עבודות סמינריון מוכנות

  מבוא  הריצות למרחקים הקצרים (100 ו-200 מטרים) נחשבות לאירוע השיא בכל אולימפיאדה. עשרות אלפי הצופים באיצטדיון ועוד מיליארדי צופים ברחבי העולם המרותקים למסכי הטלוויזיה, עוקבים בדריכות ובמתח אחר ההכנות האחרונות למירוץ. מצלמות הטלוויזיה ממוקמות בכל זווית אפשרית. האצנים עצמם דרוכים על אדני הזינוק, יודעים כי המרחק בין תהילת עולם כזוכים בריצה היוקרתית ביותר, לבין אלמוניות, נמדד בעשיריות השנייה, לפעמים גם במאיות השנייה. בעשורים האחרונים, לאחר שחברות רבות גילו את כוח המשיכה של אצנים מצטיינים, נוסף גם צד כלכלי לריצה. ספורטאי שמחזיק בתואר “האיש המהיר בעולם”, ירוויח מיליוני דולרים בשנה מפירסום, חסויות והופעות בתחרויות ראווה. לפי המגזין הכלכלי “פורבס”, האצן יוסיין בולט, אלוף העולם והאלוף האולימפי בריצות למרחקים קצרים, הרוויח בשנה החולפת מעל 20 מיליון דולר. על הפער הזה של עשיריות או מאיות השנייה מהמקום השני, עובדים האצנים קשה מאוד כל השנה בסידרה של אימונים מפרכים. אבל יש גם גורם שאינו תלוי בהם, שעשוי או עלול לשנות את התוצאה, לטובתם או לרעתם – וזו הרוח הנושבת באיצטדיון בשעת הריצה. לפי החוקים והכללים של התאחדות האתלטיקה הבינלאומית, מהירות הרוח המרבית המותרת היא 2 מטרים בשנייה. מעבר לזה, כל תוצאה שתושג אינה מוכרת רשמית. לצורך זה, מוצב בכל תחרות רשמית מד רוח בצד המסלול. הפער בין רוח גבית המנשבת באיצטדיון במהירות המקסימלית ובין רוח גבית במהירות של אפס מטרים בשנייה, יכול להיות דרמטי ולעשות את כל ההבדל בין המקום הראשון והשני או השלישי.   בעבודה זו אסקור את ההיסטוריה של מדידות הרוח בתחרויות (תקנון שנכנס לתוקף בשלבים בשנת 1936), את ההבדלים בהשפעת הרוח בין הריצות השונות (בריצת 100 מטרים, מהירות הרוח היא

תקציר עבודה זו עוסקת בקשר שבין השכלת הנשים לבין פריון, גיל נישואין ממוצע לאישה ושיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה (כ”א). במסגרת העבודה סקרנו ספרות בינ”ל בנושא, אספנו נתונים מקומיים של מדינת ישראל מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בנק ישראל והמועצה להשכלה גבוהה. מניתוח הנתונים עולה כי אכן ההשכלה משפיעה באופן שלילי ומובהק על פריון נשים בהתאם להשערות המחקר. לא ניתן היה למצוא עדויות תואמות אחרות להשפעת ההשכלה על גיל הנישואין הממוצע ועל שיעור ההשתתפות בכ”א.     מבוא עבודה זו עוסקת בהבנת המנגנונים שהביאו לשינויים במעמד האישה. אנו עדים לכך שהנשים כיום הם חכמות יותר מבעבר, עובדות יותר מבעבר, מתחתנות בגיל מאוחר יותר ויולדות פחות ילדים מבעבר. שינויים אלו אינם תרבותיים בלבד והם נובעים מסיבות שונות ביניהן סיבות חברתיות, טכנולוגיות וחוקיות. הנושא חשוב לנו מאוד כנשים החיות בחברה שמנוהלת ברובה על ידי גברים. אנו רוצות לקבל ידע והבנה של המנגנונים שהביאו את מעמדן של הנשים למקום בו הוא נמצא כיום מבחינת שוק העבודה. מטרת העבודה היא לבחון את הספרות האקדמית שקיימת בנושאו ולחפש עדויות אמפיריות לתופעות המתועדות בספרות האקדמית. בסקירת הספרות נראה כי נגישות של אמצעי מניעה לכלל אוכלוסיית הנשים תרמה רבות לתכנון המשפחה והביאה לירידה בפריון של נשים(Goldin & Katz, 2000). כמו כן, בספרות האקדמית קיימות עדויות לכך שנשים עדיין מופלות לרעה הן בקבלה לעבודה (Bang & Basu, 2012)  והן בשכר שהן מקבלות (Shahrabani, 2007). באופן יותר מפורש אנו נבחן באמצעות כלים סטטיסטיים את ההשפעה של ההשכלה על השתלבות הנשים בשוק העבודה, פריון נשים וגיל הנישואין הממוצע. מגבלות המחקר במקרה זה הן רבות שכן אין מאגרי מידע זמינים המכילים מידע

תוכן עניינים: 1.תקציר-1 2. מבוא-2 3. סקירת ספרות-.3-8 3.א. גיל ההתבגרות-3-4 3.ב. מיניות-4-6 3.ג. תקשורת הורים מתבגרים-6-7 3.ד. התנהגות מינית ורמת דתיות-7-8 4. שיטה-8-19 4.א. אוכלוסיית המחקר-9 4.ב. כלי המחקר-9 4.ג. הליך-9-10 4.ד. שיטת ניתוח הנתונים-10-11 5. ממצאים-11-19 6.דיון-20-22 6.א. מגבלות המחקר-21-22 6.ב. המלצות-22 6.ג. ביבליוגרפיה-23-24

מבוא מכל הנושאים שעמדו על סדר היום הפוליטי בישראל, זכויות הלהט”ב (לסביות, הומואים, טרנסג’נדרים וביסקסואלים) מעולם לא שיחקו תפקיד משמעותי. הבחירות לכנסת ה20 של שנת 2015 סימנו את השינוי של השיח, כאשר המחלוקות העזות בעניין זה תפסו מקום בקמפיין הבחירות של המפלגות, כולל השתתפות פעילה של כל המפלגות הגדולות. להערכתי, תמיכה בזכויות הלהט”ב יכולה להיתפס כאינדיקטור בזירה הפוליטית הישראלית עבור אימוץ פתרונות מתונים יותר כלפי הסכסוך הישראלי-הפלסטיני. בשנים האחרונות, הדיון על זכויות הלהט”ב בסביבה הפוליטית בישראל נע לעבר קונצנזוס, ונהפך לנושא משמעותי ומרכזי יותר על סדר היום הלאומי. בהמשך לתהליך שהחל בשנות השמונים המאוחרות, השנים האחרונות הראו התקדמות בהגנה על זכויות ההומואים והלסביות בישראל באמצעות התדיינות משפטית בשילוב עם חקיקה. התמיכה לשיח הלהט”ב מהליכוד, שלטון הימין, הופיעה בעקבות קבוצת “הגאווה בליכוד” בקיץ 2011, קבוצה זו סימנה אוזן חדשה בתוך חוגיי הימין הישראליים, ופיזרה את ההזדהות של תמיכה בזכויות להט”ב במפלגות השמאל. למרות שזכויות הלהט”ב, כנושאים סביבתיים או כצדק חברתי אינן קשורות ישירות לסכסוך הפלסטיני, טענתי היא שקבלת ההומוסקסואלים והדיון בדרך להשגת את שוויון זכויות לקהילת הלהט”ב יהפכו לסמל של ‘כשרון תרבותי’ ויכולות לשקף את הגישות הפוליטיות השונות בסכסוך. באופן יותר ספציפי שאלת המחקר שלי הינה שזכויות להט”ב יכולות לשמש כסמן לאימוץ דעות מתונות יותר בתהליך המדיני עם הפלסטינים. על מנת לבחון את טענתי, אתחיל עם תיאור קצר של ההיסטוריה של תנועת הלהט”ב בישראל משנות ה90, תוך כדי התמקדות על תהליך הליברליזציה בחברה הישראלית דרך הישגי חקיקה משפטיים שהפכו את קהילת הלהט”ב למעמד האליטה בשנים האחרונות ושילוב מלא של חברי קהילת הלהט”ב בחברה הישראלית העכשווית בתרבות, בצבא, במדע, בחינוך, במגזר העסקי

תמצית מטרת העבודה היא לנסות להבין האם וכיצד חשיפה לכסף משפיעה על רמת המוסר. בתחילה אציג את הטיעון המרכזי של (2013), .Kouchaki et al, לפיו, באמצעות מסגרת החלטה עסקית מספיק רמז לכסף בכדי להוביל לתוצאות לא מוסריות. מאחר וסטודנטים לכלכלה חשופים מאד לכל הנושא של כסף ולתיאוריות כלכליות אשר מתמקדות באינטרס עצמי למקסימום רווחים, אדגים בעזרת שלושת המחקרים הבאים:  (2006)Vohs et al., ,      (1981) Marwell & Ames, ו- (2011) Wang et al., , אשר נערכו בהשתתפות סטודנטים לכלכלה מארה”ב, שהחינוך של תלמידי כלכלה ומנהל עסקים בעצם מקדם תאוות בצע, דרך התמקדות באינטרס העצמי וחוסר שיתוף פעולה עם הסביבה. הניסויים במחקרים שאציג הם מגוונים, ביניהם שאלונים, משחק הדיקטאטור, משחקי טובת הציבור ועוד. במחקר האחרון שאציג, (2013)  Chen et al.,שבוצע  על סטודנטים סינים, ביניהם סטודנטים לכלכלה, באוניברסיטה בסין אנסה להדגים השפעות תרבותיות של נוכחות כסף על כוונות לא אתיות. לבסוף אסכם את הממצאים והשלכותיהם  ואציע רעיונות להתמודדות ושיפור המצב.   תוכן א. מבוא 3 ב. רואים ירוק: חשיפה בלבד לכסף מפעילה מסגרת החלטה עסקית ותוצאות לא מוסריות. 5 1. הקדמה 5 2. מסגרת החלטה, מוסר וקשרים חברתיים 5 3. הניסויים 6 ניסוי 1 – השפעה של הטרמת כסף על כוונות לא אתיות 6 ניסוי 2 – הטרמת כסף כגורם להפעלת מסגרת החלטה עסקית 7 ניסוי 3 – האם מסגור החלטה הוא המתווך בקשר שבין חשיפה לכסף לתוצאות הלא אתיות שבאות בעקבות חשיפה זו. 7 ניסוי 4 – בדיקת מנגנון מסגרת החלטה עסקית בנוסף להסברים חילופיים 8 4. דיון 10 ג. השפעת לימודי כלכלה על תאוות בצע ועל אינטרס עצמי לעומת שיתוף פעולה

מבוא: בעקבות גל שערוריות חשבונאיות בתחילת שנות ה-2000, כדוגמת אנרון וורלדקום, עלתה לדיון הציבורי סוגיית הממשל התאגידי. בארה”ב נקבעו חוקי ה- SOX  ובארץ הוקמה ועדת גושן לבחינת קוד הממשל התאגידי. המלצות ועדת גושן התמקדו בעיקר בעצמאות הדירקטוריון, בהרכבו ובהרכב ועדת הביקורת. כפי שנראה בהמשך, לדירקטוריון בישראל תפקידים רבים אשר דורשים איזון בין אובייקטיביות למקצועיות, כאשר ברקע קיים בעל השליטה, אשר בממוצע מחזיק מעל 70% ממניות החברה ויוצר תלות של הדירקטור בו. במסגרת עבודה זו, אבחן את השפעת מבנה הדירקטוריון וועדותיו על הביצועים הפיננסים של החברות בישראל, תוך התמקדות בקריטריונים הבאים: גודל הדירקטוריון, הרכבו, מומחיות הדירקטורים בו והרכב ועדת הביקורת. המחקר האמפירי בוחן מדגם של 50 חברות ציבוריות, הנסחרות במדד ת”א  100  ומתבסס על מחקרם של Yuanto. K and Y.T. M. (2005),  אשר בחנו את השפעות אימוץ מנגנוני ממשל תאגידי חדשים על הרכב הדירקטוריון בחברות בסינגפור ומלזיה. באמצעות עבודה זו, אנסה להבין כיצד שיקולים בבחירת הדירקטורים, בגודל הדירקטוריון ובהרכב ועדת הביקורת בחברה עשויים להשפיע על הצלחתה, על אופן קבלת ההחלטות בה וכתוצאה מכך על רווחיה.   תוכן עניינים: 1. מבוא 3 2. היבטים תיאורטיים 3-13 2.1. רקע תיאורטי 3-4 2.2. סקירת ספרות   5-9 2.3. היבטים מוסדיים  10 2.4. הצגת המודל  11 2.5. הצגת השערות המחקר 12-13 3. היבטים אמפיריים 14-23 3.1. בחירת המדגם 14 3.2. מתודולוגיה 14-17 3.3. ניתוח התוצאות 17-21 3.4. מסקנות 22-23 4. סיכום 24 5. ביבליוגרפיה 25-26 6. נספחים 27-49

מבוא עבודה זו באה לענות על השאלה “כיצד השפיעה מדיניות הקליטה בישראל של שנות ה-90 על מדד העוני בישראל”? ישראל נחשבת למדינת מהגרים ומוכנה לקבל לחיקה את כל אשר חפץ לעלות אליה בהתאם לחוק השבות. כתוצאה מכך, על ישראל לקחת חלק משמעותי ברווחתם של אלו העוברים לחיות בקרבה. מדיניות הקליטה של ישראל עברה רפורמה משמעותית בשנות ה-90 ועל כן השפיעה בצורה מכרעת על מדד העוני והמדדים האחרים של מדינת ישראל. עליה זו השפיעה גם על מדדים סוציו- אקונומיים נוספים, אשר בעלי השפעה מכרעת כיום על המציאות הישראלית. נושא המחקר נבחר כתוצאה מהגירה של מיליון איש שבוודאי השפיעה בצורה נחרצת על הכלכלה של ישאל ועל שיעור העוני. העולים הפכו להיות חלק מהותי מהשוק החופשי, העולם האקדמי וממציאות חיינו. מדד העוני שנראה כי גדל בשנים האחרונות מהווה סימן שאלה משמעותי לגבי השפעתה של הגירה זו על מדד זה, שכן נראה כי העלייה הגדולה במדד העוני התרחשה לאחר עליית הרוסים לישראל בשנות ה-90.     תוכן עניינים מדינת רווחה 4 מדינת הרווחה בישראל 5 מדיניות הרווחה של ישראל כלפי הגירה 8 מדיניות ההגירה והרווחה בישראל 9 הגירה מברית המועצות לשעבר לישראל בשנות ה-90 ומאפייניה 10 מדיניות קליטת העלייה בישראל 11 החברה והכלכלה בישראל טרם ובזמן הגעת העולים לישראל 15 מאפייני המהגרים מברית המועצות לשעבר 17 האינטגרציה של המהגרים בישראל 19 עוני ומאפייניו בישראל 21 אי שיווין כלכלי וההגירה מברית המועצות לשעבר של שנות ה-90 24 המהגרים מברית המועצות לשעבר והשפעתם על האוכלוסייה בישראל וכלכלתה 25 תוצאותיה של ההגירה מברית המועצות על ישראל 26 שאלת מחקר 27 דיון ומסקנות 28 סיכום 32 ביבליוגרפיה 33

מבוא   בשנת 1990 פיתח חוקר מדינת הרווחה, אספינג אנדרסן, תיאוריה בה מוגדרים שלושה דגמים של מדינת רווחה: הדגם הסוציאל-דמוקרטי, הדגם הליברלי והדגם השמרני. דגמים אלה משקפים את האופן בו המדינה מחלקת את הפקת מוצרי הרווחה, בין גורמים הנמצאים באחריות המדינה לבין גורמים הנמצאים בשוק הפרטי. מדינות הרווחה הסוציאל-דמוקרטיות, שהן מדינות סקנדינביה, הן המדינות בהן קיימת הדאגה הרבה ביותר של המדינה לתושביה. לעומת משטר זה, משטר הרווחה הליברלי הוא המשטר בו האחריות לרווחת התושבים מונחת כמעט כולה בתחום המגזר הפרטי, ומעורבות המדינה בכך היא מינימאלית. משטר הרווחה השמרני, אליו ניתן לשייך את ישראל, מייצג מצב ביניים, בין הדגם הסוציאל-דמוקרטי לדגם הליברלי. משטר הרווחה הקיים במדינה, עוסק בנושאים רבים כאשר אחד המרכזיים שבהם הוא מעמד הנשים וקידומן בשוק העבודה, הבא לידי ביטוי בחוקים ותוכניות שונות אותן מפעילה המדינה, לצורך עידודן של נשים לצאת לשוק העבודה, תמיכה בקונפליקט משפחה-עבודה בו נתקלות נשים רבות, ופעילותה של המדינה בנושא המאבק באי-שוויון מגדרי. בעבודה זו תיערך השוואה בין החוקים הקיימים בתחום נשים ושוק העבודה, בישראל, בריטניה (המייצגת את הדגם הליברלי) ושבדיה.   שאלת המחקר: מהו הקשר בין החוקים בתחום נשים ושוק העבודה לבין משטר הרווחה הקיים באותה מדינה?   השערת המחקר: משטר הרווחה הסוציאל-דמוקרטי הקיים בשבדיה יכלול חוקים רבים יותר ותומכים יותר בנשים ומעמדן בשוק העבודה, לעומת משטרי הרווחה הקיימים בישראל ובבריטניה.     תוכן העניינים מבוא 2 סקירת ספרות- 3 1. מדיניות הרווחה – כללי- 3 2. דגמים של מדינות רווחה- 4 2.1. הדגם הליברלי- 5 2.2. הדגם הסוציאל דמוקרטי- 5 2.3. הדגם השמרני- 6 3. מדינת הרווחה – מבט מגדרי- 7 4. משטר

מבוא תופעת הגירושין הינה תופעה מוכרת בכל רחבי העולם, אשר על השכיחות העולה של התופעה ניתן ללמוד באמצעות ערוצי התקשורת השונים וגם מתוך התנסות ישירה יותר בסביבה הקרובה, מתוך היכרות אישית. לצד השכיחות העולה של תופעת הגירושין, גוברת ההתעניינות המחקרית בה, שמניבה ממצאים ומושגים חדשים בתחום. למשל, אחת התופעות שזכתה לתשומת לב מצד החוקרים הינה תופעה של העברה בין דורית של אי יציבות במוסד הנישואין (D’Onofrio, (et al., 2007. ממצאים קודמים מראים כי קיים קשר בין הקשר בין מאפייני הורים ואי יציבות במוסד הנישואין אצל צאצאיהם. מושג העברה בין דורית של אי יציבות במוסד הנישואין עשוי להצביע על הרחבת ההיקף של חקר תופעת הגירושין, וזאת באמצעות מתן דגש להשפעות ארוכות טווח של  התופעה לצד השפעותיה קצרות הטווח. אחד הגורמים המתווכים בקשר שבין גירושין של ההורים לבין אי יציבות במוסד הנישואין של ילדיהם בבגרותם הוא השפעת תהליך גירושי ההורים על רווחתם הנפשית של צאצאיהם, הן קצרות טווח והן השפעות ארוכות טווח (D’Onofrio et al, 2007). לטווח הקצר, אירוע הגירושין עשוי לתרום לתחושות של עצב ודכדוך ולטווח הרחוק גירושין עשויים לתרום להיווצרות חרדות ואף דיכאון קליני (D’Onofrio et al, 2007). מצב של פרידה או גירושין, וההתמודדות עם מצבים חדשים  שכרוכים בתהליך זה עשויים להוות מקור ללחצים נפשיים הן אצל ההורים הפרודים והן אצל ילדיהם (רז, 2012). מחקרים בנושא זה (D’Onofrio et al., 2007) מציעים כי קיים מרכיב גנטי בהעברה בין דורית של גירושין, על אף שלא ניתן לקבוע את חלקו היחסי כגורם סיכון לאי יציבות במוסד הנישואים אצל צאצאים להורים גרושים עקב מחסור במחקרים הבודקים השערה זו. יחד עם זאת, ישנה חשיבות

מבוא תופעת הגירושין הינה תופעה מוכרת בכל רחבי העולם, אשר על השכיחות העולה של התופעה ניתן ללמוד באמצעות ערוצי התקשורת השונים וגם מתוך התנסות ישירה יותר בסביבה הקרובה, מתוך היכרות אישית. לצד השכיחות העולה של תופעת הגירושין, גוברת ההתעניינות המחקרית בה, שמניבה ממצאים ומושגים חדשים בתחום. למשל, אחת התופעות שזכתה לתשומת לב מצד החוקרים הינה תופעה של העברה בין דורית של אי יציבות במוסד הנישואין (D’Onofrio, (et al., 2007. ממצאים קודמים מראים כי קיים קשר בין הקשר בין מאפייני הורים ואי יציבות במוסד הנישואין אצל צאצאיהם. מושג העברה בין דורית של אי יציבות במוסד הנישואין עשוי להצביע על הרחבת ההיקף של חקר תופעת הגירושין, וזאת באמצעות מתן דגש להשפעות ארוכות טווח של  התופעה לצד השפעותיה קצרות הטווח. אחד הגורמים המתווכים בקשר שבין גירושין של ההורים לבין אי יציבות במוסד הנישואין של ילדיהם בבגרותם הוא השפעת תהליך גירושי ההורים על רווחתם הנפשית של צאצאיהם, הן קצרות טווח והן השפעות ארוכות טווח (D’Onofrio et al, 2007). לטווח הקצר, אירוע הגירושין עשוי לתרום לתחושות של עצב ודכדוך ולטווח הרחוק גירושין עשויים לתרום להיווצרות חרדות ואף דיכאון קליני (D’Onofrio et al, 2007). מצב של פרידה או גירושין, וההתמודדות עם מצבים חדשים  שכרוכים בתהליך זה עשויים להוות מקור ללחצים נפשיים הן אצל ההורים הפרודים והן אצל ילדיהם (רז, 2012). מחקרים בנושא זה (D’Onofrio et al., 2007) מציעים כי קיים מרכיב גנטי בהעברה בין דורית של גירושין, על אף שלא ניתן לקבוע את חלקו היחסי כגורם סיכון לאי יציבות במוסד הנישואים אצל צאצאים להורים גרושים עקב מחסור במחקרים הבודקים השערה זו. יחד עם זאת, ישנה חשיבות