עבודות סמינריון מוכנות

מבוא בעבודה זו אדון בדפוסי העבודה של נשים שהיא סוגיה רחבה תוך התמקדות בהשכלה ובהשפעתה על מעורבות הנשים בשוק העבודה. כיום בעקבות עליה במודעות הציבור לזכויות האישה הוסרו חלק מהמחסומים החברתיים והתרבותיים המגבילים נשים בשוק העבודה בכללותו. עם זאת, כוח העבודה הנשי אינו עשוי מקשה אחת. העלייה בהשתתפות הנשים בשוק העבודה לא חלה באופן אחיד בכול קבוצות האוכלוסייה וגם אופן ההשתתפות, שעות העבודה, סוגי המקצועות וכמובן השכר משתנים מאוד בין הקבוצות. האם רמת המעורבות בשוק העבודה משתנה בקרב נשים בעלות רמות השכלה שונות? לאורך השנים מתברר כי גם בקרב הנשים כפי שאירע בכלל כוח העבודה התגבר אי השוויון. מאז ומעולם מילאו נשים את התפקידים החשובים כל כך לקיומם של בית ומשפחה, שהפכו מובנים מאליהם, עד שהם נקראו “העבודות השקופות”: ניקיון, טיפול בילדים, כביסה, בישול – כל אלה עבודות שלא מקבלים עבורן הערכה או תגמול. לפי מדד האו”ם, שכר הוגן לקניית שירותים שמספקת אם בתפקידי הבית מגיע לכ-10,000 ₪. לא רק שאנחנו לא מקבלות שכר על העבודה שאנחנו עושות בבית שלנו, אלא שגם אם נעסוק בעבודות הנתפסות “נשיות” מחוץ לבית לא נגיע לשכר זה. עבודות ה”צוארון הורוד” הן תחומי עיסוק המאויישים ברובן ע”י נשים (כמו הוראה או סיעוד), שבהן השכר נמוך בממוצע לעומת תחומי עיסוק המאויישים ברובם ע”י גברים. בעבר לא היתה לנשים זכות בחירה או רשות להכנס לאוניברסיטה. נשים היום משכילות יותר מבכל תקופה אחרת, ובכל זאת, מרוויחות פחות. היה נדמה שהפמיניזם הליברלי כבר השיג עבורנו את השיוויון בין נשים לגברים. נשים רבות בישראל בוחרות ללדת בגיל מבוגר יחסית, אחרי שהספיקו ללמוד, לטייל, ולפתח קריירה בטרם נולדו הילדים. הזהות האימהית

תקציר מנהלים ערך החברה המהוון עומד על 284,867 אלפי ₪ תיאור החברה טיב טעם הולדינגס 1 בע”מ עוסקת ב 2- מגזרי פעילות: תחום הקמעונאות ותחום ייצור,ייבוא ושיווק מוצרי מזון. החברה עוסקת בשני תחומים עיקריים: א – תחום הקמעונאות: בתחום זה מפעילה החברה באמצעות חברת הבת טיב טעם רשתות בע”מ רשת מרכולים המונה 30 סניפים ברחבי הארץ ב – תחום ייצור, יבוא ושיווק מוצרי מזון: בתחום זה עוסקת החברה, באמצעות מעדני מזרע תעשיות מזון בע”מ, ישרקו שיווק מותגי מזון בינלאומיים בע”מ ובאמצעות סנפיר ים, בייבוא, בשיווק ובמכירת מגוון מוצרים תיאור הענף בשנים 2007-2013 צמח שוק המזון הקמעונאי בישראל בקצב – ממוצע של כ 5%- לשנה. מדד מחירי המזון עלה בקצב שנתי ממוצע של כ 4.0% – באותם שנים, זאת לעומת קצב עליית מדד המחירים לצרכן הכללי שעלה בקצב ממוצע של 2.8% בלבד. היתרונות התחרותיים של החברה החברה משווקת מוצרים לא כשרים ובכך פועלת בפלח שוק ייחודי ומבודל, בנוסף שעות פעילותה ארוכות מחברות קמעונאיות אחרות לרבות עבודה בשבתות לחברת טיב טעם קיים רוחב חפיר רחב מאחר שחברות גדולות כמו שופרסל, מגה ורמי לוי לא יוכלו להתחרות בה, מאחר שהפלח שוק הדתי יפסיק לרכוש אצלם במידה והם ימכרו מוצרים לא כשרים . נתח שוק נתח השוק של טיב טעם עומד על 3% שווקי היעד שווקי היעד הם הציבור הפרטי בישראל כאשר החברה מתמקדת בקהלי מטרה מוגדרים כגון קהל רגיש למחיר, יוצאי חבר העמים וכו’. החברה ורשתות הדומו מפעילות כל אחת מועדון לקוחות. מועדון הלקוחות של טיב טעם רשתות מונה כ- 180,000 חברי מועדון פעילים.     תוכן עניינים תוכן עניינים- 2 תקציר מנהלים-

מבוא הפסיפס (מוזאיקה) הוא צורת עיטור עתיקה ואמנות בפני עצמה. ככלל, מדובר באסופה של אבנים קטנות הצבועות בצבעים שונים כאשר יחדיו הן יוצרות תמונה גדולה. עד כדי כך השתרש הפסיפס בהסטוריה האנושית, שהמילה “פסיפס” משמשת כיום בשפה המודרנית כהתייחסות לאסופה של פריטים קטנים היוצרים ביחד מארג שלם ותמונה אחת. בתי הכנסת הראשונים הוקמו בתקופת בית שני, ולאחר חורבן בית המקדש השני הם הפכו למרכז הכובד של החיים היהודיים בארץ ישראל ובתפוצות. חורבן בית שני ומעבר מרכז החיים היהודיים מירושלים וסביבותיה לגליל בשנת 70 לספירה היוו נקודת מפנה בתולדות האמנות והארכיטקטורה היהודיים. בעוד בתקופת בית שני האמנות היהודית שעיטרה את בתי הכנסת היתה נטולת סימבוליות ואייקונים, ונטתה להיות מאד מפורשת, הרי שעם המעבר לגליל והיציאה מה”בועה” היהודית בירושלים, האמנות נפתחה להשפעות מן הסביבה, בכלל זה שימוש בסמלים ומוטיבים שאינם יהודיים. בעבודה זו אבקש לבחון את אמנות הפסיפס בעת העתיקה בארץ ישראל כפי שהיא משתקפת מעיטורים בבתי כנסת במרחבי ארץ ישראל וסביבתה. ראשית, אסקור את הפסיפס, הטכניקה העומדת מאחוריו, השימוש בו כאלמנט דקורטיבי והשימושים שנעשו בו במהלך ההסטוריה. לאחר מכן אסקור פסיפסים בבתי כנסת עתיקים בישראל. בפרק שלאחר מכן אתייחס ספציפית למוטיבים ולתוכן של הפסיפסים, תוך התייחסות לאייקונים יהודיים וכן למוטיבים שאינם מן היהדות. לסיכום, אתייחס למידע העולה מסקירת הפסיפסים ומה ניתן ללמוד מהם על האמנות הדקורטיבית של העת העתיקה כפי שמשתקף מעיטורי בתי כנסת.     תוכן עניינים מבוא – 2 1. הפסיפס – 4 1.1 הפסיפס כלי אמנותי – 4 1.2 הפסיפס באמנות היהודית – 5 2. פסיפסים בבתי כנסת עתיקים בישראל – 7 2.1 קישוטים בבתי כנסת עתיקים בארץ

 מבוא המכון על שם דניאל זיו הוקם ב 1934 בעיר רחובות בפלסטינה ביזמתו של חיים ויצמן כמכון מחקר, ולא כמוסד אקדמי העוסק בהשכלה גבוהה, במטרה לחקור תהליכים כימיים, (בעיקר בתחום של כימיה אורגנית) אשר יהוו בסיס לתעשייה כימית בארץ ישראל. המכון מומן על ידי ידידיו הבריטים מלונדון, ישראל ורבקה זיו, לשם הנצחת זכרו של בנם, דניאל זיו, שנפטר בגיל צעיר. בשנים הראשונות ויצמן פעל לאיתור עשרה מדענים שיעבדו במכון, וכן פעל לגיוס כספים ואמצעים לפעילותו. המכון נוהל בראשיתו על ידי פרופסור ארנסט דוד ברגמן. לקראת יום הולדתו ה-70 של ויצמן שחל בנובמבר 1944 הוחלט כי המכון יעמוד בבסיסו של ארגון מדעי רחב היקף שייקרא בהסכמת משפחת זיו, “מכון ויצמן למדע”. פעילים ציוניים מארצות הברית גייסו כספים שיאפשרו הרחבה משמעותית של המכון. בשנת 1946 הונחה אבן הפינה למכון החדש, והחלו עבודות הבנייה, ואילו מכון זיו, בראשותו של פרופסור ברגמן, הפך לאחת מחמש המחלקות של המכון החדש. (קירש, 2014, עמ’ 8-9) (מקור מספר A25-2536, 1944, יוצג בהמשך המבוא) בעבודה זו חקרנו את האנשים ואת הפעילות המדעית של מכון זיו בין השנים 1934-1944. הצגנו את תחומי המחקר במכון שהתמקדו בתחומי הכימיה ואת המדענים כמו גם  קולגות בארץ ובעולם. מקורות המידע של העבודה התבססו על מסמכים מהגנזך של מכון וייצמן שברחובות. המסמכים אורגנו בעבודה לפי שנים, באופן כרונולוגי, ובכל שנה ניסינו לחלק את המסמכים לפי נושאי עניין. כמו כן בתחילת כל פרק של שנה, כתבנו תקציר עם דגשים לגבי המסמכים ומה שמתואר בהם וכן תמצית של עיקר הנושאים במסמכים. כחלק מהמבוא ובכדי לתת רקע טוב לפעילות שתתואר במכתבים/מסמכים שבין 1934-1944, בחרנו לצטט ממקור מספר A25-2536

תקציר מנהלים מיזם להקמת פארק מיני גולף על שטח של כ- 5 דונם. סקר שוק שנערך בישראל הראה ש 70% מהישראלים הביעו עניין להשתתף במשחק המיני גולף. ניתוח השוק מראה השתתפות של לפחות 5.5 משחקים לשחקן בשנה. האתר יתנהל באמצעות חברת רותם-גילת אשר הוקמה בדצמבר 2013 ע”י היזמיות. החזון של היזמים העשרה של פעילות בילוי ופנאי שמתאימה לתנאי האקלים בישראל. הגדרת הצורך מיני גולף הוא תרבות פנאי שאינה יקרה, מאפשר לכל המשפחה לבלות יחדיו. תכנון הגומות במיני גולף מאתגר את השחקנים באופן דומה לאתגר הקיים במגרשי הגולף הגדולים. פוטנציאל השוק מחקרים מראים שתרבות הפנאי הולכת ותופשת מקום רב יותר ויותר בחברה הישראלית, כמו בשאר העולם המערבי. המיני גולף נכון להיום קיים רק לאוכלוסיית הילדים הקטנים. נכון להיום לא קיים אתר מקצועי מאתגר לאוכלוסייה הבוגרת. יתרונות תחרותיים כיום בישראל קיימים אתרי גולף לילדים אולם אין אתר מיני גולף למבוגרים. אתר הפונה לאוכלוסיית הילדים מתאים את עצמו וכתוצאה מכך אינו מקצועי ומאתגר אוכלוסיות רבות מקהל המבוגרים 18+. כן קיימים מגרשי גולף הפונים רק לקהל בעל האמצעים, בעוד שמיני גולף פונה אל מרבית האוכלוסייה. כמו במגרשי הגולף גם כאן יש מלכודות חול, שיפועים ומשטחים ירוקים. המבנה הייחודי הזה מוסיף פן נרחב של ריגוש למשחק, מה שלא קיים באתר המיועד לילדים. אסטרטגיה שיווקית האסטרטגיה השיווקית שלנו עוסקת בעידוד החינוך לתרבות הפנאי למשפחה , תוך שיתוף כל הרבדים באוכלוסיה כולל קשישים , מוגבלים ונכים. כל זאת יעשה תוך כדי : • שיתוף פעולה עם יחידות התרבות ומחלקות התרבות של העיריות. • שיתוף פעולה עם מפעל הפיס. • שיתוף פעולה עם ההתאחדות למיני גולף בישראל  

מבוא אחת הסוגיות המרכזיות בכל מדינה מודרנית, הינה שאלת היחס הראוי בין דת למדינה. בישראל סוגיית הפרדת דת ומדינה סבוכה ומורכבת ומצויה בויכוח מתמיד, כבר מזמן הקמת המדינה, עוצמתו והשפעתו של הויכוח בסוגיה נעים מהכנסת ועד לאדם ברחוב. שאלת הדת והמדינה היא מן השאלות הנוקבות ביותר בחברה הישראלית, והיא תופסת מקום מרכזי בכל דיון ציבורי. המאבק בין דת ומדינה נוגע בשאלות יסוד של החברה בישראל: אופיו הרצוי של המרחב הציבורי במדינה היהודית, גבולות הזהות היהודית (מיהו יהודי?), חקיקה דתית בנושאים שונים, מקומן של נשים, זכויותיהם של בני מיעוטים לאומיים, מעמדן של קבוצות מיעוט אחרות, היחס לערכי היסוד של דמוקרטיה ליבראלית, סמכותם של מוסדות ועוד סוגיות רבות. הדת היוותה גורם מרכזי למאבקים בחברות שונות כבר משחר ההיסטוריה. מלחמות שפרצו בגין סיבות דתיות הם עובדה החוזרת על עצמה בהיסטוריה. וההווה גם הוא אינו חף ממאבקים. גם במאה העשרים נותרה הדת להוות מרכיב מרכזי בזהות הלאומית של עמים רבים ומדינות רבות. בין כל הויכוחים, פולמוסים, מאבקים ומלחמות, והתרחשויות היסטוריות צמחו הוגי דעות רבים כשהם ניצבים מן הצד האחד מצדדי הדת (תיאוקרטיה) ומן הצד האחר תומכי ההפרדה המוחלטת בין דת למדינה.  אפלטון, אריסטו, הרמב”ם היו מקור השראה לשפינוזה, מנדלסון, ישעיהו ליבוביץ’ והרב חיים הירשנזון, שעמדתם תוצג בעבודה זו, במידה כזו ואחרת. ראשיתו של רעיון הפרדת דת ומדינה מיוחס לפילוסוף ג’ון לוק. רעיון הפרדת הדת מהמדינה מקביל להרבה רעיונות פוליטיים וחברתיים, כולל החילוניות, חופש הדת, פלורליזם בין דתות וזרמים דתיים. לצד השאיפה להפרדה בין הדת והמדינה, הדת ממלאת תפקיד תרבותי חשוב במדינות רבות בעולם ולכן במדינות דמוקרטיות רבות ניתן למצא מגוון גדול של הסדרים במידות

הקדמה ההפרטה במערכת החינוך עומדת במוקד השיח הציבורי וזוכה לדיון ציבורי נרחב, בעיקר סביב נושא הפערים החברתיים- כלכליים אך גם דרך שאלות נוקבות על טיב החינוך והערכים הנלמדים בבתי הספר. בעבודתי המקצועית וגם כאימא לתלמידים אני צופה בתהליכים שבהם גורמים פרטיים לוקחים חלק במימון והפעלה של תכניות לימוד. אציין שאני עצמי עבדתי במספר גופים פרטיים שעבדו במערכת החינוך וכן גופים נוספים שעמם הייתה לי היכרות כגון קרן קר”ב, פרויקט מיכא”ל, תכנית פיליפס ועוד. לתהליכים אלו יתרונות וחסרונות משלהם אך נראה כי השפעתם הכללית הופכת את ערכי בית הספר ליותר ויותר עסקיים מאשר פדגוגיים וכן ראיתי כי למרות הגיוון והחדשנות שגופים אלו יוצרים, דרישתם לתשלומי הורים יכולה להוות פתח לפערים החברתיים המדוברים. על כן אני רואה חשיבות בבחינת תחום ההפרטה וההבנה של התהליכים שהביאו למצב זה וכן של ההשלכות האפשריות על מערכת החינוך כולה. מבוא מטרת עבודה זו היא כאמור לבחון את נושא ההפרטה במערכת החינוך (בהתמקד על החינוך היסודי והעל יסודי) באופן נרחב ומעמיק דרך הסתכלות כללית ובינלאומית ומאידך דרך פרטים קטנים שגם להם השפעה על חיינו היומיומיים. תחום החינוך בישראל זכה בקום המדינה להתייחסות משמעותית ועקרונית של הממשלה ושל הציבור ונראה כי בתקופה זו חל קונצנזוס נרחב על חשיבות החינוך ביצירה וגיבוש הלאום היהודי בארצו המתחדשת[1].  עם השנים חלו תמורות נרחבות מבחינה כלכלית ואידיאולוגית, מה שהביא לתהליכי הפרטה במדיניות הציבורית הכללית. תהליכי ההפרטה נגעו בכל תחום ציבורי, החל מהפרטת מפעלים וכלה בהפרטת שירותים ציבוריים כגון רווחה, בריאות וכמובן חינוך[2]. כפי שהזכרתי, נושא החינוך עולה לסדר היום בעיקר בשל פרסומים על פערים חברתיים-כלכליים במידת הישגי התלמידים ויחד עם זאת נשאלת

מבוא במחקר מודרני הושם דגש רב על סוגים שונים של הפרעות נפשיות אישיות , וביניהן, גם הפרעת אישיות פרנואידית. הפרעות פסיכולוגיות נפשיות, מעבר להיותן פוגעות בתפקודו נורמטיבי ותקין של אדם, יש בהן פוטנציאל להוביל את הסובל מהן לפגיעה בעצמו ובאחרים (Agosti et al., 2009). עקב כך, עולם המחקר נרתם למאמץ שנועד לגרום לצמצום ואף למנוע את הפגיעה של הפרעות אלה בסובלים מהן ובסביבה. על מנת לעשות זאת, חוקרי הנושא התמקדו בהגדרתן, מאפייניהן, ביטויהן ובשיטות טיפול בהפרעות אישיות נפשיות. מבין מגוון הפרעות אישית נפשיות ניתן למצוא הפרעת אישיות פרנואידית (Paranoid personality disorder). הפרעה זאת, בדרך כלל, מאופיינת בחשדנות ובאי אמון מצדו של הסובל. הפרעה זאת תוארה לראשונה על ידי פסיכיאטרים מובילים של ראשית המאה ה-20, כגון מאייר (Meyer, 1903 in Birkeland, 2013). מאפייני ההפרעה מופיעים במהדורה הרביעית המתוקנת של ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי שנועד לשמש כמדריך לסיווג וזיהוי של הפרעות נפשיות (DSM-IV-TR) ובסיווג סטטיסטי בינלאומי של מחלות ובעיות רפואיות קשורות (ICD-10). אף על פי כן, מעמד האבחוני של הפרעת אישיות פרנואידית אינו ברור וניתן לערעור. יתר על כן, קיים מחסור בעדויות קליניות מחקריות הנוגעות להפרעה זאת (Birkeland, 2013). סימני שאלה רבים סביב סיווג, מאפיינים, כלי אבחון וטיפול בהפרעת אישיות פרנואידית הובילו אותי להתמקד בנושא זה במסגרת מחקר נוכחי. לפי כך, מטרת המחקר הינה להגדיר, על סמך ספרות מחקרית, את הפרעת אישיות פרנואידית; לתאר את כלי האבחון הקיימים; לתאר את הביקורת המופנית לעבר כלים אלה ולהציע ביקורת אישית וכלי אבחון חדש. על מנת להשיג יעדי המחקר, המחקר חולק למספר פרקים המתמקדים בהיבטים שונים של הנושא. ראשית, פרק א’ יתמקד בהיבטים הנוגעים להגדרה

תקציר: עבודה זו עוסקת בצרכים המתמלאים בעת הצפייה בתוכנית הריאליטי “האח הגדול” בקרב בני נוער. כיום יותר ויותר תוכניות ריאליטי תופסות את שעות הפריים טיים בלוח השידורים, בכל הערוצים המסחריים. תוכניות הריאליטי הופכות להיות פופולאריות בקרב הצופים בבית, ביניהם בני נוער. “האח הגדול” היא אחת מתוכניות הריאליטי האהובות והנצפות בטלוויזיה בעת האחרונה. בעקבות כך, נשאלת השאלה מהם הצרכים המתמלאים בצפייה ב”אח הגדול” בקרב בני נוער חילוניים, בגילאי 14-16. בדי לענות על שאלה זו, נערכו ראיונות עומק עם שישה בני נוער בגילאי 14-16 בביתם. הממצאים העיקריים הם שהצפייה ב”האח הגדול” יוצרת אצל בני הנוער תחושת הנאה ומעבירה להם את הזמן בצורה נעימה. תוכנית זו גם מספקת בקרב בני הנוער את יצר המציצנות שלהם ואת הצורך בדמות לחיקוי ומאפשרת להם להיחשף לסיפורים של אנשים אחרים, להתנהגויות ואינטראקציות חברתיות, לריבים וויכוחים ולשיחות אישיות. מומלץ להשתמש “באח הגדול” ככלי לחינוך בני הנוער להתנהגויות חיוביות של הידברות ופשרה ולהימנעות מהתנהגויות שליליות כמו ריבים, קללות והערות גזעניות. ניתן לבדוק את השפעתה של ההתרחשות בתוכנית על ההתנהגות של בני הנוער, האם הם נוטים לחקות את ההתנהגויות של המתמודדים בתוכנית, בדגש על חיקוי של מתמודד אהוב.   תוכן עניינים: תקציר-3 מבוא-4-5 סקירת ספרות: תוכניות ריאליטי-6-10 בני נוער כצרכני ריאליטי-10-12 מתודולוגיה-13 ממצאים: איכות הצפייה בתוכנית-14-16 סיבות לצפייה-16-18 תוכן-18-20 אינטראקציה עם אחרים-20-21 דיון-22-25 סיכום והמלצות-25 ביבליוגרפיה-26-27 נספחים-28-33