סמינריון גישות בטיפול באמנות – תוקפנות והעברה בטיפול באמנות עפ”י הגישה הפסיכודינמית
תקציר תוקפנות מוגדרת כתקיפה, פעולה מזיקה, פעילות בעלת אופן אופנסיבי, עוינות או מצב מנטלי של הרס (Destructive) (Harding, 2006). סביב המושג מתקיים דיון תיאורטי ומעשי רחב התוהה על מקורותיה, סיבותיה והתהליכים המובילים לתוקפנות. המושג תוקפנות מקבל בחינות שונות- תוספות והבהרות, על ידי קלינאים שונים בתקופות שונות ולפי מבטם העיוני והמעשי. בעבודה זו מובאים עיקרי הדברים הנוגעים והמתקשרים לתוקפנות- מפרויד, דרך ממשיכיו- מלאני קליין וויניקוט ואחרים. לאחר מכן תבוא סקירה אודות עיקריי הדברים הנוגעים למושג ‘ההעברה’ בטיפול ממבט פסיכו דינמי- פרויד, אנה פרויד, מלאני קליין וויניקוט. הפרק השלישי בסקירת הספרות התיאורטית כולל סוגיות באמנות ככלי המאפשר תהליכים בהקשר מושג ה’תוקפנות’ ומושג ‘ההעברה’ וכן סוגיות נבחרות בקשר הטיפולי עם מתבגרים. מטרת העבודה הנוכחית היא לתאר תהליך טיפול, מקרה טיפולי במהלך ההכשרה המעשית תוך הארתו דרך התכנים המוצגים בסקירה- תוקפנות וההעברה, משום נוכחותם הרבה וחשיבותם בתהליך הטיפולי המתואר. מטרה נוספת כפועל יוצא של זו הראשונה היא להפיק למידה משמעותית מתהליך הרפלקציה והכתיבה של התהליך הטיפולי על היבטיו לטובת הרחבת יכולותיי כמטפלת. בעבודה מפורט תהליך העבודה הטיפולי עם שלומי (מתבגר בן 17) , תהליך בן 8 חודשים במסגרת ההכשרה המעשית שלי בתוך כתלי בית הספר. בהמשך העבודה מובא דיון המנסה להבין את התהליכים המרכזיים שעלו בטיפול ולהבינם לאור ההיבטים התיאורטיים הנוגעים לתהליכי ההעברה בטיפול והתוקפנות, וכן מסקנות לסיום. העבודה מאירה על היחסים הטיפוליים ועל הדינאמיקה הטיפולית המיוחדת שהתקיימה עם שלומי דרך ועם קשייו, ומובילה לתובנות חשובות להמשך דרכי כמטפלת. תובנות אלו כוללות הבנה טובה יותר של תהליכי העברה בטיפול, הבנה טובה יותר של תהליכים הרסניים במטופל (תוקפנות) וכן הבנה טובה יותר של תהליכי אינטגרציה