(24/11/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

עבודות סמינריון מוכנות

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

סמינריון דמותו של הבעש”ט

מבוא דמותו של הבעש”ט נחקקת בתודעה ההיסטורית של העם היהודי כמי שמזוהה עם ייסודה של תנועת החסידות. על אף המחקרים הרבים הקיימים בספרות אודות דמותו של האיש, נראה כי בין החוקרים השונים חלוקות הדעות אם באשר לקיומו, מידת הצלחתו, טיבו, ולמידת התפקיד שמילא הבעש”ט בצמיחתה של החסידות. על פי רוסמן (1999) המבוכה הרבה הקיימת באשר לשאלות הללו כמו גם לתשובה מצויה בקיומם של מקורות מהימנים מועטים ובהסתמכות על מקורות שבחלקם נכתבו בנוסח אגדי. הנקודות הבסיסיות שאין עליהן מחלוקת מתארות את הבעש”ט כדמות כריזמטית, שיוחסו  לה כוחות מיסטיים מסוימים, הוא נודע כדמות אקסטאטית פניאומאטית, אך לא סגפנית, וכמי שהיה מעורב בין הבריות. העבודה תבקש לבחון מה היה ייחודו של הבעש”ט תוך התמקדות בייחודיתו המובחנת (שגם עליה יש חילוקי דעות) כבעל שם – מה היה באישיותו, בדרכו ובמשנתו של הבעש”ט שקסם כל כך למי שהלכו בעקבותיו ומה היו החידושים שהביא? המענה על שאלת המחקר ייעשה באמצעות סקירת ספרות. החלק הראשון של העבודה יציג את החסידות בהיבט ההיסטורי, אופייה, מהותה וזיקתו של הבעש”ט מולה. החלק השני של העבודה יעסוק בתיאור קווים כלליים באישיותו של הבעש”ט. החלק השלישי יבקש לשקף את עולם המאגיה תחת השקפתם של בני התקופה, אופי הדעות, האמונות והפחדים ששלטו בהם, מקומה של המאגיה בעולמם ותפקידם ומעמדם של בעלי השם כמרפאים מאגיים. החלק השלישי מובא כרקע על מנת להבין בפרקים הבאים את ייחודו של הבעש”ט כמיסטיקן ובעל שם על רקע התקופה, כמו גם את החידושים שהביא. במהלך הפרקים יובאו דעותיהם השונות של חוקרים שונים עד לפרק הסיכום שיבקש לאפיין את דמותו של הבעש”ט ובמה נתייחדה כל כך בכלל וכבעל שם בפרט.

קרא עוד »

סמינריון האביב הערבי בסוריה כמקרה בוחן למודל מאזן מדינה לאום

מבוא את ההתקוממות בסוריה יש להבין במונחים חברתיים, כלכליים, אקלימיים, וסביבתיים ארוכי טווח משמעותיים אשר ערערו את הסדר החברתי במדינה, ולא רק כהתקוממות עממית כנגד שלטון ברוטאלי ועושק. קיימות סיבות רבות אשר גרמו לפרוץ שרשרת ההפיכות וההפגנות ההמוניות חסרות התקדים כנגד השליטים בכל רחבי העולם הערבי, המכונות בשם “האביב הערבי”. “האביב הערבי” לא נגרם אך ורק מסיבות פוליטיות וחברתיות (שיעורי האבטלה העצומים בקרב הצעירים ובוגרי האוניברסיטאות, שחיתות השלטונות, מדיניות הדיכוי שלהן כנגד ההמונים ועוד), אלא גם מסיבות סביבתיות, אקלימיות וכתוצאה מגידול ומצפיפות אוכלוסין. כשהמרכזיות מביניהן הן, שינויי האקלים שגרמו להאמרת מחירי המזון, פגיעה בזכויות האזרחים לשימוש במשאבי הטבע ולסביבה נקייה והשחיתות הנובעת מחוסר ניהול תקין של משאבי הטבע ברוב מדינות העולם הערבי. לכן, מהאספקט הסביבתי, מטרת ההפיכות הייתה להחזיר את השליטה על משאבי הטבע לידי העם (טרדמן,  2012). אי הצלחתו של בשאר אסד להוזיל את מחירי מוצרי המזון הבסיסיים, שבאה לידי ביטוי בהאמרת המחירים בשיעור של 25% – 30%, הביא את ההמונים לראות עד כמה מושחת מיסודו וחלש הוא שלטונו של בשאר אסד והיה אחד מהגורמים המידיים שהוציא את ההמונים לרחובות ‘דרעא’ והביא להתפשטות ההפגנות ההמוניות כנגד המשטר לרחובות יתר הערים הגדולות בסוריה במרץ 2011. (שם) מסקירת הגורמים הסביבתיים והאקלימיים לפרוץ ההתקוממות בסוריה, ניתן למצוא קשר ישיר בין שינויי האקלים והשפעתם על האוכלוסייה החקלאית בדרום ובצפון מזרח המדינה לבין היותם האזורים הראשונים בהם החלה ההתקוממות נגד משטרו של בשאר אסד, אשר לא הצליח לספק את צרכיהם הבסיסיים. אם כך, נדמה כי אם בשאר אסד ישרוד את ההתקוממות נגדו וימשיך לשלוט בסוריה, הוא ייאלץ לתת את הדעת כיצד להתמודד מול שינויי

קרא עוד »

סמינריון האכלוסייה הערבית בישראל שפרעם ומערכת החינוך כמקרה בוחן

מבוא חינוך הילדים הנה משימה המטרידה את הורים ברחבי ישראל והעולם. המחקר הנוכחי מתמקד במערכת החינוך והתהליכים החינוכיים המתרחשים בעיר דוברת הערבית, שפרעם. ייחודיות העיר שפרעם הנה, בין היתר, בחיים המשותפים לבני הדתות השונות: מוסלמים ,נוצרים ודרוזים. מהבחינה של המחקר הנוכחי עולה כי כל עדה לומדת במסגרות חינוכיות נפרדות. בתי ספר יסודיים ממלכתיים שבעיר שפרעם משרתים בעיקר א האוכלוסייה המוסלמית, כאשר שלושה אחוז בלבד מכלל התלמידים הנם מהדת הנוצרית. נתונים אלה אינם משקפים את המציאות מאחר ובתי הספר נמצאים בשכונות מעורבות בה מתגוררת אוכלוסייה המייצגת את כל הדתות (מחלקת חינוך ,עיריית שפרעם). לאור נתונים אלה, מטרת המחקר הנוכחי הנה איתור ובחינה של הסיבות הגורמות לתופעה זו. כלומר, המחקר הנוכחי מתמקד בבחינת הגורמים התורמים לכך שלא כל האוכלוסייה פוקדת את בתי הספר היסודיים בעיר. תרומתו העיקרית של המחקר הנוכחי הנה בבחינת ההשלכות של התועה שתוארה לעיל והצעה של פתרונות אפשריים לשינוי. המושגים המרכזיים שעולים בגוף העבודה הנם: הרב תרבותיות וריבוי תרבויות. המחקר הנוכחי מבחין בין שני המושגים. ריבוי תרבויות הנו מונח טכני, תיאורי המייצג חברה שיש בה מספר תרבויות ואילו רב תרבותיות הנו מושג נורמטיבי, המביע תפיסה ערכית אידאית, לפיה ריבוי תרבותי מייצג ערכיות חיובית (תדמור, 2004). ניתן לומר כי החברה הערבית הנה חברה רב תרבותית על כל מרכיביה, וזאת לאור החיים המשותפים לבני שלושת העדות, המוסלמים, הנוצרים והדרוזים, בערים השונות בישראל. מערכת החינוך הערבית בארץ מורכבת מבתי ספר ממלכתיים ובתי ספר פרטיים, כאשר בתי הספר הפרטיים שייכים ברובם לכנסייה. בתי ספר אלה מאופיינים במוניטין חיובי יותר לעומת בתי ספר ממלכתיים. לכן, בתי ספר פרטיים נמצאים בעדיפות ראשונה של משפחות בעלות

קרא עוד »

סמינריון האם העמידות של תחושת הגועל בפני תהליך הכחדה מקשה על טיפול בהפרעות חרדה

מבוא אינטגרטיבי חקר החרדה מתמקד, ברוב המקרים, במודלים של פחד. בשנים האחרונות ישנה התעניינות ברגשות אברסיביים נוספים, במיוחד תחושת הגועל, כגורמים המעורבים בהתפתחות ושימור של הפרעות חרדה שונות (Mason, & Richardson, 2010). למשל, נמצא כי תחושת הגועל מעורבת בפוביות מעכבישים ומיצורים חיים קטנים נוספים (De Jong & Muris, 2002). בנוסף, תחושת גועל מעורבת בפוביות דם, פציעה והזרקה (BII – blood-injury-injection) (Olatunji, Smits, Connolly, Willems, & Lohr, 2007) ובהפרעות אובססיביות כפייתיות (OCD – obsessive-compulsive disorder), במיוחד אלה הכרוכות בדאגה מזיהומים (Moretz & McKay, 2008). למשל, בהשוואה לנבדקים בריאים, נבדקים בעלי פוביות אלה מדווחים על רמות גבוהות יותר של רגישות לגועל כלפי גירויים המקושרים עם פוביות (Sawchuk, Lohr, Tolin, Lee, & Kleinknecht, 2000). מעבר לרמות גבוהות של גועל שחשים נבדקים אלה, תחושת גועל מקדימה, במקרים רבים, את תחושת הפחד (Mason, & Richardson, 2010). מחקרים מראים כי מבחינה פיזיולוגית, פרטים בעלי פוביות שונות מפגינים תגובות ייחודיות לתחושות של סלידה וגם של פחד הנמדדות באמצעות מכשיר אלקטרומיוגרפיית פנים (EMG) (De Jong, Peters, & Vanderhallen, 2002). יתר על כן, פרדיגמות ניסוייות שהשתמשו במודלים של משוואות מבניות (Moretz & McKay, 2008) הוכיחו כי לגועל קשר ישיר עם בהפרעות אובססיביות כפייתיות, במיוחד מהסוג הכרוך בדאגה מזיהומים, שאינם קשורים באופן ישיר לתסמינים של חרדה. בנוסף, נמצא כי רמה מדווחת של גועל במהלך משימת הימנעות התנהגותית (BAT – behavioral avoidance task) מנבאת טוב יותר הימנעות מעכבישים, וזאת בהשוואה לרמות מדווחות של חרדה (Woody, McLean, & Klassen, 2005). לפיכך, מידת הגועל שחשים מעכבישים, למשל, עשויה לנבא את הסבירות לפוביית עכבישים (De Jong & Muris, 2002). בניגוד לכך, הסבירות לגרימת נזקים

קרא עוד »

סמינריון האם השימוש במיקור-חוץ מביא ליתרון תחרותי בענף ההיי טק

מבוא כמו תהליכים עסקיים רבים אחרים, גם אסטרטגיית מיקור-החוץ השתכללה עם השנים והתאימה עצמה לשינויים בכלכלה העולמית (Kotabe et al, 2008). בשנים המעצבות שלה, אסטרטגיה זו נתפשה בעיקר כמכשיר להוזלת עלויות ייצור ושירותים. אך מיקור-החוץ לא קפא על שמריו, ובהדרגה התרחב לפעילויות נוספות דוגמת מיקור-חוץ של ידע טכנולוגי (Huston and Sakkab, 2006) ומחקר ופיתוח (Ellram et al, 2008). הגלובליזציה, כוח-העבודה הזול והמפתה במדינות המתפתחות, ההתמקצעות של אין-ספור מהנדסי תוכנה במדינות מזרח אסיה, הנגישות לשווקים חדשים ועוד, היו בין הגורמים לגידול המרשים במספר הסכמי מיקור-החוץ של העשור האחרון. פרט ליתרונות של הוזלת עלויות, מיקור-החוץ איפשר לאירגונים הגדולים להתמקד ביכולות הליבה שלהם, לפתח ולשכלל אותן ולקבע את היתרון התחרותי שלהם. בזירת מיקור-החוץ הבינלאומית פעילים חברות, אירגונים ותאגידים מכל תחומי העסקים, החל ממוצרי צריכה, דרך בנקאות, פיננסים, ייעוץ וסלולר וכלה במחשבים, הייטק וטכנולוגיות מידע. מטבע הדברים, לא כל מיזמי מיקור-החוץ מוכתרים בהצלחה. בחלקם, בגלל כשלים ומחדלים של החברה הרוכשת, בחלקם בגלל חוסר מקצועיות או אי-התאמה של הספק, וגם בגלל נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת החברה (האטה כלכלית גלובלית, לדוגמה).   בעבודה זו אסקור תחילה את סביבת העבודה הפנימית של אירגונים, ואת שלושת האדנים העיקריים עליהם הם נשענים: משאבים מוחשים ולא-מוחשיים, יכולות ליבה ושרשרת הערך. אחריה אסקור את מכלול הגורמים התורמים ליצירת יתרון תחרותי. הפרק הרביעי והמרכזי של העבודה יוקדש לסקירה מקיפה של אסטרטגיית מיקור-החוץ, החל במודלים השונים שהתפתחו במרוצת השנים, המשך בכלים ובכישורים הנדרשים לתיכנון נכון של מיקור-חוץ, תוך בחינת מכלול היתרונות והחסרונות של אסטרטגיה זו. כשמדובר בהסכם מיקור-חוץ בין שתי מדינות המרוחקות זו מזו לא רק גיאוגרפית, אלא גם תרבותית ומנטלית, נכנס לתמונה

קרא עוד »

סמינריון האם יש קשר בין שימוש ברשת החברתית FACEBOOK לבין אלימות מילולית בקרב בני נוער בעיני הוריהם?

תקציר: תופעת האלימות בקרב בני נוער הינה תופעה קשה ובלתי ניתנת להתעלמות והשלכותיה באות לידי ביטוי ברמה האישית, ההורית והחברתית. השינויים הטכנולוגיים והופעתן של הרשתות החברתיות ככלל ושל רשת הפייסבוק בפרט פתחו לבריות אפשרויות חדשות לאינטראקציות אשר אינן תלויות בזמן, מרחב או מתחם פיזי. בני נוער מבלים זמן רב בגלישה בפייסבוק המהווה עבורם מתחם אינטרנטי וירטואלי ללא הגבלות, סייגים או פיקוח. הפייסבוק, המהווה רשת חברתית חינמית, מאפשר לגולשיו לשתף מידע, להעלות תכנים וסרטונים ולחשוף מחשבות והרהורים אישיים. העלאת התכנים הינה פרי החלטתו של הפרט המעלה אותם ואין כל פיקוח או איסור על המידע הנחשף באמצעות רשת הפייסבוק. בני נוער המרבים לבלות את זמנם בפייסבוק עשויים להשתמש בו כפלטפורמה להעלאת המודעות החברתית לתופעות שונות, להסתייעות במטלות שיעורי הבית, אולם, הם עשויים גם להשתמש בפייסבוק כזירה כוחנית המאפשרת להם להוציא את האגרסיות שלהם באופן וורבאלי והמוני. בניגוד לבני הנוער, הוריהם לעיתים קרובות אינם בקיאים בשימוש בפייסבוק, אינם מעורבים בו ולא תמיד מודעים לסיטואציות המתרחשות בעולם וירטואלי זה כגון הקנטות, השפלות ואלימות מילולית נוספת. העולם הווירטואלי ככלל ורשת הפייסבוק בפרט נתפסים בפני הורים רבים כזירה מקבילה ולא נגישה אשר איננה ניתנת לשליטה על ידם. הפער הבין דורי בין ההורים לילדיהם בגיל ההתבגרות בא לידי ביטוי בעידן זה בפער טכנולוגי מהותי בו בני הנוער הם בעלי השליטה , הידע והכוח בעולם הטכנולוגי. שאלת המחקר הנוכחי הינה: האם יש קשר בין שימוש ברשת החברתית ‘פייסבוק’ לבין אלימות מילולית בקרב בני נוער בעיני הוריהם? השערת המחקר הינה: קיים קשר חזק בין שימוש ברשת החברתית ‘פייסבוק’ לבין אלימות מילולית בקרב בני נוער בעיני הוריהם, כך שככל שהשימוש

קרא עוד »

סמינריון האם לחשוד בפלילים יש זכות לפרטיות

  חלק א: מבוא לעתים קרובות נטען שלאדם יש “זכות מוסרית או משפטית לפרטיות”. מדובר בזכות עמומה שהמחוקק לא הגדירה בצורת מפורשת או לכל הפחות בצורה שאינה ברורה, וגם אם משמעותה ברורה היא אינה מובנית מאליה מבחינה נורמטיבית. הזכות לפרטיות הינה זכות שזכתה להכרה כזכות על חוקתית במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.הצורך בהגנה על פרטיותו של אדם עומד, לעתים קרובות, בסתירה לתכליות אחרות שברצון החברה לעודד כדוגמת הרצון להגיע לבירור האמת, העשוי להצדיק פגיעה בפרטיותן של הבריות בנסיבות מסוימות. כך למשל,זכותה של המשטרה לבצע חיפוש בביתו ועל גופו של אדם על מנת למצוא ראיות למעשה פשע העומד בסתירה לזכותו של אדם לפרטיות. העידן המודרני וההתפתחויות הטכנולוגיות כגון התרחבות אמצעי התקשורת ההמוניים, גידול התפוצה של מכשירים טכנולוגיים המאפשרים האזנה,התחקות ובילוש ממרחק,התרחבות האיסוף והריכוז של מידע בידי גורמים ציבוריים מציב אתגרים בכל הנוגע לפרטיותו של האדם.אתגרים אלו יצרו את הצורך בהגנה על זכותו של האדם לפרטיות.  בהקשר לכך,יש לשאול את עצמנו האם וכיצד זכאי החשוד בפלילים להגנה על פרטיותו. שכן בתוך בליל המידע ניתן למצוא ראיות שמצד אחד עשויות לסייע למהלך החקירה ומנגד עשויות לפגוע בפרטיותו של החשוד ולעיתים של הסביבה, למשל בנושא של האזנות סתר. בעבודה זו, אסקור את הפסיקה שקדמה לחוק יסוד אדם וחירותו לעניין זכות הפרטיות וההבדל בגישת הפסיקה לאחר שנחקק חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אציג את המקורות הנורמטיביים בהם מעוגנת הזכות לפרטיות, וכיצד היא מיושמת בראי הפסיקה. כמו כן, אבחן כיצד מעוגנת הזכות לפרטיות במדינות נוספות, ואשווה בין הזכות לפרטיות בישראל אל מול הזכות באותן מדינות. בפרק השלישי של העבודה אבחן את האיזון בין פרטיותו של

קרא עוד »

סמינריון הבדלים בהסתגלות נשים לאחר גירושין במבט השוואתי מוסלמיות מול יהודיות

מבוא בעשורים האחרונים הפכה תופעת הגירושין לתופעה נפוצה ביותר לא רק בחברות המודרניות המתועשות, אלא גם בחברות המסורתיות (Cohen, & Savaya, 2004). למשל, החברה הערבית הישראלית, שברובה שייכת לדת המוסלמית המתירה גירושין. כמו כן, לאוכלוסייה הערבית כוללת ערבים נוצרים, כאשר רובם משתייכים לדת הקתולית שאינה מתירה גירושין ולכן שיעור הגירושין בה מועט. למרות העלייה שחלה בעשורים האחרונים בשיעור הירוין בקרב האוכלוסייה המוסלמית, הם עדיין נמוכים בהרבה לעומת שיעורי הגירושין בקרב האוכלוסייה היהודית הישראלית. למעשה, בראשית שנות התשעים מגיעים המוסלמים לאותם שיעורי גירושים שהיו קיימים במגזר היהודי בראשית שנות השבעים. הגירושין מהווים אירוע מכונן בחייהם של כל בני זוג המחליטים להתגרש. יחד עם זאת, השפעות הגירושין על חייהן של נשים הגרושות הנן משמעותיות יותר, וזאת עקב החסמים המגדריים, הכלכליים ועקב הפיקח החברתי. על הנשים להתמודד עם הוצאות כלכליות הכרוכות בטיפול הילדים, שברוב המקרים נשארים בחזקת האימהות. מחקרים מראים כי ישנם הבדלים בין המגזר היהודי לבין המגזר הערבי המוסלמי בהסתגלותן של הנשים לאחר הגירושין. למשל, במחקר שנערך על ידי כהן וסוואיה (Cohen, & Savaya, 2004) מצא כי תהליך ההסתגלות שלאחר הגירושין בקרב נשים מוסלמיות שונה מזה של הנשים במערב. בנוסף, החוקרת (טאהא-פאהום, 2002) בחנה את דפוסי ההתמודדות והתמיכה החברתית בקרב גברים ונשים מוסלמים גרושים ומצאה כי בחברה הערבית המוסלמית קיים ערך עליון לשמירה על שלמות המשפחה. לכן, משפחות חד הוריות סותרות את ערכי המשפחה והחברה הערבית. לפיכך, הנשים המוסלמיות מתמודדות עם חסמים נוספים הקשורים לערכי המשפחה הערבית, וזאת לעומת הנשים היהודיות שההתמודדות עבור במובן זה הנה קלה יותר. מטרת המחקר הנוכחי הנה לבחון האם קיימים הבדלים בהסתגלות נשים גרושות בהשוואה בין מוסלמיות

קרא עוד »

סמינריון הבדלים בהסתגלות נשים לאחר גירושין במבט השוואתי מוסלמיות מול יהודיות

מבוא בעשורים האחרונים הפכה תופעת הגירושין לתופעה נפוצה ביותר לא רק בחברות המודרניות המתועשות, אלא גם בחברות המסורתיות (Cohen, & Savaya, 2004). למשל, החברה הערבית הישראלית, שברובה שייכת לדת המוסלמית המתירה גירושין. כמו כן, לאוכלוסייה הערבית כוללת ערבים נוצרים, כאשר רובם משתייכים לדת הקתולית שאינה מתירה גירושין ולכן שיעור הגירושין בה מועט. למרות העלייה שחלה בעשורים האחרונים בשיעור הירוין בקרב האוכלוסייה המוסלמית, הם עדיין נמוכים בהרבה לעומת שיעורי הגירושין בקרב האוכלוסייה היהודית הישראלית. למעשה, בראשית שנות התשעים מגיעים המוסלמים לאותם שיעורי גירושים שהיו קיימים במגזר היהודי בראשית שנות השבעים. הגירושין מהווים אירוע מכונן בחייהם של כל בני זוג המחליטים להתגרש. יחד עם זאת, השפעות הגירושין על חייהן של נשים הגרושות הנן משמעותיות יותר, וזאת עקב החסמים המגדריים, הכלכליים ועקב הפיקח החברתי. על הנשים להתמודד עם הוצאות כלכליות הכרוכות בטיפול הילדים, שברוב המקרים נשארים בחזקת האימהות. מחקרים מראים כי ישנם הבדלים בין המגזר היהודי לבין המגזר הערבי המוסלמי בהסתגלותן של הנשים לאחר הגירושין. למשל, במחקר שנערך על ידי כהן וסוואיה (Cohen, & Savaya, 2004) מצא כי תהליך ההסתגלות שלאחר הגירושין בקרב נשים מוסלמיות שונה מזה של הנשים במערב. בנוסף, החוקרת (טאהא-פאהום, 2002) בחנה את דפוסי ההתמודדות והתמיכה החברתית בקרב גברים ונשים מוסלמים גרושים ומצאה כי בחברה הערבית המוסלמית קיים ערך עליון לשמירה על שלמות המשפחה. לכן, משפחות חד הוריות סותרות את ערכי המשפחה והחברה הערבית. לפיכך, הנשים המוסלמיות מתמודדות עם חסמים נוספים הקשורים לערכי המשפחה הערבית, וזאת לעומת הנשים היהודיות שההתמודדות עבור במובן זה הנה קלה יותר. מטרת המחקר הנוכחי הנה לבחון האם קיימים הבדלים בהסתגלות נשים גרושות בהשוואה בין מוסלמיות

קרא עוד »

סמינריון הבדלים בין בנים לבנות בלימוד מיומנות מוטורית

מבוא תיאור פשוט של מיומנות מוטורית הינה משימה תנועתית ייחודית, שכדי לבצעה בהצלחה יש לעמוד במטרה מוגדרת, לבצע אותה ברצף ולעמוד בקריטריונים ברורים (גלגול לפנים, כדרור וכדומה) באופן עקבי. ביצוע מוצלח אחד לא הופך אותנו למיומנים באותה מיומנות זאת אומרת המסוגלות מבחינה פיזית וקוגניטיבית לבצע את המיומנות. מדובר בהתנהגות מוטורית אשר עקב חזרות מרובות מקבלת דפוס יעיל וקבוע בעל קריטריונים ברורים. המיומנות נעשית בחלקה באופן אוטומטי וללא תשומת לב מודעת. כמובן שהצלחה תימדד ביחס לגיל ולשלב ההתפתחותי של הנבדק. המיומנות זקוקה לתהליכי למידה מוטורית, ושונה מדפוסי תנועה ראשוניים ובסיסיים המתפתחים על בסיס תורשתי ואבולוציוני (כדוגמת ריצה או ניתור). המיומנות זקוקה לתהליכי למידה מוטורית, ושונה מדפוסי תנועה ראשוניים ובסיסיים המתפתחים על בסיס תורשתי ואבולוציוני (כדוגמת ריצה או ניתור). למידה מוטורית הינו תהליך פנימי של שינוי בדפוסי התנהגות מוטורית כתוצאה מאימון, תרגול או צפייה. הגורם לשינוי הוא הלמידה (ולא התפתחות או בשלות), וכולל נושאים כגון משוב, קשב, סוגי אימונים ועוד. השינוי נקלט בדפוס הביצוע המוטורי וממשיך להתקיים כתוצאה מניסיון, הדרכה וצפייה, והוא יציב יחסית אל מול השפעות פנימיות וחיצוניות. למידה עשויה להביא ליצירת דפוסים חדשים או לשינוי דפוסים קיימים, ולרוב תביא לתנועה יעילה, מיומנת ואוטומטית. תהליך הלמידה המוטורית אינו ניתן לצפייה ישירה, אולם ניתן ללמוד עליו מצפייה בשינויים החלים בביצוע המוטורי. ניתן יהיה להסיק שהתרחשה למידה כאשר נמצא שיפור בביצוע המוטורי, והביצוע נעשה עקבי יותר בעקבות תהליכי למידה ואימון. עבודה זו עוסקת בהבדלים בין בנים לבנות בלימוד מיומנות מוטורית מורכבת: סיבוב מול הרוח בכלי שייט. בנים ובנות מקבלים יחס שונה מהוריהם ומהסובבים אותם מגיל צעיר. ממחקרים עולה כי הורים מקדישים זמן רב

קרא עוד »

סמינריון הבדלים פתולוגיים, קליניים והערכת השפעת גורמים סביבתיים בין חולות סרטן שד יהודיות ממוצא אשכנזי לעומת יהודיות ממוצא מזרחי

תקציר סרטן השד היא מחלה הטרוגנית הנגרמת על ידי אינטראקציות של גורמי סיכון תורשתיים וסביבתיים, הגורמים להצטברות הדרגתית של שינויים גנטיים ואפי-גנטיים (שינויים בביטוי של גנים המושרים מהסביבה) בתאי סרטן השד. בישראל כ- 4,000 נשים, מאובחנות מדי שנה כחולות בסרטן השד, כאשר, אחת מכל שמונה נשים עלולה ללקות במחלה, אשר מהווה 23% מכל מקרי המוות מסרטן בקרב נשים בין הגילאים מ- 25 ל-  64.  (2004, Nissan et al.). ההבדל בשכיחות סרטן השד בין אוכלוסיות באותה מדינה אך עם אורח חיים שונה, תומך מאוד בהשפעת הסביבה והמסורת על התפתחות והתקדמות סרטן השד. כך, במחקרם של (2011, Zidan et al. ) בבחינת הבדלים פתולוגיים קליניים בחולות סרטן שד ערביות לעומת יהודיות נמצא שהגיל הממוצע בעת אבחון המחלה נמוך באופן משמעותי בקרב נשים ערביות (49.9) בהשוואה לנשים יהודיות (59.4), כאשר סרטן השד בנשים הערביות יותר אגרסיבי. גם בקרב נשים יהודיות ממוצא מזרחי בכללם ספרדיות, יוצאות צפון אפריקה ויוצאות אסיה, (שדומות לערבים בארץ מבחינת הרגלי חיים, תזונה או גנטיקה), יכול להימצא הבדל בשכיחות סרטן השד לעומת נשים יהודיות ממוצא אשכנזי (שמקורן באירופה וצפון אמריקה), למרות שאוכלוסיות אלו נטמעו זו בזו במשך מספר דורות בזכות נישואי תערובת (אשכנזים עם מזרחיים) ומעצם היותם חשופים לאותה סביבת מחייה. מחקר מסוג זה יכול להדגים את מידת ההיטמעות בין שני אוכלוסיות אלו על ידי מציאת השונות ביניהם. לפיכך, במחקר זה ניסיתי לאפיין את ההבדלים בפרופיל הקליני של סרטן השד בנשים יהודיות ממוצא מזרחי לעומת אשכנזי בישראל, אוכלוסיות שכאמור מצד אחד נטמעו זו בזו, ומנגד משמרות מנהגים שונים ומנטאליות שונה, ובעלות גישה חופשית וקלה לטיפול רפואי מודרני, בעזרת השוואה של

קרא עוד »

סמינריון הביו כוח והאידיאולוגיה הנאצית

מבוא: לידות, מחלות, זקנה, תמותה, איכות חיים ועוד הן תופעות מדידות בחברה. תופעות אלה קיימות בכלל האוכלוסייה. השלטון, אשר רוצה לרתום את התופעות האלו לטובתו, על מנת שיוכל לשלוט בצורה יעילה יותר, אוסף מידע על התופעות במונחים סטטיסטים ומשפר את יכולת השליטה שלו באוכלוסייה באמצעות מתן שירותים הנוגעים לתופעות אלו. מבנה כוח זה נקרא ביו כוח ובשמו הנוסף, ביו פוליטיקה. השליטה באמצעות הביו כוח אופיינית לרוב צורות השלטון המודרניות ואף השלטון הנאצי, עליו נרחיב בפרק השני של העבודה, השתמש במבנה זה. אנחנו נראה כיצד מושג הביטחון, אשר נכלל בביו כוח, מתקשר לפעולותיהם של הנאצים, וכיצד ניתן לפתור את הבעיה שיוצר הביו כוח כאשר מטרתו העיקרית, ריבוי החיים, הפוכה ממה שקורה בפועל, רצח המונים, שואות ומלחמות. בעזרה עבודה זו אענה על שאלת המחקר שהינה כיצד מבוססת האידיאולוגיה הנאצית על מבנה הביו כוח, תוך התמקדות במושג הביטחון ושאלת המוות?   תוכן עניינים מבוא: 3 פרק 1: 4 הביו כוח ומושג הביטחון: 4 שאלת המוות: 6 פרק 2: 10 האידיאולוגיה הנאצית: 10 דיון וסיכום: 13 ביבליוגרפיה: 14  

קרא עוד »
אין יותר חומרים להציג

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.