהות מינית ומגדר בהקשר של עבירות מין והמשפט הפלילי. פיינים הפסיכולוגיים והחברתיים המגדירים אותנו כגברים או נשים. זהות המגדר, היא תפיסתו העצמית של אדם והדרך בה נתפס ע”י אחרים כגבר/אישה. כשאנו תופסים אדם כגבר או כאישה, מתלוות לכך ציפיות תרבותיות מקובלות המהוות את תפקיד המגדר. ציפיות אלה בעיקרן לגבי האופן שבו אנו חושבים שראוי שיתנהגו ויראו גברים ונשים. אנו מצפים מבני אדם שזהות המגדר שלהם תהיה קבועה ואחידה, בינארית. התנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם נורמה זו, נחשבת לא אחת בגיבוי המדע והמשפט, כסטייה מוסרית ו/או הפרעה נפשית. למעשה חן אלקובי הורשעה בעבירות מעשה מגונה , התחזות לאדם אחר , ובניסיון לאינוס בהסכמה שהושגה במרמה . בעבודה זו החלטתי להתחקות אחר פס”ד אלקובי, עובדתיו , הכרעותיו והאם וממה הוא הושפע . מהן התפיסות שלנו כחברה בכל הנוגע לסוגיית הטרנסג’דרים בכלל וליחסים המיניים בכלל. אני סבורה כי מלכתחילה ההגדרה לטרנסג’דרים ולהומוסקסואליים היא שונה , נוכח העובדה שהיחס לזהות המגדרית היא שונה, ולפיכך חובת הגילוי אינה רלוונטית. קביעת המין או המגדר של אדם לצרכים משפטיים הינה שאלה מורכבת במיוחד כאשר עסקינן באנשים שאינם מתנהלים לפי הזהות המגדרית המצופה מהם. המונח טרנסג’נדר משמש בצורה רחבה כמונח כיסוי כולל לתיאור אנשים החוצים בצורה זו או אחרת את גבולות המין והמגדר, אף אם לא עברו ניתוח רפואי לשינוי מינם הספרות והפסיקה מציעות מבחנים שונים המגדירים את גבולות העבירה בכל הנוגע למיהות העושה, האם מבחנים אלה ניתנים ליישום. יש לציין כי לא התעמקתי ובחנתי את ההשוואות השונות בפרשיות של התחזות לאומית והאם קיים דמיון