(24/11/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

עבודות סמינריון מוכנות

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

סמינריון גישות בטיפול באמנות – תוקפנות והעברה בטיפול באמנות עפ”י הגישה הפסיכודינמית

תקציר תוקפנות מוגדרת כתקיפה, פעולה מזיקה, פעילות בעלת אופן אופנסיבי, עוינות או מצב מנטלי של הרס (Destructive) (Harding, 2006). סביב המושג מתקיים דיון תיאורטי ומעשי רחב התוהה על מקורותיה, סיבותיה והתהליכים המובילים לתוקפנות. המושג תוקפנות מקבל בחינות שונות- תוספות והבהרות, על ידי קלינאים שונים בתקופות שונות ולפי מבטם העיוני והמעשי. בעבודה זו מובאים עיקרי הדברים הנוגעים והמתקשרים לתוקפנות- מפרויד, דרך ממשיכיו- מלאני קליין וויניקוט ואחרים. לאחר מכן תבוא סקירה אודות עיקריי הדברים הנוגעים למושג ‘ההעברה’ בטיפול ממבט פסיכו דינמי- פרויד, אנה פרויד, מלאני קליין וויניקוט. הפרק השלישי בסקירת הספרות התיאורטית כולל סוגיות באמנות ככלי המאפשר תהליכים בהקשר מושג ה’תוקפנות’ ומושג ‘ההעברה’ וכן סוגיות נבחרות בקשר הטיפולי עם מתבגרים. מטרת העבודה הנוכחית היא לתאר תהליך טיפול, מקרה טיפולי במהלך ההכשרה המעשית תוך הארתו דרך התכנים המוצגים בסקירה- תוקפנות וההעברה, משום נוכחותם הרבה וחשיבותם בתהליך הטיפולי המתואר. מטרה נוספת כפועל יוצא של זו הראשונה היא להפיק למידה משמעותית מתהליך הרפלקציה והכתיבה של התהליך הטיפולי על היבטיו לטובת הרחבת יכולותיי כמטפלת. בעבודה מפורט תהליך העבודה הטיפולי עם שלומי (מתבגר בן 17) , תהליך בן 8 חודשים במסגרת ההכשרה המעשית שלי בתוך כתלי בית הספר. בהמשך העבודה מובא דיון המנסה להבין את התהליכים המרכזיים שעלו בטיפול ולהבינם לאור ההיבטים התיאורטיים הנוגעים לתהליכי ההעברה בטיפול והתוקפנות, וכן מסקנות לסיום. העבודה מאירה על היחסים הטיפוליים ועל הדינאמיקה הטיפולית המיוחדת שהתקיימה עם שלומי דרך ועם קשייו, ומובילה לתובנות חשובות להמשך דרכי כמטפלת. תובנות אלו כוללות הבנה טובה יותר של תהליכי העברה בטיפול, הבנה טובה יותר של תהליכים הרסניים במטופל (תוקפנות) וכן הבנה טובה יותר של תהליכי אינטגרציה

קרא עוד »

סמינריון גישות מורים כלפי שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים – השוואה בין ישראל לאנגליה

תקציר. דמיון רב בין ישראל ואנגליה לגבי התפתחות החקיקה בתחום החינוך המיוחד והשילוב, עודדו השוואה בין  התייחסות המורים לשילוב בשתי הארצות. מהשוואה בין מחקרים שנערכו בארץ ובאנגליה, התברר כי הגדרת הנושא הנבדק והמתודולוגיה בה השתמשו החוקרים, הכתיבה התייחסות שונה ביותר לייחוסי תכונות לתלמידים עם צרכים מיוחדים על ידי המורים וכתוצאה מכך, להתייחסות אליהם. למרות הבעייתיות שנוצרה כתוצאה מהגדרות ושימוש בשיטות מחקר שונות, הרי בעוד שבישראל נערך שימוש בשיטות מחקר וניתוח סטטיסטי פשוטים יחסית, באנגליה נטו החוקרות להשתמש בשיטות מורכבות יותר ולנסות להבין את הקשרים בין משתנים רבים יותר. כתוצאה מכך, הצליחו מחקרים שנערכו באנגליה להסביר תופעות מורכבות יותר לגבי עמדות מורים כלפי שילוב. תוכן תקציר 1 מבוא 1 המתודולוגיה של חיפוש המקורות 2 רקע תיאורטי 2 1. ביקורת על החינוך המיוחד כנבדל 2 2. הפיכת השילוב לגישה רווחת  3 2.1 השילוב באנגליה 3 2.2 השילוב בישראל 5 3. עמדות מורים כלפי שילוב 6 שאלת המחקר 6 תיאור החומר המחקרי 7 1. ישראל 8 2. אנגליה 13 ניתוח החומר המחקרי 16 דיון ומגבלות ממצאי המחקר 18 סיכום 19 ביבליוגרפיה I

קרא עוד »

סמינריון גישות מורים כלפי שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים – השוואה בין ישראל לאנגליה

תקציר דמיון רב בין ישראל ואנגליה לגבי התפתחות החקיקה בתחום החינוך המיוחד והשילוב, עודדו השוואה בין  התייחסות המורים לשילוב בשתי הארצות. מהשוואה בין מחקרים שנערכו בארץ ובאנגליה, התברר כי הגדרת הנושא הנבדק והמתודולוגיה בה השתמשו החוקרים, הכתיבה התייחסות שונה ביותר לייחוסי תכונות לתלמידים עם צרכים מיוחדים על ידי המורים וכתוצאה מכך, להתייחסות אליהם. למרות הבעייתיות שנוצרה כתוצאה מהגדרות ושימוש בשיטות מחקר שונות, הרי בעוד שבישראל יחס המורים נמצא אמביוולנטי, באנגליה נטו המורים לראות את התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים באופן חיובי בעיקר כתוצאה של פחות וותק בהוראה ויותר התנסות בהוראה מסייעת. תוכן עניינים תקציר 1 מבוא 1 המתודולוגיה של חיפוש המקורות 2 רקע תיאורטי 2 1. ביקורת על החינוך המיוחד כנבדל 2 2. הפיכת השילוב לגישה רווחת  3 2.1 השילוב באנגליה 3 2.2 השילוב בישראל 5 3. עמדות מורים כלפי שילוב 6 שאלת המחקר 6 תיאור החומר המחקרי 7 1. ישראל 8 2. אנגליה 10 ניתוח החומר המחקרי 13 דיון ומגבלות ממצאי המחקר 13 סיכום 14 ביבליוגרפיה I  

קרא עוד »

סמינריון גישות שונות לגבי תפקוד חברתי  והרלוונטיות שלהן לגבי ילדים עם ADHD

תקציר ADHD היא הפרעה התפתחותית הנובעת מבעיות נוירולוגיות. זהו מצב כרוני הנמשך לבגרות וכולל צירוף בעיות, כקושי להתמיד בתשומת לב, תנועתיות- יתר והתנהגות אימפולסיבית. טיפול תרופתי בשילוב עם התערבות התנהגותית עשויים לסייע להתמודד עם בעיות אלו ולפתח אסטרטגיות התמודדות לחיים. להפרעה גורמים רבים, כתורשה, חשיפה לרעלים או חשיפה של האם בהריון לרעלים או פגיעה מוחית בזמנים קריטיים בהתפתחות, למשל, במהלך הלידה. סימני ההפרעה עלולים להיות ניכרים כבר בגיל שנתיים- שלוש.  תלמידים עם בעיות קשב וריכוז מתקשים לשמור על קשב, טווח קשב והתמדה. הם משתעממים בקלות, מתקשים לדחות סיפוקים ונמשכים למה שמתגמל מיידית, מתקשים לשלוט בדחפים, נוטים לקצר דרכים, להסתכן יתר על המידה לחשוב באופן אימפולסיבי, להיות היפראקטיביים ולגלות תגובתיות- יתר. לכן הם  מתקשים להתארגן ושכחנים. קשה להם לסיים מטלות ולהתמיד בנטילת אחריות והם חסרי עקביות (בארקלי, 2003; ריף, 2005). התחום החברתי מהווה מקום קושי עיקרי לגבי הילד עם ADHD וסביבתו: הילדים נדחים ומבודדים, בעוד היותם בסביבה הופכת לאיום על הילדים האחרים. לכן נבחר תחום זה כנושא העבודה הנוכחית. שאלות המחקר הן: מה מאפיין את תפקודם החברתי של ילדים עם ADHD ומה הגורמים המשפיעים עליו. בסקירת הספרות שנערכה נמצא כי הילדים אינם לומדים את כללי ההתנהגות החברתית, הם מתנהגים באופן “נפיץ” ותוקפני או מתעלמים מהאחר, או עוברים מדבר לדבר באופן לא עקבי המקשה לעקוב אחריהם, או מתפרצים לפעילויות ואז עוסקים בשלהם- בלי קשר לנעשה. זאת, עקב פגיעה בתפקודים קוגניטיביים, בצירוף קשיי ויסות, המכשילים תפיסת רמזים חברתיים, פוגעים ביכולת הניבוי וביכולת לפתור בעיות וכתוצאה-בלמידה חברתית, בהבנת מצבים חברתיים ופתרון בעיות חברתיות. חרדה משפיעה על תפקוד חברתי של ילדים עם ADHD, שכן היא

קרא עוד »

סמינריון דולפינן מצוי כמודל מחקר לסוכרת סוג-2

תוכן עניינים: תקציר מבוא 5 יונקים ימיים (Marine Mammal) 7 דולפינן מצוי (Tursiops Truncatus) 7 סוכרת סוג 2 9 סוכרת 9 גורמים עיקריים לסוכרת 9 סימפטומים קלאסיים בסוכרת 10 דרכי טיפול בסוכרת: 11 הקשר בין סוכרת סוג-2 לדולפינן המצוי 12 מקור הדמיון המשוער 14 נקודות שוני 15 מסקנות 16 ביבליוגרפיה 17

קרא עוד »

סמינריון דוקטרינת עצימת עיניים

מבוא   דוקטרינת ‘עצימת עיניים’ או דוקטרינת ‘העיוורון המכוון’ הינן חלק מהיסוד הנפשי Mens Ria)) המחשבה הפלילית, כחלק מהוכחת רכיב המודעות בביצוע עבירה. המחשבה הפלילית מהווה את היסוד הנפשי הנדרש להתקיימות עבירה. סוגיה זו מופיעה בסעיף 19 לחוק העונשין, התשל”ז -1977  (להלן : “החוק”) שם נקבע כי אדם אחראי בפלילים רק אם היסוד הנפשי שליווה את התנהגותו הוא מחשבה פלילית, אלא אם כן המחוקק קבע במפורש שרשלנות כיסוד נפשי היא יסוד מספיק להתקיימות העבירה.   לדוגמה, אדם רוכש מוצר בתנאים חשודים, אשר “אדם סביר” היה מעלה על דעתו כי ייתכן ומדובר ברכוש גנוב, אולם הרוכש הספציפי טוען שלא ידע שהמוצר גנוב. בפועל, הנסיבות לרכישה (למשל מחירים זולים מידי) חייבו אותו לברר את העובדות, ומשלא עשה זאת, דינו כמי שהייתה לו כוונה לקנות רכוש גנוב. “עצימת עיניים” כהגדרתה בסעיף 20 ג’1 לחוק העונשין – אדם נקלע לנסיבות של פשע והוא “עוצם עיניו” דינו כדין מתכוון, מי שחושד ונמנע מלברר עצימת עיניו תהיה שקולה למודעות, ולא תעמוד לזכותו טענת ה”לא ידעתי”, כיוון שחשד ונמנע מלברר את הדבר מלכתחילה.   יצוין כי התנהגות של “עצימת עיניים” חלה רק לגבי התנהגות ונסיבות, כלומר היא אינה חלה כאשר מדובר בתוצאה. כשמדברים על הדרישה הבסיסית למודעות לתוצאה, מדובר על חשד בלבד, לכן אם נחיל עצימת עיניים אנו בעצם נגיד: “אתה חשדת שהתוצאה תתרחש”, שלא כמו ברכיב ההתנהגות בו “עצימת עיניים” חלה בכל מקרה, ואם אדם לא מודע למה שהוא עושה, הוא לכאורה “עוצם עיניו” לאפשרות קרות התוצאה וכאן אכן ניתן לקבוע כי עצימת עיניו שקולה לידיעה. כך גם הדברים לגבי הנסיבה. ברכיב התוצאה מדובר באפשרות עתידית,

קרא עוד »

סמינריון דימויי גוף גבריים בעיתונות דתית וחרדית

מבוא מהו ייצוג באמצעי התקשורת בפרק זה אבחן את חשיבות הייצוגים באמצעי התקשורת ואבקש לעמוד על הסוגיה עד כמה הם קובעים את התפיסות החברתיות, או אפשר שהם נקבעים על פי אותן תפיסות ורק נותנים להם ביטוי. “ייצוג הוא דימוי, שיקוף או שחזור של דבר מה בעולם ה”אמיתי”. הכוונה לחפץ, אדם, קבוצה או מאורע אשר יוצגו או תווכו באופן כלשהו (Connell and James. Messerschmidt, 2005). כשמדובר בטקסט כתוב, קל לראות את התיווך הזה. הדבר יוצג כסימנים על עמוד או “מלים”, שאיננו נוטים לבלבל בינן לבין הדבר עצמו, כך מציעים קונל ועמיתיו במחקרם. אך כשמדובר באמצעי תקשורת כגון פרסומות, קלטות, דיסקים, קולנוע וטלוויזיה, נראה כאילו הייצוג דומה הרבה יותר לחוויית המציאות שלנו. קלטת וידאו של חתונה, למשל, נראית מבחינות רבות כמו הדבר עצמו, ובוודאי שהרבה יותר מאשר תיאור המאורע ביומן אישי (אף שמאוחר יותר, אפשר שהיומן יראה כתיעוד “כן” יותר של המאורע)”. בנוסף, אחת הסיבות לנטייה שלנו לקבל את הדברים המוצגים בפנינו כפשוטם, היא העובדה שבטלוויזיה אנחנו רואים את הדברים לפנינו ב’צורה חיה’. עובדה המשפיעה על היכולת שלנו לבקר את מה שאנחנו רואים. המאפיין הריגשי של הטלוויזיה מכוון את הצופה להזדהות עם דמויות טלוויזיוניות, יותר מאשר לחוש ביקורת על מה שהוא רואה מולו. הצופה אינו מודע לשיקולי העריכה של העורך, לזוויות הצילום, והשפעתה של התפאורה. הוא נוטה לקבל את הדברים כפי שהם (Connell and James Messerschmidt, 2005). מחקרם של קונל ועמיתיו העלה את חשיבותם של אמצעי התקשורת בקביעת “האווירה התרבותית”, זו אשר למעשה קובעת את הדימויים החברתיים הרצויים ומכתיבה לנו, אפילו אם בצורה סמויה, את הדמויות הנשקפות אלינו מן המסך הקטן, או

קרא עוד »

סמינריון דימויי גוף גבריים בעיתונות דתית וחרדית

מבוא   מהו ייצוג באמצעי התקשורת בפרק זה אבחן את חשיבות הייצוגים באמצעי התקשורת ואבקש לעמוד על הסוגיה עד כמה הם קובעים את התפיסות החברתיות, או אפשר שהם נקבעים על פי אותן תפיסות ורק נותנים להם ביטוי. “ייצוג הוא דימוי, שיקוף או שחזור של דבר מה בעולם ה”אמיתי”. הכוונה לחפץ, אדם, קבוצה או מאורע אשר יוצגו או תווכו באופן כלשהו (Connell and James. Messerschmidt, 2005). כשמדובר בטקסט כתוב, קל לראות את התיווך הזה. הדבר יוצג כסימנים על עמוד או “מלים”, שאיננו נוטים לבלבל בינן לבין הדבר עצמו, כך מציעים קונל ועמיתיו במחקרם. אך כשמדובר באמצעי תקשורת כגון פרסומות, קלטות, דיסקים, קולנוע וטלוויזיה, נראה כאילו הייצוג דומה הרבה יותר לחוויית המציאות שלנו. קלטת וידאו של חתונה, למשל, נראית מבחינות רבות כמו הדבר עצמו, ובוודאי שהרבה יותר מאשר תיאור המאורע ביומן אישי (אף שמאוחר יותר, אפשר שהיומן יראה כתיעוד “כן” יותר של המאורע)”. בנוסף, אחת הסיבות לנטייה שלנו לקבל את הדברים המוצגים בפנינו כפשוטם, היא העובדה שבטלוויזיה אנחנו רואים את הדברים לפנינו ב’צורה חיה’. עובדה המשפיעה על היכולת שלנו לבקר את מה שאנחנו רואים. המאפיין הריגשי של הטלוויזיה מכוון את הצופה להזדהות עם דמויות טלוויזיוניות, יותר מאשר לחוש ביקורת על מה שהוא רואה מולו. הצופה אינו מודע לשיקולי העריכה של העורך, לזוויות הצילום, והשפעתה של התפאורה. הוא נוטה לקבל את הדברים כפי שהם (Connell and James Messerschmidt, 2005). מחקרם של קונל ועמיתיו העלה את חשיבותם של אמצעי התקשורת בקביעת “האווירה התרבותית”, זו אשר למעשה קובעת את הדימויים החברתיים הרצויים ומכתיבה לנו, אפילו אם בצורה סמויה, את הדמויות הנשקפות אלינו מן המסך הקטן,

קרא עוד »

סמינריון דימויי נשים בפרסום הישראלי

מבוא פרסומות נחשבות להשתקפות אמתית, בימינו אלה, לחברה בה אנו חיים. דרך הפרסומת ניתן לגלות נורמות חברתיות וסטראוטיפים המגדירים תפקודי הנשים או הגברים, לבחון את המשמעות של היותם נשים או גברים, ולהבחין בדרכים בהם צריכים להתלבש או בכלל להתנהג באותה חברה  (Goffman, 1976). אחרי תקופה ארוכה בה Goffman (1976) עסק בספרות המחקרים בניתוח תוכן הפרסומות, הוא הסיק כי ישנו הבדל מהותי בין ייצוג נשים בפרסומות לבין גברים, כך שגבר מוצג בדרך כלל בדמותו של האב, הפרוטקטיבי, זה שמגע ידו חזק, גבוה, חסון, בעל סמכות, ואילו האישה מוצגת כדמות נמוכה יותר, חלשה, רופשת, בעלת אחיזה קלה בקרקע, בתנוחה רוכנת או כורעת, כזו הזקוקה להגנה מצדו של הגבר. לא קשה היום להבחין כי הדימוי הנשי בפרסומות הינו חיוני למשיכת הצרכן לפרסומת, ולמוצר. מוצר זה יכול להיות כל דבר, בין אם זה מזון, סבון, אופנה, מכונית, או כל דבר אחר. מה שחשוב בפרסומת זה לא המוצר עצמו, אלא האישה היפה, המתלווה לו, משווקת אותו, נהנית ממנו, ומציעה אותו לצרכן. תופעה זו, בה מופיעה בצורה נחותה, משפילה, ופוגעת בהן אישית, ובמעמדן בחברה בכלל, הינה תופעה מתעצמת, לדעתי, בערוצי התקשורת השונים. יתרה מזאת, היא תופעה שמעמידה את נשות החברה בפני סוג אחר של השפלה, השונה בצורתו מאלו שהיו בימי קודמינו, אך דומה בתוכנו לכל השפלה שנודעה על חוויותיהן של נשים בהיסטוריית החברות הפטריארכלית, לאורך הזמן. תופעה זו, מובילה אותי, כסטודנטית וכאישה, לחקור את החברה שלי, ואת התפיסה המגדרית הקיימת בה, דרך הפרסומות שעלו בערוצי התקשורת. לכן, בעבודה זו אתעסק בקשר בין דימויים בפרסומות לדימויים בחברה, ואעקוב אחר פרסומות בטלוויזיה, בעיתונות וברשתות החברתיות, בתקופת שלוש-ארבע השנים

קרא עוד »

סמינריון דיני עבודה – חקיקת המגן

מבוא “העבודה היא חיינו” כך אומר המשל ואכן רוב חייו החיים הבוגרים של רוב בני האדם בעולם המערבי מוקדשים לעבודה. העבודה היא מקור הפרנסה באמצעותו מתפרנס ומתקיים התא המשפחתי, היא מהווה יציבות, ביטחון כלכלי, רכיב להגדרה עצמית ומעמדית של אדם, וכן מקור לידע והעשרה מקצועיים ואישיים. בשל המשמעות הרבה שיש לעבודה בחייהם של רוב בני האדם הבוגרים בעולם המערבי אשר קיימת חשיבות חברתית ומשפטית רבה להסדרת מערכות היחסים שבין עובדים למעבידים ולהגדרת החובות והזכויות הקיימות במערכת היחסים שבין עובדים למעבידים. במערכות המשפט השונות בעולם נעשית הסדרה ייחודית זו במסגרת דיני העבודה באמצעות חקיקה על סוגיה השונים ובאמצעות הסדרה הסכמית בין העובדים לבין המעבידים בחוזים אישיים אשר נכרתים בין העובד לבין המעביד או בהסכמים קיבוציים המתקיימים בין קבוצת עובדים למעביד או בין קבוצות עובדים לקבוצות מעבידים. כאמור דרך אחת היא הסדרתם של יחסים על בסיס הסכמה בין העובד למעביד בכל הנוגע לתנאי ההעסקה של העובד על ידי המעביד. הסכמה זו באה לידי ביטוי בחוזה עבודה שנכרת בין העובד לבין המעביד, מבלי שישנה כל התערבות חיצונית או מניעה חיצונית מהצדדים להסכם המעגנת את מערכות היחסים בניהם באופן כזה או אחר. להסדרת יחסי עבודה על בסיס הסכמה ובאמצעות חוזה מספר יתרונות בולטים, ראשית דרך זו מאפשרת לצדדים לממש באופן מלא ובצורה הטובה ביותר מבחינתם את האנטומיה של רצונם החופשי. שנית, מודל הסכמי הוא מודל אשר מעודד תחרות בין העובדים במשק, מכיוון שכלל יחסי העבודה נתונים למשא ומתן בין הצדדים הרי ככל שהעובדים הם טובים יותר ומוכשרים יותר, כך כושר המיקוח שלהם עם המעסיק עולה והם יכולים לדון ואף לדרוש מן המעסיק תנאים טובים

קרא עוד »

סמינריון דיני צרכנות תובענות ייצוגיות

מבוא: הדין המהותי קובע את מסגרת האינטרסים והפעולות המשפטיות שמערכת המשפט מכירה בהם. הדין הפרוצדוראלי נועד לקבוע את המתכונת שעל פיה יתנהלו הליכי הבירור והאכיפה של הזכויות המוקנות על פי הדין המהותי. במובן זה, אמור הדין הפרוצדוראלי לשמש אחד מכלי העזר להגשמת המטרות של הדין המהותי. מקום שהדין המהותי מקנה זכות וקובע סעד בגין הפרתה, ראוי שהדין הפרוצדוראלי יאפשר מימוש של הזכות ברמת אכיפה אופטימלית, כנגזר ממטרות הדין המהותי ותוכנו. אולם, יש שמבנה הדין הפוצדוראלי אינו עומד בקני המידה האמורים. כתוצאה מכך, עלולה להיווצר סטייה מהרמה הרצויה של הציות לחוק. לעיתים, עלולים כללי המימוש של הזכויות להפחית מהותית את יכולת האכיפה, ובנסיבות קיצוניות, עלול הדין המהותי ליהפך להלכה ואין מורין על כך. דומה שתחום דיני הגנת הצרכן הינו דוגמא בולטת לתופעה זו. שימוש בתובענות ייצוגיות נעשה פופולרי בעת האחרונה והן מהוות מכשיר יעיל שיש התולים בו תקוות רבות בתחומים מגוונים, החל בתרמית ואי גילוי של מנהלים ובעלי שליטה בחברות לבעלי מניותיהן- וכלה בטענות צרכניות, למען טענות נגד ניהול בלתי תקין ובלתי חוקי של חברות- ועוד. יחד עם זאת נראה, שנוצר פער בין העמדות המוצהרות של בתי המשפט לבין האפשרות המעשית להתשמש במכשיר זה. על מנת שתהליך מעין זה יתקיים, חייבים להתקיים שני תנאים: האחד, כי תיווצר תשתית משפטית דיונית המאפשרת להמיר את ההליך האזרחי מהליך איניווידואלי להליך קיבוצי. התנאי השני שתתרחש קואורדינציה מתאימה בין היחידים שתתארגן קבוצה. תכליתו של מוסד התובענות הייצוגיות היא לאפשר ריכוז יעיל של כוח במסגרת קיבוצית כאשר קיימת תשתית עניינית מספקת לכך. מוסד התובענות הייצוגיות נתפס כאחת הדרכים החשובות ביותר להגנה על האינטרס הצרכני.[1] על אף

קרא עוד »

סמינריון דמות התינוק בארבעה סיפורים של עגנון

מבוא בעבודה זו ארצה לבדוק את דמות התינוק או מוטיב התינוק בארבעה סיפורים של עגנון: “בדמי ימיה”, “מדירה לדירה”, “פרנהיים” ו”עובדיה בעל מום”. ב”בדמי ימיה” תרצה נישאת לאהובה של אימה, ולבסוף עומדת ללדת לו תינוק. ב”מדירה לדירה” תינוק טורד את מנוחתו של דייר בבית בו ההורים מזניחים את התינוק. ב”פרנהיים” חוזר גבר לאשתו אחרי המלחמה כדי לגלות שהתינוק המשותף שלהם מת, וב”עובדיה בעל מום” אישה יולדת בן ממזר לעובדיה. במרבית הסיפורים התינוקות מופיעים בהקשרים של מחלה או שהם מבטאים את היחסים הבעייתיים בין ההורים. ב”פרנהיים” מות התינוק מסמל את סוף הקשר בין פרנהיים לאינגה, וב”עובדיה בעל מום” התינוק הממזר מעיד על אימו שמרבה לשכב עם גברים על אף שהיא כבר מאורסת לעובדיה – כלומר הקשר שלילי. כך גם ב”בדמי ימיה”, כשתרצה מבינה שעקביה נועד להיות רווק, ובכל זאת היא בהריון ממנו. עם זאת לתינוק גם הקשרים חיוביים, ב”מדירה לדירה”, בו הדייר מתגעגע לתינוק על אף שטרד מנוחתו. מבחינה מחקרית לא נמצאו כמעט מאמרים העוסקים בדמות התינוק. הדבר טבעי, שהרי תינוק הוא חסר אונים, וקשה לייצג אותו כדמות. עם זאת מחקרה של ניצה בן דב על הסיפור “מדירה לדירה” של עגנון (מאמר שארחיב עליו בפרק על הסיפור) כולל התייחסות לדמויות של התינוקות בסיפורים של עגנון: “תינוקות רבים מאכלסים את יצירו עגנון, ורבים מהם חולים. נזכיר כאן שניים, רפאל התינוק מאורח נטה ללון ומשולם מסיפור פשוט. חוליים משקף, בין היתר, את הדיכוטומיה שבין הבשר לרוח, שכן לתינוקות אלה נשמה יתרה וחוכמה יתרה על אף מומיהם. התינוקות החולים מפיקים מהגיבורים את הטוב והיצירתי שבהם… משולם משקף בחוליו את היחסים הפגומים בין הוריו, הירשל

קרא עוד »
אין יותר חומרים להציג

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.