עבודות סמינריון מוכנות

מבוא ההתייחסות הרווחת להומוסקסואליות, עד שנות השבעים, הייתה כמחלה שיש לטפל בה. אלפרד קינסי הוציא לאור בשנת 1948 את ספרו “ההתנהגות המינית של הגבר”, בספר הקדיש קינסי פרק מיוחד לנושא ההומוסקסואליות, בו הגדיר הומוסקסואליות על פי כמות הגירויים אליהם מגיב הפרט בצורה ארוטית כלפי בני אותו המין. קינסי היה הראשון שבאמצעות מחקר שלל את ההנחה שהתנהגות הומוסקסואלית היא פתולוגית. הממצאים של  קינסי הראו שלא קיימת חלוקה בלעדית של שתי קטגוריות דיכוטומיות, הומוסקסואלים  והטרוסקסואלים כפי שנהוג לחשוב. בשנות השבעים המאוחרות ההתייחסות להומוסקסואליות השתנתה ומוקד ההתעניינות הופנה לעבר הליקויים בתפקוד המשפחה כסיבה העיקרית לתופעה. Plummer (2001), הציג גישה המשלבת את ההיבט ההתפתחותי האינדיבידואלי עם ההקשר החברתי והארגוני בנוגע לפיתוח זהות הומוסקסואלית. תהליך גיבוש הזהות, על פי גישתו, הוא תהליך המתמשך לאורך כל חייו של הפרט ואיננו מסתיים בילדות המוקדמת  כפי שגרס פרויד.  Plummer(2001), התבסס על גישת ההבניה החברתית ותיאר תהליך שבו מצבי אישיות הופכים  לתפקודים בעלי משמעות מתוך אינטראקציה חברתית. חוויות הילדות הן אולי תנאי מוקדם  להיווצרות לשלב שבו תפקודים וידע חדשים נלמדים, אך מוקד ההתפתחות הוא בגיל מאוחר יותר. בשנות התשעים המושג “מחלה” פינה את מקומו סופית למושג של הומוסקסואליות כמצב קיים. הלפרין (1990) תיאר את המיניות כהמצאה מודרנית. הלפרין המשיך בהפצת תיאוריית ההבניה החברתית כפי שפוקו הציג אותה אך הדגיש שגם ההטרוסקסואליות היא מושג מודרני. חשיבותה של תיאורית ההבניה החברתית היא בסברה שהחלוקה לקטגוריות הטרוסקסואלים והומוסקסואלית, היא שרירותית וכי אין קטגוריה שהיא “טבעית” יותר (קורן, 2003). לאור ההכרה במושג ובקהילה ההומוסקסואלית, החלו לעסוק מחקרים בעשור האחרון באופן בו הקהילה מנציחה את אירועיה, שומרת על גבולותיה ומבנה את הזיכרון הקולקטיבי שלה.

מבוא פירוש הפמיניזם הינו תנועה למען שוויון זכויות לנשים. ראשית הפמיניזם נמצא דווקא במהפכה הצרפתית שהתחוללה בעקבות “הצהרת זכויות האדם” בשנת 1789. הצהרה זו קבעה כי לכל הצרפתים, גברים ונשים, זכויות שוות. בעקבות ההצהרה דלעיל, פרסמה בשנת 1792 מרי וולסטונקראפט את ספרה “בעד זכויות האישה”. בספרה טענה וולסטונקראפט כי יש לפתח את שכלן של הנשים ולהעניק לאלו עצמאות כלכלית. נשים משכילות לא יביאו תרומה רק לעצמן, אלא אם לקידום המין האנושי. בשנת 1903 התאגדו נשים באנגליה תחת השם ‘סופרז’יסטיות’ אשר דרשו שוויון זכויות וזכות הצבעה בבחירות. ארגון נשים זה פעל נמרצות לעורר את הקהל למודעות בנוגע לעוול הנעשה לנשים, ארגנו אפוא אספות פוליטיות שעוררו את זעם השלטון, ובעקבות כך נאסרו ופתחו בשביתת רעב. בעשורים האחרונים החלו מדינות המערב לחוקק חוקים למען שוויון זכויות הנשים, וזאת בעקבות מאבקי תנועות הנשים לאורך ההיסטוריה. במהלך המאה העשרים אנו עדים לשינוי ושיפור מעמד הנשים, הן בתחום המשפחה והחינוך והן בתחום התעסוקה והפוליטיקה. ועדיין, עשרות שנים לאחר מימוש זכות הבחירה לנשים וקבלת החוק לשכר שווה, נראה כי מעטות הן הנשים בעמדות מפתח פוליטיות, כלכליות ומקצועיות ברחבי העולם. על כן, תנועות הנשים בעולם ממשיכות מאבקן להגברת המודעות לזכויות הנשים והגנה על זכויות אלו.  

מבוא שאלת המחקר הנוכחי הינה השפעת הפלישה המונגולית על אמנות הציור הערבי. אמנות הציור הערבי הגיעה לשיאה בבגדאד לקראת אמצע המאה ה-13. הפלישה המונגולית הפכה להיות ציון דרך חשוב ביותר בהתפתחות הציור הערבי. עם בואם של המונגולים המביאים עמם אלמנטים רבים של תרבות המזרח הרחוק, ועם תנועה גדולה של האמנים המקומיים בחיפושים אחר ביטחון אישי וכלכלי, השתנו פני האמנות. התחום העיקרי שבו התפתח הציור הערבי הוא עיטור הספרים. על מנת להשוות את אמנות עיטור הספר של אסכולת בגדאד בתחילת המאה ה-13 עם אמנות עיטור הספר של אמני החצר בתקופת השליטים המונגולים בתקופה מאוחרת יותר, נותחו מספר דוגמאות מספרים בתחומים שונים, ואדון בהבדלים בין הציורים מהתקופות השונות. לפני הפלישה המונגולית, התמקדה אמנות הציור בנושאים חילוניים ציורי צמחים וחיות, תמונות ג’אנר ואיורי ספרות יפה. בעקבות הפלישה, נושאי עבודתם של האמנים חזרו להיות קשורים לדת או לעסוק בהיסטוריה של מלחמות וכיבושים.   תוכן עניינים מבוא – 2 1. סקירה היסטורית- 3 1.1 איראן בימי הביניים לפני הפלישה המונגולית- 3 1.2 הפלישה המונגולית – 4 2. ציור ערבי בבגדאד של המאה ה-13 – 5 2.1 אמנות עיטור הספר – 5 2.1.1 איור ספרי מדע – 6 2.1.2 ספרי יד המאוירים “מקאמת” – 9 3. ציור ערבי במהלך התקופה המונגולית – 19 3.1 עיטור ספרים – 19 3.1.1 כתב היד “תועלת החיות” – 19 3.1.2 “תולדות העבר” – 21 3.1.3 “סיכום ההיסטוריה” מאת ראשיד אל-דין-23 3.1.4 איורי “מקאמת אל חרירי” בתקופת הכיבוש המונגולי-25 4. סיכום -26 5. ביבליוגרפיה – 28

 תקציר בעבודה זו אתמקד בתיאור גנום וירוס הפטיטיס C, תוך איפיון מרכיביו ותפקידיהם וכן אציג מספר קולטנים של התא המארח בעלי תפקיד מרכזי בכניסת הנגיף לתא. לשם כך אציג מבוא הכולל רקע על וירוס ההפטיטיס C, המבנה שלו, התחלואה לה הוא גורם ואמצעי הטיפול הקיימים, וכן אציג חמישה עבודות מחקר שונות, תוך תיאור שיטות מחקר, תוצאותיהם ומסקנותיהם. בתחילה עם זיהוי קיומו של וירוס הפטיטיס C, מבחני נוגדן שהתבססו על אזור מסויים בגנום, נמצאו לא יעילים בזיהוי זנים שונים של הזיהום, בשל שונות הרבה בגנום שלו. במחקר הראשון שאציג,  (1993, Simmonds et al.), סיווגו את גנום וירוס ההפטיטיס C לשישה גנוטיפים עיקריים וסדרה של תת גנוטיפים בעזרת אנליזה פילוגנטית של רצפי הנוקליאוטידים שנגזרו מחלק של הגן המקודד חלבון לא מבני (NS-5), מתוך אוסף של 76 דגימות תורמי דם שנדבקו ב- HCV ברחבי העולם. חשיבות זיהוי הגנוטיפים ותתי הגנוטיפים, מעבר לגורמים שאולי קשורים במהלך המחלה, קשור בעיקר להתאמת סוג הטיפול ולמשך הטיפול האנטי ויראלי,  לפי הגנוטיפ.1 קושי גדול ונוסף, במחקרים של וירוס ההפטיטיס C, היה שלא הצליחו לגדל אותו בתנאי תרבית. המחקר השני שאציג (2005, Lindenbach et al.), מתאר גנום HCV באורך מלא, מגנוטיפ a2 (JFH1) שמשכפל עצמו ומייצר חלקיקי נגיף מדבקים בתא התרבית במבחנה (HCVcc). גנוטיפ זה מדביק ביעילות שורת תאי הפאטומה אנושי (Huh-7), או תת שיבוטים נגזרים שלו (Huh-7.5 ו- Huh-7.5.1).  במחקר עצמו, תוך תיאור תהליך הרכבת הגנום, ההדבקה לתאי התרבית, וזיהוי מאפייני “התנהגות” HVC, הודגמה חשיבות הקולטן התאי CD81 האנושי לכניסת HVC לתא, וייחודו של הוירוס בכך שצפיפותו קלילה מהרגיל,2 וכפי שהוצג במחקרים מאוחרים יותר, 3 קשורה לאינטראקציה שלו

מבוא עבודה זו תבחן את מסקנות ועדת אור שחקרה את אירועי אוקטובר 2000. המהומות שהתרחשו במגזר הערבי שבתחומי המדינה בחלקו הראשון של חודש זה היו חסרות תקדים. האירועים היו חריגים ויוצאי דופן מכמה בחינות. עבודה זו תנתח את מסקנות הוועדה בהיבטים שונים ותעמוד על השלכותיהן של מסקנותיה – האם לא הייתה אפשרות לצפות את העתיד לבוא, על מי הוטלה האחריות לאירועים וכיצד קיבלו הצדדים – המשטרה, הדרג המדיני והערבים, את מסקנות הוועדה. באירועי אוקטובר 2000 נטלו חלק אלפים, במקומות רבים, בעת ובעונה אחת. עוצמת האלימות והתוקפנות שבאה לידי ביטוי באירועים הייתה גבוהה ביותר. כנגד אנשי כוחות הביטחון, ואף כנגד אזרחים, נעשה שימוש באמצעי תקיפה מגוונים ובהם, במספר קטן של מקרים, ירי של אש חיה, יידוי בקבוקי תבערה, שימוש בגולות מתכת אשר יודו בקלע דוד במהירות גבוהה, יידוי אבנים באמצעים שונים וגלגול צמיגים בוערים. יהודים הותקפו בדרכים בשל היותם יהודים ורכושם הושחת. במהומות נהרגו 13 אזרחים ונפצעו עשרות. אני סבורה כי שאלות אלו נושאות חשיבות באשר להבנת תפקידה של הוועדה – האם הביאה לקיטוב או לקירוב, ועד כמה מסקנותיה יכולים לשנות את מרקם היחסים העדין בין אזרחיה היהודים ואזרחיה הערבים של ישראל. המחקר יתבסס על הגישה האיכותנית ויאסוף עובדות ונתונים העשויים להרחיב את הידע הקיים במחקר על אודות התופעה הנחקרת, מבחינת התיאור או ההסבר שלה. תהליך העבודה יכלול ניתוח תוכן של המקורות הנבחרים, וניתוח קטעי עיתונות, בהתייחס לנקודות הרלוונטיות לנושא הנחקר. בסיכום יובאו עיקרי המבוא, הממצאים מהמחקר האישי והמסקנות שיעלו מהדיון.     תוכן עניינים מבוא: עמ’- 3 סקירת ספרות 1. זיכרון, לאומיות וטראומה בחברה הערבית – פוטנציאל ההתלקחות- עמ’ 4-8

מבוא עבודה זו תבחן את מסקנות ועדת אור שחקרה את אירועי אוקטובר 2000. המהומות שהתרחשו במגזר הערבי שבתחומי המדינה בחלקו הראשון של חודש זה היו חסרות תקדים. האירועים היו חריגים ויוצאי דופן מכמה בחינות. עבודה זו תנתח את מסקנות הוועדה בהיבטים שונים ותעמוד על השלכותיהן של מסקנותיה – האם לא הייתה אפשרות לצפות את העתיד לבוא, על מי הוטלה האחריות לאירועים וכיצד קיבלו הצדדים – המשטרה, הדרג המדיני והערבים, את מסקנות הוועדה. באירועי אוקטובר 2000 נטלו חלק אלפים, במקומות רבים, בעת ובעונה אחת. עוצמת האלימות והתוקפנות שבאה לידי ביטוי באירועים הייתה גבוהה ביותר. כנגד אנשי כוחות הביטחון, ואף כנגד אזרחים, נעשה שימוש באמצעי תקיפה מגוונים ובהם, במספר קטן של מקרים, ירי של אש חיה, יידוי בקבוקי תבערה, שימוש בגולות מתכת אשר יודו בקלע דוד במהירות גבוהה, יידוי אבנים באמצעים שונים וגלגול צמיגים בוערים. יהודים הותקפו בדרכים בשל היותם יהודים ורכושם הושחת. במהומות נהרגו 13 אזרחים ונפצעו עשרות. אני סבורה כי שאלות אלו נושאות חשיבות באשר להבנת תפקידה של הוועדה – האם הביאה לקיטוב או לקירוב, ועד כמה מסקנותיה יכולים לשנות את מרקם היחסים העדין בין אזרחיה היהודים ואזרחיה הערבים של ישראל. המחקר יתבסס על הגישה האיכותנית ויאסוף עובדות ונתונים העשויים להרחיב את הידע הקיים במחקר על אודות התופעה הנחקרת, מבחינת התיאור או ההסבר שלה. תהליך העבודה יכלול ניתוח תוכן של המקורות הנבחרים, וניתוח קטעי עיתונות, בהתייחס לנקודות הרלוונטיות לנושא הנחקר. בסיכום יובאו עיקרי המבוא, הממצאים מהמחקר האישי והמסקנות שיעלו מהדיון.   תוכן עניינים מבוא: עמ’ 3 סקירת ספרות 1. זיכרון, לאומיות וטראומה בחברה הערבית – פוטנציאל ההתלקחות: עמ’ 4-8 2.

מבוא עבודה זו תבחן את הזיכרון, השיכחה ועיצוב הלאומיות הפלסטינית אל מול הלאומיות הציונית כפי שבאה לידי ביטוי בהנצחה ובזיכרון הלאומי, באמצעות שירה, פרוזה ואמצעים הנצחתיים שונים. בעקבות טראומת הנכבה וחווית הפליטות התפתח זרם של יצירה פלסטינית שעסקה בזיכרון, שכחה של הטראומה ובעיקר בהנצחת האתוס הלאומי הפלסטיני אל מול זה הישראלי, במטרה ליצור, כמעט יש מאין, סממנים של לאומיוצ פלסטינית המשמשת מקור לערגה ולגעגועים אל האדמה ותקומתו של העם. לפיכך אנתח בעבודה זו את תהליך הנצחה הפלסטיני, ואנתח בנוסף גם שתי יצירת לאומית, האחת ישראלית ציונית – חרבת חזעה מאת ס. יזהר, והשנייה לאומית פלסטינית – הבריחה מטול כרם מאת אינשאצי, כדי לעמוד על היסודות המאפיינים את היצירה הלאומית ואת המוטיבים של הנצחה, זיכרון ושכחה בלאומיות הפלסטינית אל מול הציונית.   תוכן עניינים מבוא: עמ’ 3 חלק א’ – הנצחה, זיכרון ושכחה בלאומיות הפלסטינית: עמ’ 4-10 חלק ב’ – תקציר הסיפורים – ניתוח וביקורת: עמ’ 11-19 חלק ג’ – דיון וסיכום: עמ’ 20 רשימת מקורות: עמ 21